PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 299>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"א בכסלו התשע"ה (03 בדצמבר 2014), שעה 16:00

<הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון מס' 8) (השעיית עובד חינוך או עובד שירות מעבודתו), התשע"ד–2014>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

פנינה תמנו-שטה

>
דליה מזרחי - ממונה תנועת עו"ה, משרד החינוך

איל פרידמן-מירב - קב"ט ארצי, משרד החינוך

לירן שפיגל - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה לשלום הילד

מירב ישראלי

יהודית גידלי

רונית יצחק
<הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון מס' 8) (השעיית עובד חינוך או עובד שירות מעבודתו), התשע"ד–2014>

אנחנו בנושא הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון מס' 8) (השעיית עובד חינוך או עובד שירות מעבודתו), התשע"ד–2014, והדיון הוא הכנה לקריאה שנייה ושלישית. היוזמת חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, קארין אלהרר, מיכל רוזין, אלעזר שטרן, עדי קול, שולי מועלם-רפאלי ואברהם מיכאלי. את רוצה לומר משהו, פנינה?

ברצוני לומר רק שאני מודה לך שכינסת את הוועדה בימים טרופים אלה, אפשר להגדיר את זה ככה. אני חושבת שזאת הצעת חוק חשובה, ולכן ברצוני להעביר אותה כי אי-אפשר לדעת מה ילד יום. אז יש כאלה שיש להם ביטחון עצמי גבוה והם רואים את עצמם מעבירים את זה בכנסת הבאה. עם זאת, אני חושבת שהעניין יותר חשוב מהדמות שהציעה, ולכן אני חושבת שנסיים את המלאכה בקדנציה הזאת.

האם מישהו רוצה להגיד משהו לפני ההקראה? הערות? הארות?

אפשר גם תוך כדי הקראה, אבל ההערות שנאמרו בדיון הקודם נותרו בעינן ולא פתרנו אותם.

אנחנו חושבים שיש דברים בחוק שלא בשלים, יש קשיים שאנחנו רוצים עדיין להציף בפני הוועדה. אני גם רואה שהמשטרה לא פה. לגבי נושא של שרתים, כרגע מבחינתנו אנחנו לא יכולים להעביר את החוק כפי שהוא לעניין שרתים. לא נוכל לבצע את החוק במידה שהוא יעבור כפי שהוא, ואנחנו חוששים להעביר חוק שבסוף זה יהיה אות מתה או איזשהו מנגנון שיבואו אחר כך בתלונה למשרד החינוך שלא מבצע אותו. אני חושב שזה לא נכון, לא מבחינת הכנסת וגם לא מבחינת משרד החינוך. אם אנחנו כבר מעבירים חקיקה אנחנו מעדיפים חקיקה שאנחנו יכולים לבצע אותה. היום אין לנו מנגנון בכלל לעניין שרתים. לגבי עובדי הוראה נצטרך - - -

מה זאת אומרת אין מנגנון לגבי שרתים? הלוא השרתים כפופים לשלטון המקומי.

לא, אדוני, אני לא מסתכל כרגע על השלטון המקומי. השלטון המקומי זה עוד המקרה אולי יחסית קל כאן.

יש להם חוק.

יש להם חוק משלהם. אני מדבר על כל אותן בעלויות מגני-ילדים ועד כיתה י"ב.

זאת אומרת, במוכר שאיננו רשמי.

במוכר שאינו רשמי ובגנים פרטיים שהם אפילו לא מוכר שאינו רשמי. כל גן עם 11 ילדים מקבל רישיון ומחזיק סייע או סייעת או משהו כזה. אז לגבי עובדי הוראה עוד איכשהו - - -

רגע, אבל אתם לא יכולים לשלול את הרישיון אם גן-הילדים או בית-הספר לא פועל.

זה נכון, אבל הרישוי הוא הליך מאוד מאוד מורכב. אני בטוח שכבוד היושב-ראש נחשף אליו קצת מניסיונו הרב וגם פה בוועדה. הוא תהליך מאוד מאוד מורכב שאישור העובדים הוא רק חלק ממנו, כאשר המשקל הגדול שניתן עד היום ניתן לעובדי הוראה, זה המשקל העיקרי.

ברור, אבל אם אתה בא - - -

ולגבי עובדי הוראה, היום לפחות יש לי סמכות לפי חוק המרשם הפלילי לעיין במרשם גם בלי שאני צריך הסכמה של מאן דהו, ואני יכול לעיין במרשם, ואני יכול לראות גם עד תקופת המחיקה מה הסיפור עם אותו עובד. לגבי עובדי שירות אני אפילו לא צריך לתת אישור, אני פסיבי בהליך הזה. כלומר, אם נודע - - -

אז יש לי שאלה, האם בתי-ספר לא יכולים כל שנה לבדוק מי העובדים שלהם?

אין להם סמכות.

אין להם סמכות. הם לא יכולים לעיין במרשם הפלילי.

אבל זה בדיוק מה שהחוק יכול גם להקנות. זה המנגנון שאתם תצטרכו אולי לפתח.

לא נוכל לתת לבתי-ספר סמכות לעיין במרשם הפלילי. הסמכות במרשם הפלילי למי ניתן לעיין היא סמכות מאוד מוגבלת. היום מעסיקים לא יכולים לראות מרשם פלילי, הם אפילו לא יכולים לבקש תצהיר - - -

מה זאת אומרת? בפעם הקודמת אמרת שיש להם סמכות לבקש.

לא, אחדד, אולי לא הובנתי. אני מדבר על הסמכויות של משרד החינוך. לבתי-ספר אין סמכויות בעניין הזה בכלל. הדבר היחידי שבתי-ספר יכולים לפנות לגביו זה לבקש אישור העסקה לפי חוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים, הם חייבים כמעסיק לפנות למשטרה ולבקש ממנה אישור אם אפשר להעסיק את העובד או לא. מדובר רק על מקרים שהעובד הורשע או שיש איזשהו נתון אחר לפי החוק, שהמשטרה יכולה לאשר או לא לאשר בגינו. אנחנו מדברים פה על סיטואציה של איתור קבוצה מסוימת שהוגש לגביה כתב אישום, זו קבוצה שהיא יותר מוגדרת.

מה ההבדל בין עובדי הוראה בחוק הזה? הרי אמרנו בין עובד חינוך לבין עובד שירות.

אסביר. זה בשני היבטים. אם אני מתייחס להיבט של חוק המרשם הפלילי, זה בהיבט הזה. היום לפי חוק המרשם הפלילי יש לי סמכות לעיין במרשם הפלילי גם בלי הסכמה של עובד הוראה, בלבד שדיווחו לי על עובד ההוראה הזה שרוצים שהוא יכנס לבית-הספר. יש לי סמכות מכוח סעיף 5 לחוק המרשם בפריט (מ). אני יכול לעיין כשמשרד המשפטים הסביר כבר שזה חריג לחריגים כי הם לא נתנו את זה לאף משרד אחר בהיקף הזה, ואז אני יכול לעיין במרשם הפלילי. ואחרי שאני עושה את זה – אנחנו עושים את זה בדרך כלל בשלב הכניסה ופעם בחמש שנים אנחנו עושים הרצה נוספת, אנחנו מתחילים לדלות את כל אותם עובדים שיש לגביהם כתב אישום או הרשעה או כל רישום - - -

אתה אומר שאם הייתה סמכות גם על עובדי שירות בחוק הזה, זאת אומרת שיכולת לאכוף.

יכולתי לאכוף, כן, וכרגע אין לי סמכות.

אז אולי צריך התניה כלשהי בחוק הזה ואז אנחנו פותרים את הבעיה.

זה דורש לתקן את חוק המרשם הפלילי.

זה דבר שאמרתי.

הרי גם אז דיברנו על זה שצריך לתקן לגבי עובדי שירות את החוק של המרשם הפלילי. אנחנו יכולים להגיד שלעניין סעיף של עובד שירות, כי לגבי עובד חינוך אמרנו שאין בעיה, שזה יהיה בכפוף ליום בו יכנס תיקון לחוק המרשם הפלילי.

לא.

זה לא.

אי-אפשר לעשות דבר כזה?

לא. עוד לא נכנסתי לקושי שיש לנו היום. אסביר איך משרד החינוך עובד היום לגבי הנושא של מרשם פלילי. זה שלעובד יש מרשם פלילי זה לא אומר שאוטומטית אנחנו שוללים. מתכנסת ועדה של מספר גורמים במשרד לגבי כל עובד ועובד, קב"ט המשרד, כוח-אדם בהוראה, יועץ משפטי, מעיינים בכל מקרה, לפעמים אתה צריך לעשות שימוע לעובד הזה לפני שאתה מקבל לגביו החלטה אם כן או לא. זה מנגנון מאוד מאוד מורכב שקיים במגבלות של התקנון היום במשרד החינוך ברמה מוגבלת מסוימת.

כדי ליישם את החוק הזה רק לעובדי הוראה נצטרך היערכות. אתה צריך גם להבין מה המשמעות. היום איל הקב"ט של משרד החינוך יושב, ופעם בחמש שנים בוא נגיד שאנחנו רוצים לבדוק מה המצב, מוציא, מריץ את כל עובדי ההוראה שמצויים לנו במערכת ומתחיל לשלוף את אלה שיש להם עבירות, ואז צריך לגבי כל עובד ועובד לבדוק.

לבדוק מה העבירה.

לבדוק מה העבירה. היום זה אומר שגם - - -

אתה יודע מה יכול לקרות בחמש שנים?

פעם בחמש שנים אצל עובדים קיימים.

אני אומרת שגם המצב הזה כל כך חמור בעיני, שהבדיקה נעשית רק פעם בחמש שנים.

עוד פעם, זה במקרה שהעובד לא מדווח, כי העובד מחויב לדווח אם חל שינוי. אם הוא לא מדווח, זאת אומרת, זה בעצם שלייקס על שלייקס.

הבנתי.

תגיד, יש לי שאלה אליך, אליכם, יש היגיון לחוקק את החוק כך שיחול רק על עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות - -

עובדי הוראה.

- - בשלב זה, ואחר כך להתמודד עם היתר כדי לפחות לא להשאיר את זה פתוח לגמרי.

זה מה שהוא הציע לי.

לגבי עובדי מדינה אחזור ואזכיר, חוק הפיקוח לא חל על עובדי מדינה, והיום הנציבות גם כך עושה את הבדיקה הזאת.

יש את החוק שלנו.

והיום כבר בשלב החקירה הנציבות מחליטה, מודיעה שצריך להשעות עובד. זה אפילו לא מגיע מאתנו.

זה מכוח חוק שירות המדינה, זה לא קשור.

חשבנו שאם כבר רוצים לקדם את החוק הזה אז כרגע לא לדבר על נושא של שרתים ומזכירים, ולתת לנו – יש לנו צורך להקים פה מנגנון גם מול המשטרה כי - - -

אז מה אתה מציע? שנתקן את זה בעתיד?

לא, הוא רוצה לגבי עובדי הוראה.

לא, לגבי השרתים, אני אומרת לכם, גם אז סיפרתי לכם את הסיפור, אבל שם יש באמת בעיה רצינית.

אני מסכים אבל אני חייב להביא את הקשיים בפני המשרד.

אני שואל אותך רגע שאלה, יש היגיון, זאת אומרת, יש משפט קיום לאפשרות שנחיל את זה על כל מי שהוא, עוד פעם, עובד מדינה או עובד הרשויות המקומיות.

זה חל ממילא, את זה יש.

זה חל.

כל החומר שהיה לי לסתום את החלל של אלה שאינם - - -

אני לא צריך את החוק הזה בשביל זה.

לא, עובדי חינוך, לא נכון.

- - -

זה עובדי הוראה שאינם עובדי מדינה.

זה לא נכון, עובדי חינוך זה עובדי קבלן. הוא אומר עובדי חינוך שאינם עובדי מדינה. אתה אומר כאילו לא צריך את החוק.

לא, מה שהם אומרים, זה עובדי הוראה - - -

את עובדי חינוך הראשון בלי עובדי השירות.

הכוונה היא למורים שעליהם חל סעיף 16 כפי שהוא היום, וסעיף 5 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. עליהם רוצים להוסיף את העניין של הגשת כתב אישום. השאלה אם אפשר לעשות את זה.

יש לי שאלה, נגיד שאנחנו, ובאמת אקבל את זה, וגם היושב-ראש, שעובדי שירות יצאו מהסיפור הזה, - -

חכי, חכי.

לא, עוד לא להוציא.

- - האם משרד החינוך עצמו יפעל כדי לעשות את זה? הרי בסוף גם המשרד יכול להגיש. יש פה לקונה, יש פה מצב לא טוב לילדי ישראל. בסוף תצטרכו להמשיך עם העבודה הזאת עם עובדי השירות כדי שתהיה לכם האפשרות שיהיה מנגנון ושתדעו מי עובד עם הילדים האלה. אתם כיועצים משפטיים של המשרד תצטרכו לפעול למען זה כי יש הצעות. הרי אנחנו יודעים - - -

יגידו לך כן, אבל זה כרגע לא משנה, זה על הקרח.

אני מקבל את ההערה של חברת הכנסת, אבל זה מצריך דיון במשרד.

אצל השר הבא.

כרגע אין שר.

אבל, פנינה, תוכלי בכנסת הבאה לדחוף את זה קדימה.

בעזרת השם.

בעזרת השם והבוחרים.

רק למען הסר ספק, הוועדה נתנה לנו ארכה לדון, כבר התחלנו לדיון בעניינים האלה. זה לא שכרגע - - -

יפה, אני מאוד שמחה, זה מעודד.

בסדר, אבל בגלל הנסיבות רצינו - - -

אבל לא מיצינו את כל הבדיקות שצריך.

תראה, באתי רגועה בגלל שזה יום פיזור הכנסת.

כן, יצחק.

אני רוצה לנסות להציע הצעה כי מצד אחד את הבעיות שהם מצביעים עליהם לגבי עובדי שירות, זה מה שאתם מצביעים כרגע, כנראה שאי-אפשר לפתור היום; ומצד שני, עובדי שירות זו קבוצה, איך להגיד את זה בצורה עדינה, לפעמים בסיכון הרבה יותר גבוה מאשר עובדי הוראה לעשות מעשים שלא ייעשו.

אני לא מסכימה.

אני אומר לך, לפי הנתונים שיש לנו, שהרבה יותר פגיעות באות דווקא לא מאנשי הוראה.

שאני לא אסיק מזה שאנשים שהם עניים או שאין להם השכלה הם יותר עברייני מין.

לא, מי אמר שזה קשור להשכלה?

זה האנשים.

אני יכול להגיד לך שאדם שלא היה מורה והיה אחראי על חדר מחשבים, והוא לא נחשב עובד הוראה ויש לו השכלה מאוד גבוהה, פגע בילדים, אז זה לא קשור להשכלה. אבל בואו נלך רגע – מה שאני מנסה לעשות זה לפחות לגבי עובדי שירות, להציע הצעה שאם נודע למשרד החינוך שהוגש כתב אישום בעבירות שמנויות פה הוא יהיה חייב להשעות. זה יחסוך מהם את כל האקטיביות שהם צריכים והם עוד לא יודעים איך לעשות את זה מול המרשם.

את זה אני חושב שאני יכול לעשות כבר היום. היום מי שמתקבלת לגביו תלונה - - -

לא, אי-אפשר לעשות היום.

לא, הוא אומר שאי-אפשר. זו לדעתי פשרה נכונה.

אסביר, אקריא לכם.

רגע, שנייה, במיוחד באותם מקומות שאתם לא בעלי הבית. אני מתכוון לאותן בעלויות, זה יכול להיות מוכר שאינו רשמי, זה יכול להיות כל אותם בתי-ספר של רשתות שהם לא בעל הבית, הם לא המעסיק. ולכן, לפחות אם נודע להם - -

נכון.

- - שיש מישהו כזה, שתהיה להם הסמכות לחייב השעיה שלו. אז הם לא צריכים ללכת למרשם הפלילי בכלל.

זה רק לגבי עובדי השירות והמזכירים.

זה לגבי עובדי השירות בלבד.

אם זה קיים, אתה לא אמור להתנגד כי זה בלאו הכי קיים, זה פשוט שלייקס. אם אתה אומר שזה גם ככה קיים אז אין לך מה להתנגד, אלא להסכים עם מה שקיים. אנחנו רוצים שזה יהיה כתוב.

השאלה אם אנחנו יכולים לחייב.

לא, זה מצריך תיקון בחוק אחר. היום מה שקורה זה דבר כזה, לפי סעיף 22 לחוק - - -

איזה חוק?

חוק הפיקוח. כתוב: "המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל רישיון שיפטר מיד עובד שירות אם נתקיים לגביו אחד מאלה" – ואקריא את הסעיף הספציפי: "הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים".

זה לא קשור.

רגע, רגע. גם הטרדה מינית זו השפעה מזיקה.

מה שאני מבין, ככה, אם הוגש כתב אישום ואני יכול לדרוש פיטורים, נראה לי שאני יכול גם לדרוש משהו מקל יותר. כלומר, כל עוד הוגש כתב אישום ולא הורשע האדם אני יכול לדרוש שישעו את אותו עובד והוא לא יהיה - - -

אבל הסעיף נתון לפרשנות, ולכן אני חושבת, אם אתה אומר שזו גם ככה הסמכות שקיימת לי, אני חושבת שכדאי שנעגן את זה בחוק בצורה הזאת. זה הרבה יותר - - -

כלומר שאם הוגשה - - -

שהנטל מגיע למשרד החינוך רק ברגע שנודע למשרד החינוך או הוגשה תלונה, אתה אומר שזה בלאו הכי קיים בסעיף הזה, רק שהסעיף הזה נתון לפרשנות.

אבל את מבינה שאת בעצם מצפה לשיתוף פעולה מצד המואשם.

לא, ממש לא. ממש לא. אני חושבת שאתה מפרש את זה לא נכון. מה זה מבקשת שיתוף פעולה מהמואשם?

אני אודיע לך, בסדר? בוא נניח שאני יודע על מקרה, אני אפנה למשרד החינוך - - -

כן, אבל איך הוא יאמת שמה שאתה אומר נכון?

איך זה יאומת שזה נכון?

איך הוא יאמת? הרי כל אחד יכול - - -

שיפנה למשטרה.

אז פונים למשטרה.

זו הבעיה.

זו הבעיה.

לא, לא למרשם הפלילי.

אז אין בעיה.

לא לקבל את כל השרתים.

אני רוצה להגיד שאז אין בעיה. ברגע שבאים בתלונה למשטרה - - -

אבל הוא לא יכול לקבל מידע לגביו.

בואו רגע נגדיר על מה מדובר. מדובר על כך שבמידה שנודע למשרד החינוך. הלוא היום אני מבין שיכול להיות מקרה שבגן-ילדים או בבעלות, מזכירה או שרת או עובדי שירות אחרים, יש כתב אישום על פגיעה מינית וכולם יודעים את זה כי זה כבר פורסם בתקשורת, והיום אין כלי בעצם להשעות את העובד הזה. נכון?

להשעות.

לא, הוא אומר שיש לו את הסמכות.

אבל לא לפטר.

אני חושב שאני יכול לפטר אבל - - -

לא, זה מאוד - - -

אני חושב שאני יכול לפטר, אבל אני צריך שיוכח שיש השפעה מזיקה. אני חושב שאם הוגש כתב אישום נגד מישהו על פגיעה מינית בקטין, גם אם זה לא תלמיד, אני יכול לבקש שישעו או יפטרו אותו.

גם אם – זו לא בעיה, כי יש חוק אחר.

אז יש לך סמכות.

אני חושב שיש לי סמכות אם נודע לי.

אבל אם זה קיים אז אפשר להכניס את זה גם לפה.

נכון.

אתם רוצים להכניס את זה בצורה מפורשת באיזשהו אופן לחוק, אז ארצה להתייעץ ולבדוק את זה עם המשרד עכשיו.

בסדר. זאת אומרת, אם נודע.

אם אין איזשהו קושי.

אז אתה רוצה לצאת ולהתייעץ קודם.

עכשיו אצא ואתייעץ.

גם אני אצא להתייעץ דקה, אם אפשר.

תודה.

תתייעצו.

כן, אבל לא צריך להתנגד למשהו שקיים, אני לא מצליחה להבין את זה.

אני פשוט לא רוצה שייווצר מצב שאגיד לך ואחר כך - - -

זה בסדר, תתייעץ אם יש לך סמכות, נבוא ונסכים על זה. אני לא רואה שום התנגדות.

זה בדרך כלל לא הסדר שעושים, או שנותנים לך סמכות לפנות למרשם הפלילי או שלא.

לא, אין סמכות.

אז אני אומרת, הנודע הזה לא נראה לי.

אתה יודע איך אומרים בשפה עממית, next.

אבל, מירב, יש הבדל בין לא כלום לבין שאם נודע. עכשיו, הרבה דברים נודעים.

נכון.

אז זה נכון, לא הגענו למלוא הספציפיקציה ולא פתרנו את כל הבעיות.

אבל זה מביא אותם גם למצב של יותר עקשנות, והם לא רוצים כל כך לקחת את הסמכות, אני מבינה, אבל היום זה פרוץ מאוד.

אפשר גם עוד דבר, הלוא כל המוסדות הלא רשמיים מקבלים כל שנה רישיון.

נכון.

בתנאי לרישיון צריך שהוא גם ידווח על מי מעובדיו שהוגש נגדו כתב אישום.

אבל גם הוא לא יודע.

הבעיה היא שהוא לא יכול לדעת.

הוא לא יודע, הוא לא יכול לגשת למידע הזה.

הוא לא יכול לדעת, אלא אם כן העובד דיווח לו ועדכן אותו. קודם כול, רציתי להגיד שאנחנו עושים הרבה מאוד פעולות, לא חיכינו לוועדה ולהצעת החוק כדי לעשות את הבדיקות ואת כל מה שנדרש בכלים הקיימים. כמובן שאם נודע לנו על עובד, גם עובד מינהלה, גם אם נפתחת נגדו חקירה, אנחנו פועלים כדי להשעות אותו וכדי לדאוג שהוא לא יכנס לבית-ספר עד שתתברר התמונה, בטח אם מדובר בעבירות מין. זה מבחינתנו קו אדום שאנחנו פועלים.

אנחנו רק רוצים לעגן את זה בחוק.

בדיוק. זה מצוין, אבל המנגנון של המידע הזה, אם הוא על בסיס וולונטרי אז זה משהו אחד, ואם זה על בסיס איזשהו מנגנון שצריך לבוא מאותה רשות מקומית, מאותו מנהל בית-ספר, מהמשטרה אלינו אז זה כבר סיפור אחר.

זה פתרון פשרה, זה לא הפתרון האידיאלי.

זה לא אולטימטיבי, עבורי זה פתרון של פשרה. כולנו פה מתפשרים עכשיו, אבל הייתי רוצה שהחוק יעבור as ia. לא נורא, ד"ר קדמן, במושב הבא, מצנע יהיה עדיין בעזרת השם יושב-ראש הוועדה.

אנחנו מתחלפים, ד"ר קדמן לעולם נשאר.

לא אכפת לנו להתחלף, רק שלא נהיה בני חלוף.

להתחלף אחד עם השני. נהיה גם בני חלוף.

אנחנו בני חלוף.
<(הישיבה נפסקה בשעה 16:25 ונתחדשה בשעה 16:29.)>

קיבלת תשובה?

כן. קיבלתי עמדה שהם לא יכולים להסכים כרגע לתקן את העניין של שרתים.

כן, זה בעייתי.

זה בעייתי, צריך לבדוק את זה, זה לא משהו שאפשר לעשות אותו ככה.

אז מה ההצעה? שפשוט נשאיר "השעיית עובד חינוך", נקודה? נמחק את "או עובד".

כן.

ואז זה לא מופיע בשום מקום אחר בחוק? אם אנחנו רק בכותרת.

לא, הוא היה צריך להוריד פשוט את הסעיפים שנוגעים לעובדי שירות. הרי לגבי עובדי חינוך זה - - -

לא הבנתי, רגע, מצנע, אתה ממהר. לא שמעתי מה אמרתם.

אני לא ממהר.

העמדה שקיבלתי זה שאנחנו לא יכולים לתקן את הנושאים שנוגעים לעובדי שירות.

אתה אומר שאין לך סמכות. בעצם למה שהקראנו קודם אתה אומר, אני חוזר בי.

לא, הבעיה לא סמכות, פנינה, היועצים המשפטיים מאוד זהירים, זה חוק, זה דבר מאוד רציני.

נכון, אבל קודם הוא אמר: יש לנו סמכות. הוא אמר, אלך לבדוק בכל מקרה.

לא, יש לו סמכות.

אבל כרגע אני אומר שזה במגבלות של מה שכבר יש לי היום בחוק, אין לי מעבר, ולכן אנחנו לא יכולים - - -

הוא אומר, לפי אותה סמכות שהם יכולים להשעות - הביא נזק לזה, זה עניין שיכולה להיות בו פרשנות, אבל רצית להכניס את זה לחוק, לחוק אי-אפשר להכניס את זה.

שוב אני חוזרת, השאלה היא כזו, היום לפי הסעיף שהקראת יש לך סמכות שלפי הפרשנות שלך מה שמזיק לילדים אתה יכול לעשות צעדים באופן אקטיבי.

נכון.

אז אמרנו, אם יש את הסמכות, אז נגיד, אם נודע, ואז אתה משתמש בלאו הכי בסמכות שלך.

אני אומר עוד פעם, כל תיקון יש לו משמעויות, וכרגע הונחיתי לא לתקן את הנושאים שנוגעים לעובדי שירות.

אתה אומר, זה לא משנה אם יש לי סמכות או אין לי, הם ביקשו ממני לא להתעסק בזה.

כן.

אתה שואל עורך-דין שאלה אז הוא קודם אומר לך לא, זה כמו אפסנאי בצבא.

תראו, תיארתי את העניין הזה אצלנו.

מצנע, אני לא מקבלת את זה. אם יש לכם סמכות – אני מבינה שהמשרד דואג לזה שלא יהיו עליו יותר מדי סמכויות.

פנינה, יש לך טלפון לשר החינוך? דברי אתו. כן, מה רצית להגיד?

לא, גם אם לא, גם בלאו הכי הם לא יכולים להגיש רוויזיה והכול תלוי בנו. אני ואתה, אני רוצה שנפעיל רגע את - - -

לא, אני לא אכופף להם את היד.

נשאלנו לגבי מצב שבו נודע למשרד החינוך שהוגש כתב אישום. במקרה כזה כבר כיום בחוק יש הרי סמכות לבקש מידע מהמרשם הפלילי, הוא רק לפי סעיף 6 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, וצריך לקבל הסכמתו של העובד לקבל את המידע. במקרה קונקרטי, כך אני סבור, לא נראה לי שמשרד החינוך יתנגד לזה, אם יש כתבות בעיתון שהוגש כתב אישום נגד פלוני או שד"ר קדמן העביר אלינו מידע - -

נכון.

- - שהוגש כתב אישום כנגד פלוני, אפשר לבקש מאותו אדם את הסכמתו לבחון במרשם הפלילי - - -

ואם הוא לא נותן הסכמתו אז משעים אותו.

ואם הוא לא נותן אני חושב שזה לא סביר לא להשעות אותו, זה הכול.

נכון, אבל זה מה שאנחנו אומרים.

לא, אבל עוד פעם, הוא אומר שזה קיים היום, להכניס לחוק הם לא רוצים.

אבל למה? אני לא מצליחה להבין את ההיגיון.

כי זה כבר קיים, חברת הכנסת.

אז אם זה קיים אין לכם סיבה להתנגד, זה מה שאני אומרת לכם. זה שאתם מתנגדים - - -

מה שקיים אתה לא צריך להוסיף.

אני חושבת שכן, בגלל שהסעיף ההוא נתון לפרשנות. הרי שמענו את הסעיף והוא הקריא אותו בקול, ואשמח אם תקריא את זה עוד הפעם, אז מה הבעיה אם יש לכם סמכות - להתנגד לזה? אני לא מקבלת את זה. באמת אני אומרת לכם. אם יש סמכות, אין מה להתנגד. ואני חושבת שמה שד"ר קדמן אמר פה – ואני חושבת שכולנו פה סביב השולחן הזה אנשים שבסך הכול לא מנסים לכפות משהו שאי-אפשר לעמוד בו, אבל אם זה משהו שאתם גם ככה עומדים בו, ההתנגדות לא סבירה בעיני.

אני גם רוצה לשאול אולי את היועצת המשפטנית של הוועדה, אם העובדה שזה עבר בקריאה הראשונה "כולל עובדי שירות" ואחר כך הורידו את עובדי השירות, - -

זה לא משנה.

- - מחר מישהו יעלה את זה כטענה שזה לא - - -

לא, בשביל זה יש קריאה ראשונה ואחר כך הכנה לקריאות שנייה ושלישית.

יש פרוטוקול, ואומרים למה הורידו אותם.

אם מישהו שואל, זאת לא הבעיה.

אף אחד לא יכול לטעון שהכוונה הייתה לא - - -

פנינה, אני מציע שנשאיר את החוק הזה בלי עובדי שירות, ובעזרת השם - - -

אני מציעה שהוא ייתן לי תשובה באמת רצינית שאוכל להבין למה.

הוא נותן לך תשובה, את לא מקבלת אותה.

לא, הוא אומר לי: יש סמכות, אני לא רוצה שיהיה כתוב.

אז לא כתוב.

אז זה מראה לי סוג של התנערות מאחריות שגם בלאו הכי יש.

היועץ המשפטי שמייצג את משרד החינוך דיבר עם האנשים במשרד החינוך, והם נזהרים מלתקן משהו שהם לא בדקו אותו לעומק, זו תשובתו.

זו תשובה אחרת.

אולי עוד ניסיון פשרה. אולי נשאיר את עובדי השירות ונעשה תאריך תחילה מאוחר יותר לעובדי השירות?

לא, אי-אפשר.

לא.

זה דבר לא מקובל בחוקים.

קשה לכם לחיות עם הנודע?

כל עובד שירות יש לו יחסי עובד-מעביד עם המנהל הכללי?

אבדוק את זה, אני פשוט לא יודע איך זה משפיע על החוק ומשפיע על היישום, אני באמת לא יכול לתקן את הסעיף הזה.

בוודאי שלא.

לטעמי, באמת, סליחה שאני אומרת את זה ככה לא ברמה האישית, אבל זה סוג של פחדנות משרדית של הרגולטור, ואני חושבת שלא נכון היה עם הנודע הזה ללכת לאיזה סוג של פניקה שלא תצליחו לאכוף, כי אתה אומר שיש לך סמכות. אני מקבלת את הצעתו של היושב-ראש שיתאמץ כדי לכנס את הוועדה הזאת, אני בלית ברירה אסכים עם הקו.

אם את רוצה את יכולה להגיש הסתייגות ולנסות - - -

לא, אני לא אעשה את זה בשלב הזה. אנחנו נעביר את זה, אקבל את זה.

הורדת עובדי שירות.

אני גם אבדוק ואעקוב אחרי משרד החינוך לראות כמה אתם באמת אקטיביים כמי שאמונים בראש ובראשונה – יותר אפילו מחברי הכנסת – להגן על הילדים האלה, אם תצליחו לפתח מנגנונים ולדאוג שגם עוברי השירות יהיו יותר מפוקחים.

תקראי.

אני אומר כבר, שנפתח גם מנגנון שישכלל את כל הבדיקה לגבי עובדי הוראה.

מצוין.

אבל זה מצריך - - - הוצאה של החוק.

תקראי ונראה איפה צריך - - -

אני מזכירה שבישיבה הקודמת הכנסנו כל מיני תיקונים, אבל עוד לא הספקתי לנסח אותם.

הם עוד לא בפנים.

כן, אז אקרא ואגיד מה היו התיקונים.

עם התיקונים.

אז יש בחוק פיקוח בסעיף 18 בכותרת - - -

את משאירה את הכותרת as is?

לא, מוחקים.

לא, מורידים אותה.

מורידים את "עובד שירות".

בשנייה ושלישית אין שם, יש רק מספר תיקון, אז בכל מקרה זה יורד.

אוקיי.

אוקיי.

בסדר, אין בעיה. אז בסעיף 18 "בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או התלייתו"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) המנהל הכללי יתלה אישור לפי סעיף 16 אם הוגש נגד עובד חינוך כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע" – הורדנו את המילים: "אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו", זה צריך להיות - - -

נכון, יפה.

אמרנו שזה יהיה "במוסד החינוך". צריך "חסר ישע" גם? להשאיר גם "חסר ישע" בהקשר הזה?

כן, תשאירי.

כי יש חסרי ישע שאינם קטינים.

שעובד הוראה אחראי עליהם?

מה זאת אומרת?

כמו בחינוך מיוחד.

בחינוך מיוחד עד גיל 20.

חינוך מיוחד מעל גיל 18 הוא תלמיד ומורה, והוא חסר ישע ולא - - -

18 עד 21.

אוקיי, בחינוך מיוחד.

בחינוך מיוחד יש לנו את שזה, כן, במוסדות חינוך, בסדר. "אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להתלות את האישור, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע" שוב, אנחנו מורידים את "שעליו העובד אחראי".

אלא מה?

רגע, עוד הפעם.

אני מורידה את המילים "שעליו העובד אחראי במסגרת עבודתו".

כדי לא להגביל את זה רק לעובדים אחראיים אלא לכל מי שנמצא בחצר בית-ספר.

אם הוא חסר ישע, נקודה.

המשמעות – אבל אני שואלת, שבעצם זה לא "וכי לא ייגרם נזק לְקטין או לחסר ישע" לא "לַקטין או לחסר הישע", נכון? בכלל.

"לא ייגרם נזק לקטין או לחסר הישע".

לא, לא ה-, זה כל קטין או חסר ישע.

כן.

נכון.

אני משאירה את זה ככה. "החלטה לפי סעיף קטן זה תהיה בכתב; בסעיף קטן זה", "אחראי" אנחנו לא צריכים יותר. "חסר ישע" אנחנו צריכים, "ועבירת מין" גם. אני מזכירה שהוספנו סעיף שאין בכך כדי לגרוע מהוראות חוק הרשויות המקומיות משמעת.

הוראות כל דין אחר, כן, זה נראה לי יותר.

נבדוק אם רק זה או כל דין אחר. אנחנו מוסיפים גם הוראה כללית לגבי עבירות אחרות שנותנת למנכ"ל שיקול דעת להשעות עובד, אם אתם זוכרים, אם הוא עבר עבירה או הוגש כתב אישום, נכון?

הוגש כתב אישום.

על עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כעובד הוראה.

שזה הסעיף שגם הקראת.

זוכרים את זה?

בסדר.

זה מדבר על עובדי הוראה. אנחנו מדברים עכשיו על עובדי הוראה, אנחנו - - -

אז זה אותו דבר בערך.

אנחנו אומרים: למנכ"ל יש סמכות לשקול השעיה של עובד הוראה במידה שיש עבירות אחרות או עבירות חמורות.

בסדר גמור.

הנושא של העבירות הנוספות שיצחק קדמן הזכיר, שתי עבירות נוספות, אני לא זוכרת אם זה היה בתוך הסעיף הראשון או שהחלטנו שזה יהיה בסוף בסעיף השני.

אני לא יודע איפה, אבל צריך להוסיף אותם, זה גם - - -

אבל אם זה "מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה" אז - - -

לא, זה בסעיף הראשון במקרה שאין שיקול דעת.

אז את זה צריך להוסיף בסעיף הראשון. בעצם בסעיף הראשון - "עבירת מין או אלימות חמורה" זה גם כהגדרתה בסעיף 47 לחוק שירות המדינה משמעת, ושתי העבירות שהיו, תזכיר לי.

אחת הייתה הטרדה מינית, - -

רשתות חברתיות, לא?

כן, הרשתות החברתיות.

- - והשנייה הייתה פרסום והחזקה של חומרי תועבה.

אבל הטרדה מינית זה כל ההטרדה מינית לפי חוק הטרדה מינית?

כתוב לי פה סעיף 348.

לחוק העונשין?

כן.

והיה 214.

214(ב).

נכון. אז את זה אנחנו מכניסים לסעיף של ההשעיה חובה. אז אנחנו מוסיפים גם סעיף שיקול דעת. "(3) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "או להשעות עובד חינוך שאישורו הותלה כאמור בסעיף קטן (א1)". "בסעיף 19 לחוק העיקרי, אחרי "ולא יבטל" יבוא "או יתלה". את סעיף 22 בעצם אנחנו מורידים כי זה עובד שירות.

יש לי שאלה, קיווינו שנוכל לפקס את זה לפני. היום כשאיל בודק אז הוא פשוט מריץ את כל העובדים במרשם ובודק מה מצבם, בכמה מדובר? בכמה עובדים? 50,000?

60,000 בשנה.

60,000 עובדים בשנה, בהנחה שנעשה את זה עכשיו כל שנה ונריץ 60,000. השאלה אם יש אפשרות, בדומה למה שיש בחוק למניעת העסקת עברייני מין, שתהיה אפשרות לקבל דרך החוק, אבל המשטרה לא פה, לקבל את המידע לגבי העבירות הספציפיות האלה בנפרד. כי מה שקורה היום, כשהיום בא מעסיק למשטרה אז המשטרה מריצה באיזשהו אופן את הפרטים של העובדים רק כלפי העבירות שנוגעות למניעת העסקת עברייני מין. למעשה, מה שהיינו רוצים זה שתהיה לנו את אותה אפשרות. כלומר, כשמדובר על העבירות האלה תהיה לנו גישה אחרת, כי מה שקורה, המשטרה היום מבחינתה מעמידה או את המרשם הפלילי כסל מאוד מאוד גדול או סל מיוחד לחוק למניעת העסקת עברייני מין.

אבל זה נובע ממילות החוק או שזה משהו שהם עשו בעקבות החוק? אני יכולה להסתכל.

אני לא זוכר אם זה נובע מהחוק עצמו או שזה נובע מעצם זה שהם צריכים ליישם את החוק ואז הם בנו - - -

נראה לי שבלי שהמשטרה פה לא נוכל להכניס כזה דבר.

זו כמעט שאלה טכנית.

זהו, חבל.

המשטרה נכנסו עכשיו לאיזה סוג של - - -

מניעת העסקת עברייני מין זה לא משהו שכתוב בחוק אלא המשטרה עשתה את זה לנוחיותה.

זהו, בדיוק, נכון.

הם לא באו.

זה דווקא טוב להם, לדעתי.

במקום להריץ את הכול אז היא עשתה תכנון שיאפשר לה לבדוק עבירות מסוימות, ואחר כך גם בחוק הזה הוספתם בשעתו - - -

לדעתי הם יעשו את זה, אבל - - -

כן, אבל בכל מקרה אי-אפשר להכניס פה משהו שמחייב את המשטרה כשהם לא פה.

אני רק אומר שזה אפשרי.

שזה קיים. הלאה, קדימה.

זה לא מונע מהם לעשות את זה. את 22 בעצם צריך להוריד כי זה עוסק בעובד שירות.

בצער וביגון.

בצער ויגון.

כולו?

זמנית, פנינה.

זמנית.

תגיד לפרוטוקול.

שזה זמני בלבד.

לד"ר קדמן יש סבלנות.

כן. יש דברים ב-י"א וב-י"ב שהוא הצליח. סעיף 23 לדעתי זה גם עובד שירות, אני רק בודקת.

כן, 23 זה עובד שירות.

כן, זה עובד שירות, אז אנחנו מורידים גם את זה.

בצער וביגון.

הוספת סעיף 25א: "הותלה אישור של עובד חינוך לפי סעיף 18(א1) או הושעה עובד שירות" אנחנו מורידים. "תימשך ההתליה או ההשעיה, לפי העניין, עד למתן פסק הדין הסופי בהליך הפלילי נגדו או עד להפסקת ההליך; ואולם המנהל הכללי רשאי להורות על הפסקת ההתליה או ההשעיה במועד מוקדם יותר." כאן עוד ביקשתם - -

הוספנו.

- - להוסיף את המנגנון של סעיף קטן (ב), אז נוסיף אותו עם ההתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.

כן.

נכון. שתמיד אפשר בעצם להתייעץ.

"בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שאישורו הותלה" – לא הושעה – "רשאי לפנות למנהל הכללי בבקשה שיורה על הפסקת ההתליה או ההשעיה; פנה" - - -

רגע, לא הבנתי. מי שאישורו הותלה, הכוונה בגלל שיש את זה בסעיף (א).

עובד חינוך, כן.

הותלה? למה הוא הושעה?

הושעה זה עובד השירות. בעצם זה הסדר קצת שונה, כי לגבי עובד חינוך הוא מקבל אישור מראש מהמנכ"ל, אז למנכ"ל יש אפשרות להתלות את האישור. לעומת זאת, עובד שירות - יש רק רשימה, ולכן הפרוצדורה היא שהמנכ"ל פונה למנהל בית-הספר - -

ואז מתלים.

- - ואומר לו: תשעה אותו.

השאלה שלי, אבל זה לא אומר שזה חלילה גורע מאיזו הוראת חוק אחרת שנותנת לו את הסמכות אחר כך לפטר.

לא.

לא, זה לא קשור.

שאלתי. תודה.

יש לו סעיף אחר לזה.

"פנה עובד כאמור, ישקול המנהל הכללי בתום שישה חודשים מיום מתן ההחלטה בדבר ההתליה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, את האפשרות להפסיק את ההתליה באותו מועד; החליט המנהל הכללי שלא להפסיק את ההתליה במועד כאמור, ישקול מחדש בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים" וכו'.

ומה שעוד נשאר פתוח, לירן, זו שאלת התחילה, כי אמרתם שלגבי עובדים קיימים במערכת אתם צריכים זמן כדי להריץ את זה.

נכון, עשינו בדיקה. דבר ראשון, יש לי שאלה, אני חייב להגיד שלא התייעצתי לגבי זה עם המשרד, אבל היום אם אני דורש לפטר עובד אני יכול להוציא צו סגירה.

מה אתה יכול?

להוציא צו סגירה.

לגבי עובד הוראה.

אה, לרישיון. אתה יכול בעצם לבטל את הרישיון.

לגבי התליה. אני רק מבהיר לוועדה שלא אוכל להוציא צו סגירה לבית-ספר במידה והם לא מתלים.

אז מה זה אומר? שכרגע בהסדר הזה - - -

שבית-הספר יכול לעשות מה שהוא רוצה.

אז אנחנו צריכים להוסיף, אתה צודק, זו הערה מאוד נכונה.

זאת אומרת, אם בית-הספר לא מקיים את - - -

לא מקיים הוראה של פיטורין אז אני יכול להוציא צו סגירה.

ואם בית-הספר לא מקיים צו של השעיה אתה לא יכול.

אני יכול להשתמש בסנקציות אחרות אבל הן לא סנקציות - - -

איזה סנקציות?

אני יכול לעצור לו תקצוב, אנחנו עושים את זה.

יש מספיק סנקציות.

בסדר, זה נראה לי מספיק, תקצוב כרגע, לא? מה אתה אומר?

כן, זה מספיק.

התהפכו התפקידים.

לדעתי, גם מאחר שכל המוכר שאיננו רשמי מחויב ברישיון כל שנה אז אתה - - -

או כל כמה שנים. אנחנו מנסים דווקא להאריך את המועד.

אתם עכשיו מנסים להאריך, אבל עד היום זה כל שנה.

כבר היום יש בתי-ספר וגנים שמקבלים גם לחמש שנים, זה לא משהו - - -

מהמוכר שאיננו רשמי?

כן.

טוב, זו בשורה טובה.

מירב, מחקתם את המילה "השעיה" לכל אורך הדרך?

כן, זה עובד שירות.

כן, כי זה נוגע לעובד שירות.

זה אותו דבר התליה או השעיה לפי מה שאני מבינה, אלא אם כן תגידו לי אחרת.

אסביר. כי מבחינת עובד שירות הוא יכול לעבוד רק אם נתתי לו אישור, אם לא נתתי לו אישור הוא לא אמור לעבוד בכלל. ולכן, אם אני מתלה את האישור שלו, זה כמו להשעות. כלומר, לעובדי שירות אני פשוט לא נותן אישור, הם פשוט לא עובדים.

השאלה היא, אם יש עובד שעבד בלי אישור ואין לך כרגע מה - - -

אז הוא לא יכול לעבוד, אז הוא צריך לפטר אותו גם ככה כי אין לו אישור.

גם אני לא הבנתי.

השאלה היא למה להוריד את המילה השעיה, כי בפרקטיקה היומיומית אתם משתמשים בזה.

לא, הטרמינולוגיה - - -

אני מקבל מכתבים מהמנכ"לית שכותבת לי: לא התלינו.

הטרמינולוגיה לא חשובה פה, הלוא בסופו של דבר העובד לא בעבודה.

אז זו טרמינולוגיה של אותה תוצאה. רגע, בן-אדם שהותלה לו האישור, הוא לא יכול בכלל לעבוד.

נכון, כי אין לו אישור.

אז זה אותו דבר.

כן.

עשינו ישיבה גם לגבי המנגנון. אנחנו צריכים לעשות היערכות גם לגבי בדיקה של כל העובדים כל תקופה ולעשות התאמות מחשוביות לעניין הזה, כי זה מצריך איזשהם שינויים מבחינת המיכון והעדכון מול מערכת המנב"ס, המערכת שלנו. וגם נרצה לבדוק מול המשטרה בכל זאת את האופציה לעשות איזשהם מנגנונים יותר ישימים ויעילים. אנחנו חושבים שלפי הבדיקה גם נצטרך כנראה לגייס עובדים לעניין הזה כי היקפי העבודה יגדלו, כמו שאיל ציין, מדובר על 60,000 עובדים. אנחנו בודקים.

כשתהיה מחלקה תהיה "ביג בוס".

מתי אתם מוציאים תוכנה?

אנחנו מבקשים שנה לתחילה כדי שנוכל להכין את המערכת.

שנה? זה יותר מדי.

כן.

יש הבדל בין עובדים חדשים לעובדים קיימים?

היום אנחנו בודקים ככה: דבר ראשון גם עושים יישור קו לגבי כל אלה שלא נבדקו, אבל חוץ מזה מה שהסבירו לי, לגבי מכללות הם כבר נבדקים בשלב המכללות. גם יותר קל לנו כי אלו מכללות שהן בקשר ישיר עם המשרד, זה מכללות להכשרת עובדי הוראה ואנחנו הרבה יותר מעורבים בכל השלב של ההכשרה, ואז לפני שהם נכנסים לשנה הרביעית של שנת הסטאג' הם נבדקים.

בשנה ג' כשכבר הם מסיימים את החובות שלהם וצריכים - - -

וזה לא נכון לאוניברסיטאות?

הם עם ממשק אתם.

לא. אוניברסיטאות, רק אם הוא ניגש לאגף כוח-אדם במחוז ומבקש להיקלט, רק אז הוא עובר את שלב הבדיקה.

אני חוזר ושואל, האם לגבי מורים חדשים שמתקבלים אפשר להחיל את זה במיידי?

מייד.

אנחנו כבר מחילים, אנחנו כבר בודקים.

בחוק.

אבל אני לא צריך להתלות את האישור של עובד חדש.

הוא לא נותן לו אישור.

לא אתן לו.

אבל הוא נכנס לקטגוריה הזו ב-.day one

אבל הוא אומר שהוא רוצה שנה היערכות, מה זה משנה. זה אומר שהחוק יכנס לתוקף - - -

מנהל בית-הספר צריך לשלוח בקשה לאישור העסקה של עובדים חדשים בחינוך המוכר שאינו רשמי טרם העסקתם.

הם לא נכנסים בכלל, אין להם אישור.

בסדר, אז הם לא רלוונטיים.

אתה אומר שבלאו הכי אם הוא עושה עבירה אחרי שהוא נכנס אז זה חוזר למנגנון.

למנגנון של הבדיקה החוזרת.

אפשר לשנות את המנגנון של הבדיקה.

בואו נלך על תחילת שנת הלימודים הבאה שזה שלושת-רבעי שנה.

תשעה חודשים.

אפשר לצמצם את הבדיקות.

זה תשעה חודשים.

הם יודעים מה המשמעות.

אבל תן לי שנייה להציע משהו.

אין לי בעיה שזה יהיה שנה.

הרי אנשים שנמצאים במערכת יותר מחמש שנים - - -

אין סיכוי.

אין סיכוי? שנה אתם צריכים?

לפחות. לפחות, כי יש פה גם עניין של מערכות - - -

אז ניתן להם שנה.

אבל לא צריך לבדוק את כולם. עברו חמש שנים וכתב האישום עוד לא התבשל למשפט, אז כנראה שאין שם שום דבר. זה לא שצריך לבדוק את כל האנשים - - -

אגיד לך למה אני מוכנה להתפשר על שנה. אם במהלך השנה הזאת יגויסו עובדים לצורך הדבר הזה, יעמוד מנגנון שהוא עובד והאפקטיביות תגבר, מה טוב. יכול להיות מצב שאנחנו נגיד עוד חצי שנה ואז תעמידו איזה משהו יותר רעוע ועם זה הם יישארו. אז אני מעדיפה לחכות שנה עם משהו שנותן תוצאות יותר טובות.

אם אני יודע שהוגש נגד מישהו כתב אישום ואני מודיע להם, אז הם יגידו: עכשיו חכה שנה?

לא.

לא.

לא.

לא נוכל להתעלם.

הבנתי את החשש שלך, ד"ר קדמן, הם לא יתעלמו, הם אמרו שהם עושים, בלאו הכי הם יעשו הכול. בשנה הזאת הם רוצים להעמיד מנגנון טוב.

מה שאנחנו עושים אנחנו עושים. ומי שיש לו כתב אישום, ומי שיש נגדו לא רק כתב אישום, מי שנפתח נגדו תיק ויש לו רישום פלילי גם במהלך השוטף, אנחנו עושים את מה שצריך לעשות.

אדוני היושב-ראש, אבל זה בהתניה שבעוד שנה אנחנו הולכים לראות.

זה לא התניות בחוק.

בהתניה שאנחנו באים לסיור.

פנינה, זה לא התניות בחוק.

הכול נרשם בפרוטוקול.

אני מציע שלפחות ילכו על ההצעה של היושב-ראש של שנת הלימודים הבאה.

כדי להקים מנגנון אפקטיבי שיהיה לו ממשק עם המשטרה - - -

ההצעה של היושב-ראש לא נראית לכם?

של שנת הלימודים הקרובה? זה לא ישים.

זה עשרה חודשים.

שנה אתם עובדים על זה. לא מתעוררים בספטמבר בשביל השנה הבאה.

אנחנו כבר עובדים, חברת הכנסת.

תשעה חודשים.

יש להם עשרה חודשים.

תשעה חודשים בדיוק.

תשעה בדיוק.

אנחנו נלך על תחילת שנת הלימודים הבאה, ואתם - - -

תתאמצו.

תתאמצו.

בסוף אני הייתי בית הלל.

אני רוצה להכניס פה עוד סעיף, שאחת לשנה עם כניסתו של החוק לתוקף, משרד החינוך ידווח לוועדה על המספרים של עובדים שהושעו.

כן.

לא צריך שמות כמובן, אבל במספרים.

אעשה משהו דומה לחוק זכויות התלמיד.

אלה שעובדים בפועל שהושעו?

שהושעו.

שהושעו, כן, מתוך הבדיקה שעולה.

אין לי פה את חוק זכויות התלמיד, נעשה משהו.

יש לי אצלי על השולחן.

ממילא יהיו לכם הנתונים האלו.

כן, הלוא זה נתון שקיים. אני רוצה רק שיכנס לאיזשהו מסלול שנראה.

מעקב.

היום אתם מדווחים על ילדים, על תלמידים.

אנחנו מדווחים היום על הרחקות תלמידים.

נעשה משהו דומה לסעיף ההוא.

על הרחקות תלמידים?

לצמיתות.

לפי חוק זכויות התלמיד.

יהודית הלכה להביא את החוק, ננסח את זה בדומה לחוק זכויות התלמיד.

בסדר, תשעה חודשים.

להצביע?

אנחנו מצביעים.

יש לי רק את רשות הדיבור - - -

אנחנו מצביעים ומאשרים את זה עם התיקונים שהכנסנו בתוספות והמחיקות.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה.

ברשותכם, אני רק מעדכן שזה מה שאתם מבקשים, בסדר?

בסדר גמור. אנחנו כבר הצבענו פה אחד. תודה רבה ובהצלחה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה לכם, נציגי המשרדים, וחבר הכנסת שמעון אוחיון.
<הישיבה ננעלה בשעה 16:56.>