PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 269>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 11:30

<1. בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין>
<2. אחוז נמוך עברו את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

דורית ואג

הדס צנוירט
<בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין>
<אחוז נמוך עברו את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין, של חברי הכנסת מירי רגב, אברהם מיכאלי, אחמד טיבי ואורי מקלב.
על פי סעיף 97 א' לתקנון הכנסת, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים ביום כ"ד בחשוון התשע"ה- 17 בנובמבר 2014, להעביר לדיון מהיר בוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעות חברי הכנסת מירי רגב, אברהם מיכאלי, אחמד טיבי ואורי מקלב בנושא: אחוז הנכשלים הגבוה בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין.

ועדת החוקה, חוק ומשפט התכנסה לדיון בנושא ביום ג' בכסלו התשע"ה – 25 בנובמבר 2014. חברי הוועדה שמעו את נציגי הסטודנטים שנגשו לבחינת ההסמכה בכתב בסוף אוקטובר 2014, שטענו את הטענות הבאות: הבחינה אינה בודקת ידע משפטי אלא זכרון. חלק מן השאלות בבחינה האחרונה היו שאלות מכשילות. לשכת עורכי הדין מעוניינת למנוע את ההצפה במקצוע ועל כן נותנת יד לשאלות מכשילות. בבחינה נשאלו הסטודנטים שאלות בנושאים שלא היו בחומר הבחינה. בתקופה בה למדו הסטודנטים לבחינות הלשכה התרחש מבצע צוק איתן. ל"וועדה הבוחנת", שמחברת את הבחינות, הוגשו 12 השגות לגבי טיבן של שאלות בבחינה האמורה, וזאת על-ידי החברות המכינות את הסטודנטים לבחינות הלשכה. הסטודנטים השקיעו את מיטב שנותיהם וכספם בלימודים, בציפייה לבניית עתיד מקצועי, אולם שיטת הבחינה מונעת זאת.
מנגד טען עו"ד גיל סלומון, מנכ"ל לשכת עורכי הדין, כי בפילוח ציוני הבחינה לפי מוסדות הלימוד, אין הבדל משנים קודמות. הוא הוסיף כי את בחינות הלשכה כותבת ועדה בלתי תלויה, בראשה עומד נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, וכי ללשכת עורכי הדין אין השפעה על הוועדה.
עוד אמר, שהלשכה פועלת על-פי חוק לשכת עורכי הדין והתקנות מכוחו, בהם קבועים מועדי בחינות ההסמכה ורף הציון העובר.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד דנה יפה, אמרה לוועדה כי הצעת חוק ממשלתית בנושא לשכת עורכי הדין תונח בזמן הקרוב על שלחן הכנסת. ההצעה מאמצת חלקית את המלצות ועדת רוטקופף לשינוי אופי בחינת ההסמכה. לעניין מועד מיוחד לבחינות, הסבירה נציגת המשרד, כי תקנות לשכת עורכי הדין קובעות שהבחינות יתקיימו פעמיים בשנה. עם זאת רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע מועד נוסף לבחינות מסיבות מיוחדת שירשום בהחלטתו.

יוזמי ההצעה טענו שאין זו הפעם הראשונה שהוועדה נדרשת לסוגית הבחינות המכשילות, דבר המעיד על בעיה אמתית, ושאם מטרתה של לשכת עורכי הדין למנוע הצפה של המקצוע, יש לעשות זאת בתחילת הדרך, בעת הקבלה ללימודים ולא בסופם בזמן בחינות ההסמכה - לאחר שלוש שנות לימודים, שנת התמחות ושכר לימוד של עשרות אלפי שקלים.

הוועדה קוראת לשרת המשפטים לשנות את ציון העובר בבחינה מ– 65 ל– 60. הוועדה קוראת ל"וועדה הבוחנת", הבודקת את ההשגות, לבדוק את ההשגות בכובד ראש ובנפש חפצה.

אתמול קיבלתי הודעה מלשכת עורכי הדין: בהמשך לדיון שקיימה ועדת החוקה בעניין הבחינות בכתב אבקש לעדכן כי בישיבת הוועדה הבוחנת בראשות הנשיא יוסף אלרון, בה נדונו השגות של נבחנים שכשלו בבחינה, החליטה הועדה לפסול 3 שאלות בבחינה, וכן להוסיף תשובה שניה בשאלה נוספת. הליך בחינת ההשגות ע"י הועדה הבוחנת מתבצע כדבר שבשגרה  בתוך כ-30 יום ממועד כל בחינה. כפועל יוצא, אחוזי המעבר בבחינה הינם מעל 70%, בדומה למחזורי נבחנים קודמים. בברכה, אלי נקר, סמנכ"ל לשכת עורכי הדין.

מי בעד לאשר את המסקנות?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>