PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/02/2015
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 285>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ה (18 בפברואר 2015), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 18/02/2015
תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון מס' 2), התשע"ה - 2014
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון מס' 2), התשע"ה-2014 – אישור התקנות>
מוזמנים
¶
>
בנצי פיגלסון - עו"ד, יועץ בכיר לאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי
אוריה שילוני - עו"ד, ראש תחום פיתוח חקיקה, האפוטרופוס הכללי
מור רז - מתמחה, האפוטרופוס הכללי
שלומה לוין אמסטרדמסקי - המשמר החברתי
רישום פרלמנטרי
¶
ירון קוונשטוק
<תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון מס' 2), התשע"ה-2014 - אישור התקנות>
בנצי פיגלסון
¶
שלום, אדוני. הבקשות דנן עוסקות בשירות חדש שהשיק האפוטרופוס הכללי, שמאפשר הגשה מקוונת של בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה. בעבר, בנובמבר 2014 תוקנו התקנות שמסדירות את עצם ההגשה המקוונת, פורסמו בתקנות. עתה עסקינן בתיקון משלים להגשה המקוונת.
ההגשה המקוונת מאפשרת שיפור משמעותי בשירות לאזרח מבחינת הגשת בקשות לצווי ירושה. הטופס הוא מאוד מאוד נוח ומאוד ידידותי לציבור. הוא זמין במשך 24 שעות לציבור. ועצם ההגשה המקוונת גם מקצרת את זמני הטיפול ברשם הירושה, נוכח זה שמגיש הבקשה מגיש את הבקשה בעצמו באמצעות האינטרנט.
התיקון דנן לגופו מבקש להפחית למי שמגיש את הבקשה באופן מקוון ב-15% את גובה האגרה שקבוע בחוק. זה התיקון בקצרה.
אורי מקלב
¶
אם זה מקוון. הרי פעם לימדת אותי כאן, אחד הדברים הראשונים שלמדתי בוועדה, שאגרה בעצם צריכה לשקף את ההוצאה. וזה הבדל מדברים אחרים, ממס. אגרה, מהותה משקפת את ההוצאה.
אוריה שילוני
¶
לא מדויק. בעצם מה שאתה מכנה אותו נקרא בחקיקה מחיר. מחיר משקף את ההוצאה והשירות שמבוצע בעד התשלום, ולכן צריכה להיות קורלציה ביניהם. אגרה היא שירות שמבוצע בעד סכום שקבוע בחקיקה, שלא בהכרח משקף. והמקרה השלישי שכולנו מכירים זה המס, ששם הוא לא נועד לשקף שירות שניתן בעד הסכום שנקבע.
אורי מקלב
¶
לא יורדים איתה עד דקדוקים של עלות, יש תמיד עלויות נספחות והעמסות שנותנים כאלה ואחרים. אבל השאלה באמת שנשאלת, בכל אופן, זה אם - - -
אורי מקלב
¶
כי ראיתי עכשיו, אחד הדברים שאני מנסה להיזכר תוך כדי שאני מדבר, שיש פער הרבה יותר גדול בין הגשה מקוונת להגשה רגילה, כדי לעודד גם כן. הרי בסופו של דבר הייעול שלכם והעלות שלכם תרד דרמטית אם יעשו את זה דרך האינטרנט. דרך אגב, על-פי רוב זה עורכי-דין עושים, נכון? זה לא אזרחים?
בנצי פיגלסון
¶
לא בהכרח. הנתונים הם בערך 55% עורכי-דין, 45% הציבור, אזרחים פשוטים. הגילום של ה-15% הוא בעצם על דעת זה שעשינו תחשיב, שכשהאזרח מגיש בעצמו הוא חוסך לנו את ההקלדה. היא לוקחת לנו זמן, אנחנו משקיעים בה, לפעמים אנחנו מגייסים סטודנטים כדי להקליד אותם, אנחנו גם לאחרונה נעזרים בשירות חיצוני שמקליד לנו את זה. אנחנו יודעים כמה אנחנו משלמים עבור ההקלדה ופחות או יותר את הגובה של הסכום הזה הורדנו מהעלויות של האזרח בתשלום האגרה. זה מסביר את ה-15% הפחתה שביקשנו להקל על הציבור.
בנצי פיגלסון
¶
נציג משרד האוצר אין. התקנות האלה עברו כמובן בוועדת האגרות הבין-משרדית וקיבלו את הסכמת שר האוצר.
אוריה שילוני
¶
למעשה התקנות האלה אושרו לפני שהועברו מתפקידם שרת המשפטים ושר האוצר היוצאים. וחזרנו אל ראש הממשלה בכובעו כממלא מקום שר האוצר וכממלא מקום שר המשפטים, שיפנה לוועדה ויניח את התקנות האלה בשנית. והוא נאות. ועל כן כאן בנוסח התקנות שהונח על שולחן הוועדה הוא חתום הן כשר המתקין, שזה שר המשפטים, והן למען הסר ספק כממלא מקום שר האוצר בכובעו כשר שנדרש לאשר את התקנות האלה לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב.
אורי מקלב
¶
אדוני היושב-ראש, אולי תהיה שר משפטים, אולי תהיה שר האוצר בקדנציה הבאה, אבל חבר כנסת מן השורה לא תהיה, לצערנו. ואני רוצה להזכיר לך, אם אני לא טועה, שאנחנו זוכרים את דבריך. ואם אני לא טועה, בישיבות פה בוועדת החוקה הלנת על כך שאתה צריך להביא את צווי הירושה בעצמך לתוך המשרד, ואתה לא יכול לשלוח את זה במקרים של שינוי או הפקדה של ירושה. אתה זוכר על מה אני מדבר אתך, אדוני היושב-ראש?
אורי מקלב
¶
שאתה לא יכול לשלוח, אתה צריך להפקיד את זה בעצמך. ואתה אמרת: למה? למה אתה לא יכול על-ידי מייצג, על-ידי מישהו? לא, מבקשים שאתה תבוא. אתה מכיר את הדבר הזה?
אלעד גודינגר
¶
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, בסוף תקנת משנה (א) יבוא "ואולם, הוגשה הבקשה באופן מקוון כאמור בתקנה 14(ד) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, תשולם אגרה בשיעור של 85% מהאמור, באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי".
תחילה
2.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
אלעד גודינגר
¶
עכשיו, יש עוד סוגיה שדיברנו עליה קודם לגבי בתי-הדין הדתיים, שהבנו שיתוקן כנראה בעתיד.
בנצי פיגלסון
¶
כן. לבתי-הדין הדתיים יש סמכות מקבילה לסמכות העניינית של רשם הירושה. חשוב להבין שגם מבחינת התקנות, יש תקנות באגרות לבתי-הדין הרבניים, ואנחנו לא עוסקים בתקנות האלה, אנחנו באים לדבר בתחום סמכותנו. נשמח כמובן אם בתי-הדין גם יאפשרו את ההגשה המקוונת, זה דבר שלא קיים, אנחנו בעצם הגורם שמאפשר באופן ייחודי להגיש בקשה מקוונת. נשמח שבתי-הדין הדתיים יעשו את זה, ואף נשמח לשתף איתם פעולה. אבל גם לצורך העניין, גם אי-אפשר לקבוע פה בתקנות, כי התקנות האלה עניינן הרשם לענייני ירושה ולא בתי-הדין הרבניים.
בנצי פיגלסון
¶
היום המנכ"לית של בתי-הדין הרבניים זה המנהלת הכללית של משרד המשפטים, הגברת אמי פלמור. אני חושב שיש יהודי בשם שמואל, לא זוכר את שם משפחתו כרגע, שהוא המנהל בפועל. גם נפגשנו אתו באחרונה, אנחנו בקשר טוב איתם, יש שיתופי פעולה וממשקים משותפים.
אלעד גודינגר
¶
עוד הערה אחת. התיקון מנובמבר 2014 החיל את החובה, כשהבקשה מוגשת באמצעות עורך-דין, זה נדחה בשנה לנובמבר 2015. דיברנו בינינו והבהרנו שעורך-דין שיגיש לפני שהם חייבים עדיין יזכה להנחה.
בנצי פיגלסון
¶
אמת. כל מי שיגיש בקשה מיום כניסת התקנות לתוקף ויגיש באופן מקוון, יזכה להנחה הזאת, בין אם עורך-דין או בין אם זה קרוב אחר של המנוח או מי שמגיש את הבקשה, כל אחד מהם יזכה להנחה בשיעור 15%.
היו"ר דוד רותם
¶
כן, אני רוצה להצביע ולסיים. מי בעד? פה אחד. מי נגד? אין נגד.
הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד
התקנות אושרו.