PAGE
6
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/12/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 279>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ה (09 בדצמבר 2014), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 09/12/2014
חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>
מוזמנים
¶
>
עמי ברקוביץ - משפטן, משרד המשפטים
חלי גיא אלדר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רבקה ראבילו - סגנית היועץ המשפטי באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
דני מור - מנהל תחום פרסומים ותכ"ם, חשכ"ל, משרד האוצר
יוסף ברון - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
רון אלמוג
–
היועץ המשפטי למפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית
רישום פרלמנטרי
¶
ירון קוונשטוק
<הצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>
היו"ר דוד רותם
¶
אני פותח את הישיבה. נעסוק בהצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014, שעברה אתמול בקריאה ראשונה.
סיגל קוגוט
¶
עכשיו, הקראנו את החוק אתמול, אז לא צריכים להקריא אותו היום, ונעבור רק על הסעיפים שרוצים לדייק בהם או משהו לשנות בהם ועל הוראות תחילת התחולה.
אז הדבר הראשון שבדקנו אותו אחרי הישיבה זה הנושא של סמכות לעריכת עסקאות. אתמול ביקש מאתנו נציג משרד המשפטים שהחתימות לפי החוק יהיו המנכ"ל או מי שהוסמך לכך על ידיו, והיושב-ראש מסמיך, ושהחשב יסמיך מישהו, וכך כתבנו לקריאה ראשונה.
דני מור
¶
לא, זה לא מקובל להעלות את זה בוועדת חוקה, זה הרשאות חתימה המועלות לממשלה, זה על-פי חוק נכסי המדינה.
סיגל קוגוט
¶
אוקיי. אז מה שהסברנו אתמול הוא שמצד אחד יש דוגמאות כאלה בחקיקה, זה לא שזה החוק היחיד שנותנים את ההסמכה בחוק במקום לפנות אליכם. והדבר השני הוא שעל אף שיש מסלול מנהלי, שיכלו לפנות אליכם ואף פנו אליכם לפני עשרות שנים, עדיין אפשר להסמיך בחוק, כשמדובר בהסמכות שהן בדגם המקובל.
הדבר הנוסף, שוועדת הבחירות התקשתה להתקבל, כשהיא פנתה פנייה מנהלית אליכם לתקן את ההסמכה שהייתה מאוד ארכאית מלפני עשרות שנים. לא תיקנו לה. לא בגלל איזו כוונה רעה או משהו, אבל לא תיקנו לה את ההסמכה.
סיגל קוגוט
¶
לא תיקנו לה את ההסמכה. ולכן, מאחר שמדובר ראשית בגוף עצמאי, שאומנם העובדים שלו הם עובדי מדינה, כמו שאנחנו רוצים לקבוע כאן, אבל בכל זאת זה גוף עצמאי. ושנית, ההסמכות, כפי שאנחנו קובעים אותן כאן, הן כמקובל, שיהיה יותר מאדם אחד שחותם, ושהסכומים של העסקאות, התלות של מי חותם יהיה תלוי בסכומים, שזה הדברים המקובלים בהרשאות ממילא, ומאחר שיש דוגמאות כאלה בחקיקה, פלוס שהניסיון לעשות את זה בצורה מנהלית לא הצליח בצורה חלקה.
סיגל קוגוט
¶
יש דוגמאות כאלה בחקיקה. אז לכן החלטנו שזה לא יהיה אסון לעשות את הסעיף הזה. ועל זה דיברו אתמול.
סיגל קוגוט
¶
אז קבענו כמו בחוק שירות המדינה (מינויים), גם פה זה יהיה כך, מאחר שוועדת הבחירות המרכזית היא גוף עצמאי, הסמכויות הנתונות לממשלה יהיו נתונות ליושב-ראש. זה הולך לכל אורך החוק הזה. כל העובדים יהיו נתונים למרותו של היושב-ראש. הסמכות של ועדת השירות תהיה נתונה ליושב-ראש, סמכות הביקורת שיש לוועדת הכספים גם תהיה. יש חובת התייעצות עם נציב שירות המדינה.
ובנושא של עסקאות גם הסמכות היא ליושב-ראש. הוא מסמיך את המנכ"ל, הוא מסמיך את החשב, הכללים יהיו הכללים הרגילים, אבל הסיבה שבגללה קבעו את הסעיף הזה זה מהטעמים שהסברתי עכשיו.
דני מור
¶
הנוסח הוא פשוט פתוח מדי. כתוב בנוסח: יושב-ראש הוועדה יכול להסמיך כל אחד אחר, וזה לא מקובל.
סיגל קוגוט
¶
לצורך פעילות ועדת הבחירות, מורשה יושב-ראש הוועדה המרכזית או עובד שהורשה לכך על ידיו, יחד עם החשב.
סיגל קוגוט
¶
לא, זה לא יעבור לממשלה, אלא היושב-ראש יקבע כללים וייתן את ההרשאות לפי הסכומים של העסקאות. יש עסקאות שמנכ"ל הוועדה יחתום עליהן עם חשב הוועדה, כשמדובר בסכומים גבוהים או בסוגי נכסים או דברים כאלה.
וכשמדובר בדברים פעוטים, כגון להשלים את מלאי העטים או לקנות עוד ניירת, אז גם סגן החשב וסגן המנכ"ל יוכלו לעשות את זה. זה מה שהוסבר לנו. אין כוונה פה שעובד זוטר יחתום על עסקאות של מיליונים, אבל גם אין כוונה שמנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית בעצמו יחתום על כל חידוש מלאי שצריך בוועדה.
דין ליבנה
¶
כי יש לנו גם בעלי תפקידים שהם לא סגני חשב שצריכים לחתום על עסקאות, בעיקר אם מדובר בעסקאות בסכומים נמוכים.
דין ליבנה
¶
לא, אי-אפשר להגדיר את זה לבעל תפקיד ספציפי, כי לא נעגן בחקיקה ראשית את תקן ועדת הבחירות ואת תארי המשרות. זה לא מתאים. אבל צריך לסמוך על יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שהוא שופט בית-משפט עליון, שכשהחוק אומר לו עובד בכיר אז זה יהיה עובד בכיר.
סיגל קוגוט
¶
ההערה של דרור. כתבתי: על-ידי החשב, אבל אחרי שבדקנו את זה אנחנו חושבים שהיושב-ראש צריך להסמיך, ואסביר לכם למה. בדרך כלל כשעושים בהרשאות כאלה שני גורמים מקבילים, יו"ר וחשב, זה במבנה שהחשב כפוף לחשב הכללי, ואז אתה יוצר איזה עצמאות, כלומר יש לך את הגורם שמנהל, ויש לך את החשב שבכל המשרדים כפוף לחשב הכללי, ואז יכולה להיות איזה התעמתות אם יש צורך.
סיגל קוגוט
¶
זה לא היא הנותנת. כשיש לי גוף שכל העובדים שלו הם 16 אנשים, כולם כפופים לשופט של בית-משפט עליון, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית הוא המוציא והמביא ויכול לפטר אנשים, הניסיון להגיד שבגלל שהחשב ימנה את העובד השני ולא כולם ימונו על-ידי היושב-ראש ייווצר מצב שהחשב יתעמת, זה פשוט לא מתאים כל כך במבנה של 16 אנשים שמנהלים את כל העניין.
סיגל קוגוט
¶
כולם כפופים למנכ"ל שם. זה לא שיש כפיפות לאוצר. פשוט, לא שזה אכפת לי נורא, אבל זה לא ייצור את אותו אפקט שבגללו אתם רוצים את העצמאות הזאת לחשב, כי ממילא החשב הוא כאחד העובדים שכפוף למנכ"ל הוועדה.
סיגל קוגוט
¶
הוא גורם מקצועי, זה לא שהמנכ"ל פה דיקטטור שלא יקשיב לו. אבל זה לא בדיוק שאם אכתוב פה שהחשב ממנה את זה תהיה איזה נפקא מינה גדולה. זה מה שחשבנו, שממילא את יהבנו אנחנו משליכים על זה שמדובר בשופט בית-המשפט העליון.
אבל זה לא נורא אכפת לי הדבר הזה, אני פשוט חושבת שזה לא משיג את האפקט הזה, כי החשב הזה לא ממונה על-ידי משרד האוצר, הוא לא כפוף למשרד האוצר, ולכן כל ההנמקות האלה שהן טובות במבנה של מדינה, הן לא כל כך מתאימות כאן. דין, איך זה באמת פועל אצלכם?
דין ליבנה
¶
לא, אמרתי אתמול שלא משנה לנו אם זה יהיה החשב או היושב-ראש. צריך גם לזכור שכל העובדים בחשבות - - -
סיגל קוגוט
¶
פשוט בדרך כלל זה הממשלה, ופה נתנו את ההסמכה שהממשלה, זה יהיה במקומה היושב-ראש. אז אני יוצרת פה איזה עיוות מסוים במבנה. אבל לא אכפת לי, תגידו מה מתאים.
דין ליבנה
¶
אין לנו עמדה לכאן או לכאן. באופן עקרוני, בחשבות אצלנו יש בתקופה השוטפת ארבעה עובדים שכולם בחלקיות משרה – חשבת, סגן חשב, ממונה משכורות וקניינית. אנחנו צריכים כל כך הרבה עובדים ולא יכולים לאחד את זה למשרה אחת, אם זה ממש מעניין, כי בכל הליכי הבקרה בחשבות צריך גם קניין, גם בודק, גם מאשר, גם חותם, וכולם חייבים להיות אנשים שונים. יכול לספר לנו הבן-אדם מהחשכ"ל למה זה כך.
בתקופת הבחירות נוספים לנו עוד שני עובדים בכירים בחשבות בסך הכול. כלומר בסך הכול מדובר בארבעה עובדים בחשבות שיקבלו הסמכות, שכל אחד מהם לתחום אחד. הממונה הבכיר בתחום הלוגיסטיקה שיושב במחסן וחותם על הזמנות של רכש של לוגיסטיקה עד 50,000 שקל ולא צריך לחכות להגיע לחשב פה, דברים כאלה.
אני לא רואה בעיה שהחשב ימנה, אבל צריך לזכור, שהחשב, כמו שאמרה סיגל, כפוף ליושב-ראש באופן מלא מלא, אבל גם כל העובדים בחשבות כפופים לחשב, הוא הבוס שלהם. ולכן גם אם תהיה להם הסמכה פרטיקולרית הם עדיין יצטרכו לענות לחשב ולהגיד לו: חתמתי כך וכך, לא אחתום על דברים שתגיד לי.
ניצן רוזנברג
¶
ורק לגבי ההערה של האוצר קודם, שהכול ניתן בהרשאות, אז אני רק רוצה לציין, כמו שצוין גם בדברי ההסבר, שבמספר חוקים שונים כן יש הוראות דומות לזו, למשל סעיף 124יג לחוק המים, שקובע שמנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, וכך הלאה.
דני מור
¶
יכול להיות שוועדת השרים לחקיקה אישרה את זה פרטנית, את הסכומים ואת התפקידים, אני מתאר לעצמי.
ניצן רוזנברג
¶
בחוק זה מופיע ככה, בדומה למה שמופיע בחוק המוצע. ויש גם הוראות דומות בחוק הגנת הצרכן ובחוק ההגבלים העסקיים. אז זה לא שזה משהו חדש, חריג לחלוטין.
סיגל קוגוט
¶
אז אני משאירה את זה: היושב-ראש.
אנחנו עוברים לסעיף הבא. פה עשינו תיקון קטן בנוסח. הרעיון שבחוק חופש המידע יחול על הוועדה, אבל מחריגים את הנושא של חומר הצבעה ותהיה על זה הוראה אחרת בחוק הבחירות, עשינו בכחול.
נוכח הוראת משרד המשפטים להדגיש את הנושא של השקיפות, כתבנו את זה עכשיו לקראת הדיון הזה קצת אחרת, אקרא את זה: עיון בחומר הבחירות ובכלל זה בפרוטוקולים כאמור בסעיף זה, או צילום החומר כאמור תמורת תשלום, יהיה לפי כללים שיקבע יושב-ראש הוועדה המרכזית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
עמי ברקוביץ
¶
יש לי שאלה. האם לא נכון, לאור העובדה שמדובר פה, מעבר להסתייגות שהבענו אתמול לגבי ההסדר החריג כאן של דרך הקביעה של הכללים, להדגיש את המילה זכאות ושלא יהיה איזשהו הסדר פרוצדורלי? זאת אומרת, הזכאות לעיין בחומר הבחירות ובכלל זה תהיה לפי כללים, כי אני חושב שיש פה זכות מהותית.
עמי ברקוביץ
¶
האם לא נכון יהיה שהנוסח ידגיש את המילה שיש זכאות לעיון, שהיא אומנם נקבעת בכללים, הקונקרטיזציה שלה, אבל שיש זכאות.
סיגל קוגוט
¶
לי לא אכפת שיהיה זכאות, ממילא זה הכול יהיה לפי כללים. כי אם אתה כותב: הזכאות תהיה לפי כללים, אז היא תהיה לפי כללים.
דין ליבנה
¶
אבל אז הייתי שמח גם לכתוב: וסייגים לזכות. כדי שאף אחד לא יגיד לי שבכללים אני לא יכול לקבוע סייגים לזכות לעיין בנסיבות מסוימות.
דין ליבנה
¶
למשל חומר שאני צריך להשמיד מיד, אז אי-אפשר לצלם בו. או שאני צריך שאתה לא יכול לעיין בעצמך, אלא פתקי הצבעה - - -
דין ליבנה
¶
נכון, אבל אנשים אחרים, החשש הוא שייעלמו פתקים, שיסמנו פתקים. אתה גם חבר ועדה –אנשים שאינם חברי ועדה.
דין ליבנה
¶
נכון, היית סגן. היית גם יכול לשבת ולספור את הפתקים בעצמך. זה לא אותו דבר בנסיבות שבאים לך צוותים של 30 אנשים שאתה לא מכיר אותם ושאתה לא יכול לסמוך עליהם, והחשש הוא שייעלמו פתקים.
אז מה שעשינו בבחירות האחרונות כשהיה ערעור בחירות, הצבנו צוותים גם מטעמנו, אנשים מטעמנו הראו פתק פתק לאנשים, כלומר הם עיינו בפתקים אבל הם לא נגעו בהם. שזה סוג של סייג לזכות העיון, אתה לא יכול לחפש בעצמך, אלא מראים לך מה יש, כדי שתספור, תראה הכול, הכול יהיה שקוף, אבל לא יוכלו להיעלם פתקים, לא יוכלו להיות מסומנים פתקים, ואז: אוי, תראו, הפתק הזה היה מסומן, היה צריך לפסול אותו.
סיגל קוגוט
¶
לא, זה ברור שאתם מציבים שמירה כל התהליך הזה. אז בסדר, הוספתי זכאות לעיון אבל כתבתי גם שאפשר לתת סייגים, והכול באישור ועדת חוקה.
עמי ברקוביץ
¶
סיגל, אני לא יודע אם זה כאן, אבל בעצם כיוון שהבחירות קרובות ובעצם הכללים האלה יהיו רלוונטיים - - -
סיגל קוגוט
¶
בגלל שיש פרקטיקה. אני עכשיו עושה הבהרה, אבל אוי ואבוי לי אם עד היום לא הייתה מדיניות פתוחה של ועדת הבחירות המרכזית. עד היום ועדת הבחירות, גם אם פנו אליה והכול נלמד מתחת לפני השטח - - -
סיגל קוגוט
¶
נכון, אבל יש מדיניות פתוחה. והמדיניות הזאת תימשך. ואת הכללים עצמם, באישור ועדת החוקה, הוא לא יספיק לעשות עכשיו, השופט.
דין ליבנה
¶
אחד, ניתנה זכות עיון הן בחומרי הבחירות והן בשאר הפרוטוקולים, ואני יכול לתת דוגמאות מהחלטות של השופט רובינשטיין בבחירות הקודמות והחלטות של השופט ריבלין. יושב פה חבר הכנסת רותם שעיין בעצמו, אי-אפשר להגיד שמישהו מחביא משהו.
דין ליבנה
¶
לא. היה בן-אדם אחד שביקש לעיין בפרוטוקולים של הקולות הפסולים שבוע לאחר שהם נשרפו. מה אעשה, לא היה לי מה לתת לו לעיין.
דין ליבנה
¶
אבל כל בן-אדם שביקש, גם כאלה עם עילה מאוד מאוד קלושה או מסיבה של אני רוצה לעשות מחקר אקדמי, ניתן להם.
סיגל קוגוט
¶
עכשיו אנחנו בסוף הפרק הזה. פה יש לנו תחילת תחולה של הפרק הזה של עובדי ועדת הבחירות המרכזית. אז חוץ מסעיף ההרשאות לעסקאות שיחול מיידית, כל שאר הפרק אנחנו משאירים אותו כמו שסיכמנו אתמול. אבל את הנושא של הרשאות, עכשיו הם צריכים לעשות את העסקאות לקראת הבחירות, נחיל את זה באופן מיידי.
הפרק הבא, אין עליו הערות, אבל הבנתי את החלטת הוועדה אתמול ככזאת שזה תיקון שהוא לא בהוראת שעה, ועמי הבין קצת אחרת.
סיגל קוגוט
¶
אוקיי. זאת אומרת שההוראה הזאת פוקעת שנה אחרי הבחירות המוניציפליות הבאות. לא, תגיד מה התכוונת.
סיגל קוגוט
¶
מאה אחוז. רגע, אז אני מדייקת, בגלל שלא הבנתי את זה אז לא עשיתי את ההוראה הזאת בכחול. אז עכשיו, בגלל שיש לנו פה פרק שעוסק בכמה דברים, אתה מתכוון שזו הוראת שעה רק על ההסמכה הזאת של השופטים המחוזיים.
היו"ר אורי מקלב
¶
הקשבתי בתוך המליאה ששיקפתם נכונה את כל מה שנאמר באריכות, וחבר כנסת רותם, יושב-ראש הוועדה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
הקריא את הכול – הכול – הוא לא דילג על שום דבר. אני הייתי יושב-ראש פשוט. הוא הקריא ואני הייתי היושב-ראש.
עמי ברקוביץ
¶
אם אפשר עוד הערה ביחס להסמכה שניתנת ליושב-ראש הוועדה להיות זה שקובע את סדרי הדין. אני חושב ששוב זה הסדר חריג, לא ברורים לנו הטעמים לכך, כי זה באמת סוטה מהכלל הרגיל שבו משרד המשפטים קובע.
דין ליבנה
¶
קודם כול, יש כבר נוהל. אבל מעבר לזה, השרים כולם, לרבות שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, צדדים בפני היושב-ראש כל הזמן. ולתת לשר לקבוע את סדרי הדין במקום שהוא צד וברור שהוא יהיה צד, הוא ומפלגתו, אנחנו רואים בזה טעם לפגם.
היו"ר אורי מקלב
¶
זה נשמע לא טוב. אתה צודק שיש הרבה דברים שהוא עושה הסדרה, אבל כאן זה ישיר ליושב-ראש. אני חושב שכאן יש יותר התמקדות. אנחנו מנסים לעשות הכול כאן מאוד מאוד שקוף ומאוד מאוד בלי שום נגיעות. אז נמשיך עם זה, זה חריג איך שלא יהיה בכל הקונספציה. הרי זה לא רגיל, כל ועדת הבחירות היא אחרת, היא צריכה להיות מעל הסדרים הרגילים שלנו כדי להפריד את זה מתוך הרשויות ולמנוע כל דבר של איזה היבט או זיקה פוליטית כזאת או אחרת.
סיגל קוגוט
¶
הדבר היחיד שאפשר לשקול, אבל זה שוב, השאלה אם זה נראה לך יעיל או פוגע ביעילות, זה פיקוח פרלמנטרי. כי אז יוצא שנניח אתה עושה איזה נוהל שפוגע בגישה של אנשים, נגיד יש שופט שנורא לא רוצה לשמוע בעל-פה, הוא אומר: תגישו לי את הכול בכתב, הוא עושה את הכול לבד.
סיגל קוגוט
¶
הקטע הוא שכשמחוקקים את הנוהל הזה שיכול להשפיע על גישה לערכאות, יכול להשפיע על יכולת טיעון של אנשים, הזכות לבחור ולהיבחר, אז שוועדת חוקה תשזוף את זה, זה הכול.
דין ליבנה
¶
רק, סיגל, שאת הנוהל שיש לי עכשיו, אם אני צריך לתקן אותו עכשיו בגלל כל מיני לקחים, שאוכל לתקן אותו עכשיו.
סיגל קוגוט
¶
טוב, בסדר.
עכשיו אנחנו בפרק של הוראות שונות, שלגביו לגופו של עניין לא היו הערות, אבל השאלות של תחילת התחולה של הפרק הזה, שזה כל מיני הוראות שונות, שהדבר הכי חשוב פה שמצד אחד נאפשר להם כמה שיותר לעשות דברים מיידית, אבל לא בצורה שתבלבל אנשים שרגילים לכל מיני דברים. טוב, אז אתה רוצה לדבר על הגמול?
סיגל קוגוט
¶
טוב, אם כך, כל הסעיפים, חוץ מסעיף אחד, נכנסים לתחילה מיידית. זה אומר שלגבי הנוטריון שהורדנו, אתם צריכים להדריך את מגישי הרשימות שהשתנה קצת הכלל.
סיגל קוגוט
¶
מי שמגיש את הרשימה היום צריך להגיש בעצמו הבא הכוח. לפעמים בא מישהו אחר, בכיר אחר בסיעה, והוא אומר: אני מגיש את הרשימה.
סיגל קוגוט
¶
בעבר היה מקרה אחד לפחות שהדבר הזה גרם לסכסוך, כי מישהו טען שמי שהגיש את הרשימה בפועל שינה את הסדר של האנשים ברשימה. אנחנו לא רוצים שיקרו דברים כאלה. ולכן אנחנו אומרים, שאם הבא כוח לא בא ומגיש את הרשימה בעצמו, הוא צריך להסמיך לכך מישהו. אבל לא סתם להסמיך לכך, איך יידעו שהוא הסמיך לכך? צריך לחתום בפני עורך-דין. אז אתמול חשבו אולי - - -
סיגל קוגוט
¶
עורך-דין או עובד ועדת הבחירות המרכזית. הוא צריך לחתום שהוא יראה שאכן הוא הסמיך את השני להגיש, שלא יהיו אחר כך ברגע האחרון מריבות.
עמי ברקוביץ
¶
אגיד מה שאמרתי לך אתמול, חתימה בפני נוטריון היא יותר אמינה מהבחינה הזאת של האותנטיות שלה, להבדיל - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
הלכנו לעשות עוד חישוק בעניין הזה שזה לא יהיה פרוץ. זה לא דברים שהולכים עד הנוטריון, ולפעמים זה ברגע האחרון. אתה יודע מה זה הגשת הרשימות, איך הדברים נעשים, מתוך ניסיון אישי בחינם, שעושים את זה בתוך החדר של הוועדה?
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל באים עם רשימות פתוחות ועושים את זה בתוך החדר. אז אנחנו לא יכולים עד כדי כך. עשינו עוד משהו. נראה שזה לא יעזור, נוסיף את הנוטריון.
סיגל קוגוט
¶
אז אם ככה, הסעיף היחיד שלא נכנס לתוקף מיידי זה הצורך של ועדת הבחירות לספק עטים כחולים לכל הקלפיות, שזה דורש מכרז ולא בהכרח יעמדו בזה, אז לא נכניס את זה לתחילה מיידית. כל היתר בתחילה מיידית בפרק הזה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אדוני היושב-ראש, אני רואה שאפשר להעמיד להצבעה, ביקשתי רק רשות דיבור. תעמיד אתה להצבעה, אתה היושב-ראש.
היו"ר אורי מקלב
¶
אם ככה, כפי שסיכמה גם סיגל, לפי כל מה שאמרנו, שהכול תחולה מיידית חוץ מהנושא של העטים.
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו בעצם מאשרים לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד?
הצבעה
בעד הצעת החוק – פה אחד
החוק, בכפוף לשינויים, נתקבל.