PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/12/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 280>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ח בכסלו התשע"ה (10 בדצמבר 2014), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 10/12/2014
חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 11), התשע"ה-2014
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 9) (זכותו של נפגע עבירת מין לבחירת מין החוקר), התשע"ה-2014, של חה"כ יפעת קריב, דוד צור, משה מזרחי (פ/2402)>
מוזמנים
¶
>
ליאנה מגד - עו"ד, משרד המשפטים
מאיר ברקוביץ' - רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לבטחון פנים
יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים
אפרת ליפשיץ - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
ליאת קליין - הסיוע לנפגעי תקיפה מינית
רישום פרלמנטרי
¶
אתי בן-שמחון
<<הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 9) (זכותו של נפגע עבירת מין לבחירת מין החוקר), התשע"ה-2014, של חה"כ יפעת קריב, דוד צור, משה מזרחי (פ/2402)>>
היו"ר אורי מקלב
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, לבקשת היושב ראש הקבוע, אני ממלא את מקומו. הנושא: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 9) (זכותו של נפגע עבירת מין לבחירת מין החוקר), התשע"ה-2014.
אנחנו מבקשים להכין אותו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לאחר שקיבלה פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת, ולאחר שאתמול אושרה בקריאה ראשונה – ראינו איך שיפעת מתרגשת.
יפעת קריב
¶
עשיתי הרבה יותר, רק אתמול היו שני דברים. באתי לקדם את מעמד האשה ונשים. עשיתי את חוק הסרטונים, - - - לנשים ברשויות המקומיות, אלימות מינית, שורה של חוקים שהעברתי, כולם קשורים לקידום נשים והטרדות מיניות.
נועה ברודצקי
¶
כפי שנאמר, זה עבר בקריאה ראשונה. יש שני דברים שצריך לחדד לקראת הקריאה השנייה והשלישית. הגדרה של עבירת מין – אנחנו זקוקים כן להגדיר את זה במפורש בגלל שבחוק זכויות נפגעי עבירה, יש הגדרות של עבירות מין ואלימות, אין הגדרה נפרדת לעבירת מין.
נועה ברודצקי
¶
אני מציעה שפשוט נגיד באלו עבירות זה יחול. אגיד מהם הסעיפים שאני מציעה. תסתכלו בתוספת הראשונה של חוק נפגעי עבירה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אומרת היועצת המשפטית, שאם אנחנו לא נגיד על איזה עבירות זה חל, אז זה בעצם יהיה על הכול, שכולל גם אלימות וגם עבירות מין. אם אתם לא רוצים בכל הדברים, אתם רוצים שזה יהיה – זאת אומרת, אלימות יכול להיות גם אלימות בתוך המשפחה, אנחנו לא נותנים את זה.
נועה ברודצקי
¶
אני מציעה שזה יהיה - - - 203, 203ב ו-214ב(1) לחוק העונשין שקשורים לעברות של זנות, עבירות 345, 346 347, 347א, 348, 349 - - - שזה עבירות המין בחוק העונשין, ו-368ג לגבי התעללות מינית בקטין. ועבירות של 374א, 375א, 376ב, ו-377א שקשורים לעבירות של סחר בבני אדם, עבירות שמצטרפות לסחר בבני אדם.
היו"ר אורי מקלב
¶
יש היום חוקים חדשים שאנחנו חוקקנו בכנסת הזאת על הפצה של כל מיני סרטונים או דברים כאלה?
יואל הדר
¶
המשמעות של הדבר הזה, הסברנו בפעם הקודמת - - - חוקר צריך לעלות על זה שבעצם זה אחד העבירות האלה כדי - - -
נועה ברודצקי
¶
אבל אני חושבת שזה ברור שזה כל עבירה שיש לה איזשהו אספקט של פגיעה מינית, חלים אחד מהסעיפים האלה, כך שלא נראה לי שאמורה להתעורר, כי זה ברור שאחד מהסעיפים האלה - - -
יואל הדר
¶
השיחה עם החוקר מתחילה, הוא הצטרך להבין תוך כדי שיחה במה זה מדובר ואז להציע את זה, זה לא יהיה בהתחלה, כי הוא לא יודע בהתחלה על מה מדובר.
נועה ברודצקי
¶
אבל זה בכל זאת גם אם אני לא אגדיר מה זה עבירת מין, זה לא משנה איזה אופציה נקבע פה, הבעיה שאתה מעורר היא קיימת. זאת אומרת, הוא לא יודע על מה מגישים לו את התלונה, ברגע שהוא מבין שמדובר ב- - -
היו"ר אורי מקלב
¶
ואם אנחנו נעשה הפוך. ואם אנחנו נגיד שזה חל על הכול, - - - יש סמכות לא בכל דבר - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
לא, אין הבחנה. איך נחדיר את זה בלי שאחרי זה אנחנו מחריגים ואנחנו מפרטים את איזה עבירת- - -
יואל הדר
¶
יכול להיות שגנבו ממנה, לא קשור לשום דבר. הרי יש בעיה בתוך החוק, כתוב, לפני תחילת החקירה יודה, אבל אנחנו לא בעצם לפני תחילת החקירה, כי החקירה מתחילה ורק באיזשהו שלב הוא עולה על זה שזה נכנס לפה.
יואל הדר
¶
אנחנו צריכים לתקן את זה עכשיו. לרוב קריאה שנייה ושלישית נותנת לנו יותר זמן ללבן דברים, עכשיו אין לנו את זה. אנחנו צריכים שזה לא יהיה מצב, זה צריך להיות נוכח כדי, ואז הוא נותן - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אם היא אומרת אני באה בשביל להתלונן, או שמי שמלווה אותה, אומרת, אני באה להתלונן, ואנחנו מבקשים, אז לא תהיה בעיה בעניין הזה.
יואל הדר
¶
היומנאי לא קשור לעניין הזה כי הוא מעביר את זה הלאה. החוקר הוא בעצם יושב, ואז הוא בעצם צריך להבין באיזשהו שלב שמדובר בעבירת מין, ואנחנו צריכים שלא יהיה מצב שהמשטרה תעבור על החוק - - - החקירה בכלל.
נועה ברודצקי
¶
אני עוברת על התוספת הראשונה. בפרט 1 סעיף 192 – עבירת איומים. פרט 2 - עבירות שכן מניתי במסמך שהעברתי לכם של עבירות זנות. פרט 3 - עבירות המתה, לא רלוונטי. פרט 4 – עבירות של חבלה חמורה ופציעה, ועבירות נוספות בתחום הזה. פרט 5 - עבירות המין של חוק העונשין. פרט 6, סעיפים 368ב ו-368ג, אני חושבת ש-368 זה היחיד שמתייחס לעבירת מין, התעללות מינית בקטין.
מאיר ברקוביץ'
¶
פה שזה מין ואלימות, אז זה לא משנה. כתבת 368ג, זה יכול להיות כלפי קטין, יכול להיות אלימות, יכול להיות מין, את האלימות אין סיבה להכניס.
נועה ברודצקי
¶
פרט 7 – הסעיפים שקשורים גם - - -, וגם לעבדות, וגם לסחר בנשים. אני סימנתי מתוך זה, עבירות שציינתי זה עבירות שקשורות גם בעבירת מין. עבירות 375א מדובר על החזקה בתנאי עבדות, מדובר גם על מקרים של עבירות מין. אני פשוט מציינת את כולם לזה שמדובר בחשד - - -
מאיר ברקוביץ'
¶
אתם יוצרים פה מבנה שהוא מסבך את העניין. הוא מתחיל חקירה, הוא לא יודע שזה הולך לכיוון של מין. עבירות המין מה שהן מובהקות שיסודות העבירה זה מין, זה צריך להיות, וכל מה שמתחיל להיות מעורב, אז יתחיל חקירה, ואז הוא התברר, ואז מה? עכשיו הוא יעצור? הוא כבר גבה עדות, הוא יעביר למישהו אחר? אנחנו רק מקלקלים את כל הדבר הזה.
יפעת קריב
¶
ברגע שמגיע מישהו – נפגע המין זה דיי ברור, אם נתחיל להגדיר, אז החוקר - - - זה כן נכנס, לא נכנס, זה כבר אנושי.
מאיר ברקוביץ'
¶
עבירת מין צריכה להיות מוגדרת למשהו מובהק עבירת מין. כל מי שיבוא עכשיו יגיש תלונה לצורך העניין על חטיפת תיק, ותוך כדי חטיפת התיק, הוא מספר שגם הוא נגע בה, או דחף, או עשה משהו, עכשיו פתאום - - - זה לא הגיוני לעשות את המעברים האלה. אם רוצים ללכת לכל הדברים המורכבים האלה, מבחינתנו זה לא מתאים לעשות את זה בחיפזון שאנחנו עושים. אנחנו ננסה לעשות דברים מסודר, עובדים על הדבר הזה כמו שצריך בנהלים. בוא ונשאיר את זה לקריאה השנייה והשלישית ונעשה משהו בצורה מסודרת.
נועה ברודצקי
¶
נעשה את פרט 2 ופרט 5 שזה עבירות זנות ועבירות מין של 345-351 לחוק העונשין שזה עבירות מין.
מאיר ברקוביץ'
¶
לא, הוא מעורב. הסחר בבני אדם עוסק בהמון דברים אחרים. האמת, זה גם מיומנות אחרת של חקירה פה. המיומנות העיקרית היא לאו דווקא עבירות המין. אנחנו מכירים את המשפטים של סחר, אין הרבה כאלה, זה תחום מורכב מאוד.
מאיר ברקוביץ'
¶
לא, אבל אם זה יגיע לשם, אז הצטרכו לראות מה עושים. אבל זה לא נכון ברגע שזה הגיע לשם לעצור אותו.
יפעת קריב
¶
מטרת החוק הוא באמת להגן על נפגעת המין הקלאסית שמגיעה בגלל סיפור בקהילה, במשפחה. סחר בנשים, אני באמת מסכימה, זה לוקח את זה למקומות אחרים. נישאר באמת בדבר היומיומי שלמרבה הצער הוא יום יומי, בפשטות של החוק.
מאיר ברקוביץ'
¶
פה זאת שאלה לא פשוטה, כי דווקא החלק הזה של הפצת הסרטונים, הרי פה לא עוסקים – החקירה שבאה בעבירת מין, אתה רוצה את החקירה המיוחדת, היא לא עוסקת עכשיו בתכנים של מה הייתה הפעילות המינית, זה לא העיקר. הרי פה יש חקירת סייבר, זה חוקרים אחרים, זה מיומנות אחרת, וזה היה צריך להיות העיקר, כי מה שהיה בסרט את זה רואים, זה חלק מהראיות, זה לא שמישהו טוען על פגיעה מינית ועכשיו צריכים להתווכח - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
בכל אופן, זה הקטע הכי מרכזי בכל העניין. פה צריך לקבל החלטה על סעיף 5. אין לנו תשובה בעניין הזה.
נועה ברודצקי
¶
אבל בחוק לא יכולים לעשות דבר כזה, לא. זה אושר ככה בגלל שזה היה לקריאה ראשונה, וזה היה אפשרי להניח את זה ככה.
היו"ר אורי מקלב
¶
יפעת אמרה, שכל מה שיכול להיות החוק הזה זה אותה עבירת סייבר. באמת, בכל מה שקרה כאן זה בעצם צילום של מישהו או מישהי, הוא גם לא צריך לקבל את כל מה שהיה שם, מספיק שבן אדם הלך וצילם מישהו וזה הונאה כזאת. החלק מה היה ומה קרה בתוך מה שצילם זה לא החלק המעניין. אבל בכל אופן אתה רוצה שתהיה חוקרת ולא חוקר, אפילו שלא צריכים לקבל פרטים.
יפעת קריב
¶
יש להם שם חוקרות ביחידת הסייבר, אני ביקרתי שם.
יחידות הסייבר מה שהסבירו לנו השבוע, שהסייבר לא מגיעים לכל חוקר במשטרה, רק אחרי שבעצם החקירה נעשתה במשטרה – אני מדברת על תחנת המשטרה על החקירה הראשונית. ייתכן שנעשתה החקירה, שם רצינו להעביר את זה ליחידת הסייבר, הלא הסייבר לא יושבים לא בנתניה ולא בבאר שבע ולא בדימונה.
מאיר ברקוביץ'
¶
נגבית התלונה. בתלונה הזאת כשרואים שחקירה שהולכת להיות פה זה העניין של ההפצה של זה, זאת העבירה פה. אתה לא בודק עכשיו את הפגיעה המינית, הפגיעה המינית היא בעצם ההפצה.
יפעת קריב
¶
לא, אני מדברת על פגיעה מינית דווקא. באנו בגלל הפגיעה המינית, אחר כך תוך כדי החקירה זה היה נראה משהו סדרתי של מצלמות בחדר. הנפגעת בכלל לא הבינה שהיא נפלה קורבן למישהו סידרתי, היא באה כי היתה שם את העבירה המינית וכל הסיפור המיני.
מאיר ברקוביץ'
¶
אז מישהו החליט להפיץ את זה, וזאת העבירה. את הפעולה של ההפצה, איך אתה מתחקה אחריה, מי הפיץ, לאן הפיץ, מי עבר את העבירה של ההפצה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
צילום של מישהו שלא בידיעתו זאת עבירה? שיחה שאתה מקליט עם מי שמדבר אני יודע שזאת לא עבירה.
היו"ר אורי מקלב
¶
צילום של מישהו נפגש – כשאני נפגש איתו הוא מצלם אותי בלי ידיעתי זאת עבירה, זאת לא עבירה? העבירה מתחילה רק אם לצורך הפצה, כאן מתחילה העבירה.
היו"ר אורי מקלב
¶
רק בגלל הביזוי.
אתם צריכים למצוא פתרון איך אנחנו מכניסים את הסעיף הזה, יכול אולי להכניס - ובלבד שיש בעבירה הזאת היבט מיני, אז גם בסעיף הזה.
מאיר ברקוביץ'
¶
אמרתי מה שאני חושב. מבחינתנו הדבר שהוא מיידי ואפשר לחיות איתו בלי להיכנס לכל מיני פלפולים זה אם זה יהיה על הפרק של עבירות מין והזנות ותועבה. הסברתי מה הבעייתיות פה.
מאיר ברקוביץ'
¶
אם לא התחלת עם זה. אם לא התחלת עם החוקר, ועכשיו עם חוקר אחר, ואז אתה פתאום באמצע אומר, רגע, זה בעצם הולך יותר לכיוון ההוא, מישהו התחיל לגבות עדות, אני גם לא יודע מבחינת הנחקרת איך זה הולך להיות. ואז פתאום אתה אומר לה רגע לא, עכשיו זה יהיה חוקר אחר, הוא יתחיל מההתחלה לשאול את השאלות? לדעתי, זה יותר גרוע מהמצב היום.
ליאת קליין
¶
יש שתי שאלות. השאלה אם מהותית זה נחשב עבירת מין, התשובה היא כן, זה כל החידוש של כל הסעיף הזה. כאשר קידמנו את חוק הסרטונים, דיברנו בדיוק על זה, על מין החוקר, ועל זכויות לפי חוק נפגעי עבירה, זאת הסיבה שרצינו שזה ייחשב כעבירות מין ולא כהגנה על הפרטיות. בוודאי שבמהות שמי שנחקרת גם על הדברים האלה, בעצם זה עבירות מין. השאלה אם טכנית אין חוקרים ומה עושים בסייבר, אני חושבת שזה בדיוק המקום של התחולה ההדרגתית של החוק הזה, וזה אולי הדברים שבהם צריך לבדוק את זה יותר זמן ולראות מה ואיך. במהות זה בוודאי שזה עבירת מין, בוודאי שזה לא שונה, זה כל החידוש של החוק הזה, זה כל מה שעשינו פה בוועדה הזאת, להכניס ולתקן את החוק למניעת הטרדה מינית. אני חושבת שזו אמירה בעייתית להגיד, עבירות מין זה אחד, הטרדה מינית זה משהו אחר. הטרדה מינית זה בוודאי עבירות מין, אפילו מהותית זה לא נשמע טוב אם אנחנו מחריגים את זה מהזכות של עבירות מין. אם יש מקום לבחון את זה ברמת התקנים, אני לא חושבת שמהותית יש סיבה להתנגד.
היו"ר אורי מקלב
¶
כל חקירה לדעתך, כל חקירה שמתחילה בהתראה בהטרדה מינית, צריך מיד להציע אפשרות של נחקרת, או אם היא דורשת - - - צריך לתת.
ליאת קליין
¶
השאלות הן בוודאי שמהרגע הראשון מה היה שם ומה צולם, זה בדיוק אותם פרטים, זה גם המקרה שדיברנו עליו אתמול.
היו"ר אורי מקלב
¶
השאלה הראשונית היא לא מה היה, הלכתם, מתברר לך שהפיצו, מה התלונה, הפיצו את הסרטון, לקחו סרטון שלי אינטימי אישי, והפיצו זה התחלת החקירה.
מאיר ברקוביץ'
¶
אני מדבר עכשיו על החוק למניעת הטרדה מינית. לפי אותו הגיון זה לא קשור לסעיף 5 או לא סעיף 5.
מאיר ברקוביץ'
¶
אם אני מכניס לפה את עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית, ואז היא נשאלת בהתחלה, עכשיו יכול להיות שהיא תגיד אני לא איכפת לי זה רק הסרטון, ואז נגמר הסיפור, אין לי בעיה, אז אנחנו נוסיף לפה את החוק למניעת הטרדה מינית, זה אפילו יותר טוב ממה שחשבנו, ואני חושב שאפשר לחיות עם זה.
ליאנה מגד
¶
רק הערה אחת, צריך לשים לב, אם מגדירים עבירת מין גם, כי כל עבירה על חוק להטרדה מינית יש גם בעיה בהגדרה כעבירת מין, המשמעות היא שכל העבירות על פי חוק הטרדה מינית מוגדרות כרגע כעבירת מין.
נועה ברודצקי
¶
בעיה נוספת שעולה מתוך זה, אנחנו לקחנו בעצם עבירות שכבר קיימות בחוק זכויות נפגעי עבירה חל עליהם, וכרגע אנחנו מוסיפים סעיפים נוספים. כתוב עבירה לפי סעיף 5, זה מה שקיים כרגע בתוספת.
מאיר ברקוביץ'
¶
הפתרון פשוט. לדעתי צריך לכתוב: "נפגע עבירות מין, או נפגע לפי החוק למניעת הטרדה מינית, לעבירת מין אנחנו מגדירים בעבירת מין את הזנות ותועבה ואת הפרק של עבירות, והטרדה מינית הוא חל פה בלי קשר, ואז אני לא צריך להגיד שזה כן או זה לא.
נועה ברודצקי
¶
לא, אני צריכה להגיד סעיפים של עבירות.
אני רוצה להבהיר שמדובר פה על משהו שמוסיף על מה שקיים בחוק נפגעי עבירה.
מאיר ברקוביץ'
¶
לא חייב להיות קשור אחד לשני. פה זה זכויות בהעברה של מידע, ופה אנחנו מדברים עכשיו על איך תתנהל החקירה, זה לא חייב להיות זה וגם לא זה כי שם יש אלימות, יש הרבה דברים.
מה שצריך עכשיו, בעבירות מין אנחנו מדברים על עבירות של זנות ותועבה פלוס הפרק של עבירות מין, והטרדה מינית, צריך להגיד עכשיו מה הסעיפים בחוק למניעת הטרדה מינית שהם נכנסים שאת זה עוד לא אמרנו.
ליאנה מגד
¶
סעיף 3 לחוק הטרדה מינית הוא זה שקובע את המעשים, הטרדה מינית היא אחת מהמעשים האלה, וסעיף 4 זה איסור הטרדה והתנכלות, וסעיף 5 זה סעיף העבירות שמפנה לסעיפים 3, 4, 5.
מאיר ברקוביץ'
¶
אתמול דיברנו על דחיית תחילה של שנתיים מיום הפרסום, שההנחה שלנו הייתה שמאחר וזה עוד יהיה בכנסת הבאה, זה אומר שבפועל זה משהו בסדר גודל של כמעט שלוש שנים, ואנחנו חושבים שתוך שלוש שנים אנחנו מסוגלים להיות ערוכים בכל התחנות בלי תוספת תקנים.
מאיר ברקוביץ'
¶
אין לנו בעיה, אם הדחייה היא לשלוש שנים אין לנו בעיה. אין לנו גם בעיה שייכתב שדחיית התחילה היא לשלוש שנים, כמו שאמרנו, אנחנו על פי הנוהל מחילים את זה כמו בדוגמאות שראינו כבר איפה שאנחנו יכולים, אין לנו בעיה שייכתב שזה דחיית תחילה של שלוש עד לכניסת החוק לתוקף, המשטרה תפעל ליישום החוק הזה בהתאם לנהליה, זה בסדר, זה מה שאנחנו עושים היום מבחינתנו הרי אם יהיה לנו מענה בתוך שנה אז אנחנו ניתן כי אנחנו - - -
מאיר ברקוביץ'
¶
אבל אז זה מזמין את השאלות שיופנו אלינו על ידי כל הגורמים, ויגידו לנו, בסדר, איפה אתם בתהליך, איפה כבר החלתם ואיפה לא.
מאיר ברקוביץ'
¶
בהתאם לנהלי המשטרה, ועד אז, זה ייושם בהתאם לנהלי המשטרה, שמבחינתנו אפשר לפרסם אותם, אין לנו בעיה.
נועה ברודצקי
¶
נכתוב לפני תחילת החקירה או כשהוא נוכח שמדובר בעבירה כאמור.
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 11), התשע"ה-2014.
הוספת סעיף 14א 1. בחוק זכויות נפגעי עבירה התשס"ה-2001, אחרי סעיף 14 יבוא:
"זכות נפגעי עבירת מין לבחור את מין החוקר.
14א (א) נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר והוא ייחקר כאמור בהתאם
לבקשתו אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
1. הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה.
2. החוקר האחראי על חקירת עבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך
כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את אישורו של הקצין הממונה.
(ב) לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (1) או ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש שנפגע כי יחקור אותו, אם היה בנמצא באותה עת ונפגע העבירה מעוניין בכך.
(ג) לפני תחילת החקירה, או כשנוכח החוקר כי מדובר בעבירה כאמור, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר - - - כאמור בסעיף קטן (א).
(ד) לעניין זה עבירת מין, עבירה לפי פרט 2 ו-5 לתוספת הראשונה, ולפי סעיף 5 לחוק זכויות הטרדה מינית.
תחילה והחלה בהטרדה
3. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ט, 1 בינואר 2018, ואולם עד אותו מועד יפעל גוף חוקר בהתאם להוראות חוק זה ככל הניתן בהתאם לנהליו".
אבהיר, שאמרנו גוף חוקר כי זה גם המשטרה וגם מח"ש. לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, כאשר מדובר על גוף חוקר, מדובר על המשטרה או על מח"ש.
יואל הדר
¶
נעתרנו לבקשה של הכנסת, ופעלנו מעל מעבר לעשות את זה כמה שיותר מהר, למרות שאנחנו היינו מעדיפים את הזמן.
היו"ר אורי מקלב
¶
רבותיי, אנחנו מעמידים להצבעה את הנוסח שהוקרא בוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
נוסח החוק נתקבל.