PAGE
2
ועדת הכלכלה
08/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 416>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ה (08 בדצמבר 2014), שעה 18:00

הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התשע"ד-2014 (פ/2117/19)

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
אורלי לוי-אבקסיס

>
מעין נשר - רכז שיכון באגף התקציבים, משרד האוצר

יעקב קארו - ממונה נכסים, חברת פרזות, חברות משכנות

עידן אבידני - פורום דיור ציבורי

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד, ארגוני סיוע לדיירים

אתי בנדלר
אביטל סמפולינסקי

לאה ורון

אתי אפלבוים
הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התשע"ד-2014 (פ/2117/19)

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון - סיוע ריאלי בשכר דירה), התשע"ד-2014.

יש פה הצעה שיזמה עמותת ידיד ורן מלמד הסמנכ"ל והוא עזר לאורלי אבקסיס - - -

רן, מתי העברת לי את ההצעה, אם בכלל?

בשנת 2009. את רוצה לראות את החתימה הראשונה שלך עליה?

אני אשמח, אבל זה לא משנה.

אני אשמח להראות לך אותה.

רן, אין לי בעיה לחלק את הקרדיטים.

אני חושב שהפעם הקרדיט מגיע לנו בצדק.

סבבה, תן את הקרדיט.

אני מאוד שמח ואני מאושר שאת מעבירה את ההצעה, חברת הכנסת.

אני שמחה.

אני באמת מאושר.

אני חושבת שיהיו הרבה אנשים שיהיו מאושרים.

אני לא ציני.

מה עושים עכשיו?

מספר מילים מה אומרת הצעת החוק ואז לקרוא ולקבל הערות לנוסח. לי יש מספר הערות ובירורים.

זה רק בשביל להעביר את זה בקריאה ראשונה כדי להציל את הצעת החוק הזאת.

ברור לי, אחרת לא היתה עכשיו ישיבה.

ברור שכדי לרדת לרזולוציות, נצטרך לעשות אותן לקראת קריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק הזאת באה להסדיר מצב אבסורדי, שבגלל המחסור הקשה שיש בדיור ציבורי לזכאים של הדיור הציבורי, קרי, זכאים שעומדים בתור במשרד השיכון וזכאים ועומדים בתור במשרד הקליטה ומחזיקים תעודת זכאות לדיור ציבורי. מאחר שחסר מלאי בדיור הציבורי הם לא יכולים לממש את הזכאות שלהם ונאלצים להגיע לשוק שכירת הדירות הדרקוני שקיים במדינת ישראל.

אנחנו באים להביא בשורה לכל אותם זכאים של הדיור הציבורי. אתה יודע, אבישי, שהקריטריונים כל-כך עלו וזאת בגלל שיש מחסור בדיור הציבורי ורצו לצמצם כביכול את התור באופן של אשליה אופטימית. עדיין, אותם זכאים, גם עם התנאים של מיטת סדום, עומדים בתנאי הזכאות. יש להם תעודת זכאות והם לא יכולים לממש אותה כי אין מלאי בדיור הציבורי. אותם אנשים מסתובבים עם תעודה שלא שווה הרבה, שאין להם מה לעשות איתה והם נאלצים להיזרק לשוק החופשי של דירות להשכרה. זה שוק דרקוני במדינת ישראל. הסבסוד שהם מקבלים ממשרד השיכון ומהמדינה, הוא לא ריאלי ולעג לרש. בחלק מהמקרים אנחנו מגלים שהפערים הם כל-כך גדולים. בנוסף לזה, מסתבר שאתה לא מקבל את הסבסוד אלא אם כן הבאת חוזה חתום. כאשר בעלי הדירות בשוק החופשי יודעים שאין להם גב כלכלי, אין להם אשראי בבנק, אין מי שיערוב להם. אם המדינה לא עורבת לשכר הדירה הריאלי בשוק החופשי, הם לא ישכירו להם.
בחוק הזה , לא רק שאנחנו מכירים בזכאות שלהם, אנחנו באים גם להביא להם פתרון אמיתי, כי אנחנו מדברים על ילדים הומלסים במדינת ישראל. אלה אותם ילדים להורים שהם זכאים והמדינה לא מספקת להם דיור שהיתה חייבת לספק. לפחות שהמדינה תספק את שכר הדירה הריאלי. הצעת החוק הזאת עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ברוב גדול, פרט להתנגדות של האוצר. ההתנגדות נפלה ובנוסף לזה, הוגש ערר ביום הדיור הציבורי. אני חשבתי שאין דבר הזוי מזה.

שום דבר לא מפליא אותי במה שקורה בממשלת ישראל הגרועה ביותר, וזה לא חשוב אם זה ימין או שמאל. זאת הכנסת הגרועה בישראל. יד ימין לא יודעת מיד שמאל, מתערבים בכל דבר. אני פשוט בוש שמדינת ישראל מתנהלת בצורה כזאת, אז בואי נתקדם.

עדיין ניסינו לעשות כמה דברים טובים.

כל אחד מאיתנו, בהחלט.

אני חייבת לומר גם לפרוטוקול. אם לא היתה התערבות של איווט בנושא הזה, הערר לא היה מוסר. אנחנו כל-כך שמחים שהערר הזה הוסר. סוף סוף נצליח להביא בשורה אמיתית. אם נצליח להציל את החוק הזה בקריאה ראשונה, מחצית מהדרך עשינו.

הערות כלליות.

מר מלמד.

אני באמת רוצה לברך את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

ואני רוצה לברך את רן מלמד. הנושא הזה כל-כך חשוב.

היום הזה מבחינתי הוא לא יום קל. אני לא רוצה בחירות. מבחינתי, מה שקורה פה זה יום קשה. אבל אם אני אצא מפה קצת עם חיוך על זה שהצלחנו להעביר את זה כדי שאפשר יהיה לקדם את זה מייד בכנסת הבאה, זה שווה.
מעבר לזה שהצעת החוק צריכה לעבור, אולי אנקדוטה אחת קטנה. בהצעת החוק המקורית, שעליה את חתומה יחד עם אנשים כמו איתן כבל, דב חנין ואנסטסיה מיכאלי וגם אבישי ברוורמן. אז גם אתה חתום על הצעת החוק המקורית.

כל הכבוד שהזכרת את זה.

זה פשוט נהדר שאת מעבירה את זה.

אורלי, את יודעת שאני תמיד הייתי בידידות עם אבא שלך ואני שמח שהתחלנו גם כן ידידות.

אני שמחה.

אני מפורום דיור ציבורי. אני רוצה להגיד שביום שהוא באמת יום קשה למי שנאבק למען קורת גלל, שפקידי ממשלה מפילים חוק של גבעת עמל רק על דברים טכניים. בגלל שידי חברי הכנסת כבולות על בירוקרטיה. אני מצטערת שאני ככה אבל כשאנשים נזרקים לרחוק - - -

בהחלט.

החוק הזה פשוט בא לא להתעלם מהמצב שלהם ולזרוק אותם לקשיים שהמציאות מכריחה אותם להתחנן לקורת גג מהמדינה, ממשרד השיכון. מבטלים אותם על כל מיני טענות שאין דירות. אף אחד לא נלחם שלאנשים תהיה קורת גג במדינה הזאת. אורלי, אם לא את, באמת, יש פה כמה אנשים שלשמחתי הרבה, בזכות המסר שאת מעבירה תהיה להם את קורת הגג הזאת.

אנחנו כמה חברים שהנושאים הללו כל-כך חשובים להם, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. באמת הייתי רוצה שפקידת האוצר תסתכל על האנשים ושתבין שלא מדובר פה במספרים.

הבחורה הזאת היא בן אדם ולבן אדם הזה יש תעודת זכאות. לאנשים האלה יש ילדים. הילדים האלה, אתם תרצו לגדל אותם ולגייס אותם בגיל 18. תסתכלו עליהם ותגידו להם שזה לא מספיק חשוב.

אורלי, אני רוצה להתקדם.

נציגת האוצר, בבקשה.

קודם כל חבל לי שהדיון מתחיל בזה שיש פה הצגה קצת בעייתית.

כן. אם פקידי האוצר יסיטו את הכסף של המכירה של דיור ציבורי, אז פקידי האוצר לא בסדר. החלטת ממשלה 746 היתה צביעת הכסף. מישהו, פקיד באוצר, עשה את זה בניגוד להחלטת ממשלה. 2.75 מיליארד שקלים הוסטו לסלילת כביש למעלה אדומים, לשיפוץ מבני ציבור. גם היום אתם רוצים לשים מקלות בגלגלים? את מי תאשימו הפעם?

אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול שלדעתי האשמה האישית כלפי פקידה האוצר - -

מי הסיט את הכסף? תגידי לי מי השר הרלוונטי.

· - אינה במקומה. חבל לי שאין כאן אף אחד שמגן עלי. זה פשוט לא לעניין.

זאת לא חכמה להתחיל את הדיון בלתקוף את פקידי האוצר ולהגיד לי להסתכל בעיניים של הגברת הנכבדה פה. זה מאוד בעייתי.

אולי, אני מבקש ממך. תני לה לסיים ואל תפסיקי אותה. בסדר? כל אחד יכול לדבר פה בזכותו.

מספר דברים לעניין הצעת החוק. קודם כל, הצעת החוק כמו שהיא מנוסחת היום לעמדתנו מנוסחת באופן בעייתי. אין כל תקרה לשכר הדירה שמוצע בשוק החופשי. ההצעה כמו שהיא היום בעצם מעודדת את הזכאים לשכור דירות יקרות מאוד, כי בעצם משתמע ממנה שכל שכר דירה שהם יגידו שהם משלמים בשוק החופשי, צריכים לשפות אותם על הדבר הזה.
דבר שני, הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית.

אתם ידעתם את זה גם בוועדת שרים והממשלה תמכה.

אורלי, אני מבקש ממך לתת לה לדבר. בוועדת הכלכלה אנחנו נותנים לאנשים לדבר.

חברת הכנסת פרנקל, את חושבת שאת רוצה להיכנס לכאן? את מוזנת.

זה שכר דירה בדיור הציבורי.

את יודעת שאת מאוד מקובלת בוועדת הכלכלה.

תודה רבה.

הצעת החוק היא תקציבית. כל עוד אין לה תקרה, ההצעה יכולה גם לעלות מאות מיליונים של שקלים נוספים.

את יודעת כמה זכאים יש?

אורלי. אני לא מדבר על המרות. אצלי בוועדת הכלכלה אחד מסיים לדבר והשני מגיב. רק על זה אני מדבר, כמו שחינכת את הילדים שלך. תני לה לסיים ותגידי מה שאת רוצה.

הצעת החוק היא בעצם תקציבית ויש לה עלות שכרגע אי-אפשר להעריך אותה במספר כי אין בה תקרה.

אם הייתם יודעים כמה זכאים יש.

למה את לא יכולה - - -

אני מצטערת אבישי.

את יודעת כמה דברים מעצבנים אותי במקום הזה?

אני אגיב אחריה.

אני הולך להצביע ולגמור את זה. ביקשת, כינסנו, בואי נגמור עם זה. היא עושה את תפקידה, זה הכול.

ככל שתהיה לה תקרה נוכל לבוא ולהעריך. כמו שההצעה מנוסחת היום, ברור שהיא תקציבית ועלותה מעל 5 מיליון שקלים. יש לנו את הנתונים על מספרי הזכאים, גם של משרד הקליטה וגם של משרד השיכון. אנחנו מכירים את זה ואין לנו אפשרות כרגע רק להגיד כמה עשרות או מאות מיליונים הדבר הזה עולה.
דבר שלישי. צריך לציין שכבר היום הזכאים לדיור ציבורי הם אלה שמקבלים את הסיוע הגבוה ביותר בשכר הדירה, מבין הזכאים לסיוע בשכר דירה. יש היום 141,000 זכאים לסיוע בשכר דירה. מתוכם יש 2,000 ממתינים של משרד השיכון. יש לנו בעיה עם המספרים שמעביר משרד הקליטה אבל הבנתי שמדובר קרוב ל-4,000. הם מקבלים את הסיוע הגבוה ביותר.

כמה?

3,000.

זה לא ריאלי.

תקשיבי, 3,000 זה 0.6%, אפילו פחות מ-1% שכל הזכאים מקבלים. זה גם אחרי ועדת חריגים. אם אתה באה, אז תבואי עם שיעורי בית מוכנים כי אנחנו הח"כים עושים שיעורי בית. אני רוצה להאמין שבמשרד האוצר יש כאלה שעושים שיעורי בית ולא מסתכלים רק על מספרים. את יודעת מה? אפילו על מספרים אתם לא מסתכלים. לא בכדי אמר מבקר המדינה שהם באים בלי שיעורי בית ובלי נתונים ואנחנו חברי הכנסת נאלצים להצביע על סמך מסד נתונים שקרי. לכן יש עיוותים במה שאנחנו מעירים.

מאוד חבל לי שקוראים לי פה שקרנית.

תגידי את זה למבקר המדינה, אל תגידי לי.

זה פשוט לא לעניין, זה לא לעניין.

אני אגיד למבקר המדינה שאמרת שזה לא לעניין הדוח שלו. או אולי לא קראתם אותו, זה יותר מידי שיעורי בית.

מעיין, יש עוד משהו?

כרגע אלה הדברים. יכול להיות שהיה לי עוד משהו להגיד אבל קשה לי עם כל ההאשמות האלה. זה באמת בלתי אפשרי.

דרך אגב, הנה הדוח.

קראת אותו?

רבותיי, אני לא יכול לנהל את הישיבה בצורה הזאת. את רוצה שאסגור את הישיבה ללא הצבעה?

שנעביר את זה לוועדת הרווחה?

תעבירו לוועדת הרווחה. אתי, לאה ורן יודעים אצלנו דברים מתנהלים אחרת.

אני מרגישה מאוד לא נוח שהציגה של האוצר שהגיעה לא יכולה להגיד את הדברים שלה. אני גם פקידה. אני מרגישה ממש לא נוח. תאפשרו לה כמה דקות לומר את הדברים.

· - -

לא משנה. אני מכירה את מעין נשר מספיק זמן ויודעת שהיא עובדת מסורה.

אורלי, את פוגעת בקייס שלך. למה הכנסת הזאת היא הגרועה ביותר בתולדות ישראל? בגלל שהתחילו פה דבר שהעיקר זה להשתלח. יכול להיות שהקייס שלך הוא מאה אחוז. אני לא יודע את כל הפרטים, אני תומך בך. זה מחליש את הקייס שלך, שאת לא נותנת לה לסיים את הדיבור.

אדוני היושב ראש, אנחנו מתבקשים לעשות הפסקה כמה דקות כי יש עכשיו הצבעה במליאה.

אני רוצה לקדם את הדברים. אם לא היית מפריעה היינו כבר מתקדמים.

אני סיימתי את דבריי.

אני עוד אצטרך אותך כי אצטרך את הערכת העלות התקציבית.

(הפסקה 2 דקות)

אני רוצה להסביר משהו. לגבי עלות תקציבית. ישנם שני מונחים שהם רלוונטיים לטיפול בהצעות חוק פרטיות: אחד, עלות תקציבית. שניים, היותה או אי היותה של הצעת חוק, הצעת חוק תקציבית. את העלות התקציבית לפי הערכת האוצר, צריכים לציין בדברי ההסבר להצעת החוק, גם אם ההצעה אינה הצעת חוק תקציבית. גם אם הצעת חוק עולה 100 מיליון שקלים, ברגע שהממשלה נתנה את הסכמה, אז היא לא הצעת חוק תקציבית, אבל יש לציין את העלות התקציבית בדברי ההסבר של הצעת החוק.

אני קוראת את סעיף 93ד(2) לתקנון: "בדברי ההסבר להצעת חוק המתפרסמת לקריאה ראשונה, תצוין עלותה התקציבית. קבעה הוועדה שהעלות התקציבית עולה על הסכום הנקוב בסעיף 3ג לחוק יסוד משק המדינה, דהיינו, 5 מיליון שקלים, או הסכום המעודכן היום שמתקרב ל-6 מיליון שקלים, תצוין בדברי ההסבר גם היותה של הצעת החוק תקציבית, זולת אם הממשלה נתנה את הסכמתה כאמור בחוק היסוד, או אם חל לגבי הסייג האמור בסעיף 3ג(ו) לחוק היסוד".

עכשיו אני פונה לחוק היסוד וקוראת את ההגדרה מהי הצעת חוק תקציבית: "הצעת חוק תקציבית היא הצעת חוק שמתקיימים בה כל אלה:

1. היא הוגשה שלא בידי הממשלה.
2. בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים. (הסכום המעודכן היום הוא 6,106,297 או יותר בשנת תקציב כלשהי)".
ככל הנראה שני התנאים האלה מתקיימים.

לגבי סעיף 3 יש כרגע מחלוקת.

"3.
הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית".

אורלי, את טוענת שהממשלה נתנה את הסכמתה ואומרת נציגת האוצר שהממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית. הבנתי נכון, מעיין?

אם מי מהממשלה דיברת? בדקתם עם הממשלה?

אם צריך אנחנו נביא מכתב חתום, כרגע על-ידי הממונה על התקציבים - -

הוא לא הממשלה.

· - שאנחנו עומדים מאחורי העלות התקציבית.

מה ההערכה? הם צריכים לנקוב בהערכה.

את רוצה לנהל את זה? בואי תשבי כאן ותנהלי את זה. אני מבקש ממך. אני רוצה לקדם בדרך שלי. בדרך שלי אנחנו נותנים לדברים. את תשאלי את השאלות אבל לא באמצע.

אבל זאת שאלת הבהרה. אם היא אומרת שיש עלות תקציבית אבל הם לא חישבו את העלות התקציבית, מה דין הדבר בוועדה?

את שואלת ועונה. אני מבקש איפוק. את תהיי בכנסת, אולי אני לא אהיה פה. מה שבטוח, בישיבה האחרונה שאנחנו יושבים יחד, תני לי לנהל את זה. אני אעביר את זה וזה יקרה, אבל זה יקרה בדרך שלי. לא רק התוצאה חשובה אלא גם הדרך, שתהיה תרבותית.

עוד פעם, אני חוזרת. מאחר ולא נקובה פה תקרה אנחנו לא יכולים להגיד מספר מדויק. אני אתן דוגמה. עשינו סימולציה מסוימת. אם כרגע התקרה היא 3,000 שקלים ורוצים להעלות לתקרה של 4,000 שקלים – בשיחות עם הגורמים המקצועיים באגף הסיוע במשרד השיכון, אנחנו מעריכים שזה יכול להיות הממוצע. כרגע, כפי שההצעה מנוסחת זה מעודד אנשים לשכור דירות גם ב-8,000 ו-10,000 שקלים.

אם אנחנו מדברים - - -

היא צריכה לעשות מספר הנחות כדי לעשות הערכות.

אם אנחנו לוקחים בחשבון סכום של 3,000 עד 4,000 שקלים, אנחנו מדברים על עלות תקציבית של משהו כמו 40 מיליון שקלים בשנה. זאת הצעת חוק תקציבית.

בהנחה ששכר הדירה הממוצע שהמדינה תצטרך לשלם לפי הצעת החוק הוא 4,000 שקלים, העלות התקציבית המוערכת - - -

לא הממוצע, התקרה. אני לא יודעת בדיוק איך הממוצע מתפלג אבל יש רמת זכאות. מאחר ואנחנו מדברים על הרמה הגבוהה ביותר של הזכאים, שמקבלים בדרך-כלל את המקסימום בסיוע כי המדינה קבעה - - -

לפי כמה זכאים חישבת?

אנחנו מדברים על 24,000 זכאים של משרד הקליטה ועוד 2,750 של משרד השיכון.

לא, לא, את רואה?

24,000 זכאים לפי חוק הדיור - - -

לא.

תני לה רגע להגיד.

זה כולל את משרד הקליטה, זה נכון.

יש תור של זכאים של 2,000 איש.

אני מקריאה לך מדור מבקר המדינה, חברת הכנסת אורלי לוי.

"רמת הסיוע בדיור הגבוהה ביותר שמעניקה המדינה לאזרחים שנמצאו זכאים לכך היא הקצה הדירה שבבעלות המדינה תמורת שכר דירה מסובסד (להלן: דיור ציבורי). במועד סיום הביקורת יולי 2014 התגוררו כ-60,000 משקי בית בדיור ציבורי. בנוסף להם נמצאו כ-2,570 זכאי משרד השיכון וכ-24,000 זכאי משרד הקליטה הממתינים בתור לקבלת דירות או להחלפת דירות בדיור ציבורי". זה לא נתונים שלי, זה נתונים של מבקר המדינה. אז בבקשה תפסיקי להגיד שאני מטעה את הציבור. זה לא נעים לי.

תקשיבי טוב. אנחנו מדברים על אלה שמסתובבים עם תעודה.

קודם כל, צריך להיות לך לא נעים. זה דבר שני.

דבר שני, אלה שמסתובבים עם תעודה. תראי, כל הסיפור פה של הערכה תקציבית אני חושבת שזה גם לא נופל בגדר התקנון. מאחר שלא נעשתה פה עבודה אמיתית – ובאמת צריך לרדת לרזולוציות לקראת קריאה שנייה ושלישית, מה הוא שכר דירה ריאלי. אני הצעתי לראש הממשלה אחרי שהייתי איתו והעלינו את זה לוועדת שרים, מי ייחשבו דיירים של הדיור הציבורי. אנחנו מדברים על אלה שעומדים בקריטריונים ואנחנו מדברים על המתנה של 2000 ומשהו בשרד השיכון ו-2000 ומשהו במשרד הקליטה.

בנוסף לזה, איך ייקבע הסכום הריאלי? לפי הזכאות שלהם באזור שבו הם זכאים.

צריך את כל זה להגדיר בהצעה.

אבל את זה נעשה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אבל אי-אפשר. יש דברים בסיסיים שאנחנו חייבים.

משנשמעו הערות כלליות אפשר לגשת להקראה.

אני עדיין רוצה לגמור את העניין הזה. יש שני דרכים לקבוע הערכה תקציבית. המוסמך לעשות את זה אגף התקציבים. אם הוועדה חולקת על העלות שקובע לנו אגף התקציבים, יש הליך תקנוני, אפשר לפנות למחלקת המידע והמחקר של הכנסת ואז לעשות דיון. אני מציעה לא ללכת על הדרך הזאת כי אז בוודאות לא תהיה לנו הערכה תקציבית, אבל זה כמובן לשיקול דעתכם.
משכך הדברים, אין מנוס אלא להתבסס על ההערכה התקציבית שימסור לנו האוצר בכתב.

אמרתי בעל-פה ואנחנו נעביר מכתב לוועדה. יש לנו שעות או שזה צריך להיות תוך דקות?

לא, יש שעה שעתיים.

אין בעיה, אנחנו נעביר לוועדה בכתב.

זה דבר אחד. זה המכתב לגבי העלות התקציבית. באשר לשאלה אם העלות התקציבית הזאת הופכת את הצעת החוק להצעת חוק תקציבית, כי ברור שבכל מקרה הסכום יהיה להערכתם יותר מ-6 מיליון שקלים, יכול שמזכיר הממשלה יכתוב שהממשלה תומכת בעלות התקציבית הזאת ואז אני לא שואלת יותר שאלות.

ואת זה אפשר להביא למליאה.

לא.

אני קצת בדקתי את הדרכים. כשאנחנו מקריאים במליאה את הצעת החוק ואנחנו מציינים בה שהאוצר טען שהיא הצעת חוק תקציבית, יש אופציה ששר, סגן שר, או מי מטעם הממשלה עולה מהצד ואומר שהם תומכים.
אופציה אחרת זה להעביר למזכירות תמיכה על-ידי מזכיר הממשלה. דיברתי עם איל ינון ועם ארבל.

אני חושב שיש לי את ההערכה בשבילכם.

"בדברי ההסבר להצעת חוק המתפרסמת לקריאה ראשונה תצוין עלותה התקציבית. קבעה הוועדה שהעלות התקציבית עולה על הסכום הנקוב בסעיף 3ג לחוק יסוד משק המדינה, תצוין בדברי ההסבר גם היותה של הצעת החוק תקציבית, זולת אם הממשלה נתנה את הסכמתה כאמור".

אז יש שתי אופציות. או לקבל את ההסכמה לפני החקיקה או לקבל אותה לפני העלאה במליאה.

אבל אני לא יכולה לפרסם הצעת חוק בלי לכתוב שהיא תקציבית.

אז תרשמי שהיא תקציבית ואנחנו ננסה להשיג את ההסכמה במליאה.

זה בסדר. זה נכון שיש את האופציה הזאת בסעיף קטן ג' כי כתוב כך: "הונחה הצעת חוק על שולחן הכנסת, רשאית הממשלה להודיע על שינוי עמדתה בעניין הסכמה לעלות התקציבית של הצעת החוק". זאת בהנחה שאני כתבתי שזאת הצעת חוק תקציבית. אז היא יכולה להודיע על עמדתה בהודעה במליאת הכנסת, שתימסר על-ידי שר או על-ידי סגן שר או בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה למזכיר הכנסת.
זאת אומרת, שאם אני לא מקבלת מראש הסכמה, אני חייבת לכתוב שהיא תקציבית.

יש לנו שתי אופציות. לפני שאנחנו כותבים את דברי ההסבר לגבי העלות התקציבית, תני לי את הזמן לנסות. קודם כל, בואי נעביר את החוק לקריאה ראשונה.

דברי ההסבר הם חלק מהקריאה הראשונה.

בסדר. אבל לפני שאנחנו מעבירים את זה לדפוס, עד אז אני אנסה להשיג את האישור.

אה, בסדר גמור.

אם לא, אני אנסה במליאה. אם לא, אני אגייס 50 ח"כים.

בסדר גמור. אז ממך אני מחכה לקבל את העלות התקציבית.

יש לי הערה שהיא חשובה להערכה של האוצר. הנושא של התקרה ידובר, אבל הצעת החוק אומרת שהאדם שמקבל את הסיוע המוגדל, הסיוע הזה יחושב פחות ממה שהוא היה משלם לו היתה זו דירה ציבורית. זה אומר שאם מישהו שוכר דירה ב-4,000 שקלים אבל על-פי ההגדרה של משרד השיכון, אם זאת היתה דירה ציבורית הוא היה צריך לשלם עליה 700 שקלים, הוא יקבל רק 3,300 שקלים. בהערכות של האוצר הם לא הביאו בחשבון את הסכום הזה.

הם הגזימו בהערכות ולכן הערכות תהיינה יותר נמוכות.

לכן צריך לעדכן את זה וזה יהיה יותר נמוך.

אני לא יודעת, אני לא יודעת איך היא העריכה את זה.

לא נפתור את זה עכשיו. אני אתווכח עכשיו על הערכות. תעבירי מסמך עם הערכה בכתב.

אני רק אסביר חישוב פשוט.

אני לא רוצה עכשיו.

תעשי הערכה ואז תוכלי להסביר.

תעבירי בכתב את החישוב שלך.

עורכת הדין בנדלר, את תקראי.

"זכאי" - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים;"

"תיקון סעיף 1

1. בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – 
(1)        במקום ההגדרה "זכאי" יבוא:

""זכאי" – מי שהוגדר כזכאי לדירה ציבורית על פי הכללים או על פי כל דין;";

אני כבר אומרת שהכללים מוגדרים בחוק הדיור הציבורי בסעיף 1 כ"כללי משרד הבינוי והשיכון לעניין זכאות לדיור הציבורי".

מקובל.

ברשותך, אדוני, אני מבקשת להבין מה זה "על-פי כל דין".

זאת אומרת, גם זכאי דיור ציבורי של משרד הקליטה.

אני לא בטוחה שהם נכנסים "על פי כל דין". חברת הכנסת לוי-אבקסיס, אני לא יודעת איך הם מוגדרים, האם הם נכנסים לקטגוריה של "על-פי כל דין". "על-פי כל דין", זה צריך להיות על-פי חיקוק. האם הם מקבלים את הזכאות שלהם על-פי חיקוק?

בואי נברר את זה לפני קריאה שנייה.

נציין בדברי ההסבר שהכוונה היא לזכאים לדיור ציבורי המקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד הקליטה.

הסיוע בשכר דירה הוא לא בחוק, הוא על-פי נוהל כללי של המשרד.

אז זה לא על-פי כל דין.

טעות שלי. הם זכאים לדיור ציבורי. בגלל שאין דיור ציבורי, הם מקבלים סיוע בשכר דירה. אבל יש גם אחרים שלא זכאים לדיור ציבורי בגלל שהעלו בקריטריונים אבל זכאים לאחוז מאוד קטן של סיוע בשכר דירה. אז לא נכניס את כל האלפים לשם.

השאלה מה זה "על-פי כל דין"?

השאלה מכוח מה הם זכאים? אני מפחדת שאחרת הם לא נכנסים להגדרה. האם אלה כללים של משרד הקליטה?

היא לא משפטנית, היא רק מציעה.

קודם כל, היא כן.

אתי, זכאות לדיירות ציבורית זה כן על-פי חוק, וסיוע בשכר דירה לא.

הבעיה מה זה על-פי כל דין.

החוק מתכוון לזכאים לדיור ציבורי וזה כן על-פי חלקיקה.

על-פי איזו חקיקה?

חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי.

הזכאות בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי הוא על-פי כללי משרד הבינוי והשיכון, כתוב כאן. אין זכאות בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, אלא על-פי כללי משרד הבינוי והשיכון. לכן אני לא רוצה לפספס אוכלוסייה שעשויה להיות זכאית והיא לא תיכנס.

אני רוצה שזכאי משרד הקליטה גם יהיו בפנים.

זה רק מי שיש לו תעודת זכאות.

תחשבי לקראת שנייה ושלישית.

אולי גם הם זכאים בסופו של דבר לפי כללי משרד הבינוי והשיכון רק את הסיוע הם מקבלים באמצעות משרד הקליטה, אינני יודעת. יש פה מישהו שיכול לענות על השאלה הזאת?

התשובה היא כן. הם מקבלים בדיוק אותו דבר. זכאי משרד הקליטה מקבלים דרך משרד הקליטה את התקציב של הסיוע בשכר דירה שלהם.

אבל מי מכיר בהם כזכאים?

זה בדיוק על פי אותו נוהל של משרד השיכון.

אם כך, אני לא צריכה על-פי כל דין.

לא, לא, תקשיבו. הקריטריונים טיפה שונים בין הזכאים של משרד הקליטה לזכאים של משרד השיכון. עליה מאזורים מסוימים או מצב סוציו אקונומי קשה נותנים עוד נקודות זכות.

אבל מי קבע את זה, הכללים של משרד הבינוי?

זאת השאלה, מה מקור הזכאות?

משרד הקליטה, באישור של משרד השיכון.

עורכת דין בנדלר, זה בדיוק לפי אותם כללים. אני אסביר לכם איך זה עובד. כשהיתה העלייה הגדולה עשו חלוקה כדי שיהיה קל לטפל בעולים והעבירו את הטיפול בדיור של העולים למחלקה חדשה שהוקמה אז במשרד הקליטה. הם פועלים בדיוק לפי אותם כללים.

על-פי כללי הזכאות של משרד הבינוי?

כן.

אז אני לא צריכה לומר "על-פי כל דין".

אני רוצה לומר ששני נציגים של משרד הבינוי שנרשמו לדיון, הודיעו שיגיעו לדיון ומשום מה הם אינם. אנחנו יצאנו לברר. גם רונן כהן וגם יאיר לנג.

שלחתי גם סמס והודעתי שהם לא הגיעו ולא קיבלתי מענה.

אם ההצעה כוללת גם את הזכאים של משרד הקליטה, שזה לא מה שלקחנו בחשבון, כמובן ההערכה התקציבית מאוד מאוד גדלה.

נשאיר את השאלה הזאת לקריאה שנייה.

אז מה לכתוב בינתיים? להשאיר "או על-פי כל דין" למרות שאנחנו לא יודעים מה זה?

כן. נסדר את זה לקראת הקריאה השנייה.


גם במשרד הקליטה, לא כל מי שמקבל סיוע בשכר דירה הוא זכאי לדיור ציבורי ולכן הרשימה הרבה יותר מצומצמת ממה שהאוצר הציג פה. זה מה שסופה אמרה לי.

אבל זה לא מה שוועדת השרים אישרה. ועדת השרים אישרה כשהיא לקחה בחשבון את הזכאים של דיירי הדיור הציבורי.

לא, לא. תוציאי את הפרוטוקול מה היה בוועדת השרים. סופה נלחמה שם כמו אריה.

זה לא מה שאושר.

בסדר, אבל עמדתכם לא התקבלה בוועדת השרים.

בסדר, אבל ועדת השרים - - -

ועדת השרים לקחה בחשבון שזה תקציבי, אז למה עכשיו אתם טוענים שלא? מתי שאת רוצה, ועדת השרים בסדר ומתי שאתם רוצים ועדת השרים לא בסדר. אי-אפשר טענות חלופיות במשפטים, נכון? אי-אפשר טענה לחלופין. אם לא הלך לנו עם זה, אנחנו נעשה טענה הפוכה לחלוטין אחרת. עכשיו ועדת השרים היא כן סמכות בעיניה.

אני לא חושבת שלזה היא התכוונה.

בואי נשאיר את זה כך, נדון בזה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

רק חשוב להגיד עוד פעם. מה שאנחנו ראינו לנגד עינינו, וכך אני מבינה את הדיון שהיה בוועדת השרים. לא הייתי בו, אבל מוסרים לי שהוועדה ראתה לנגד עיניה שמדובר אך ורק על הזכאים של משרד השיכון, 2,750 זכאים ולא גם על הזכאים של משרד הקליטה.

אפשר לבדוק את זה גם בפרוטוקול של המליאה בטרומית. יש פה אבסורד מסוים, שאת שוכחת שאני ממפלגת ישראל ביתנו ותיק הקליטה והעלייה בישראל ביתנו ולכן התמיכה שלנו היתה תלויה בזה שגם הזכאים של משרד הקליטה יהיו בפנים. אם היית עושה שיעורי בית היית יודעת לפחות מי השרים אצלנו שחשוב להם בנוסף למשרד השיכון להעביר את אותם זכאים.

לכן אני אומרת שנשאיר את זה לקריאה השנייה והשלישית ואז נראה איך עובד כל המנגנון במשרד הקליטה.

הצעתך מקובלת על היושב ראש.

הצעתך מקובלת על היושב ראש.

אני מוכרחה להודות, מעולם לא כתבתי מילה בהצעת חוק שאני לא מבינה את המשמעות שלה. אני מוכרחה לומר, אני לא יודעת מה לעשות עם זה. אני מנסה לומר לך ש"על-פי כל דין" לא מכניס לך שום דבר. אם הם לא על-פי כל דין ואם הם לא מקבלים מכוח דין, אז זה לא נותן שום דבר.

דין יכול להיות רק חוק מחוקק? ואם יש דין של החלטת ממשלה?

זה לא דין.

יפה. אנחנו פה בפרק במשפטים. בואו נלמד כי אני חושב שמלבד עורכת דין לוי-אבקסיס - - -

לא, לא מתעסקת ולא התעסקתי יום אחד בעריכת דין.

חוק הפרשנות קובע שדין הוא כל אחד מאלה: 1. חיקוק.
2. דינים דתיים.
3. אקט של הפרלמנט ודינים אוטונומיים".
זה לא רלוונטי. דהיינו, אנחנו מדברים על חיקוק. ומה זה חיקוק? חיקוק זה חוק או תקנה.

אה, אז יכול להיות שזה מכוח תקנות.

איזה תקנות?

אולי תקנות של דיור ציבורי? אולי תקנות של עולים חדשים? לי מאוד חשוב להכניס גם את אלה שברשימה של משרד הקליטה.

אני מבינה. אני מנסה לומר לך, שאם אני לא יודעת מה המקור לתשלום לעולים, יכול להיות שכשאני כותבת "או על-פי כל דין", אני לא מכניסה אותם כך וכך. אם הם לא זכאים, לא על-פי כל דין ולא על פי - - -

אז איך אנחנו מרחיבים?

אני לא יודעת, אני צריכה תשובה לשאלה הזאת. זה מה שאני אומרת, אני קצת בבעיה. אני כותבת כאן מילים ריקות, שאני לא יודעת מה המשמעות שלהן במשמעות העניין.

כל העניין של הזכאים במשרד הקליטה, זה גם כן רשימה של 2,000 ומשהו איש שיש להם תעודת זכאות לדיור ציבורי.

במשרד הקליטה כתוב חד משמעי , שקבלת הדירה בדיור הציבורי, מותנית בהצגת תעודת זכאות בתוקף מטעם משרד הבינוי ומשרד הקליטה.

אז יש פה, אז אני לא צריך להוסיף "על-פי כל דין". זה מי שמוגדר כזכאי לדיור ציבורי על פי הכללים של משרד הבינוי והשיכון.

אם יסתבר אחרי הקריאה הראשונה שזה ממקור אחר, אנחנו נזכיר אותם בדברי ההסבר ולא יוכלו לטעון נושא חדש.

בדברי ההסבר אנחנו מזכירים גם את הממתינים בתור של הקליטה.

כן.

בסדר.

אני מוחקת את המילים "או על-פי כל דין".

זה לא מה שעמד בפני הוועדה ומבחינתנו זה שינוי משמעותי. זה מגדיל את מספר הזכאים.

תגישו את הדברים האלה אחרי זה.

אז תיתנו לנו עלו תקציב מעודכנת.

רבותיי, זאת רק קריאה ראשונה. מעיין, בממשלה הבאה שר האוצר הבא או שילך עם אורלי אבקסיס או שילך נגדה.

או שתהיה במשרד האוצר.

אני רק אומרת שזה מעבר לנושא העלות התקציבית.

אני לא רוצה להמשיך את הוויכוח הזה. תודה.

אתי, אפשר להצביע?

רגע. נקרא כבר את ההגדרה השנייה למרות שלפי הסדר היא צריכה להיות הראשונה:

לעניין זה זכאי כהגדרתו בסעיף 3".

כפי שאנחנו נראה, בסעיף 3 מוצע להכניס הגדרה של זכאי את ההגדרה שקיימת היום. לכן נראה לי שזה תקין. מבחינתי, אפשר בתיקון האמור להצביע.

אני מעלה להצבעה את סעיף 1. מי בעד? אורלי מחליפה את חבר הכנסת רוברט אילטוב.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – נגד
נמנעים – אין

סעיף 1 התקבל

אושר.

סעיף 2.

סעיף 2 מדבר על תיקון סעיף 3. סעיף 3 עניינו בדייר ממשיך ואומר כך:

"2.
בסעיף 3(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "לעניין סעיף זה", "זכאי" – מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים".

כאמור, זאת ההגדרה של זכאי הקיימת היום בסעיף 1 לחוק. סעיף 3 מדבר מתי תהיה זכאות לדייר ממשיך או מתי תישלל זכאותו להתגורר בדירה הציבורית. הוא אומר בעצם שבנסיבות מסוימות, דייר ממשיך לא יהיה זכאי לדירה הציבורית.

סעיף קטן ב' אומר, שהוראות סעיף קטן א' לא יחולו על דייר ממשיך שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, יראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין וגומר.

אחר-כך יש שימוש נוסף במילה "זכאי". לצורך סעיף זה ברור שהגדרת זכאי היא ההגדרה הקודמת.

אני מבקשת לאשר את הסעיף.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 2 אושר

סעיף 2 אושר. עוברים לסעיף 3.

עכשיו אנחנו מגיעים ללב הצעת החוק.

"הוספת סעיף 4א

3. אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
זכאות לסיוע בשכר דירה.

4א.


1. זכאי יקבל סיוע בתשלום שכר דירה; הסיוע בשכר הדירה יינתן עד ליום כניסתו לדירה הציבורית.

2. סיוע לפי סעיף קטן (א) יהיה בסכום הזהה לסכום שהיה משולם עבור השכירות של הדירה הציבורית, אילו היתה מוצעת בשוק החופשי; ואולם, מסכום זה יקוזזו דמי השכירות אותם היה משלם הזכאי בפועל עבור הדירה הציבורית".
יש לי מספר שאלות הבהרה לעניין סעיף זה. בעצם, מה שהסעיף מנסה לומר זה שזכאי יקבל סיוע בתשלום שכר דירה בסכומים ובשיעורים שקבע השר לפי סעיף 8ב(4), שזה הסעיף הבא.

יש איזו סתירה, וברשותכם אני רוצה להמשיך להקריא כדי להסביר את ההערה שלי. סעיף 8 זה סעיף שמסמיך את השר להתקין תקנות.

"תיקון סעיף 8

4. בסעיף 8 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב3) יבוא:"
"(ב4) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע מעת לעת את שיעורי הסיוע בשכר דירה כאמור בסעיף 4א".

לכאורה, אם אני קוראת את סעיף 4א המוצע, שאנחנו מדברים בסעיף קטן ב', שהסיוע לפי סעיף קטן א' יהיה בסכום מסוים. מצד שני, בסעיף 8ב(4) המוצע, אומרים שהשר יקבע את שיעורי הסיוע. זאת אומרת, בעצם, אם אני מבינה נכון - - -

אין לזה תקרה.

לא רק שאין לזה תקרה. בעצם את אומרת שהסיוע יהיה בהתאם לסכומים או לשיעורים שיקבע השר. השר, בבואו לקבוע בתקנות ובאישור ועדת הכלכלה, בבואו לקבוע את גובה הסיוע, הוא יביא בחשבון את שכר הדירה שמשולם בשוק החופשי. נכון? זה הרעיון ולכן צריך לשנות את הניסוח.

למה?

כי אחרת, כפי שזה נוסח כרגע זה סותר.
אני אנסח את זה אחרת. אני אכתוב: "ובלבד שקביעה תתבסס על סכומי שכירות דירות בשוק החופשי". כשאני מדברת על שכירות דירות בשוק החופשי, אנחנו יודעים שבכל אזור בארץ ובכל שכונה יש שכר דירה שונה. הרי השר לא יכול לקבוע תקנות כמה עולה דירה ברחוב מסוים בעיר מסוימת. לכן צריכים להביא בחשבון איזה ממוצע. אני לא יודעת אם זה ממוצע לפי ערים או ממוצע לפי שכונות.

צריך להשאיר קצת גמישות.

אני צריכה איזו הכוונה.

מה את מציעה?

אני מציעה לפי שכר דירה ממוצע בארץ או שכר דירה ממוצע בערים השונות.

בערים השונות כי כל זכאי שייך לעיר מסוימת.

באזור הזכאות שלו.

אזור זכאות זה לא אומר שום דבר כי אם אני מדברת רק על ירושלים, כמה אזורי זכאות יש? הוא הרי לא יגיד לפי שכונה.

יש הבדל בין אזור המרכז לבין אזור הדרום.

יש ארצי, יש ערים, יש אזורים - - -

אף אחד לא ייתן להם לשכור בדניה או בקיסריה.

הם לא מקבלים את הסיוע עד שהם לא מביאים. לכן אנחנו מדברים על הממוצע. אף אחד לא לוקח אותם לאזורים של שכר דירה מטורף. בואו נראה איפה בעיר יש דיור ציבורי. גם כשאנחנו מדברים על ממוצע, אם יש דייר בתל-אביב והוא זכאי לדירת שני חדרים. לעומת זאת, יש משפחה עם 5 ילדים עם 7 נפשות ואז הוא יהיה זכאי לדירה יותר גדולה. לכן גם אם שניהם בתל-אביב, זה יהיה בהתאם. לכן אנחנו אומרים "בהתאם לזכאותו ולמקום מגוריו"

עכשיו החוק אושר והשר רוצה לקבוע תקנות. צריכים לומר לו מה הוא אמור לקבוע בתקנות האלה. אני רוצה להגיד לו, האם הוא יקבע בשכונה איקס, כפר שלם למשל, ובדרום תל-אביב במקום אחר, מחיר ממוצע לדירת 2 חדרים, 3 חדרים ו-4 חדרים? 5 חדרים? זה מה שאת מצפה שהוא יעשה?

גם היום, כשיש את הזכאות של אותם דיירים, שהיו אמורים להיות דיירים, זה נקבע גם ביחס לזכאות שלהם, לאיזה סוג דירה הם זכאים. לדוגמא, זכאי לדיור ציבורי יחיד, ההשתתפות היא 700 שקלים ולא 3,000 שקלים, למרות שלא תמצאי שום דיברה ב-700 שקלים באזורים האלה. לכן אנחנו אומרים שזה יהיה משהו הגיוני.

באותו אזור, משפחה עם מספר נפשות יותר גדול, הזכאות היא יותר גדולה. לכן הקריטריונים קיימים בתוך משרד השיכון.

זה רמות זכאות?

זה רמות זכאות וזה אזורי זכאות. יש היום איסור להעביר אדם ממקום למקום.

זה לא שייך.

זה כן שייך כי זה משמעותי לגבי הסכום בסופו של דבר. אם מישהו גר בלוד ורוצה לעבור לחולון כדי לשכור שם דירה, לא נותנים לו. אלה שני משרדים נפרדים, שני חלקים נפרדים של משרד השיכון. הוא יקבל לפי לוד ולא לפי חולון.

לפי רמות זכאות ואזורי זכאות.

"השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע מעת לעת את שיעורי הזכאות בשכר דירה כאמור בסעיף 4א, בהתאם לרמות זכאות ואזורי זכאות".

עכשיו השאלה של התקרה. הסיוע יהיה עד לתקרה שנקבעה בהתאם לתקנות האלה? זה מה שאת מנסה לומר?

לא. אני בכלל לא נכנסת לזה. אנחנו ננהל את המאבק על זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

לא להתייחס בכלל לעניין של התקרה.

לא.

"ואולם מסכום זה יקוזזו דמי השכירות שאותם היה משלם הזכאי בפועל עבור דירה ציבורית אילו התגורר בדירה כזאת".

זאת הכוונה. אני מקווה שהחוק הזה יעודד את הממשלה לדאוג למלאי נוסף של דיור ציבורי.

בממשלה הבאה את שרת הדיור והשיכון.

זה יחייב ניסוח מחדש, אני מקווה שהבנתי את העקרונות של סעיפים 3 ו-4. אנחנו נעבוד על זה. אני רק רוצה להעיר שיש תיקון נוסף שנדרש בסעיף 6 לחוק העיקרי: "לעניין חישוב התקופות המנויות בהגדרת "דייר ממשיך" ו"זכאי" שבסעיף 1", כאן אנחנו נאמר, "דייר ממשיך שבסעיף 1 וזכאי שבסעיף 3" כי העברת את ההגדרה של זכאי לסעיף 3.

את סומכת על עורכת דין בנדלר?

כן.

גם אני.

אני יכול ללכת להצבעה?

אנחנו מצביעים על סעיפים 3 ו-4 ותיקון סעיף 6 לחוק העיקרי, בהתאם להנחיות שקיבלתי. זה כמובן יחייב שינוי ניסוחים.

אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיפים 3, 4 ותיקון סעיף 6 לחוק העיקרי התקבלו

אושר.

אני מודה ליו"ר הוועדה ולצוות של הוועדה.

אני רוצה לסיים. אני מודה לחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס על המסירות שלה, על העבודה היסודית שלה, הרצינות שלה. במקרה אני ידיד של אביה ואני אומר שזה לא התפוח כי אי-אפשר לומר תפוחה, אז אני לא יודע לאיזה פרי אני אמשיל אותך, לא נפלה רחוק מהעץ.

תודה רבה, אני רואה בזה מחמאה.

אני מודה לרן מלמד.

גם אני רוצה להודות. אני רוצה להודות לכל מי שעושה במלאכה.

כל אלה שעושים במלאכה. אני תמיד משרת את הציבור. תודה לאל שיש לנו את הגברת סמפולינסקי, את גברת בנדלר ואת הגברת ורון. אני מאוד מודה למעיין נשר שהיא מקצוענית. היא עובדת איתי בכל-כך הרבה נושאים והנשר שלה מעופף מעלינו תמיד בהרבה מאוד אצילות וחכמה.

אני מצפה לקבל את העלות התקציבית.

תקבלו.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 19:05.>