PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
08/12/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 347>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ה (08 בדצמבר 2014), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 08/12/2014
תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה) (תיקון),התשע"ה-2014
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה) (תיקון),התשע"ה-2014>
מוזמנים
¶
>
רינה אשכנזי - מנהלת אגף כימיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד תמי מור - יועצת משפטית משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד מרינה אוסטפלד - יועצת משפטית, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
ד"ר רינה ורסנו - מנהלת היחידה לניהול סיכונים, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות
שי רייכר - מנהל תחום הערכת סיכונים, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. היום יום שני, 8 לדצמבר 2014, ט"ז בכסלו תשע"ה. על סדר היום תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה) (תיקון), התשע"ה-2014, פרוטוקול מס' 347.
לפני שאעביר את רשות הדיבור לנציג משרד החקלאות שירד ויפרט את המונחים המקצועיים, אני מבקש לקבל פירוט בלשון העם לגבי מה אתם הולכים לפשט, איזה בשורה אתם הולכים להביא לעם, במה אתם מחמירים או להקל.
משרד החקלאות, בבקשה. אחר כך משרד הבריאות.
תמי מור
¶
עו"ד תמי מור מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות. אנחנו מדברים על תקנות שהן משותפות לשני השרים ועניינן בריאות הציבור כאשר התקנות האלה אמורות לקבוע את השיעור המותר לשאריות של חומרי הדברה בגידולים שהצרכנים אוכלים. השאריות קבועות בתוך הנספחים, בתוך התוספות לתקנות, ומשנת 2008 הן לא עודכנו.
תמי מור
¶
לפי התוספות שהיו קיימות. כבר שנתיים שגורמים מקצועיים משני המשרדים ישבו ועשו רביזיה. היו מקרים שהיו צריכים למחוק, לבטל, לשנות. היו גם שינויים בעולם והתוצאה זה התוספות שבפני הוועדה.
מרינה אוסטפלד
¶
כמובן. אני עו"ד אוסטפלד מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. אני מצטרפת למה שאמרה עו"ד מור. מדובר בתקנות משותפות. התקנות הן מכוח פקודת בריאות הציבור (מזון) שהיא בסמכות שרת הבריאות, וגם הדרישה היא הסכמה של שר החקלאות מכוח חוק הגנת הצומח.
התקנות האלה עברו את כל הדרך הנחוצה עד להגשה לשולחן הכנסת, כולל אישור של משרד המשפטים כמובן. ידוע לי שהגורמים המקצועיים של שני המשרדים עבדו בצוותא ובצמוד. העניין תואם ביניהם לחלוטין ונכון שהתיקון היה בעקבות דרישה שלהם.
לגבי השאלה המקצועית - לצערי, לא אוכל לענות לך. יש פה אנשים מוסמכים ביותר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אז בהמשך. התאחדות החקלאים החדשה בישראל נמצאים כאן? לא. הוזמנו ולא הגיעו. התאחדות האיכרים? גם הוזמנו ולא הגיעו.
הייתי רוצה לשאול וניכנס לדיון קצר. כל אחד שואל מאיפה שהוא בא. בחברה הדתית יש דיון לגבי אותם ירקות שהם לכאורה נטולי חרקים, מה שנקרא. יש שם ויכוח כי רמות ההדברה שם הן גבוהות מאוד.
רינה ורסנו
¶
ד"ר רינה ורסנו, שירות המזון במשרד הבריאות. אנחנו היינו בקשר עם הרבנות בכל הנושא הזה כי גם הרבנות עצמה עשתה דיגום וראתה שיש חריגות וגם אנחנו.
רינה ורסנו
¶
נכון. גם אנחנו מכיוון שידענו את הבעיות האלה כי אנחנו דוגמים בשטח, ובמקרה ואם אנחנו מוצאים ברמה גבוהה מדי אנחנו מודיעים גם דרך העיתונות החרדית וגם בדרכים אחרות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אמר לי אחד המגדלים שהוא יותר נפסל בשיווק של אותן אגודות כשרות מאשר ממשרד הבריאות או ממשרד החקלאות?
רינה ורסנו
¶
היה לנו דיון משותף עם הרבנות בנושא הזה וגם רינה אשכנזי ממשרד החקלאות. איפשהו גיבשנו משהו שבמקרה והם יודעים משהו שאנחנו - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
כדאי שתכניסו לכם את זה לתוכנית העבודה כי רמות ההדברה וריכוז חומרי ההדברה שם הוא גבוה מאוד.
רינה ורסנו
¶
אני רוצה לתקן שב-20013 בדיגומים של למעלה מ-800 דגימות שכוללות, אני לא יכולה להגיד רק זה, היו מספר החריגות שאנחנו מצאנו נמוך ביותר. בסביבות בין 1 ל-3%. זה נמוך לעומת כל העולם.
רינה ורסנו
¶
אבל אני ביקשתי מהלשכות אצלנו שדוגמות, בייחוד בירושלים כי יש כאן הרבה סופרמרקטים ייחודים וגם בבני ברק.
היו"ר יעקב מרגי
¶
צילמו את האריזה של החסה הזו עם הרבה גופי כשרות, ופעם מישהו התבדח ואמר: הלוואי והיו שם עלים כמו שיש כל כך הרבה גופים.
רינה ורסנו
¶
נודע לנו אז כשישבנו אז בישיבה עם הרבנות ששיטת הבדיקה של החרקים הוחמרה. כתוצאה מכך החקלאים נאלצו כאילו להשתמש ברמות יותר גבוהות.
רינה אשכנזי
¶
רינה אשכנזי, משרד החקלאות. רציתי להוסיף שהעדכון הזה בא כן לתרום לבריאות הציבור כיוון שלמעשה הרמות האלה הותאמו למה שקיים בעולם כשינוי חיובי. אנחנו הורדנו חומרים מהקבוצות המסוכנות ביותר: זרחנים אורגנים, קרבמטים. לכן, מאוד חשוב לנו שזה ייכנס לפועל.
נעה בן שבת
¶
אדוני, אם אפשר כמה הבהרות לגבי המנגנון ולשאול כמה שאלות על כמה חומרים שמופיעים פה ברשימה. אני מבינה שהחומרים האסורים הם אלה שמופיעים בתוספת השלישית.
רינה ורסנו
¶
אם את מסתכלת אז בגוף התקנה עצמה כתוב כך: שיעור השארית המותר לפי העניין, לגבי מזון המיוצר בארץ שיעורו של חומר הדברה כמפורט בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה לפי העניין. זה אומר שמה שלא רשום כאן אסור.
רינה ורסנו
¶
אם את מסתכלת בתקנה עצמה רשום במפורש: השיעור המותר. סעיף 1 אומר שמה שמותר הוא רק תוספת ראשונה ותוספת שנייה. תוספת ראשונה זה חומרים שמשתמשים בהם בארץ היום. תוספת שנייה זה חומרים שהשתמשו בעבר וייתכן ועדיין הם יהיו כי הם נמצאים בקרקע כמו ה -D.D.T. וכל החומרים האלה שלא מתפרקים, ובכל זאת קבענו להם שארית מותרת כדי שלא יהיה מצב שיהיה ברמה שעלולה לסכן את האדם. התוספת השלישית היא הסבר מהי שארית. כל חומר הדברה יכול להתפרק ואנחנו רוצים שהשארית, כמות השארית, תכלול גם את כל החומרים שהתפרקו.
נעה בן שבת
¶
השאלה היא האם יש בתוספת הראשונה חומרים שלא מופיעים בתוספת השלישית? כי לפי הבנתי מה שאסור לפי התקנות זה אסור לייבא או לשווק חומר שיש עליו שארית ושארית היא מה שכתוב בתוספת השלישית. החומר שלא נמצא פה הוא כאילו - - -
רינה אשכנזי
¶
לא, לא. התוספת השלישית כוללת את כל החומרים של התוספת הראשונה והשנייה ומגדירים את צורתם הכימית איך הם נקבעים על פירות וירקות. מי שהולך לבדוק אותם במעבדה שיידע מה ההגדרה הכימית של התרכובת שהוא הולך להגדיר על עגבנייה ומלפפון.
נעה בן שבת
¶
יש פה חומרים שהיו בתקנות הקודמות וירדו לחלוטין. יש פה חומרים חדשים שלא היו בתקנות הקודמות. זאת אומרת, זה לא שאתם מאפשרים, בעצם הפעולה היא כפולה. אתם אומרים שברגע שאתם מכניסים אותם לרשימת החומרים בתוספת השלישית אז בעצם אתם קובעים את האיסור לפעול אותם, ואתם קובעים את השיעור המרבי בתוספת הראשונה - - -
נעה בן שבת
¶
אני לא מבינה את זה כי אני רואה בתקנות שאומרים: לא ייצר אדם מזון שנושא עליו שארית, ושארית היא מה שמוגדר בתוספת השלישית.
שי רייכר
¶
אין בתוספת השלישית חומרים שלא מופיעים בראשונה או בשנייה. השלישית זה רק ההסבר הכימי של מה לחפש.
רינה ורסנו
¶
אם את מסתכלת, יש לך שיעור מותר ואחר כך בתקנה יש לך שארית. מהי שארית? סך הכול של חומר ההדברה, תולדיו וחומרי הפירוק שלו כמפורט בתוספת השלישית, אז יש לך הסבר מה זה.
רינה אשכנזי
¶
התוספת השלישית היא טכנית והיא משמשת את מי שהולך לבדוק את החומרים האלה. היא לא מוסיפה או גורעת חומרים.
נעה בן שבת
¶
יש חומרים שבהם אתם הגדלתם את השיעורים יחסית לשיעורים שהיו מותרים בתוספות בנוסח הקודם שלהן. לדוגמה, בעמ' 7 יש פה איזה חומר שהרמה במלפפונים לגביו היא אימידקלופריד כשהכמות המותרת קודם היתה 0.10 וכעת אתם מאפשרים כמות של 1.00.
רינה ורסנו
¶
לא אמרנו שרק כלפי מטה. אמרנו שעשינו רביזיה למספר רב של חומרים ויצאו משימוש בכלל, כמו הזרחנים האורגניים שהם מסוכנים והקרבמטים.
רינה ורסנו
¶
בחלק במקומם נכנסו חומרים חדשים. עברו ועדה טוקסיקולוגית ואושרו לשימוש ועשו עבודות שארית בהם מבחינה חקלאית ומבחינה בריאותית, ואז נקבעה שארית. בנוסף לכך, אנחנו גם בדקנו. עברנו על חומרים שאושרו בעבר לראות אם השאריות האלה ריאליות כי מה שקרה זה שלפעמים נקבעה שארית ולמעשה היא לא היתה ריאלית. ביקשנו עבודה מחודשת לראות האם השארית הזאת היא ריאלית או לא ריאלית. זה בא מתוך השטח כדי להגיד לנו אם עשינו נכון או לא נכון.
היו"ר יעקב מרגי
¶
פרוצדוראלית, אני רוצה לדעת איך הגשתם את התיקונים? אני כמחוקק רוצה לאשר את זה ואני הייתי רוצה לראות טבלה שבה מודגש לי מה היה קודם, מה הורד, מה הוסף. אם אני הולך להסתמך רק על הדברים שלכם ולהצביע על זה כחטיבה אחת אני עושה שקר בנפשי. בדרך כלל כשמגישים לכנסת אומרים: זה המצב הקודם כשמודגש בצבע אדום מה עלה, מה ירד, מה שודרג. לך יותר קל כי יש לך את זה בצורה ממוכנת ויכולתם להגיש את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
את גם רואה קושי אמיתי. לו יצויר שהיתה פה מליאת הוועדה, אני אומר לך שהיו שולחים אתכם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
קוצר זמן, קוצר זמן. אבל אני כמחוקק מחובתי לשאול: אולי הופעלו עליכם לחצים מארגוני החקלאים כדי לקבל תוצרת יותר טובה להכניס חומרים. אני לא חושד באף אחד, אני צריך לדעת. אני חס ושלום לא מטיל דופי.
רינה ורסנו
¶
אנחנו ישבנו ואתה יכול לשאול את היועץ שלה. ישבנו אחד אחד וביטלנו. אני עשיתי כאן בשבילי רשימה של צמצומים ורביזיות שעשינו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
האם יש מישהו שיש לו בפרוצדורות איך שזה מאושר אצלכם את האפשרות להביע התנגדויות או לחלוק על הדברים?
רינה ורסנו
¶
לא, אין. לזה אין כי בסך הכול מה שעשינו רביזיה, מבחינה בריאותית הורדנו את החומרים האסורים גם בעולם. עשינו רביזיה לחומרים שהם מסוכנים מבחינה בריאותית כמו בעולם. מצד שני, אפשרנו שימוש בחומרים חדשים יותר ידידותיים מחליפים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הציבור צופה בנו והוא מקשיב והפרוטוקולים מפורסמים. האם אתם יכולים פה להציג לחברי הוועדה איזה חומרים מסוכנים הורדו, מה התועלת?
היו"ר יעקב מרגי
¶
האם יש לכם ספציפית לגבי מוצרים שהם בצריכה יום יומית? האם יש איזושהי בשורה מהדיון הזה?
נעה בן שבת
¶
אני רואה שבהרבה מקומות הערכים מאוד נמוכים לירקות או לפירות שונים. אני רואה שלפעמים גם יש התייחסות לחלב ולבשר ולביצים שזה הרבה פעמים דווקא ירד מהתוספת הראשונה. רציתי לשאול גם לגבי ירקות עלים: מרווה, ריחן, דברים כאלה. דווקא שם כמויות חומרי ההדברה הן יחסית גבוהות יחסית למספרים, לכמויות לגבי- - -
רינה אשכנזי
¶
קודם כל, השארית הזאת נקבעת גם לפי הצריכה של כל סוג מזון. אם ניכנס למתודולוגיה של הקביעה אז זה אחד הפקטורים החשובים ביותר. אם את קובעת שאריות למלפפון, עגבניות וכו', אז הצריכה היא הרבה יותר גבוהה, פי 100 יותר משקלית לפחות מאשר רוזמרין, נענע, שמיר וכו'.
מטבע הדברים כאשר את מרססת את כל אותם ירקות עלים השארית בפועל שנותרת על אותם ירקות עלים היא הרבה יותר גבוהה. זאת אומרת, על מנת לאפשר בכלל לגדל את הירקות האלה את צריכה לתת איזשהו פתרון ריאלי לאותו חקלאי. אבל בפועל את לא משפיעה בריאותית על אותו אזרח כאשר הוא אוכל 0.2 גרם נענע על בסיס שנתי מבחינת דיאטה לאומית. הלוא יש חישובים כאלה כמה נחשפים לכל אותם ירקות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה צריך להיאמר ולהיכתב. אני סומך על כל מילה שאת אומרת, אבל האם את מבינה את הקושי שלי? אני יושב פה והולך לאשר תקנות.
רינה ורסנו
¶
אני רוצה להקריא: אטראזין – חומר הדברה, צמצום השימוש ב-2012, צימאזין – ביטול ב-2013, אמטרין – ביטול ב-2013, פרומטרין – צמצום 2012.
רינה ורסנו
¶
החברות עברו שימוע, הכול נעשה כדין. החקלאים יודעים דרך מדריכים חקלאיים, דרך הכול. למשל, זרחנים אורגניים שזה חומרים די מסוכנים: אזינפוס-מתיל – ביטול 2013, אצפאט – ביטול 2013, פראתיון-מתיל – ביטול 2013, Fenthion – ביטול מרץ 2014, נתנו זמן לזה, Cadusafos – ביטול מרץ 2014,
Pirimiphos methyl – צמצום 2013, וקרבמטים שזה קבוצה נוספת: קרבוסולפאן – ביטול שימוש במרץ 2015 כי זה היה דרישה מהחקלאים, נתנו להם זמן. אוקסאמיל – הפחתת רמת השאריות בסוף 2014, קרבאריל – ביטול 2015. זה רביזיה שעשינו קצת יותר מאוחר. כלורואורגנים: אנדוסולפאן שהוא גם נכנס לוועדת רוטרדם – צמצום השימוש בכותנה בלבד ב-2014, ביטול סופי רק כותנה 2015. חומרים אחרים: אלאכלור- ביטול חלק מהשאריות 2014, אמיטראז - ביטול השאריות עד סוף 2014.
רינה ורסנו
¶
אנחנו עובדים לפי שיטות בין-לאומיות. קביעת השאריות נעשית לפי שיטות שנעשות גם באירופה, גם בקודקס האלימנתריוס שזה התקינה הבין-לאומית, וכך אנחנו עובדים. אנחנו לא עובדים בפרוטוקולים אחרים.
נעה בן שבת
¶
אני מבינה שלפעמים יש חומר שנשאר באותו מספר לפי פנקס הרישום השמות הכימיים, אבל שינה את השם, את מספר החומר בקודקס. למשל, יש בעמ' 13 חומר שנקרא קצת אחרת ומספר החומר בקודקס שונה, אבל מספר ה-CAS שלו נשאר אותו דבר.
רינה אשכנזי
¶
על איזה חומר את מדברת? פאנוולרייט או איאספנוולרייט? ה- - - אומר שבהתחלה היה פאנוולרייט שהיה תערובת רסמית של שני חומרים ובודדו את הפעיל ועכשיו זה רק הטהור שמרוסס. ה-CAS לא נקבע על ידינו. זה נומנקלטורה מדעית של תרכובות כימיות וזה בעצם מספר זיהוי. אם מישהו רוצה לדעת במה מדובר הוא מסתכל על ה-CAS, זאת הסיבה.
נעה בן שבת
¶
בהרבה חומרים הוספתם עוד סוגים של פירות או ירקות, או הורדתם לפעמים סוגים. מה זה מבטא? לפעמים נקטרינה ירד. אסור לרסס את החומרים האלה?
רינה אשכנזי
¶
רשימת הפירות והירקות זאת הרשימה החיובית שבהם מותר להשתמש באותו חומר. אם הפרי או הירק לא מוזכרים פה סימן שהחומר אסור שם.
היו"ר יעקב מרגי
¶
האם אתם יכולים לומר בוודאות שאין ספק שאחרי התקנות האלה הפירות והירקות יהיו יותר בריאים?
רינה אשכנזי
¶
הכלים הם יותר בריאים. ברגע שהורדת זרחנים אורגניים, פחמימנים כלואוריים, טריאזינים שהזיקו למי התהום וכו' וכו', ההסתכלות היתה להוריד חומרים מזיקים לאדם ולסביבה ולאפשר להכניס חומרים יותר מתקדמים אז בוודאי שהכיוון הוא חיובי.
נעה בן שבת
¶
יש פה הערות לגבי חלק מהשאריות שהתבטלו בסוף דצמבר או שיתחילו, או חומרים שיחליפו ערכים שונים בתחילת ינואר. אני ראיתי שיש את המועדים של סוף דצמבר, תחילת ינואר 2015 ומרץ 2015. האם יעזור לכם אם תחילת התקנות יהיה ב-1.1.2015 ואז לא צריך יהיה לעשות את כל ההתייחסויות, והתוספות כבר יביאו בחשבון רק את השיעורים המתוקנים?
רינה ורסנו
¶
אני מבינה, אבל השאלה היא אם הן עוברות היום. מה שחשוב לנו זה שלא יהיה עיכוב כי מבחינתי כל זמן שלא מאשרים את זה יש יותר שימוש בזרחנים אורגניים. אם הן לא יאושרו היום אז מותר יהיה להשתמש עדיין עד שיהיה עוד פעם כנסת בזרחנים אורגניים.
תמי מור
¶
הרי בתוך התקנות יש תחילה ותחילתן 30 ימים מיום פרסומן, אז ממילא הדברים שאנחנו מדברים עד סוף השנה הם יהיו כבר בתוקף. אלה שנזכרים ב-31.12 אפשר יהיה למחוק אותם.
נעה בן שבת
¶
אולי כבר כדאי מבחינת הצורה, האישור יינתן כבר עכשיו. מבחינת הצורה לא לכלול פה דברים שהם כבר ירדו עד תחילתן וכניסתן לתוקף של התקנות.
אדוני, נקרא
¶
"תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה) (תיקון), התשע"ה-2014
בתוקף הסמכות לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ששרת הבריאות..." – עכשיו הסמכויות נטלו על-ידי ראש הממשלה, אני מבינה – "...נטלה לעצמה לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה, וסמכות שר החקלאות לפי סעיפים 2 ו-7 לחוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אנו מתקינים תקנות אלה:
החלפת התוספות 1. במקום התוספת הראשונה עד השלישית לתקנות בריאות הציבור (מזון (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991, יבוא:
תוספת ראשונה – תקנות 1, 2..." - פה תבוא כל אותה רשימה שמופיעה פה בתוספת הראשונה. זה לא ריק אלא זה התוספת הראשונה.
"...תוספת שנייה - תקנות 1, 2..." – יבוא הנוסח של אותה רשימה שמופיעה בתוספת השנייה.
"...תוספת שלישית – תקנת 1 הגדרת "שארית..." – תופיע התוספת השלישית כפי שהיא מופיעה פה בנוסח החדש שלה.
2. תחילה תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן."
היו"ר יעקב מרגי
¶
כמובן מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
<תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה) (תיקון), התשע"ה-2014, אושרו.>