PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 441>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ז בכסלו התשע"ה (09 בדצמבר 2014), שעה 14:05

<צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), התשע"ה-2014 – בלארוס>

חברי הוועדה: >
דב חנין – מ"מ היו"ר

>
מיכל יוספוב - ממונה ביקורת גבולות ומעברים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

אורטל אלבז - האגף הקונסולרי, משרד החוץ

מיכל שריג-כדורי - מנהלת מח' אירו-אסיה 1, משרד החוץ

דוריס קריאף - ממונה תיעוד וזכאות, המשרד לקליטת העלייה

רונית גל - דוברות הוועדה

גלעד קרן
נמרוד ארצי (מתמחה)

לאה קריכלי

אירית שלהבת
<צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), התשע"ה-2014 – בלארוס>

גבירותי, ברוכות הבאות. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה שעוסקת בצו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), התשע"ה-2014. מי מייצג כאן את משרד הפנים? גברתי, בבקשה.

אני מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים.

בעקבות פניית משרד החוץ לשר הפנים לגבי חתימה על הסכם פטור מאשרות עם בלארוסיה, בחן השר את כל הבקשה, כולל את הצד ההגירתי של הנושא, ונתן את ההסכמה שלו לחתימה על ההסכם. משרד החוץ יציג את הנימוקים. זה נמצא כבר לקראת הסוף. אנחנו מבקשים מן הוועדה לאשר את הצו.

תסבירי מה מהות הצו, מה מהות ההסכם.

המשמעות היא שאזרחי בלארוסיה המחזיקים בדרכונים לאומיים לא יצטרכו להצטייד באשרת כניסה ברצונם להגיע לארץ.

הבנתי. שתי שאלות, גברתי, אם את יכולה לענות לי, ואחר-כך נעבור למשרד החוץ. איפה אנחנו עומדים בנושא אזרחי בלארוס שמגיעים לארץ ונשארים בארץ? יש בעיה כזאת של שוהים בלתי חוקיים?

האחוז אפסי.

מה הנתונים שיש לכם?

משנת 2009 ועד היום נכנסו לארץ מבלארוס יותר מ-85,000 איש, כשסך הכול שוהים בארץ שלא כחוק 354 איש.

זה נחשב אצלכם לשיעור נמוך באופן יחסי?

שיעור אפסי.

יש לכם איזו הערכה מה יקרה אם וככל שאנחנו נאשר את הצו הזה ולא יהיה בכלל צורך באשרות? מה יקרה? יש איזה צפי? עשיתם איזה ניתוח?

מהניסיון שיש לנו עם מדינות אחרות, ברגע שיש ביטול של אשרה אנחנו רואים גידול בהגעה של תיירים לארץ. לא נתקלנו בבעיה הגירתית כתוצאה מכך שנתנו פטור מאשרה.

אני מבין שיש לנו הסכמים דומים שהם כבר בתוקף, למשל עם רוסיה ואוקראינה. אחרי שאושרו ההסכמים ואישרנו את הפטור מאשרה, האם חל איזה שינוי בשיעור האנשים שנשארים בארץ שלא כחוק?

לא. לא היה שום שינוי. לא היתה קפיצה משמעותית בהיקף השוהים הבלתי חוקיים פה בארץ. להיפך, היה גידול בעיקר במספר האנשים שהגיעו לארץ בפן התיירותי.

כלומר, בפן התיירותי יש גידול ואין גידול משמעותי בשיעור השוהים הבלתי חוקיים.

שאלה נוספת, גברתי. האם יש לכם איזו הערכה – אני שואל באמת מתוך מקום של חוסר ידע, אין לי שום ידע בעניין הזה, אני שואל שאלה לגמרי תמימה – מה המשמעות של הדבר הזה על תחום הסחר בבני אדם, סחר בנשים?

אני לא יכולה לענות לך ספציפית כי משרד המשפטים אמור לענות.

יש פה נציגות של משרד המשפטים?

הוועדה הזמינה את משרד המשפטים. עו"ד אביטל שטרנברג היתה אמורה להגיע.

מי שמטפל בנושא סחר בבני אדם במשרד המשפטים זה עו"ד רחל גרשוני, המתאמת הבין-משרדית.

אנחנו הזמנו נציגים של משרד המשפטים והם הודיעו לנו שעו"ד שטרנברג תגיע.

אני מצטער על כך שאנשי משרד המשפטים בחרו לא להיות כאן מכיוון שהשאלה הזאת היא באמת שאלה חשובה.

אני יכולה רק לציין שלפני ששר הפנים נתן את ההסכמה שלו הוא בדק עם משרד המשפטים, עם היחידה הבין-משרדית שמתאמת, ולגבי בלארוס לא היתה להם התנגדות.

הבנתי. זו גם התשובה שהם ענו לוועדה, למען הסדר והפרוטוקול. גם לנו ענו שאין להם קושי עם העניין. אבל אני חושב שבכדי לברר את הדברים נכון היה שנציג מטעמם יהיה בוועדה בכדי שנוכל לשאול אותו.

כדי לסבר את האוזן, לפני שאנחנו מעבירים בקשה לשר אנחנו עורכים בדיקות עם משרדים אחרים, אם למישהו יש התנגדות, ואחד המשרדים הוא משרד המשפטים, על שתי היחידות שלו, יחידת האמנות וההסכמים והיחידה המתאמת הבין-משרדית. אנחנו עורכים גם בדיקה אל מול השב"כ ולאחר מכן השר בודק את הבקשה ונותן את ההסכמה שלו.

תודה רבה, גברתי. נציגת משרד החוץ, בבקשה.

אני מן המחלקה המדינית שמטפלת בבלארוס, מחלקת אירו-אסיה 1. מבחינתנו אנחנו בהחלט בעד ההסכם. מבחינה מדינית לא רק שאנחנו לא רואים מניעה אלא אנחנו רואים יתרון גדול מאוד לקיום הפטור, כפי שנאמר, גם בנושא תיירות.

אגב, איזה סוג תיירות מגיעה בדרך כלל מבלארוס? בעיקר צליינים או כל מיני סוגים?

זה לפתחו של משרד התיירות, אבל ממה שאנחנו יודעים, מבקרים בעיקר על רקע נוצרי או על רקע תיירות כללית אזורית. לא משהו ספציפי.

יהיה יתרון לנושא התיירות, וכמובן קשרי people to people, קשרי העמים. ברמה המדינית בוודאי זה יסייע לנו. יש לנו כמה וכמה הסכמים עם בלארוס, שכבר עומדים ונחתמו לאורך השנים, שיתופי פעולה גם למאבק בפשע, גם בתחום החקלאות, תעופה, כלכלה, מסחר. המטרה שלנו להגדיל את הקשרים. זה בהחלט כיוון שאנחנו למדנו גם מההסכמים עם רוסיה ואוקראינה, שכאשר ניתן הפטור זה פשוט העצים את הקשרים, העצים את השיחות הבילטרליות בנושאים האלה. זה באמת דבר שאנחנו תומכים בו.

אני יכולה להוסיף בחצי מילה שמבחינת סחר בנשים, שזה נושא שעמד לפתחנו בנוגע לכמה וכמה מדינות, לא רק באזור אירו-אסיה אבל גם באירו-אסיה, אם זה ממולדובה ואוקראינה ורוסיה, לא ראינו שחלה איזו הידרדרות או בעייתיות, גם לגבי אוקראינה ורוסיה, שבהן כבר ניתן הפטור.
וכאמור, זה עבר את כל המשרדים, כולל משרד המשפטים על כל מחלקותיו הרלוונטיות, אז במובן הזה לא צריכה להיות בעיה.

רק כדי לקבל תמונה קצת יותר כוללת. אני מבין שעם רוסיה ואוקראינה יש לנו כבר הסכמים כאלה. מה קורה עם המדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה?

למיטב ידיעתי, יש בחלקן, לא בכולן.

מה עם פולין?

לגבי פולין יש פטור מאשרה.

כל מי שנכלל בכיוון של אירופה והאיחוד האירופאי נכנס.

אני רוצה להוסיף בהקשר של הגירה שהסכם פטור מאשרות עם מדינה לא מאפשר כניסה אוטומטית של אזרח למדינת ישראל. עדיין יש את הסנן של בקרי הגבול ששואלים את השאלות הנדרשות. גם אם יש הסכם פטור מאשרות אבל חושבים שמטרת הגעתו של אותו אזרח היא לא מטרת תיירות למשל אז פוסלים את כניסתו של אותו אזרח. זאת אומרת, ההסכם הזה לא מאפשר כניסה אוטומטית במאה אחוז. יש עדיין את הבקר, את סנן הגבול שיכול למנוע, אם הוא חושב שיש איזו הצדקה לאי-כניסה של אותו אדם.

תודה רבה. אדוני היועץ המשפטי, יש לך הערות?

ההערה היחידה, שהמטרה היא התייעצות עם הוועדה ולא אישור של הוועדה. אנחנו יכולים להגיד אם אנחנו תומכים בבקשת שר הפנים או לא תומכים.

תודה לכם. אנחנו תומכים בבקשת שר הפנים. אנחנו מאחלים לכולנו הצלחה. בואו נתעסק יותר בענייני אשרות ופחות בצרות אחרות.
תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>