PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
08/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 348>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ה (08 בדצמבר 2014), שעה 10:55

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד-2014, כ/568, של חה"כ מיקי רוזנטל, חיים כץ, קארין אלהרר, אילן גילאון - הכנה לקריאה שנייה ושלישית, בקשה לדיון מחדש של חה"כ חיים כץ לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
מיקי רוזנטל

>
עו"ד רועי קרת - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד גלעד מרקמן - לשכת עורכי הדין

עו"ד ערן בקר - לשכת עורכי הדין

נעה בן שבת
איילת וולברג (מתמחה)

וילמה מאור

אושרה עצידה
<

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד-2014, כ/568, של חה"כ מיקי רוזנטל, חיים כץ, קארין אלהרר, אילן גילאון - הכנה לקריאה שנייה ושלישית, בקשה לדיון מחדש של חה"כ חיים כץ לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת

>

בוקר טוב. היושב-ראש הקבוע אומר: עדיין בוקר. בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. היום יום שני, ט"ז בכסלו תשע"ה, 8 בדצמבר 2014 כשעל סדר היום בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת חיים כץ לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159).
אני אעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה שתסביר לנו על מה אנחנו הולכים לדון בבקשה של חבר הכנסת חיים כץ.

אדוני, אני מבינה שהדבר העיקרי זה הבהרה של דבר שנאמר בפרוטוקול ואנחנו מבינים עכשיו שהוא הובן בצורה הפוכה לגמרי מאיך שהוא נאמר. חבר הכנסת חיים כץ הגיע לפה והודיע על האחוזים שהם יהיו השיעור המרבי לגמלאות הגדולות ולגמלאות הקטנות, ואחר כך הוא ציין שמהתשלום הרטרואקטיבי אפשר יהיה לגבות עד 35%.

למעשה, אנחנו הבנו היום שלשכת עורכי הדין הבינה את זה כאילו שהם יכולים לקבל עבור הסכום הרטרואקטיבי, חישוב שכר הטרחה הוא לפי 35% מהסכומים הרטרואקטיביים. אנחנו רוצים להבהיר את זה. לכן, אני רוצה לקרוא את נוסח הסעיף כדי שלא יהיה כל ספק לגבי הסכום ומזה אפשר יהיה לראות מה הסכומים שאפשר לקבל ואחר כך להגיע לשאלת הגבייה. 35% מתייחס לשאלת הגבייה ולעניין הזה ולו לבדו צריך להתייחס הנושא של 35%. לא היתה כל כוונה, לא על כך דובר, לא על כך סוכם, שיגבו 35% מהסכומים הרטרואקטיביים.

אדוני, אקריא את ההגדרות של הסכום המזערי והשיעור המרבי.

"סכום מזערי" – סך של 1,500 שקלים חדשים, מעודכן לפי הוראות סעיף 315ט(ב);

(1) בעד טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) או (3) – 10.75 אחוזים, ואם סכום הקצבה ובכלל זה מענק המחושב לפיה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (בהגדרה זו – סכום נמוך) – 13 אחוזים;
(2) בעד טיפול בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) – 13 אחוזים, ולגבי סכום נמוך – 15 אחוזים;
(3) בעד טיפול בתביעה שהוא ייצוג בפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי סעיפים 10, 213, או 123 לרבות כפי שהוחל מכוח סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, או לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת – 23 אחוזים, ולגבי סכום נמוך – 24 אחוזים;"

שוב, אלה השיעורים שהוסכמו - לא סכום מינימום ולא גבייה מוגדלת, לא שיעורים מוגדלים עבור הגבייה הרטרואקטיבית. אחר כך נגיע לסעיף הגבייה. אלה השיעורים לתשלום.

אנחנו עוברים לסעיף 315ה להגבלה על מועדי גביית התשלומים. אני אולי אקריא אותו, אדוני.

חבר הכנסת מיקי רוזנטל, קודם כל, נקיים הצבעה על פתיחה ואישור הרביזיה של חבר הכנסת חיים כץ. כמובן מי בעד הרביזיה?

הצבעה
בעד – פה אחד
הרביזיה נתקבלה.

הוצבע פה אחד. עכשיו הדיון על הרביזיה.

כפי שאמרתי, אחד, הנושא של ההגדרה "סכום מזערי" וההגדרה "שיעורים לתשלום". אין שם 35%, שיעורים כמו שהוקראו לשלוש הדרגות שדובר בהן.
"סעיף 315ה הגבלה על מועדי גביית התשלומים.

א) התשלומים האמורים בסעיף 315ב ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים, ואולם הצדדים רשאים להסכים בכתב על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה:
(1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט שני שלישים מדמי הגשת תביעה שאפשר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך, ואת היתרה מדמי הגשת התביעה אפשר יהיה לגבות ממועד הגשת התביעה ואילך;"
פה מתייחסים לאותה אמירה שמקדימים לפי בקשת הגורמים שנשמעו פה את האפשרות לגבות חלק מדמי הגשת התביעה, 1,000 שקלים מתוך 1,500, כבר במועד פתיחת התיק.
"(2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה להחלטה בתביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 315ב תשלום העולה על סכום השווה ל־35% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי סעיף 315ב; חישוב התשלום שאפשר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול במועד מאוחר שינוי בסכום הגמלה;
(3) יתרת התשלום המגיעה לפי סעיף 315ב בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; חישוב התשלום שאפשר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול במועד מאוחר שינוי בסכום הגמלה;"
מה שאנחנו קוראים פה זה את התביעה המוגדלת מהתשלום הרטרואקטיבי. לא הסכום יוגדל, אלא האפשרות לקבל במועד מוקדם יותר את הכסף, 35% מהסכום הרטרואקטיבי ו-25% מהסכומים לכל חודש.

כך הובן מלכתחילה.

אני גם חשבתי שהובן ככה, אבל אנחנו לא רוצים שישתמע אחרת.

אדוני, אני אקריא גם את סעיף ב' ו-ג' כי בסעיף ג' היתה הוראה לגבי הפטירה וגם אותה אנחנו רוצים להקריא מכיוון שאנחנו שכבר בתוך אותו סעיף.

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, או בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור בסעיף 315ד, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון, המענק או הגמלה כאמור בסעיף 315ד, לפי העניין.
(ג) (1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה, מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי סעיף 316.
(2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי פרק ה' ונותר חייב בתשלום לפי סימן זה למי שייצגו או סייע באופן אחר בהגשת התביעה לאותה קצבה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות.
(ד) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 303." - זה התיקונים לסעיף 315ה.

אדוני, אני לא מקריאה את כל התיקונים שהוסכמו בדיון. אני רק מקריאה את הדברים שהיו טעונים הבהרה.

מה שטעון הבהרה.

אדוני, כשאנחנו מדברים על ההתקשרות אנחנו נתנו זכות לחזרה מההתקשרות וכיוון שיש פה תשלומים שהוקדם מועד תשלומם אז אנחנו אומרים שיוחזר לו גם הסכום אם הוא שילם אותו במועד ההתקשרות וחזר בו מההתקשרות. אקרא עכשיו את סעיפים 2(ד) ו- (ה) לסעיף 315ז.

"(ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 7 ימי עבודה..." – כפי שהסכימה הוועדה – "...ממועד קבלת ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו.
(ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב)..." - או הוראות לגבי דף המידע – כפי שהובהר בדיון - "...לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שניתן היה לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות סעיף 315ב או 315ד, לפי העניין."

זה גם דבר שהוסכם בוועדה. שוב, אני לא מקריאה את כל הסיכומים שהיו בוועדה.

סעיף נוסף שהיה בו עוד נושא זה הנושא של סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בידי עורך דין בהליכים מסוימים. אדוני, אני אקריא את כל הסעיף. אבל אני רוצה להעיר שבמהלך קריאת הסעיף היה פה נציג של משרד הבריאות שבטעות העלה את הנושא של ועדת עררים לגזזת. בניגוד לוועדת המומחים לענייני גזזת שהיא ועדה שבאמת יכולה לעורר שאלות של הכרה בקשר הסיבתי ושזה שאלות יותר מורכבות ולכן החריגו אותה מתחולת החוק, פה בסעיף 315ח הנושא של ועדת עררים לענייני גזזת הוא נושא ככל ועדת עררים - הנושא הרפואי, ולא היה מקום להכניס אותה לפה. לכן, אקרא את הנוסח בלי הוועדה הזו. אני מבקשת שזה תיקון שגם הוועדה תקבל אותו עם כל התיקונים שנקריא עכשיו ושהקראנו לפני שנפתחה הרביזיה.

"סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בידי עורך דין בהליכים מסוימים 315ח (א) הוראות סעיפים 315ב(א) ו-(ב), 315ג, 315ה ו-315ו(1) לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין, אם כרוך בה אחד מההליכים המפורטים להלן, והכול אלא אם כן קבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים:
(1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה..." - כפי שהציע פה עו"ד מרקמן בדיון - "... או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי-כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות;" במקום אי-שיתוף פעולה קראנו לזה נסיבות טכניות.

"(2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים..." - רק ועדת מומחים - "...לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, שלא נובעים מנסיבות טכניות;
(3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי-הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי סעיף 296." זה אותו מקרה - - -

זה צריך להיות תביעה, לא ערעור. יש פה יועץ משפטי של הביטוח הלאומי.

אם זה תביעה אז אנחנו מבקשים שהסעיף הזה יימחק. כי אם זו תובענה אז זו תובענה שנדחית ואז אנחנו בפסקה (1). אדוני, אני מבקשת להוריד את פסקה (3) כי זה לא ערעור. חשבנו בהתחלה שזה ערעור. אם זו תובענה היא ממילא נכנסת לפסקה (1). אז אני מציעה למחוק את פסקה (3). אנחנו אמרנו לדחות תביעה ואם אתה אומר שהדחייה של התביעה היא בגלל אי-הכרה בתקופה שקדמה לה זה דחייה של תביעה והיא נמצאת בפסקה (1) והיא ההליך הסבוך שעליה אתה רוצה להגן. לא צריך לכתוב את זה באופן נפרד.

אדוני היושב-ראש, להגיב עכשיו או אחרי זה? כי יש פה המון שינויים שאני לא חושב שהיה עליהם דיון. נשמח להגיב.

הם כולם נדונו. אנחנו קוראים ומבהירים רק את ההוראות של - - -

אני אעשה סדר.

לא,, המחיקה של הסעיף - - -

סליחה.

אדוני ינהל את הדיון, יגיד לי מתי להגיד.

סליחה, אתה לא מאפשר לי לנהל את הדיון. היתה פה התייחסות בדיונים כשהיה נציג משרד הבריאות וזה הוכנס בעקבות ההערה. לאחר שנבדקו הדברים הובהר שלא היה צריך להכניס.

זה בעקבות ההערה שלי נכנס.

לא. פסקה (3) נכנסה: ערעור שהגיש עורך-דין בשל אי הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה - זה נכנס לפי ההערה של עו"ד מרקמן. עכשיו אומר לי עו"ד מרקמן: זה בכלל לא ערעור, זה תובענה. אני אומרת, אם זו תובענה מיותרת הפסקה הזו כי יש פסקה (1) שאומרת שתובענה שהגיש עורך דין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה, אז גם הנושא הזה נמצא במסגרת הערעור הזה.

עו"ד גלעד מרקמן, נציג לשכת עורכי הדין. אבל גם אם הטיפול בתביעה כנגד פקיד התביעות. אני אבקש להגיב גם לשינויים הנוספים שחלקם נעשו, אני הבנתי, בעקבות מכתב שאני כתבתי ליועצת המשפטית.

סליחה, ההבהרה נמסרה בעקבות המכתב שלכם על ההבנה המאוד מרחיקת לכת - - -

לא נעשה שינוי, תבין. לגבי ה-35% - זה לא שינוי, זו הבהרה, חד-משמעית.

אני כרגע אתייחס לסעיף קטן (3) עם הערעור עם התביעה ואני אבקש להתייחס גם לשינויים נוספים או להבהרות.

תתמקד כרגע עם הערר לתביעה, בבקשה.

מה שאנחנו טענו גם בדיון שהביטוח הלאומי אוטומטית מאשר עד שנה אחורה. סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר תשלומים, גמלאות רטרואקטיביות עד שנה אחורה מהתביעה. אמרנו שיש פתח ואפשרות לפנות ולבקש שייתנו גם מעבר לזה. לצורך זה צריך להגיש, לפנות בבקשה או בתביעה קודם כל לביטוח הלאומי, ואם הוא דוחה את זה אז לבית הדין. ולכן אני בא ואומר, הטיפול לקבל רטרואקטיבית מעבר לשנה אחורה זה טיפול משמעותי. זה לא חלק מתביעה רגילה.

אבל לא על זה מה שדיברה הוועדה. הוועדה דיברה כשכשאתה מגיע לבית הדין המורכבות מתחילה, היא לא מול פקיד התביעות. פקיד התביעות – אתה יכול לדרוש כל מיני דברים ומול פקיד התביעות זה לא המורכבות. אם אנחנו מדברים על מצב שאנחנו הגענו לבית הדין, למשל, בערעור על החלטת ועדת מומחים - זה הסעיף - ורק שם נמצאת המורכבות - - - אדוני, זה מה שעלה בדיון.

אני שואלת את היועצת המשפטית, סעיף ספציפי לתביעה יש לך וסעיף ספציפי לעררים יש. למה היה נדרש בכלל להכניס את זה?

למה היה נדרש? בגלל שעו"ד מרקמן אמר שיש לו איזה תביעה. הוא הצליח להשיג איזה פסק דין על תקופה שקדמה לתקופה שאפשר להגיש תביעה לפי 296 בגלל כל מיני בעיות של התיישנות.

בכל מקרה זה נכנס לאחת מהקטגוריות.

זה נכנס לקטגוריה. ברגע שאנחנו מגיעים למצב שצריך לפנות לבית הדין, לא הפנייה, הפנייה - אף אחד לא דיבר על מצב של פנייה לפקיד התביעות. פנייה לפקיד התביעות – מסובך, לא מסובך, זה הטיפול בתביעה. אם הוא צריך כבר להגיע לערעור לבית הדין לעבודה אנחנו לא רוצים להיכנס. אנחנו מבינים שזה תביעה מסובכת וזה כבר מורכב ובעניינים האלה רוצים להחריג אותם.

אני מבינה ממנו שהוא לא מדבר על המצב של הערעור – התובענה, ואנחנו מדברים על תובענה בשל החלטה לדחות תביעה, אז זה כבר נמצא כבר בפסקה (1).

לא, אני התכוונתי לתביעה. תביעה – הרי יש הגדרה מהי - - -

אתה התכוונת לתביעה. השאלה אם הוועדה רוצה להוציא סוג מסוים של תביעות או כל תביעה - --

להחריג תביעות?

לא להחריג. תנו לנו את ה-13% עבור התביעה הזו, תנו לנו את ה-15%. זו תביעה נפרדת שאנחנו מנסים להשיג לאנשים, עוד גמלאות מעבר שנה אחורה. אתם לא רוצים? לא נטפל בזה.

אדוני, זו שאלה אחרת. אנחנו פונים פה לסעיף אחר. אני מבקשת לא לערבב בין העניינים.

אם אני משאיר את הנוסח כפי שהיה?

לנושא של הערעור אפשר להשאיר את הנוסח כפי שהיה - - -

אז אני משאיר אותו.

אז נשאיר את הנוסח כפי שהיה. אבל עניין אחר זה נוגע לסכומים בגין תביעת הכרה ואנחנו התייחסנו לנושא הזה. דובר על כך שתביעת הכרה היא תזכה בסכום המזערי - 1,500 שקלים כי היא תביעת הכרה שאם היא עומדת בפני עצמה היא תזכה ב-1,500 שקלים חדשים.

ביטוח הלאומי, יש לך מה להוסיף?

כן. אני חולק על עו"ד מרקמן. תביעות נזיקיות מעבר שנה אחורה הן תביעות נזיקיות. הן מתנהלות בבית משפט, לא בבית הדין. המקרים החריגים של התנהלות בבית הדין הם מקרים חריגים. יש לנו מחלוקת בכל מה שנוגע לחוק הזה, אבל אני לא חושב שיש מקום לגבות על זה בנפרד.

תודה. יש התייחסות נוספות? בבקשה. האם יש להוסיף מעבר? את הנושא הזה מיצינו. תחזור לסעיפים.

טענות לסעיפים הקודמים. אם יורשה לי, כללית אני סבור שההליך של הרביזיה שנעשתה פה מבלי שלמשל נציגי חברות המימוש, הזכויות, לא הוזמנו ולא יכלו להגיע - - -

גם אתם לא הוזמנתם. אף אחד לא הוזמן, רק חברי הכנסת.

אני חשבתי לקבל ממך קומפלימנט הבוקר. שלחת מכתב ליועצת המשפטית שלנו.

הם כולם בכנסת, הם יכולים לבוא. רק בשביל רמת העובדה, כולם בכנסת.

חשבתי לקבל ממך איזה מחמאה. שלחת מכתב והיועצת המשפטית מבחינתה יכלה להגיד: לא הבנת או שלא הבנתם כהוגן. היא הביאה את זה כדי למנוע מחר-מחרתיים איזה ספקות או להטעות אתכם, והובאה פה הבהרה בהליך הכי מתבקש על מנת שהחוק הזה לא יעבור עם ספק הכי קטן. לכן, פתחנו ספציפית את הנושא הזה.

אני מבקש. אני סבור שזה - - -

אמרת, תודה.

עכשיו רק להתייחס לנקודה הזו, עם כל הכבוד.

רק לנקודה שהיא הקריאה.

רק לנקודה שהיא הקריאה. חוות דעת של היועץ הכלכלי של הוועדה, רו"ח יהודה מלול, קבעה במפורש שעל הגמלאות הרטרואקטיביות לדעתו צריך לתת תוספת תשלום. זה נאמר במפורש בחוות דעתו ולכן ככה אנחנו גם הבנו את ההחלטה של הוועדה.

בוא אסדר לך. מאחר ואנחנו אחרי חוות הדעת ויצא פה מתווה מסוים ואחרי הכול, לאור זאת אתם הבנתם את הסוגיה של ה-35% בצורה אחרת, באה היועצת המשפטית והבהירה את זה בצורה הכי מפורשת לאור בקשתו של חבר הכנסת חיים כץ ידידי לקיים דיון. לכן, אל תחזור אתנו לחוות הדעת של מלול, אנחנו לא שם.

אדוני, סליחה שאני מתפרצת, אבל אני רוצה להבהיר עוד שני דברים. חוות הדעת אמרה שכדאי לתמרץ על הרטרואקטיביות. אנחנו מצאנו דרכים אחרות לתמרץ על רטרואקטיביות. למשל, להגדיל את הסכום שאפשר לגבות מהסכום הרטרואקטיבי. זה כשלעצמו מאפשר. אם אתה תגבו יותר מהר תוכלו לגבות יותר. אם אתם תצליחו להשיג סכום רטרואקטיבי יותר גבוה תוכלו גם לגבות יותר מהר. זה כשלעצמו מהווה - - -, מה גם שהאחוזים עולים על האחוזים שהומלצו בחוות הדעת.

תודה. סליחה, אני מביא - - -

שני משפטים.

אחרונים, בבקשה.

שני משפטים אחרונים. שתי נקודות אני מבקש לייחס. אם כבר נעשתה רביזיה, אני פניתי בסיום הדיון לחבר הכנסת מיקי רוזנטל ואני חושב שצריכה להיעשות פה רביזיה בנקודה שדרך אגב, נציג הנכים העלה. אני חושב שהיא פוגעת בנכים ואסביר.

היא קשורה לרביזיה הזו? זה קשור לרביזיה הזו?

היא קשורה על כל הנושא של השכר, ודאי שהיא קשורה. אני רק רוצה להגיד משהו.

לא. אדוני, בוא תקשיב. אנחנו לא הזמנו, חוץ מחברי כנסת, אף אחד. אתה יוצר פה מצב. אנחנו מקיימים דיון על הרביזיה הספציפית של חבר הכנסת חיים כץ, נקודה. לכן, אני מביא את זה להצבעה.

אם יורשה לי רק משפט אחד. אני רק אגיד מה אני התכוונתי ואולי בכל זאת אציג, ואעשה זאת קצר.

לא, לא.

לא שוכנעת. פנית, לא רוצים. אתה לא יכול להכריח מישהו לעשות רביזיה. ביקשת, דעתך לא התקבלה.

עו"ד מרקמן, אתה לא ברשות דיבור. היועצת המשפטית, בבקשה.

רק עוד דבר אחרון, אדוני. יש סעיף ששר המשפטים רשאי לשנות את השיעורים המרביים. מאחר שיש גם סכום, בתוך ההגדרה "שיעור מרבי" יש גם את הסכום של 1,200 שקלים, גם את הנושא הזה, השיעורים והסכום הנקובים בהגדרה "השיעור מרבי", אפשר יהיה גם לשנות אותם בידי השר, שר המשפטים בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

מה לגבי הסעיף התקציבי?

אדוני, יש פה טענה שיש פה תוספת תקציבית. אנחנו שמענו בדיון שהממשלה תומכת בהצעת החוק. הנושא של הסיוע המשפטי הוסף פה בהסכמת משרד המשפטים ובתיאום איתם.

כפי שידוע לך, ושמעתי את קריאת הביניים, כשיש הסכמת ממשלה אז נושא של הסעיף התקציבי לא - - -

זה לא - - - מבחינה חוקתית. מבחינת חוק יסוד: - - -

סליחה, אתם תטענו את כל הטענות שלכם. אתם טוענים טענות חוקתיות על ימין ועל שמאל בכל מיני עניינים.

נכון, כי אנחנו סבורים שהצעת החוק - - -

עו"ד מרקמן.

תודה רבה שנתתם לי לדבר.

תודה. אנחנו מצביעים על כל הסעיפים שהוקראו עם התיקונים כפי שהקריאה אותם היועצת המשפטית של הוועדה. כמובן מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד

<הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד-2014, אושרה.>

הוצבע פה אחד.

תודה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>