PAGE
2
ועדת הכלכלה
31/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 424>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), שעה 12:00

<תקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעות שירות), התשע"ה-2014>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
יוסי נזרי - ממונה היסעים ומוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור וגשל - עוזר ראשי, משרד המשפטים

אורי גוטליב - חבר הנהלה, ארגוני המוניות

שי דיין - יו"ר זמני, ארגון חדש לנהגי מוניות בישראל

נמרוד הגלילי - מנהל תחום ארגון מוניות השירות, איגוד לשכות המסחר

דוד כוכבא - מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים

משה מלול - חבר הנהלה, ארגון מוניות השירות

מצליח שבתאי - יו"ר זמני מחוז ירושלים, ארגון חדש לנהגי מוניות בישראל

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

שמשון שלו - חבר הנהלה, ארגוני המוניות

אתי בנדלר

לאה ורון

אור שושני
<תקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעות שירות), התשע"ה-2014>

בוקר טוב, מכובדיי. הנושא: תקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעות שירות), התשע"ה-2014. האם עו"ד חוה ראובני תציג את הנושא? בבקשה.

ההסדר הקיים בעניין מוניות שירות הוא הסדר שקבוע בחוק שהוא כשלעצמו חוק קבוע, כולל האיסור להפעיל מוניות שירות הן על התאגיד המפעיל והן על הנהג המסיע, אלא על פי רישיונות. דא עקא שהסמכות לתת את הרישיונות היא סמכות קצובה בזמן. לפי החוק, אחרי התיקון שנעשה בשנת 2012, יש סמכות עד 2013, עם אפשרות לשלוש פעמים הארכה שנתית, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה – ואנחנו פה מבקשים לעשות שימוש בסמכות הזאת בפעם השנייה מבין השלוש, ולהאריך את ההסדר הקיים עד סוף שנת 2015. במקביל, בימים אלה מתבצעת עבודה על עתיד הענף והמקום שלו בתוך כלל תמונת התחבורה הציבורית, מה שכמובן יבוא לידי ביטוי - - -

אבל כל פעם באים... הרי זו השיטה במדינת ישראל ובגלל זה היא גם בתחתית העולם השלישי מבחינת משילות; תמיד באים, אומרים "יאללה, אוטוטו, נעשה קצת סידור..." – והעגלה מקרטעת וממשיכה לכיוון העולם השלישי בצעדי ענק.

הנקודה העיקרית היא שברור שצריך מוניות שירות בחלק מהמקומות; יש אולי גם שכונות חדשות שיצטרכו מוניות שירות, ולכן הגיע הזמן לעשות סדר בנושא הזה ולא כל פעם להגיד "אנחנו רוצים עוד פעם, אנחנו רוצים לשלב, אנחנו נעשה את הדברים האלה...". מוניות השירות נשארות כרגע מאחור; מי אחראי לתת לזה פתרון כולל ולהציג את זה בקרוב?

בשבוע הבא יש כבר ישיבה, ואנחנו הסברנו שכל שינוי במהות – אפילו המשך ההסדר הקיים לאורך זמן – מחייב תיקוני חקיקה ראשית. ומכיוון שהתקרה להסדר הנוכחי היא סוף שנת 2016 ואנחנו לא יכולים למרוח את זה לנצח, אמרתי שאני רוצה שנתיים.

אבל אפשר לעשות עוד תיקון חוק.

אפשר למרוח לנצח, עד ביאת המשיח.

אמרתי למנהל הרשות שאני רוצה שנתיים בשביל לעשות חקיקה כזאת. בשבוע הבא, השבוע הראשון של שנת 2015, צפויה ישיבה שבה אני אמורה לשמוע את זה. ראיתי פה את מר נזרי, שאולי יודע להגיד משהו לגופו של עניין בנושא.

בוקר טוב. אני אפילו אהיה יותר אופטימי מחוה. כמו שאמרתי בדיון הקודם, נכנס מנהל רשות חדש, מאיר חן, והוא רואה קצת אחרת את הדברים. הוא נתן הנחיה מפורשת, ומה שחוה אומרת זה התחלה של ביצוע ההנחיות שלו, ואולי אנחנו לא נחכה בכלל עד סוף 2016 כדי לתקן את הרפורמה. אם נצליח לעשות את זה כבר ב-2015 אז אנחנו כבר ניישם את הדברים; ואם זה דורש חקיקה אז נעשה את זה בחקיקה. את כל מה שדרוש.

אני חושב שלמרות ההערכות והפסימיות של ענף המוניות, אנחנו לא הולכים להכחיד אותו ואנחנו לא הולכים להשמיד אותו - - -

מר נזרי, אתה לא יודע שמספר המוניות ירד כבר מ-2,300 ב-2005 ל-1,500 בלבד. ברור שהמטרה של מדינת ישראל זה לחזק רכבות ואוטובוסים, אבל גם את מוניות השירות יצטרכו להסדיר. לכן אני מניח שאתה תיכנס לעובי הקורה, ושיגיעו פעם אחת להסדר ברור שיסדיר איך התחבורה הציבורית מתפלגת ועובדת.

אני רוצה להעיר הערה. אני שי דיין, מהארגון החדש של נהגי המוניות. בנוגע לגודש התנועה, מה שמדובר כל הזמן לגבי שכונות חדשות שיוצאות מכפר סבא, הוד השרון וערים אחרות, למרכז תל אביב, לגוש דן – עומס התנועה הזה נובע אך ורק מכך, כמו שאמרת בהתחלה, שאין תחבורה ציבורית נוחה וזמינה לתושבים כדי להגיע למקום עבודתם, ולכן הם חייבים לרכוש רכב. אין להם ברירה אחרת אלא להגיע למקום עבודתם בעומסי התנועה, שעה ויותר של נסיעה כל בוקר, וגם אחר צהריים הם חוזרים בעומסי תנועה.

אני כנהג מונית מסיע נוסעים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל אזורי הארץ, בעיקר מרכז, ירושלים והסביבה, וכולם בוכים לי "אני חייב שיהיה לי אוטו; אם לא יהיה לי אוטו אני לא מצליח להגיע למכולת, לסופר, אין לי תחבורה נורמלית". אז לפי דעתי משרד התחבורה צריך להוסיף היתרים למוניות שירות נוספות באזורים של בנייה חדשה, שאלה האזורים של כפר סבא, הוד השרון, רעננה, פתח תקווה, בת ים, ראשון לציון. יש המון מקומות שבהם צריכים לפתור את הבעיה של התחבורה הציבורית וגם להוריד את עומס התנועה שיש לתוך מרכז תל אביב. לא ייתכן שלאנשים כל בוקר ייקח שעה נסיעה מראשון לציון לעזריאלי. עם כל זה שמשרד התחבורה באמת עשה עבודה מאוד יפה – פתח לנו את כביש איילון, שלושה נתיבים, בבוקר עשה נתיב תחבורה ציבורית – עזוב שלא אוכפים אותו, כי לא יכולים לאכוף אותו, כי אין להם שוליים לאכוף אותו כך שרכב ציבורי ואוטובוסים יוכלו לעבור בו – צריכים לפתור את הבעיה הזאת.

מר דיין, אז אתה אומר, ואני מחזק את זה, שאין ספק שעם ההתפתחות האורבנית והצפיפות והשכונות החדשות, צריך לקחת את נושא מוניות השירות ברצינות.

לתת לתאגידים אחרים לפתוח ולא לאותם תאגידים שכבר יושבים בשטח הזה מ-1987. עד שנת 2006 נתנו היתרים, ומשנת 2006 ועד היום עוד לא ניתן היתר אחד חדש לקווים חדשים. לדעתי צריכים לפתוח את השוק הזה לחברות חדשות, לאנשים שרוצים להתאגד ולעשות לעצמם קווי שירות.

צריך לציין שלשר יש סמכות להחליט על קווי שירות חדשים. זה שהוא לא עשה שימוש בסמכותו, זה... החוק מאפשר את זה.

תודה. זה נרשם לפרוטוקול. אדוני, בבקשה.

אני שוקי שדה, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל. אני רציתי להעיר לגבי מה שאמרה חוה על מוניות השירות. מוניות השירות היום, מבחינת החוק, בחקיקה הראשונית הכוונה הייתה שהן יעשו פעילות קווים מנקודה לנקודה וזאת תהיה העבודה שלהן; ונכון להיום יש להן גם אישורים לעשות הסעות. ומה שקורה היום זה שמונית עובדת בקו, עושה את השירות שלה בקו, ואחרי שלוש או ארבע שעות היא יוצאת מהקו ואוספת ילדים, כלומר, הסעות בית ספר, ואחרי זה חוזרת חזרה לקו וממשיכה לעבוד. התוצאה של זה היא שחברות הסעה בעלות טרנזיטים או רכבים קטנים אינן מסתפקות במערכת העבודה.

הם גם משתתפים במכרזים של עיריות שונות והתוצאה היא שהם נכנסים פנימה ולוקחים - - -

אז מה אתה מציע?

אני מציע שכל אחד יעשה את עבודתו. מוניות השירות תעשינה את עבודתן, כלומר, ייסעו בקווים בהתאם למה שכתוב ומה שצריך לעשות; ושמערכת ההיסעים תעשה את עבודתה – תיקח את הילדים מכל מקום ולאן שצריך. הפעילות הזאת חייבת להסתדר, ואני הייתי מציע למשרד התחבורה לחשוב בעניין הזה גם על העתיד, בעניין הרפורמה. הבעיה היא מאוד חמורה, היא מאוד קשה, והתוצאה היא שאנחנו סובלים בצורה קשה מאוד.

אנחנו רוצים שתהיה תחרות ותהיה איכות. אדוני, בבקשה.

אני מאוד רוצה להתחבר לאופטימיות של יוסי נזרי, שיש בינינו דיאלוג מתמשך של אולי 15 שנה. אבל אנחנו חיים מהתוצאות האופטימיות ולא מהדיאלוג האופטימי. לגבי מוניות השירות אני חושב שאתה אפילו קצת הפרזת בכמות המוניות, ליוסי יש את הנתון האמתי: מתוך 2,200 רישיונות שהופצו ב-2006 פועלים היום כ-1,200 עד 1,300. זאת אומרת, הגזמת כלפי מעלה. הדבר הזה הוא תוצאה של דחיקת המוניות למצב שהם לא יכולים לשרוד בשוק התחבורה הציבורית, בגלל הסדרים כאלה ואחרים שיש למשרד התחבורה עם הגורמים המתחרים, האוטובוסים.

אנחנו מציבים תחרות אמתית לתחבורה הציבורית. אין תחרות בתחבורה הציבורית זולת מוניות השירות. מה שמשרד התחבורה קורא לו "תחרות בתחבורה הציבורית" זה לא תחרות, זה להחליף מפעיל במפעיל: יוצא "אגד", נכנס "קווים"; יוצא "קווים", נכנס "אקספרס". זה לא תחרות. התחרות האמתית היא הפעילות במקביל על אותו קו. אנחנו לא מתחרים ברכבת, הבנו שהרכבת זו טכנולוגיה מיוחדת במינה, ואנחנו כמובן גם בעדה, מכיוון שכל בן אדם שמחליט לצאת מחיפה בלי האוטו אלא ברכבת, הוא לקוח פוטנציאלי של המוניות, ואנחנו אוהבים את זה; מעבר לעניין הלאומי וכל מה שקשור בזה.

בפעילות העירונית והמטרופולינית, למוניות השירות יש תפקיד מכריע: אנחנו לא מזהמים, אנחנו לא נכנסים לאלנבי עם אוטובוס מפרקים עם עשרה נוסעים ועוד. יש לנו הרבה יתרונות על פני האוטובוסים. אנחנו פחות כפופים להסדר עם המדינה, אנחנו עובדים בשעות שהן הרבה מעבר לשעות הפעילות השגרתיות של האוטובוס, ובין היתר זה אומר שבני הנוער יכולים לחזור איתנו כשהם קצת מרוצים מכמה צ'ייסרים או דברים כאלה. כלומר, אנחנו נותנים פתרון אמתי, וכל עוד אנחנו קיימים, סימן שהשוק רוצה אותנו.

איפה הקושי? הקושי הוא ביישום ההחלטות, או בראייה האופטימית של משרד התחבורה. היישום – ואני אומר את זה למרות שהם ידידים לדרך – שואף לאפס.

כמו בדרך כלל בפוליטיקה הישראלית – הצהרות גדולות, ובסוף מתכופפים.

אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם יישמו רק חצי מהפרוטוקולים של הדיונים עם שר התחבורה הנוכחי, שהוא כבר שר ותיק, אנחנו נוכל לברך על המוגמר.

אני מספר תמיד שמדינת ישראל היא בתחתית העולם השלישי. 70% מהחלטות הממשלה, אחרי שמחליטים אותן שום דבר לא קורה, ומתוך ה-30 רק חלק זעום עובר בסוף לביצוע. אבל 70%, אחרי שמחליטים – כלום.

אני הייתי מנהל הלשכה של ישראל קיסר אחרי שהוא היה שר התחבורה. ב-1998 בניתי איזו תוכנה למעקב ביצוע החלטות שר. לקחתי את כל ההחלטות, בודדתי אותן מהפרוטוקולים והיה לי איזשהו טור מעקב. תאמין לי, חושך. ואני הגעתי לפה כדי לראות איך אני שותל בכוח - -

אתה תמשיך, ואולי נזרי וחן יביאו חוכמה נסתרת ל - - -

- - איך אני שותל לפרוטוקול שני נושאים, עם לוחות זמנים, וגם שתהיה איזו סנקציה של ועדת הכלכלה כלפי המשרד.

תראה, הדרך היחידה - - -

אני יודע. אנחנו מדברים, יש מגבלות - - -

יש פה שר עוצמתי; הבעיה זה להחליט, לעמוד בהחלטה וליישם. זה הכול. יש אינטרסים - - -

תראה, זה לא רשעות ובטח לא ניגודי אינטרסים, אלא זה איזושהי התבוססות, רשלנות של המנגנון – השר מקבל החלטות והמנגנון איפשהו מורח אותן. ואולי צריך איזשהו גורם ציבורי שייצור איזושהי סנקציה כזו או אחרת למשרד. אתם יודעים לעשות את זה. הקדנציה נגמרת ואני מבין שאתה - - -

אני לא ממשיך.

לאיפה שאתה חוזר – תצליח.

האופניים החשמליים, אם אתם זוכרים, אנחנו אמרנו שלא נעביר פה שום דבר יותר, ואז פתאום התחילה התקדמות מסוימת. אז אני מציע למישהו הבא בוועדת הכלכלה שייקח את מוניות השירות ויעזור לחוה ראובני ולנזרי ולחן, שייתן להם תמריצים, אם שר התחבורה הבא לא יהיה מספיק - - -

יש שני מנופים שיכולים להחזיר את ה-1,000 מוניות לעבודה. אחד זה השתלבות ברב-קו. כבר שלוש שנים אנחנו מדברים על זה עם המשרד – בהסכמות, לא באי-הסכמות – ועדיין לא התקדמנו מילימטר אחד בעניין באופן מעשי. וזה כשיש הסכמות בינינו. והנושא השני זה התאמת השינויים האורבניים, הערים הגדולות, לתוואי של תחנות השירות.

מה שמר דיין אמר.

נכון. הרפורמה נכנסה ב-2006, החקיקה של הרפורמה נחקקה יחד עם התוואי הקיים היום, שאני מניח שהתחילו לתכנן אותו כבר ב-2002 – אבל אנחנו היום, ב-2015, לא יכולים לשנות את התוואי, למרות שאשדוד זו כבר לא אותה אשדוד - - -

ברור.

אבל למה אתם לא יכולים? כפי שהזכרתי, זה בסמכות השר, בהחלטה. בהחלטה, אפילו לא תקנות.

אז אני רוצה לומר לך שזו פעם ראשונה שאני שומע על זה. מה שעד היום אמרו לנו זה שהמשרד כבול לרפורמה והוא לא יכול לסטות ממנה.

אני אדגיש: לגבי קווים שהופיעו ברשימת המסלולים שפורסמה ביולי 2005, אין אפשרות לשנות אותם, למעט שינויים ברמה הקוסמטית. אין סמכות כזאת. אבל יש לשר סמכות להוסיף קווים, וזה דבר שנאמר על ידי במגוון פורומים.

מר כוכבא, אם אתה יושב פה 15 שנה ולא יודע את זה, זה מראה ש - - -

לא, את זה אני יודע.

אני עכשיו אומר בצורה ברורה שהכנסת הזאת - - -

אני מחפש מעבר לקוסמטיקה.

זה מעבר לקוסמטיקה, מדובר על קווים חדשים שלא היו כלולים ברשימה המקורית. סעיף 14טז(ג) אומר את זה.

אני פונה לשר התחבורה עכשיו: יש לו סמכות עכשיו, הכנסת פועלת, בבקשה, שייתן עכשיו החלטה על אישורי קווים. אולי אפילו זה יעשה טוב לבחירות. ולא אכפת לי למי זה טוב, העיקר שנעזור לאזרחים.

בתקופת בחירות יש קצת בעיה משפטית לעשות משהו שהוא לא עשה עשר שנים.

נכון, אני מסכימה איתך.

אז ב-31 במרץ תקום פה כנסת חדשה, במאי תהיה ממשלה חדש, ומי שיהיה שר התחבורה, אנחנו רושמים עכשיו שהוא יכול בהחלטה הראשונה שהוא יקבל – והוא גם יקבל על זה איזו כותרת באחד העיתונים – להחליט שהוא מוסיף קווים למוניות השירות, לאור השינוי האורבני בישראל.

לתאגידים חדשים, לא אותם אנשים שמנהלים - - -

לחדשים, יפה. ולהגביר את התחרות. יפה.

אני נמרוד הגלילי, לשכת המסחר, ארגון מוניות השירות. אני חייב לציין שיש מקומות שנכון להוסיף קווים חדשים, אבל יש מקומות שזה שכונה ליד קו קיים, ולהוסיף קו חדש לשכונה - - -

בסדר, אנחנו לא מטומטמים - - -

לא, הבעיה היא שאין את הסמכות, פה הבעיה. הם אומרים שאין את הסמכות, אבל לאותה שכונה לא ישימו קו חדש, כי אין היגיון כלכלי לשים קו חדש.

ברור. טוב, רבותיי, אני לא יכול... שהממשלה תפתור את זה.

צריך לקחת את המפה ולעבוד על קווים שכן אפשר להכניס, ואז או להאריך את הקו או להוסיף קו במסלול אחר.

חלק מהעבודה שמאיר חן הנחה לעשות לקראת שינויים זה לעשות מיפוי של הצרכים העדכניים לגבי מסלולים.

צריכים לבדוק שכונה-שכונה, לאן רוב התושבים נוסעים בבקרים, איפה הם עובדים וכולי. צריך לעשות סקר, לעשות בדיקה.

שי, אם אתה היית שר התחבורה עכשיו, כמה קווים היית מוסיף?

לפחות עוד 50, בכל הארץ.

שיפעלו כל הזמן או רק בשעות הביקוש?

לפי דעתי בעיקר בשעות הביקוש.

נזרי, אם אתה היית שר התחבורה, כמה היית מוסיף?

אני אגיד שמר כוכבא לא ציין שבדיון שהיה עם שר התחבורה, השר נתן הנחיה – הוא גם דיבר על הרב-קו וגם דיברו על זה שיכולים להוסיף, מבחינתו, אפילו עוד 3,000 קווים.

עזוב...

תהיה ריאלי. צריכים לתת פרנסה לאנשים, אי אפשר רק - - -

אז מה קרה?

הוא נתן את זה כמספר, וגם מאיר חן הולך בדרך הזאת, ולא בדרך של להגיד "אני מגביל את מוניות השירות - - -

אבל איזה סדר גודל זה?

תראה, לשלוף עכשיו ולהגיד לך כמה – זה לא רציני. צריך לעשות - - -

אבל האם זה עשרות או שזה מאות?

עשרות.

עשרות.

אני יכול להוסיף שתחילת העבודה בוועדה שחוה ציינה קודם היא לבדוק את הקווים הקיימים: מה שלא רלוונטי לבטל, ואיפה שצריך להוסיף, להוסיף.

קיבלתי. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף הערה? מר שדה, בבקשה.

לגבי נושא התחרות, אנחנו בהחלט בעד תחרות, ועושים את זה בתחרויות במערך ההיסעים, ולאור זאת אני מציין שמערכת ההיסעים בהחלט יכולה לתת את התשובה גם למקומות שבהם עובדות מוניות השירות, כאשר אני לא בטוח שזה באישור מיוחד.

זה לא באישור מיוחד, זה מופיע - - -

על פי דין למונית שירות מותר לעשות גם נסיעות מיוחדות.

זה מופיע בתנאי הרישיון.

אז את הדבר הזה צריך לתת לטובת ההיסעים.

למה? למה?

כי אז, הם אמרו, זה יצמצם את - - -

גם נהגי המוניות צריכים להרוויח, לא רק חברות היסעים צריכות להרוויח במדינה.

רבותיי, אני מודה לכם שעליתם לכנסת ישראל. אני מסכם - - -

אני רוצה להוסיף עוד משהו קטן. בנוגע לגודש התנועה וכל האפליקציות החדשות שרוצות להיכנס לארץ בשביל לתת לכל אחד אופציה להיות נהג מונית ברכב פרטי, דבר שמתכננים להעלות עוד מעט: במידה שמשרד התחבורה יוסיף עוד אופציות להסעות המוניות וזה יעזור ויוריד את גודש התנועה, אז אין צורך לתת אופציה לכל אדם פרטי להיות נהג פרטי. למה, מה יקרה? ישראלים אוהבים להיות עצמאים, אתה לא יכול להגיד לשכן שלך "בוא אני אקל אותך, תשלם לי חצי מחיר ממונית או מהאוטו שלך", הרי אף אחד לא ימכור את האוטו, מדינת ישראל לא תגרוס לו האת האוטו ותשלם לו כסף על זה שהוא הוריד רכב מהכביש, כך שמספר הרכבים על הכביש יישאר אותו מספר וזה לא יוריד את עומסי התנועה. מה שכן יוריד את עומסי התנועה זה קווים מיוחדים שיוסיפו בשעות העומס של הבוקר ואחרי הצהריים, שישחררו את הרכבים מכל אזורי התעשייה והמסחר והמגורים.

תודה. עו"ד ראובני, תקראי בבקשה.

קוראת: "תקנות התעבורה (הארכת תקופת הרישיונות לקו שירות ולנסיעת שירות), התשע"ה-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו(ג) לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון סעיף 14טו לפקודה
1.
בסעיף 14טו(א) לפקודה, במקום "יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)" יבוא "יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015)".

תחילה
2.
תחילתן של תקנות אלה ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015)."


לעניין התקנה הזאת אני מבקשת להעיר שאנחנו נעשה כל מאמץ, בהינתן הנסיבות של היום המסוים הזה, להביא את התקנות האלה כך שהן יתפרסמו מחר ושלא יהיה לנו עניין של תוקף רטרואקטיבי.

קודם כול לחתימה – להחתים את שני השרים - - -

כן, הנוסח כבר מצוי בידי השר, על מנת שנוכל לתת לו את האישור לחתום עליהן. אנחנו נעשה כל מאמץ, אבל אם תהיה תקלה, יכול להיות שתהיה רטרואקטיביות של ימים בודדים.

ברור.

בעבר קיבלנו אישור ממשרד המשפטים לבקש תוקף רטרואקטיבי, אבל אמרו לא להעלות את זה כל עוד יש אפשרות שנהיה בתוך מסגרת הזמן.

הוועדה, כשהיא מאשרת שתחילתן של התקנות תהיה ב-1 בינואר 2015, מבינה שזו תהיה התחילה גם אם הפרסום יהיה מספר ימים לאחר מכן.

אני מאשר.

הצבעה
בעד אישור התקנות – פה אחד.

התקנות אושרו.

אני מאשר את התקנות כמו שביקשו, אבל אני מציין לפרוטוקול ומול כל הגורמים המכובדים שעלו לכאן, שאני מבקש שבחודש יוני 2015 ידווח משרד התחבורה לוועדת הכלכלה על העבודה שנעשית, מר נזרי, בנושא מוניות השירות, והוספה – ופה אני זורק מספר, רק בשביל להתחיל את הדיון – של לפחות 30 קווים חדשים בכל הארץ. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>