PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
08/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 303>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ה (08 בדצמבר 2014), שעה 12:00

<הצעת חוק לעידוד מקצוע ההוראה, התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

>
אייל רם - סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

נח גרינפלד - מנהל אגף להכשרת עו"ה, משרד החינוך

איתי הדר - מנהל תחום גמלאות ופיצויים עו"ה, משרד החינוך

נסרין חורי - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד החינוך

דליה מזרחי - ממונה גף תנועת עו"ה, משרד החינוך

יעקב פרידברג - עוד, משרד המשפטים

משה בכר - מרכז בכיר באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

נועה היימן - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

רבקה ראבילו - לשכה משפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

שלמה ישי - הסתדרות המורים

תמר דסטה - דוברת ורכזת קשרי חוץ אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

חובב ינאי - המשמר החברתי

אליאב גיל - לוביסט, ברדוגו יועצים, ראמ"ה

עידו בן יצחק
שגיא קינן (מתמחה)

יהודית גידלי

מוריה אביגד
<הצעת חוק לעידוד מקצוע ההוראה, התשע"ג-2013>

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, על סדר-היום: הצעת חוק לעידוד מקצוע ההוראה, התשע"ג-2013. חבר הכנסת שמעון אוחיון, תציג את החוק.

קודם כל, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אני באמת חייב לך תודה שבלחץ הדברים מצאת לנכון, גם אם מדובר בניסוח כזה של החוק, כדי שהעניין הזה לפחות יזכה לרציפות ובעזרת-השם בקדנציה הבאה נקדם אותו ונביא אותו ליישומו בצורה משמעותית.

מדובר פה בעידוד מקצוע ההוראה, ולכן מטרת החוק היתה לנסות להתמודד עם כמה וכמה דרכים שאפשר לעודד בהן את מקצוע ההוראה – בגיוס, בהכשרה ובתגמול. גיוס מועמדים חזקים, טובים, הכשרה אינטנסיבית ובתגמול ראוי, ולא חלילה כפי שאנחנו נמצאים היום, ששכר המורים נמצא בתחתית הטבלה במגזר הציבורי, אחרי, ישי, "אופק חדש" ואחרי "עוז לתמורה", אנחנו עדיין בתחתית.

תאר לך מה היה לפני זה.

נכון, היתה לנו בעיה עוד יותר חמורה, מה לעשות. אני מקווה שנקבל את הצעת החוק ומשם נתקדם בעזרת-השם, לקראת קריאה שנייה ושלישית אולי נצליח לתת לזה יותר שיניים. תודה.

אני מציע שנקרא את החוק.

אני מבין שהנוסח המונח על שולחנכם הוא נוסח שסוכם בין המציע לבין משרד האוצר.
"הצעת חוק לעידוד מקצוע ההוראה, התשע"ה–2014
הגדרות
1. בחוק זה –"

ההגדרה של המשרד למעשה מיותרת כי המונח הזה לא מופיע לאורך החוק, אני אעבור להגדרה השנייה.




"מורה" – מי שעיקר עיסוקו הוא בהוראה או בחינוך במוסד חינוך מוכר, כהגדרתו בחוק לימוד חובה, תש"ט -1949;



"השר" – שר החינוך."

בוא נעצור. למישהו יש הערות לסעיף 1? אין, אז אנחנו מאשרים אותו.

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 1 אושר.

אושר פה אחד. סעיף 2.

"עידוד מועמד להוראה
2. השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע תכניות הכשרה מיוחדות למועמדים לעסוק במקצוע ההוראה, שהם בעלי יכולות ונתונים גבוהים (להלן- התכניות); בוגרי התכניות ישולבו בהוראה ובפרויקטים ייחודיים נלווים; אמות המידה לקבלה לתוכניות ההכשרה למועמדים והתקופה לחלות התוכניות יקבעו במסגרת התכניות."

למה דרושה פה הסכמת שר האוצר? יש פה מישהו מהאוצר?

כן. קודם כל, הסברנו כבר בעבר שיש גם תוכניות כאלה כבר כיום והתוכניות האלה תמיד נבנות ביחד עם משרד האוצר. מצד אחד זה צריך להתאים למסגרת התקציבית של המשרד, ואם יש שינוי אז הוא חייב להיות במסגרת התקציבית - - -

היום, כל תוכנית שמשרד החינוך כותב ומוציא, מחייבת אישור של שר האוצר?

אם יש לה עלות אז כן, אם יש לה עלות נוספת.

אם זה משרד החינוך בתוך התקציב שלו?

אם זה בתוך התקציב שלו – קודם כל, אם צריך לעשות העברה מתוכנית לתוכנית או מסעיף לסעיף אז כן, זה באופן כללי. אבל, מעבר לזה, תראה, המקום הנכון לחוק הזה הוא בחוק התקציב כי משרד החינוך הרי - - -

למה בחוק התקציב?

משרד החינוך מפעיל תוכניות ייחודיות כאלה כבר היום, כבר היום יש מעל 20 תוכניות כאלה שהוא מפעיל היום והן נמצאות בתקציב המשרד כבר שנים. הוא מפעיל אותן בהתאם למה שהוא מפעיל אותן. אם באמצע שנה רוצים להפעיל תוכנית אחרת - - -

ה-20 תוכניות האלה, כשהגו אותן וכתבו אותן והוציאו את הפול, היה צורך באישור של משרד האוצר?

תלוי באיזה שלב של הדברים, אם התוכניות האלה דרשו תוספת תקציבית אז כמובן שזה דבר שדורש את המעורבות של משרד האוצר.

כלומר, אם המשרד דרש תוספת תקציבית?

כן. מעבר לזה, יש גם דברים שבתוך התוכניות האלה שמצריכים גם את הסכמת שר האוצר כי גם אם למשרד יש כסף ונגיד שבמסגרת תוכנית מסוימת הוא רוצה להעניק הטבה לעובדי הוראה מסוימים, גם אם יש לו כסף לזה הוא חייב בנושא של תגמול עובדי מדינה הסמכות הזאת נשארת תמיד אצל שר האוצר.

אז אנחנו נחזור לשאלה הקודמת – השלב הראשון, תוכניות הכשרה, הוא כבר בתגמול.

אני אומר, בשלב הראשון זה מצריך בוודאי אם זה לא דבר שנכלל בהצעת התקציב שממילא דורשת את המעורבות שר האוצר כי הוא מגיש אותה, אבל מעבר לזה, גם נגיד ובאמצע שנה אפילו לא צריך - - -

אבל לפי חוק התקציב, גם אם לא כתוב שדרושה הסכמת שר האוצר לכל תוכנית שהיא חדשה או שיש לה משמעות כספית נדרשת הסכמת האוצר, לא צריך לכתוב את זה בחוק.

אני רוצה רק להצטרף – תוכנית הכשרה זה עניין שהוא מאוד מקצועי, זה לא עניין של תקציב. אני לא מכיר בחקיקה – ויש הכשרה של כל מיני גורמים, אם זה כשהמשרד לביטחון פנים מכשיר מאבטחים או פקחים – אין שם הסכמה של שר האוצר להסמכה הזאת מאחר שזה עניין מקצועי.

הכוונה כאן היא לא ששר האוצר יגיד שילמדו את הסילבוס הזה או את הסילבוס האחר, אלא למסגרת - - -

אבל זה מה שזה אומר.

לא, זה לא מה שכתוב.

זה מה שכתוב.

כתוב שעצם קביעת התוכניות מצריכה את ההסכמה של שר האוצר. שר האוצר לא הולך להיכנס לפרטי ההכשרה עצמה.

בבקשה, נועה.

אני רוצה להתייחס. למשרד האוצר אין כוונה לקבוע למשרד החינוך תכנים, לא בתוכנית הזאת, לא בהצעת החוק הזאת ולא באופן כללי, אבל צריכים להבין שיש רגישות בכל הנוגע לסיפור של העסקת עובדי הוראה. העסקת עובדי הוראה נעשית בהתאם להסכמים קיבוציים. מי שאחראי על ההסכמים הקיבוציים האלה הוא אגף השכר. הגורם המקצועי המוסמך לאשר הסכמי שכר, לעבוד מול ארגוני המורים בשגרה זה אגף השכר. הכוונה שלנו פה היתה – ואם תגידו לנו שמבחינתכם זו לא הכוונה בנוסח הספציפי אז נשקול – הכוונה שלנו - - -

אני חושב שזה מיותר, נועה.

אני רוצה להסביר. הכוונה שלנו כשמשרד האוצר צריך להיות מעורב כאן היא לא לנהל דיון תקציבי אגב הצעת החוק, אלא היא לוודא שתוכניות ההכשרה נעשות בהתאם להסכמי שכר קיימים, שהן לא עוקפות אותם, שהן לא פוגעות בהם, זו הכוונה.

מה אתה אומר, יעקב?

הבענו את עמדתנו בשלב שבו הנושא הזה עלה לדיון לראשונה שאין ספק שכל הנושא הזה הוא במדיניותו ובסמכותו של משרד החינוך, לא צריך לחוקק משהו כזה כי זה בא יחד עם סמכות השר במשרדו. נדמה לי שכל הדיון שמתפתח כאן נובע מזה שמנסים לחוקק את הדבר הזה. לו היו עושים החלטת ממשלה כזו, אפילו החלטה פנימית של משרד החינוך, מטבע הדברים זה היה נעשה בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר ולא היינו מגיעים לידי דיון על האם השר צריך להסכים לעצם התוכנית כי זה ברור שהדבר הזה הוא בסמכותו של שר החינוך. אנחנו סבורים שהנושא הזה לא מתאים לחקיקה ראשית.

אוקיי. משרד החינוך, בבקשה.

אנחנו בגדול כמובן שמחים על עצם העיסוק בתחום אבל באמת לא מוצאים מה הקשר כרגע לייצר אותו כחוק כפי שיש כבר לפחות 20 שנה תוכניות ייחודיות, להפך, בשנים האחרונות זה התעצם והלך יותר, במקומות מסוימים מתוך תקציבים והסטה פנימית, במקומות מסוימים אנחנו עובדים טוב עם משרד האוצר לגבי יצירה. מבחינתנו אין צורך בחוק כשלעצמו כדי שעכשיו נתחיל לעשות את זה, זאת המשימה המרכזית שאנחנו פועלים בה.

בנקודה הזאת של הסכמת שר האוצר, מה עמדתכם? עכשיו שר החינוך ושר האוצר היו מאותה משפחה אבל אני לא יודע מה יהיה בעתיד.

כרגע שר החינוך ושר האוצר זה אותו בן אדם.

זה עוד יותר טוב, זו סינרגיה מלאה.

אנחנו יודעים שכל תוכנית גדולה שנרצה כמובן תהיה בהסכמה כי אנחנו תמיד עובדים ביחד, ואם זה בתוך תקציבים פנימיים אז אני לא ארוץ עכשיו לכל תוכנית ייחודית. יש לנו היום תוכניות ייחודיות במקצועות מסוימים, אם זה במתמטיקה או באנגלית, יש לנו תוכניות מיוחדות לאוכלוסיות מיוחדות שאנחנו מצליחים לעשות, הכשרות קצרות יותר, הכשרות ארוכות יותר.

אוקיי. שמעון, יש פה שתי הערות, אחת אסטרטגית, למה צריך את החוק, והשנייה היא טקטית.

לגבי למה צריך את החוק כבר הסברנו כמה וכמה פעמים בעניין הזה – אנחנו מכירים חוקים לעידוד מקצוע כזה או אחר ואני לקחתי את זה גם מעידוד של מקצועות אחרים בעיקר בתחום ההנדסה. אני חושב שמה שאנחנו ראינו בשנים האחרונות, בדרדור מעמדו של המורה, תנאי העסקתו ושכרו, מחייב התייחסות. אני לא אומר שבאמת דרכנו היתה סוגה בשושנים בסוגיה הזאת אבל אני חושב שאנחנו כן צריכים לחוקק את החוק ולהביא למודעות שמדינת ישראל צריכה לעודד את מקצוע ההוראה. לגבי הדרכים אפשר עוד להתווכח, אפשר להתווכח יחד עם השר והצעתי כמה דברים באופן כללי ברמה העקרונית. זוהי תגובה – החקיקה הזאת היא בגלל מה שקורה היום במדינת ישראל במעמד המורה וההוראה בכלל. ולכן, חשבתי שמן הראוי שיהיה באמת עניין של חוק שמטפל בשלושת ההיבטים שדיברתי עליהם.

אפשר להתייחס?

כן, בבקשה, נועה.

רק רציתי להתייחס להשקעת המדינה או החשיבות שהמדינה רואה בשיפור מעמדו של המורה. שני הסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" הביאו לתוספת שכר ממוצעת של בין 26% ל-42% לשכר המורים.

וגם לעבדות.

הסכמי השכר הביאו לתוספות תקציביות. אני לא חושבת מה חשוב למדינה בהכרח תלוי בכמה כסף המדינה משקיעה בזה, אבל שני הסכמי השכר האלה ביחד עלו למעלה מ-6.5 מיליארד שקלים. אלה סכומי עתק שמושקעים בחינוך, שמושקעים במורים.

פרט לכך, המדינה משקיעה – לפני מספר שנים הוקם גוף שנקרא "אבני ראשה" שאחראי על הכשרות המנהלים. הוא גוף מצוין שהמדינה משקיעה בו, שמשרד החינוך עובד אתו. תוכניות כמו "חותם", תוכניות שמושכות סטודנטים מצטיינים, גם הן בהשקעה לא קטנה, כולם הם עדות להשקעת המדינה והחשיבות שהמדינה רואה בעידוד מקצוע ההוראה ושיפור מעמד המורה.

גם יש עלייה בהרשמה להכשרת מורים ועלייה בפסיכומטרי להכשרת מורים. אני לא חושב שבשנים האחרונות יש - - -

אוקיי. שלמה, בבקשה.

אני חושב, קודם כל, שעצם ההגדרה של החוק היא חשובה. החוק הוא חשוב בעצם ההגדרה שהכנסת תכיר במקצוע ההוראה בחוק עדיפות אני אומר עוד מילה אחת לגבי החוק אבל אני מוכרח להתייחס לגבי תוספות השכר שקיבלו בשנים האחרונות – זה נכון, אבל המוקים קורסים 40 שעות שיושבים בחטיבות הביניים, המורים שילמו מחיר יקר עבור התוספת הזאת, כך שאני לא קורא לזה תוספת שכר. אם ערך השנה ירד עדיין אנחנו רחוקים מאוד מה-OECD אבל הוסיפו 50%-60% עבודה זה הסכם עבדת – קיבלת.

לגבי החוק, אני חושב שחשוב שיהיה חוק תוכנית אחת על פי חוק שבה קודם כל אני עושה הבחנה בין שני דברים: אחד, בפריפריה אבל מצד שני אני כבר רואה את הנושא הזה וכבר רציתי לומר את זה קודם אבל האוצר הקדים אותי, זה יהיה כמובן בהתערבות משרד האוצר כמובן שהם יעבדו בפריפריה אני חושב שצריך לתת את הדעת בעניין הזה תכלול עידוד של מורים. זה ננכון, אגב, הדברים שנאמרו כאן, יש גם יחסית יותר דברים שנכנסים למקצוע אבל ברגע שזה הופך למשא ומתן לא צריך בשביל זה חוק יהיה משא ומתן, אלה יאיימו בשביתה, אלה יאיימו

אנחנו בסעיף 2

בסעיף 2 זה מיותר. בסעיף 3 אני מבין אבל גם

..

חברים, יהיה עוד זמן, הלוא אנחנו עוסקים בקריאה ראשונה. אני אישית הסכמה של שר שני זה ברוך בירוקרטי.

אני חושב שהקדימו ואמרו

אני מהיום הראשון אמרתי לשר החינוך שמשרד החינוך הכי פחות על חקיקה ואני לא בטוח שזה דבר טוב, כי אז שר החינוך בא, עושה כל מיני רפורמות, הוךף אחרי שנה ו-10 חודשים והכל מתאדה ברוח. היום, בגלל התערבות בג"ץ בזמנו, אין מורים לא בנושא ולא בנושא פריפריה

לספר לכם מה

יש חקיקה

חקיקה

סעיף 2 – אנחנו מורידים

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 2 אושר.

אושר פה אחד. סעיף 3.

היו"ר עמרם מצנע: הערות לסעיף 3? פה לגיטימי שתהיה הסכמ הרש

כמובן שמי שיקבע

על פי צרכי

ברור, פשוט כתוב

הבנת הנקרא זה בסדר, יקבע

זה לא ברור

אני חושבת שהמבנה

<

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 3 אושר.

אושר פה אחד. סעיף 4.

יהודית גידלי: למה שיניתם רק אם הוא יעבור הוא יקבל את זה?

אני מצטרף לדבריה של

תודה, ידידי המלומד.

אתה יוצר אי שוויון בין אלה

זה דבר בעייתי

מעבר לכך, כל זה מוסדר כבר בחקיקה שהיא מסגרת לכל סוג כזה של חקיקה ופשוט מפנים לחקיקה המסגרתית הזו ולא צריך ליצור סעיף ספציפי, מדובר על פרק כ"ו בחוק ההתייעלות הכלכלית משנת 2009. יש שם אמות מידה

אני אומר

מבחינת החוק

העדיפות

אני רוצה לומר לכם, אני לא יודע אם החוק יפתור את הבעיה או לא יפתור אני אומר לכם עוד פעם, היום אין בפועל אני מכיר מה יש ועשינו כבר די8 על זה לא מזמן בוועדה ואם ירצה השם והבוחרים נעשה על זה גם בוועדה הבאה כי אני חושב שצריך להרחיב מאוד את הדיפרנציאציה לא רק אלא גם בנושא של תמרוץ מורים למקצועות ולפרירפיה. אני לא רוצה להיכנס לדיון מה יש ומה אין, זה לא המקום.

העניין שיעברו לללמד – הוא לא פשוט. הרעיון לצורל העניין ואתה נותן להם על זה תמריץ. אם אתה הולך ומרחיב אץ זה הפכת את זה להוצאה ענקית שלא מעודדת אני גר בירוחם, לא אני אבל פלוני אלמוני גר לא צריך לתמרץ אותו כדי שיעבור אני רוצה ללמד את פלונית אלמונית שמלמדת היום בצפון תל אביב ולכן המונח

ואם היא עברה לפני שנה?

אז היא עברה. ואם אני לפני שנה קניתי. דרך אגב, יש חנויות – אפרופו בארצות הברית אני זוכר את זה כי למדתי שם יש הוזלה אץה יכול לקבל אץ ההוזלה, למה הם עשו את זה כי החוק מאפשר להחזיר פריטים

רק לחדשים, אז מה זה, אני אפסיק את המוני שלי

זה חלק מהחיים כי אם אתה הולך לתמרץ פספסת

אבל אולי אתה מתרץ אותם כדי שישארו שם ולא יעזבו?

אני אסביר, ככל שאתה

זה משהו אחר

זו הכותרת

כתוב פה שיעברו

משהו

גם לגבי כאלה שמתגוררים במקום מורים מצטיינים שמשפרים את ההישגים

אז אני רוצה את ז בחקיקה ולא רוצה את זה

למה ההתנגדות, אני לא מבין

סעיף מאוד מאוד חברתי שמדבר על כל פריפריה כזאת או אחרת, אני רוצה שזה יכנס לחקיקה ולא לרצונם הטוב

אני מבקש לציין בפ

אני רוצה לחזור על מה שאמרה דליה, כבר היום יש לנו והקביעה בתוך חוק עלולה לכבול אותנו, משרד החינוך מהבחינה שלא נהיה גמישה, אנחנו צריכים לתמרץ כל הזמן, צרכי המערכת משתנים כל שנה

אני רוצה לומר לך כל התמריצים שלכם לא עזרו העובדה היא שבעלי לא נמצאים שם. כשאתם משחקים, מורידים, מעלים, ותיק כבר ממילא ממשיך לקבל את התמרוץ כבר נתקלתי בתופעות האלה כאשר זה עובר לא עובר. אני חושב שאדרבה, צריך להתמודד א=המציאות היא קשה, כשיש מע"מ 34% מהמורים למתמטיקה – יש להם תואר בפריפריה אבל אין לו תואר ראשון במתמטיקה, ודאי אין לו תואר שני, וזו המציאות היום. כדי לעודד אנשים חזקים שיגיעו אני רוצה חוק ושיהיה שר חינוך ישב ויתגמל בצורה ראויה.

אני רוצה להסביר לכם, ידידי ממשרדי הממשלה, החוק הזה עבר קריאה טרומית אני מבין

זו בדיוק כבילת הידיים אפשר להגיד אנחנו לא עושים את מלאכתנו נאמנה זו בדיוק הבעיה הזו בחוק הזה. יש פה משהו ששם שאלות מקצועיות בתוך נצטרך לשנות כדי למשוך אוכלוסייה חדשה מישהו שהוא מורה בפועל שאנחנו בכלל לא מעוניינים או להפך, אני לא אומר שהעמדה שלי היא לזה או לזה, תלוי מקום יש איזושהי התערבות אני חושב שהחקיקה

כתוב במפורש הוא יתקין תקנות לביצוע, הוא יהיה בעניין הזה. אנחנו רוצים לראות תנועה, שאנשים קמים מהמרכז ועוברים לפריפריה, ואנשים חזקים. אי אפשא כל הזמן לטייח

אני לא יודע מה זה כל הזמן לטייח

בוודאי, כי אנשים זו המציאות. תפתח את הסטטיסטיקות השונות פה ההזדמנות להזיז הוא יודע ודאי לתמרן וגם לעודד את החדש.

אני רוצה גם להזכיר שאנחנו עוסקים לקריאה ראשונה מעמד כי אם הוא לא עבר קריאה ראשונה אין לו מעמד, צריך להתחיל הכול מחדש. בהכנה לקריאה שנייה ושלישית לתקן את כל מה שדורש תיקון

אבל אז יצטרך המשוקולות של הדבר הזה

לחזור למלמדים

לא,

מורים שמה?

...

אמרתי

הוא מציע להשאיר את זה עמום

אם זה נשאר עמום משמע כל מי שנמצא,

אין חיה כזאת לכל המורים

לרשום למורים עבורם אבל

אז אי אפשר

גם אי אפשר לכתוב

נתנו פה דוגמאות מהחיים

אז יכול להיות שבהכנה לקריאה השנייה והשלישית נכנס איזה סייג שנה אחרונה אפשר למצוא לזה

אני אומר לכם, אני לא רוצה להיכנס – כל הזמן עומד לי על קצה הלשון, היה פה דיון ביקשתי שיביאו לי מחקר שעשה הממ"מ של הכנסת התבטלו

התבטלו

משהו

למה אתם מתכחשים לזה?

אלה שהיו פעם מתקיימים וחדשים אין.

יש מיוחד, יש לנו חוזה מיוחד עדיין

אתם

אני הבנתי, שמעון אנחנו אני מציע שלנושא של המורים למקצועות

חובב ינאי- להוסיף לפרוטוקול

אפשר.

חובב
מה גובה הגמול המיוחד והאם יש לקביעת גובה לפי תקנוןנהכנסת שאומר שהצעת חוק ויש בה עלות תקציבית והדבר השני שרציתי לשאול הוא מה תפקידם המצדיקים עידוד וקידומם של המקומות שיקבלו

לשאלה הראשונה – החוק לא קובע מהו הגמול, זה בדיוק מה שמסמיך מאחר ולא נקבע גמול אינה אינה נחשבת הצעת חוק תקציבית, כי אין לנו עלות למעלה מ-6 מיליון שקלים.

שאלה שניה – כל הנושא של שיקולים, כפי שנאמר פה, הצעת החוק תצטרך לעבור עוד ליבון ועוד גיבוש בעת ההכנה לקריאה השנייה והשלישית, אני מניח שאז אנחנו נארגן מחדש את השיקולים כדי שזה יההי יותר מסודר

בשנת 2007 הפסיק משרד החינוך באזורי עדיפות לאומית. עובדי הוראה שקיבלו

זה מה שאמרנו.

דרך אגב, זו ההערה שאני בזמנו ההערתי, מקבלים שכר דירה ממשרד החינוך

חדשים לא

גם זה שמורה מקבל 20 שנה שכר דירה זה גם כן דבר מעוות.

נקנה בית. הלוא אנחנו עודדנו אותם לא לקנות בתים בירוחם אלא לגור בשכירות אבל כולם הולכים לתמרוצים שניתנו עד. לפי הממ"מ והוועדה שהיתה אצלנו – אין כמעט

זה לא נכון היום יש חוזים אישיים

אני מבטיח לך אם וכשאר אני אהיה אין שום היגיון לעסוק בוויכוח יש או אין. בדרך כלל המדינת ישראל בוויכוח הוא על

עובדתית

בואו נעזוב את זה בצד, אני מבקש הצעות מה לכתוב כי את החוק אנחנו נעביר

אם אפשר, כלל שסעיף 4 יכנס אני מבקש שבדיון הבא ךתמרץ אנשי לךגמרי אחרת

זה יהיה ויכוח

צריך להכניס בדברי ההסבר.

סעיף 4
הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 4 אושר.

אושר פה אחד. סעיף 5, אין אתו בעיה.

נקרא אותו:

תודה ולהתראות.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:01.>