PAGE
2
ועדת הכנסת
10/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 139>
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, י"ח בכסלו התשע"ה (10 בדצמבר 2014), שעה 12:15

1. <מינוי היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון לתקופת כהונה נוספת לפי סעיף 23 לחוק – פניית יו"ר הכנסת>
2. <מינוי ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ.>
3. קביעת מועדי פגרת הבחירות וסדרי עבודת הכנסת והוועדות בפגרה.

4. פניית ח"כ אברהם מיכאלי בעניין שימוש ועדת הבחירות בחדרי הסיעות בפגרת הבחירות.

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
זאב אלקין

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

יפעת קריב

יואב בן צור
דב חנין

דוד צור
דוד רותם

>
יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
מנכ"ל הכנסת רונן פלוט

היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
אורלי עדס – מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שרון רפאלי
1. <מינוי היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון לתקופת כהונה נוספת לפי סעיף 23 לחוק – פניית יו"ר הכנסת>

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. אני מודה ליושב-ראש הכנסת שמכבד אותנו בנוכחותו.

הנושא הראשון שלשמו התכנסנו הוא מינוי היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון לתקופת כהונה נוספת לפי סעיף 23 לחוק הכנסת – פניית יושב-ראש הכנסת. אדוני, בבקשה.

תודה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת וכל הנוכחים. החוזה של היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון מסתיים בחודש מרס – אני חושב, אדוני המנכ"ל – ושקלנו יחד עם מנכ"ל הכנסת אם אנחנו מעוניינים להתחיל בהליך של הקמת ועדת איתור ליועץ משפטי חדש או הודעה ליועץ המשפטי הנוכחי על כך שבכוונתנו להמשיך את כהונתו. למען הסר כל ספק, ההחלטה התקבלה – שייאמר גם בפרוטוקול – הרבה לפני שמישהו חשב שהכנסת יוצאת לבחירות. הודעתי על כך גם ליועץ המשפטי לכנסת עו"ד ינון שאין בכוונתי להקים ועדת איתור, ואני מעוניין להמשיך את החוזה שלו. אני מודה מאוד לוועדת הכנסת שהעלו את הסעיף הזה לסדר היום טרם יוצאים לפגרה.
אני גם רוצה לפנות באופן רשמי אליכם: בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק הכנסת, אני מתכבד לפנות אליכם בעניין שבנדון כדלקמן:
1. היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון החל לכהן בתפקידו ביום 2 באפריל 2010. מינוי זה הובא בשעתו לאישור ועדת הכנסת על-ידי יושב-ראש הכנסת שהחליט על מינויו של עו"ד ינון לאחר קבלת המלצה של ועדה ציבורית שהוקמה בהתאם לחוק.
2. סעיף 23 האמור קובע כי "תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ורשאי יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, למנותו לתקופת כהונה נוספת" – זה בעצם הבסיס לבקשה הנוכחית.
3. כעת לקראת תום חמש שנות כהונתו של עו"ד ינון בתפקיד החלטתי למנותו לתקופת כהונה נוספת, ואבקש להביא את החלטתי זאת לאישורה של ועדת הכנסת. תודה רבה, אדוני.

רבותי, פרט לעובדה שזה לא ייאמן שעברו חמש שנים מאז שבחרנו בו לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת, אני לפחות, רואה לנכון להצטרף לבקשה של היושב ראש. עו"ד ינון פעל כאן באופן גם מקצועי וגם ענייני וללא משוא פנים, וקידם מאוד את מעמד הייעוץ המשפטי של הכנסת. לא הצלחתי עדיין לשכנע אותו אמנם לענות לעתירות לבג"ץ בשורה אחת - -

שאין זה עניינכם.

- - שאין לבג"ץ סמכות לפסול חוקים של הכנסת. לכן גם מהטעם הזה אני בעד לתת הזדמנות נוספת ולשכנע בעניין הזה – בצחוק, כמובן; אלא אם כן מישהו רוצה להעיר הערה או להתייחס.
אני מעמיד את זה להצבעה: מי בעד אישור בקשת היושב-ראש לעניין הארכת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת?
הצבעה

בעד הבקשה – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

מינוי היועץ המשפטי לכנסת אושר.

בעד- פה אחד, נגד- אין, נמנעים- אין. תקופת הכהונה היא לחמש שנים. אנחנו מברכים את היועץ המשפטי עו"ד איל ינון ומאחלים לו תקופת כהונה רגועה, ובטוחים שהאיחול הזה לא יתגשם.

תמסור לו שזה בא מתוך הערכה גדולה מאוד. החברים הצביעו פה-אחד מתוך הערכה גדולה מאוד.

אני אחכה. אולי עו"ד ינון יבוא.

אדוני היושב-ראש, מכיוון שיושב-ראש הכנסת נמצא אתנו, והוא הדגיש שהוא החליט לא להקים ועדת איתור – כדי שנסיר כל ספק מהבעיה שמישהו עלול - - - אותנו, אני מבין שמבחינה תקנונית וחוקית יש לנו הזכות הזאת.

שימו לב לסעיף 2: "סעיף 23 האמור קובע כי "תקופת כהונתנו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ורשאי יושב-ראש הכנסת" – שזה אני – "באישור ועדת הכנסת" – שזה אתם – "למנותו לתקופת כהונה נוספת". על-פי הסעיף הזה פעלנו.

השאלה הזאת נשאלה כדי להבהיר את הנקודה הזאת, שלא יהיו מחשבות לכל מיני אנשים מבחוץ.

לא, זה ברור.

עכשיו כשעו"ד ינון הגיע, וכולנו מאחלים לו הצלחה, אנחנו נחשוף את הסוד הקטן ביני לבין עו"ד ינון. בזמנו כשהייתי סגן יושב-ראש הכנסת כשמינויו למזכיר הכנסת הובא לאישור הנשיאות, והייתי היחידי שלא תמך במינוי הזה כי אמרתי, אני לא מכיר את הבן-אדם, אני לא יודע מה כישוריו - -

הוא לא התנגד. נמנע.

נמנעתי. לא תמכתי במינוי הזה. אמרתי שאני לא מכיר את הבן-אדם, אין לו שום ניסיון בכנסת, לא יודע מה כישוריו, ולמה מביאים אותו לאישור שלנו. כנראה, בתקופת הכהונה שלו, ודאי בשנתיים האחרונות בתקופה שלי, השתכנעתי לגמרי שכישוריו יותר מראויים. לכן מצאתי לנכון להביא את האישור הזה בפניכם. אני מודה מאוד לחברי ועדת הכנסת שאכן תמכתם בעמדה שלי.

אז אנחנו שוב מברכים אותך הפעם בנוכחותך בשם כולם.

אבל אתה חייב לגלות לאיל מה היה הנימוק לבחירתו.

את הנימוק הזה הוא מכיר. אני אמרתי שניסיתי במשך חמש שנים לשכנע אותך לענות לעתירות בעניין פסילת חוקים במשפט אחד שלבג"ץ אין סמכות לפסול את חוקי הכנסת. אז אמרתי, ננסה עוד חמש שנים לשכנע אותך.

עם איל אין לך סיכוי לחוקק חוקים כאלה.

- - -

יכול להיות.

אם מישהו רוצה לומר עוד משהו בעניין הזה. בבקשה, חבר הכנסת בן-צור.

אני לא חבר ועדת הכנסת, אבל באתי לכבודו של איל. אני מכיר את איל עוד מימי היותו בפרקליטות. כבר אז גיליתי את האיכויות שלו. הייתי יושב-ראש מועצה דתית ירושלים, וניסינו יחד לעשות כמה דברים – בחלק הצלחנו ובחלק לא. אבל אני חייב לומר שכחבר כנסת חדש כשנכנסתי קיבלתי תדריך מפורט מאיל על עבודת הכנסת ועל הצדדים המשפטיים שבה בטוב טעם ודעת.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, אדוני יושב-ראש הכנסת – נכון שאני בסך הכול כמה חודשים פה, אבל אני רוצה לומר לך דבר אחד שאמרתי גם למנכ"ל. רציתי להגיד את זה במליאה ולא הספקתי. אני מכיר משרדי ממשלה לא שנה אחת ולא שנתיים, וגיליתי בכנסת מערכת משומנת, אדיבה, עניינית, מקצועית של עובדים מסורים בכל עת. מכל השכבות: בוועדות, באחזקה, במשמר – בכל מקום ובכל דבר ועניין קשובים ומבצעים את המשימות שלהם במסירות אין-קץ, ביעילות. לכל בירה יש מנהיג – ואתה, אדוני היושב-ראש, המנהיג והשני שלך הוא המנכ"ל. שניכם עשיתם עבודה נפלאה במודעות של השירות שיש בכנסת. בסיום כהונתה של כנסת זאת מגיע יישר כוח גדול לכל העובדים בכל המחלקות שיש בכנסת. אם ברצונך, היינו רוצים שתמשיך להיות יושב-ראש כנסת – אולי אתה מכוון גבוה יותר - -

התקרה מפריעה.

הוא היה רוצה להגיע לבית המשפט העליון.

ואז להתכסח עם איל שזה עתה מינינו.

אני לא יודע, אולי שגריר באו"ם.


בכל אופן אני רוצה להודות לכם בשם כולם. להודות לעובדים – מגיע להם, ולהודות לכם שאתם מנהיגים אותם בצורה כזאת. תודה.

תודה רבה. איל, בבקשה.

אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הוועדה הנכבדים, מנכ"ל הכנסת, מזכירת הכנסת, אני מבקש להודות בראש ובראשונה, לך יושב-ראש הכנסת, על האמון שנתת בי. אני רואה זאת לא רק כהבעת אמון אישית בי, אלא הבעת אמון בלשכה המשפטית כולה. גישתך הממלכתית כלפי מוסד היועץ המשפטי לכנסת והלשכה המשפטית תורמת רבות ליכולת שלנו לפעול באופן מקצועי וניטרלי בזירה לא פשוטה זאת. אני מבקש גם להודות ליושב-ראש ועדת הכנסת על שיתוף הפעולה לאורך השנים ולחברי הוועדה על הארכת כהונתי. היועץ המשפטי לכנסת אינו עומד בפני עצמו. הוא חלק בלתי נפרד מהנהלת הכנסת שבראשה עומד מנכ"ל הכנסת. זאת גם הזדמנות להודות לך, רונן, על שיתוף הפעולה ועל מחויבותך והכרתך בלשכה המשפטית כעוגן מקצועי מרכזי בכנסת. אני גאה להיות היועץ המשפטי הראשון שמאז חקיקתו של פרק "היועץ המשפטי לכנסת" בחוק הכנסת לפני כ-15 שנה זוכה שתוארך כהונתו לתקופה נוספת, ואני מקווה להיות ראוי לאמון הזה. תודה רבה.

תודה רבה ואיחולי המשך הצלחה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

לפני שעוברים לנושא הבא, אפשר גם להודות לכם בשם עובדי הלשכה המשפטית על החלטתכם?

אני מאחל לנו שתוכלו להודות לנו בפתיחת הכנסת הבאה. אז נדע שעשינו עבודה טובה וגם חזרנו.
2. <מינוי ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ.>

רבותי, אני עובר לנושא של בחירת ממלא מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ. כפי שאנחנו מבינים, לאחר שיצלח את הפריימריס בהצלחה ייסע יושב-ראש הכנסת ביום שני ו' בשבט התשע"ה, 26 בינואר 2015, לחו"ל, וישוב ארצה ביום רביעי ח' בשבט התשע"ה, 28 בינואר 2015. בנוסף הוא עתיד לצאת ביום שני י"ג בשבט התשע"ה, 2 בפברואר 2015, ולשוב ארצה ביום שישי י"ז בשבט התשע"ה, 6 בפברואר 2015. יושב-ראש הכנסת מבקש שאת מקומו ימלא בתקופה הזאת חברנו, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יצחק וקנין. אני, כמובן, מציע, שכפי שאנחנו עושים תמיד, נאשר את הבקשה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הבקשה – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

מינוי ממלא מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו אושר.

אושר פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. תודה רבה.
3. קביעת מועדי פגרת הבחירות וסדרי עבודת הכנסת והוועדות בפגרה

אני עובר עכשיו לנושא מס' 2.

אני מבקש רשות דיבור.

קביעת מועדי פגרת הבחירות וסדרי עבודת המליאה והוועדות בפגרה.

אני כבר אומר: אני מבין שיש עדיין חילוקי דעות. אני מציע שנציג את הדברים, ננסה ללבן מה שאפשר. אני לא אחתוך החלטה, בוודאי לא בעניין הזה אם נדרשת כאן שהות נוספת. אני רק רוצה לומר שראוי ונכון שנזדרז עם העניין הזה כי חוסר הוודאות הזה הוא לא טוב ולא נכון, והוא פותח פתח אחר כך למצבים עוד פחות טובים מאשר מה שעלול לקרות לשיטת אלה שעדיין יש להם חילוקי דעות. אני גם רוצה לומר, גברתי מזכירת הכנסת, שקיבלתי בקשה מיושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה שנוגעת לדיונים שהוא ביקש שיאשרו לו במידה שהדבר הזה לא נכלל במסגרת ההצעה הנוכחית. אז אם אפשר לנסות לשלב גם את העניין הזה.

בהחרגות.

כן, במסגרת החרגות.

זה דרך ועדת ההסכמות.

אני לא יודע. יש כאן עוד פנייה שקיבלתי ממנו. אני מציע שאת כל הדברים האלה ננסה לסכם ולהסדיר. גברתי מזכירת הכנסת, אם אפשר להציג את הנושא, ואם יתברר שיש למישהו השגות או משהו שעדיין לא נסגר כאן אז זאת ההזדמנות. בבקשה.

צהריים טובים. ההצעה שמציע יושב-ראש הכנסת היא באשר לפגרת הבחירות. הפגרה תתחיל מחר כי היום כבר נעלנו את ישיבת המליאה, ותהיה גם ועדת הסכמות. ועדת הסכמות מורכבת מיושב-ראש הקואליציה שייצג את כל סיעות הקואליציה - -

זה לא אני.

- - וחבר מסיעת יושב-ראש האופוזיציה, לפי קביעת ראש האופוזיציה, שייצג בה את כל סיעות האופוזיציה; או חבר כנסת אחר מטעמם.

באשר לעבודת המליאה – ההצעה עוסקת בהתנהלות הכנסת בשתי הזירות של המליאה והוועדות.

עבודת המליאה



3
לפי הוראות סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, הממשלה רשאית לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה; בקשת הממשלה תימסר על ידי מזכיר הממשלה ותפרט את הנושא או הנושאים שלשמם נדרש כינוס הכנסת.

לעניין חקיקה, הממשלה רשאית לבקש כי יובאו לדיון במליאה הצעות חוק בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.

לפי הוראות סעיף 9 האמור וסעיף 21 לתקנון הכנסת, 25 חברי כנסת רשאים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה, וזאת רק לצורך דיון בהצעות לסדר היום כמפורט בסעיף 21 האמור.



עבודת הוועדות



5
בהתאם לסעיף 112(א) לתקנון הכנסת, הוועדות יהיו רשאיות לקיים דיונים, בין אם ביוזמת יושב ראש הוועדה ובין אם ביוזמת שליש מחברי הוועדה, רק באישור מראש של ועדת ההסכמות.



6
בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, יושב ראש הכנסת רשאי להתיר לוועדה לקיים ישיבה במקרים מיוחדים לפי בקשת הממשלה בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה. ההודעה תכלול פירוט של הנושא או הנושאים שלשמם נדרש כינוס הוועדה.



7
הזמנה לישיבות הוועדות בפגרה תימסר לכל חברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, ולפחות ארבעה ימים לפני יום כינוס הישיבה. במניין הימים ייכללו יום ההזמנה ויום כינוס הישיבה, ולאור שאלות שנשאלו בעבר יובהר כי ימי שישי שבת וחג נספרים במניין הימים. יושב ראש הכנסת רשאי, במקרים מיוחדים ודחופים, לקצר תקופה זו.

יובהר כי לא ניתן לקיים ישיבות נוספות בוועדה ביום שבו נקבעה הישיבה או להוסיף נושאים לסדר היום שנקבע אלא בהודעה מראש כאמור לעיל. ואולם, אם ביום כינוס הישיבה מתכנסת גם מליאת הכנסת, ניתן למסור את ההזמנה שלושה ימים מראש.



8
הוראות חלק זה יחולו על כל הוועדות, ובכלל זה ועדות מיוחדות, ועדות משותפות וועדות משנה; ועל כל פעילויות הוועדות, ובכלל זה ישיבות בכנסת או מחוצה לה וסיורים.

למען הסר ספק יובהר כי האמור חל גם לגבי ישיבות ועדה שההזמנה אליהן נשלחה לפני קבלתה של החלטה זו.

זאת אומרת ישיבות שנקבעו השבוע או אפילו היום. מרגע קבלת החלטה זאת יידרשו האישורים.

לא מרגע קבלת ההחלטה. מרגע היציאה לפגרה.

לא מרגע היציאה לפגרה, נכון, סליחה. מהיציאה לפגרה. ממחר.

(א)
ועדת הכנסת רשאית לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותה. ההזמנה תימסר לחברי ועדת הכנסת מוקדם ככל האפשר.




(ב)
הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאית לקיים ישיבות בעניינים דחופים שבסמכותה; ועדות המשנה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאיות לקיים ישיבות בעניינים דחופים שבסמכותן באישור יושב-ראש הוועדה המשותפת.

ההזמנה תימסר לחברי הוועדה המשותפת או ועדות המשנה מוקדם ככל האפשר ולפחות ביום שקדם לישיבה.




(ג)
ועדות המשנה הבאות של ועדת החוץ והביטחון רשאיות לקיים ישיבות ביוזמת יושב הראש שלהן ובאישור מראש של יושב ראש ועדת החוץ והביטחון; ההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה תקופה זו מארבעה ימים:

(1)
ועדת המשנה לענייני מודיעין;

(2)
ועדת המשנה להיגוי.

זאת ההצעה שמציע יושב ראש הכנסת. נמסר לי כאן כי היושב-ראש לביקורת המדינה פונה ליושב-ראש ועדת הכנסת בבקשה לאשר לוועדה לענייני ביקורת המדינה לקיים בפגרת הבחירות דיונים בנושאים הבאים: דיונים בדוחות מבקר המדינה שמועדם נקבע בנושאים שאינם שנויים במחלוקת; דיונים בוועדת המשנה לביטחון – יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים; דיונים בוועדה המשותפת עם ועדת החוץ והביטחון, ועדת השניים.
יש לי כאן עוד בקשות לוועדות שכבר נקבע להן דיונים. יש לי גם בקשה מוועדת החוץ והביטחון.

אני מציע להקריא אותם כדי שזה יהיה חלק מההצעה. גם לגבי ועדת החוץ והביטחון זאת הייתה שאלה שרציתי לשאול.

אני אקריא לכם את הבקשות שהוגשו לנו.

כן, שהכול יהיה מונח לפנינו.

לגבי הבקשות של הוועדה לענייני ביקורת המדינה – מנהלת הוועדה כותבת שהתבקשה על-ידי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה אישור לקיים את הישיבות הבאות שנקבעו כבר מראש, ובנוסף לדון בחוות דעת שהתפרסמה אתמול על-ידי מבקר המדינה – חוות דעת לפי סעיף 21: שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג "טייזר". זה דוח שהנחנו אתמול במליאה.

בתאריך 15 בדצמבר בשעה 11:30, רשות המסים בישראל – המאבק בהון השחור, דוח מבקר המדינה 65א.

אפשר הצעה לסדר בעניין הזה? יש הרבה מאוד ועדות שנקבעו להן דברים מראש. לפי ההצעה הזאת, אם היא מתקבלת, ועדת הסכמות תצטרך לעבור על כולן ולאשר או לא.

לדון עליהן. אוקיי.

>
אז הפרוצדורה, חבר הכנסת אלקין, תהיה שמעבירים אלינו, ואנחנו מעבירים אליכם?

אם נאשר את ההצעה הזאת אז כל יושב-ראש ועדה מעביר לוועדת ההסכמות - -

>
דרך מזכירות הכנסת, ואנחנו מעבירים אליכם?

כן.

>
אז זה כמו הפרוצדורה שנהגה בפעם הקודמת.

מה עם החרגה של ועדת השניים? זה, לדעתי, צריך להיות.

אני סבור שלא. המסמך הזה נולד כתוצאה מהידברות. אני אגיד כמה מילים איך נולדה הפנייה הזאת. לקחנו כבסיס את מה שהיה בקדנציה הקודמת – זה הרי לא פעם ראשונה שהכנסת יוצאת לפגרת בחירות, ועל סמך הבסיס הזה – נדמה לי שבלי שינויים – נבנה המסמך המקורי. זה מה שעלה אחר כך לדיון ביני לבין מרכז מטעם האופוזיציה בוועדת ההסכמות, חבר הכנסת איתן כבל. היו לו גם כמה שאלות שבעקבות זה הוא פגש את היושב ראש, והוא קיבל את ההבהרות שהוא רצה מהיושב-ראש. הייתה גם שיחה מסכמת היום בבוקר בין שלושתנו, ובעקבות זה סוכם שעל דעת הקואליציה והאופוזיציה המסמך הזה מגיע לכאן בתמיכה הדדית כפי שהוא נוסח. המסמך הזה, אם כך, מצלם את התקדים הקודם ועבר תהליך של חידוד ובדיקה, איך זה יעבוד בשיח המשולש הזה של יושב-ראש הכנסת, איתן כנציג יושב-ראש האופוזיציה ואני.

לגבי ביקורת המדינה – ואתה שאלת על כלל ועדת החוץ והביטחון, כי הנושא הזה עלה למשל גם אצל יושב-ראש הכנסת, ולא במקרה בקדנציה הקודמת לא נכללה מליאת ועדת החוץ והביטחון בהחרגות, אלא רק ועדת המשנה. הסיבה היא מאוד פשוטה: יש הרבה ועדות מדיניות – לא רק ועדת שניים. יש מליאת ועדת החוץ והביטחון, יש הרבה ועדות משנה מאוד חשובות בוועדת החוץ והביטחון, שעובדות דווקא היום באינטנסיביות גדולה מאוד. כולם יצטרכו לעבור תהליך רגיל או של ועדת הסכמות או במסלול החריג הנוסף שקיים כאן. בדרך כלל אין בעיה להגיע להסכמות בוועדת הסכמות. למה החריגו את מה שהחריגו? או ענייני תקציב ביטחון כי שם זה לפעמים דחוף במיוחד בסוף השנה וגם בפעם הקודמת החריגו אותם; או ועדות משנה שבהן לא תמיד אפשר ליידע את אלה שיושבים בוועדת ההסכמות מה בדיוק עולה שם, ומהי מידת הדחיפות. לפעמים גם הדחיפות לא מאפשרת לעבור - -

לא מכסה את כל הגורמים האלה.

לא מאפשרת לעבור את כל ההליך. לעומת זאת כל הדיונים של הוועדה לביקורת המדינה הם אף פעם לא דחופים. זה לא משהו שאתה לא יכול לעבור את ההליך. בדיוק כמו דיונים אחרים של ועדות חוץ וביטחון.

מה אתה עושה עם ועדת שניים שאם אתה מביא אותה להסכמות לא כל מי שבהסכמות מוסמך לדעת מה הנושא?

ועדת שניים זאת שאלה טובה.

לכן אני אומר שבוועדת שניים צריך - - -

יכול להיות שוועדת שניים צריך להחריג מאותו טעם.

כן, כי היא נמצאת באותו מקום.

ממה מחריגים את זה? גם מארבעה ימים או רק מוועדת ההסכמות?

אין פה ארבעה ימים, זה שניים. זה בתיאום שני יושבי-הראש.

וגם מההסכמות. ברור.

נגיד ככה, זה ידרוש לפחות הסכמה של שניים וזה הכול.

זה לפחות זה ולא יותר.

כי המצב הנורמלי של ועדת שניים לא דורשת הסכמה בין השניים באופן מפתיע. זאת סוגיה בפני עצמה שדורשת הסדרה.

אפשר לכתוב שזה יהיה בהסכמת השניים כדי שלא תהיה בעיה.

מי השניים?

יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ויושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. גם זה מאפשר את המאזן בין קואליציה לאופוזיציה, רק בדרך אחרת.

זה הסכמת השניים תמיד או רק אם זה פחות מארבעה ימים?

גם לעצם הכינוס. זה עונה על הבעיה הזאת.

לעצם הכינוס.

לעומת זאת ועדת משנה ביטחונית שמחליטה איזה חלק חסוי ואיזה חלק לא, זה משהו שיכול לעבור ועדת הסכמות בדיוק באותה מידה שזה יכול לעבור כל ועדת משנה של חוץ וביטחון. לדעתי, אין סיבה להחריג.

בפרט נוכח ההרכב הספציפי של הוועדה כרגע.

בוודאי. זאת התשובה בעניין הזה. ועדת שניים – אתה צודק. זה המנגנון הנכון.

לא היה עוד משהו ספציפי.

לא. עכשיו יש הערות. בבקשה, דב.

תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני אומר את הדברים גם לפרוטוקול, ואני מבקש שהם יעברו כלשונם גם ליושב-ראש הכנסת. אנחנו פועלים בכנסת מכוח משטר הסכמות שסוכם בלשכתו של יושב-ראש הכנסת לפני שיצאנו לפגרה. כולנו התנהלנו על בסיס משטר ההסכמות – זה היה לא פשוט – כולנו עשינו מאמצים. אני מביע הערכה גם לקואליציה וגם לחברי באופוזיציה על העמידה במשטר ההסכמות הזה. אכן הצלחנו לסיים את הכנסת בצורה מסודרת.

גם הדיון הזה צריך להיות במסגרת ההסכמות, והוא צריך להיות כפוף להסכמה כללית של סיעות הבית. כנראה, נפלה אי הבנה כי אני בהחלט מקבל את דבריו של חברי חבר הכנסת אלקין ומאמין להם שהמסמך מובא על דעתו של חבר הכנסת כבל – אין לי ספק שאלה הם הדברים. אבל כנראה, אצלנו במחנה האופוזיציה חל איזשהו קצר בתקשורת, והדברים כפי שהם מובאים לא מקובלים עלי לפחות, ועד כמה שאני מבין גם על חלק גדול מחברי האופוזיציה, ואני אומר למה אני מתכוון. יש דברים שקבועים בחוק גם אם אני אוהב אותם וגם אם אני לא אוהב אותם: איך מכנסים את המליאה בתקופת פגרה – זה עניין שקבוע בחוק. לצערי, החוק נותן יתרונות לממשלה, ואני אומר את זה בצער. הייתי שמח שזה יינתן - -

זה מינימום של יכולת תפעול.

בסדר. הייתי מציע אחרת, אבל זה לא משנה, זה לא רלוונטי.

גם אין לך כאן בעיה כי לממשלה אין רוב בכנסת, אז זה רק דברים שתהיה עליהם הסכמה רחבה יחסית.

נכון. אני ער לזה. אבל אני אומר שלממשלה יש יתרון מובנה בחוק, וגם אם מישהו מאתנו חושב אחרת זה לא רלוונטי כי זה מה שכתוב בחוק. לעומת זאת יש דברים בהחלט רלוונטיים כי הם לא בחוק של מדינת ישראל, אלא בהתנהלויות של הכנסת בכל מיני צורות. אנחנו, ללא ספק, לא נמצאים בפגרה רגילה, גברתי היועצת המשפטית. הוראה כללית של 112(ב) לתקנון הכנסת היא יפה לפגרה; היא לא בהכרח יפה לפגרת בחירות שבה אנחנו במשטר של מעבר עם ממשלת מעבר ועם הגבלות ועם כפיפות למשטר הסכמות ספציפי שסוכם בין חברי הכנסת על בסיס של הבנות שהיו בינינו.

אתה יודע שזאת לא הצעה שלי.

לא, אני לא בא בטענות לאף אחד, אני רק מציין את הדברים למען הפרוטוקול, שאין לנו תשובה בסעיף 112(ב) כי הסעיף הזה מדבר בכלל על פגרות, ואנחנו בפגרה ספציפית שהיא שונה במהותה. מה שאני אומר זאת לא דעתי, אלא קביעה משפטית שיש עליה היסטוריה ארוכה.

דב, איפה הבעיה?

אני אגיד קודם את השורה האחרונה, ואחר כך אנמק. ככלל עבודת הוועדות צריכה גם היא להיות כפופה למשטר ההסכמות. אני מראש אומר שככל שמדובר בוועדת השניים, חבר הכנסת אלקין, או מבחינתי ככל שמדובר על ועדות משנה שונות של ועדת חוץ וביטחון או ככל שמדובר על ועדת המשנה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון – שאני לא מכיר את עבודת הוועדות האלה – לי אין התנגדות לזה שהוועדות האלה יוחרגו.

אתה מדבר על סעיף 6.

אני מדבר על סעיף 9, סעיפים קטנים (ב) - -

לזה אתה לא מסכים. אתה לא מסכים לסעיף 6.

כן, אני אגיע לזה. סעיף 9, סעיפים קטנים (ב), (ג) - -

למה אתה לא מסכים?

רגע. קודם כול נעשה סדר. סעיף 9, סעיפים קטנים (ב) ו-(ג)(1), (2) – אני לא מתנגד. אינני מכיר את העבודה הזאת, ואני מניח שיודעים לעבוד שם, ואני מקווה שיעבדו שם בצורה מסודרת. אני לא מתנגד גם להוסיף את ועדת השניים שתתכנס כאשר השניים מסכימים בכל צורה שמוסכמת עליהם.
הבעיה היחידה שלי היא קודם כול עם סעיף 6 שבעצם יוצר הבדל גדול בין התכנסות הוועדות, לבקשת הממשלה, שאז מזכיר הממשלה מספיק כדי להפעיל את יושב-ראש הכנסת לעומת כינוס שאנחנו רוצים אותו לקדם כל מיני עניינים שזה כפוף לוועדת הסכמות. אי השוויון הזה הוא פסול בעיני. אין לו שום הצדקה.

יבואו ויאמרו שסעיף כזה היה בעבר. אני לא יודע אם זה אכן המצב - -

הוא היה.

אז אני רק רוצה לומר לכם שמבחינתי המצב שהיה בעבר לא תקף הפעם מכיוון שבכנסת הזאת שברתם את כל הכללים. עם חוקי המשילות שלכם שברתם את כל הכללים. אנסתם את הכנסת בלי רוב - -

בסדר, דב.

בסדר, אני מסביר למה זה לא תקף.

זאת לא הבמה לזה.

לי אמרו בקדנציה הקודמת שאני שברתי את כל הכללים.

גם אתה שברת. אבל הפעם כל הקואליציה. כשאתה היית לבד זה לא היה כזה נורא.
יותר מזה, גם בימים האחרונים אתם שוברים את הכללים. מה שקורה בוועדת הכספים של הכנסת, לפי טעמי, זה שבירת כל הכללים. אם לא תהיה לי ועדת הסכמות – אין לי אמון בממשלה הזאת. אין לי אמון לא רק ברמה הפורמלית שאני מציג אי אמון – אין לי אמון. לא מאמין בממשלה, לא מאמין בהתנהלותה, לא מאמין במתכונת הדמוקרטית שלה – כי אין.
לכן אני מבקש קודם כול למחוק את סעיף 6 שהוא לא מקובל עלי, ואני מניח שגם על חלק נוסף מחברי האופוזיציה; אני גם מציע למחוק את סעיף 9(א) – גם ועדת הכנסת תתכנס אם תהיה הסכמה.

לא ניתן. יש פה פרוצדורות שלמות. אני אגיד לך מה עמדתי: קודם כול יש ועדת הכנסת – חייב להיות מנגנון אחד שיכול לעבוד כי יכולות להיות פה בקשות לפיצולים, למשל, ודברים מהסוג הזה.

בהסכמה.

ואם מישהו יחליט שהוא לא רוצה להסכים להתפלגות סיעה? אז אני יכול למנוע דיון בוועדת הכנסת? זאת רק דוגמה אחת.

חבר הכנסת לוין, קודם כול אתה צודק.

אין לי פה שיקול דעת בכלל.

בהחלט. כל נושא שקשור לבחירות - -

זה דבר שהוא תמיד נכון.

זה מקובל עלי. אני לא רוצה להטיל וטו - - -

צריך תמיד להשאיר מרחב פעולה ותמרון כי אין לך יכולת לחזות אף פעם בדיוק מראש כל דבר. אני לא חושב שלא יושב-ראש הכנסת – ואני מקווה שלא חושדים גם בי שאנחנו נעשה שימוש לרעה בעניין הזה. לפחות אני הייתי בכיסא הזה גם בקדנציה הקודמת בתקופה ההיא ולא זכור לי שהתעוררה איזושהי בעיה לבד מהשירותים שעשיתי פה לתנועה שהתפלגה, וברדתי מהמטוס נסעתי לכאן ישר כדי לא לעכב אותם. אני לא מאמין שיהיו בעיות מהסוג הזה.

לכן אי אפשר למחוק את סעיפים 6 ו-9. יכול להיות שמה שכן אפשר לעשות – ואני מפנה את זה אליך, זאב – יכול להיות שאפשר לייצר בתוך סעיף 6 גם מנגנון מקביל שיאפשר פנייה במקרים מסוימים של חברי כנסת, של סיעות או של הרכב מסוים כדי לתת גישה ישירה ליושב-ראש שלא דרך ועדת ההסכמות במקרים חריגים שהסיעות או מספר משמעותי מהן רוצות לעשות את זה. יכול להיות שזה ייתן לכם מענה.

שוב, מה אתה מציע?

דב אומר דבר אחד שאני יכול להבין: בסוף יש לממשלה מסלול ישיר ליושב-ראש שאיננו קיים לטובת אף אחד אחר. אני גם לא מציע שנציף את לשכת היושב-ראש בבקשות פרטניות ללא גבול וסוף - -

>
סליחה, שאני מפריעה, מניסיון העבר בעניין של שטף בקשות שהגיעו לפתחו של יושב-ראש הכנסת בפגרת הבחירות הקודמת, הוא מינה ועדה מקצועית של היועץ המשפטי, מזכירת הכנסת, והפעם היושב-ראש ביקש שיהיה גם נציג למנכ"ל הכנסת. בוחנים את הבקשות.

אפשר לכתוב שכל הפניות יהיו באמצעות מזכירות הכנסת.

זה ברור.

>
זה מנגנון שלא כתוב עליו, אבל הוא פעל.

מאחר שהממשלה היום מייצגת סיעות שמספר חברי הכנסת שלהן הוא 43 – אם אני לא טועה – אז יכול להיות שצריך לייצר מסלול שכשיש בקשה של 40 חברי כנסת אפשר יהיה לפנות באופן ישיר ליושב-ראש, ולהיכנס לאותו מסלול. לדעתי, זה פותר את העניין ונותן את מה שאתה מבקש. זה לא מציף את היושב-ראש, וזה מאפשר לנו - -

לדעתי, זה די מציף את היושב-ראש.

אני לא חושב ש-40 חתימות אחרי שזה מגיע לוועדת הסכמות – יהיה מקרה כזה, ירצו לעשות את זה, אפשר לחיות עם זה. לדעתי, זה סביר ונותן לדב מענה למה שהוא רצה, כי אי אפשר לשתק פה את העסק. אנחנו לא יכולים לכבול את עצמנו ברמה כזאת שאחר כך נעמוד במצב שהתנגדות של אדם אחד ישתקו הכול.

40 חברי כנסת - -

40 חברי כנסת יהיו לצורך העניין כמו בקשת ממשלה. ממילא בסוף שיקול הדעת הוא של היושב-ראש שמקבל בסוף את ההחלטה. אני מניח שדבר שלא עבר ועדת הסכמות - -

לא כותבים שזה מחייב ועדת הסכמות.

מה שעובר ועדת הסכמות לא צריך את זה.

אני גם מציע לכתוב שהמסלול יהיה שהולכים לוועדת הסכמות, ואם זה לא עבר שם תהיה האפשרות בחתימות של 40 ללכת למסלול.

אה, רק אם ועדת הסכמות לא אישרה.

רק אם היא לא אישרה – ללכת למסלול של 40 חתימות ליושב-ראש הכנסת.

זה מוקדם ללכת ליושב-ראש אם יש הסכמה בוועדת הסכמות.

ואז אני אפילו נותן לך יתרון כי אתה צריך רק 40 ולא 43.

אדוני היושב-ראש, קודם כול ההצעה שלך היא בכיוון הנכון. אני מודה לך. יש בהצעה ל-40 חתימות היגיון. לדעתי, המסלול צריך להיות שוויוני. גם הממשלה מתחילה בוועדת הסכמות - -

דב, ממשלה היא בכל זאת ממשלה.

היא ממשלה, אבל זה כינוס ועדות. למה?

הלכנו כברת דרך מעבר למה שהיה מקובל פה בשנים קודמות.

אני חושב שצריך להוסיף - -

אל תיקח את זה יותר מדי רחוק.

אני חושב שצריך להוסיף שכשהממשלה מבקשת כינוס זה לא צריך להיות רק במקרים מיוחדים, אלא היא צריכה להראות דחיפות מיוחדת. למה?

דב, אני לא רוצה לייצר פה סדרי עולם חדשים לגמרי.

זה לא סדרי עולם חדשים.

דב, יש לך פה הישג משמעותי.

אני לא רוצה הישג משמעותי, אני רוצה הגינות. אני מתנגד לזה.

ההסדר הוא הוגן. צעד נוסף כזה – אני מציע לך לשקול את ההתנגדות הזאת.

אני מבין את ההיגיון במה שהצעת, אבל אנחנו הרי לא רק בכנסת הזאת. יש מסורת לכנסת. לכן אני לא בטוח שזה נכון.

זאב, אני מצטער על העמדה של דב - -

היה פה תהליך.

נכון. אחרי שכבר היה תהליך, ואחרי שהייתה ועדת הסכמות והכול.

אני רוצה להעיר פה גם משהו פרוצדורלי. היה פה תהליך תיאום. אז מה הטעם של ועדת הסכמות? ועדת הסכמות זה בדיוק תהליך התיאום הזה. היה חבר הכנסת איתן כבל שמייצג את כל האופוזיציה. הנושא הזה לא במקרה לא בא ביום שני. כבר ארבעה ימים הוא בדיונים באותה ועדת הסכמות. התגבש מה שהתגבש. היו לי גם דברים שרציתי להוסיף ולא הסכימו. בגלל שיח וסייג הגענו לעמק השווה. עכשיו מגיעה סיעה אחת ואומרת "לא רוצה". אם אנחנו לוקחים את זה כעיקרון מחר תהיה ועדת הסכמות – שוב נסכים עם איתן על משהו – ומחר תגיע סיעה אחרת ותגיד, אני לא רוצה. פשוט לא נצא מזה. לכן מבחינת הכיוון של ועדת ההסכמות – ואני בדקתי מול איתן אם הוא עומד בסיכומים בינינו – והוא עומד בסיכומים בינינו, וחושב שזה מספיק לו כמי שמייצג את האופוזיציה. אני מבקש מהוועדה לאשר את הנוסח כפי שגובש.

אני מבקש שהוועדה לא תאשר. אני לא שולל את המנגנון של ועדת ההסכמות. אם ייכתב פה שמכאן ואילך יש ועדת הסכמות, אז מכאן ואילך יש ועדת הסכמות. מה שסוכם אצל יושב-ראש הכנסת היה שדברים שיקרו בכנסת אחרי פיזור הכנסת ייעשו בהסכמה.

אני מבקש יירשם בפרוטוקול שאני לא מסכים. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שתשקול את בקשתי.

אחרי שכבר יש סיכום, ויש ועדת הסכמות ויש הכול, והסיכום מתבסס על מה שנעשה כל השנים, ואני אומר לך שאני מוכן ללכת אתך עוד צעד קדימה, ואתה אומר לי – לא רוצה – אני מניח את ההצעה, ואם תאמר לי שאתה מסכים להסדר הזה, לרבות התיקון שהכנסתי אז זה מה שיהיה. אם לא יהיה אז לא מסכימים, אז אני אצביע על הנוסח כפי שבא מוועדת ההסכמות.

אני מציע לאדוני - -

יריב, אני לא מתלהב מהתיקונים.

אני בכל זאת משאיר את זה לפתחך.

אני לא שאלתי את הממשלה.

אני מרשה לעצמי להציע את ההצעה הזאת וללכת לקראת דב בצעד הזה. רוצה – יקבל. זה בידיך.

אני רוצה לקבל עצה של הייעוץ המשפטי בשאלה הבאה: האם כשאנחנו מדברים על מקרים מיוחדים, לפי הבנתכם, הדבר הזה גם צריך לשקף סוג של דחיפות?

כן, בוודאי.

אוקיי. אם כך, אני מקבל את ההצעה.

אז אנחנו נכניס את התיקון הזה לסעיף 6.

אני רוצה להגיד מהם השינויים. היו שלושה שינויים שדובר עליהם: א', בסעיף 5 – הפנייה לוועדת ההסכמות תיעשה באמצעות מזכירות הכנסת; ב', אם ועדת ההסכמות לא אישרה בקשה של יושב-ראש ועדה או של חברי כנסת לכנס ועדה, 40 חברי כנסת יוכלו לפנות ליושב-ראש, ובשיקול דעתו יהיה להתיר; ג' – היתוספה ועדת השניים בהחרגות.

יופי. מי בעד לאשר את ההסדר הזה כפי שהוקרא כאן?
הצבעה

בעד ההסדר – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההסדר אושר.

ההסדר אושר פה אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני אומר לפרוטוקול שהדבר הזה נעשה גם על דעתו של חבר הכנסת חנין ובתמיכתו למרות שהוא לא יכול להצביע. אני חושב שכך טוב שנגיע להסכמה מקיר לקיר בעניין הזה. את כל הפניות לוועדת ההסכמות.

4. פניית ח"כ אברהם מיכאלי בעניין שימוש ועדת הבחירות בחדרי הסיעות בפגרת הבחירות

אנחנו עוברים לנושא הבא. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בשמי כיושב-ראש סיעת ש"ס ובשם כמה סיעות אחרות שהעלו את העניין בשבוע שעבר ואמרנו שנתאם את זה איתכם, אנחנו מבקשים שחדרי הסיעות יישארו ברשותנו בתקופת הפגרה כדי שנוכל להתכנס בחדרי הסיעות שלנו. יש חלופה אחרת לתת לוועדת הבחירות ששם יישבו ויעבדו. יש כאן הרבה חדרי ועדות. אני דיברתי עם המנכ"ל שהיה פה קודם – אני לא יודע למה הוא יצא – והוא מוכן לקחת את הלוגיסטיקה של הדבר הזה.

>
ואם יהיו ישיבות ועדות בפגרה?

אורלי, בבקשה.

ועדת הבחירות יושבת במשכן הכנסת כבר משנת 69'. היא עובדת במתחם מאוד קטן של חדרים. מטבע הדברים בתקופת בחירות הפעילות מתרחבת, ואנחנו הופכים לצוות של 100 אנשים. מאז ומתמיד סיעות הכנסת למרות אי הנוחות שנגרמת להם, פינו את החדרים ושיתפו פעולה עם ועדת הבחירות.

יש לך בעיה עם החדר הזה?

מה הבעיה לשבת פה?

אני אסביר.

ואם תהיה ישיבת ועדה?

זה אפילו לא זה. החלופה הזאת נבחנה כבר בעבר. החדרים האלה מקסימים ויפים, אבל הם
נבנו לצורכי ישיבות ולא לצורכי עבודה. אצלנו בוועדה יושבים אנשים שעובדים 22-18 שעות ביממה במשך שלושה חודשים. צריך לתת להם תנאי עבודה ראויים. אין פה אפשרות לעשות עמדות עבודה. באולמות הספציפיים האלה יש קו טלפון אחד בודד או שניים. זה כבר נבדק בעבר. יש פה מרכזייה שאין אפשרות לרכוש את המכשירים שלה, הם לא קיימים. המשמעות היא שצריך לפרוס תשתית תקשורת חדשה. אין לנו זמן, אנחנו היינו צריכים להתחיל לעבוד אתמול. אז אנחנו מאוד מבקשים את שיתוף הפעולה שלכם. גם מטבע הדברים הפעילות של הסיעות פוחתת, ואם יש ישיבת סיעה אחת לכמה זמן אז באמת אפשר להשתמש באולמות הללו.

רבותי, אני מבין שיש פה סוגיות טכניות. אני לא חושב שאנחנו מסוגלים ויכולים להכריע בהן כרגע. אני מבקש שהמנכ"ל יזמן אצלו פגישה עם חבר הכנסת מיכאלי ועם מנהלת ועדת הבחירות המרכזית. אני מניח שבפגישה הזאת יידעו ויסכמו את הדברים.

שיהיה אפשר אולי בהסכמה להחריג סיעה או שתיים.

אני מציע שיישבו אצל המנכ"ל. אם יתברר שבכל זאת לא הגיעו לעמק השווה ויש בעיה, ונידרש לזה שוב, אז נידרש. אני מעריך שהמנכ"ל - -

אולי תהיה אפשרות לבוא לקראת סיעה אחת או שתיים

חבר הכנסת מקלב, אני מעריך שהמנכ"ל התגבר בחייו על בעיות יותר גדולות. הוא יידע למצוא פה פתרון.

אנחנו נתכנס אם לא?

אם לא תהיה ברירה. אני מקווה שלא נגיע למצב הזה. אני מעביר את הנושא הזה כרגע לטיפולו של המנכ"ל. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:15.>