PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 336>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י' בכסלו התשע"ה (02 בדצמבר 2014), שעה 15:00

הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 6), התשע"ה-2014, של חה"כ חיים כץ, מיקי רוזנטל, יריב לוין, אורלי לוי אבקסיס, אילן גילאון, שולי מועלם-רפאלי, יעקב מרגי, נחמן שי, מיכל בירן, איתן כבל, אורי מקלב, שמעון סולומון, ניצן הורוביץ, עדי קול, מרב מיכאלי, שמעון אוחיון, מירי רגב, בועז טופורובסקי (פ/2164)

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
עדי קול

מיקי רוזנטל

>
אורי שיינין - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

נעמי היימין- רייש - מנהלת תחום בכירה רגולציה וחקיקה, הסוכנות, משרד הכלכלה

הילה רענן - עו"ד, תחום עבודה ועיסוקים, משרד הכלכלה

דן אורן - עו"ד, ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים

בשארה פארן - עו"ד, לשכה משפטית, נציבות שירות המדינה

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), התאחדות התעשיינים

נעה בן שבת

וילמה מאור

שרון רפאלי
<הצעת חוק הודעה בהליכי מיון וקבלה לעבודה, התשע"ה-2014>

צהריים טובים. היום יום שלישי בשבוע, י' בכסלו, 2 בדצמבר 2014. אני מתכבד לפתוח את יישבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק הודעה בהליכי מיון וקבלה לעבודה, התשע"ה-2014 של חבר הכנסת חיים כץ.
בדיון הקודם אמרנו שנעשה הרבה דברים, אבל מה לעשות – הכנסת התפזרה. יחד עם זה אני רוצה להדגיש שהצעת החוק הזאת לא מדברת על מסעדות. מוציאה מסעדות, מוציאה מפעלים עד 20 עובדים.

במסעדות זה אומר גם השף במסעדה?

השף במסעדה. כל מה שנוגע למסעדה מוציאים החוצה. מוציאה עסקים קטנים עד 20 עובדים שזה מכסה 40,000 מפעלים במדינת ישראל; מתייחסים למתן תשובה רק למי שהוזמן לראיון או עבר מבחני פילת.

ואם הוא יוזמן לבדיקת פוליגרף או לתחקיר ביטחוני, זה לא נחשב?

לא, אז הוא היה מוזמן לראיון, הושקע כסף.

או לראיון או למבחני מיון.

אף אחד לא נשלח לפוליגרף אם הוא לא עבר ראיון. לא לוקחים מישהו ומשלמים לפוליגרף 800 שקל - -

זה מבחן מיון. זה סוג של מיון.

הוא לא נשלח לפוליגרף. אף בעל עסק לא משקיע על פוליגרף במצב כזה.

אז למה אנחנו לא יכולים להישאר בהגדרה הנוכחית?

כי היינו צריכים לשבת עם המשרדים. אני יודע שהכנסת מתפזרת, אז אני רוצה להיות אקסטרה לארג' יותר ממה שהתכוננתי להיות עם המשרדים.

אז אתה בעצם אומר שאנחנו מדברים על ראיון או בחינה בהשתתפות העובד.

בחינה שהעובד השתתף בה. מה רצית, שאמא שלו תשתתף? בחינה בהשתתפות מי?

בסדר, אני רק רוצה. שלא יגידו - -

יש גבול לשאלות. הוא לא יקבל תשובה אם הוא לא היה במבחן. אם השכן שלו היה במבחן הוא לא צריך לקבל תשובה.
יש למישהו משהו להגיד?

אני מאגף תקציבים. הייתה סוגיה נוספת שעלתה בדיון הקודם, האם זה ייכנס לחוק הגברת האכיפה או לא. אנחנו ביקשנו שלא.

לא ייכנס לחוק הגברת אכיפה.

זאת אומרת לא יטילו על זה עיצום כספי.

לא יטילו עיצום כספי.

יש לעוד מישהו משהו להגיד?

אני ממשרד הכלכלה. אנחנו עם האוצר בעניין הזה – אנחנו גם מבקשים שלא יהיה עיצום כספי.

אמרתי שלא.

אוקיי.

אני מנציבות שירות המדינה. בהמשך להערות שלך, שזה ייכנס לנוסח כי זה לא תואם - -

ייכנס לנוסח. היא תנסח.

מה לא נכנס לנוסח?

נועה, דברי אלי.

אני לא יודעת מה הוא אמר.

הוא אמר שכל ההערות שלי ייכנסו לנוסח.

הנושא של המסעדות - - -

כן. כל מה שהערתי בהערות, ושלא יחול עיצום כספי.

יש עוד מישהו?

אנחנו מבקשים להגדיל מעל 20 עובדים. 20 עובדים זה עסק קטן. אנחנו מבקשים שההחרגה תחול על עסקים עד 50 עובדים.

לא.

יש מספר של 25 עובדים שחלה עליו החובה לפרסום תקנון הטרדה מינית, אם אני לא טועה.

אוקיי. אז שיהיה 25 עובדים.

משרד הכלכלה יצטרך לבדוק את זה.

אין לכם זמן. תוכלו להצביע נגד או להגיש הסתייגויות.

אז נגיש הסתייגות בעניין הזה.

בסדר גמור.

אדוני, זה חל גם על עובדי קבלן?

לא, זה לא חל על חברות קבלניות.

אנחנו חשבנו לשלב את הנוסח בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה).

באיזה יום אנחנו?

הנוסח שהנחתי פה היום כבר עושה את הדבר הזה.

לכם זה מפריע?

לא.

לנו גם לא.

בסדר, לא מפריע לי.

עוד הערה שקיבלנו מההסתדרות. יש אפשרות היום לקבוע סוגי עובדים במקומות עבודה שהוראות חוק זה לא יחולו עליהם. זה השר באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בהתייעצות עם ארגוני העובדים הם ביקשו - - -

לא, ממש לא.


אחרי שהבהרנו הכול נעבור להקראה. אני רוצה שזה יונח מחר על שולחן הכנסת.

אני אשתדל מאוד, אדוני, אני לא מתחייבת.

אין ברירה.

אני אעשה מאמץ, אבל אני לא יכולה להתחייב.

אין ברירה, נעה, אין ברירה.

אני רק לא יכולה להתחייב. אני מבינה את לחץ הזמנים.

אז תביאי את כל עורכי הדין שיש לך - -

שאין לי.

את כל מי שיש לך. שלא יהיה בבית. שיהיה פה וינסח.

אני לא יכולה להביא.

את לא יכולה?

היא בחופשת לידה, אני לא יכולה.

לא בחופשת לידה. אבל אלה שבחופשות אחרות - -

אני לא יכולה להביא בחופשת מחלה.

אז בשביל מה אנחנו באים לעבוד פה?

אדוני, אני אעשה כל מאמץ. אני לא מבינה למה אנחנו צריכים לעמוד במצב כזה שעכשיו אני צריכה להזכיר מה כל אחד - -

כי מפזרים את הכנסת. יש לנו פה ארבעה חוקים: חוק אומנה, חוק הגדלת מיסוי, החוק הזה וביטוח לאומי, שאין ברירה – מפזרים את הכנסת. זה לא בימים רגילים. בימים רגילים הכול בסדר.
תעברי להקראה.

אני אדבר עם יולי אדלשטיין שיביא יועצים משפטיים.

(הקראה): הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון – הודעה בהליכי מיון וקבלה לעבודה), התשע"ה–2014
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–2002 (להלן– החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "לעובד" יבוא "ולמועמד לעבודה" ואחרי "תנאי עבודה" יבוא "והליכי מיון וקבלה לעבודה".

תיקון סעיף 1
2.
בסעיף 1 לחוק העיקרי, במקום "ההודעה" יבוא "הודעה על תנאי עבודה".

תיקון סעיף 2
3.
בסעיף 2 לחוק העיקרי –



(1)
בסעיף קטן (א), ברישה, אחרי "בהודעה" יבוא "על תנאי עבודה";



(2)
בסעיף קטן (ב), אחרי "ההודעה" יבוא "לפי סעיף זה";



(3)
בסעיף קטן (ג)(1), בסופו יבוא "לפי סעיף זה".

הוספת סעיף 3א
4.
אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:



" מסירת הודעות למועמד לעבודה
3א.
(א)
מעסיק ימסור למועמד לעבודה המשתתף בהליכי מיון לעבודה הודעה בכתב על –








(1)
התקדמות הליכי המיון לעבודה; הודעה כאמור תימסר אחת לשלושה חודשים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון;

תורידי את זה ל-60 יום.

אחת לחודשיים לפחות?

כן. דיברתי עם האוצר, והם אמרו שזה מקובל עליהם. לא עם הפקידים, כנראה.

(הקראה): (1)
התקדמות הליכי המיון לעבודה; הודעה כאמור תימסר אחת לחודשיים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון;


(2)
אי-קבלתו לעבודה של המועמד; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון.

(ב)
הודעות לפי סעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, את אלה:


(1)
שם המעסיק ושם המועמד לעבודה;


(2)
מועד תחילת הליכי המיון לעבודה, וזהות הגורם שעורך את הליכי המיון – אם אינו המעסיק;


(3)
התפקיד או המשרה שלגביהם נערכים הליכי המיון;


(4)
שמו של שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו.

(ג)
לעניין סעיף זה –


"הודעה" – לרבות הודעה באמצעי אלקטרוני או אמצעי טכנולוגי אחר;


"הליכי מיון לעבודה" – ראיון או בחינה;

5. בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי "עובד" יבוא "או מועמד לעבודה".

6. בסעיף 9 לחוק העיקרי –

(1)
האמור בו יסומן "(א)" והסיפה החל במילים "ואם היה בעובד נער" – תימחק;

(2)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב)
הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על נער שתקופת עבודתו אינה עולה על שבעה ימים.

סליחה, אדוני, אני רוצה להוסיף: מה שתיקנו קודם משאיר שהחוק כולו לא חל על עובד שמועסק לתקופה של פחות מ-30 ימים. אנחנו מוסיפים: "עובד שמועסק בענף ההסעדה", ואנחנו מדברים על מקומות עבודה שמעסיקים פחות מ-25 עובדים.

בסוגריים "עסקים קטנים". אתמול הם היו אצלי אז למדתי מה זה עסקים קטנים.

ההגדרה היא לא רק מספר העובדים?

לא, למדתי כמה כסף משיתים עליהם. מה רוצים לעשות להם בדמי טיפול.

25 עובדים זה המדד.

לפי בקשתך בחוק הטרדות מיניות.

(הקראה): (ג)
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודות או מקומות עבודה שהוראות סעיף 3א לא יחולו לגביהם".

את סעיף אנחנו 7 מוחקים כי הוא סעיף העיצום הכספי. אנחנו מתקנים את החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה בתוספת השנייה:


(2)
בחלק ב', בפסקה (14), במקום "לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)" יבוא "לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)".

למה מורידים את זה?

מורידים את פסקה (1) שהיא בעניין העיצום הכספי, ואנחנו נשארים עם פסקה (2) שהיא רק שינוי טכני של שם החוק. כיוון שאנחנו משנים פה את שם החוק ל"חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה" - -

אה.

משרד המשפטים, אתה מסכים. אתה נחמד.

נדיב מצדי.

אתה אקסטרה-לארג'. לא יודע מה קרה.

ברוח הלארג'יות של היושב-ראש.

(הקראה): תיקון חוק בית הדין לעבודה
8.
בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בתוספת השנייה, במקום "חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)" יבוא "חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)".

תיקון חוק העבירות המינהליות
9.
בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בתוספת הראשונה, במקום "חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)" יבוא "חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)".

אני רוצה להבהיר שכל התיקונים האלה מתקנים את שם החוק, אבל גורמים לכך שלא יהיו עבירות מנהליות ולא תהיה עבירה פלילית - -

בסעיפים האחרים.

זה משהו טכני לחלוטין.

מצוין.

(הקראה): תחילה והוראת מעבר
10.
(א)
תחילתו של חוק זה ________ ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).

אנחנו צריכים לקבוע תוך כמה ימים הוא ייכנס לתוקפו; תוך כמה זמן אנחנו רוצים שאנשים יתחילו לשלוח הודעות?

כמה זמן זה ייקח?

נראה לי שאם מיום הפרסום קובעים תקופה של 30 ימים זה מאפשר להיערך.

מיום הפרסום 45 יום.

(ב)
על אף האמור בסעיף 3א(א)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, הודעה ראשונה לפי אותו סעיף בהליכי מיון שהחלו לפני יום התחילה וטרם התקבל אדם לעבודה לפיהם תימסר בתוך שלושה חודשים מיום התחילה.

שלושה חודשים? אמרנו 45 יום.

אמרת 60 ימים. תוך חודשיים, סליחה.

אמרתי 45 יום.

לא, החוק ייכנס לתוקפו 45 ימים מיום פרסומו; מיום התחילה אדם שכבר עבר הליכי מיון, אנחנו צריכים לתת להם זמן למסור את ההודעה, אז זה יהיה תוך חודשיים מיום התחילה.

מאה אחוז.

מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה? מי נגד?

הצבעה
בעד החוק – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

החוק אושר.

הוועדה אישרה את הצעת החוק ברוב של כל חברי הכנסת שנמצאים פה – שלושה במספר. אני מקווה שהוא יספיק לעלות למליאה בקריאה השנייה והשלישית, ויירשם בספר החוקים של מדינת ישראל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:20.>