פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה

PAGE
11
ועדת הכספים
21/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 481>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ט בכסלו התשע"ה (21 בדצמבר 2014), שעה 11:05
<סדר היום:>
1. עדכון תקציב בנק ישראל לשנת 2014
2. תקציב בנק ישראל לשנת 2015:
1. עדכון תקציב בנק ישראל לשנת 2014
2. תקציב בנק ישראל לשנת 2015: <היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אנחנו פותחים את הדיון. על סדר-היום: עדכון תקציב בנק ישראל לשנת 2014 ותקציב בנק ישראל לשנת 2015. גם בנק ישראל הוא גוף שמבחינת המבנה הדמוקרטי של המדינה צריך להיות מופרד מהכנסת, הוא צריך להיות השומר הכלכלי שלנו ולכן תקציבו צריך להיות עצמאי. ושוב, מהרגע שהוא עצמאי אז זה עובר רק לוועדת הכספים.

אני מקבל בברכה את אנשי בנק ישראל, בראשם את המנכ"ל יחזקאל כאלו, ואת שאר החברים. אני מניח שאחר-כך, מעבר לתקציב עצמו, תהיה כאן בקשה ייחודית שאתם תפרטו בהמשך.

<אורי גלילי:>
בוקר טוב, שמי אורי גלילי, אני ממלא-מקום יושב-ראש המועצה המינהלית של בנק ישראל. נכון לעכשיו עדיין לא מוּנה יושב-ראש קבוע חדש במקום דן פופר.

על-פי חוק בנק ישראל אנחנו מציגים בפני הוועדה את התקציב לשנת 2015, וישנו סעיף נוסף לאישור שנשלח לוועדה לפני חודשיים. אנחנו מדברים על הצגת התקציב, מביאים אותו כאן לדיון, לא לאישור, כדי לשמור על עצמאות בנק ישראל. אנחנו מדברים על תהליך שנמשך מספר חודשים וזהו שיא התהליך, כאשר קיימנו ארבעה דיונים ספציפיים במועצה המינהלית בקשר לזה. ודרך אגב, זה התקציב הרביעי שמוצג בפני ועדת הכספים מאז חקיקתו של חוק בנק ישראל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שכחתי להדגיש שבניגוד לשני הגופים בדיונים הקודמים, בנק ישראל לא צריך לקבל את אישור הוועדה אלא מספיקה רק הודעה. ולכן מספיק שהניחו את זה על שולחננו ובזה תם העניין, עם דיון אבל לא הצבעה. אבל מאחר שיש פה גם בקשה נוספת, אז אמרנו: תבואו ותציגו, תגישו את הבקשה. אנחנו נקבל את זה, ואני חושב שעל הבקשה הנוספת צריכים כן הצבעה, נכון?

<איל לב-ארי:>
גם לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז רק הודעה.

<משה גפני:>
סטנלי פישר התעקש בשעתו, בחוק בנק ישראל, שלא יבוא בכלל לוועדה בגלל העצמאות המוניטרית, ואנחנו התעקשנו שזה כן יבוא. ובסוף, הפשרה היתה שמביאים את זה לכאן להתייעצות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שנקרא, פשרה מפד"לית.

<משה גפני:>
לא, זו לא פשרה מפד"לית. זו פשרה של יהדות התורה. פשרה מפד"לית זה: הכול אצלי, ופשרה של יהדות התורה זה: בסדר, אנחנו דנים על זה.

הבעיה שהיתה לי אז, שאמרו שבנק ישראל זה עצמאות מוניטרית ואי אפשר להתערב, במוסדות להשכלה גבוהה אי אפשר בגלל העצמאות האקדמית, אז נשאר רק שאפשר לבקר את הישיבות. אין משהו אחר, לכל אחד יש עצמאות.
<אורי גלילי:>
אני רוצה להדגיש שנושא התקציב זה לא דבר שנדון אך ורק במספר ישיבות תקציב, ארבע במקרה הזה, אלא אנחנו דנים במהלך כל השנה בנושאים שעולים בתקציב. ישנן ישיבות חודשיות של המועצה, והנושאים נידונים אם במסגרת הדיונים השוטפים ואם במסגרת המעקבים אחר פעילויות מינהליות של בנק ישראל, והתקציב עצמו הוא הכלי לביצוע תפקידי בנק ישראל כפי שהוגדרו על-פי החוק, וזו ההתבטאות הכספית של זה. המטרה שלנו כמובן היא להעמיד לרשות בנק ישראל, לרשות החטיבות, את הכלים להשגת היעדים שלהם תוך התנהלות תקינה ויעילה, שזה חלק מלשון החוק.

דבר נוסף שהשנה אנחנו מאוד מקפידים עליו והעלינו, הוא שצריך לוודא שישנה רציפות תפקודית של בנק ישראל בכל מקרה, גם בזמן שלום וגם בזמן חירום. צריך להזכיר שאנחנו אחראים גם על מערכת התשלומים, הסליקה, של מדינת ישראל, גם בארץ וגם בקשרים עם חוץ-לארץ.
התקציב לשנת 2015 עומד על קרוב ל-894 מיליון שקל, קרוב ל-5% פחות מהתקציב שהוגש ב-2014, שהיה 939 מיליון שקלים.
אחד הדברים החשובים שאנחנו מקווים לקדם בצורה רצינית השנה הוא שיפוץ הבניין והטיפול בהקמת מרכז הטכנולוגיה והחירום, שוב, כדי להבטיח רציפות תפקודית. ולכן גם החלטנו לא לצאת עם פרויקטים חדשים ולהשקיע בהם, אלא להתרכז ביישום והשלמת פרויקטים קיימים גדולים.

הערה נוספת, ב-1 בספטמבר המועצה אישרה את הגדלת תקציב ההרשאות להתחייב ב-60 מיליון שקל בקשר למרכז הטכנולוגיה והחירום, מכתב על כך נשלח על-ידי המנכ"ל ליושב-ראש הוועדה ב-7 באוקטובר, ונדמה לי שזה הושם בפני הוועדה היום.

<משה גפני:>
אתם לקחתם את ערכי הבנק – מקצועניות, ממלכתיות, יושרה, שיתוף, הגינות וכבוד האדם – מהמצע של יהדות התורה? לקחתם את זה מהמצע שלנו.
<אורי גלילי:>
אנחנו שמחים שזה מתאים, שמחים מאוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מניח שכל אחד רוצה את הפריימריז שלו, אז אתה רוצה להגיד לי שאצלך רבך שומע מה שקורה פה כדי שזה ישפיע עליו? אני לא מאמין.

<משה גפני:>
לגבי הפריימריז יש לי הרבה מה להגיד, אבל איתו דיברתי באופן ענייני.

<אראל מרגלית:>
ניסן, אולי אתה לא יודע את זה, אבל הכינוסים פה באמצע הקמפיין מפריעים לנו, לא עוזרים לנו בפריימריז.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה אני יודע. אראל, על זה בניתי, אבל אני רואה שהפתעת אותי. לא, חס ושלום, חס ושלום.

<אראל מרגלית:>
בכל בדיחה יש שמץ של אמת.

<עיסאווי פריג':>
מתי הפריימריז שלכם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלנו ב-14.

<עיסאווי פריג':>
אתה ערוך ומוכן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תלוי בך. אפשר עוד לפקוד אנשים.

<משה גפני:>
אבל תשמע, היתה הפתעה גדולה אתמול, שאורי אריאל הולך איתכם. אנחנו ממש חשבנו כל הזמן שהוא לא הולך איתכם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם לא הצעתם לו להצטרף, רק אלי ישי.

<משה גפני:>
הוא השתמש באלי ישי כדי לקבל אצלכם את המקומות.

<יעקב ליצמן:>
לא הבנתי, אלי ישי נשאר לבד?

<משה גפני:>
לא, היינו במתח על אורי אריאל, שאולי הוא לא ילך איתם.

<יעקב ליצמן:>
אני הייתי במתח, שאולי אלי ישי יעבור. עכשיו אני בטוח שלא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, היום זו ישיבה של הסכמות, ובאמת יש איחודים וכולי, מתאים לחנוכה. חזי, בבקשה.

<יעקב ליצמן:>
היום זה מצמיח ישועות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל בורא נפלאות גם.

<יחזקאל כאלו:>
בוקר טוב, קודם כל, אחזור ואומר שיש לנו הרבה כבוד לוועדה, והיא הגוף שכונן את חוק בנק ישראל. ליושב-ראש הקודם, כמובן, ולכל חברי הוועדה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליושבי-הראש הקודמים, יש כאן כמה
גם ליצמן היה וגם גפני. אז לשניהם.

<יחזקאל כאלו:>
בהחלט קיומו של חוק בנק ישראל תורם מאוד לתפקוד הבנק. אני רוצה להגיד את זה כאן כי היה לכם חלק חשוב בעניין הזה.

על-פי ההנחיה של המועצה המינהלית – שאגב, גם היא אורגן של החוק והיא ממלאת תפקיד חשוב מאוד בבקרה על עבודת הבנק המרכזית – אנחנו צמצמנו את התקציב השוטף והשקעות של הבנק לשנת 2015, כפי שנאמר כאן, בכ-5%. הקיצוץ התבסס על כך שלקחנו את הממוצע של ביצוע ולא לקחנו תקציב מול תקציב; הלכנו למדוד את הביצוע אחורה ועל בסיס זה בנינו את התקציב המקוצץ. היו גם קיצוצים בסעיפים בודדים. למשל, בנושא ההוצאות השוטפות, קיצצנו ב-11%, גם בהשקעות, כפי שהזכיר אורי, וכן הלאה.

<משה גפני:>
יש קיצוץ גדול בתקציב, הקיצוץ הוא לא קיצוץ קטן.

<יחזקאל כאלו:>
נכון, יש קיצוץ של 45 מיליון. ואנחנו חושבים שזה גם צו השעה, וככה צריך לעשות וצריך להצטמצם.

<משה גפני:>
זו החלטה של המועצה המינהלית?

<יחזקאל כאלו:>
כן. לקחנו את הביצוע התלת-שנתי וככה בנינו אותו. זה לא היה מהלך פשוט, ארבעה דיונים. גם בתוך הבנק לפני זה היתה עבודת מטה ארוכה מאוד שלנו. בקיצור, את התקציב בנינו בתהליך של חצי שנה, מהתכנון עד לאישור. חצי שנה של דיונים מול החטיבות, אתם מכירים את זה.

רציתי להגיד מילה לגבי מה שקרה באוקטובר: אני דיברתי עם היושב-ראש, הוועדה היתה עסוקה מאוד בענייני השעה שהיו אז, חוק מע"מ אפס ואישור התקציב.
<אראל מרגלית:>
עניינים דחופים ביותר.

<משה גפני:>
האמת היא שאם היה צריך להצביע על התקציב אני הייתי מצביע בעד בגלל שאתם הייתם נגד מע"מ אפס.

<עיסאווי פריג':>
אבל הפכו להיות בעד.

<משה גפני:>
לא, לא. אתם הייתם בעד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. אף פעם לא. אבל חבר'ה, די.

<יחזקאל כאלו:>
זה לא הנושא, אבל עמדת בנק ישראל לא תמכה בעניין.

<משה גפני:>
עיסאווי, הם כל הזמן היו נגד.

<עיסאווי פריג':>
בהתחלה היו נגד, חזית עם ראש הממשלה, אחרי זה המצב התחיל - - -
<סתיו שפיר:>
כמה אתה מקצץ להם על ההתנחלויות?

<יחזקאל כאלו:>
עמדתנו המקצועית מהיום הראשון היתה נגד העניין הזה, אבל אני לא נכנס כרגע לנושא.

<יעקב ליצמן:>
כמה כסף הוא אמר שיש לבנק ישראל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. אל תפתח את זה עכשיו.

<יעקב ליצמן:>
למה? אולי הוא ייתן לי הלוואה.

<יעקב ליצמן:>
כמה כסף יש לכם?

<יחזקאל כאלו:>
החוק מחייב אותנו להודיע לוועדה על שינויים אם אנחנו משנים את התקציב, כפי שכבר נעשה בעבר. ולכן מרגע שהמועצה החליטה על אישור תוספת 60 מיליון לצורך בינוי המרכז הטכנולוגי לחירום – בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, כי יש כאן גם עניין ביטחוני, אבל הבניין הזה נבנה על-פי הוראות של גורמי הביטחון מבחינת הרציפות התפקודית – היתה ועדה שמינה האוצר לגבי הסטנדרט או התקן שצריך להיות של רציפות הגופים - - - הממשלה והרציפות התפקודית בחירום. ובנק ישראל נמצא ב"טופ", מבחינת העובדה שהוא צריך להיות ברציפות תפקודית מלאה בכל הפרמטרים. זה אומר שאנחנו צריכים גיבויים מלאים. אני לא אכנס כרגע לכל התורה, יש כאן תורה שלמה.
אנחנו כמובן קיבלנו את האישור ואת ההנחיה של המועצה לביטחון לאומי, שהיא מבחינתנו הגורם הממלכתי, וגם כמובן של פיקוד העורף וגורמים אחרים. עבדנו כאן בעבודה מאוד מסודרת. ובעצם הפורמט של ההקמה הוא על-פי הנחיות שקיבלנו, ולצורך העניין הזה היינו צריכים לעדכן את התקציב ל-60 מיליון. הבאנו את זה למועצה המינהלית, והמועצה אישרה את זה כדי שנוכל להתקדם בתכנון.

<אראל מרגלית:>
זה בעיקר הגנה פיזית או הגנת סייבר?

<יחזקאל כאלו:>
זה שני הדברים
קודם כל, פיזית, בגלל שיש כאן עניין של מיגון, וגם עניין של סייבר. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לעניין הזה כי בכל זאת בנק ישראל הוא יעד ואני לא רוצה לפרט יותר מדי.

<אראל מרגלית:>
אני מבין, אבל יש שלושה מטות שמגינים על הרשויות האזרחיות - - -

<יחזקאל כאלו:>
אנחנו מתואמים עם כולם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע לא להיכנס לזה.

<אראל מרגלית:>
גם אני שמח לא להיכנס לזה, אני רק אומר לך ולחבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה: כל רשות ממשלתית מקימה לעצמה איזשהו גוף הגנת סייבר – אני לא אומר שזה אתם – היה באוצר, אחרי זה משרד ראש הממשלה הקים, עכשיו פה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא ספג אותם. האוצר עבר למשרד ראש הממשלה.

<משה גפני:>
הוא לא עבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרו לי שכן, שהם נספגים בתוכו.

<יחזקאל כאלו:>
מבחינת הגנת סייבר, אמרתי שאני פועל על-פי הנחיות של הגופים הממלכתיים: המועצה לביטחון לאומי כגורם-על, וזה רא"ם ושירות הביטחון הכללי. הם הגורמים שמנחים אותי. אני לא ממציא שום חוקים, אני עובד על-פי הנחיות.

<משה גפני:>
מי יזם את הבנייה הזאת? אתם יזמתם?

<יחזקאל כאלו:>
אנחנו יזמנו. אנחנו גם גוף מפוקח פורמלית.
<משה גפני:>
אתם יזמתם שצריך הגנה פיזית של בנייה?
<יחזקאל כאלו:>
הרי אנחנו בתהליך שיפוץ ובמהלך תהליך השיפוץ בדקנו את נושא מיגון מרכז המידע שלנו, בין השאר. אגב, אני לא יודע אם יש כאן פרוצדורה של חיסיון, ואני לא חייב לתת ליריבים שלי את כל האינפורמציה הזאת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. אל תפרט.

<יחזקאל כאלו:>
אני אפרט לך אחר-כך אם תרצה.

<עיסאווי פריג':>
אני רואה כאן בתקציב בנק ישראל ש-90% ממנו מורכב משכר עבודה, עלות גמלאות ותחזוקה.

<יחזקאל כאלו:>
והשקעות.

<עיסאווי פריג':>
השקעות – 80 מיליון, אבל בעיקר עלות שכר.

<יחזקאל כאלו:>
קצת פחות מ-90%, אבל כן, בגדול.

<עיסאווי פריג':>
אני רואה בשיא כוח-אדם 770 משרות. מה השוני במשרות בין 2014 לעומת 2015? ועל הדרך, האם יש בני מיעוטים במשרות האלו?

<יחזקאל כאלו:>
זה אכן מבנה התקציב פחות או יותר. לשאלתך, אנחנו הגדלנו את שיא כוח-האדם ב-25 משרות. צריך לזכור שהמשברים העולמיים הגדילו את המטלות שיש על הבנקים המרכזיים. למשל, בתחום המקרו-יציבותי, בתחומי ההגה מפני מתקפות סייבר, בתחום היערכות של המחקר, בהרבה מאוד תחומים. למשל, אחד התחומים שבהם אנחנו צריכים להוסיף כוח-אדם הוא תחום ההיערכות לרפורמה של לוקר, של צמצום השימוש במזומן והמעבר לאמצעים אלקטרוניים חליפים. יש מספר תחומים חדשים וגם תחומים שנובעים מעצם הרחבת הפעילות של הבנקים המרכזיים, לרבות בנק ישראל.

לשאלתך, לגבי התוספת, יש לנו בני מיעוטים, יש לנו כעשרה עובדים - - -

<עיסאווי פריג':>
מתוך ה-770, יש לך עשרה בני מיעוטים?

<יחזקאל כאלו:>
כן, כעשרה עובדים בני מיעוטים. אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד, הנושא הזה עלה מספר פעמים - - -
<יצחק כהן:>
פריג', זה "יהודית-דמוקרטית". אל תגזים.

<עיסאווי פריג':>
אני אצחק או אבכה?

<יצחק כהן:>
תשאל כמה חרדים.

<חמד עמאר:>
תשאל כמה דרוזים.

<יחזקאל כאלו:>
אבל אתה רוצה גם לשמוע את התשובה שלנו?

<אורי גלילי:>
יש לנו תשובה. הנושא הזה עלה פעמיים בישיבת המועצה, וישנה הסכמה להגדיל את מספר העובדים מבני המיעוטים - - -

<חמד עמאר:>
אין לך עובד דרוזי אחד. למה?

<אורי גלילי:>
ההנחיה היא להגדיל את המספר וקיימנו שתי ישיבות, אם כי ברור שיצטרכו לעמוד בקריטריונים של השכלה וכולי לתפקידים השונים. אבל בהחלט ישנה הנחיה להגדיל את המספר.

<עיסאווי פריג':>
אני מתאר לעצמי שזה לא איום ביטחוני ולא איום כלכלי לקחת אותם. אני לא רוצה לפתח את זה. אני מלא עצב מבפנים, כי אני רואה אנשים מצטיינים, ישראלים, עם תפיסת עולם כלכלית שיכולים להיות לתפארת מדינת ישראל - - -

<יעקב ליצמן:>
אבל הם לא חברתיים.

<עיסאווי פריג':>
זה משהו אחר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, ששש.

<עיסאווי פריג':>
ניסן, אנחנו מדברים בנושא חשוב מאוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי, והבנתי את התשובה שהם עושים השתדלות. זה לא לחיצה על כפתור, אבל זו מגמה שצריכה להיות.

<יחזקאל כאלו:>
אנחנו עשינו כמה דברים
עשינו מכרזים לאפליה מתקנת - - -

<עיסאווי פריג':>
ידידי, התוצאה – אתה יכול לתת לי נאום אקדמי עד מחר, התוצאה, 10 מתוך 770, זה כישלון. זה מה שאני מבין.

<יחזקאל כאלו:>
אתה רוצה גם להבין למה? אז אני אתן לך דוגמה אחת.

<עיסאווי פריג':>
באמת, תעשה לי טובה, כשאתה נותן לי הסברים אתה פוגע באינטליגנציה שלי.

<אראל מרגלית:>
חבר'ה, תתייחסו רגע למהות של מה שעיסאווי אומר.

<אורי גלילי:>
למהות נתתי את התשובה
פעמיים דנו בנושא, ישנה הסכמה עם ההנהלה לעשות מאמצים להגדיל את מספר בני המיעוטים, כמובן בהתאם לקריטריונים הנדרשים. במפורש ישנה כוונה לעשות את זה.
<עיסאווי פריג':>
אני מעלה את זה לסדר היום, ואעלה את זה בכל מקום.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם תוכלו להביא לנו לקראת סוף 2015 אינפורמציה, מה קרה בעניין הזה.

<משה גפני:>
על חרדים אנחנו לא שואלים.

<עיסאווי פריג':>
חרדים לא במשחק, עזוב.
עוד שאלה
לאור ההתפתחות העולמית ואי-הוודאות הכלכלית שאנחנו רואים, רואים מה היה עם רוסיה וכל החרם ונפילת המטבע המקומי, וכל התהליכים, ויש אי ודאות מוחלטת. וכשאני רואה כאן סעיף של היערכות לשעת חירום בסך 1,290,000 ש"ח, בעמוד 14, בפירוט השקעות, שאלתי אליכם: לאור אי-הוודאות הגדולה שאנחנו נמצאים בה בעולם היום, ולאור מגמת החרם, ולאור זה שהממשלה מתנהלת על הקצה כשהכול לא צפוי מבחינה בין-לאומית כלפי הכלכלה המקומית, האם בהיערכות לשעת חירום כשאתם כותבים סכום כזה, כל המנגנון שאני אומר, מצב האי-ודאות הכלכלית שהוא בעצם חלק מהפוליטי הבין-לאומי, האם נלקח בחשבון?
<אורי גלילי:>
זה לא זה בכלל. הסעיף הזה לא קשור למה שהמנכ"ל אמר קודם בקשר לגידול במורכבות התפקידים של בנק ישראל בתקופה כלכלית כזאת. ולכן גם הגדלנו את תקן כוח-האדם כדי לענות על הדרישות של הבעיות הכלכליות וחוסר הוודאות הכלכלית.

היערכות לשעת חירום זה דבר אחר, זה לא קשור.

<יצחק כהן:>
הייתי שמח לשמוע קצת על ניוד ההשקעה של יתרות המט"ח, אם אתם בכלל משקיעים בזה. איך אתם מנהלים את יתרות המט"ח?

<יחזקאל כאלו:>
זה לא התחום שלנו, לא של המועצה המינהלית. ישנה הפרדה מאוד-מאוד ברורה - - -

<יצחק כהן:>
זה התחום של מי?

<יחזקאל כאלו:>
של הוועדה המוניטרית, וזה באחריותה. אני לא מעוניין להיכנס לזה, זה דיון נפרד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, התקציב הונח בפנינו, וגם העדכון של שנת 2014. תודה רבה לכם ושיהיה לנו בהצלחה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

קוד המקור של הנתונים