PAGE
4
ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לתשתיות התעופה בין-לאומית והפנים-ארצית האזרחית בישראל

01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לתשתיות התעופה בין-לאומית והפנים-ארצית האזרחית בישראל

יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 10:15

<החלטת הממשלה על הקמת שדה תעופה בין-לאומי בבעלות פרטית – הצעה של חברת הכנסת מיכל בירן>

חברי הוועדה: >
יצחק וקנין – היו"ר

איילת שקד

מיכל בירן

דב חנין

>
אבנר סעדון - כלכלן, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

אורית פאיס - כלכלנית, משרד ראש הממשלה

דפנה עין-דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסף שאמלי - יועץ מקצועי למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאלה גרא מרגליות - רכזת תחבורה אגף תקציבים, משרד האוצר

סטליאן גלברג - ראש אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה

מרגרטה רוגינסקי - אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה

יעקב לאנין - אגף תכנון, ראש תחום תכנון, משרד הביטחון

תומר ניאזוף - רמ"ט תקציבי חיל האוויר, משרד הביטחון

יואל פלדשו - מנהל הרשות, רשות התעופה האזרחית

מרדכי שמואלי - סגן לתשתיות, רשות התעופה האזרחית

יוסף שפיצר - מנהל שירותי תעופה ומנחתים, רשות התעופה האזרחית

גד רגב - ראש מטה, רשות התעופה האזרחית

יואב סיני - יועץ למנהל, רשות התעופה האזרחית

רינה מיוחס - מנהלת מחלקת מקרקעין פרקליטות תל אביב, משרד המשפטים

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

כרמית יולס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

טל לייבושר - מתמחה, משרד המשפטים

אילנה שפרן - ראש אגף תחבורה, משרד הפנים

אפרת דון יחיא - לשכה משפטית, משרד הפנים

ליאת דופר דרור - תכנון ובניה, משרד הפנים

אפרת ברנד - ממונה וד"לים, לשכה משפטית, משרד הפנים


אמיר הלוי - מנכ"ל, משרד התיירות

שרון ארליך - יועצת מנכ"ל, משרד התיירות

איתמר אליצור - יועץ מנכ"ל, משרד התיירות

רפי אלמליח - מנהל אגף תכנון ופרויקטים, רשות מקרקעי ישראל

גילי טסלר - מתכננת מרחב ת"א, רשות מקרקעי ישראל

יחיאל אמסלם - ראש תחום מעברים ונתב"ג, המשרד לביטחון פנים

גל שופרוני - מרכז תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

מאיר מלכה גרניט - עוזר מנכ"ל רשות שדות התעופה, רשות שדות התעופה

סיגל מורן - ראשת מועצת בני שמעון

דרור אלוני - ראש מועצת כפר שמריהו

דוד אריאלי - ראש מועצת קריית טבעון

עופר בן אליעזר - ראש מועצת רמת ישי

אייל בצר - ראש מועצת עמק יזרעאל

חיים געש - ראש המועצה, מועצה מקומית פרדס חנה כרכור

אלי כהן - סגן ראש עיריית בת ים

נאוה סבר - חברת מועצה בקריית טבעון

חן פיליפוביץ - ראש המועצה המקומית הר אדר

ישראל פרוש - ראש עיריית אלעד

אילן שדה - ראש המועצה האזורית מנשה

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

יהודה פינסקר - מזכיר מושב היוגב מועצה אזורית עמק יזרעאל

אמיר נוימן - מנכ"ל מועצה אזורית מטה אשר

איציק חולבסקי - ראש המועצה, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ומקומיות

טל אל על - מ"מ וסגן ראש העיר באר שבע

עודד גבולי - מהנדס עיריית תל אביב

גלית עפרי - עוזרת ראש מועצת רמת ישי

מיכאל רטנר - מועצה אזורית מטה אשר

איציק חולבסקי - ראש מועצה אזורית מגידו

הגר ראובני - מרכזת המרחב הביוספרי, מועצה אזורית מגידו

גדעון פורת - חבר מועצת העיר עפולה

ענת חפץ - מועצת נגב

יפעת מאירוביץ - חברת מועצה ומחזיקת תיק איכות הסביבה בראשון לציון

נתן מרדר - עוזר לסגן ראש העיר, עיריית באר שבע

אורי סירקיס - מנכ"ל, חברת ישראייר

אורי אורחוף - יועץ לפרויקט נתב"ג, חברת ארקיע

יעקב ברנט - ראש מחלקת נדל"ן, חברת ארקיע

ניר דגן - מנכ"ל, חברת ארקיע

סער פאוקר - עו"ד, חברת ארקיע

יעקב רשף - קצין מבצעים, חברת ארקיע

עליזה בלאיש - מנהלת תחנה ארקיע באילת, חברת ארקיע

גדי עמל - מנהל מבצעי קרקע ובטחון, חברת ארקיע

אורלי פלג מזרחי - מנהלת פיתוח עסקי ​– דוברות, חברת ארקיע

אהוד שבתאי - יועץ משפטי סמנכ"ל בכיר ומזכיר החברה, חברת ארקיע

יעל שילוני - לוביסטית, חברת גלעד, מייצגת את ארקיע

שי פופר - יו"ר, אגודת התעופה הישראלית

אילן הייט - נציג איגוד הטייסים

דן ארזי - יושב-ראש קלוב התעופה

עמרי טלמון - נציג הנהלת קלוב התעופה

אברהם קמחי - חבר הנהלת קלוב התעופה

עדי ארנסט - יו"ר וועדת מנחתים, אגודה ישראלית לתעופה ספורטיבית קלה

שלמה סם אלימלך - סגן יושב ראש, EAA ישראל, בוני המטוסים

שמואל ריפמן - יו"ר המרכז, מרכז המועצות האזוריות

קרנית שפר לידור - ממונה חטיבה ארצית בתחום האווירי, ההסתדרות הכללית החדשה

אסף אגמון - ראש המכון, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

עודד גרופמן - משנה למנכל, לשכת סוכני התיירות הנכנסת

רפאל לרמן - מנכ"ל החברה, משרד לרמן אדריכלים ובוני ערים בע"מ

חיים סלמי - יו"ר התאחדות מלונות אילת, התאחדות המלונות

שבתאי שי - מנכ"ל התאחדות מלונות אילת, התאחדות המלונות

רחל זכאי - נציגה, המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול

גלית רוזובסקי - מייצגת בעלי הקרקע, המנהלים מטעם בית המשפט

אליהו מינקוביץ - מנהל ממנהלי הגוש הגדול מטעם בית המשפט

משה ליפקה - מנהל מטעם ביהמ"ש לשטח הגוש הגדול

מיכאל שפטלר - עורך דין, המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול

רועי מגן דוד - מנהל צוות תעסוקה ויזמות, פרלמנט צעירי הנגב

חיליק רוזנבלום - מנכ"ל עמותת מלר"ז, הגנה על הסביבה

מיכאל שיזף - פעיל המשמר החברתי

גיתית הרש - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

לירון שפירא - רכז מחוז צפון, החברה להגנת הטבע

אופיר שיק - מנהל המיזם לב בגליל

דני קייזר - אדריכל, קייזר אדריכלים מתכנני ערים

זוהר זמיר - נציגת תושבים, אחוזת ברק, עמק יזרעאל

ליאת שוורץ - תושבת שכונת נופי ים הצמודה לשדה דב

סיגל ויצמן - תושבת שכונת נופי ים הצמודה לשדה דב

מרב קוזלובסקי - תושבת שכונת נופי ים הצמודה לשדה דב

ליאור כץ - בא כוח הרצליה, רעננה וכפר שמריהו, נציגי תושבים

אסף אוברלנדר - נציג התושבים ברמת ישי, ועד הפעולה נגד הקמת שדה התעופה

יהודה פינסקר - מזכיר מושב היוגב מועצה אזורית עמק יזרעאל

זיו ורהפטיג - רשות מקומית עמק יזרעאל

זהר זמיר - תושבת אחוזת ברק, בעמק יזרעאל

אתי בנדלר

לאה ורון

רמי בן שמעון

<החלטת הממשלה על הקמת שדה תעופה בין-לאומי בבעלות פרטית – הצעה של חברת הכנסת מיכל בירן>

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לתשתיות התעופה הבין-לאומית והפנים-ארצית האזרחית בישראל . רבותי, זו הישיבה השנייה שלנו בנושא, קיימנו לפני כחודש ישיבה ראשונה. לישיבה הזאת תכננו מספר דברים, גם מצגת לגבי שדה התעופה שדה דב.

רבותי, לא סוד, אמרתי את הדברים בישיבה הראשונה ואני אחזור ואגיד חלק מהדברים המרכזיים שאני חושב שכולנו צריכים לתת את הדעת עליהם. לא כל יום מקימים ועדת משנה לנושא שהוא מאוד חשוב, הנושא של פתרון לסגירת שדה התעופה בשדה דב והרצליה, כאשר בפועל אין כרגע חלופות לשני שדות התעופה.

אני חושב שאמרתי את הדברים בישיבה הראשונה במלוא חומרתם. הדבר הזה יכול להביא לכאוס גדול, לפגיעה קשה, גם באותן קצוות כמו העיר אילת. אמרתי שהדבר הזה יכול לגרום לפגיעה קשה בתיירות, בכלכלה באילת שכולה בנויה על התיירות, כאשר בפועל אין פתרון נכון לרגע.

אני מזכיר עוד דבר שאמרתי בישיבה: גם כיום, אם נסגור את שדה דב, הפתרון שמייחלים לו אותם אלה שכיוונו לנדל"ן, לבניית בתים, פתרון לדיור באזור שדה דב, רבותי, אני מודיע לכם שב-10 שנים הקרובות לא יהיה כלום שם.

אין תכנון, אין תמ"א מסודרת, מתוכננת לשטח, כך שהריצה הזאת אלא מחשבה מעמיקה מה עלינו לעשות ואיך אנחנו פותרים את הבעיה היא אקוטית מאוד. לכן, עוד לפני שקיימתי את הישיבה הראשונה, סיירתי בשדה דב יחד עם חברת הכנסת מהבית היהודי.

הלכנו למתחם, ראינו את הדברים, סיירנו בכל המתחם. אני חושב שמה שראינו יכול להוות איזה פתרון סמני ואפילו קבוע לחלק מהפעילויות של השדה. זאת ועוד, מתקיימת שם פעילות צבאית. גם השדה הצבאי לא הולך להיסגר במועד שנקבע לאזרחי, אם אני לא טועה, ב-2018 או 2019 על פי החלטות.

לכן, כל הנושא הזה הצריך את הכנסת להיכנס לעובי הקורה ולנסות למצוא מסלול מסודר עוד לפני שאנחנו סוגרים את שדות התעופה. לגבי שדה התעופה בהרצליה, זה לא סוד רבותי, קיבלתי עשרות מכתבים גם מגורמים שבע וגם מגורמים שנגד, תושבים דברו אתי. ראשי המועצות - - -

ראש מועצה כפר שמריהו.

קיבלתי מכתב מכפר שמריהו. קראתי אותו בעיון רב. אבל צריך להבין רבותי, במקרה שדה התעופה הזה בהרצליה הוא השדה היחידי שמשמש כיום לאימוני הכשרה של טייסים. אני לא יודע כמה יודעים את הנתון, אולי אנחנו חושבים שנכון שיש לנו חיל אוויר וטייסים טובים, אבל 80% מהטייסים שלנו בתעופה האזרחים הם לא יוצאי חיל האוויר. הם מוכשרים בשדה הזה.

הסגירה שלו, כשאין חלופה כרגע לכל ההכשרה, גם היא יכולה להביא למצב של כאוס בכל הענף הזה. אני חושב שעניין ההסדרה של שדות התעופה הוא הכרחי לפני שסוגרים אותם. זאת אומרת, שמי שקיבל את ההחלטות היה צריך להגיד מה בא במקום, איך אנחנו משנעים אזרחים מאילת לשדה דב ברגע שאנחנו סוגרים אותו?

זה שאומרים שחלק ילכו לנתב"ג, גם שם יש בעיות. כבר הבנו שלקחת אותם דרך נתב"ג זה מצריך זמן ארוך יותר מאשר בשדה דב. אמרתי שאם אנשים יתחילו לקחת בחשבון שהם מתעכבים שעתיים ושלוש לטיסה לאילת, הם כבר ילכו לקפריסין, ילכו לאיטליה. אני לא יודע אם אנחנו לא פוגעים בכלכלה. שלא נדבר על צרכים אחרים של העיר אילת. כאשר יש חולים, יש אנשים שזקוקים לטיפולים מסוימים.

רבותי, לכל הדבר הזה היה צריך חשיבה יותר מעמיקה לפני שמקבלים את ההחלטות. עד כאן החלק הראשון. אני הייתי רוצה בקטע הראשון שאנחנו נראה את המצגת שביקשנו לגבי שדה דב. אחרי שאנחנו נראה את המצגת, רבותי, אני אפתח את הנושא לדיון וכל מי שירשם, יקבל את רשות הדיבור.

מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, פה?

כן.

יש גם את הנושא של שדה תעופה רמת דוד, שגם הוא נמצא על הפרק.

ודאי, רבותי - - -

שדה תעופה משלים לנתב"ג.

מי הכין את המצגת?

ארקיע הכינו את המצגת. אנחנו גם נשמע לגבי תכנון שדות התעופה באזור הצפון. נמצא פה אחד האנשים שעסק בתכנון של זה. אני אתן לו את רשות הדיבור. אבל ראשית אנחנו נראה את המצגת, ואחרי כן ניכנס לדיון.

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב חבר הכנסת וקנין. לפני שאני אראה את המצגת הקצרה, אני רק אגיד כמה מילים: הכותרת שאנחנו כולנו מסתובבים אתה בתקופה האחרונה היא לא לפנות כל עוד אי אפשר לבנות ובינתיים לבחון את החלופות. זה יוצא גם בחרוזים.

החלופה שאני תכף אראה פה היא רק אחת מיני רבות. יש נוספות, יש אחרות. אבל יש זמן - - -

אני מקדם בברכה את איילת שקד. היא חברת ועדת המשנה והייתה אתי בסיור בשדה דב.

אנחנו מציגים כאן רק אופציה אחת, תכף אני אגיד ממה היא נובעת, אבל בסוף, כשסוגרים תשתית תעופתית או כשחושבים לסגור תשתית תעופתית, תחבורה ציבורית, לפגוע בפריפריה, לפגוע בעיר אילת, לפגוע בתיירות – צריך לחשוב.

אז לפני שעושים חורבן, אנחנו מציעים פה זווית מסוימת. האם אפשר לכבות פה את האור?

אפשר, אפשר. סדרנים, אם אפשר, נא לעמם מעט את האור.

אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני עם קצת ניסיון אישי כי מה לעשות, זה מה שאני מביא איתי בניהול ובטיסה ויש לי מאות ואולי אלפי המראות ונחיתות בשדה דב בכל המטוסים האזרחיים והצבאיים, גם כטייס וגם כמנהל. גם התמונה שאתם רואים כאן היא מניסיון אישי.

אף אחד לא יזהה את זה: זו הדרך לטייסת שלי בבח"א 27. ככה היא נראית היום: גדרות תיל בנתב"ג. 6.5 שנים אחרי שפינינו אותה אין שם כלום. ככה זה נראה, עיי חורבות. אני חושב שאם אנחנו נזדרז לפנות את שדה דב ביוני 2016, לפחות עד 2020 ככה זה ייראה.

מישהו ציין את השימושים האלטרנטיביים לאזור הזה. אי אפשר יהיה לעשות בו שום דבר עד שיגמרו את התכנון, והתכנון זה סיפור ארוך. כמה שהוא לא יהיה, הוא לא יהיה קצר ולא ביוני 2016.

קצת היסטוריה. זה שדה דב ב-1938. חול. מסלול חולי. מה שאתם רואים זה האנגר. המבנה הקטן הלבן זה טרמינל. באופן היסטורי זה רידינג, זה חוף הים. המבנה הזה זה ההאנגר והטרמינל, וכאן זה המסלול, החול הזה. תכף תראו שבחלופה שאנחנו מציעים, הטרמינל העתידי יוצא בדיוק איפה שהקימו את הטרמינל ב-1938. קצת היסטוריה בתמונות.

מתחם רידינג לא הולך לשום מקום. כל האזור הזה הוא תחנת כוח, זה אזור מתועש, זה אזור פרובלמטי. אף אחד לא הולך לגור על רידינג, לא יבנו בניינים על רידינג, אף אחד לא יגור, לא יהיו שם פרקים, לא גנים, לא בתי ספר ולא כלום.

בואו נצמיד את כל מה שיש שם בשדה דב לרידינג ונשאיר אך ורק רחבה קטנה, טרמינל. הכול צמוד לרידינג ומסלול. כל מה שאתם רואים היום, השטח כולו, זה שדה דב הנוכחי. כל מה שמקווקו באדום זה כל מה שיפונה לפי החלופה שאנחנו מציעים.

כלומר, אנחנו ישראייר והחברות האחרות, חיל האוויר, רחבות חנייה, מטוסים, הכול יעוף משם כי בסוף אנחנו מבינים את הצורך ומבינים גם את העניין הנדל"ני כמובן. אבל נשאיר שטח שכמו שאתם יכולים לראות פה, הוא פחות מחצי מהמתחם הנוכחי וזה רק השטח שבשחור. פה רידינג, טרמינל, רחבה ומסלול.

אין שום בעיה לשמור על ערוץ תחבורתי ותעופה מלאה כמו שיש היום ואפילו יותר במתחם הקטן הזה. זה פרק, זה איכות סביבה. שדה תעופה זה דבר יפה. החולמים יגידו שיהיו מנהרות מתחת עם גישה לים, מה שאין היום. אפשר לעשות פה משהו מאוד-מאוד יפה ולשמור על עוד שדה תעופה במדינת ישראל שמשוועת לתשתיות כאלה.

החלופה, בגדול, זאת החלופה. תסתכלו על מה שיש היום, תסתכלו על כל האדום: כל זה יפונה. כל האזור שמתחת לאדום, אגב, הוא אזור שהיום בבנייה, כל האזור הזה. הוא כבר נמצא פה על הגדר, אפשר להביא אותו עד הגדר.

שמענו בוועדה הקודמת שיש בעיות של תכנון ומה שתוכנן פעם ונבנה היום אי אפשר לעשות את זה יותר – זה לא מדויק. אפשר לתכנן ואפשר לבנות. ספי הרעש פה מאוד-מאוד נמוכים. בלונדון סיטי - - -

סליחה, אני עוצר אותך פה רגע. נאמר לי שיש מטוסים שלא יוכלו לנחות שם ולהמריא משם.

כל המטוסים שעובדים היום בשדה דב, יכולים להמריא - - -

יהיו רשאים גם במקום הזה?

כן. יותר מזה, אפשר לבנות הרבה יותר. יש מה שנקרא, אני אשתמש במונחים מהמקצוע,Steep approach. כמו שתכף תראו בתמונה של לונדון סיטי. הרי השדה הזה קיים עם הארובה. אפשר לבנות מבנים אם רוצים. אני לא חושב שזה נכון, אבל אפשר. אני מתכוון לנכון ציבורית.

אבל אפשר לבנות מבנים בגובה של הארובה, גורדי שחקים, לאורך כל המסלול הזה. אפשר בפיינל, יש גישות תלולות. כל המטוסים שעובדים בשדה דב היום יכולים להמשיך לעבוד בוורסיה הזאת. אין שום בעיה, אני אומר עוד פעם, מניסיון אישי.

אתם לא מאמינים כמה אפשר, ובשביל זה שמתי פה את התמונה הזאת כדי שתראו את המטוס הזה. דרך אגב זה Embraer, מטוס סילוני כמו שאנחנו מפעילים בשדה דב. מטוסים חדשים. תראו את גורדי השחקים מאחורה. הוא עושה גישה תלולה. אלו תכונות מיוחדות במטוס, זה אימון לטייסים. זה לא בעייתי. קל, נוח ועובד וזה עובד הרבה ולונדון נהנית מזה.

זאת תמונה של - - -

זאת תמונה של טיסה מסחרית של British Airways במטוס סילון בלונדון סיטי. זה קורה עכשיו, ברגע זה, ובעוד דקה עוד פעם.

אני מבקשת לדבר עם רשות דיבור מיושב ראש הוועדה.

ככה זה ייראה באופציה שלנו. אתם רואים את רידינג, אתם רואים את הטרמינל, אתם רואים את המסלול כמו שהוא היום קרוב לים. ממילא כן או לא בקו ה-300. רוב המסלול בשדה דב נמצא בתוך ה-300 מטר מקו החוף ,למי שלא יודע.

אתם שמים לב להמחשה? מוצמד, קטן. כל מה שאתם רואים, כל הבניינים שברקע, כל זה לא קיים היום. בכל המקום הזה יושב היום חיל האוויר, איפה שאנחנו יושבים ואיפה שיושבת רשות שדות התעופה, כל השטח הזה יפונה. הקצה של הטרמינל הכחול הזה, זה קצה אבן גבירול של היום. ממשיכים, נוסעים ישר, מגיעים, חונים, טסים.

אני אסיים במה שנאמר בהחלטת הממשלה, אני אקריא את זה: מנכ"ל משרד רוה"מ מוסמך להאריך את לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה אם נתגלעו מחלוקות או חסמים אשר יעכבו באופן מהותי את תכנון המקרקעין המתפנים ושיווקם.

אני מסיים במה שהתחלתי: לא לפנות כל עוד אי אפשר לבנות ובינתיים אנא בחנו חלופות. הנה אחת מהן. תודה.

תודה.

מי מהמנהל נמצא פה?

אני.

אני רוצה לשמוע אותך וגם את עורכת הדין רינה מיוחס.

אני כאן.

ואדריכל עודד גבולי.

תודה רבה.

גברת טסלר, אני רוצה שתתייחסי למה שהוצג בפנינו כרגע.

אתה רוצה שאני אתחיל?

ודאי.

ודאי. אני מתנצלת בפני הוועדה, פשוט לא רציתי להפריע לך קודם - - -

אנחנו רוצים לדעת למה הרעיון הזה שהציג מנכ"ל ארקיע לא מתוכנן ומיושם? מה הבעיות אתו?

ברשותך, אני אתחיל במשפטי הקדמה מאוד קצרים כדי לסבר את עיני ואוזני הוועדה על מנת שהנתונים שבאים כאן על השולחן יהיו מדויקים. זה לא שאין תכנון. התכנון נמצא כרגע בעיצומו בחלופות. במסגרת ועדת היגוי שהקמנו ביחד עם עיריית תל אביב ועוד נציגות של בעלי קרקע פרטיים, עברנו עבודה רציפה ומאוד-מאוד מורכבת ומאוד-מאוד רצינית והגדרנו פרוגרמות באמצעות הרבה מאוד אנשי מקצוע, כך שעבודה נעשתה פה.

אנחנו נמצאים בעיצומן של חלופות. בעוד חודשיים ימים נסיים את התקופה של החלופות ונצא לדרך לתכנון. התכנון, בעוד שנתיים ימים אמור להסתיים לשלב של תכנית מתאר שמכוחה אפשר להוציא היתרי בנייה לתשתיות.

כשאני מדברת על תשתיות, אני מדברת על המשך ציר אבן גבירול. אני מדברת על רחובות מחברים ואני מדברת על הרבה מאוד דברים שהעיר הזאת זקוקה, לא רק לטובת רובע שדה דב שאמור לקום פה עם למעלה מ-16,000 יחידות דיור ומלונאות ועוד צרכים ציבוריים גדולים מאוד שהעיר צריכה כמו לחבר את רצועת החוף שלה, אלא גם לחבר את המתחם הצפוני יותר של תל אביב ולחבר את כל הרצועה שאנחנו רואים אותה מתגבשת מהרצליה בצפון ועד בת ים בדרום.

את מדברת על חלופות.

אני מדבר על חלופות כשאנחנו כבר יודעים מהי הפרוגרמה. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לראות בחלופות ואנחנו יודעים מהם העקרונות שבכל חלופה אנחנו חוזרים עליהם. הפיזור בין החלופות הוא קצת שונה ואנחנו צריכים לעשות על כך עבודה, ואנחנו עושים אותה ונסיים אותה תוך חודשיים ימים.

זאת העבודה שנמצאת על השולחן, היא עבודה מאוד רצינית, אין לזלזל בה. היא גם עבודה שהקצב שלה מאוד מהיר. אני לא מכירה הרבה עבודות תכנון שנעשות בשיתוף פעולה כזה הדוק בין העירייה לרשות מקרקעי ישראל ועוד גורמים ממשלתיים נוספים, בישיבות תכנון שבועיות שנעשות עם צוות מתכננים מאוד גדול.

האם בחלופות שלכם יש חלופה כזאת כמו - - -

אין חלופה כזאת. אין גם חלופה שעשוי להישאר חלק מהשדה. אני רוצה לפנות לידידי מחברת ארקיע ולשאול אותו מדוע הוא לא הרחיב בנושא התח"ר. אם אנחנו נראה - - -

מה זה התח"ר?

תח"ר זה מגבלות רעש שכל כלי תחבורה מייצר, בוודאי כלי תחבורה אוויריים. אנחנו משתמשים כולנו בטיילת היפה שעיריית תל אביב פיתחה לאורך שדה דב ואנחנו מכירים את עובדת המראת ונחיתת המטוסים – הם מייצרים רעש.

מגבלות התח"ר, אני אפרוש בפניכם מפה - - -

אל תיכנסי לזה כרגע.

אני רוצה רק להראות לך - - -

אני מכוון את הדיון, לא את מכוונת אותו. אני שואל שאלה: האם כאשר את סוגרת את שדה דב לפי התכניות, האופציה הזאת קיימת - - -

לפי החלטת ממשלה.

אנין לי בעיה גם עם החלטת הממשלה. הרבה דברים מחליטים ולא יודעים מה מחליטים. אני אומר לך את זה באחריות.

אין בעיה. אתה יודע יותר טוב ממני.

לאן מזיזים את שדה דב בתכניות שלכם? לפי התכניות שאת אומרת?

אני אמונה על התכנון של המקום הזה - - -

את מתכננת את הנדל"ן?

אני מתכננת - - -

את מה את מתכננת? את התיירות? את מה את מתכננת?

אני מתכננת פתרונות למצוקת דיור.

בר השגה. בר השגה בתל אביב.

אני מצטער, אם ככה - - -

אני עונה לשאלתך, אדוני.

ודאי שאת עונה לשאלתי, אבל את לא עונה לשאלה האקוטית ביותר. הרי זו לא חוכמה להגיד: אני מתכנן תכנית מסוימת ואני סוגר עורק ראשי במדינת ישראל. עם כל הכבוד, ואני מבין את המצוקות ותאמיני לי, אני קורא את כל המכתבים שמגיעים אלי בנושא של רעשים ושל הסכנות אולי, שחלקכם אומרים.

בשבוע שעבר בכנס התעופה הארצי שאל אותי מישהו מהרצליה: אתה לא חושב שזה מפגע, השדה תעופה בהרצליה? אני רוצה להגיד לכם, רבותי, אני חושב ששדה תעופה הוא לא נכס פרטי של אף רשות מקומית. חד וחלק אני אומר את זה.

זאת צריכה להיות אסטרטגיה של מדינת ישראל, ואת כמנהל מקרקעי ישראל צריכה להבין שהאסטרטגיה צריכה להיות ברורה. אני צריך להתחשב בצרכים של הרשויות, אבל רבותי, אני צריך להגיד מה במקום.

אם אני סוגר את שדה דב, אני מודיע לך, אני משתק את כל התעופה הפנים ארצית. אין ולא יהיה לאן ללכת. מה, יגיעו לחיפה? לאן יגיעו?

אתה לא משתק את התעופה הפנים ארצית - - -

אני משתק אותה.

לא. לחלוטין לא.

תביאי אותם לנתב"ג?

קודם כל, כן. בכל עיר מתוקנת בעולם, שדה התעופה לא נמצא במרכז העיר. בכל עיר אנחנו - - -

- - -

- - -

הערים הן לא בגודל שאתם - - -

רבותי, רבותי. ראש העיר אילת. גברתי - - -

- - -

אל תנהלי דו-שיח. ראש העיר אילת, אתה רוצה שהדיון יהיה אפקטיבי? גברתי, אני מאוד מכבד אותך, אל תנהלי דו-שיח.

אני רוצה להגיד לך משהו אישי: אני טס הרבה, נוחת הרבה. אני לא חושב שבמקום אחד מהמקומות שהייתי בהם, לא ראיתי שאני לא עובר מעל גורדי שחקים ובתים. ככה ברוב המקומות בעולם. אמרתי את זה גם בכנס התעופה כששאלו אותי.

רבותי, אל תעשו את זה שחור ולבן. זה לא שחור ולבן. כל העולם היום טס. המרחב האווירי, במיוחד שלנו, צר ומצומצם מאוד. אל תשכחו שיש לנו גם חיל אוויר עם מרחבים שלו. לכן אני לא מקבל את מה שאת אומרת. אני צריך להתחשב בדבר. חלילה וחס אני לא מדלג על העניין של איכות חיים של אנשים.

אבל רבותי, כשאנחנו רוצים לסגור עורק ראשי, קודם כל צריך לפתור את הבעיה. אני מסכים אתך שהתפקיד שלך לתכנן בתים, לתכנן טיילת ואת כל מה שאת צריכה, הכול טוב ויפה. רבותי, שיגעון של הנדל"ן לא צריך להוציא אותנו משיווי המשקל שלנו. אנחנו מאבדים את הצפון. בשדה דב יבואו לגור כל אלה שזקוקים לדיור? שם יהיה נדל"ן היוקרתי של מדינת ישראל.

אם ייקבע, אז כן.

אין לי בעיה עם זה. אבל את יודעת מה, לו הדבר היה נעשה במחשבה מעמיקה, כאשר אנחנו נותנים פתרון לשדה דב וגם להרצליה, אז אהלן וסהלן. אבל כשלא עושים את זה, וקודם כל אומרים: בואו נסגור את שדה התעופה ואחרי כן נחפש לנו חלופות – זה לא רציני.

אדוני, אני אענה - - -

יש לי עוד שאלה שתעני עליה כי התחלת לענות עליה והפסקת. למה החלופה הזאת לא בסדר, בגלל הרעש?

גם בגלל הרעש וגם בגלל שאנחנו בעוד שנתיים צריכים להיכנס לעבודת תשתיות. עבודת התשתיות עוברת גם על מסלול ההמראה והנחיתה.

אני רוצה להקשות עליך טיפה: מתי מתכוונים להזיז את שדה התעופה הצבאי שנמצא במתחם?

שנה אחרי פינוי האזרחי.

אני יכולה לענות, אדוני?

כן.

אני רק אענה לשאלה הזאת כי אני לא רוצה לבזבז את הזמן שיינתן לי אחר כך לדבר. שדה התעופה האזרחי, הפסקת פעילותו - - -

אני נותן לך את זמן הדיבור.

בסדר גמור. אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרתי בישיבה הקודמת שהשתתפתי בה. שמעתי מאוד בצער את מה שאדוני היושב-ראש אמר לגבי החלטות ממשלה. כאזרחית, זה מאוד מטריד אותי מה שאדוני אמר. אני מתייחסת ברצינות להחלטות של הממשלה ולא כפי שאדוני תייחס אליהן.

יותר מכך, אני גם מתייחסת ברצינות להחלטות של בית משפט כי אני כפופה להן. מכיוון שכך - - -

גם אני כפוף להן. תאמיני לי, אני כפוף להן לא פחות.

מכיוון שאני אמרתי בדיון הקודם ואני חוזרת על זה גם עכשיו: כל הדיון כאן הוא בעיני – יכול להיות שהוא מוצדק – אבל הוא קצת מאוחר מדי. יש פסק דין, ופסקי דין צריך לכבד - - -

- - -

רבותי, רבותי, אני לא אאפשר קריאות ביניים. כל מי שירצה לדבר, אני אאפשר לו.

אני קראתי את פסק הדין כולו מתחילתו ועד סופו, מונח אצלי - - -

איזה מהם אדוני קרא?

את האחרון קראתי.

איזה אחרון? יש כמה אחרונים.

את לא עושה לי מבחן עכשיו, כן?

לא. אני רוצה לדעת על מה אדוני מדבר.

גברתי, פסק הדין קובע וגם החלטת הממשל אומרת שצריך אכן לפנות. כתוב, יש תאריכים, מופיעים תאריכים. רק מה? עדיין ניתן שיקול דעת - - -

לא אדוני - - -

ניתן שיקול דעת למנכ"ל משרד ראש הממשלה לגבי החלופות. אם הדבר הזה לא יאפשר חלופה לשדה דב, ניתן להאריך את המועד.

אז כמי שניהלה את התיק הזה החל משנת 1988 – לצערי, אני יכולה להגיד את זה – מינואר 1988 אני מנהלת את התיק. אני לא רוצה לגרום כאן לוויכוח ולפולמוס שנראה לי מיותר. פסק הדין קובע, אחרי שהפצירו במדינה לתת תאריכים, מכיוון שהמדינה קיבלה כאן הרבה מאוד זכויות – אני מזכירה לכם: אנחנו מדברים על קרקע שהיא לא רק קרקע של המדינה, היא גם קרקע של אנשים פרטיים.

הגענו לדיון בבית המשפט מכיוון שהוגשו תביעות כנגד המדינה לפינוי שדה דב. פינוי שדה דב מכיוון שיש שם אנשים פרטיים שהקרקע שלהם, וכן לתשלום של דמי שימוש.

גם המסלול אדמה פרטית?

כן, גם על המסלול. בוודאי, רבותי. אנחנו ניהלנו את התיקים. גם לארקיע יש טענות, יש לנו סכסוך עם ארקיע, אנחנו בבית משפט לגבי היקף הזכויות שיש לארקיע, לגבי טיב הזכויות ואפילו, תתפלאו לשמוע, לגבי מיקום הזכויות, רק בשבוע החולף הבנו שהמיקום הוא איפשהו מחוץ לשדה.

אבל אני לא רוצה לערבב מין בשאינו מינו. היה תהליך מאוד ממושך, אני מדברת על לפחות החל מינואר 1988, תביעות תלויות ועומדות של הפרטיים שביקשו שנפנה את שדה דב, שביקשו דמי שימוש עבור השימוש בשדה דב שכן הקרקע היא קרקע פרטית.

לכן התחלנו לנהל משא ומתן עם הפרטיים באמצעות המנהלים הקודמים. המנהלים התחלפו בינתיים כי חלפו שנים. במהלך המשא ומתן הגענו להסכם עם הפרטיים שבתמורה לפינוי השדה, המדינה תקבל זכויות בשדה דב. המדינה קיבלה זכויות בהיקף עצום: 50% מזכויות הפרטיים יועברו למדינה כדי שהמדינה תוכל לדאוג לשטחים ציבוריים, לשטחים פתוחים, לכל התכנון שמתעתד להיות שם.

בהסכם שנחתם בין המדינה לבין המנהלים נכתב – ההסכם ב-2007 – שהמדינה תפנה תוך זמן סביר. אז זה הגיע לשולחן הממשלה ונערכו דיונים בנושא הזה והתקבלה החלטה שהפסקת הפעילות תהיה עד 2016 והפינוי יהיה עד 2018.

אדוני אמר שאין מועד לפינוי השדה הצבאי. זה נכון, מכיוון שאני עמדתי על כך במהלך המשא ומתן, שהשדה הצבאי יפונה רק לאחר שהשדה האזרחי יפונה.

לאן הפינוי?

השדה הצבאי?

לא. השדה האזרחי.

האזרחי, לנתב"ג. יש כבר הסכם עם רשות שדות התעופה לפינוי. יש כבר תקציב לעניין הזה. יש כבר העברת כספים - - -

אם את מדברת על התקציב, בפעם הקודמת - -

אני לא מדברת, פשוט נשאלתי, אז עניתי.

- - בפעם הקודמת אמרו לנו שיש תקציב. התברר בסוף הישיבה שלא הועבר שום כסף.

לא, יש הסכם. רבותי, יש הסכם להעברה של כ-230 מיליון שקלים לרשות שדות התעופה בגין הפינוי. פשוט צריך לדעת עובדות כאן.

אני רוצה להגיד עוד דבר. לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה, הגעתי לבית משפט והצהרתי שפינוי יהיה עד סוף 2018 ולכן שאלתי את אדוני, לא רציתי להקניט את אדוני חלילה, על איזה פסק דין אדוני מדבר, כי יש החלטה שמאשרת את ההסכם. אדוני צדק, במסגרת ההחלטה הזאת לא מדבר על מועד כי אנחנו עמדנו על כך שהמועד יהיה סביר.

רק לאחר החלטת ממשלה, שאני מאוד מכבדת אותה וכיבדתי אותה גם אז, באתי לבית המשפט והודעתי על פנוי עד סוף 2018, ואז ניתן פסק הדין הסופי שקבע, במסגרת פסק הדין. אמרתי בישיבה הקודמת ואני אומרת שוב: לארקיע ולראש העיר אילת שיושב לצדי: רבותי, על אודות הדיונים על פינוי שדה דב ידעו כולם במשך שנים. אנחנו הזמנו באמצעות העיתון את כל מי שיש לו להגיד, שיתייצב בבית המשפט.

באמצעות העיתון?

הזמנו, כי לא ידענו על בעלויות מכיוון שאנשים נפטרו בינתיים והיו יורשים ויורשי יורשים - - -

אבל מה מונע - - -

כולם ידעו. אני לא יכולה היום מכיוון שיש לי התחייבות, פסק דין סופי, שאף אחד לא התנגד לו, שלא שמעתי את ארקיע - - -

מעולם לא הוזמנו לשום דיון. אני אומר פה קטגורית: מעולם לא הוזמנו - - -

רק רגע, אדוני - - -

אני אאפשר לך לדבר, אדוני.

אני חוזר ואומר - - - את אומרת דברים לא נכונים - - -

אני לא אמרתי שאדוני - - -

- - - שיירשם בפרוטוקול: לא הוזמנו לשום דיון - - -

אדוני, ראש העיר אילת - - -

- - - גברתי, לא הוזמנו לשום דיון. נקודה.

אדוני סיים?

אדוני, ראש העיר אילת, אל תצעק, תקשיב - - -

- - -

יצחק, תקשיב. חברי, ראש עיריית אילת, אני פעם אחרונה שאומר לך לא להתפרץ. אני אאפשר לך להגיד את כל מה שאתה חושב, האמן לי. אבל אתה לא תקטע את דבריה. כשהיא תסיים, אני אאפשר לך לדבר. אתה אחריה, בסדר?

תודה אדוני. מחברת ארקיע לא שמענו אף לא פעם אחת - - -

זה מדינת ישראל, זה לא ארקיע. תפסיקי, ניסית גם בפעם הקודמת להגיד ארקיע. זה לא קשור.

ידידי, בואו ננהל את הדיון בצורה מכובדת - - -

בסדר, אבל היא אומרת דברים רהוטים - - -

יש פה הרבה - - -

למיטב הבנתי, חברת ארקיע נמצאת היום בסכסוך - -

אה, הנה.

- - עם מדינת ישראל. חברת ארקיע היא זאת שהיום מבקשת - -

זה לא שייך לעניין.

- - שלא יתפנו. בוודאי שזה לא שייך.

דברי לעניין, אל תגלשי למה שלא צריך.

חברת ארקיע לא פנתה אף לו פעם אחת בשום הליך, בכל התהליך, לכל אורך השנים, ובאה וטענה שפינוי השדה שעומד על הפרק יפגע בה איזושהי צורה. אני חושבת, עם כל הכבוד, שהיום לבוא ולטעון את הטענות האלה ולנסות להחזיר את הגלגל אחורנית, זה בלתי אפשרי.

אני אגיד יותר מזה, לפעמים מוצדק להחזיר את הגלגל אחורנית. אני מלווה גם את ההליך התכנוני, יש ועדת היגוי שמתכנסת אחת לכמה זמן, מקדמים את ההליך התכנוני. אל תשכחו במשך כל הדיונים שנעשים כאן ובכל השיח הזה, שיש בעלים פרטיים בשדה ואנחנו לא כל-כך חופשיים.

תודה. משפט אחרון.

מצוות אנשים מלומדה, אני חייבת לעונת לחברי: לא הזמנו את ראש העיר אילת באופן אישי, אני גם לא טענתי את זה. צריך להקשיב למה שאומרים: אמרתי שזה פורסם בעיתונים - -

בעתון "המודיע".

- - כולם ידעו על החלטת הממשלה כי אלה דברים שפורסמו. תודה רבה.

תודה, תודה.

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, רשות הדיבור שלך והרבה נחת.

אני ראש עיריית אילת, כש-60,000 תושביה שנמצאים בעיר הפריפריאלית ביותר עם קשיים גדולים מאוד להגיע למרכז, כש-60,000 מודאגים ומוטרדים מזה שהופכים אותם להיות עיר כלא, אז קשה לי להיות עם נחת רוח, אדוני, אני מצטער.

אני שליח ציבור ואני מייצג פה 60,000 אנשים, ביניהם חולים אונקולוגים שמשתמשים בשדה דב כתחנה מרכזית שלהם בדרכם לבילינסון או לאיכילוב, ביניהם בעלי עסקים, סטודנטים, רופאים, כל גורם שרואה בשדה דב את החיבור שלנו לציוויליזציית תל אביב.

תל אביב זו עיר הנפה שלנו. חשוב שנזכור את זה, זו עיר המחוז שלנו. זו העיר שמחברת אותנו לעולם. אנחנו עיר ללא ערי שדה, מנותקים לחלוטין ויש לנו עורק שהוא עורק מרכזי, וזה עורק הטיסות. חשוב שנזכור, זה העורק שמשתמשים בו תושבי העיר אילת.

זו הדרך שלנו, כפי שאמרתי, להגיע לבתי חולים, להגיע להשכלה, להגיע לעסקים, ואני עוד לא דיברתי על התיירות כרגע. אני מדבר רק על הדבר הבסיסי, הראשוני, לסייע לעיר פריפריאלית.

אני רוצה להבהיר לכולם: אני חבר במועצה הארצית לתכנון ובנייה. תעקבו בפרוטוקולים, אני מעודד בנייה בכל מקום שהיא יכולה לסייע, אם זה לזוגות צעירים, אם זה לגורמים אחרים. אני בכלל לא דן עכשיו במהות וביעדי הבנייה המתוכננת, זה לא ענייני.

אני רק אומר שלא עושים דבר טוב ומחסלים משהו אחר. זה פשוט דבר לא הגיוני. ההחלטה של פינוי שדה דב ממקומו העכשווי היא חיסול התיירות לעיר אילת. אני אומר חיסול התיירות לעיר אילת. דרך אגב, העיר אילת מושתת על כלכלת התיירות, אין לנו כלכלה אחרת.

הדבר השני הוא להכניס 60,000 תושבי העיר אילת להסגר. גם כך יוקר המחייה באילת הוא מהגבוהים ביותר, אם לא הגבוה ביותר. כל פעולה אחרת היא פעולה - - -

אם אפשר לקצר, בבקשה. כי הזמן קצר והמלאכה מרובה.

כדי שנוכל להגיע היום, חולה שרוצה להגיע היום לבית חולים איכילוב או בילינסון, צריך היום כ-4 שעות. זה המצב. צריך להגיע שעה לפני, צריך לטוס וצריך אחרי זה עוד נסיעה. אם מישהו יחשוב שבהעתקה לבן גוריון זו משימה אפשרית לאותו חולה, הוא טועה.

בילינסון קרוב יותר לבן גוריון.

גברתי, זה רק מלמד, תסלחי לי, כמה את לא מוכנה. אם את מבינה איך יורדים מבן גוריון ואיך יוצאים מבן גוריון לעומת איך שיורדים משדה דב, זה אומר שלא עשית שעורי בית. תסלחי לי.

אני לא טסה - - -

אז אני טס ואני טס כל שבוע כשלוש פעמים. אני טס גם לבן גוריון וגם לשדה דב. ההבדל בין בן גוריון לשדה דב הוא בערך שעה.

לפחות

הדבר הנוסף: זה מצמצם את מספר הטיסות שנוכל להטיס לעיר אילת. אנחנו הופכים את זה מרמה של טיסה כמעט בכל שעה עגולה ל-5 טיסות ביום. האם זה מה שאנחנו רוצים? אנחנו רוצים לנתק את העיר הזו? רוצים לחסל אותה?

תודה. הדברים ברורים.

- - -

רבותי לא להתפרץ. גברתי, אני לא יכול לאפשר לך. אני אאפשר לך אחרי שאני אתן לעוד מוזמנים.

אדוני, מנכ"ל משרד התיירות - - -

כן, יש חולים. גברתי, אני מתנצל שיש חולים. יש חולים, מה לעשות?

מיד אחרי כן חברת הכנסת איילת שקד, אני אאפשר לך.

יש אלפי חולים? מה לעשות? מה נגיד להם? שאנחנו בונים עכשיו - - -

אמיר הלוי, בבקשה.

גם באילת יש חולים, גברתי.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחלק, ראשית, ברמה הלאומית הקשבתי גם לפרקליטות וגם לרמ"י אוני רוצה להגיד לכם: אנחנו כמדינה, אנחנו לא מדינה רגילה: אצלנו כל שנתיים יש אירוע, אצלנו תיירות הפנים היא שמחזיקה את התיירות וצריך להבין את זה.

אני לא נכנס למה היה ולמה לא ידענו ולמה לא התנגדו. לכל דבר צריך להיות פתרון, אבל כמו שאמר נכון ראש עיריית אילת, אי אפשר עכשיו להוריד את היד או לשרוט את הפנים בגלל שהתקבלה החלטה שלא היו מודעים להשלכות שלה.

אילת היא העיר הכי גדולה מבחינת מספר חדרי מלון, עיר שחייה על תיירות תעסוקתית: ארקיע, ישראייר, הן חברות שמעסיקות הרבה אנשים. תיירות היא מה שמחזיק היום כוח אדם ואנחנו הולכים פה לחתוך את הידיים ואת הרגליים לאילת וההשלכות של זה על מפת התיירות של מדינת ישראל יהיו קריטיות.

לכן צריך לעשות פה הכול כדי לחשוב קודם כל, בדיוק כמו שה בא לידי ביטוי במצגת, לדחות ולבחון חלופות. יש בעולם הרבה מאוד פתרונות, צריך לראות אם זה בדרך פתרון ימי, אני יודע שבמצב הקיים, ויגיד את זה גם מהנדס העיר תל אביב שנמצא פה, עודד גבולי, שאני מקווה - -

אני תכף אתן לו לדבר.

- - שיציג את עמדת העיר תל אביב. אנחנו הולכים לפגוע פגיעה מאוד קשה למפת התיירות. תראו, אנחנו שומעים על שמים פתוחים ומחירים שירדו, ההשלכות של כל זה על העיר אילת, ויגיד לכם ראש העיר כמה מועסקים יש שם בתיירות, יהיו שתושבי גוש דן, במקום לנסוע לאילת, אם הם כבר מגיעים לנתב"ג, הם ימריאו לחו"ל.

אני לא נכנס פה לכל הנושא שאנחנו מדינה יקרה, שלהחזיק היום מלונאות זה דבר מאוד יקר. מאוד פופולרי להגיד יקר, להחזיק תיירות זה דבר יקר. אנחנו פה, במקום לדאוג שאילת תמשיך להתפתח, והיא עוברת מבחנים לא קלים, אנחנו הולכים לתת לה פה סטירת לח שאני לא יודע איך היא תתאושש ממנה.

תודה.

אני רוצה להעיר הערה.

לי, אדוני?

כן. אני אמרתי ולא סתם. אני לא אומר סתם את הדברים. האמיני לי, אני מספיק ותיק פה בבית הזה כדי לומר את הדברים במלוא האחריות. אני לא אמרתי את זה כדי לזלזל במישהו בממשלה. הוא מנכ"ל משרד ממשלתי, הוא לא מייצג את הכנסת, לא מייצג אותי. הוא צריך לייצג יותר את הממשלה.

אני אומר לך באחריות מלאה: לו היה מתקיים דיון כזה בנושא של חלופות, איך עושים, מה עושים, איזה שדה תעופה, מתי סוגרים, לא הייתה מתקבלת החלטה כזאת מעולם. הממשלה לא הייתה מקבלת החלטה כזאת, כיוון שאני יודע, ישבתי בממשלה בשנת 1979 וראיתי איך דנים בנושא שבא, באיזה חפיף, מה שנקרא.

סליחה, אני רוצה להגיד לך עוד משהו ותחשבי על מה שאני אומר: במלחמה האחרונה, בשיטה הזאת שאנחנו הולכים בה, נגמרה מדינת ישראל כי גם שדה דב לא יהיה, גם נתב"ג, כי אם יהיו טילים שיגיעו לנתב"ג והעולם יחליט שהוא סוגר לנו את השמים, כמו שהחליטו כמה ימים לסגור לנו חלק מחברות התעופה, לא להטיס לנתב"ג בצוק איתן, איפה היינו?

אנחנו לוקחים את כל הביצים וזורקים אותן בסל אחד כשגם הפתרון של נתב"ג לא מספק. אני אומר לכם, אני שומע תלונות גם של תושבים שגרים סביב נתב"ג שזה מוסיף להם עוד הכבדה. אני מבין, יש פה רבה כסף, יש פה הרבה ידיים שמתעסקות בעסק הזה של הנדל"ן וכל דבר שמריח כסף אפשר לקבל החלטות שהן גם לא קשורות למציאות האמתית שלנו בזמן אמת.

אם את שואלת אותי, החלטות התקבלו פה לא נכון. אין פה שום חשיבה אסטרטגית. מה אנחנו עושים? לוקחים את הכול ומזיזים לנתב"ג. מחר, הטילים של החיזבאללה – אני גר לידם – הם ב-250 קילומטר. מעל 150 אלף טילים, כל מדינת ישראל מרושתת היום. אז כל פגיעה שתהיה בנתב"ג, היא עוד אסון על כל מה שאנחנו כבר ראינו במלחמה האחרונה. ככה שאל תגידי לי איך מתקבלות החלטות בממשלה.

אני כבר אמרתי לאיזה שר שאני לא בטוח שהוא אפילו יודע את התקציב של המשרד שלו. כשמביאים לו את הארגז של התקציב, לא בטוח שהוא יורד לעומקם של דברים. כל אחד מצביע. רוצים להעביר תקציב – מעבירים אותו. סוגרים את הדילים וגומרים את זה. ישבתי בממשלה אז אני יודע מה שאני אומר: אין פה חשובה מעמיקה.

אני אומר לך כמי שיש לו יד ורגל בטיס בשנים שהאחרונות, עשיתי מה שיכולתי במלוא הרצינות ולא בחפיף, בעשרות דיונים בנושא של חוק הטיס. גם הבאנו פתרונות שלפעמים משרד המשפטים עמד על הרגלים האחוריות והבאנו פתרונות עם שכל ישר.

אני לא אומר שהשכל נמצא במקום אחד, אני רק אומר שכשאתם מקבלים החלטה לסגור כאשר אין חלופה וגם אומרים איזו חלופה שאני אומר לך, החלופה הזאת היא לא ישימה, ואם היא ישימה, היא ישימה בחלקה. אנחנו נצמצם את הטיסות לאילת ועוד הרבה דברים שכרוכים בכך. גם לגבי הרצליה אותו דבר, הייתה חשיבה לקחת אותנו לעין שמר. שם הצבא עמד על שתי רגליים אחוריות ואמר: לא. בשום פנים ואופן לא יהיה.

תאמיני לי, אני קורא את ההחלטות. מקבלים החלטות לא בצורה מעמיקה. מישהו פה צריך לעשות סדר בדברים האלו. לא סתם הקימו את הוועדה הזאת אלא כדי שננסה למצוא בשכל ישר פתרון, אולי להאריך את הזמן בינתיים כדי שנמצא פתרון שיניח את הדעת. אני לא חושב שאפשר לגזור גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

וקנין, תן לי את רשות הדיבור.

איילת, בבקשה.

אדוני, רק אסיים במשפט.

הזמן קצר.

לסיום רק עוד נקודה אחת. בונים לאילת שדה תעופה על שם אילן ואסף רמון בהשקעה של 2 מיליארד שקלים. כשאתה מדבר על חשיבה לאומית, אדוני היושב-ראש, על תעופה – תיירות צריכה תעופה, צריכה קווי תעופה מחו"ל. זה מה שיזרים לנו פה תיירים, זה האמצעי השיווקי הכי חשוב.

אבל כשיד ימין לא יודעת מיד שמאל ובונים שדה תעופה לתפארת, שהולך להיות פיל לבן, שדה התעופה בתמנע הולך להיות פיל לבן. אנחנו, משרד התיירות, משקיעים מנגנונים של רשתות ביטחון כדי להביא את החברות הזרות לטוס לאילת. כל סכום שרק אפשר אנחנו מנסים להעלות עוד ועוד.

כמה טיסות בין-לאומיות מגיעות השנה לאילת? שבועיות? מעט מאוד, לצערי. מחצית משנה שעברה. החברות הבין-לאומיות באות היום לשדה גדול רק עם רשתות ביטחון. כשאנחנו קוטעים את הנושא והורגים את הנושא של שדה דב, המשמעות לאילת תהיה מאוד קשה.

תודה. הבנו.

חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה.

תודה. אני רוצה לסכם ושמישהו שיש לו את התשובות לשאלה שלי יענה. אני חושבת שזה עורך הדין יעקב ברנט מארקיע. הבנו שיש 3 חסמים לרעיון שתה הצעת: חסם אחד, הרעש; חסם שני, אמרת שצריך להשתמש בשטח הזה לבניית תשתיות; ואת אמרת שחלק מהקרקע של המסלול היא קרקע פרטית - - -

לא. אמרתי שיש פסק דין שכופה פינוי שדה דב עד סוף 2018.

אבל אני שאלתי אם חלק מקרקע המסלול היא קרקע פרטית ותשובה היא - - -

כן, כן. לא המסלול, בכלל. כל השדה - - -

אבל אמרנו שאת כל השדה אפשר לפנות - - -

כן, גם.

אז יש בעצם 3 דברים שמונעים את הפתרון שהציג מנכ"ל ארקיע: רעש, תשתיות וזה שיש פסק דין והקרקע פרטית. מי יכול לענות על זה?

כבוד היושב-ראש, אני מטפל מזה זמן לא מועט בנושא הזה, מלווה את ארקיע. האמת היא שכשנכנסנו והתחלנו לנתח את מה שקרה פה – אינני רוצה להתייחס לניתוחים המשפטיים של גברת מיוחס ולפרשנות שלה לתהליך שנעשה, חוץ מאשר לקטע העובדתי שאמרה הגברת מיוחס – שלמעשה התנהל משא ומתן קשה מאוד בין המדינה לבין הבעלים הפרטיים, שהם חלק מהבעלים של שטח שדה דב, וכתוצאה ממנו המדינה הרוויחה הרבה מאוד כסף.

מה המשמעות של כל זה? המשמעות היא שמדינת ישראל, רבותי, בהעדר דיון ענייני, הלכה ומכרה את שדה דב. אפשר גם למכור חלק מכביש 6, פשר גם למכור חלק מתשתיות אחרות, אבל בסופו של דבר, כשהמדינה רוצה היא יודעת גם להפקיע מבעלים פרטיים.

אני לא חושב שצריך לעשות פה הפקעה. למדינה יש מספיק זכויות בשטח של שדה דב, ואם היא תחליט או החליטה שהיא רוצה לשמר שם שדה תעופה שהוא עורק תחבורתי וגורם תשתיתי מרכזי במדינת ישראל, היא יכולה לעשות את זה בקלי-קלות בלי להפסיד אפילו כסף. זה לגבי העניין הקנייני שמעלים אותו.

אני אציין במאמר מוסגר – אדוני, זה השתקף גם מהתגובה של פרקליטות המדינה וגם של מתכננת מנהל מקרקעי ישראל – בסוף היום, הפכו את שדה דב ושהשטח שמסביבו למין בורסה של נדל"ן. אני מודיע לכם, כמי שעוסק בתחום הזה 40 שנה, שביום הראשון שפורסם שהגיעו לאיזשהו הסכם בין המנהלים לבין מדינת ישראל, מחיר דונם התחיל לעלות.

אני רוצה להגיד לכם יותר מזה - -

אם אפשר, בבקשה לקצר.

- - מחיר דונם היום בשדה דב שווה כמו באר נפט. אף אחד לא יודע מי ולמי יחזירו את הכסף. זה הפך להיות מגוחך, זה הפך להיות לבדיחה בקרב המתווכים וכל מי שעוסק בתחום הזה. זה לקטע המשפטי.

אין שום דבר שהוא לא רברסיבילי. אני לא חושב שזה המקום לפתוח דיון, גברת מיוחס, אני אשמח לשבת ואפילו לכתוב על זה נייר של 40 עמודים. אתם פשוט עושים, איך אומרים? עשן בעיניים.

זו האשמה מאוד חמורה. תפרט אותה.

אמרה לנו מתכננת מנהל מקרקעי ישראל: רבותי, תוך שנתיים יש תכנית. עוד לא גמרנו את האלטרנטיבות, אבל תוך שנתיים יש תכנית מתאר שממנה אפשר לצאת ולהוציא היתרי בנייה. ראיתי פה כמה אדריכלים: יש מישהו שמוכן להצביע ולהראות במדינת ישראל איפה גמרו תכנית מתאר בשנתיים?

10 שנים.

איפה גמרו תב"ע בשנתיים רבותי? תב"ע בשביל לבנות 100 יחידות דיור בבית שמש או באיזשהו מקום נטול התנגדויות לחלוטין, במקום חדש, לא נגמר לפני שעוברות 5-4 שנים. אז מה אתם מספרים סיפורים?

אתה רק מאתגר אותנו.

בבקשה, זה מאתגר אתכם מאוד על חשבון אילת, על חשבון עם ישראל, על חשבון מדינת ישראל. מה אכפת לכם? אתם באמת את שלכם עשיתם ואת באמת תתכנני שם יופי של מגדלים. אגב, אלה שגרים שם בתכנית ל', התחילו להבין שאתם הולכים לבנות להם מול הפרצוף, בינם לבין הים, 50-40 קומות כדי להכניס את כל כמות הדיור המופרעת הזאת, אז היום כבר ההתנגדויות התחילו מאותם תושבים שאמרו שהרעש מפריע להם.

עכשיו אני מדבר על הרעש. רבותי, אף אחד לא הציג פה עבודה רצינית, ונעשו עבודות כאלה, לגבי מטרד הרעש של שדה דב. מטרד הרעש של שדה דב, ואני אומר את זה כהדיוט רק על בסיס נתונים ראשוניים, כי כשהעניין עלה בכלל - - -

נא לקצר. תקצר.

רבותי, מטרד הרעש של שדה דב הוא יותר קטן ממטרדי הרעש של דרך יגאל אלון בתל אביב, של כל שכונת מונטפיורי, של כל המגדלים החדשים של - - -

של המטוסים שנוחתים בנתב"ג. של המטוסים הגדולים שנוחתים בנתב"ג. הרעש בתל אביב מהמטוסים שנוחתים בנתב"ג יותר גדול מהרעש משדה דב.

לא, לא. סליחה, אדוני. עם כל הכבוד, אני מדבר על הרעש, על מטרד הרעש - - -

לא, הוא אתך.

אני מדבר על מטרד הרעש.

הוא מחזק אותך. משפט אחרון, בבקשה.

לכן, אני חושב שלקבל היום החלטה שרירותית לפנות את שדה דב ב-2018-2016, היא תהיה בכייה לדורות.

רגע. מה עם הסיפור של התשתיות? אף אחד לא התייחס לזה שהיא אמרה שצריך את השטח הזה בשביל לבנות תשתיות.

לא צריך את השטח הזה בשביל שום תשתיות. אין עדיין תכניות גמורות, עדיין עיריית תל אביב לא יודעת איך היא מאריכה את אבן גבירול, כן מאריכה או לא מאריכה. רבותי, מדברים פה על שקיפות ועל תכנון? יש פה איזו ועדה עלומה שעוסקת בהכנת פרוגרמה. אין שיתוף ציבור, אף אחד לא יודע מכלום.

יותר מזה, אנחנו ביקשנו לקבל את אותם תיקים של בית המשפט שבו התנהל הדיון שלכאורה - - -

אני רק פוחד שיהיה פה הולילנד.

לא. אנחנו הסכמנו - - -

אני אומר לכם, בסוף נגיע להולילנד.

אדוני ירשה לי להשיב ממש בשני משפטים?

לא, לא. גברתי, לא עכשיו.

דני קייזר, יועץ תכנוני.

ואחריו – עורך הדין מיכאל שפטלר. לכל אחד 3 דקות.

3 דקות אני מאפשר לכל אחד. נא לצמצם את הדברים.

גם מהנדס העיר.

גם מהנדס העיר.

אני אנסה לעסוק רק בנושא לוח הזמנים של הכנת תכנית שכזאת. יושב כאן אמיר הלוי שהיה חבר בוועדה מקומית בתל אביב, הוא מכיר תכניות ואת משך הזמן שלוקח מהנדס העיר. אני אספר סיפור קטן: ב-1984 פנה אלי מהנדס העיר תל אביב, שמאי אסיף, אחרי חודש בתפקידו: בוא, יש פסיקה של בג"ץ, צריך לעשות תכנית לכיכר המדינה ומהר.

בחודש פברואר 2000 נהייתי מהנדס עיר – 16 שנה אחרי – על שולחני תכניות לחתימה למתן תוקף לכיכר המדינה. 16 שנה. לא סביבה חופית, לא מקום קשה, לא מקום בעייתי, לקח 16 שנה. בסדר. זה המאה הקודמת - - -

- - -

נא לא להפריע, גברתי.

זה סבל מכל מיני בעיות. לא היה כאן בזיון בית דין, אגב, בשום אופן לא. אנשים עמדו ועשו את מה שבג"ץ ביקש. זה אחד.

שנית, החלטנו לעשות תכנית לקטע שמצפון לשטח של שדה דב. קוראים לזה: תכנית 3700. התחלנו את המהלך ב-2002 והוא הסתיים בעשה טובה, למעלה מ-10 שנים אחרי כן, ב-2013 ועדיין התכנית היא תכנית מתארית מכוחה לא ניתן להוציא היתרי בנייה, אפשר רק לעשות עבודות תשתית, וגם אלה עוד לא החלו. ויש לנו שטח שם לכ-10,000 יחידות דיור שאפשר לבנות, כביכול.

משפט אחרון.

אני מנסה להגיד עוד דבר אחד. תכנית המתאר, ויש מדרג תכנון במדינת ישראל, תכנית המתאר של מחוז תל אביב, תמר 5, קבעה ששטח החוף של תל אביב, לרבות ובמיוחד שדה דב, לא יכללו בה והיא לא תיתן הוראות.

למי היא התירה לתת הוראות? לתיקון מספר 4 לתכנית המתאר הארצית לחופים, תמ"א 13. זאת עדיין לא אושרה, נעבעך. אמנם הממשלה נתנה הוראה להכין תכנית כזאת, אבל היא עוד לא קיימת, היא מוקפאת מסיבה כזאת או אחרת.

יותר מזה, נעשה בינתיים חוק החופים. חוק שמירת הסביבה החופית קובע שצריך לשמור על חופי הים, 300 מטר, רוצים להגדיל עכשיו את הטווחים. ונהנה אנחנו נמצאים בשדה דב, בסביבה חופית. והנה אין לנו תשתית תכנונית ברמה הארצית, כי תמ"א 13 לא קיימת.

תודה, אדוני. הבנו.

אותה צריך לתקן.

אל תוסיף כי זה רק - - -

כל מה שאני מנסה להגיד זה רק דבר אחד: יכול היות - - -

15 שנה - - -

כשעובדים - - -

נו, באמת. קיוסקים אתם לא מאפשרים. קיוסקים אתם לא מאפשרים - - -

אדוני, ראש עיריית אילת - - -

קיוסקים אני מנסה להקים ואתם לא מאפשרים לי כבר 15 שנים. על מה את מדברת? קיוסקים על חוף הים אני מנסה 5 שנים ולא מאשרים.

כי זה סותר את תכנית המתאר הארצית.

יפה - - - נו, באמת - - -

- - -

רבותי, אתם רוצים שאני אתחיל להוציא אנשים?

דני, את מי אתה מייצג? אני עוד לא הבנתי.

את ארקיע.

חבל שלא אמרת, הייתי מבינה אחרת - - -

אני מבקש לומר רק דבר אחד: אני לא נכנס בהקשר הזה אם צריכה להיות שם שכונת מגורים או לא, אם צריך להיות שם שדה תעופה או לא. אני חושב שזה מהלך שצריך להיעשות – נושא שדה התעופה, יש דרך לעשות את זה, תכנית מתאר ארצית מספר 15 צריכה להסדיר ולקבוע חלופות איך מול התכנית הזאת, כשתהיה כזאת, אפשר יהיה להחליט לגבי שדה דב.

כל מה שאני מנסה להגיד זה שהמהירות לבוא ולומר שתוך שנתיים צריך לפנות את - - -

- - -

עורך הדין שפטלר, תתקרב לשולחן כך שאפשר יהיה אותך לפרוטוקול.

כבוד היושב-ראש - - -

שב, פה זה לא בית משפט. פה לא עומדים, רק יושבים. אני מבין אותך, אתה רגיל לבית משפט, אנחנו עוד לא בית משפט. לא אכפת לי, אני מוכן לקחת את הסמכות, תאמין לי. אם יתנו לי, אני הייתי חותך עכשיו את מה שצריך לחתוך. אני מוכן שאתה תעמוד ואני אחתוך אחר כך. אבל אתה תשב ואנחנו נשמע אותך בהקשבה מאלה.

אדוני, אני כבר מפחד, אני כבר לא יודע מה אדוני יחתוך.

אז בטח כדאי שתשב.

אני אחד המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול, שמייצגים כ-3,000 בעלים פרטיים. המינוי שלנו על ידי בית המשפט היה מיועד להפשיר את הקרקע ולבנות אותה. בראשית דברי ברצוני לציין כי המסלול עצמו, מאה אחוז מהמסלול, נמצא בבעלות פרטית של אותם אנשים שאנחנו הנאמנים שלהם.

הנקודה השנייה. עם כל הכבוד למה שקראתי בעיתונות כציטוט של כבוד היושב-ראש ומדבריו היום, ברצוני להדגיש ולציין כדלקמן - - -

אולי תחזור על מה שאמרתי?

אדוני יבין, אני לא צריך לחזור.

כן.

בפברואר 2010 הוקמה ועדה ביוזמת ובמינוי של שר התחבורה דאז ושר הבינוי אריאל אטיס, אז חבר ממשלת ישראל ושר הבינוי, בתיאום עם שר הביטחון, לבחון את מכלול הבעיות של פינוי שדה דב. בראש הצוות עמד מר יעקב גנות שהיה אז מנכ"ל משרד התחבורה. בוועדה הזו שהתכנסה בתקופה של כשנה וחצי, היו נציגים של משרד הביטחון, של רשות התעופה האזרחית, של מנהל התעופה האזרחית, של עיריית תל אביב ושל משרד התיירות.

הדוח של ועדת גנות, דוח מפורט ביותר שציין את כל החלופות האפשריות, פרט בגדול כל שלב ושלב. במאמר מוסגר יצוין כי חברת ארקיע שזומנה לישיבות הוועדה, טוענת שלא זומנה לישיבות אחרות של בתי משפט וכדומה, ציינה מפורשות בעמוד 14 לדוח בשנת 2010 כי היא זקוקה להתארגנות של כ-5 שנים לפינוי ומבקשת פתרון בנתב"ג לקליטת הטיסות שיעברו משדה דב.

בעקבות הדוח הזה של ועדת גנות, שכאמור, מי שעמדו מאחוריו היו שר התחבורה ושר הבינוי דאז, אימץ את הדוח הזה משרד ראש הממשלה וראש הממשלה בעצמו. כתוצאה מהדוח הזה נחתם לאחר מכן הסכם בין רשות שדות התעופה לבין מנהל מקרקעי ישראל שלפיו התחילו בעבודות ההכנה בשדה דב.

הכנה בשדה דב?

בנתב"ג. לצערי לא ראיתי כאן את מר גנות שהוא היום מנכ"ל רשות שדות התעופה. בפגישה שהייתה למנהלי הגוש הגדול לפני חצי שנה עם מר גנות, קיבלנו סיור בשטח של שדה התעופה בנתב"ג, כאשר העבודות יסתיימו בחודש יוני 2015.

זאת אומרת, שנה אחת קודם מהמועד שבו היה קבוע הצו שמפסיק את הפעילות של התעופה האזרחית בשדה דב.

אני יכול לעצור אותך רגע? אדוני, מנהל רת"א, מה שהוא אומר חופף לכם במציאות שאתה מכיר? יש עבודות היום בנתב"ג?

יש עבודות, אבל אני קורא לזה עבודות נדל"ניות, משום שאם אתה מחפש נדל"ן להעביר מטוס, אז כן, יהיה מקום להעביר. אבל הפעילות האווירית היא הרבה יותר מורכבת. הפעילות האווירית מורכבת גם מהיכולת להכניס את המטוסים, מהפגיעה שלנו בפעילות בין-לאומית, מיכולת ההעשרה שלנו, מהפגיעה בפעילות עצמה. זה נושא שעלה על שולחני, אני חודש בתפקיד, לפני שבוע, והוא מאוד-מאוד בעייתי.

גם הקודם לך. בתעופה יש לך קצת בעיה, אני אסביר לך למה, אני מכיר את הדברים לעומק ואני לא חפיפניק, אני אומר לך את זה במלוא הרצינות: אני, גם עם מנהל רת"א הקודם, בדו שיח כל הזמן, בקשרים מאוד קרובים. מה שהוא אמר לי, מילה במילה גם הקודם אמר לי, שאין פה מציאות שמעתיקים מפה לפה והכול מסתדר. המציאות יותר קשה ממה שאתה מציג אותה.

כבודו, אני מצטער שאדוני לא פונה לרש"ת.

אני לא צריך לפנות אל אף אחד. אני צריך - - -

מכיוון שאני מדבר על הסכם בין רש"ת, בין רשות שדות התעופה ורשות - - -

בישיבה הקודמת היה פה נציג של האוצר והיה נציג, אם אני לא טועה, של מנהל מקרקעי ישראל שאמר שהיו צריכים להעביר כסף. התברר בסוף הישיבה שלא העבירו שקל. אז כולם מדברים שמעבירים כסף, 250 מיליון, 200 מיליון. 10 מיליון שקל לא העבירו לתכנון. בפרוטוקול של הישיבה הקודמת כתוב.

אדוני, אני רוצה לציין בפני אדוני שכהכנה להופעתי פה, בקשתי ממזכירת הוועדה להפיץ לכם את כל ההסכמים ואת כל הפסקי הדין. בשל קוצר השעה אני לא אכנס לכול. אבל אדוני, לא רק – עכשיו אני אעבור למה שעלול לקרות אם חס וחלילה רש"ת תאריך את הצו שמסתיים ביוני 2016.

אדוני, בנוסף להחלטת בית משפט משנת 2007 לפיה הבעלים הפרטיים, שהם הבעלים של שדה התעופה הזה, ורק מכוח העובדה שיש שם שדה תעופה צבאי ושזהו שטח צבאי, ניתן היה לתעופה האזרחית לטוס שם מבלי שעיריית תל אביב יכלה לפנות את המבנים הלא חוקיים ואנחנו כבעלים פרטיים לא יכולנו לעשות דבר.

הנקודה המרכזית היא שאנחנו ויתרנו על שני דברים: אחד, 50% מזכויות הבנייה שעלותן היום 2 מיליארד שקל; השני, ויתרנו על כל תביעה לדמי שימוש במהלך כל השנים הרבות האלה שעושה התעופה האזרחית בשדה התעופה.

אל תדאג, אתם תקבלו את זה בחזרה. זה יכפיל את עצמו.

אדוני, אני מבקש ממך - - -

אל תהיה מודאג. אני לא מודאג בכלל.

אדוני, לי יש אמרה בחיים: כאשר אומרים לי אל תדאג, אני מאוד מודאג.

זה כלל אצבע טוב.

אז תהיה מודאג. אני יותר מודאג ממך - - -

אדוני, אני - - -

אני מנהל את הוועדה, לא אתה.

אתה מנהל את הישיבה, אדוני, אבל אני מבקש - - -

אפשרתי לך להגיד את כל מה שאתה רוצה.

אדוני, אני רק התחלתי. אני רק התחלתי.

כל מה שיש לך להגיד תעביר בכתב לוועדה.

אדוני סליחה, אדוני יסלח לי - - -

אני מנהל את הוועדה. אתה סיימת לדבר.

לא יעלה על הדעת שיהיו פה הרבה מאוד נציגים שהם דיברו פי חמש ממני.

אמרת את מה שאתה צריך. תודה רבה לך.

יש לי עוד שלושה משפטים מרכזיים, אדוני.

אם זה שלושה קצרים.

נתחיל ככה: במידה ושדה התעופה לא ייסגר ביוני 2016 על פי החלטת בית המשפט, הזמן הסביר לפינוי השדה עבר ואנחנו המנהלים נבטל את ההחלטה של אותם 50% ודמי שימוש - -

אתה לא מאיים עלינו.

- - אני מבקש מאדוני - - -

אל תאיים עלינו.

אדוני, אני לא מאיים. אני מנסה להעלות על המאזניים את הפלוסים והמינוסים.

סיימת. תודה רבה.

שתיים - - -

לא, לא. אני לא נותן לך. אני אוציא אותך החוצה, אדוני. אתה לא יודע את הכללים.

זה היה משפט אחד מתוך שלושה משפטים.

עד כאן.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, אנחנו מהצפון ומהדרום, הוזמנו לרמת דוד - - -

תסלח לי. עכשיו רשות דיבור לנציגים של התושבים. גברת סיגל ויצמן.

סיגל ויצמן, תושבת השכונה. תגידי לנו איזה שכונה.

אני מציע לך, אדוני העורך דין הנכבד, להעביר לוועדה את כל החומר שלך בכתב, את כל מה שאתה חושב, את כל הטענות - - -

אדוני היושב-ראש, לא הבנתי את מי הוא מייצג.

הוא מייצג את בעלי הקרקע. הוא אמר את זה בצורה מפורשת.

זה לא כל כך מדויק. זה לא מדויק, הוא לא מייצג את בעלי הקרקע, פשוט לא נותנים לו לדבר כל כך - - -

טוב, נתנו לו - - -

הוא התמנה על ידי בית משפט.

גברתי, אל תהיה הסניגור שלו.

רבותי, אנחנו היינו אמורים לקיים דיון ממש בשלבים המאוחרים של הדיון הזה לגבי שדה תעופה משלים לנתב"ג, שיזמה חברת הכנסת מיכל בירן.

מיכל בירן יזמה נושא של שדה תעופה - - -

פרטי.

כן, פרטי. עשינו ברור גם בנושא הזה, זה לא בדיוק פרטי.

נדון בזה.

אנחנו נדבר על זה.

סיגל, אני מאפשר לך עכשיו לומר את דברייך.

רבותי, מאחר והיינו אמורים לקיים דיון משולב בעוד מספר נושאים מאוד חשובים, גם לגבי שדות התעופה בצפון ויש פה מתכנן שהגיע במיוחד, אני אאפשר בסופו של הדיון, לקראת הסיום, מילה פה או מילה שם, אבל מה שלא נספיק בישיבה הזאת, נמשיך בישיבה הבאה.

ישיבה זו אמורה להסתיים בשעה 11:00 או יותר נכון ב-12:00.

אני מייצגת את התושבים של שכונת נופי ים. הקימו בתי ספר וגנים 200 מטר מהשדה, מעמדת התדלוק. מטוסים עולים ויורדים ונוחתים על הילדים שלנו. יש שם בית ספר עם 700 ילדים ו-10 גנים, כל יום הם נחשפים לרעלים, לריחות דלק, לרעש מטוסים. יש פה בדיקות שמיעה של ילדים. יש ירידה בשמיעה מהשנה האחרונה. לפני כמה דקות אמרו שאין שום בעיות שמיעה ואין דוחות. הילדים שלנו חשופים לגזים רעילים.

ביקשנו להחליף בית ספר, לעבור, לא מוכנים להיות בבית הספר הזה, אבל אין לנו אפשרות. בגלל שאנחנו שייכים לאזור המגורים הזה, אנחנו לא יכולים לבקש חלופה אחרת כי בתי הספר בצפון תל אביב מפוצצים. העירייה, הממשלה, נתנה אישור להקים שם בית ספר. אנחנו בשיחות כל הזמן עם שדה התעופה, היינו בפגישות. הם אמרו לנו שמפנים את זה והבטיחו לנו שעד 2017 השדה זז לבן גוריון ואין להם שום בעיה לעבור, אמרו לנו בשיחות שהיינו כוועד עם מנהלת בית הספר.

זה לא רק מטרד של רעש, זה גזים רעילים. תחבו, אם יש לך ילדים, סיגריה אחת - - -

אמרת את זה. אל תחזרי על דברים.

אם אנחנו עומדים ליד סיגריה – אבל יש לנו 50 סיגריות בשנייה כל נחיתה וכל המראה. הם טסים בלילות, הם טסים בימים, הם מחללים את השבת. הם טסים בשבת, בשישי ושבת. הם מקיימים תרגילי ביטחון על ימין ועל שמאל עם קולות נפץ וקולות רעש, במיוחד אחרי המלחמה. הילדים שלנו עוברים חוויות קשות - - -

תקבלי אתר בנייה ל-20 שנה, את תתגעגעי לשדה.

יהיו לה עוד בתי ספר. היא ממש לא תתגעגע.

משפט אחרון.

אין גם מה לשמור על שדה דב כי המצב הנוכחי שם הוא עלוב. אנשים מתלוננים, כל התושבים באילת מתלוננים על המצב שם: מחכים, מתעכבים, אין טיסות כמו שצריך. אנחנו נטוס ונמשיך לטוס מנתב"ג, אין רכבות.

אנחנו נמשיך ליהנות מאילת כי אנחנו אוהבים את אילת, אבל תדאגו לילדים שלנו. הילדים שלנו, לא יכול להיות שאנחנו בלילות ובימים עושים לילדים שלנו משאפים, נותנים להם סטרואידים. יש פה פסיקה של משרד הביטחון שחייל שהיה חשוף למזהמים, חלה בסרטן - - -

יש שם שדה תעופה צבאי גם.

הוא שירת בבסיס של חיל האוויר - -

אני מבקש שאת כל החומר שלך תעבירי לוועדה.

- - הוא חלה בסרטן. הילדים שלנו כבר חולים בסטרידו, במחלות - - -

תודה. תודה.

ליאת שוורץ, דיברה?

לא.

לא היא לא דיברה.

אני מבקש, אם את מתכוונת לחזור על מה שהיא אמרה, אז אין טעם. אם זה אותם דברים, אז כדאי שנשמע מישהו אחר.

שלום. כן, אני גם תושבת השכונה. הילדים שלי נמצאים בגנים ובבתי הספר ובאמת חשופים גם לרעש וגם למטרדים.

את יכולה לומר לי מה שם השכונה, בבקשה?

שכונת נופי ים.

אין לי הרבה ידע בנושא מטוסים, אבל ידוע שמטוסים לפני נחיתה, לפעמים מפזרים דלק. זה כבר קרה. לפני נחיתה - - -

הפסקנו עם זה לאור מחירי הדלק.

באזור מגורים?

באזור, כן. אני מזמינה את כולכם פה לבוא לשכונה ולהריח את אדי הדלק שהילדים שלנו חשופים להם 24 שעות כי הם גם במסגרת בוקר, גם במסגרת אחר צהריים וגם גרים שם. הם חשופים לאותם מזהמים.

אני אלך פה לחלופות. אני תושבת האזור מיום הולדתי ודברו על פינוי שדה דב מאז שאני מכירה את עצמי. נכון לעבר, לא הייתה שכונה סמוכה כל כך, ההמראות והנחיתו הן בלב השכונה. לא הייתה שכונה סמוכה כל כך לאזור שדה.

תודה.

אני רק אסיים את המשפט. צריך להבין שדברים השתנו ועכשיו יש שם מגורים שממש סמוכים, הרבה מאוד ילדים שהמוסד שלהם נמצא ליד. מה שנעשה זה שדרכי ההגעה לנתב"ג הרבה יותר זמינים מבעבר, כשהיה באמת צורך בשדה דב.

אני רוצה להתייחס למה שאמר פה ראש העיר אילת. אני חושבת שמייעדים עכשיו שטח נוסף בנתב"ג. יחד עם הרכבת ודרכי התחבורה, אני חושבת שההגעה לכל האזורים שתושבי אילת צריכים אליהם, היא הרבה יותר קלה מבעבר.

תודה, תודה.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש, הדיון הזה הוא דיון חשוב והוא עוסק בשאלות של תחבורה ותעופה אבל לא רק בשאלות תחבורה ותעופה. לדיון הזה יש השלכות על חיים של בני אדם בכל מיני מקומות בארץ. יש לו השלכות על העתיד שלנו ולצערי הגדול, יש לי תחושה, וזה אולי יותר מתחושה, שמתקבלות החלטות מהירות – אין עם זה בעיה – אבל החלטות מהירות ומוטעות, שעם זה יש בעיה גדולה. אין לי בעיה שנחליט מהר אם נחליט באופן שקול, רציני, שמקיף את כל השיקולים הרלוונטיים.

אני מדבר אחרי הנציגים של תושבי שכונות צפון תל אביב. בהחלט יש שאלות של רעש ויש שאלות של זיהום אוויר. אני רוצה להגיד לכם שמתוך כל הנתונים שבידי, בעיות זיהום האוויר בצפון תל אביב הן לא תוצאה של שדה דב, עם כל הכבוד לשדה דב.

מפגעי רעש קיימים, צריך לטפל בהם, צריך להפחית את הרעש. אבל גם כשאנחנו מדברים על רעש, אפילו אם אנחנו מדברים על רעש מתעופה, הבעיה העיקרית בתל אביב ברעש מתעופה, היא דווקא המטוסים לנתב"ג ולא המטוסים לשדה דב. אתם יכולים לשאול את תושבי שכונות תל אביב השונות.

נשמעו פה הדברים של ראש עיריית אילת. אני חושב שהם צריכים להישקל מאוד-מאוד ברצינות ולעומק. הדברים של מנכ"ל משרד התחבורה.

משרד התיירות.

משרד התיירות. קל מאוד להגיד שאנשים ייסעו ברכבת לנתב"ג ואחר כך יטוסו מנתב"ג ויגיעו לשדה תעופה בתמנע וייסעו מתמנע ברכבת אולי לאילת והכול יהיה בסדר. רק שזה ייקח הרבה שעות ואלי אנשים יבחרו לא לנסוע לאילת אלא לנסוע למקום אחר שהנסיעה לוקחת אותו זמן ומגיעים למקום שהוא אולי אפילו יותר זול.

לכן, יש פה השלכות לא רק על התיירות באילת אלא על העיר אילת שהיא עיר שיש בה גם תיירות אבל יש בה גם הרבה אנשים אחרים שמנסים להתפרנס. לא פשוט שם. אנחנו צריכים לתת לעיר הזו מענה ולשמוע את הדברים שנשמעים מאילת באמת בקשב רב.

אני יודע שמתוכננות חלופות, חלופות של תחבורה מהירה. אולי בעתיד אפשר יהיה לשנות. אולי אם באמת תהיה רכבת תחתית מהירה לאילת שתיקח את האנשים תוך שעה לאילת, יכול להיות שלא יהיה צורך בשדה תעופה. כשתעמוד הרכבת הזאת במקומה והמוני בית ישראל ייסעו ברכבת תחתית מהירה לאילת, יכול להיות שאז לא יהיה צריך את שדה דב. אבל לקבל את ההחלטה הזו כרגע, אני חושב שזו טעות גדולה.

אדוני, היושב-ראש, הצד השני של הדיון שבפנינו עוסק בשאלה של שדה תעופה נוסף. אני מעולם לא ראיתי, אדוני היושב-ראש, מין מצב כזה: בצד אחד באים לך כל ראשי הרשויות בדרום, כל מומחי התחבורה שאני מכיר, כל מומחי התכנון שאני מכיר ואמרים: צריך שדה תעופה נוסף בדרום בנבטים.

מהצד השני באים כל ראשי הרשויות בצפון וכל מומחי התכנון וכל מומחי התחבורה ואומרים שבצפון לא צריך שדה תעופה נוסף, זה לא רק מיותר, זה גם מזיק, זה מפריע, זה יעלה הרבה כסף ולא צריך את זה.

אז מה מדינת ישראל מחליטה? בדיוק את ההפך. זה פשוט לא יאומן. זה פשוט מחזה אבסורד כזה שבאמת קשה לי להבין מה מתרחש פה. אני אומר, אדוני היושב-ראש, הוועדה הזאת צריכה לקבוע עמדה מאוד ברורה: במקרה הזה צודקים גם ראשי הרשויות מהצפון וגם ראשי הרשויות מהדרום, צודקים גם מומחי התכנון שמתייחסים לשדה התעופה בדרום וגם מומחי התחבורה שמתנגדים לשדה התעופה בצפון, צודקים אנשי התכנון שמסבירים למה בצפון אי אפשר ולמה בדרום זה כל כך מתבקש. בואו נקבל פעם אחת החלטה הגיונית. זה אפשרי במדינת ישראל?

תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת מיכל בירן, בבקשה.

תודה רבה, ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני חושבת שדב חנין הטיב לתאר את האבסורד בדיון הזה. אני לא מתיימרת להגיד אם זה צריך להיות בצפון או בדרום, נראה שיש פה אנשים שיתעסקו בזה. אני אומרת שאין אנשים מעבר לראשי הרשויות שמכירים את השטח, שמכירים את הצרכים.

להתעלם ממה שאנשים בשטח רואים ומבינים, זו טעות. במיוחד שנראה, כמו שאמר דב חנין, כשהשטח דווקא מסכים, מי שלא מסכים אתם זו דווקא המדינה. אני חושבת שאת אילת אי אפשר להותיר ללא פתרון סביר.

זה הולך לקרות בעוד כל כך הרבה זמן, גם תכניות אלטרנטיביות לשדה דב, עד שהן יבוצעו, לקח כל כך הרבה זמן רק עד הליכי התכנון שבטח בשלב שאין שום דבר אחר שנמצא שם, אין סיבה להעניש את אילת.

זה אומר שיש זמן לחשוב על פתרונות שיהיו פתרונות סבירים גם לאילת - -

- - - הילדים שלנו חשופים למזהמים - - -

סליחה, גברתי.

- - ומצד שני יש פה גם שיקולים ציבוריים אחרים וגם תכניות דיור בר השגה, שהן גם חשובות, אני לא מפחיתה – שמעתי שמנסים שהוא יהיה בר השגה. אם הוא לא יהיה בר השגה, אז בכלל אין פה שום התלבטות לדעתי, בכל מקרה צריך להיות על זה דיון ציבורי מעמיק.

בנוסף, אני שמחה שנדון בעת אחרת, אבל אני רוצה להגיד מילה על זה, קראתי את החלטת הממשלה, אני חושבת שאי אפשר להבין ממנה משהו אחר חוץ מזה שדה התעופה הבינלאומי הנוסף עתיד להיות פרטי. מה בדיוק האופי? אנחנו עוד נתעמת. אני רק חושבת שאפילו מהדיון הקטן על שדה דב והשאלה מה קורה כשאדם פרטי מחזיק - - -

את יכולה להגיד את זה.

- - - לקבל תשובה מרש"ת.

אולי רש"ת יענו לך עכשיו.

אני אשמח לשמוע תשובה. זה מה שהבנתי מלשון ההחלטה שהתקבלה במחליטים האחרון, במחליטים הגדול של חוק ההסדרים. למה זה היה קשור לשם, משהו שלא דורש חקיקה, מה הוא עשה בכלל במחליטים - - -

הממשלה קיבלה החלטה לבנות את השדה בשיטת BOT.

בסדר. השאלה היא מה ההשלכות של זה? אני אשמח לשמוע. אני חושבת שראינו מה קורה כשיש לנו חברות תעופה זרות שמשביתות את הקווים שלהן בזמן מבצע צבאי. אם יש שדה תעופה שלם שיהיה בבעלותו של אדם שישקיע את הכסף, ישקיע מיליארדים, ויגיד: זה שלי, השקעתי בזה מיליארדים, נתראה כשיסתיים המבצע שלכם, בינתיים אני משבית את השדה. צריך לחשוב על ההשלכות האלה עד תום. תודה רבה.

מנכ"ל ישראייר, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס בקצרה לכמה נתונים עובדתיים שמשום מה לא היו בדיון על שדה דב. קודם כל, מאז פתיחת הקמפיין, קמפיין שאנחנו שומעים אותו עכשיו ברדיו, כנראה לקראת הבחירות, מספר הטסים לאילת ירד ב-25,000 נוסעים. עובדה.

למה? מה הקשר?

משום שיש שיווי משקל לצרכי נופש בין מי שמעדיף חופשה בישראל לבין מי שרוצה לטוס לחו"ל. ברגע שהמחירים יורדים ל-200 דולר למושב, אז אנשים לא טסים לאילת, ואז כמות הנוסעים ירדה ב-25,000 נוסעים. זאת נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, גם חברת ארקיע וגם חברת ישראייר מפעילות שני סוגים של מטוסים. לצורך הדיון נקרא להם מטוסים קטנים ומטוסים גדולים. המטוסים הקטנים משמשים אותנו בשדה דב ובאמצעותם אנחנו מפנים טיסה בממוצע כל חצי שעה ואף פחות מכך. בעתות עומס אנחנו מפעילים שם סוג של מוניות מעופפות.

הפעילות הזאת לא יכולה להשתלב בפעילות של שדה התעופה בנתב"ג, גם מסיבות בטיחותיות בנתב"ג וגם בגלל העומס שקיים בנתב"ג. לכן, אנחנו ניאלץ לקחת את המוניות התעופתיות האלה ולעבור למטוסים גדולים. למטוסים גדולים אין כדאיות כלכלית בטיסה לאילת.

יכולים להיות פה אלף ואחד דיונים, בסוף מה שמכתיב זו הכלכלה. ולכן, לאורך זמן תהיה כמובן ירידה בטסים לאילת. אני מעריך אותה בסדר גודל של 40% בתנועה הפנים ארצית.

הנקודה השלישית, המטוסים הגדולים, מכיוון שמחיר ההון יקר – מטוס כזה עולה 40 מיליון דולר לעומת מונית מעופפת שעולה בערך 15 מיליון דולר – כדאי להפעיל אותם בנתיבים בינלאומיים. לכן, לא יהיה כדאי להפעיל אותם לאילת.

מחול האבסורד הזה מגיע לשיאו בזה שהתקבלה החלטה לפנות את השדה ביוני 2016. למה ביוני? אם אנחנו שומעים פה מכל הרשויות האפשריות שבכל מקרה זה לא יקרה לפני 2018, למה ביוני? יוני זה שיא עונת התיירות באילת. אדם מחזיק בריכת שחייה, כל החורף הוא סוגר אותה. כשמגיע הקיץ הוא אומר: עכשיו אני סוגר אותה, עכשיו אני מפנה אותה.

תודה, תודה. רבותי תודה.

צריך לטהר את השדה. זה לוקח שנתיים לטהר 60 שנה של זיהומים בקרקע לפני שאפשר לבנות שם. זה כמו הסיפור של פי גלילות. לכן צריך לסגור את זה ב-2016.

ההערה שלך נשמעה.

אני מסיים. אני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות בכל מקרה זה לדחות את הפינוי לשנת 2018 או 2019, אז לפי מה שאני שומע פה יעלה הטרקטור הראשון או יכול לעלות בפוטנציאל הטרקטור הראשון. כמות ההתנגדויות תהיה שם מטורפת משום שיש שם חסימה של קווי נוף, ים וכולי.

הדבר הכי משמעותי, וזו גם נקודה למחשבה לדיונים פה: שדה התעופה בתמנע חייב להיות ערוך ומוכן לתנועה בינלאומית כדי שהוא יפצה על ירידת התנועה של הישראלים לאילת. להכין אותו, זה לא ייקח, לא עד 2017 ולא עד 2018. הוא צריך להיות שדה Low Cost שמשמש חברות זרות שיהוו את העורק שינשים את אילת.

תודה. מר שי פופר, בבקשה.

תודה רבה לוועדה, לחברי הכנסת - - -

תגיד מה תפקידך.

אני יושב-ראש אגודת התעופה. לא מייצג אף גורם אינטרסנטי, רק את הטייסים ואת הקהילייה של התעופה בישראל.

מר פופר, יש לך 2 דקות מכיוון שחייבים לסיים את הדיון.

אני אעשה את זה אפילו בפחות. קודם כל, תודה. אני חושב שסוף-סוף יש פעם אחת ניסיון לחשיבה רצינית ויסודית ואלי זה הגורם האחרון שיכול באמת לעצור את הקטסטרופה. דרך אגב, בשלושת החודשים ששדה דב היה סגור לפני מספר שנים, הין כ-40% פחות לינות באילת. רק לידיעתכם.

רק חוק להגנת תשתיות לאומיות חיוניות שיובילו חברי הכנסת וקנין, איילת שקד ואחרים, רק חוק כזה יכול להציל, כנגד כל הטייקונים של הנדל"ן, כל האינטרסנטים למיניהם. אני לא מדבר, לא על ארקיע, לא ישראייר, לכל אחד יש אינטרס, אבל למדינה יש אינטרס משלה. כמו שאמר כבוד היושב-ראש, רק חוק כזה יכול להועיל כי זה נכס לאומי, לא מוניציפלי.

לא בונים על פרקים, לא בונים על חופי ים. גם לא צריך לבנות על שדות תעופה. צריך לזכור שהשדה היה קודם. לגבי הילדים ובתי הספר, צריך לתת גם לזה פתרון. אני לא חושב שיש מפגעי דלק, אף מטוס לא זורק דלק, אבל במסגרת החשיבה צריך לחשוב גם על זה.

צריך לעצור ולחשוב לפני שעושי את הדברים, לפני שאחר כך יהיו ועדות חקירה וכל מיני דברים כאלה. זה לא רק אילת. אילת היא הדבר העיקרי. תזכרו, סוגרים את שדה דב, זו סגירה מידית של ראש פינה, של חיפה, של שדות התעופה בראש פינה, בחיפה ובקריית שמונה.

היום יש ניסיון ותכנית די מתקדמת לתיירות מתקדמת בגליל שמושתת על שדה התעופה בקריית שמונה. הכול מושתת על שדה דב. לא יהיה שדה דב, לא יהיה שדה חיפה, לא שדה ראש פינה, לא קריית שמונה ולא אילת. תודה רבה.

תודה.

מנכ"ל רת"א, יואל פלדשו, בבקשה.

אני רוצה לומר באופן כללי, אני מאוד מכבד את החלטות הממשלה, אני חושב שהממשלה חושבת בהיגיון ואם היא רואה שהדברים לא מתנהלים כמו שצריך, היא רשאית גם לתקן. המצב היום הוא, כפי שאני מנטר אותו, כתוצאה מכל מיני החלטות בעבר וחוסר החלטות בעבר, שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו בין באר שבע ובין חיפה בלי אף שדה תעופה שמשמש לתעופה כללית.

זה מצב בלתי הגיוני לחלוטין. אני לא חושב שמישהו בממשלה שיש לו ראש על הכתפיים חשב על זה. ככה זה התפתח. מה שכן אפשר לעשות קונקרטית לאור כל מה שנאמר כאן זה לדחות את הפינוי של שדה דב כדי שנוכל לתקן את מה שלא תוקן בעבר, לדון בפתרונות כמו שצריך ולא לפגוע באוכלוסייה של המדינה.

תודה.

דובר אחרון. אנחנו חייבים לפנות את האולם. אין מה לעשות. יש עוד 6 או 7 אנשים שנרשמו לדבר.

כן, אדוני.

אני רוצה להוסיף כמה דברים קטנים, לצד מנכ"ל ארקיע וראש העיר אילת. בעיר הזאת יש 12,000 חדרי מלון - -

את מי אתה מייצג?

אני יושב-ראש התאחדות בתי המלון באילת.

- - יש 12,000 חדרי מלון באילת. אנחנו מעסיקים בין 8,000 ל-10,000 עובדים במהלך השנה, בהתאם לעונות. שדה דב הוא העורק הראשי שלנו והיחיד שמשרת אותנו. בימים ששדה דב נסגר מדי פעם לשיפוצים כאלה או אחרים, אנחנו מרגישים את זה טוב מאוד בעיר אילת.

תיירות נכנסת, לצערי הרב, מחו"ל לא קימת לנו כך שגם שדה התעופה החדש שייבנה, יפה ככל שיהיה, לא יביא לנו מזור לאילת. השדה הזה הוא בהחלט המשאב העיקרי שלנו וצריכים לשמור עליו.

אם באפשרות הוועדה הזאת לדחות, למצוא חלופות, זה הדבר הנכון שצריך כרגע לעשות, לצד כל הבעיות האובייקטיביות, אני מניח, של כולם פה, אבל צריך למצוא כי בשורה התחתונה אנשים לא יבואו.

תודה, תודה.

רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון.

אולי מהנדס העיר תל אביב?

לא, לא.

אדוני, אתה רוצה לדבר?

לא, תודה.

בישיבה הבאה אתה תדבר. אני אאפשר לך בישיבה הבאה.

רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושב שלפחות מהגורמים המוסמכים ביותר – מבחינתי, רת"א זה הגורם המוסמך ביותר מבחינת התעופה – וגם בשיחות אישיות שהיו לי וגם ממה ששמענו כרגע וגם ממה שהבנו, שגם החלופה שנרקמת כרגע בנתב"ג היא עדיין לא זמינה ולא בטוח שתהיה זמינה בזמן הקרוב וגם במועד ששה דב אמור להתפנות.

לדעתי יש צורך לשקול מחדש להאריך את התקופה. חד וחלק אני אומר את זה, להאריך את הזמן של הפינוי, עד שלא תהיה חלופה זמינה ומסודרת. אני אומר את זה חד וחלק ואני אעשה כל מה שביכולתי כדי שהדבר הזה יידחה.

בלי פתרון בשדה דב, שהוא פתרון שיכול להיות ישים, לא איזה פתרון מזדמן שמישהו אומר שהוא פתרון, אני שומע מהגורמים האחראיים על התעופה שאין פתרון כזה כרגע. לכן, הישיבה הבאה – נכון שהישיבה הזאת נגעה ברובה בשדה דב, אבל נגענו גם בדברים יותר רחבים ששייכים בכלל לתעופה – בישיבה הבאה ניגע גם בנושא של שדה תעופה משלים לנתב"ג, גם בצפון וגם בדרום.

אני מבקש לישיבה הבאה לקבל תשובות - - -

- - - תשובה לילדים שלנו - - -

גברתי, לא קיבלת רשות דיבור, סליחה. שמעתי אותך. את רוצה שאני אוציא אותך החוצה?

- - - הם נמצאים בבית הספר שם. ילדים מגיל 3 עם אסטמה וברונכיט וירידה בשמיעה - - -

את יודעת, כבר אמרו פה לפנייך שיש מפגעים - - -

תכניס את זה לסיכום שלך, בבקשה, לפרוטוקול. אנחנו רוצים תשובות, כי אחרי זה - - -

אני לא צריך לתת לך תשובות. אני אומר לך, בעיר תל אביב, כל מטר שהולכים צריך לקבל תשובות לגבי הנושא של תחלואי - -

- - - נמצא את עצמנו - - - הילדים שלנו חולים - - -

איכות האוויר שלנו בתל אביב. תאמיני לי, אני לא אומר את זה סתם, כל מטר שהולכים בתל אביב.

בוא תלמד אתה עם ריחות של דלק - - -

גברתי, סליחה. תוציא אותה החוצה.

תגידי גברתי, את לא גרה ליד רידינג במקרה?

לא. רידינג לא עובד - - -

רבותי, אני מבין, גם את המצוקות שלה אני מבין. אבל רבותי, עם כל הכבוד, אי אפשר לקבל החלטות – אני לא אומר את זה כדי לתקוף מישהו, אני אומר את זה כי זו מצוקה שאין לה פתרון כרגע. לכן אני חושב שצריך לעשות לדחות את מועד הפינוי של שדה דב, אם זה תלוי בי.

אני אבקש, ביקשתי את זה בישיבה הקודמת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה כרגע איננו, אבל בישיבה הבאה אני מבקש שיבוא לפה כדי שנקבל תשובות לגבי הנושא הזה. גם יעקב גנות שהיה בישיבה הקודמת, אני מבקש שיבוא לישיבה הבאה שלנו כדי שנלך בנושא של הפינוי.

רבותי, לא יהיה פינוי אם לא תהיה חלופה מתאימה. אני מבקש מכל הגורמים שנוגעים בדבר שיעבירו לנו מסמכים לוועדה. אני מודה לכולם. תודה. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>
11/12/2014

12:43