PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
04/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 342>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום חמישי, י"ב בכסלו התשע"ה (4 בדצמבר 2014), שעה 11:00

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (הכרה בלימודי תעודה), התשע"ה-2014, של חה"כ שמעון אוחיון, דוד רותם, רוברט אילטוב, יריב לוין, דוד צור, אברהם מיכאלי, אורית סטרוק, דב ליפמן (פ/2184)

חברי הוועדה: >
שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר
שמעון אוחיון

>
אורלי הרצברג - קלינאית תקשורת ארצית, משרד הבריאות

אביטל וינר אומן - יועצת משפטית, משרד הבריאות

נטליה זליגר - סגנית מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

ורה אופיר - מנהלת מחלקת רישוי, משרד העלייה והקליטה

עדי מויאל - עורכת דין, משרד העלייה והקליטה

דבורה גביר - מדריכה ארצית לריפוי בעיסוק, משרד החינוך

נעה בן שבת
אילת וולברג (מתמחה)

וילמה מאור

אור שושני
<הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (הכרה בלימודי תעודה), התשע"ה-2014, של חה"כ שמעון אוחיון, דוד רותם, רוברט אילטוב, יריב לוין, דוד צור, אברהם מיכאלי, אורית סטרוק, דב ליפמן (פ/2184)>

אנחנו דנים בהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פיזיותרפיסט וקלינאי תקשורת ותיקים), של חבר הכנסת שמעון אוחיון וקבוצת חברי הכנסת, בהכנה לקריאה ראשונה. בבקשה, חבר הכנסת אוחיון.

קודם כול תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש, ותודה לכל הצוות, שעשה מלאכה מקצועית ועניינית בניסיון שלנו להתמודד עם בעיות שעלו בעקבות העלייה, בעיקר ממערב אירופה, אבל נוגעות גם לכולם.

הרעיון פה הוא להכיר בדיפלומות, תעודות, של אנשים שלמדו במוסדות שאינם מוסדות אוניברסיטאיים אבל שבמדינתם זה מוכר לצורך המקצוע; ואנשים אכן למדו במוסדות הללו, במכונים, גם אם אינם מוסדות אוניברסיטאיים, ועסקו במקצוע. אני לא רוצה להיכנס להיסטוריה, לאותו בג"ץ, אבל בסופו של דבר מצאו את עצמם בעלי הדיפלומות הללו בחוץ. וכאן יש ניסיון לתקן תיקון שיתפוס חמש שנים, שייתן הזדמנות לאותם אנשים להשתלב, מתוך הנחה שממילא גם האיחוד האירופי, שעובר גם הוא שינוי, מכניס את זה לתוך המוסדות האוניברסיטאיים. אבל זה איננו אומר... כמו שאמר לי פעם סנאטור בצרפת, "מה, אתם חושבים שאנחנו פחות מקצועיים מכם?". הוא כמובן לא התייחס לסוגיה של פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת. הוא אמר "אנחנו משתפים איתכם פעולה, אנחנו בין המובילים במחקר על הסרטן, אז איך אתה יכול להגיד למדינה כמו צרפת שאתה לא מכיר בתעודות שלה?". ולכן יש פה תיקון, תיקון הזדמנות, וגם היה פה רצון טוב מצד הצוות של משרד הבריאות ושרת הבריאות, שהכירה בצורך להתייחס לבעיה שנוצרה. את רואה, גברתי היושבת-ראש? כשאני צריך לתת קרדיט לשר מיש עתיד אז אני נותן לה קרדיט.

אנחנו נותנים קרדיט לכל מי שאפשר וצריך וראוי, בלי קשר...

לכן אני מבקש מהוועדה לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה, כדי שיחול עליה דין רציפות ושעם ההתכנסות של הכנסת הבאה נלך תוך תקופה קצרה להביא אותה לקריאה שנייה ושלישית. היינו אמורים לגמור בחודש הקרוב את כל הסיפור כולו, אבל מה לעשות ש - - -

יש מנהיג לבירה ויש ניהול לעולם, ברוך השם.

תודה רבה.

תודה. גברתי היועצת המשפטית, את רוצה להתוות את העקרונות?

אני אשמח אם תבקשי ממשרד הבריאות להסביר את העקרונות.

אז אביטל, בבקשה.

כמו שאמר חבר הכנסת אוחיון, אנחנו באים לפתור בעיה נקודתית של עולים חדשים שבאים מארצות שבהן תכנית הלימודים שוות ערך לתכנית הלימודים הנלמדת בישראל לתואר אקדמי, אבל שבאותה תקופה לא היה נהוג ללמוד את הלימודים לתואר אקדמי אלא ללימודי תעודה, דבר שהחוק היום לא מאפשר אותו. לתקופה של חמש שנים נפתח חלון הזדמנויות שאותם אנשים יגיעו לישראל ויקבלו תעודה במקצוע הבריאות. בשביל לשמור בכל זאת על הרמה המקצועית הראויה, קבענו מספר תנאים מהותיים, שנמשיך לבדוק אותם, לשם קבלת התעודה.
התנאי הראשון הוא שהמוסד יהיה מוסד מוכר. אמנם לא בהכרח אוניברסיטה, אבל מוסד מוכר שמתנהל בצורה ראויה ובתנאים נאותים, בדומה למוסדות שפועלים בישראל. תנאי נוסף: שתכנית הלימודים תהיה מוכרת ושוות ערך ללימודים לתואר אקדמי שנלמד בישראל, גם אם בחו"ל התכנית לא נלמדת לתואר. זה לא מסלול עוקף תואר ראשון; זאת אומרת, אנחנו באמת מכירים במצוקה של אנשים במדינות שלא היה ניתן ללמוד בהם תואר ראשון באותה תקופה. ולכן תנאי נוסף הוא שבתקופה שבה למד המבקש באותו מוסד, לא היה ניתן ללמוד באותה מדינה לתואר ראשון, ורק היה ניתן ללמוד לימודי תעודה. תנאי נוסף: שתעודת הלימודים אפשרה למבקש לעסוק תחת רישיון באותה מדינה. זה חשוב מאוד, כי אנחנו לא מוכנים לקבל לימודים שהתקיימו במוסדות קיקיוניים ולא אפשרו לעבוד באותה מדינה. ותנאי נוסף: שבאותה תקופה אותו מבקש הוא עולה חדש, ולא היה אזרח שבגלל שלא התקבל פה למוסדות אקדמיים הוא הלך למוסדות קיקיוניים או למוסדות אחרים בחו"ל.

מוסדות אחרים, לא קיקיוניים.

או מוסדות טובים, או, כפי שאנחנו נתקלים, גם מוסדות פחות טובים.

חבר הכנסת אוחיון, מערכת הבריאות – אולי בניגוד למערכת החינוך – מכירה מספר מוסדות קיקיוניים.

בכל מקרה, אנחנו מדברים על עולים חדשים או תושבים חוזרים, ולא על אנשים שהיו תושבי ישראל באותה תקופה.

כמובן שההחרגה היחידה – וחשוב מאוד להגיד את זה – היא לעניין התואר האקדמי. בשאר התנאים של החוק הוא יצטרך לעמוד – בהכשרה המעשית, בבחינות – כמו כל בוגרי חו"ל אחרים שמגיעים לישראל.

אנחנו יודעים שלפעמים יש שוני מסוים בתכניות הלימודים שנלמדות בחו"ל לעומת ישראל; יש דגשים שונים, במהלך השנים דברים נוספו. ולכן עולה חדש שמגיע עם איזשהו חסר בתכנית הלימודים שלו, אנחנו לא רוצים לנעול בפניו את הדלת ולהגיד לו שאנחנו בכלל לא מכירים בלימודים שלו, אלא ניתן למנהל את האפשרות לתת לו תעודה זמנית ולבקש ממנו להשלים את הלימודים שלו. בתקופה הזאת הוא יוכל לעסוק, תחת הגבלות, עם התעודה הזמנית, ולהשלים את התחום המסוים שחסר לו.

זאת אומרת שהוא יכול לקבל מראש תעודה קבועה?

לא, תעודה זמנית, אחרי שהוא יעמוד בבחינה ובשאר התנאים. אחרי שהוא ישלים, או גם אם הוא לא צריך להשלים, הוא יצטרך, כמו כל בוגרי חו"ל... בהוראות המעבר היה שבוגרי חו"ל היו עובדים 12 חודשים במקום שבו יש אחראי שהוא בעל תעודת מקצוע הבריאות... הם כמובן לא מכירים את מערכת הבריאות בישראל, לפעמים צריך להשתלב, ואחרי 12 חודשים... זה לא עבודה בפיקוח, שיהיה ברור, אלא זה עבודה במקום שיש בו אחראי שהוא בעל תעודה - - -

כמו מנטור.

כן. ואחרי 12 חודשים הם מביאים לנו חוות דעת חיובית מאותו אחראי, ואז אנחנו ננפיק להם את התעודה הקבועה.

תודה. חשוב לי מאוד להגיד שבהצעת החוק הזאת, כמו הצעות חוק שנדונות בוועדה הזאת ובוועדת החוקה, צריך כל הזמן לזכור שהמטרה שלנו היא שהיהודים יעלו לארץ ישראל. לפעמים אנחנו הולכים נורא לקצוות המקצועיים שכל אחד מאיתנו בא מהם, אבל מבחינתנו העלייה לארץ ישראל היא מטרה, ויש לנו פה חובה בבית הזה לעשות ככל הניתן כדי לאפשר ליהודים או ישראלים חוזרים לחזור ארץ ולהשתלב במקצועות שהם למדו ועבדו בהם, במקומות טובים וראויים. אין לנו כמובן עניין לפגוע באיכות הטיפול שניתנת כאן ולא בהכשרות המקצועיות שניתנות כאן. אני רוצה לציין שבהצעת החוק הזאת התחושה היא שכולם הבינו שהמטרה היא אחת, הרצון הוא משמעותי, ומתוך ההסכמות האלה התכנסנו היום לקריאה הראשונה. אני מקווה, חבר הכנסת אוחיון, שתקבל את האישורים הנדרשים כדי שנוכל להצביע על זה ויתקיים בזה אותו דין רציפות שאנחנו מצפים לו.

גברתי, רציתי עוד הבהרה לגבי התעודה הזמנית. מכיוון שההוראה היא לחמש שנים, האם המשמעות היא שחמש שנים אפשר לבקש את התעודה, או להעניק תעודה?

שאפשר לבקש.

מי שביקש בחמש השנים האלה יקבל בהתחלה תעודה זמנית, אבל איפה מובהר שבתעודה הזאת הוא חייב... אנחנו רואים שהמנהל רשאי לדרוש להשלים את לימודיו, אבל אנחנו בעצם לא מחייבים אותו.

נכון, כי אם הוא לא דורש השלמה, לא נחייב אותו בהשלמה.

אני רוצה להוסיף על זה. יכולה להיות מציאות של בחירה חופשית שבה מישהו אומר שחסר לו אלמנט אחד וזה דורש ממנו מאמץ מיוחד ולכן הוא לא עושה את זה, ואז הוא לא עובר לשלב של התעודה הקבועה, נכון? וזה ייגמר אחרי חמש שנים, לא פחות, נכון?

מי שלא רוצה לקבל בסוף תעודה קבועה, לא חייב לקבל תעודה קבועה.

לא, אבל אני שואלת אם אתם תאפשרו לו לאורך כל חמש השנים האלה לעשות את התהליך של ההשלמה, או שזה חייב להיות במסגרת יותר מצומצמת.

מרגע שהוא מבקש, יש לו תעודה זמנית ל-18 חודשים. במהלך 18 החודשים האלה הוא יצטרך להשלים את מה שהוא צריך.

אז זה לא חמש שנים להשלים את האלמנטים שחסרים לו, אלא זה 18 חודשים. תודה על ההבהרה.

החוק הזה הוא חמש שנים.

כן, את זה הבנתי, אבל תהיתי האם גם הזמניות היא לחמש שנים.

אני ורה אופיר, ממשרד העלייה והקליטה. רציתי לדייק: לגבי קלינאיות תקשורת שבאות מברית המועצות לשעבר, אצלן דווקא חסרים תכנים. האם זה עונה גם לצורך שלהן?

זה תלוי. כל מקרה ייבחן לגופו. אבל ככלל, קלינאיות תקשורת שבאות מברית המועצות לשעבר והתכנית שלהן לא שוות ערך לתואר אקדמי פה, אז זה לא בא לעזור להן. הצעת החוק הזאת לא תסייע להן, כי התנאי הבסיסי הוא שהתכנית ככלל היא שוות ערך לתכנית שנלמדת בישראל. כשאנחנו מדברים על חסר, אנחנו מדברים על חסר מסוים, שלא מונע להשוות ככלל את לימודי התעודה ללימודים בישראל. זה לא בא להגיד שמישהו שבא עם לימודים שאנחנו בכלל לא מכירים בהם, יצטרך עכשיו להשלים כמעט את כל הלימודים מחדש. זו לא המטרה של התעודה הזאת.

אנחנו מדברים על ארבעה מקצועות: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה ודיאטה, שאלה המקצועות שדורשים תואר ראשון אקדמי.

לפני כניסת החוק, קלינאי התקשורת עשו השלמה של שנה, קורסים של שנה, ואחרי שנה - - -

אני מבינה שאמירת הסף פה היא תכנית לימודית זהה או - - -

גם לימודים אקדמיים היו - - -

לא, לא, זה משהו אחר - - -

אחרי שנצביע על החוק הזה אני מציע למשרדים לדבר. שניכם משרדים בממשלת ישראל, דברו ביניכם. בואו נחיל את ההחלטה כך שתעזור לכל מי שמגיע לפה להשתלב בעבודה.

אני פשוט חשבתי שזה גם נותן את ההזדמנות - - -

הבהרנו מספר פעמים שההצעה הזאת לא מדברת על האנשים האלה.

בסדר, אנחנו נמשיך את ה - - -

בדיוק, תמשיכו את השיח הבין-משרדי.
גברתי, תקראי בבקשה.

קוראת: "הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הכרה בלימודי תעודה) (הוראת שעה), התשע"ה–2014
תיקון סעיף 58 –הוראת שעה
1.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), יקראו את סעיף 58 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), כך:



(1) אחרי סעיף קטן (ה) יקראו:



"(ה1)
(1)
המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות המנוי בפרטים 1 עד 4 בטור א' בתוספת הראשונה (להלן – במקצוע), למבקש שאינו בעל תואר אקדמי ראשון, ובלבד שהוא עומד בתנאי סעיף 8 לחוק למעט לעניין השכלה כאמור בסעיף 8(3) והתקיימו בו כל אלו:





(1) (1) הוא בעל תעודה המעידה על סיום לימודיו במקצוע, שניתנה לו על ידי מוסד מוכר בחוץ לארץ (בסעיף קטן זה – תעודת לימודים), והמנהל הכיר לעניין סעיף קטן זה באותו מוסד, בתעודת הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת הלימודים.
(2) המנהל רשאי להכיר במוסד המוכר בחוץ לארץ שנתן את תעודת הלימודים אם הוכח להנחת דעתו כי מתקיימים במוסד כל אלה:






(1) בעת שניתנה תעודת הלימודים היה המוסד מוכר לפי דין המדינה שבה ניתנה;






(2) המוסד הוא מוסד מוכר להשכלה גבוהה מחוץ לישראל כאמור בסעיף 11, המלמד ברמה אקדמית את המקצוע ומעניק תעודת לימודים במקצוע"

הייתה פה בקשה של משרד הקליטה להגיד "אף אם אינו אוניברסיטה".

"אינו בהכרח אוניברסיטה".

קוראת: "
(3) בהחלטה לפי פסקה (1) ישקול המנהל, בין היתר, את רמת המוסד המוכר, את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את היקף לימודי התעודה ואת משך לימודי התעודה במוסד המוכר, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר אקדמי מוכר הנהוגים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להיוועץ בוועדה המייעצת.





(2) בתקופה בה למד המבקש במוסד לא היה ניתן, במדינה שבה למד, ללמוד לתואר אקדמי ראשון לפחות במקצוע;





(3) תעודת הלימודים אפשרה למבקש לקבל רישיון לעסוק במקצוע באותה מדינה, ואם באותה מדינה לא נדרש רישיון לשם עיסוק במקצוע – אפשרה תעודת הלימודים לעסוק כדין במקצוע באותה מדינה;





(4) בתקופה בה למד המבקש הוא לא היה אזרח ישראל או "בעל רישיון לישיבת קבע או בעל רישיון לישיבת ארעי כאמור בסעיף 2(א)(3) ו- (4) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952.




(2) המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה ולעמוד בבחינות שקבע, כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקה (1).




(3) מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מתקיימים בו כל התנאים בסעיף קטן זה, ייתן לו המנהל תעודה זמנית במקצוע הבריאות שתוקפה יוגבל ל-18 חודשים (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית במקצוע בריאות יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה; לשם קבלת תעודה קבועה במקצוע הבריאות יוכיח המבקש לפי סעיף זה כי עסק במשך 12 חודשים לפחות במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודה באותו מקצוע הבריאות שנתן לו המנהל, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות להנחת דעתו של המנהל."

גברתי, יכול להיות שיחולו פה שינויי נוסח הנובעים משינויי סידור. אנחנו נעשה את זה בתיאום עם משרד הבריאות.

כל עוד העקרונות נשמרים, אנחנו נסכים.

בסדר גמור. תודה רבה.

אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד?

אני לא יודע אם אני יכול.

אתה יכול להצביע במקום חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.

הצבעה

בעד החוק – פה אחד.

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פיזיותרפיסט וקלינאי תקשורת ותיקים), התשע"ד–2014, אושרה לקריאה ראשונה.

שני חברי הכנסת בעד. בשעה טובה ובהצלחה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>