PAGE
6
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 279>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ה (09 בדצמבר 2014), שעה 12:00

<הצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר

אורי מקלב – מ"מ היו"ר

>
עמי ברקוביץ - משפטן, משרד המשפטים

חלי גיא אלדר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רבקה ראבילו - סגנית היועץ המשפטי באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

דני מור - מנהל תחום פרסומים ותכ"ם, חשכ"ל, משרד האוצר

יוסף ברון - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

רון אלמוג
​​​–
היועץ המשפטי למפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

סיגל קוגוט
ניצן רוזנברג

דורית ואג

ירון קוונשטוק
<הצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>

אני פותח את הישיבה. נעסוק בהצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014, שעברה אתמול בקריאה ראשונה.

עכשיו, הקראנו את החוק אתמול, אז לא צריכים להקריא אותו היום, ונעבור רק על הסעיפים שרוצים לדייק בהם או משהו לשנות בהם ועל הוראות תחילת התחולה.

אז הדבר הראשון שבדקנו אותו אחרי הישיבה זה הנושא של סמכות לעריכת עסקאות. אתמול ביקש מאתנו נציג משרד המשפטים שהחתימות לפי החוק יהיו המנכ"ל או מי שהוסמך לכך על ידיו, והיושב-ראש מסמיך, ושהחשב יסמיך מישהו, וכך כתבנו לקריאה ראשונה.

אפשר להעיר הערה לגבי זה? אני דני מהחשב הכללי.

דקה.

אנחנו רק מציגים את הדילמה.

יכול להיות כשהיא תגמור לא תהיה לך הערה.

לא, זה לא מקובל להעלות את זה בוועדת חוקה, זה הרשאות חתימה המועלות לממשלה, זה על-פי חוק נכסי המדינה.

דיברנו על זה ארוכות אתמול.

זה הגיע אלי היום בבוקר רק, הנושא הזה.

אוקיי. אז מה שהסברנו אתמול הוא שמצד אחד יש דוגמאות כאלה בחקיקה, זה לא שזה החוק היחיד שנותנים את ההסמכה בחוק במקום לפנות אליכם. והדבר השני הוא שעל אף שיש מסלול מנהלי, שיכלו לפנות אליכם ואף פנו אליכם לפני עשרות שנים, עדיין אפשר להסמיך בחוק, כשמדובר בהסמכות שהן בדגם המקובל.

הדבר הנוסף, שוועדת הבחירות התקשתה להתקבל, כשהיא פנתה פנייה מנהלית אליכם לתקן את ההסמכה שהייתה מאוד ארכאית מלפני עשרות שנים. לא תיקנו לה. לא בגלל איזו כוונה רעה או משהו, אבל לא תיקנו לה את ההסמכה.

לא תיקנו כי כנראה שזה היה הנוסח המקובל.

לא תיקנו לה את ההסמכה. ולכן, מאחר שמדובר ראשית בגוף עצמאי, שאומנם העובדים שלו הם עובדי מדינה, כמו שאנחנו רוצים לקבוע כאן, אבל בכל זאת זה גוף עצמאי. ושנית, ההסמכות, כפי שאנחנו קובעים אותן כאן, הן כמקובל, שיהיה יותר מאדם אחד שחותם, ושהסכומים של העסקאות, התלות של מי חותם יהיה תלוי בסכומים, שזה הדברים המקובלים בהרשאות ממילא, ומאחר שיש דוגמאות כאלה בחקיקה, פלוס שהניסיון לעשות את זה בצורה מנהלית לא הצליח בצורה חלקה.

אני לא מכיר דוגמאות כאלה.

יש דוגמאות כאלה בחקיקה. אז לכן החלטנו שזה לא יהיה אסון לעשות את הסעיף הזה. ועל זה דיברו אתמול.

איך זה מתיישב עם חוק נכסי המדינה, שכתוב בחוק שהממשלה צריכה לאשר את זה או שר האוצר?

אז קבענו כמו בחוק שירות המדינה (מינויים), גם פה זה יהיה כך, מאחר שוועדת הבחירות המרכזית היא גוף עצמאי, הסמכויות הנתונות לממשלה יהיו נתונות ליושב-ראש. זה הולך לכל אורך החוק הזה. כל העובדים יהיו נתונים למרותו של היושב-ראש. הסמכות של ועדת השירות תהיה נתונה ליושב-ראש, סמכות הביקורת שיש לוועדת הכספים גם תהיה. יש חובת התייעצות עם נציב שירות המדינה.
ובנושא של עסקאות גם הסמכות היא ליושב-ראש. הוא מסמיך את המנכ"ל, הוא מסמיך את החשב, הכללים יהיו הכללים הרגילים, אבל הסיבה שבגללה קבעו את הסעיף הזה זה מהטעמים שהסברתי עכשיו.

אפשר להעיר לגבי הנוסח או שבהמשך?

כן, אפשר להעיר לגבי הנוסח.

הנוסח הוא פשוט פתוח מדי. כתוב בנוסח: יושב-ראש הוועדה יכול להסמיך כל אחד אחר, וזה לא מקובל.

רגע, אז בוא נקרא. מה מפריע לך?

מפריע לי שכתוב שיושב-ראש הוועדה יכול למנות כל עובד.

עובד בכיר, לא כל עובד.

לא, כאן זה עובד.

לא לא.

על מה אתה מדבר, על הסיפה?

על ההתחלה.

לצורך פעילות ועדת הבחירות, מורשה יושב-ראש הוועדה המרכזית או עובד שהורשה לכך על ידיו, יחד עם החשב.

מקובל לפרט איזה עובד ואיזה סכום.

אבל זה בהרשאה. לא, אנחנו לא רוצים שבתוך החוק עכשיו נעשה רמת פירוט כזו.

אחרי זה זה יעבור לממשלה לקבלת הרשאה?

לא, זה לא יעבור לממשלה, אלא היושב-ראש יקבע כללים וייתן את ההרשאות לפי הסכומים של העסקאות. יש עסקאות שמנכ"ל הוועדה יחתום עליהן עם חשב הוועדה, כשמדובר בסכומים גבוהים או בסוגי נכסים או דברים כאלה.
וכשמדובר בדברים פעוטים, כגון להשלים את מלאי העטים או לקנות עוד ניירת, אז גם סגן החשב וסגן המנכ"ל יוכלו לעשות את זה. זה מה שהוסבר לנו. אין כוונה פה שעובד זוטר יחתום על עסקאות של מיליונים, אבל גם אין כוונה שמנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית בעצמו יחתום על כל חידוש מלאי שצריך בוועדה.

ולגבי חשבות? למה כתוב עובד בכיר בחשבות, ולא מספיק חשב או סגנו?

כי יש לנו גם בעלי תפקידים שהם לא סגני חשב שצריכים לחתום על עסקאות, בעיקר אם מדובר בעסקאות בסכומים נמוכים.

אי-אפשר להגדיר את זה לבעל תפקיד ספציפי?

לא, אי-אפשר להגדיר את זה לבעל תפקיד ספציפי, כי לא נעגן בחקיקה ראשית את תקן ועדת הבחירות ואת תארי המשרות. זה לא מתאים. אבל צריך לסמוך על יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שהוא שופט בית-משפט עליון, שכשהחוק אומר לו עובד בכיר אז זה יהיה עובד בכיר.

הדבר שכן בדקנו שוב ורצינו לתקן, אתמול אני - - -

מה עם ההערה של - - -

ההערה של דרור. כתבתי: על-ידי החשב, אבל אחרי שבדקנו את זה אנחנו חושבים שהיושב-ראש צריך להסמיך, ואסביר לכם למה. בדרך כלל כשעושים בהרשאות כאלה שני גורמים מקבילים, יו"ר וחשב, זה במבנה שהחשב כפוף לחשב הכללי, ואז אתה יוצר איזה עצמאות, כלומר יש לך את הגורם שמנהל, ויש לך את החשב שבכל המשרדים כפוף לחשב הכללי, ואז יכולה להיות איזה התעמתות אם יש צורך.

היא הנותנת.

זה לא היא הנותנת. כשיש לי גוף שכל העובדים שלו הם 16 אנשים, כולם כפופים לשופט של בית-משפט עליון, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית הוא המוציא והמביא ויכול לפטר אנשים, הניסיון להגיד שבגלל שהחשב ימנה את העובד השני ולא כולם ימונו על-ידי היושב-ראש ייווצר מצב שהחשב יתעמת, זה פשוט לא מתאים כל כך במבנה של 16 אנשים שמנהלים את כל העניין.

איך מתמנה החשב של ועדת הבחירות? האם הוא מתמנה לתקופה?

במכרז פומבי, כמו כל עובד מדינה.

כולם כפופים למנכ"ל שם. זה לא שיש כפיפות לאוצר. פשוט, לא שזה אכפת לי נורא, אבל זה לא ייצור את אותו אפקט שבגללו אתם רוצים את העצמאות הזאת לחשב, כי ממילא החשב הוא כאחד העובדים שכפוף למנכ"ל הוועדה.

אפילו את זה את לא - - -

אז מה אפילו? תסבירו לי.

את אומרת שבעצם כרגע ככל שיש פונקציה לחשב, גם את זה על-ידי ההסמכה - - -

הוא גורם מקצועי, זה לא שהמנכ"ל פה דיקטטור שלא יקשיב לו. אבל זה לא בדיוק שאם אכתוב פה שהחשב ממנה את זה תהיה איזה נפקא מינה גדולה. זה מה שחשבנו, שממילא את יהבנו אנחנו משליכים על זה שמדובר בשופט בית-המשפט העליון.

אבל זה לא נורא אכפת לי הדבר הזה, אני פשוט חושבת שזה לא משיג את האפקט הזה, כי החשב הזה לא ממונה על-ידי משרד האוצר, הוא לא כפוף למשרד האוצר, ולכן כל ההנמקות האלה שהן טובות במבנה של מדינה, הן לא כל כך מתאימות כאן. דין, איך זה באמת פועל אצלכם?

עדיין יש לו איזשהו מעמד של שומר סף, אני מניח?

ברור. זה משנה לכם?

לא, אמרתי אתמול שלא משנה לנו אם זה יהיה החשב או היושב-ראש. צריך גם לזכור שכל העובדים בחשבות - - -

פשוט בדרך כלל זה הממשלה, ופה נתנו את ההסמכה שהממשלה, זה יהיה במקומה היושב-ראש. אז אני יוצרת פה איזה עיוות מסוים במבנה. אבל לא אכפת לי, תגידו מה מתאים.

אין לנו עמדה לכאן או לכאן. באופן עקרוני, בחשבות אצלנו יש בתקופה השוטפת ארבעה עובדים שכולם בחלקיות משרה – חשבת, סגן חשב, ממונה משכורות וקניינית. אנחנו צריכים כל כך הרבה עובדים ולא יכולים לאחד את זה למשרה אחת, אם זה ממש מעניין, כי בכל הליכי הבקרה בחשבות צריך גם קניין, גם בודק, גם מאשר, גם חותם, וכולם חייבים להיות אנשים שונים. יכול לספר לנו הבן-אדם מהחשכ"ל למה זה כך.

בתקופת הבחירות נוספים לנו עוד שני עובדים בכירים בחשבות בסך הכול. כלומר בסך הכול מדובר בארבעה עובדים בחשבות שיקבלו הסמכות, שכל אחד מהם לתחום אחד. הממונה הבכיר בתחום הלוגיסטיקה שיושב במחסן וחותם על הזמנות של רכש של לוגיסטיקה עד 50,000 שקל ולא צריך לחכות להגיע לחשב פה, דברים כאלה.

אני לא רואה בעיה שהחשב ימנה, אבל צריך לזכור, שהחשב, כמו שאמרה סיגל, כפוף ליושב-ראש באופן מלא מלא, אבל גם כל העובדים בחשבות כפופים לחשב, הוא הבוס שלהם. ולכן גם אם תהיה להם הסמכה פרטיקולרית הם עדיין יצטרכו לענות לחשב ולהגיד לו: חתמתי כך וכך, לא אחתום על דברים שתגיד לי.

תגידו מה נראה. זה משנה לכם? זה נורא חשוב לכם שהחשב - - -

שום דבר לא נורא חשוב לנו.

אתה נציג האוצר, זה משנה? חשבתי שעדיף שהשופט יהיה אחראי על הכול פשוט.

שהשופט יהיה אחראי. בסדר.

ורק לגבי ההערה של האוצר קודם, שהכול ניתן בהרשאות, אז אני רק רוצה לציין, כמו שצוין גם בדברי ההסבר, שבמספר חוקים שונים כן יש הוראות דומות לזו, למשל סעיף 124יג לחוק המים, שקובע שמנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, וכך הלאה.

יכול להיות שוועדת השרים לחקיקה אישרה את זה פרטנית, את הסכומים ואת התפקידים, אני מתאר לעצמי.

לא, אין כאן הרשאה פרטנית לסכומים ולתפקידים.

לא, בחוק זה מופיע ככה, אבל - - -

בחוק זה מופיע ככה, בדומה למה שמופיע בחוק המוצע. ויש גם הוראות דומות בחוק הגנת הצרכן ובחוק ההגבלים העסקיים. אז זה לא שזה משהו חדש, חריג לחלוטין.

ומה ההסדר שם עם החשב?

אין לי פה את הסעיף בפני, אבל אתה יכול לבדוק. זה נראה בערך ככה.

לא, מבחינת - - -

לא, פה פשוט המבנה הוא שונה, כי היושב-ראש קיבל את הסמכויות של הממשלה. זאת הסיבה.

אין שם הסדר שהחשב מוסמך להסמיך מישהו אחר. בזה אתה צודק.

לא, אני שואל.

אז אני אומרת: אין.

אז אני משאירה את זה: היושב-ראש.
אנחנו עוברים לסעיף הבא. פה עשינו תיקון קטן בנוסח. הרעיון שבחוק חופש המידע יחול על הוועדה, אבל מחריגים את הנושא של חומר הצבעה ותהיה על זה הוראה אחרת בחוק הבחירות, עשינו בכחול.
נוכח הוראת משרד המשפטים להדגיש את הנושא של השקיפות, כתבנו את זה עכשיו לקראת הדיון הזה קצת אחרת, אקרא את זה: עיון בחומר הבחירות ובכלל זה בפרוטוקולים כאמור בסעיף זה, או צילום החומר כאמור תמורת תשלום, יהיה לפי כללים שיקבע יושב-ראש הוועדה המרכזית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

יש לי שאלה. האם לא נכון, לאור העובדה שמדובר פה, מעבר להסתייגות שהבענו אתמול לגבי ההסדר החריג כאן של דרך הקביעה של הכללים, להדגיש את המילה זכאות ושלא יהיה איזשהו הסדר פרוצדורלי? זאת אומרת, הזכאות לעיין בחומר הבחירות ובכלל זה תהיה לפי כללים, כי אני חושב שיש פה זכות מהותית.

אנחנו חושבים שהנוסח הזה משקף את זה, כי אתה אומר: עיון בחומר הבחירות - - -

האם לא נכון יהיה שהנוסח ידגיש את המילה שיש זכאות לעיון, שהיא אומנם נקבעת בכללים, הקונקרטיזציה שלה, אבל שיש זכאות.

לי לא אכפת שיהיה זכאות, ממילא זה הכול יהיה לפי כללים. כי אם אתה כותב: הזכאות תהיה לפי כללים, אז היא תהיה לפי כללים.

נכון.

בין אם אכתוב עיון ובין זכאות לעיון.

זה אני מסכים.

אבל אז הייתי שמח גם לכתוב: וסייגים לזכות. כדי שאף אחד לא יגיד לי שבכללים אני לא יכול לקבוע סייגים לזכות לעיין בנסיבות מסוימות.

אבל גם אם אכתוב עיון, אז השאלה הזאת עומדת במקומה. איזה סייגים לעיון - - -

למשל חומר שאני צריך להשמיד מיד, אז אי-אפשר לצלם בו. או שאני צריך שאתה לא יכול לעיין בעצמך, אלא פתקי הצבעה - - -

טוב, זה יגיע לאישור ועדת החוקה, אז לא אכפת לי.

פתקי הצבעה, הרי אנשים לא יעיינו בהם בעצמם אלא מישהו יראה להם.

לנו פשוט חשוב לשמור על השקיפות וגם לאפשר לכם לעבוד.

עיינתי בעצמי.

נכון, אבל אנשים אחרים, החשש הוא שייעלמו פתקים, שיסמנו פתקים. אתה גם חבר ועדה –אנשים שאינם חברי ועדה.

הוא היה אז בכלל סגן לדעתי.

נכון, היית סגן. היית גם יכול לשבת ולספור את הפתקים בעצמך. זה לא אותו דבר בנסיבות שבאים לך צוותים של 30 אנשים שאתה לא מכיר אותם ושאתה לא יכול לסמוך עליהם, והחשש הוא שייעלמו פתקים.
אז מה שעשינו בבחירות האחרונות כשהיה ערעור בחירות, הצבנו צוותים גם מטעמנו, אנשים מטעמנו הראו פתק פתק לאנשים, כלומר הם עיינו בפתקים אבל הם לא נגעו בהם. שזה סוג של סייג לזכות העיון, אתה לא יכול לחפש בעצמך, אלא מראים לך מה יש, כדי שתספור, תראה הכול, הכול יהיה שקוף, אבל לא יוכלו להיעלם פתקים, לא יוכלו להיות מסומנים פתקים, ואז: אוי, תראו, הפתק הזה היה מסומן, היה צריך לפסול אותו.

לא, זה ברור שאתם מציבים שמירה כל התהליך הזה. אז בסדר, הוספתי זכאות לעיון אבל כתבתי גם שאפשר לתת סייגים, והכול באישור ועדת חוקה.

משמר הכנסת היה מסתובב שם ומפקח על כל מה שעושים.

נכון. היום אנחנו לא יכולים להשתמש במשמר הכנסת.

סיגל, אני לא יודע אם זה כאן, אבל בעצם כיוון שהבחירות קרובות ובעצם הכללים האלה יהיו רלוונטיים - - -

לא אוכל אבל להגיד שהיושב-ראש עכשיו יתחיל לנסח כללים.

נכון, אבל כרגע בעצם הזכאות, כולל של המתמודדים, היא נגזרת מהסעיף הזה.

לא.

למה לא?

בגלל שיש פרקטיקה. אני עכשיו עושה הבהרה, אבל אוי ואבוי לי אם עד היום לא הייתה מדיניות פתוחה של ועדת הבחירות המרכזית. עד היום ועדת הבחירות, גם אם פנו אליה והכול נלמד מתחת לפני השטח - - -

- - -

נכון, אבל יש מדיניות פתוחה. והמדיניות הזאת תימשך. ואת הכללים עצמם, באישור ועדת החוקה, הוא לא יספיק לעשות עכשיו, השופט.

לא, אז לכן צריך לחשוב אולי על זמן אחר.

לא, אבל אלא אם כן דין יגיד שזה לא כך.

אחד, ניתנה זכות עיון הן בחומרי הבחירות והן בשאר הפרוטוקולים, ואני יכול לתת דוגמאות מהחלטות של השופט רובינשטיין בבחירות הקודמות והחלטות של השופט ריבלין. יושב פה חבר הכנסת רותם שעיין בעצמו, אי-אפשר להגיד שמישהו מחביא משהו.

נכון. אבל כרגע כיוון שאתה בעצם קובע הרעה - - -

האם מישהו ביקש לעיין ולא נתנו לו?

לא. היה בן-אדם אחד שביקש לעיין בפרוטוקולים של הקולות הפסולים שבוע לאחר שהם נשרפו. מה אעשה, לא היה לי מה לתת לו לעיין.

טוב, זה משהו אחר.

אבל כל בן-אדם שביקש, גם כאלה עם עילה מאוד מאוד קלושה או מסיבה של אני רוצה לעשות מחקר אקדמי, ניתן להם.

אני חיפשתי 106 פתקים.

אוקיי.

חבר הכנסת לשעבר אלסאנע חיפש 4,000 ומצא מינוס 2.

טוב.

אני יכול להעיר שתי הערות?

כן.

עכשיו אנחנו בסוף הפרק הזה. פה יש לנו תחילת תחולה של הפרק הזה של עובדי ועדת הבחירות המרכזית. אז חוץ מסעיף ההרשאות לעסקאות שיחול מיידית, כל שאר הפרק אנחנו משאירים אותו כמו שסיכמנו אתמול. אבל את הנושא של הרשאות, עכשיו הם צריכים לעשות את העסקאות לקראת הבחירות, נחיל את זה באופן מיידי.
הפרק הבא, אין עליו הערות, אבל הבנתי את החלטת הוועדה אתמול ככזאת שזה תיקון שהוא לא בהוראת שעה, ועמי הבין קצת אחרת.

כשאת אומרת פרק הבא את מדברת - - -

זה התעמולה, על הצווים של היושב-ראש וההסמכה שלו לתת לשופט מחוזי.

זה הוראת שעה, סיכמנו שזה הוראת שעה.

אז זהו, לא ידעתי.

סיכמנו בפירוש שזו הוראת שעה.

אז יפה. אז בוא תגיד, כמה זמן?

אמרנו איזו תקופה אחרי הבחירות, שנה או שנתיים אחרי הבחירות המוניציפליות הבאות.

אוקיי. זאת אומרת שההוראה הזאת פוקעת שנה אחרי הבחירות המוניציפליות הבאות. לא, תגיד מה התכוונת.

שנה זה מספיק? אמרנו שנה.

לדעתי כן. אפשר להפיק לקחים, לא?

כן, שנה.

שנה אחרי הבחירות המוניציפליות הבאות?

לא, הבחירות הכלליות המוניציפליות הבאות. לא הבחירות בבת-ים בינואר.

לא, אלה של 2018.

כן, נראה לי שזה בסדר שם.

שנה אחרי זה?

כן.

<(היו"ר אורי מקלב, 12:26)>

אני יכול להגיד ככה: מכיוון שזה בסוף 2018, אז עד 2020.

מאה אחוז. רגע, אז אני מדייקת, בגלל שלא הבנתי את זה אז לא עשיתי את ההוראה הזאת בכחול. אז עכשיו, בגלל שיש לנו פה פרק שעוסק בכמה דברים, אתה מתכוון שזו הוראת שעה רק על ההסמכה הזאת של השופטים המחוזיים.

רק על ההסמכה הזאת, כן.

לא על זה שלא מערערים על היושב-ראש.

לא לא.

רק על זה. טוב, כי יש פה כמה סעיפים.

דיברנו על ההסמכה הזאת, שזה רק נושא תעמולה. פירטתם את זה.

אוקיי. סבבה.

הקשבתי בתוך המליאה ששיקפתם נכונה את כל מה שנאמר באריכות, וחבר כנסת רותם, יושב-ראש הוועדה - - -

הוא אפילו הקריא את הכול.

הקריא את הכול – הכול – הוא לא דילג על שום דבר. אני הייתי יושב-ראש פשוט. הוא הקריא ואני הייתי היושב-ראש.

כן, המליאה אתמול תאמה לישיבת הוועדה בבוקר בדיוק.

כן.

כן, רק ההסמכה של השופטים המחוזיים זה הוראת שעה. כן, עמי.

אם אפשר עוד הערה ביחס להסמכה שניתנת ליושב-ראש הוועדה להיות זה שקובע את סדרי הדין. אני חושב ששוב זה הסדר חריג, לא ברורים לנו הטעמים לכך, כי זה באמת סוטה מהכלל הרגיל שבו משרד המשפטים קובע.

אוקיי, אז האמת היא שאני חושבת שיש פשוט כבר נוהל, אבל תסביר.

קודם כול, יש כבר נוהל. אבל מעבר לזה, השרים כולם, לרבות שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, צדדים בפני היושב-ראש כל הזמן. ולתת לשר לקבוע את סדרי הדין במקום שהוא צד וברור שהוא יהיה צד, הוא ומפלגתו, אנחנו רואים בזה טעם לפגם.

מי שקובע את סדרי הדין בערעורי הבחירות לבתי-המשפט הוא לא אותו שר משפטים?

נכון, אבל הוא קובע את כל הסדרים בבתי-המשפט. ופה זה לא בית-משפט.

אם יש נוהל אז אין בעיה במצב, הסמכות קבועה, זה דבר אחד. קובעים את זה בחקיקה - - -

אנחנו סבורים שזה צריך להיות היושב-ראש.

מה היה נראה לך? שזה צריך לבוא לאישור פרלמנטרי? שר המשפטים יקבע את זה?

זה נשמע הזוי.

זה נשמע לא טוב.

הזוי?

זה נשמע לא טוב. אתה צודק שיש הרבה דברים שהוא עושה הסדרה, אבל כאן זה ישיר ליושב-ראש. אני חושב שכאן יש יותר התמקדות. אנחנו מנסים לעשות הכול כאן מאוד מאוד שקוף ומאוד מאוד בלי שום נגיעות. אז נמשיך עם זה, זה חריג איך שלא יהיה בכל הקונספציה. הרי זה לא רגיל, כל ועדת הבחירות היא אחרת, היא צריכה להיות מעל הסדרים הרגילים שלנו כדי להפריד את זה מתוך הרשויות ולמנוע כל דבר של איזה היבט או זיקה פוליטית כזאת או אחרת.

הזיקה הפוליטית ממילא קיימת. מי שמחוקק עכשיו את החוק הזה - - -

נכון, עכשיו לכולם. אבל אז זה נשאר ליחיד, לשר יש יותר שליטה והשפעה. כאן זה כולם.

אני לא יכול להגיד שההסבר הניח את דעתי, אבל אם זאת - - -

בסדר. העלית דבר נכון, אני לא אומר.

בסדר, מאה אחוז.

כל מה שחריג אנחנו - - -

הדבר היחיד שאפשר לשקול, אבל זה שוב, השאלה אם זה נראה לך יעיל או פוגע ביעילות, זה פיקוח פרלמנטרי. כי אז יוצא שנניח אתה עושה איזה נוהל שפוגע בגישה של אנשים, נגיד יש שופט שנורא לא רוצה לשמוע בעל-פה, הוא אומר: תגישו לי את הכול בכתב, הוא עושה את הכול לבד.

ומתי יהיה הפיקוח הפרלמנטרי?

שהכללים יהיו באישור ועדת חוקה.

אגב, אם יש נוהל ויש פרקטיקה, למה צריך לעגן את זה בחקיקה?

לא זה, זה ממילא לא חל עכשיו.

לא עכשיו. למה שהכללים לא יבואו לפה?

זה הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב.

אני אף פעם לא אמנע כזה דבר.

קודם כול, לא יהיה סיפק בידינו לעשות את זה.

לא לעכשיו.

לא, לא מדברים שתעשו את זה עכשיו.

לא, אנחנו צריכים אבל כללים עכשיו.

אתה פועל לפי הנוהל.

לא, אז נעשה לך הוראת מעבר שתפעל בינתיים לפי הכללים שיש לך, הנוהל הקיים. זו לא הבעיה.

זה רק לבחירות הבאות.

הקטע הוא שכשמחוקקים את הנוהל הזה שיכול להשפיע על גישה לערכאות, יכול להשפיע על יכולת טיעון של אנשים, הזכות לבחור ולהיבחר, אז שוועדת חוקה תשזוף את זה, זה הכול.

וזה לא בשביל עכשיו?

לא, זה לא יהיה עכשיו. לא נכביד עליכם בשום צורה לנהל עכשיו את מערכת הבחירות.

מה יש עוד?

זהו, כמעט גמרנו. אז נעשה באישור ועדת חוקה פלוס הוראת מעבר.

לי יש כאן הערה. בנושא הגמול של ה - - -

תיכף מגיעים לגמול.

אוקיי. זה העיקר. עכשיו הגענו לקניידלך.

רק, סיגל, שאת הנוהל שיש לי עכשיו, אם אני צריך לתקן אותו עכשיו בגלל כל מיני לקחים, שאוכל לתקן אותו עכשיו.

מה אתה צריך? אתה צריך עכשיו לנהל את הנוהל?

לא, יכול להיות שעכשיו תוך כדי הדיונים – הנוהל הוא חדש - - -

הנוהל הפעם פטור מלהגיע.

אם אני צריך לתקן אותו עכשיו - - -

לפחות תגיד לנו רק אם אתה מתקן אותו, בסדר?

אעלה שתי קומות למעלה ואראה לך.

על הפעם יש לך פטור.

טוב, בסדר.

עכשיו אנחנו בפרק של הוראות שונות, שלגביו לגופו של עניין לא היו הערות, אבל השאלות של תחילת התחולה של הפרק הזה, שזה כל מיני הוראות שונות, שהדבר הכי חשוב פה שמצד אחד נאפשר להם כמה שיותר לעשות דברים מיידית, אבל לא בצורה שתבלבל אנשים שרגילים לכל מיני דברים. טוב, אז אתה רוצה לדבר על הגמול?

אני חושב שגם דיברנו על זה, שזה צריך לחול לא מ-2016 אלא כבר מעכשיו.

רק שתדע שגם על הגמול היושב-ראש צריך לקבוע כללים.

בסדר.

הוא יוכל לקבוע כללים במהירות כזאת?

נביא לפניו. אם הוא יכול לקבוע כללים במהירות, הוא יקבע כללים במהירות.

פשוט רק שתדעו.

אין שום בעיה.

העיקר שהם יקבלו את התגמול לבחירות האלה.

חוץ מדוד רותם, שלא יקבל. אנחנו מחריגים אותו בתור חבר כנסת.

לא, הוא מוחרג ממילא. הוא עושה את מלאכתו מטעם - - -

לא, הוא יכול לקבל? הוא לא יכול לקבל.

לא, הוא נבחר ציבור. נבחרי ציבור ממילא לא מקבלים.

הוא נראה לי היחיד מכל חברי הוועדה שלא יכול לקבל.

יש עוד.

אה, המנהלת. גם עליזה נמצאת.

איזה עליזה?

עליזה בראשי, אני חושב.

אבל היא לא נבחרת ציבור.

לא, אבל היא מנהלת.

אז מה, זה לא רק נבחרי ציבור. אנשים שמקבלים משכורת - - -

היא גם לא תוכל לקבל.

אבל יש לנו עוד כאלה. חברת הכנסת שקד, חבר הכנסת מילר, שמונה עכשיו לסגן.

אה, באמת?

סגן נוסף, שני סגנים נוספים.

שני סגנים נוספים.

עם מכוניות ולשכה.

ומי עוד?

חבר הכנסת לוין. חברת הכנסת לביא היא חברת ועדה.

טוב, אז הוצאות לא גדולות כל כך.

טוב, אם כך, כל הסעיפים, חוץ מסעיף אחד, נכנסים לתחילה מיידית. זה אומר שלגבי הנוטריון שהורדנו, אתם צריכים להדריך את מגישי הרשימות שהשתנה קצת הכלל.

אנחנו ערוכים לכך.

והפתקים והכול ייכנס לתחילה מיידית, חוץ מסעיף אחד על העטים הכחולים.

את יכולה להסביר מה זה נוטריון שהורד?

שלא יצטרכו נוטריון.

מי שמגיש.

מי שמגיש את הרשימה היום צריך להגיש בעצמו הבא הכוח. לפעמים בא מישהו אחר, בכיר אחר בסיעה, והוא אומר: אני מגיש את הרשימה.

וראי דודו רותם בבחירות הקודמות.

בעבר היה מקרה אחד לפחות שהדבר הזה גרם לסכסוך, כי מישהו טען שמי שהגיש את הרשימה בפועל שינה את הסדר של האנשים ברשימה. אנחנו לא רוצים שיקרו דברים כאלה. ולכן אנחנו אומרים, שאם הבא כוח לא בא ומגיש את הרשימה בעצמו, הוא צריך להסמיך לכך מישהו. אבל לא סתם להסמיך לכך, איך יידעו שהוא הסמיך לכך? צריך לחתום בפני עורך-דין. אז אתמול חשבו אולי - - -

אה, הבנתי.

עורך-דין או עובד ועדת הבחירות המרכזית. הוא צריך לחתום שהוא יראה שאכן הוא הסמיך את השני להגיש, שלא יהיו אחר כך ברגע האחרון מריבות.

אגיד מה שאמרתי לך אתמול, חתימה בפני נוטריון היא יותר אמינה מהבחינה הזאת של האותנטיות שלה, להבדיל - - -

אם עושים את זה לפני חבר - - -

לא, אבל זה אלטרנטיבי, אתה יכול סתם לקחת עורך-דין.

בסדר, אנחנו לא הולכים עד כדי כך רחוק.

עכשיו אחשוד בכל עורך-דין שהוא מזייף? אני מקווה שעורך-דין הוא לא עבריין.

הלכנו לעשות עוד חישוק בעניין הזה שזה לא יהיה פרוץ. זה לא דברים שהולכים עד הנוטריון, ולפעמים זה ברגע האחרון. אתה יודע מה זה הגשת הרשימות, איך הדברים נעשים, מתוך ניסיון אישי בחינם, שעושים את זה בתוך החדר של הוועדה?

הם כבר לא באים בחצות, בגללם שינינו את זה ל-22:00.

אז הם באים ב-22:00.

אבל 22:00 זה לא חצות.

אבל באים עם רשימות פתוחות ועושים את זה בתוך החדר. אז אנחנו לא יכולים עד כדי כך. עשינו עוד משהו. נראה שזה לא יעזור, נוסיף את הנוטריון.

אז אם ככה, הסעיף היחיד שלא נכנס לתוקף מיידי זה הצורך של ועדת הבחירות לספק עטים כחולים לכל הקלפיות, שזה דורש מכרז ולא בהכרח יעמדו בזה, אז לא נכניס את זה לתחילה מיידית. כל היתר בתחילה מיידית בפרק הזה.

אדוני היושב-ראש, אני רואה שאפשר להעמיד להצבעה, ביקשתי רק רשות דיבור. תעמיד אתה להצבעה, אתה היושב-ראש.

אתה תעמיד את זה להצבעה.

אם ככה, כפי שסיכמה גם סיגל, לפי כל מה שאמרנו, שהכול תחולה מיידית חוץ מהנושא של העטים.

בפרק ג'.

כן, בפרק ג'.

פרק א' עדיין בתחולה - - -

אנחנו בעצם מאשרים לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
החוק, בכפוף לשינויים, נתקבל.

פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:36.>