PAGE
2
הוועדה המשותפת כלכלה-חינוך לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
10/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
< פרוטוקול מס' 1>
מישיבת הוועדה המשותפת כלכלה וחינוך לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
יום רביעי, י"ח בכסלו התשע"ה (10 בדצמבר 2014), שעה 9:45

<כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2014>

חברי הוועדה: >
זאב אלקין – היו"ר
אבישי ברוורמן

מסעוד גנאים
עמרם מצנע
שמעון אוחיון

קארין אלהרר

נחמן שי

>
הילה שמיר - יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

אוה מדז'יבוז' - יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

שי באב"ד - מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

דיויד גילה - הממונה, רשות ההגבלים העסקיים

שרית הכט - יועצת משפטית, שידורי קשת

טלי גורן - סמנכ"ל תקשורת ורגולציה, שידורי קשת

אילאיל לבנת - יועצת משפטית, שידורי רשת

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל, שידורי רשת

אסף אמיר - יושב ראש, איגוד המפיקים

אמיר רוזנברג - יועץ משפטי, איגוד המפיקים

נגה בריינס - מנכ"ל, איגוד העורכים

ליאור תמאם - אחראי יצירה מקורית, איגוד התסריטאים לקולנוע וטלוויזיה

אורי רשטיק - מנכ"ל שח"ם, ארגון השחקנים, ארגוני יוצרים ומבצעים

נתנאל גולדפינגר - מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת

יוסי ורשבסקי - מנכ"ל ישראל 10

דבורה קמחי - יועצת משפטית, ישראל 10

מתן חודורוב - כתב ויו"ר ועד העובדים, ישראל 10

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר פוליבוי
<כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2014>

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים את הדיון. אנחנו התכנסנו כאן כוועדה מיוחדת שהוקמה בהתאם לחוק, כדי לדון בפנייה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, בקשה לתקן את התוספת השנייה לחוק. כידוע, לפי החוק, הרשות יכולה לקבל החלטה על תיקון של התוספת השנייה, ודרוש אישור של הוועדה המיוחדת המשותפת של ועדות הכלכלה והחינוך. לשם זה, הכנסת – למרות התקופה הרגישה והמורכבת שבה הכנסת נמצאת וכדי שהנושא הזה לא יידחה חודשים עד לגמר הבחירות ולהקמתה של הכנסת החדשה – החליטה בכל זאת ללכת פה ברגע האחרון למהלך שינסה לפתור את הבעיות שנוצרו בשוק, ולדון בשיא הרצינות בבקשה הזאת שהוגשה מטעם הרשות השנייה. אני מבקש בפתיח שלי מחברי וידידי, חבר הכנסת פרופסור ברוורמן שקיים על זה דיונים בוועדת הכלכלה לפני שהוקמה הוועדה המשותפת, להציג את הנושא כפי שהוא רואה אותו וכפי שהתגבש בוועדת הכלכלה. אני אבקש לאחר מכן מהרשות השנייה להציג את הפנייה שלה ואת הרציונל שעומד מאחוריה וכן מה האלטרנטיבות שנשקלו, ונפתח את הדיון ונשמע את הגורמים המעורבים שזה משפיע עליהם, גם ערוץ 10 וגם כמובן קשת ורשת, זכייניות ערוץ 2. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רואה שמצטרף יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מצנע, ועכשיו גם חבר הכנסת אוחיון וחברת הכנסת קארין אלהרר, שלא חברה בוועדה, אבל היא כמובן בקיאה בנושא.

אני ממלאת מקומו של הופמן.

שממלאת מקומו של חבר הכנסת הופמן וכל הנציגים. אדוני היושב ראש, אנחנו קיימנו מספר דיונים. כמדומני שלשום קיימנו דיון בבוקר, תכננו לסיים אותו בלילה, אך הוא הגיע לדיון היום. כמו שאמר פעם אחד הפילוסופים הגדולים ביותר בתולדות ארצות הברית – אמרתי את זה גם קודם – שחקן הבייסבול הנודע יוגי ברה, it ain’t over until it’s over, זאת אומרת הוא לא נגמר עד שהוא נגמר. אני מקווה שעכשיו עד השעה 11:00 תיגמר הסאגה הזאת. בתהליך שהיה פה שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן, עבד תקופה. היו דיונים רבים בוועדה. אני כבר בקשר אינטימי – אני מתכוון במובן האנושי – עם רוב החברים שיושבים פה גם בוועדה וגם בפגישות אישיות. הנושא שעמד על הפרק – שמדינת ישראל צריכה להבטיח תחרות בשידורים בערוצים המסחריים. אתה באת ממדינה טוטליטרית, ואתה תמיד מציין את הגדולה של הדמוקרטיה הישראלית. אסור שבמדינת ישראל יהיה ערוץ אחד שהוא מונופול.

הייתי במדינה טוטליטרית והיו כמה ערוצים, זה לא בדיוק יצר את התחרות.

הם דיברו בקול אחד, הכול היה פראבדה.

הכמות לא אוטומטית מייצרת גיוון.

נכון, שמונה שופרים יכולים לתקוע בקול אחד. הכוונה היא שיהיו ערוצים שמתחרים גם באיכות ונותנים ביטוי לפלורליזם הישראלי. ההצעה הזאת הונחה, כמו שאתה יודע אדוני, על שולחן הכנסת. שר התקשורת היוצא, גלעד ארדן, הודיע לי שהיא תבוא לוועדה לדיון. דובר כאן על הפיצול של ערוץ 2 כדי להתחיל תהליך כוללני של בניית שוק תחרותי. אדוני היושב ראש, מכיוון שהטכנולוגיה משתנה חדשות לבקרים והכול משתנה, אנחנו בעולם כל כך דינאמי, שגם הקושי של הערוצים המסחריים שחיים מהפרסום, שהפרסום הזה כולו עובר לאינטרנט ולמדיה, הם נמצאים בשיווי משקל כלכלי שהולך ומשתנה ונעשה גרוע יותר, ולכן גם בעבר ערוץ 10 למשל שהיה מתחרה עם כל המממנים שלו, היה תמיד מבחינה תקציבית חדל פירעון.

ראש הממשלה הגיש ערר על הנושא הזה, ואז העסק נעצר. אני נפגשתי עם ראש הממשלה. ראש הממשלה שהוא חסיד של קפיטליזם נאור, תמיד ציין בשיחותינו שגיבור התרבות שלו זה תיאודור רוזוולט שנלחם בברונים השודדים והבטיח קפיטליזם נאור. הוא אמר לי שהוא רק קצת לומד את הנושא, אבל הוא מאוד מעוניין בהמשך של הפלורליזם, שבשום פנים ואופן לא יהיה כאן מונופול. לאור זה והסיכום שלי עם ראש הממשלה, אני קיימתי את הדיונים בוועדה. בוועדה הוצגו כל העמדות, כולל העמדות של כל הגופים האלה, והיינו אמורים ללכת להצבעה, אבל אז כמו שאדוני יודע, היועצת המשפטית פתאום דגה את הסעיף, שלא ועדת הכלכלה היא המוסמכת לדיון, אלא ועדה משותפת כלכלה וחינוך בראשות כלכלה.

עכשיו אני מבין, זה באשמתה של היועצת המשפטית...

חבר הכנסת זאב אלקין שהבטחתי לו שירוץ בפריימריס עכשיו צריך להיות תקוע עם הנושא הזה, אבל זה בגלל עורכת הדין אתי בנדלר...ברגע שעורכת הדין אתי בנדלר פתאום גילתה את זה, אמרו שצריך ועדה משותפת... התחילו לדלות מכאן ומשם, בסופו של דבר סוכם גם כששוחחתי עם ראש הממשלה, שחברי אלקין יהיה היושב ראש, וזה מקובל לחלוטין. עכשיו אנחנו במקום שבו לאחר כל הדיונים – ונשמע אותם עוד פעם ומיד יציג מר באב"ד את הדברים שהוא הציג בפעם שעברה – ב-31 בדצמבר, אם אנחנו לא נאשר את ההצעה שהוא יחזור עליה עכשיו, אנחנו נמצאים במצב של מונופול. כמובן שראש הממשלה לא רוצה את זה ואף אחד לא רוצה את זה; ולכן בכללים שהציע מר באב"ד ושאנחנו צריכים לאשר בוועדה המשותפת בראשותך, חבר הכנסת אלקין – אם נאשר אותם היום, אנחנו יוצאים לשנת 2015 עם ערוץ 10 וערוץ 2 או מישהו אחר, בתקווה שנצא לתחרות, שבה יש כללי משחק. כל מי שיש לו רישיון – זה לא חייב להיות ערוץ 10 – ויש לו קצת כסף, ואני רואה את מגנזי מאחורה, אולי יש לו גם קצת כסף, כל אחד יכול להיכנס לתחרות.

נשאר קצת...

אנחנו מתחילים, כמובן, עידן מאוד מורכב, שהממשלה הבאה, שייתכן שתהיה שר בכיר בה, אולי תהיה שר התקשורת, ב-2015 תצטרך להמשיך את כל התהליך הזה שהוא תהליך דינאמי. אלה דבריי אדוני, ואני מקווה שעד השעה 11:00 אנחנו נאשר את זה.

תודה רבה. חברי הכנסת, אתם לא רוצים קודם לשמוע את הגופים?

זו ועדה משותפת, ואתה אפשרת ליושב ראש ועדת הכלכלה לדבר.

אוקי, הערה נכונה.

זה שאתם מזלזלים בעניין הוועדה המשותפת, זה כנראה לא מקרי.

דווקא להפך, ביקשנו שהיא תקום.

לצערי הרב, יותר מדי פעמים שוכחים שעניין השידור הוא קודם כל עניין תוכני וערכי, ולאו דווקא כלכלי, ולא במקרה יש צורך בוועדה משותפת, כי עולים לא מעט נושאים בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, שמן הדין שיידונו לא בבסיס הכללי, אלא כמובן בנושא התוכני. זו נקודה ראשונה.
נקודה שנייה, אנחנו נמצאים בנקודת זמן, שהדיון הוא לא דיון על העקרונות ועל הרפורמות ומה צריך להיות ואיך צריך להיות, אלא הדיון כרגע מיועד למנוע סגירתו של ערוץ טלוויזיה, אחד הערוצים הקיימים, בנסיבות הזמן שהגענו אליהן, לאחר פיזור הכנסת ועם סיום שנת 2014. לכן אני כמובן אצביע בעד לאשר את החלטת מועצת הרשות השנייה, ללא התייחסות עכשיו – ויש לי לא מעט מה להגיד – מה היא הרפורמה ואיך צריך להתקדם איתה. אני מקווה שלראש הממשלה הבא תהיה גם הזמן, גם הקשב וגם התפיסה הנכונה כדי לעשות רפורמה בשידור, גם הציבורי, גם המסחרי, כך שכולנו נוכל ליהנות ממנו בלי מעורבות של פוליטיקאים.

גם בישיבה שלשום הבהרנו בפתיח, שזה לא נושא כלכלי, אלא עניין של מוסר, איכות, תחרות והפרדה מקסימלית כמידת האפשר בין פוליטיקאים לבין - - -

לא סתם הבעתי תקווה, כי מה שקורה בשלושה, ארבעה ימים האחרונים – אני לא כל כך מבין, אפשר היה לקיים את הדיון הזה גם לפני שלושה ימים ולגמור אותו ללכת קדימה.

אם הוועדה היתה מוקמת שבוע קודם, אפשר היה.

בואו נסכם את העניין הזה ונלך קדימה לענייננו החשובים והדחופים.

אני חושב שברור לכולם שהרקע האמיתי לדיון הזה ולשינוי שמבקשת הרשות השנייה הוא המצב המיוחד שבו נמצא ערוץ 10. כנראה אי אפשר להסתיר את זה, אבל מצד שני, אני לחלוטין לא מסכים אתך, שצריך לדון בזה כאילו מדובר על החלטה חד-פעמית על ערוץ אחד, זה לא כך. לפחות לפי מה שהרשות מבקשת, היא משנה כללי משחק בכל התחום הזה של הרישיונות. יכולות להיות לזה השלכות על השוק. פעם למשל העברנו חוקים, אני בעצמי כמה פעמים הייתי מעורב אישית בחקיקת חוק כדי להציל את ערוץ 10 מקריסה. שם היה ברור, זה חוק לערוץ 10. אמנם גם לו היו השלכות, היו השלכות על יוצרים, היו קצת השלכות על הדרישות של שאר השחקנים בשוק, שאמרו: אם להם, למה לא לנו? אבל זה היה חוק מכוון לערוץ 10 באופן ברור.
כאן זה משהו אחר לגמרי, כי כאן יש החלטה. אמנם זאת לא הרפורמה, אבל יש החלטה שמשנה כללי משחק בכל התחום הזה של רישיונות, ולכן כשאנחנו דנים עליה ומאשרים, צריך לקחת את זה בחשבון. אי אפשר להתעלם מזה, כאילו נאשר את זה לערוץ 10 ואז נשאל עצמנו בעוד חודשיים: רגע, מה זה עשה לשוק?

אדוני היושב ראש, אני רוצה לחזק את מה שאתה אומר, כי בדיון שהיה כאן ושחבר הכנסת מצנע לא השתתף בו, זה בדיוק היה הנושא. הנושא כאן הוא לא ערוץ 10, הנושא כאן הוא לשנות את כללי המשחק, שכל אחד עם רישיון יוכל להיכנס, היום זה ערוץ 10, אבל זה גם אחרים.

מחר אולי רשת וקשת ירצו להתפצל ולבקש רישיונות, יש כל מיני אפשרויות.

אני מבקש להבין מהיועצת המשפטית, האם בסמכותה של הוועדה לאשר או לדחות את המלצות מועצת הרשות השנייה, או שביכולת הוועדה לשנות כל דבר שקשור - - -

אני אאפשר ליועצת המשפטית להגיב, אבל אחר כך אני אגיד על זה משהו. בתור יושב ראש ועדה, אתה יודע בדיוק מה האפשרויות של הוועדה, אבל בבקשה.

כמו כל חקיקת משנה שמובאת לאישור ועדה מוועדות הכנסת, הוועדה יכולה לאשר את הבקשה ככתבה. היא יכולה להחליט שהיא מאשרת, בתנאי שישולבו בה תיקונים מסוימים. אם כך נעשה, מי שמחליט בסופו של דבר הוא מי שהופקד על אותה חקיקת משנה, קרי בדרך כלל זה שר שיכול לומר כשמובאות תקנות לאישור ועדה, שר שהוסמך להתקין תקנות. ועדה יכולה לאשר את התקנות ויכולה לומר: אנחנו מאשרים את זה, בתנאי שישונו בתקנות שינויים אלה או שינויים אחרים, והשר מחליט אם לקבל או לא לקבל. אם הוא לא מקבל, התקנות אינן מאושרות והוא לא יכול לפרסם אותן. כך גם לגבי התוספת הזאת. מי שהוסמכה להתקין את הכללים האלה זאת המועצה. היא נדרשת לאישור הוועדה על פי אותו עיקרון שדיברתי עליו.

דוגמה מהתחום שבו עסקת. כיושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, אתה מאשר כל שנה תשלומי הורים, ועדיין אתה יכול להגיד: אני לא מאשר, אלא אם כן אתם משנים את זה.

אני מבין, אני רק מבין ממה שאמרה היועצת המשפטית שאם אנחנו לא מאשרים, יש פה תהליך שלם שצריך לעבור, אם רוצים שערוץ 10 לא ייסגר. יש תהליך נוסף שצריך לעבור אותו, בין אם השר, בין אם מועצת הרשות.

השר לא רלוונטי.

במקרה הזה אין סמכות לשר, אלא למועצה בלבד ולוועדה המשותפת.

אנחנו לא שם כרגע, לדעתי עמרם אתה פותח פה פתח מסובך. מרוב רצון לעזור, יכול להיות שאתה מסבך קצת את המצב. שאלת לגבי הרמה הפורמלית. זה מאוד פשוט, הוועדה או יושב ראש הוועדה, לפני שהוא מביא להצבעה, יכול להגיד – כמו שעושה יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט – נושא כזה או אחר אני מציע לשקול אחרת. אומרים לו לא או שאומרים לו כן, וזה תהליך שיכול להיגמר ביום, אבל אם רוצים יכולים גם לא.
אבל עכשיו אנחנו באים לדיון. כמו שאמרתי, אני אבקש מהרשות השנייה להציג את הבקשה שלה ואת הרציונל שעמד מאחוריה. אוה, בבקשה.

המועצה ואני נכנסנו לתפקיד שלנו לפני כחודש וחצי. הגענו למצב של שוק בסערה, באנומליה. כרגע יש שני גופי שידור מסחריים שמשדרים ושלוש זכייניות, כשאחת מהזכייניות – הזיכיון שלה פוקע ב-31 לדצמבר 2014, מה שיכול להותיר אותנו עם גוף מסחרי משדר אחד.

שזה ערוץ 10, נקרא לדברים בשמם.

נכון, שזה ערוץ 10 שהזיכיון שלו פוקע ב-31 לדצמבר 2014. כבר בשנת 2012 נעשה ניסיון לנרמל את השוק ולהעביר אותו לרישיונות. בפועל הדברים לא קרו, השחקנים הקיימים לא יצאו לרישיונות ושחקנים חדשים לא נכנסו. אחת מהמסקנות שאנחנו הגענו אליהן, גם בהתבסס על השוואה למה שקורה בעולם, זה שהדרך לנרמל את השוק הזה היא להעביר אותו למסלול של רישיונות גם לשחקנים הקיימים וגם לשחקנים חדשים. אחד מהדברים זה לעשות שינוי מקיף יותר, צריך לטפל בהרבה מאוד מאוד דברים. אחד הדברים הראשונים שהגיעו לשולחננו זה העניין של סך הכול ההוצאה על התוכן אצל בעל רישיון. למה הכוונה? אנחנו חושבים שכשיוצאים לרישיונות, מעבר למיקוד רגולציה, צריך לעשות דה-רגוליזציה ולהשאיר את הדברים גם להחלטה של השחקנים.

אנחנו מאמינים שלא צריך לקבוע לגוף המשדר כמה סך הכול ההוצאה שהוא צריך להוציא, אלא להקפיד על מה שאנחנו אמונים, שזה האינטרס הציבורי, שמורות הטבע של התוכן. שמורות הטבע כרגע הן ההוצאה על החדשות, ההוצאה על סוגה עלית והשקעה בקולנוע ישראלי.

כך גם התוספת בנויה. זאת לא אידיאולוגיה שלך, זה כתוב בחוק בתוספת השנייה. שלושת הדברים האלה הובחנו כמשהו ייחודי.

חד משמעית, ואנחנו חושבים שגם במעבר לרישיונות צריך לשמר את זה, זה חלק מהעניין.

אני רוצה לחדד את העניין. נכון, אנחנו לא צריכים להיתמם, סד הזמנים הוא בעקבות ערוץ 10, שזה הזכיין הראשון שכרגע יכול לצאת – ב-31 באוקטובר קשת ורשת יכולות היו לצאת לרישיונות. הן בחרו – ולא ניכנס כרגע לסיבות – לא לבחור באופציה הזאת. השלב הבא שבסמכות המועצה של זכיין שיכול לצאת לרישיון זה ערוץ 10.

מבחינת קשת ורשת מתי הפעם הבאה?

הן יוכלו לבקש שנה לפני תום הזיכיונות שלהן, שזה נובמבר 2016 כדי לצאת בנובמבר 2017.

שאלה תיאורטית, אם כתוצאה מהשינוי שמטיב עכשיו עם הרישיונות יחליטו קשת או רשת לעבור לרישיונות, מתי הן יכולות לעשות את זה?

לפי המועדים הקבועים כיום בחוק, ואמרנו את זה גם ביום שני - - -

אני אגיד משהו על הדיון ביום שני. אני מבין שלכם קשה להתרגל לזה - -

לא, להפך, אנחנו נהנים לחזור - - -

- - אבל פורמלית ברגע שהוועדה הזאת הוקמה, זה דיון ראשון שלה.

ברור.

אדוני, הדברים הובהרו לכל הנוכחים.

היא לא יכולה להתבסס על דיון שהיה ביום שני, כי למשל חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט לא היו שם. באופן מזורז אני עשיתי שיעורי בית כדי לחסוך לכם את הזמן פה, ואנחנו באופן מזורז ננסה כוועדה לסגור את הפערים, כי אני לא יכול פורמלית להתבסס על הדיון ביום שני.

מובן. לפי הוראות חוק הרשות השנייה, הבקשות למעבר לרישיונות של קשת ורשת היו אמורות להיות מוגשות עד ה-31 לאוקטובר 2014. כמה ימים לפני שהתאריך הזה חלף, בגלל חוסר הוודאות שהיתה בעקבות הצעת החוק של השר הקודם, בעקבות דיוני ועדת השרים לחקיקה ובעקבות אי סיום הליכי החקיקה, אנחנו הוצאנו מכתב פורמלי לשתי הזכייניות ב-29 באוקטובר והצענו להן, אפשרנו להן להגיש הן בקשה לרישיון והן בקשה לזיכיון ולהחליט עד תום הליכי החקיקה, מי מבין הבקשות הן מושכות ואיזו בקשה הן מבקשות שאנחנו נבדוק. לצערי, ההצעה שלנו לא נוצלה על ידי אף אחת מהזכייניות, אבל אמרתי ביום שני ואני אגיד זאת שוב גם לפרוטוקול כאן, שככל שתוגש בקשה כזאת, הגם שאני יודעת שיש תאריכים בחוק והתאריך עבר, אבל בכל זאת יש פה נסיבות מיוחדות – הגם שתוגש בקשה כזאת, היא תישקל בכובד ראש על ידי הרשות השנייה.

אני חייבת להעיר לפרוטוקול מה שהערתי גם ביום שני. אני שרית הכט, היועצת המשפטית של שידורי קשת. אנחנו יכולים לצאת לרישיון רק ביחד, זאת אומרת: אם קשת או רשת היו מגישות בקשה לרישיון והזכיין השני מבקש הארכת זיכיון, יש בעיה בחוק, ואנחנו לא יכולים לצאת לרישיון, אלא אם שנינו מגישים בקשות ביחד. ולכן גם עכשיו היציאה לרישיון היא לא אופציה שעמדה בפנינו אז, וגם היום היא לא עומדת בפנינו.

את אומרת את זה לצורך מידע, או שמאחורי זה ישנה אמירה, שהייתם מעדיפים שזה לא יהיה המצב אבל אתם כבולים?

אני רק מציינת שהחוק הוא בעייתי בנקודה הזאת, הוא לא מאפשר לאף אחת מהזכייניות להחליט לצאת לרישיון לבד, מבלי אישור של הצד השני, ולכן זו אופציה שלא באמת היתה קיימת. בחוק יש נקודה שהיא מאוד מאוד קשה לנו.

אני מניחה שאתם מדברים ביניכם, נכון?

אנחנו מדברים בינינו באופן מאוד מוגבל על פי מה שאפשר לנו הממונה על ההגבלים העסקיים. אנחנו לא מנהלים שיחות על עתידנו מדי יום.

לא על עתידכם, אבל אתן יודעות אם אחת תבקש רישיון או לא.

דרך אגב, אף אחד מאתנו לא דיווחה לשנייה מה היא מתכוונת לעשות, זה בגדר סוד מסחרי.

אנחנו סוטים כרגע מהדיון.

לא, זה מאוד רלוונטי לדיון.

לא מדובר בבקשת רישיון. כרגע אף אחד עוד לא הגיש בקשה, אין בקשת רישיון מעודכנת.

אני אסכם את האמירה הזאת. קודם כל, חברת הכנסת קארין אלהרר, זאת לא בעיה אם מדברים או לא, השיקולים העסקיים אצל רשת וקשת יכולים להיות שונים ולכן אחד יכול לכבול את השני.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד, אני בטוחה שתצא הודעה מסודרת לעיתונות, זה לא משהו שעושים מהיום למחר.

איזה הודעה מסודרת?

אני רק מבקשת להגיד, שלהגיד שאנחנו יכולים לצאת לרישיון זה לא נכון, זה לא מדויק.

האמירה היא ברורה.

יכולים לצאת, יש תנאים. לא זה נכון ולא זה מדויק, כי יש אפשרות ויש תנאים, שהם תנאים ביסוד האפשרות.

אוה והילה, אני אתרגם את זה לצורך הדיון הזה, כי זה לכאורה לא מעניינו, אבל זה כן מעניינו. קשת אומרת – ואני אתרגם את מה שאמרת לשפה מאוד פשוטה – זה שאתם עושים כאן הטבה למי שעושה רישיונות, אי אפשר להגיד שהיא שוות ערך לכולם, כי גם אם אני רוצה לצאת לרישיון, אני לא יכול, כי השני מעכב אותי.

מדויק.

זה ממש לא מדויק. אמנם קשת ורשת רוצות להציג את זה בצורה כזאת, אבל זה ממש ממש לא מדויק.

אנחנו תיכף נשמע את זה, אבל לפחות זאת הטענה, וזה ההקשר שלה לדיון הנוכחי. בבקשה, אוה.

חשוב לי לומר שאנחנו לא דנים פה בעניין של רישיון, אנחנו דנים בהפחתת חסם לכל בעל רישיון קיים, אם שחקן קיים או שחקן שייכנס, וזאת ההצעה שמוצעת.

איך הגעתם דווקא להחלטה הזאת, למספרים האלה, מה הרציונל מאחורי זה, מה לדעתכם זה יעשה לשוק, מה זה ישנה מלבד את ערוץ 10? אלה הדברים שאנחנו חייבים לשים על השולחן בתהליך הדיון הזה. זאת בדיוק האחריות שלנו לתפקידנו.

כמו שאמרתי, הסעיף הזה מדבר על סך הכול ההוצאה לתוכן. אנחנו אומרים שמה שיכתיב את ההוצאה לתוכן זה החיים, זאת המציאות, הרייטינג, הפרסומאים, מה שיביא את הכסף, זה מה שיכתיב את סך הכול ההוצאה. מה שחשוב למועצה שאני עומדת בראשה זה לייצג את האינטרס הציבורי, האינטרס הציבורי של התרבות ושל היצירה הישראלית. מה שלי חשוב לשמר גם ביציאה לרישיונות זה את העשייה ואת היצירה, ולכן לא נגענו בהוצאה המינימלית שצריך להוציא לערכים ששומרים את התרבות, את שמורות הטבע מה שנקרא, את מה שאמרת שרשום גם בכללים: חדשות, סוגה עלית שזה ארגוני היוצרים והשקעה בקולנוע ישראלי. בזה מחויבים לא לגעת כמי ששומר על האינטרס הציבורי ולחייב גם בעל רישיון לשמר את זה. אם הוא רוצה להוציא מעל וכמה הוא רוצה להוציא מעל, זה לכוחות השוק.

כשהמשמעות המספרית זאת ירידה מ-220 ל-109?

אבל הירידה הזו היא לא בהכרח, יש X מסוים שהוא מעל לדברים שחייבים לעשות אותם, שזה חדשות, סוגה עלית וסרטים ישראלים, וה-X הזה כרגע יכול להיות אפס והוא יכול להיות גם עוד 120 מיליון שקלים ויכול להיות 220 מיליון שקלים. המינימום אכן יורד.

אנחנו למזלנו לא נמצאים בעולם רגולציה שקובע לבעל רישיון כמה בדיוק הוא צריך להוציא, אנחנו רק קובעים לו סף מינימום, וסף המינימום לפני התיקון היה 280 מיליון.

220 לא ממודד, שזה 280 ממודד, ו-130 בערך ממודד.

זאת אומרת שבערכים של היום זאת ירידה מ-280 ל-130, שהם הקבועים - - -

נכון, רק דגש אחד מאוד חשוב, אדוני. יש פה שינוי באמירה המהותית. מקודם האמירה המהותית היתה שצריכים להוציא כ-280 מיליון ממודד על סך השידורים בהוצאה כוללת כשרוצים לצאת לרישיון, וזה אומר שאני לא רק מסתכל על מה הם מחויבים מבחינת האינטרס הציבורי, שזאת הסוגה העלית, החדשות וההוצאה לקולנוע, אלא אני מדבר בכלל על סך ההוצאה.

פה יש אמירה חדשה, ואני אתייחס אחרי זה לאופן בו הגענו גם לאמירה הזאת ולמה. האמירה היא שאני לא צריך להגיד לגוף שידור מסחרי כמה כסף הוא צריך להוציא, אני צריך להתייחס רק לנקודות שבהן יש אינטרס ציבורי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בגוף מסחרי.

אני מניח שמי שקבע 280 גם חשב שיש בזה אינטרס ציבורי, אחרת הוא לא היה קובע.

כן, אבל קודם כל ההוצאה הכוללת הזאת שנכנסה לסך השידורים היא משהו שמומצא רק בישראל, זאת אומרת כשאמרו: אנחנו הולכים למשטר של רישיונות, היתה הנחת עבודה שייכנסו שלושה עד חמישה בעלי רישיונות, ואמרו: כדי לשמר איזה מינימום מסוים להוצאה לשידורים, בוא נשים חסם של 280. בפועל, שנתיים אחרי הרפורמה לרישיונות, אף גוף חדש לא בא להגיש בקשה לרישיון, למרות שהוא יכול היה, וגם הגוף שיכול היה לבוא לרישיון, עד היום מתקשה בבקשת הרישיון שלו. כשהשווינו זאת בעבודת מחקר למה שקורה בעולם, מה קורה במדיניות בהן הרגולציה מתקדמת, כמו למשל צרפת, בריטניה וקנדה, ומה קורה במדינות בסדר גודל של ישראל שבהן יש גם שפה ותרבות ייחודית כמו פינלנד או אוסטריה, מצאנו שבאף אחד מהמקומות האלה אין דגש על סך ההוצאה של גוף מסחרי. אני לא צריך להגיד לגוף מסחרי, אם להוציא על ריאליטי, שעשועונים או תכניות בידור 300 מיליון או 700 מיליון. אני חושב שכרגולטור וגם מבחינת האינטרס הציבורי, זה לא מענייננו. איפה כן? היתה התייחסות לכל אותן יצירות מקור ובחלק מהמקומות לדרמה ולדוקו, שהן אותן שמורות טבע שהיוצרים גם מייצגים פה, ושלגביהן חשבנו: פה יש אינטרס ציבורי שאותו ראוי לשמר. לכן כמה להגיד לגוף מסחרי לעשות, ראינו שזה לא תפס, בעידן הרישיונות אף אחד לא בא להגיש רישיון וגם הגוף הקיים לא עשה את זה, וגם מבחינת אינטרס ציבורי לא מצאנו אנחנו מקום למה לנו להתערב. איפה אנחנו כן מתערבים ומשמרים את הרמה הקיימת ולא סוטים ממנה? בדיוק באותם מקומות שבהם יש אינטרס.
חדשות בישראל זה משהו מאוד ייחודי. בעולם לא מצאנו מקום שבו באים ושמים דגש על ההוצאה לחדשות. בגלל האופי המיוחד של ישראל ובגלל הצריכה התרבותית החדשותית וגם קצב החדשות בפועל בישראל, מצאנו לנכון שבישראל יש עילה, זה גם קרה בתיקונים האחרונים, לשמר את אותה הוצאה מיוחדת לחדשות, שעומדת היום על 55 מיליון וממודד זה כבר מגיע לסדר גודל של 65 או 67 מיליון. אלה המקומות שבהם חשבנו שנכון יהיה לשמר את האינטרס הציבורי על מנת להוריד חסמים, גם לאפשר לגופים קיימים לצאת לרישיון פעם ראשונה, ופעם שנייה אולי גם להזמין גופים חדשים שירצו לקחת רישיון, וכמובן גם קשת ורשת כשימצאו לנכון לצאת לרישיון באותם התנאים.

יכול לבוא מישהו ולשאול שתי שאלות בעקבות הגישה שאתה מציג. הרי לכאורה המגבלות קיימות גם על בעל זיכיון, נכון? מיד עולה השאלה אם זה נכון במקרה אחד, למה זה לא יהיה נכון במקרה השני, זאת שאלה אחת. שאלה שנייה, גם בעקבות התפיסה החדשה שאתה מציג – יכול לבוא מי שדואג לשמורות הטבע ולהגיד: אם אתה כבר מוריד מהסך הכול בצורה כל כך דרמטית למי שמקבל את הרישיון, למה שלא תעלה קצת את שמורות הטבע כדי לחזק אותן, כי כרגע ציינת שזה חלק מהאינטרס של המדינה. אלה שתי שאלות מבניות.

אם אתה רוצה לבטל את הסכום ואת התקציב ואתה מדבר בעיקר על ההתייחסות לתוכניות, לסוגה וכו', אתה מדבר על זמן, על פריים טיים? מה, יתנו לי תכנית סוגה באחת, שתיים לפנות בוקר? אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת.

אני אתייחס לשלוש השאלות. שאלה ראשונה היא למה ההקלות שניתנות ברישיון לא צריכות להינתן בזיכיון, וזו שאלה מאוד חשובה שחשוב גם להבהיר אותה. משטר רישיונות שונה ממשטר זיכיונות, ולמה? כשדובר על זיכיון, החליטה המדינה שמדובר במשאב מוגבל ועשתה עליו מכרז ובאה ואמרה: מכרזית אנחנו מחליטים שמי שיזכה יצטרך להתמודד במכרז והמשאב הזה מוגבל. היא הוציאה רק שני ערוצים למכרז, את ערוץ 10 ואת ערוץ 2. לא דומה הדבר לרישיון, שבו באים ואומרים: כל דכפין, כל מי שיעמוד בתנאים ויוכל לעמוד בתנאים, יכול לבוא ולקבל את הרישיון. לכן כשאנחנו היום באים ורוצים להקל בדרישות הזיכיון, אנחנו יכולים לפגוע באותם אלה שהתמודדו ולא זכו בזיכיון באותה תקופה, כי הרי גם הם התמודדו לפני 10 שנים והתחייבו על תנאים מסוימים, וקשת ורשת וישראל 10 שיושבים פה היום וזכו, זכו בזיכיון על סמך תנאים שהם עצמם התחייבו עליהם ואמרו: אנחנו את הדברים האלה נעשה ב-10 שנות הזיכיון שלנו. לבוא ולהפחית במשטר זיכיונות, אני חושב שזה דבר לא נכון, כל עוד זאת היתה התפיסה שזה משאב מוגבל וזה נעשה במכרז.

אבל איך אתה מתמודד עם הטענה שעלתה פה, שהם בפועל לא יכולים לצאת לרישיון?

אני לא מקבל את זה משתי סיבות. קודם כל, התיקון היום שנעשה הוא תיקון ספציפי להורדת סך ההוצאה לשידורים. התיקון הזה לא ידוע מהיום. אנחנו כבר תקופה מסוימת שרצנו עם הפיצול, גם לאורך כל החקיקה של הפיצול, באנו והצענו גם את אותן מספר הקלות שאנחנו מציעים היום. זה גם עלה לפני חודש וחצי גם בפרסומים שיצאו, וגם בנקודות הדיון שהיו מול קשת ורשת הנושא הזה עלה וזה היה אמור להשתלב בחקיקה של הפיצול ותוך כדי הפיצול לעלות בחקיקה.

לא, אבל זה לא עונה לטענה, כי החקיקה כרגע איננה.

החקיקה איננה, אבל אנחנו אפשרנו לאותם שני הגופים לצאת גם לרישיון וגם לזיכיון ולהגיש את הבקשות.

מה זה אפשרנו? ואם אחד רוצה והשני לא?

גם הנקודה הזאת שהוצגה בצורה דיכוטומית, אני לא חושב שזה clear cut ובזה יש חסם מלא, ושבמידה ואחד יגיש רישיון והשני יגיש זיכיון, המקרה הוא deadlock, כי הרציונל כשחוקקו את החוק הזה – ותגיד את זה גם היועצת המשפטית של הוועדה - לא היה למנוע לצאת לרישיון מבעל רישיון שרוצה לצאת, אנחנו כן רוצים לקדם את הרישיון. אני חושב שאם זה היה המצב, היתה דרך להתמודד אתו, אבל זה לא המצב.

מה הדרך? יכול להיות שזה המצב. בשאלה שהועלתה על ידי היועצת המשפטי של קשת נשמעה הנימה שאולי זה המצב.

אז אני אתן ליועצת המשפטית של הרשות להתייחס.

אני אגיד משהו אחד, שהוא מאוד חשוב לדיון הזה. ההסכמה הזו של שני בעלי הזיכיון היא לא משהו חדש שנולד אתמול והירידה של מחויבויות מזיכיון לרישיון, גם היא לא משהו שנולד אתמול. אני אדייק את זה מעט יותר. היה ברור שכל מי שיוצא לרישיון – ואגב, מ-2013 כבר אפשר למעשה לצאת לרישיונות – יודע שרף המחויבויות יורד באופן דרמטי, דרמטי במיוחד לקשת ורשת, כי הן באמת הציעו הצעות מאוד מאוד גבוהות ב-beauty contest הזה שהיה במכרז, והן גם עומדות בהצעות האלה, ולאף אחד אין תלונות בעניין הזה.

לזכותן ייאמר והן ראויות לשבח. לצערי, במצב הקשה של השוק זה לא ברור מאליו.

לגמרי, אני מסכימה לחלוטין עם אדוני. בכל מקרה, הירידה הדרמטית בין מחויבויות של בעל זיכיון לשידורים שנובעות מהצעתו במכרז, לבין המחויבויות שהיו לו ברישיון ידועה כבר החל מתיקון 33 לחוק, עובר בתיקון 37 לחוק, זה לא משהו חדש. גם ההסכמה שנדרשה ידועה לכולם כבר למעלה משנתיים, מדצמבר 2012. זה נכון שזה נוח להעלות את הנקודה הזאת עכשיו כחסם מסוים, אבל ההסכמה הזאת נדרשה בתיקון 37 לפני שנתיים, הזכייניות וכולם יודעים על כך שנדרשת הסכמה. כולם יודעים שההסכמה הזאת עברה כאן בוועדה הזאת, אפילו בחדר הזה, באותו לילה של תיקון 37. וגם אם עכשיו זה אולי פחות נוח, כי באמת נדרשת הסכמה, זה דבר שהוא ידוע הרבה מאוד זמן וכך גם הירידה ברף המחויבויות. נכון, נדרשת הסכמה, אני לא מתכחשת לכך, אבל לא זאת הסיבה לאיזושהי הפליה.

אז אין פתרון, כי שי אמר שיש פתרון. לפי מה שאת אומרת, אין פתרון.

פתרון להסכמה הזאת אין, אלא אם כן יהיה תיקון חקיקה.

אני רק רוצה להזכיר למי שלא הכיר את התהליך הזה בזמנו, שהדרישה להתנות מעבר של אחת משתי הזכייניות לרישיון בהסכמתה של השנייה הוכנסה לחוק עקב דרישתן של בעלות הזיכיון, כי הטענה היתה אז שאם אחת עוברת לשדר ברישיון זה מטיל הוצאות על הזכיינית השנייה שנשארת בזיכיון, ולכן הן תבעו את זה וזו הסיבה שזה נכנס לחוק.

אני שמחה שאת זאת שאמרת את זה.

אתם מקבלים את החוק כמוצר מוגמר, היתרון של אתי שהיא יודעת את ההיסטוריה איך זה נוצר ומי ביקש מה.

זה לא היתרון היחיד...

אני רוצה לציין עוד נקודה, זה נכון שיש פה נושא טכני שבאמת החוק מחייב בצורה כזו או אחרת ומונע את היציאה, אבל היום מבחינת המהות אין לזה השפעה על רשת וקשת, ואני אסביר למה. היום לפי הדרישות שלהן לזיכיון הן משקיעות בסך הכולל מעבר למה שהן התחייבו בזיכיון. הערוץ הזה, קשת ורשת ביחד מוציאות היום סדר גודל 700, 750 מיליון ש"ח על הערוץ, זאת אומרת ירידה ל-280 אפילו שהיתה קודם, ובטח ל-120 או 130, זה משהו שהוא מבחינתן בכלל לא רלוונטי, אם שתיהן יוצאות לשבעה ימים, ובטח בקונסטלציה הנוכחית ששתיהן יושבות שלושה ימים ושלושה ימים. לכן התנאי הזה או ההפחתה בתוך הזיכיון מבחינה מהותית וגם בדיונים פנימיים איתן, הוא לא רלוונטי מבחינתן. יש מספר הקלות אחרות שיכולות מאוד לעזור להן והן מאוד רוצות אותן וגם דרשו אותן במסגרת ה-28 דרישות לבקשה לרישיון של רשת ובמסגרת 12 הדרישות לבקשה לרישיון של קשת. אדוני, הדרישה הזאת בכלל לא עלתה, כי זה משהו שבכלל לא משחק במסגרת ההוצאה הכוללת שלהן.

אז לפי מה שאתה מתאר, בניגוד למה שאמרת בסיבוב הקודם, מבחינת הרשות השנייה זה לא היה משנה להוריד באופן שווה גם את הדרישות לקשת ורשת, אם אתה אומר שהן ממילא מעל לרף המותר.

יש פה עניין מכרזי.

לא, קודם כל יש פה עניין מכרזי, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא מה מבחינת שחקנים חדשים. אדוני אמר נכון שיש פה ערוץ 2, שמהווה 75%, 80% מההכנסות של השוק הזה וגם 75%, 80% מההוצאות של השוק הזה, וככזה אף אחד עד היום לא הצליח להתחרות אתו. אנחנו רואים את מצבו של ערוץ 10 ואנחנו גם רואים שלא נכנסו בעלי רישיונות חדשים. ככל שנגדיר את חסמי הכניסה וניצור חסמי כניסה גבוהים יותר, ככל שאנחנו נעלה את רף הכניסה לשחקנים האלה ונשאיר את רף הכניסה גבוה, כך יהיה קשה יותר לערוצים חדשים להיכנס, לא ייכנסו שחקנים חדשים כפי שראינו שלא נכנסו עד היום וכך גם שחקנים קיימים לא יכולים להמשיך. לא נכון הדבר הוא כלפי ערוץ 2, שמהווה סוג של מונופול ושהוא כבר נמצא ברף הגבוה הזה. על מנת שלא נישאר עם ערוץ מסחרי אחד וכדי שתהיה היכולת לערוצים להתחרות - - -

מנהלת הוועדה רוצה להעיר לגבי מסורת שקיימת בוועדת הכלכלה, שהיא בעיני מבורכת ובוודאי רלוונטית גם לדיון הזה.

שהיא רלוונטית לפי האישור של יושב ראש הוועדה המשותפת. העבודה של השדלנות לא נעשית במהלך דיוני הוועדה באולם הוועדה, אנא מכם.

אני אענה שוב לשאלתך. הורדת החסמים נועדה לאפשר כניסת עוד מתחרים וכדי שגם המתחרים הנוכחים יוכלו להיכנס. הדבר לא נכון ולא נצרך ברמה המהותית כלפי ערוץ 2, שהוא היום סוג של מונופול שלא צריך הסרת חסמים כדי להיות בתחרות. הוא שולט בתחרות, הוא נמצא שם עם 75% מנתח השוק בתחרות. כדי לאפשר לשחקן הקיים הנוסף להישאר או לשחקנים חדשים לבוא, מה שראינו שלא קרה בתנאי התחרות היום, אנחנו ממליצים על הורדת החסמים כדי לא להישאר רק עם ערוץ אחד, שזה המצב אם לא נעשה זאת.

אבל החיבור הזה של שתי הזכייניות יחד הוא כן חסם.

בוודאי, אנחנו המלצנו ורצינו, והחוק שהובלנו בשנה האחרונה – שגלעד ארדן הוביל ואנחנו תמכנו בו מקצועית – היה שיהיה פיצול לערוץ 2. אם תיתן לממונה להתייחס, הממונה גם נתן לנו גיבוי מלא לנושא הזה, אבל לצערנו בגלל שהחקיקה לא נמצאת על הפרק, הנושא הזה לא נמצא על הפרק. כדי שלא נגיע למצב שבו לא תהיה תחרות או שיהיה רק מתחרה אחד וערוץ אחד, אנחנו חושבים שזה נכון – וזה לא לגבי ערוץ 10, אלא בכלל באופן כללי – להוריד את החסמים, בראש ובראשונה אולי כדי לאפשר לערוץ 10 להישאר, אבל גם לשחקנים נוספים להיכנס.

אני רוצה להוסיף משהו מאוד פשוט לגבי השאלה למה הרשות השנייה לא המליצה על זה לבעלי זיכיון. יש פה עניין משפטי מאוד פשוט גם בהקשר הזה, עניין מכרזי, זה הכול.

אדוני שאל עוד שתי שאלות.

חבר הכנסת אוחיון שאל על הזמן של הפריים טיים.

זה כדי להבין את התוכנית, זאת לא הסוגיה כרגע.

השאלה שאני שאלתי היא דווקא כן סוגיה כרגע.

אני אענה ממש בקצרה, אנחנו קוראים ורואים את מצבם של הערוצים המסחריים. אנחנו חושבים שלהטיל עליהם חובות מוגברים, מה גם שהחובות היום שהשארנו אותם באותו רף, הם מאוד מאוד גבוהים בהשוואה למה שקורה בעולם. לא מצאנו מקום שנכון יהיה להעלות את זה, גם לא מבחינת הרף שהוא מאוד מאוד גבוה ביחס למה שקורה בעולם, וגם בגלל מצבן הפיננסי והכלכלי של הזכייניות. נכון הוא הדבר עוד יותר כשיש היום את רשות השידור שהוקמה מחדש עם תקציבים הרבה יותר גבוהים שייצאו לסוגה עלית, והרשות הציבורית היא זו שצריכה לשאת את הנתח היותר גדול, ולכן השארנו את הנתח כמו שהוא.
לשאלתך השנייה, המחויבות לסוגה עלית היא לא רק מחוץ לפריים טיים, יש מחויבות לשדר סוגה עלית בתוך שעות הפריים, והכסף צריך לצאת בתוך שעות הפריים ולא מחוץ לשעות הפריים. זה לא נספר כשהסוגה העלית נעשית מחוץ לשעות הפריים, בשתיים בלילה או בבוקר, היא נספרת רק בשעות הפריים שבין 19:00 ל-12 בלילה.

אדוני, שידורי רשת יכולים לדבר?

אני מיד אעביר אליכם את רשות הדיבור, אבל מכיוון שיש פה פיל בחד, שאף אחד לא קורא לו בשמו, אבל כבר קראנו לו בשמו כמה פעמים, והשינוי הזה עם כל הרציונל הכללי העקרוני בכל זאת נולד בגלל אירוע מסוים, אני חושב שנכון יהיה לפתוח עם ערוץ 10 ואחר כך לעבור לשאר השחקנים בשוק. אני אבקש שגם תתייחסו לתיקון הזה ותתנו לנו רקע אמיתי מה זה עושה מבחינת התהליך הזה לאפשר לערוץ לצאת מהמשבר שהוא נמצא בו, כי הכנסת כבר כמה פעמים ראתה מצב שיש משבר, היא מנסה להירתם לפתרון המשבר, אבל לצערי המשבר פוגש את הכנסת שוב ושוב. האם לדעתכם הפתרון הזה יביא לפתרון המשבר ובאיזו דרך? אם תוכל בקצרה לשתף אותנו, אני אודה לך מאוד.

אני אנסה לעשות את זה בקצרה, כי אני מבין שהזמן קצוב פה עד 11:00.

מכיוון שהדברים במליאת הכנסת הם בהסכמה, אני סמוך ובטוח שזה לא יהווה חסם. אני אבקש ממנהלת הוועדה לבקש אישור פורמלי מהיושב-ראש, כדי שלא ניכנס פה לכל מיני טענות, להמשיך את הישיבה אם נזדקק. אני לא רואה שנזדקק, אבל אם נזדקק.

אני בחרדות תמידיות...אני סיפרתי לוועדה, לוועדת הכלכלה לפני יומיים, היסטוריה קטנה של שידורי הטלוויזיה. השידורים המסחריים במדינת ישראל התחילו בשנת 1993, כשקמו ערוץ 2, טלעד, קשת ורשת, שלוש זכייניות שעשו טלוויזיה מצוינת, כבשו לעצמן מקום מצוין בשוק, ולמעשה נהיו מונופול תוך מספר שנים, מונופול בשידור המסחרי. ערוץ 10 קם בשנת 2002 ללא הגנות ינוקא מהיום הראשון. כשהחברים פה אומרים "עזרנו", אני לא חושב שהמילה "עזרנו" היא נכונה. אני חושב שאם היו חושבים מראש ונותנים הגנות ינוקא, כמו שנתנו לחברת yes למשל, המצב היה שונה, אבל אני לא רוצה להלין על ההיסטוריה.

אני חושב שהיום התיקון של הרשות השנייה להקלת החסמים בשוק הטלוויזיה – אדוני, אני לא חושב שבאמת למרות סד הזמנים הצפוף שנמצא בו ערוץ 10, שזה חוק לערוץ 10.

זה לא חוק, זה שינוי התוספת השנייה.

נכון.

אני כמוך התרגלתי "חוק לערוץ 10", כי אני עברתי את החוויה הזאת הרבה פעמים, אבל זה לא זה הפעם.

אדוני קרא לי פיל, אדוני עוקץ, אבל אני סופג באהבה.

לא, חס וחלילה, לא לך. כדי להוריד כל ספק, קראתי פיל למשבר הכלכלי שבו נמצא ערוץ 10 ולצורך לפתור את המשבר, וזאת הסיבה שהכנסת – למרות שהיא כבר בתהליכי סיכום וסיום – עדיין חשבה שחשוב לטפל בזה עכשיו ולא לדחות את זה. אני מניח שגם הרשות השנייה, למרות שתמיד דחפה לשינוי הזה, הסיבה שעכשיו דווקא הלכה על זה היא לא תיאורטית, היא פרקטית מאוד.

תודה רבה. ערוץ 10 במשך 10 שנות קיומו, בעלי המניות הזרימו לערוץ למעלה ממיליארד שקלים, מיליארד ו-300 מיליון שקלים. הם הפסידו את הכסף הזה. הערוץ בקושי חי, וכמו שאדוני אמר, הגיע והיטלטל לפתחו של בית המחוקקים לא מעט פעמים. הערוץ לפני שנה ננטש על ידי בעל המניות הדומיננטי שלו. בעל המניות הנוכחי לא יכול היה להזרים יותר כספים, והערוץ נאלץ לעבור תכנית התייעלות מאוד מאוד כואבת, שאת המחיר שלה שילמו העובדים, מחיר כבד מאוד. אבל נבנה משהו חדש, נבנה משהו שונה, משהו שהולך לתת תחרות בתכנים ולא רק בפן המסחרי.

הערוץ החליט שהוא לא עושה יותר ריאליטי, בנה תכנית עסקית שמדברת על תכנים של דוקומנטריה, חדשות, דרמה – חבריי היוצרים – סרטי תעודה וגם בידור, אבל שפונה לקהל אחר ונותן תחרות שונה ממה שקיים היום בטלוויזיה המסחרית.

לפי מה שאתה אומר, על פניו באותן שלוש ספינות הדגל, לכאורה אם עכשיו עמדתם במינימום, תהיו מעל למינימום, אם זה הולך לגדול על חשבון דברים כמו ריאליטי וכו'.

אתה צודק.

שלא יהיה פה חשש, אני לא בא לעקוץ אותך, אבל אני פשוט מנסה להבין מה הצפי ולאן הערוץ מתפתח.

אתה צודק, אנחנו מתכוונים לשדר את התכנים שאני ציינתי. למעשה, אנחנו מבקשים בתוספת הזאת היתר לא לשדר ריאליטי. זו הבקשה שלנו, לא לשדר ריאליטי. אנחנו בנינו תכנית עסקית, שמעמידה את הערוץ על הרגליים.

אני מהרגע הזה בניגוד עניינים, כי אני כלקוח מאוד בעד זה, אז כבר גייסתם אותי.

אני מקווה שהמשפחה שלך תצפה.

אפשר להצטרף אליכם.

אני לא רוצה לפגוע בערוץ 2, אבל אנחנו פה לא בדיוק חושבים שהריאליטי זה עתיד המין האנושי. כרגע נראה שזה העתיד, אבל במקרה הזה אין עתיד.

אני נוטה להסכים.

לדעתי אתם מקבלים פה תמיכה מקיר לקיר.

אני בכוונה לא נקטתי בלשון של "איכות" ו"לא איכות". זה לא סתם, כי אני חושב שמה שחבריי בערוץ 2 עושים זה טלוויזיה מצוינת, טלוויזיה שזוכה לשבחים גם בארץ וגם בעולם, כך שזה לא נכון להיכנס למה שנכון ומה לא נכון, ניתן לצופים להחליט. לא אנחנו קומיסרים של תרבות נחליט מה טוב ומה רע, ניתן לצופים להחליט מה טוב ומה רע. אני חושב שבשביל זה ולמען זה יש תחרות.

אני חושב שהתוספת של הרשות השנייה היא תוספת מצוינת, כי היא מקלה על כניסה לשוק הטלוויזיה. אני חושב שבשוק הטלוויזיה בישראל, בניהול נכון, בניהול נכון מבחינה כלכלית, יש מקום ליותר משני שחקנים. התוכנית העסקית שבנינו היא תכנית שמעמידה את הערוץ על הרגליים מהבחינה הכלכלית. את התכנית הזאת בחן איש העסקים שלמה נחמה במשך מספר חודשים. אני מאוד מקווה שבימים הקרובים ייחתם הסכם בינו לבין בעלי המניות הנוכחיים של ערוץ 10, הוא יוביל את הערוץ קדימה. אני מאוד מקווה שכך יהיה בימים הקרובים. שלמה בוחן את הערוץ מבחינה כלכלית, הוא רוצה החזר על ההשקעה שלו, ואני כמנכ"ל והעובדים לצדי, נהיה מחויבים להחזיר את ההשקעה. לא עוד ערוץ אלטרואיסטי, לא עוד ערוץ שמנוהל לצורך, אולי אינטרסים אחרים, אלא אינטרסים כלכליים, ואני מתחייב לעשות - - -

היות וגם היושב ראש שאל אותי, המשקיע שנכנס זה שלמה נחמה, האם הוא נכנס לבד או עם עוד משקיעים?

כרגע הוא לבד.

הוא לבד, כי בוועדת הכלכלה, שאני כבר לא אעמוד בראשה בכנסת הבאה - - -

אני מאחל שכן.

לא, אני לא מאחל.

כי יש לזה השלכות לסוגיה מי ראש הממשלה, אז אני בוודאי מאחל שכן.

אני רואה שפרח עכשיו יושבת עם עליזה, אז הן בחרו בטח כבר את ראש הממשלה. בכל מקרה, אני חושב שאז יצטרכו בצורה שקופה להגיד מי המשקיעים.

הרגולציה בישראל, יש לה הרבה זכויות. להיכנס לשוק הטלוויזיה יש גילוי נאות מפה ועד דור רביעי וחמישי.

תודה.

כרגע למיטב ידיעתי, שלמה נחמה נכנס לבד. המשאים ומתנים לא אתי, אני לא בעל הערוץ, אלא עם בעלי הערוץ. אני מאוד מקווה, שבימים הקרובים ההסכם ייחתם, אנחנו נחזיר את חובנו לרשות השנייה ונרוץ לדרך חדשה, כשאני מבטיח פה לכולם שהערוץ זה הולך להיות ערוץ שמתכוון לעשות טלוויזיה שתיתן תועלת לצופיה, ערוץ מאוזן וערוץ שיחזיר את ההשקעה לבעליו.

לנו כעובדים, כעיתונאים, יש שני אינטרסים עיקריים בשוק הזה. הראשון הוא שהטלוויזיה תעמוד על רגליים איתנות מבחינה כלכלית, משום שחופש עיתונאי אפשרי באמת לאורך זמן רק במקום שבו העסק עומד על הרגליים ופועל על פי מודל מאוזן. לכן אנחנו כעובדים, כשאנחנו מסתכלים על מודל עסקי בר קיימא, שבו ההכנסות מאזנות את ההוצאות ומחויבויות התוכן שאינן סוגה עלית פוחתות, הסיכוי שערוצי הטלוויזיה כולם, לא רק ערוץ 10, יעמדו על הרגליים לפי מודל עסקי הגיוני יותר גובר. לכן הסיכוי לחופש עיתונאי אמיתי ארוך טווח עולה.
סוגיה נוספת היא, שאתה צודק אדוני היושב ראש, אנחנו לא עוסקים כאן רק בעניין ערוץ 10, אלא להפך, מקווים שיהיו שלושה, ארבעה, חמישה, מבחינתנו, שחקנים נוספים שייכנסו לשוק. כך התחרות בענף תגבר, חופש הבחירה של הצופים יעלה, וכמובן גם היצע מקומות העבודה בשוק הזה שרווי בעיתונאים ודל מדי במשרות נכון להיום יוכל לגדול. אז לדעתנו, הדרך היחידה לדאוג לעתיד העיתונות וגם לפוטנציאל ההשתכרות של אנשיה בטווח הארוך הוא להגדיל את מספר כלי התקשורת. במובן הזה הסרת החסמים לפני כניסה של שחקנים חדשים לתוך המערכת נראית לנו גם כמו צעד כלכלי נכון בהקשר הענפי הרחב, ולא רק כאשר אנחנו בוחנים את ערוץ 10 לגופו. זו הסיבה שאנחנו כעובדים הסכמנו לצעדים מרחיקי לכת, כמו הפחתה נוספת, שנייה תוך שנתיים בשכר, על מנת לבוא אליכם בידיים נקיות לחלוטין, ואנחנו מגויסים בכל הכוח למודל הכלכלי הזה, שאנחנו מאמינים בו באמונה שלמה. לא באים לבקש עוד פעם הצלה של ערוץ טלוויזיה, וזה ההבדל הגדול, אלא באים לבקש תמיכה או לבקש שהתוספת השנייה תאפשר לנו או תתמוך במודל כלכלי, שאנחנו חושבים שהוא מודל העתיד של השידור המסחרי בטלוויזיה.

כדי לחדד את הדברים אני רק אשאל, ואני חושב שזאת בעיקר שאלה ליוסי, קודם כל האם האישור של השינוי הזה להערכתך – אתה לא יכול לחתום בשם המשקיע, אבל לפי כל מה שאתה יודע – מבטיח שהמשקיע ייכנס וזה יפתור את הבעיה של הערוץ בשלב הזה? זאת שאלה ראשונה.

לענות ישר או לחכות לשאלה השנייה?

אין מקום לשאלה השנייה, אם התשובה לשאלה הראשונה שלילית.

אני מזכיר שחבר הכנסת אלקין הוא שחקן שח מצוין, מה שלא נכון לגבי הרבה מאוד מחברי הכנסת שמשחקים רק דמקה...

למרות זאת אנחנו לא נשים שח בפריים טיים, את זה אני יכול להגיד... יש עוד כמה דברים שהם לא מהותיים, אבל צריך לטפל בהם, אבל אני מניח שהחסם הזה הוא החסם העיקרי ואנחנו בדרך הנכונה להכניס את המשקיע.

זאת אומרת שזאת היתה הדרישה המשמעותית שלו?

יש עוד משהו של הסרת חסמים אחרים, אבל לא של תוכן.

יש לכם איזושהי הערכה בכמה תרדו באמת, איזה שהוא מודל כלכלי שמן הסתם הוצג למשקיע אם אפשר? יכול להיות שיש על זה חיסיון מסחרי, אז אתה לא חייב לענות, אבל אם אתה יכול, כדי שננסה להבין מה המשמעות בפועל של הירידה של הרף.

אדוני אני חייב להגיד לך שמאוד נעימה לי השיחה, אבל אני רק חרד, קיבלנו אישור?

ביקשנו, אנחנו ממתינים.

אני אזרז את זה, אני אדאג לזה.

גם מה שהוא אומר לך זה שהוא ייתן לך סקירה היסטורית של שעתיים.

אין לי בעיה בסקירות היסטוריות, רק שאני חרד מזמן ההצבעה.

אני מטפל כרגע בזה.

אבל יוסי, דבר.

על מנת להחזיק שידור טלוויזיה מסחרי ולתת תחרות לערוץ 2, כמו שאמרתי ערוץ מאוד מאוד חזק ששולט בשוק בישראל, אנחנו צריכים להשקיע למעלה מ-130 מיליון שקל שהחוק מתיר לנו, נצטרך להשקיע משמעותית יותר מ-130 מיליון שקל. אני מעריך שזה יהיה יותר מ-200 מיליון שקל.

זה ממש לא הולך לרדת לרף התחתון?

ממש ממש לא, שידורי הריאליטי הם מאוד מאוד יקרים. שעת ריאליטי היא מאוד מאוד יקרה, בזה לא נעסוק.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שגם בגלל קוצר הזמן וגם בגלל העובדה שמדובר בסד זמנים מאוד דחוק עד ה-31 בדצמבר, ואני לא משוכנעת שכנסת ישראל תמשיך להתכנס, בטח לא על בסיס משמעותי בתקופה הקרובה, האם אפשר להתחיל להקריא? אני מבינה שיש איזושהי הסכמה.

יש פה עוד גורמים שרצו לדבר.

בסדר, אז אם אפשר לעשות את זה תוך כדי קריאה של הכללים.

חברים, לי אין ספק שנקבל את האישור, אבל כדי שלא יהיה פה חשש וכדי להרגיע את כולם שחס וחלילה בדרך טכנית לא יצביעו היום, אני אעשה הפסקה בדיון התוכני, נקרא הכול, ואז נראה כמה זמן נשאר לנו להמשיך בדיון התוכני. אין פה שום כוונה להביא אותנו לאיזשהו למצב בעייתי טכני, אתם יכולים כולכם להירגע. בבקשה אתי, נקרא את הסעיפים.

אני מציעה שהילה תקריא ותסביר כל סעיף מה הוא.

ואז נחזור לשאלה השנייה שהיתה נגזרת של הראשונה.

אני קוראת:
"כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2014

בתוקף סמכותה לפי סעיף 62ג(ב) ו- 63א1 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן - החוק) ובאישור הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה, החינוך והתרבות, קובעת מועצת הרשות השנייה כדלקמן –

1. בתוספת השנייה לחוק -

(1)
בסעיף 2 –


(א)
בכותרת, אחרי המילים "הוצאה שנתית" יבוא "של בעל זיכיון";


(ב)
המילים "וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה"– יימחקו;


(ג)
אחרי "בתוספת זו - הוצאה שנתית" יבוא "של בעל זיכיון".


ההסבר לשינויים בסעיף הזה – הסעיף הזה, סעיף 2, הוא למעשה הסעיף שקובע את ההוצאה השנתית וגם המזערית, שאמורים להוציא גם בעל רישיון וגם בעל זיכיון ולשים על המסך מבין סך הוצאותיהם, כי ידוע שלערוצי טלוויזיה יש לא רק הוצאות על המסך, אלא גם הוצאות נוספות. הסעיף הזה קובע שני עוגנים שדיברתי עליהם עד עכשיו: עוגן אחד, עוגן של 60% מכלל ההכנסות שצריך להופיע על המסך, והעוגן השני הוא סוגי שידורים, שאמורים להיות בתוך ההוצאות האלה. ארבעת התיקונים שמוצעים לסעיף הזה, למעשה הופכים את הסעיף הזה לסעיף שיחול אך ורק על בעלי זיכיון, מייחדים אותו לסעיף לבעלי זיכיון כדי ליצור סעיף חדש, שהוא הסעיף המוצע 2א, שיעסוק רק בבעלי רישיון. זאת תכלית התיקון.

קיבלנו את האישור, אז נמשיך.

קראי את הכול ובסוף הסברים.

"(2)
אחרי סעיף 2 יבוא:

"2א. הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות
ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה (בתוספת זו - הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי סעיף 63א1, מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים בתוספת זו לגבי כל הוצאה כאמור (בתוספת זו - הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון)."

(3)
בסעיף 3, בסופו יבוא "של בעל זיכיון או של בעל רישיון";

(4)
בסעיף 4, בסופו יבוא "של בעל זיכיון או של בעל רישיון";

(5)
בסעיף 5 –

(א)
בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "מתוך סך הכול של ההוצאה השנתית" יבוא "של בעלי הזיכיונות";

(ב)
בסעיף קטן (א1) –

(1)
ברישה, אחרי "מתוך סך הכול של ההוצאה השנתית" יבוא "של בעל רישיון";

(2)
בפסקה (1), אחרי "מההוצאה השנתית המזערית" יבוא "של בעל רישיון, ואחרי "50 מיליון שקלים חדשים" יבוא "או 10.2% מסך הכנסותיו".

כולנו נאחל לו שהמספר הזה - -

- - כן, יגיע לדרגה הזו של הכנסות.

בעזרת השם ובעזרת ורשבסקי וחבריו.

"
(3)
בפסקה (2), בסיפה יבוא "של בעל רישיון, אך לא פחות מ-12% מסך הכנסותיו";



(4)
בפסקה (3) בסיפה יבוא "של בעל רישיון, אך לא פחות מ-13.2% מסך הכנסותיו";



(5)
בפסקה (4) בסיפה יבוא "של בעל רישיון, אך לא פחות מ-15% מסך הכנסותיו";



(6)
בפסקה (5) בסיפה יבוא "של בעל רישיון, אך לא פחות מ-16.8% מסך הכנסותיו".

לא כך כותבים "סיפה" ו"רישה".

"סיפה" עם ה"א, כך אמרו לי. לגבי סעיף 2, הסברנו שאנחנו מוציאים מתוכו את בעל הרישיון כדי לייחד אותו מבעלי זיכיונות, כאשר סעיף 2 לתיקון מציע סעיף חדש, 2א, שהוא הסעיף שדיברתם עליו עד עכשיו. הוא למעשה קובע את ההוצאה השנתית של בעל רישיון, את ההוצאה השנתית וממה היא אמורה להיות מורכבת במינימום. הסעיף הזה נוקב בהוצאה לשידורי חדשות, ומיד אפתח סוגריים להסביר מה זה רכישת שידורי חדשות, כי אנחנו מיד מגיעים לזה בסעיף הבא. הסעיף הזה קובע, שבעל רישיון חייב לעמוד בכל השיעורים הממודדים הקבועים בתוספת הזו לתפעול השוטף של חברת החדשות, להפקת סרטים ישראלים ובהוצאה על סוגה עלית, וכמובן אם ירצה להוסיף הוצאות נוספות ואני מניחה שכל ערוץ שרוצה להיות על המסך בישראל יצטרך להוסיף הוצאות נוספות כלשהן – לכן כתבנו שהן לא יפחתו מ- – הוא יכול להוסיף את ההוצאות האלה, אבל הוצאה המזערית שונה בהיבט הזה מהוצאה של בעל זיכיון בכך שהיא לא קובעת סכום מינימום מחויב מעבר לסכומים של שמורות הטבע שאוה הזכירה קודם שקבועות בתוספת.
כאן אני מגיעה בתיקון של סעיף 3 להוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות. ככלל, הסיטואציה הרגילה היא שכל ערוץ משדר, בין אם הוא בזיכיון, בין אם הוא ברישיון, צריך להפעיל חברת חדשות במסגרתו. ישנו מצב חריג, והוא מצב שיכול להתקיים – כך קובע החוק – רק אם יש שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה; במצב הזה יכולה מועצת הרשות השנייה להתיר לבעל זיכיון מסוים לרכוש שידורי חדשות, ולא להכיל בתוכו חברת חדשות שלו. במקרה הזה יש גם מגבלות בסעיף 63א1 לחוק. נקבע שזה חייב להיות גורם שמקום מושבו בירושלים, שהוא עצמאי, שאין לו עיסוקים שיכולים לגרום לניגוד עניינים עם עיסוקו בחדשות.

ירושלים רבתי.

נכון, רבתי, אין מה לעשות, זו הפסיקה. בסיטואציה החריגה הזאת – ופה אין שום שונות בין בעל רישיון לבעל זיכיון – המועצה רשאית להתיר גם לרכוש שידורי חדשות. למעשה, שני התיקונים שהקראתי גם בסעיף 3 וגם בתיקון 4 הם תיקונים שלא משנים מצב קיים, אבל מכילים את שתי ההוראות, הן לעניין ההוצאה לתפעול השוטף והן לעניין רכישת שידורי חדשות. הם מכילים אותן, הן על בעל זיכיון והן על בעל רישיון. השינוי הטכני הזה נדרש, מכיוון שהגדרנו מחדש בסעיף 2א הוצאות נפרדות לבעל רישיון ונפרדות לבעל זיכיון.

סעיף 5, תכניות סוגה עלית, בהקשר של סוגה עלית ישנו תיקון ראשון בסעיף (א), שאנחנו מייחדים אותו כעת רק לבעלי זיכיונות. שוב, הוא נובע מהתיקון של המונחים בסעיף 2, אבל אין פה שום שינוי בהוצאה. מדובר על 50 מיליון שקלים חדשים, היום ממודד מדובר ב-62 מיליון שקלים, שצריכים להיות מוצאים על סוגה עלית.
סעיף (א1), שבו משונות המדרגות, הוא הסעיף שבתיקון 33 בשנת 2011 קבע את מדרגות ההוצאה השנתית לסוגה עלית על בעל רישיון. מכיוון שהתנתק במידה מסוימת הקשר לאמירה שחייבים להיות על המסך 60% מכלל הכנסותיהם של בעל רישיון, לאור זאת אנחנו מציעים ליצור בסעיף (א1) איזושהי רצפה נוספת שתשמור על הסוגה העלית, זאת אומרת: ברגע שאנחנו מדברים על כל מדרגת ההכנסה, אנחנו לא מקשרים אותה רק להוצאה השנתית, אנחנו רוצים ליצור מצב שאם ההוצאה השנתית תהיה קטנה, אבל שאר הכנסות בעל הרישיון יהיו מאוד מאוד גבוהות, הוא יצטרך להוציא מדרגה גבוהה יותר לסוגה עלית בכל אחת מהמדרגות שקבועות היום בחוק. האחוזים נובעים מחלוקה של האחוזים הקבועים היום בחוק ב-60% שהיו לגבי בעל זיכיון וכך נוצרו המדרגות. כלומר, אם יבחר בעל רישיון לעשות לוח מאוד מאוד דל, הוא יהיה חייב בסוגה העלית להוציא יותר מהאחוזים שקבועים במינימום.

אם הוא עובר 600 מיליון.

לא, יש עד 600 מיליון ויש מעל 600, בין 600 ל-650, בכל המדרגות. בכל המדרגות זה קורה, הרף המינימלי נשמר מההתחלה ועד הסוף, גם אם ההכנסות 590 מיליון.

600 מיליון זה לא ריאלי.

את זה נראה.

אולי תהיה פה אינפלציה והמספר עצמו יהפוך לריאלי, הכול יכול לקרות. קודם כל, האם יש שאלות לחברי הכנסת לגבי השינוי המוצע? אם לא, נוכל לחזור לדיון שעצרנו באמצע שלו.

שמי עורך דין אמיר רוזנברג, היועץ המשפטי של איגוד המפיקים. יושבים פה היוצרים שדיברו גם בפעם הקודמת. יש לי שאלה דווקא ליועצת המשפטית וליועצת המשפטית לגבי המשקל של שידורי החדשות על המסך. אני אדבר רק במונחים של מספרים ממודדים, כדי להבין מה ראינו על המסך. בעבר הם חויבו בסף, שהורד היום לשדר 60% מכלל הכנסותיהם ולשים אותו על המסך. נקבע גג לשידורי חדשות מתוך ה-60% שזה יהיה מקסימום 20% מההוצאה הזו, והיא נקראה ההוצאה השנתית המזערית.

המוכרת, זה לא המזערית.

המוכרת.

לא, זה שונה.

למה עשו את זה? נדמה לי – יכול להיות שאני טועה, אבל תיכף נשמע את התשובה ותנוח דעתנו – שהמגבלה הזאת הוסרה פה בתיקון הזה, כלומר אמרו: אתם תוציאו 55 מיליון שקלים, אך לא יותר מ-20% מה-60%. אם ה-60% נניח זה 300 מיליון, אתם לא יכולים להוציא לחדשות יותר מ-20% מ-300 מיליון על המסך, זה מה שאמרו להם כדי שהמסך יתמלא מלבד סוגה עלית. זה היה קבוע עד אז, זה התרגום במילים פשוטות. לא רצו משהו שכולנו לא רוצים. לא רצו שמעל לסוגה העלית כל ההוצאה מעל לסוגה העלית יראו רק חדשות על המסך, כי חדשות גם מביאות פרסומות ואפשר לעשות מסך של 62 מיליון סוגה עלית מינימום, 50 מיליון של פעם, וכל השאר יהיה חדשות. את זה לא רצו לעשות, רצו שהחדשות לא ישתלטו על המסך.

בתיקון הזה, לכאורה לפי מה שאנחנו רואים, בגלל שהמדרגה של ההוצאה המזערית ירדה ל-109 מיליון שקלים, ושבנויה נומינלית מ-50 מיליון לסוגה עלית – זה ממודד, צריך להוסיף לזה 24%, אני מדבר רק במונחים של שפה משותפת – 55 מיליון לחדשות ו-4 מיליון לסרטים, זו ההוצאה השנתית המזערית כיום.

אני רוצה להגיד עוד דבר כדי שזה יהיה ברור. יש לנו המון חששות מזה, זה מכניס אותנו לאי-ודאות, אנחנו מצפים שתוך שנה הרשות השנייה תתכנס ותבדוק את ההשלכות של זה, אבל קודם כל אנחנו רוצים שזה יעבור ורוצים שתאשרו את זה.

השאלה למה אתה מתכוון שהרשות תתכנס ותבדוק, כי אותו משקיע שרוצה להיכנס, רוצה ודאות. אם יגידו לו ששינו את זה לשנה אחת אבל אחר כך אולי ישנו את זה - - -

לא, אני חושבת שאולי עורך דין רוזנברג מתכוון שיש לרשות השנייה כלים בכללים שלה, שלא צריכים להגיע לכנסת, לשנות את התמהיל בתוך הסוגה העלית. הדברים האלה ייבחנו על ידי מועצת הרשות השנייה. יש לה סמכויות עצמאיות לראות מה היא כוללת, האם היא כוללת סרטי תעודה ודרמה וז'אנרים - - -

אבל אני התכוונתי למשהו אחר. בעקבות הדברים האלה אני רוצה לשאול שאלה. נניח נעשה השינוי הזה ובסופו של דבר רואים שיש איזושהי בעיה כתוצאה מהשינוי וכן רוצים לחזור למצב הקודם, איזשהו סכום אחר באמצע של איזשהו סך הכול כללי ואתם משנים עמדתכם. פורמלית אתם יכולים?

פורמלית מועצת הרשות השנייה סוברנית לבוא, בכל פעם שהיא חושבת שנכון יהיה, אל הכנסת חזרה עם תיקונים לתוספת, כפי שאנחנו עושים היום.

ומה זה אומר מבחינתו של המשקיע?

אם יחזירו את זה חזרה, זה משנה את התוכנית העסקית שלנו.

אין לו פה דרך לקבל ודאות, הוא יכול לקבל אותה רק - - -

אדוני, בכל מקרה אין ודאות. במשטר רישיונות אין ודאות. במשטר רישיונות תמיד יכול להיכנס עוד משקיע, ולכן אין ודאות.

אני שואל על ודאות רגולטורית, לא ודאות תחרותית.

זה תלוי בממשלה שתחתוך רגולציה ותעשה פה תחרות אמיתית, לא מס אפס, מס אפס, מס אפס. היא תוביל את ישראל למקום אחר.

אנחנו ראינו שבמצב הזה הנוכחי עם עודף הרגולציה במשך 20 השנה האחרונות, 12 השנים האחרונות שבהן ערוץ 10 קיים, הרגולציה לא עבדה על הערוצים המסחריים, כי הם לא הצליחו להחזיק את עצמם בצורה יציבה, והם היום תלויים הן בבעלי ההון והן בפוליטיקאים ובכנסת כדי שכל פעם יעשו תיקוני חקיקה כאלה ואחרים. אנחנו מקווים או רוצים להאמין, שככל שנוריד את החסמים, יוכלו הערוצים להתקיים באמצעות עצמם. לכן, לראות אותנו חוזרים עם תיקון חקיקה שבא ושם עוד פעם עודף רגולציה, אנחנו מאוד נחשוש איך זה ישפיע על האיתנות הפיננסית שלהם ועל היכולת שלהם לתפקד.
עם זאת, ואני מסייג עכשיו את מה שאמרתי בחלק הראשון, כמובן שאם הרשות השנייה תראה שיש פגיעה אדירה בתוכן וכתוצאה מכך השידורים נפגעו וירדו לרמה שלא תכננו, היא יכולה לחזור בכל רגע נתון לבחון מחדש האם האינטרס הציבורי נפגע, אבל זה ידוע לכל משקיע ולכל אחד שירצה לבוא ולראות. כאשר המשקיע לוקח פה 15 שנות רישיון, הוא מבין שיש יכולת לרשות השנייה להמליץ ולעשות תיקונים כאלה ואחרים למען האינטרס הציבורי בכל עת.

לנו ככנסת אין הפריבילגיה הזאת, נכון? זאת אומרת שאם אנחנו כתוצאה מהאישור בעוד שלוש שנים נראה שהיתה כאן פגיעה בתוכן - - -

בתיקון חקיקה.

תיקון חקיקה זה כל הדרך מההתחלה, זה שונה, וחשוב להבהיר את זה.

בהחלט.

השאלה גם לעורכת הדין בנדלר וגם לעורכת הדין שמיר האם מה שהיה הוא שיהיה, כי לכאורה ברגע שהורידו את סף ההוצאה המזערית ממינימום 60%, לצורך העניין נגזים ונגיד שזה 300 או 400 מיליון שקל, ל-110 מיליון שקלים, האמירה שלא תוכר הוצאה שעולה על 20% מסך ההוצאה המזערית, שזה 20 מיליון שקלים, היא לא מבטיחה ואין לה רלוונטיות לגבי הימצאות של החדשות על המסך, לכאורה כדי לא לסבך את זה זו הסיטואציה.

אני יכולה להתייחס ממש בקצרה?

אני אתן לך להתייחס. השאלה הזאת מבחינה מסוימת חוזרת לשאלה ששאלתי את שי ברמת מקרו, ועכשיו עוברת לרמת מיקרו. אם אתם כבר הולכים לקראת בעל הרישיון ומורידים לו את התקרה, האם זאת לא ההזדמנות גם לפתור בעיות נוספות מבחינת הרגולציה לגבי אותן שמורות טבע שהמדינה רצתה לחזק ולטפל גם בזה, ולא להגיד: נראה, ואז אחר כך נחליט.

אני אתייחס לזה גם במובן הכולל. אני מאוד בעד לפתור בעיות בהזדמנות זו אם אפשר, אני פשוט חושבת שאין פה בעיה, ואני אסביר למה אין פה בעיה. אני אענה גם לחברי רוזנברג. בסעיף 3 הדבר היחיד שאנחנו עושים זה שאנחנו מחילים אותו גם על בעל רישיון, מה שאמור להיות מלכתחילה. למעשה, הסעיף אומר היום בדיוק את מה שעורך הדין רוזנברג רוצה להגן עליו, שרק 20% מתוך ההוצאה השוטפת של החדשות מוכר לצורך ההוצאה המזערית שדיברנו עליה קודם. זה בדיוק בא לשמור על מה שרוזנברג רוצה לשמור, כלומר שגם אם מישהו רוצה להוציא את כל הלוח שלו על חדשות, הוא לא יכול למלא את הלוח בחדשות ולזנוח את הדברים האחרים, אלא רק 20% מתוך מה שהוא מוציא יכול להיות מוכר לצורך ההוצאה המזערית.

לכן אני חושבת שאין כאן כל בעיה, אלא להפך, המצב שנשמר היום בסעיף 3, אנחנו עוד דואגים שיחול גם על בעל רישיון, כך שאם יבוא מישהו וילך על המינימום של המינימום וירצה לשים את כל הלוח שלו או כמעט את כל הלוח שלו על החדשות, זה לא ישנה דבר מבחינת ההכרה, עד 20% זה מה שמוכר למזערית, את כל השאר הוא יצטרך למלא בדברים אחרים, ולכן להבנתי אין פה בעיה. להפך, אנחנו משמרים את ההגנה הזו גם לגבי בעל רישיון.

בהמשך להערה שאדוני גם העלה, יש פה שלושה רבדים שבהם אנחנו ממליצים דה-רגולציה. במסגרת חוק הפיצול שעברנו, אנחנו הצענו מספר הצעות, שאנחנו עדיין נדון בהן, על מה צריכים להוריד חסמים ואיך עושים את התמהיל הנכון. אחד מהם זה מה שמובא היום, כי זאת הסמכות של הוועדה הזאת לדון ולתת. חלק גדול מהנושאים יעלו במועצה, כי זה בסמכות המועצה לדון בכללים האלה ולשנות, וזה יבוא במסגרת המועצה. יש גם חלק מהדברים, למשל תוכן שיווקי שזה גם אחד מחסמי הכניסה הגדולים, שיצטרך בכלל להגיע לחקיקה. אנחנו נצטרך להתייחס לכל אחד מהדברים האלה ולתת את דעתנו לכל אחד מהנושאים האלה באינסטנציה הרגולטורית שמכתיבה לו את זה, אבל אנחנו נותנים את הדעת על הכול, לא רק על התיקון הזה.

זה ברור, ההבדל ביניכם לביננו – ואני חידדתי אותו קודם לחברי הכנסת – שהזכות ליזום את תהליך השינוי היא אצלכם. ברגע שאישרנו את השינוי, אנחנו לא יכולים בעוד שנתיים להגיד: סליחה - - -

אלא אם כן אתה עושה את זה בחקיקה.

או שאתה מאשר את זה לפרק זמן מסוים.

או שאתה מאשר את זה בחקיקה בחוק.

לא, בחוק זה תהליך מאפס, אתה יודע מה זה.

קודם אמרתם שאפשר גם ביום.

עשינו את זה פעם בשביל ערוץ 10.

אדוני היושב ראש, אנחנו נשמח להציג את העמדה המסודרת של פורום היוצרים.

לפני זה היתה שאלה שענינו עליה, השינוי ברור ואנחנו חוזרים לדיון על התוכן של השינוי המוצע. נדמה לי ששאלתי שאלה אחרונה את יוסי, לפני שנעבור לרשת שגם ביקשו את זכות הדיבור. ענית לגבי המשקיע עכשיו. מה התחזית שלכם, למרות שזה לא מעניינו של השינוי, אבל אני מנסה מטעם הכנסת להבין, האם אתם עוד פעם בעוד שנה תבואו לפה עם בקשות לשינויים אחרים? מה ההערכה שלכם, עד כמה התיקון הזה בלבד – יחד עם אותו משקיע, שבעזרת השם יצטרף – יפתור לכם לאיזשהו פרק זמן הנצפה לעין את הבעיה ותוכלו להחזיק את הערוץ במודל הכלכלי הקיים שפיתחתם?

התוכנית העסקית שאנחנו עושים כבר חצי שנה היא עומדת במבחן המציאות, ואפילו טובה במבחן המציאות, היא תכנית שבה הערוץ מרוויח כסף. המשקיע הוא איש עסקים, והוא בחן את ההשקעה מבחינה עסקית. הערוץ כעת עומד על רגליו.

זה נכון גם לכל קודמיו.

אני מכבד את כל קודמיו ואני מכבד את כולם, אני רק אומר שאני הייתי אתו במגעים בתקופה האחרונה, מגעים מאוד אינטנסיביים, והדגש אצלו היה על הפן העסקי ועל החזר ההשקעה. התכנית העסקית שלנו עומדת במבחן המציאות, ואפילו טובה מהתחזית שלי. אני אומר שזאת פעם ראשונה בהיסטוריה, שלי לפחות כמנהל, שהמציאות טובה מהאקסל. זה בדרך כלל הפוך, האקסל טוב מהמציאות.

זה נכון אפילו בספירת קולות להצבעות...

שלא לדבר על הסקרים, כל ראשי הממשלות בפוטנציה...

אני מקווה שגם ההמשך יעיד על ההווה, ואנחנו נמשיך לעשות את הדברים שאנחנו עושים כעת. המשקיע רוצה לקבל את השקעתו חזרה תוך חמש שנים, כך שאני לא מניח שאנחנו נבוא לפה עוד פעם. לאור ההיסטוריה אני רוצה להיות זהיר, אבל אני בהחלט מקווה שאם התיקון הזה יעבור ואנחנו ניכנס עכשיו למשטר של רישיונות, אנחנו נוכל להציג טלוויזיה אחרת, שהיא לא רק אחרת מבחינה תכנית, אלא גם תשבור את האקסיומה שאי אפשר להרוויח כסף בטלוויזיה מסחרית במדינת ישראל.

אם אני אסכם תשובה לשאלה הזאת, להתחייב אתה כבר לא מעז לאור ההיסטוריה שהיתה, אבל ההערכה שלך על סמך הניסיון – ואין מי שיכול לחלוק על הניסיון ועל ההצלחה במקרה הזה – שזה כנראה יוציא את הערוץ מהמשבר שהוא נמצא בו.

על סמך חצי השנה האחרונה בנינו מודל של שיתוף פעולה.

הוא קיצץ להם במשכורות, הוא לקח כוכבים והוריד להם את כל המשכורות.

אתה כרגע לא עוזר לו...

הדבר היחיד שאני יכול להגיד לכם זה שבנינו מודל, שלפי דעתי הוא ייחודי, בוודאי בתקשורת, אבל אני חושב שהוא גם די ייחודי בשוק הישראלי, מודל של שיתוף פעולה מאוד הדוק עם העובדים, של שקיפות מלאה עם העובדים. נציג ועד עובדים יושב בהנהלה, שותף להחלטות ההנהלה, מדווח לעובדים על החלטות ההנהלה ועל פעולות ההנהלה. אני חושב שזה מודל שיכול להצעיד, אותנו בוודאי קדימה, אבל אני חושב שזה יכול לתת השראה גם לאחרים, אחרי שנוכיח באמת הצלחה.

אני עורכת הדין אילאיל לבנת, היועצת המשפטית של רשת. אני אעשה את זה מאוד קצר מפאת הדחיפות. אנחנו סבורים שיש לאשר את התיקון, להפחית מחויבויות תוכן ולעשות הכול כדי להציל את ערוץ 10.

ברור, כי אם זה לא קורה, גם יפצלו אתכם.

מצבן של זכייניות ערוץ 2, למרות דברים שנאמרו בחדר הזה, הוא קשה. אנחנו דורשים שמה שבעלי רישיונות יקבלו בעתיד יקבלו גם הזכייניות באופן מותאם ככל הניתן.

אבל לפי מה ששי אמר, אתם לא צריכים את זה.

אדוני, יש לנו המון מה להגיד, הרבה דברים גם נאמרו בדיון של יום שני, למרות שאני מבינה שמבחינה פורמלית כל מה שנאמר שם לכאורה לא נאמר.

לא, הוא נאמר במסגרת ועדה אחרת בדיון אחר, לא לצורך האישור הזה.

אנחנו לא רוצים למנוע את ההצבעה מצד אחד, אבל מצד שני יש לנו הרבה מאוד מה להגיד. אני מדברת גם בשם קשת וגם בשם רשת.

אני אולי רק אוסיף משפט, למרות שבאמת לא רציתי להאריך. זכייניות ערוץ 2, בין אם יוכרחו לצאת לרישיונות ובין אם יבחרו – ורשת מעוניינת לצאת לרישיון – המהלך הזה הוא מהלך שהוא לא מהלך של מה בכך עבורן. אתה צריך להכפיל ימי שידור, אחת מהן תצטרך לבנות חברת חדשות מאפס ועוד כהנה וכהנה היערכויות שאינן דומות לא לשחקן חדש ולא לשחקנים אחרים. זו סיטואציה מאוד ייחודית לשחקניות ערוץ 2.

נדרשתי לא להאריך בדברים, ואני אתמצת. כדי לעבור לרישיון, אותו רישיון שרשת גם מאוד מעוניינת בו, אנחנו מבקשים שייערך דיון מאוד רציני, הן עם הרגולטור שלנו, הן עם משרד האוצר, עם משרד המשפטים, עם הדרגים המקצועיים, עם כל מי שרלוונטי לנושא, כדי לדון בנקודות שכבר העלינו על הכתב, זה גם הוזכר כאן בחדר הזה, כדי לדון במכשולים שקיימים בפנינו כרגע לעבור למשטר של רישיונות וכדי שנוכל לשרוד. תודה רבה.

הממונה על ההגבלים ביקש לדבר.

כן אדוני, תודה רבה. אני רק רוצה לאשר את מה שנאמר קודם על ידי שי, שלערוץ 2 יש מעמד דומיננטי, וגם להגיד שאנחנו מאוד תומכים במהלך של הורדת דרישות התוכן, זה מקטין את המכשולים לכניסה לשוק, וכמובן נעודד הישארות של ערוץ 10 בשוק. קיומו של ערוץ נוסף, וערוץ 10 מאוד חשוב בשוק ריכוזי כזה גם לתחרות וגם לפלורליזם. זה היה נכון אפילו אם היו מפצלים את ערוץ 2, מהלך שתמכנו בו בזמנו, אבל זה נכון על אחת כמה וכמה אם לא מפצלים את ערוץ 2.

אגב, אני חייב לאכזב את כל מי שחושב שעדיין צופים בנו, שכבר רבע שעה אנחנו מן הסתם ירדנו מהמסך.

ברשותך, אנחנו נשמח להציג את העמדה של פורום היוצרים. אני אורי רשטיק, אני מנכ"ל שח"ם, ארגון השחקנים. יושבים פה שאר חברי פורום היוצרים, ארגון המפיקים, הבימאים, התסריטאים, העורכים, הטכנאים, היוצרים הדוקומנטריים, בעצם כל מי שמפעיל את התעשייה, את הסוגה העלית, את הפקות המקור. קודם כל, אנחנו שמחים ואנחנו מברכים על התיקון הזה. אנחנו מאוד מאוד נשמח ונודה, אם התיקון הזה יעבור היום, אבל אנחנו חושבים שכשעושים את התיקון הזה, צריך להסתכל על דברים בפריזמה רחבה. התיקון הזה נעשה עכשיו ונעשה מהר בגלל המציאות הפרלמנטרית ובגלל הצורך לאפשר לערוץ 10 להמשיך לפעול, אבל הוא ישפיע בסופו של דבר על כל השחקנים שייכנסו, אם וכאשר, לרישיון, ולכן ישנם שני מהלכים משלימים שאנחנו חושבים שצריכים לעשות, ואתם הזכרתם את זה כאן בקצרה.
אחד זה כל הנושא של סוגה עלית. אם אנחנו מגדירים את זה כשמורת טבע, וכולנו פה מסכימים על זה, ישנו צורך מהותי שהרשות השנייה תיתן את הדעת בהקדם האפשרי על הגדרה של מה היא סוגה עלית. כיום בסוגה עלית יש שלושה מרכיבים: דרמה, תעודה ותכניות מיוחדות.

ארבעה: סרטי תעודה, תכניות תעודה ותכניות מיוחדות.

נכון. אנחנו מבקשים ודורשים לזכך את נושא הסוגה העלית ולהפוך את זה רק לדרמה ותעודה ולהוציא את התכניות המיוחדות, מכיוון שכמו שאומרים, בכל מקרה בעלי הרישיון יעשו את זה, תכנים נוספים. חשוב לצד הדה-רגולציה, לחזק את הרגולציה בנושא הסוגה העלית.

דבר שני שהוא לא פחות חשוב, ואתם גם הזכרתם פה, אפשר וצריך להגדיל את סכום ההשקעה בסוגה עלית.

בהחלט.

כיום הרישיון בשינוי המוצע מבקש להשאיר את המצב על כנו של 50 מיליון שקלים.

הוא ממודד.

ממודד. אנחנו חושבים, מאמינים ויודעים שיש מקום להטיב את המצב. אם אנחנו עושים דה-רגולציה בתחום הפקות המקור ואנחנו רוצים לחזק את שמורת הטבע הזאת, לחייב את בעלי הרישיון להגדיל את ההשקעה המינימלית בסוגה עלית, זה דבר שהם יכולים לעמוד בו, זה דבר שהוא לא מופרך, בטח לא לאור העובדה שמצמצמים להם את חובת ההפקה בשאר הפקות המקור. זה דבר שהוא בסמכות הוועדה המשותפת, בהתאם לתוספת השנייה.

זה לא מדויק, זה דבר שהוא בסמכות מועצת הרשות השנייה, ואנחנו יכולים לאשר או לדחות. אנחנו לא יכולים כאן להחליט, אנחנו יכולים רק להציע, לבדוק וכו'.

ובכל מקרה אנחנו כמובן מאמצים את עמדת מנכ"ל הרשות והרשות לגבי בעלי זיכיונות. אנחנו חושבים, מאמינים ומתעקשים על כך שהחובות על בעלי הזיכיון יישארו כפי שהם היום. אם רוצים לעבור לרישיון, הם יכולים לעבור לרישיון, אנחנו נברך על כך.

אגב, יש לכם תגובה לגבי האמירה?

כן, בהחלט אנחנו ניתן את הדעת על כך, וכאשר יעברו כל הגופים לרישיונות, אנחנו נשקול ונראה מה קרה לסוגה העלית. כל עוד ערוץ 2, קשת ורשת נמצאות כמו שהן, הן במחויבויות מוגברות מאוד לסוגה עלית, הרבה מעבר למינימום, הן עושות בערך פי 2.5 ממה שעושים במינימום ברישיון בערוץ 1, כרגע על מנת לנסות לייצב את השוק הזה ולא להגיע למצב שהערוץ נסגר ואז בכלל לא תהיה סוגה עלית, אני חושב שצריכים להוריד את החסמים. ככל שייצאו גופים לרישיון וכמות הסוגה העלית באמת תפחת ולא יהיה מה שערוץ 2, קשת ורשת ביחד עושות היום במחויבויות המוגברות האלה, נבחן ונראה. נראה אם הגופים יציבים, נראה מה הגופים נותנים ובהתאם לזה נחליט גם מה לעשות, אבל בשלב הנוכחי הזה שערוץ 2 כרגע ממשיך בזיכיון עד אוקטובר 2017 עם המחויבויות המוגברות, וערוץ 10 עתידו כרגע נמצא בסימן שאלה, אנחנו חושבים שכרגע צריך להסיר חסמים, לראות שהשוק מתייצב, לראות איפה אנחנו עומדים ואז לבחון מחדש.

האופציה הזאת נבחנה להעלות קצת את הרף?

שוב, לאור המחויבויות המוגברות שקיימות היום בשוק לערוץ 2, לאור המחויבויות המוגברות שהוטלו על השידור הציבורי, לאור מצבו של ערוץ 10 כששאלת הרישיון עדיין תלויה, ובבחינה הבין-לאומית שעשינו וראינו מה המחויבויות בחוץ לארץ, כרגע זה לא על הפרק להעלות את החסמים האלה, אלא להשאיר את החסמים על כנם. אם יחולו שינויים כאלה ואחרים בשוק - - -

למרות שלפי המודל העסקי שמציג יוסי הם כנראה יעברו. אבל מן הסתם הם לא ירצו שיהיה פה רף שיחייב אותם.

אנחנו נעשה דרמות וסוגה עלית, אני רק חושב שצריך לתת גם שיקול דעת לעורך הראשי לגבי המינונים והכמויות.

רק לחדד את אוזנו של אדוני, בחוץ לארץ אין חלוקה לז'אנרים, אין כזה דבר. רק בארץ יש חלוקה לז'אנרים של דרמה, דוקו, תכניות מיוחדות.

אבל תמיד אומרים "רק בישראל", זה נשמע כאילו שי לא בעד.

אני בעד, אני רק לא בעד ההגברה בשלב הזה, זה הכול.

אני רק רוצה להזכיר לכולם שוב, שאנחנו בעד וחשוב לנו, והיינו בעד לאורך כל השנים. אנחנו הגענו היום למצב שאנחנו בעצם מאשרים שקשת ורשת ברבות הימים יעברו למינימום שנקבע בזמן הקפאת הליכים של ערוץ 10, כי סעיף התוספת השנייה נקבע בזמן הקפאת הליכים של ערוץ 10. זה מה שקבע את הרף התחתון.

זה היה בתיקון מספר 19 אחרי ועדת יצחקי, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אסף, אני בעדכם, אבל אני רוצה להזכיר לך שהיתה ועדת אלהרר ונוסף פה ערוץ 1 שלא ייצר דבר.

אני חייב להגיד שבדיון הזה אני עצוב מאוד, כי כולכם אחד בעד השני, אף אחד לא בעדי...

אני רוצה להגיד משהו לגבי ערוץ 1. נעשתה עבודה מאוד חשובה בערוץ 1 והשידור הציבורי, אנחנו מקווים שהיא תתקדם, אבל הז'אנר העלי בערוץ 1 הוא פחות ממה שהיה ברפורמה הקודמת והוא פחות ממה שבג"צ הטיל על ערוץ 1. הרעיון הזה שאזרחי ישראל אמורים לצפות בדרמות ובתעודה בעיקר בערוץ 1 ולכן לא תחול על הערוצים המסחריים שום חובה או פחות חובה, אני חושב שזאת אמירה לא נכונה.

אבל הם אומרים הפוך.

אבל מה שאני מנסה להגיד זה שלא נוספו כספים בערוץ 1.

את זה לא נפתור בוועדה הזאת.

זה לא נוסף.

אני חושב שאם היום נעשה את השינויים האלה – ואנחנו לא מבקשים שינויים דרמטיים – ואפשר לעשות אותם, אני מעריך שאחרי שקשת ורשת בדיוק יגיעו לרישיון, גם המשקיע של יוסי ורשבסקי יגיד: תשמעו, לא אמרו לי את זה קודם וגם רשת ורשת יתנגדו, ולכן אם זה לא יעבור בזמן הקרוב, כנראה שזה לא יעבור. אנחנו נילחם שזה יעבור, כי כיום אנחנו מורידים בערך ב-40% או 50% את הז'אנר העלי כאשר כולם יהיו ברישיונות. תודה.

אתה רוצה עכשיו לתקן - - -?

יש עוד גורמים שרוצים להתבטא? חברי כנסת?

אני רק רוצה להגיד מילה אחת לסיכום. אדוני היושב ראש, אני מודה לך. אני חושב שתהיה פה הסכמה, זה יעבור פה אחד. אני רוצה רק להודות, כי אני לא חושב שאני אהיה יושב ראש ועדת הכלכלה, אני בטוח שאני לא אהיה יושב ראש ועדת הכלכלה בכנסת הבאה.

אני מאחל לך שכן...

אני בטוח שאני לא אהיה בכנסת הבאה.

זה של האופוזיציה.

נכון, לכן אני מאחל לו.

אני בתהליכים האלה נפגשתי עם כל אחד מכם, גם כאלה שלא נמצאים פה, גם עם אבי ניר ואבי צבי ואבי וייס, ואפילו את רפי גינת ראיתי פה. בכל מקרה, אני הכרתי אנשים מדהימים, שרוצים לעשות שידור טוב, טלוויזיה טובה, נלחמים עם הרבה יצרים, אבל עושים עבודה נפלאה. אני רוצה להודות לכל האנשים שהשתתפו בוועדה, ואני רוצה להודות אדוני גם לך ולראש הממשלה. לפני 10 ימים היתה לנו שיחה, והוא עמד בסיכום שלי אתו, ואני מודה לו על הדבר הזה.

ואתה תמשיך להיות יושב ראש ועדת הכלכלה, אם תמשיך להודות לכולם...

חבר הכנסת שמעון אוחיון יצביע במקום חבר הכנסת רוברט אילטוב. חברת הכנסת קארין אלהרר תצביע במקום חבר הכנסת רונן הופמן.

לפני שנעבור להצבעה ולסיכום הדיון הזה, קודם כל אני מוכן לחתום על המבנה הסופי הזה, שאני אאחל לך שתישאר יושב ראש ועדת הכלכלה ואתה תמשיך להודות לראש הממשלה על כך שהוא יעמוד אתך בסיכומים.

הוא לא עמד בסיכומים אחרים שלי אתו. פה פרח היתה עדה לסיכום שלי עם ראש הממשלה. הפעם הזאת הוא עמד במילה שלו.

לכן מבחינה זו, זה מקובל עלי; אגב, כל עוד זה לא מחייב אותי להיות אחראי לכך שהוא יעמוד אתך בסיכומים, לזה אני לא מוכן.
אני רוצה להודות קודם כל למועצת הרשות השנייה על ההתגייסות המהירה לפתרון הבעיה בדרך שהיא בעיני יותר נכונה מהדרך שבה הלכנו בשנים הקודמות, לחוקק חוק שתפור על משבר בערוץ מסוים ומעלה הרבה שאלות, במיוחד כשחוזרים על הריטואל הזה כל פעם, כי כנראה שאם צריך חוק כל פעם, יש איזשהו כשל רגולטורי. צריך להחליט מה לעשות ולא לדחות את זה עוד פעם משנה לשנה, ולכן המהלך שנקטתם בו כרגע בעיני הוא הרבה יותר נכון, הוא איזשהו מהלך כללי לא רלוונטי דווקא לשחקן אחד. כרגע זה עוזר לשחקן מסוים, אבל זה בסופו של דבר פותח תנאים שוויוניים לכולם וגם מנסה לפתור פעם אחת ולתמיד את המשבר הזה ואת כשל הרגולציה שהיה כאן, ולא דוחה את הקץ לעוד סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב. אני חושב שזה מהלך מאוד נכון, ועל זה מגיעה לכם ברכה.

חלק מהשאלות שעלו כאן הן שאלות נכונות, בוודאי כל מה שקשור לסוגיה איך מחזקים את אותן שמורות הטבע, ברגע שהורדתם. אני ארשה לעצמי להיות קצת פסימי, בדרך כלל הרגע היחיד המתאים להעלות משהו זה כשמורידים משהו אחר, ככה העולם בנוי. יהיה לכם קשה מאוד – אני אומר את זה כדי שיירשם בפרוטוקול, ואני אשמח אם אתבדה - - -

מכיוון שהוא עלול להיות שר התקשורת, כבר תדרשו את זה.

זה לא קשור לשר התקשורת, זאת הסמכות של הרשות. יהיה קשה מאוד לשנות את זה, לדעתי. אני מבין את מה שעמד בצד השני, ובאמת השוק כרגע במצב מאוד לא יציב, ובסופו של דבר גם שמורות הטבע האלה לא ירוויחו אם יתמוטט שחקן אחד בשוק, ולכן במכלול השיקולים אני מבין את ההחלטה, אבל עדיין המטרות האלה נשארות. אם תצליחו, כמובן שהכנסת מאוד מאוד תחזק את זה.

אני חושב שהקושי שהוצבע עליו כאן של אי יכולת הפירוד בין קשת לבין רשת הוא קושי בעייתי וקושי מהותי, כי הוא בסך הכול יעכב מאוד את המעבר הזה לרישיונות, יצטרכו לתת עליו את הדעת, זה כבר לא יהיה בכנסת הזאת. זאת באמת תהיה השאלה לפתחו של שר התקשורת הבא ושל הכנסת הבאה, מה עושים עם זה, אחרת נישאר עם רישיון אחד בלבד, כפי שהדברים נראים כרגע, וזאת בוודאי לא היתה כוונת המחוקק. כשכל הרפורמה הזאת חוקקה, אני זוכר שזה היה עוד בקדנציה הקודמת שהייתי מעורב בהיקף כזה או אחר בכך, בוודאי שזה לא מה שהמחוקק רצה לראות. תקופה יחסית ארוכה מאז שזה חוקק, ואנחנו בקושי דרך שינויים ורגולציה מנסים להוליד בעל רישיון אחד. לכן האתגר הזה עוד לפתחנו, ונצטרך למצוא לו איזשהו פתרון, כי המצב הזה של לימבו, שמצד אחד קשת ורשת רוצות, ומצד שני הן לא יכולות להיפרד ולהסכים ביניהן איך בדיוק נפרדים, וכשאחת רוצה השנייה לא מסכימה בתנאים שהאחת רוצה, זה מצב לא בריא. אבל לצערי זאת בעיה שלא נצליח למצוא לה פתרון. כרגע נוכל לעשות רק מה שאפשר לעשות באופן דחוף, כי ללא זה באמת נגיע למשבר.
לכן כל מה שנותר לי אחרי הסיכומים האלה זה לעבור להצבעה ולהציע לחברי הכנסת לאשר את הבקשה של מועצת הרשות השנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – פה אחד

כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ה-2014, נתקבלו.

זה אושר פה אחד. בהצלחה בדרך לבעל רישיון ראשון במדינת ישראל. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.