PAGE
2
ועדת הכנסת
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 129>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 11:00

<1. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות חוק הבאות:>
א. הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) סעיף 1 (2)(ב), התשע"ה-2014;
ב. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - מימון חברתי לעסקים), התשע"ד-2014.

<2. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות חוק הבאות:>
א. הצעת חוק הדואר (תיקון - פרטי חובה בהודעה בדבר משלוח דואר רשום), התשע"ג-2013;
ב. הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 12) (רישום פרטי שולח על גבי דבר דואר רשום וציונם בהודעה), התשע"ד-2014;
ג. הצעת חוק הדואר (תיקון - פרטי חובה בהודעה בדבר משלוח דואר רשום), התשע"ד-2014.
<3. חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החוץ והביטחון לנושא: "משא ומתן תוך העדר התייחסות למאבק הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב להכרה ולפיצויים" הצעה לסדר היום של חה"כ נסים זאב.>
<4. בקשת יושב-ראש הכנסת לשינוי זמני ישיבות הכנסת בשבוע שבו חל חג החנוכה>
<5. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120) (יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר), התשע"ה-2014>
<6. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: "תשלומים עבור טלפון ועיתון לחברי הכנסת לשעבר".>
<7. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) התשע"ה-2014 מ/904 לפני הקריאה הראשונה.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – היו"ר
בועז טופורובסקי

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

מאיר שטרית

איילת שקד
נסים זאב

>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

חשב הכנסת חיים אבידור
טובי חכימיאן - חשבות הכנסת

יגאל ביבי - יו"ר הגמלאים, חברי הכנסת לשעבר

רפאל פנחסי - חבר הנהלת הגמלאים, חברי הכנסת לשעבר

דניאל סלומון - רשות האוכלוסין וההגירה

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שלומית כהן
<1. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות חוק הבאות:>
< א. הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) סעיף 1 (2)(ב), התשע"ה-2014;>
<ב. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - מימון חברתי לעסקים), התשע"ד-2014>

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה, ואני שמח להתכבד בנוכחותם של חברי הכנסת לשעבר פנחסי וביבי, שכנראה באו כדי להזכיר לכולנו לקראת הפגישה שתתקיים הערב, שזה לפעמים קורה יותר מהר ממה שחושבים. לפעמים הופכים לחברי כנסת לשעבר יותר מהר ממה שאנשים לפעמים מבינים.

אבל האמן לי, יש חיים גם אחרי הכנסת. אולי אפילו טובים יותר, מבחינתי בכל אופן. לא נהניתי מהילדים שלי, הייתי כל הזמן עבד נרצע לציבור. היום אני מסתובב עם הנכדים, מטייל אתם, יש לי זמן. אין חיים יותר טובים מזה.

לומד "דף יומי".

כמעט הייתי אומר שיש עתיד.

לא, לא יש עתיד. את זה לא אמרתי.

אבל נדמה לי שאחרי שנתיים זה בכל זאת קצת מהר.

זה נכון. אתם תעשו תקדים.

יש לנו שורה של נושאים על סדר-היום. אתחיל בסעיף ראשון, בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות חוק הבאות: א. הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) סעיף 1 (2)(ב), התשע"ה-2014; ב. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - מימון חברתי לעסקים), התשע"ד-2014.
על-פי מכתבו מיום 12 בנובמבר 2014, מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהכנסת החליטה לפצל אותה בהתאם להוראת סעיף 84(ב) לתקנון. חלק אחד מתוך ההצעה הועבר לדיון בוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה החליטה למזג את הצעת החוק הפרטית עם אותו חלק שעובר אליה מהצעת החוק הממשלתית, מאחר שהם עוסקים באותו נושא. זאת גם הסיבה שאישרנו בשעתו את הפיצול, ולכן מן הסתם ראוי ונכון לאשר גם את בקשת המיזוג.
מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת יו"ר ועדת הכלכלה התקבלה.

פה אחד. הבקשה אושרה.
<2. בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות חוק הבאות:>
<א. הצעת חוק הדואר (תיקון - פרטי חובה בהודעה בדבר משלוח דואר רשום), התשע"ג-2013;>
<ב. הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 12) (רישום פרטי שולח על גבי דבר דואר רשום וציונם בהודעה), התשע"ד-2014; >
<ג. הצעת חוק הדואר (תיקון - פרטי חובה בהודעה בדבר משלוח דואר רשום), התשע"ד-2014>

אני עובר לסעיף הבא, בקשת יו"ר ועדת הכלכלה למיזוג הצעות חוק הבאות: א. הצעת חוק הדואר (תיקון - פרטי חובה בהודעה בדבר משלוח דואר רשום), התשע"ג-2013; ב. הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 12) (רישום פרטי שולח על גבי דבר דואר רשום וציונם בהודעה), התשע"ד-2014; ג. הצעת חוק הדואר (תיקון - פרטי חובה בהודעה בדבר משלוח דואר רשום), התשע"ד-2014.


שוב, מדובר בהצעות באותו נושא, באותו עניין.

נדמה לי שאתה חתום על אחת מהן.

כן, בוודאי, בהובלתך. אני מציע שנאשר גם את הבקשה הזאת, שכמובן לא יכולה להיות עליה מחלוקת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

בקשת יו"ר ועדת הכלכלה התקבלה.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. הבקשה אושרה.

<

3. חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החוץ והביטחון לנושא: "משא ומתן תוך העדר התייחסות למאבק הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב להכרה ולפיצויים" הצעה לסדר היום של חה"כ נסים זאב>

אני עובר לנושא הבא, חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החוץ והביטחון לנושא: "משא ומתן תוך העדר התייחסות למאבק הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב להכרה ולפיצויים", הצעה לסדר היום של חה"כ נסים זאב.

ועדת הכנסת החליטה בישיבה מיום י"ט באייר התשע"ד, 19 במאי 2014, כי ההצעה לסדר-היום בנושא הזה שקראתי קודם, של חבר הכנסת זאב, תידון בוועדה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החוץ והביטחון, שבהרכבה שישה חברים. בראשה עומד חבר הכנסת זאב. יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת רזבוזוב, הודיע כי הוא מבקש שחבר הכנסת זאב אלקין יכהן בוועדה במקומו של חבר הכנסת ראובן ריבלין שנבחר לנשיא המדינה, והדבר הזה הוא כמובן על דעת סיעת הליכוד. לכן אני מבקש את אישורכם לשינוי הזה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה לחילופי האישים אושרה.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. הבקשה אושרה.
<4. בקשת יושב-ראש הכנסת לשינוי זמני ישיבות הכנסת בשבוע שבו חל חג החנוכה>

הנושא הבא, בקשת יושב-ראש הכנסת לשינוי זמני ישיבות הכנסת בשבוע שבו חל חג החנוכה. מזכירת הכנסת, בבקשה.

בוקר טוב. כפי שאתם רואים, יושב-ראש הכנסת מבקש, כמדי שנה, לייחד ישיבות בשעות שונות בשבוע שבו חל חג החנוכה. ביום שלישי, כ"ד בכסלו, ה-16 בדצמבר, זה נר ראשון של חנוכה. זה בדרך כלל נר שחברי הכנסת מעדיפים כל אחד לנסוע לביתו ולהדליק שם את הנר, ולכן, כדי לא לפגוע בישיבות הוועדות, תקיימנה הוועדות את הישיבות שלהן. בשעה 13:00 תיפתח המליאה, לבקשת היושב-ראש, ותסתיים לא יאוחר מהשעה 15:00, כדי לאפשר לצפוניים, לדרומיים ביותר, להגיע לביתם להדלקת הנר. מחשיך יחסית מוקדם.
ביום רביעי, כ"ה בכסלו, שזה נר שני של חנוכה, הכנסת תיפתח רגיל ב-11:00, אבל תסתיים לא יאוחר מהשעה 15:00.

ביום שני, שבוע שלאחר מכן, ל' בכסלו, 22 בדצמבר 2014, נר שביעי של חנוכה, שוב הוועדות תוכלנה לעבוד בבוקר. ישיבת המליאה תיפתח ב-13:00, תסתיים לא יאוחר מהשעה 16:00. באותו יום, מיד בתום המליאה, חברי הכנסת מוזמנים להדלקת נר שביעי של חנוכה עם יושב-ראש הכנסת.
ביום שלישי, א' בטבת התשע"ה, 23 בדצמבר 2014, נר שמיני של חנוכה, ישיבת הכנסת תיפתח בשעה 13:00 ותסתיים לא יאוחר מהשעה 16:00.

יש ערב אחד שנגמר בשעה 16:00 ושאר הימים בשעה 15:00. למה?

זאת הצעה.

בימי שלישי ישיבות המליאה לא מתארכות יותר משעתיים. לכן אני מציע שבחנוכה נסיים בשעה 15:00.

יכול להיות שכאשר הכינו את ההצעה חשבו שיהיה תקציב ושיהיו דברים שנרצה כן להספיק לדון בהם. אבל מכיוון שהכול השתנה, זה לשיקולכם.

סדר היום הוא רגיל? יהיו הצעות חקיקה ואי-אמון?

בימי שני, אי-אמון בוודאי. אם יגישו כמובן.

והצעות לסדר-היום ביום רביעי שבחנוכה?

כמה שיספיקו. יש סדר-יום. יתחילו בשאילתות דחופות, לפי התקנון.

אני חושב שצריך להסכים שביום שלישי נסיים בשעה 15:00. הרי יום רביעי שלאחר מכן הוא ארוך.

נכון.

אם כך, ביום שלישי א' בטבת אתה מציע שנסיים בשעה 15:00?

כן.

אז אי-אפשר להתחיל ב-12:00?

לא. עדיף שיהיה זמן לוועדות. הן אולי עוד יכולות לעשות משהו במצב הזה. ביום שלישי טוב יותר להשאיר את הזמן לוועדות, זה יותר נכון.
מי בעד ההצעה הזאת, עם התיקון של חבר הכנסת אורי מקלב? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה אושרה, עם התיקון של חבר הכנסת מקלב.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה אושרה.

<

5. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120) (יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר), התשע"ה-2014>

אני עובר לנושא קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 120) (יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר), התשע"ה-2014. היו הצעות להעביר לוועדת החוקה או לוועדת הפנים. ישנה הסכמה בין ראשי שתי הוועדות הרלוונטיות, שהנושא הזה יעבור לוועדת החוקה. מדובר גם בתיקון לחוק העונשין, לכן זה גם המקום הנכון. לפיכך, מי בעד לאשר העברה לוועדת החוקה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים. גם הדבר הזה אושר.

<6. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: "תשלומים עבור טלפון ועיתון לחברי הכנסת לשעבר">

אנחנו עוברים לנושא המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת שעניינה הפעם תשלומים עבור טלפון ועיתון לחברי הכנסת לשעבר. ארבל, בבקשה.

אציג את הדברים בקצרה, כי הכול כתוב בהמלצות שבפניכם, שהונחו גם על שולחן הכנסת. אל הוועדה הציבורית הועבר נושא התשלומים שמקבלים חברי הכנסת לשעבר עבור טלפון ועיתון. ברקע ההחלטה שלה עמדו שלושה עניינים עיקריים. האחד זה נושא המיסוי. כל חברי הכנסת לשעבר זכאים לתשלומי טלפון ועיתון. בעבר התשלומים האלה היו לכל החיים, ובסוף הכנסת ה-16 קיבלו תיקון להחלטה שלפיה מי שהחל לכהן מהכנסת ה-17 זכאי לתשלומים האלה לשנה אחת בלבד מיום סיום כהונתו.
נכון להיום התשלומים האלה, בין אם הם לכל החיים ובין אם הם לתקופה של שנה, הם לרוב האנשים בסכום של כ-1,000 שקלים לשנה כפול מספר שנות הכהונה, עד כ-10,000 שקלים. זה מבחינת הטלפונים. וכן מנוי לעיתון יומי.

אמרת בהתחלה שהם זכאים לשנה אחת.

אלה שהחלו מהכנסת ה-17.

לא משנה כמה שנים הם היו?

לפני כמה שנים עשו מהלך רוחבי שהפסיק את כל הזכויות שפעם היו לכל החיים. פעם חברי כנסת היו זכאים לטלפונים ולעיתונים לכל החיים. ראש ממשלה היה זכאי ללשכה ורכב לכל החיים. כנ"ל יושב-ראש הכנסת. נשיא המדינה היה זכאי לדירת שרד ורכב ולשכה לכל החיים. אף אחד יותר לא זכאי לכל החיים. נשיא זכאי לשבע שנים. היו כל מיני סיבות, זאת החלטה שכבר התקבלה לפני כמה שנים. יושב-ראש הכנסת זכאי רק לחמש שנים. כנ"ל ראש הממשלה.

מה שבדרך כלל קורה הוא התהליך הבא: באים חברי כנסת שיושבים בכיסא הזה ובכיסאות של הוועדה הזאת, והם מקבלים החלטה שחלה על הבאים אחריהם, באופן פופוליסטי. צריך לומר את האמת, באופן פופוליסטי הם מקבלים מחיאות כפיים על כך שהם שינו, תוך שהם שמרו לעצמם על כל זכויותיהם. זה מה שקורה כאן.

כמו שעשיתם עם הפנסיה. העיקר לקבל כותרת בעיתון. הם שוכחים שמחר גם הם יכולים להיות חברי כנסת לשעבר.

אנחנו לא עשינו כלום. את המציאות הזאת אנחנו ירשנו. לצערי הרב, ואמרתי את זה בכמה הזדמנויות ואני חוזר ואומר, אני חושב שהגיע הזמן ליצור איזשהו שינוי יסודי בכלל בכל המערכת הזאת. אני חושב ששכר נושאי המשרה בכל שלוש רשויות השלטון צריך להיות זהה. לא יכול להיות שיהיו פערים של עשרות רבות של אחוזים, עד כדי כך שמגיעים למצב אבסורדי ששופטי שלום בראשית דרכם מרוויחים כמו חבר כנסת ותיק. אני חושב שאלה מצבים בלתי סבירים, בלתי הגיוניים. אני בכלל חושב שטוב נעשה אם כל העניין הזה בכלל יצא מאתנו. אמרתי כמה וכמה פעמים שראוי ונכון להעביר חוק שיישר, יקבע דירוג. יחלק את נושאי המשרה ברשויות השלטון לדירוגים, יקבע אחידות בשכר בכל אחד מהדירוגים האלה ויוציא לגוף חיצוני שיקבע את השכר עבור כולם. אבל באמת עבור כולם באופן שווה לחלוטין. בכלל, גם המציאות שבה שכר חברי הכנסת נמצא כאן ושכר השופטים והשרים נמצא בוועדת הכספים, גם היא יוצרת מצבים לא הגיוניים של חוסר התאמות. העובדה שיש הסדר של ועדה ציבורית רק לחברי הכנסת והוא לא קיים לגבי נושאי המשרה האחרים, גם היא לא תקינה בעיני ולא נכונה. אני מקווה שנשכיל באיזשהו שלב לשנות את העניין הזה. אבל כרגע זאת המציאות שאנחנו מתמודדים אתה, ואני לפחות אמרתי, אני משתדל בתפקידי להיות פחות פופוליסט ופחות גיבור ולוותר על מה שאמורים לקבל אלה שיבואו ועל מה שמקבלים אלה שמקבלים דברים שאני לא זכאי להם. אני לא חושב שזאת חכמה.

אני חושב שההצעה לפנינו היא הצעה טובה. זה חוסך המון כאב ראש גם לכנסת וגם לחברי הכנסת. צריך להגיש קבלות, חלק מהאנשים הם מבוגרים, מתעצבנים, מי צריך את זה? אני מבין שהכנסת מקצצת להם בהחזקה 25% מהעלות.

וגם מס.

וגם מטילים על זה מס.

מס זאת עובדה. זה לא משנה באיזו שיטה תלך, המס הוא עובדה.

20 שנה לא היה מס, עכשיו יש מס.

היה מס, הכנסת שילמה את זה. עכשיו מלבישים את זה על חברי הכנסת. מורידים 25% וגם מחייבים במס.

כאן לפחות כל כאב הראש הזה ייעלם. אני חושב שזה טוב לכנסת, זה טוב לחברי הכנסת. זאת ממש הטבה מכל הבחינות. לא הטבה שמתקנת יותר כסף.
לפי התקנות של השרים, שר רשאי לקחת מזכירה עד שכר מסוים שתכתוב את הזיכרונות שלו. אני מכיר שר אחד שהיה מגיש כל שנה, לדעתי עד היום.

גילית לי. לא ידעתי את הזכות הזאת.

25,000 שקל.

זה לא כל שר לשעבר.

זה רק מי שזכאי ל-70% פנסיה.

יש לי 77%.

מי שאין לו פנסיה, ישלם למזכירה. מי שיש לו פנסיה, אז נממן לו גם את המזכירה. זה פשוט נורא.

אותו שר לשעבר היה מגיש בדיוק על הגרוש כל שנה דוח. פעם הייתי שר משפטים בוועדת השרים, ורציתי לראות את הזיכרונות. אני חושב שפרט לצ'קים לא היה שום זיכרון.

בעידן של היום היו מעמידים אותו לדין אם הוא לא היה יודע להביא, ואולי גם בצדק. בסוף הוא היה צריך לכתוב זיכרונות אם הוא קיבל כסף בשביל זה.

לכן, אדוני היושב-ראש, אתה צודק במה שאמרת קודם באופן הכללי. רק על עצמי לספר ידעתי. יושב פה יושב-ראש ועדת הכנסת לשעבר, רפאל פנחסי, שבהיותו יושב-ראש ועדת הכנסת ואני יושב-ראש הקואליציה העברנו את ההחלטה לגבי שני עוזרים, העברנו את ההחלטה לגבי לשכה פרלמנטרית.

אנחנו לא פחדנו ממה יכתבו בעיתון. מחר עוטפים בזה דגים.

תקציב קשר עם הציבור, הגדלנו את שכר חברי הכנסת. אלה דברים שעשיתי אז כחבר כנסת, גם בתמיכתו של יושב-ראש הוועדה, ולא פחדתי. אני חושב שהבעיה לצערי מתחילה מזה שחברי כנסת תוקפים את עצמם כדי למצוא חן ליום בעיני הציבור או בעיני העיתונות.

אבקש להעביר את הפרוטוקול לחבר הכנסת שמעון סולומון.

לכן אני חושב שההצעה שלפנינו היא בכל מקרה טובה. היא גם פוגעת בשכר חברי הכנסת, לשמחתם של כל העיתונאים והציבור, וגם פותרת את כל הבעיה של התכתובת והקבלות. זה באמת מיותר.

מה אתה עושה עם ההצעה הראשונית שלך?

יש הצעת חוק כתובה, מוכנה, שצריך לראות אם יש נכונות של כל ראשי הסיעות ללכת אליה בהסכמה רחבה. אם נישאר פה עדיין, אני בעד לנסות לקדם אותה. זאת הצעה שכבר גובשה, נכתבה, מוכנה.

אני רוצה להבין את ההצעה. יש פה חברי כנסת לשעבר, אבל אין פה מי שמייצג חברי כנסת מהכנסת ה-17.

אני אפרט. נתתי רקע קצר על מה המצב היום. בפני הוועדה הציבורית עמדו שלושה נתונים שהיו רלוונטיים. האחד זה נושא המיסוי. בעוד שתשלומי העיתון היו ממוסים כל השנים, ומי מבין חברי הכנסת לשעבר שבחר לקבל את העיתון שילם גם את המס עבורו, תשלומי הטלפון, בשל טעות שלא הצלחנו עד הסוף להבין את מקורה, מוסו, זאת אומרת מס הכנסה קיבל את המס, אבל הכנסת גילמה את התשלום. למרות שלא הייתה שום הוראה על זה. כאשר הדבר הזה התברר, בדקנו את העניין והגענו למסקנה שהדין מחייב שהמס יוטל על המקבלים, וזה עבר גם אלינו לבדיקה של הלשכה המשפטית, וגם יצא איזשהו מכתב של היועץ המשפטי לכנסת. זה היה דבר אחד, שהיה ברור שחברי הכנסת לשעבר שמקבלים את תשלומי הטלפון צריכים להתחיל לשלם מס.
דבר אחד היה בדיקת אחוזי הניצול. התברר שמרבית חברי הכנסת לשעבר מנצלים פחות מחצי ממכסת התשלומים שמגיעה להם. אני מדברת על הטלפונים. בין היתר הדבר גם נובע מהירידה הדרסטית שהייתה בשנים האחרונות בתשלומי הטלפון. כך שאם אדם יכול להגיע לעד 10,000 שקלים בשנה טלפון, שזה כולל גם טלפון בבית וגם טלפון נייד, אלה סכומים מאוד גבוהים.

זה גם טלפון וגם פקס וגם אינטרנט.

נכון. אבל עדיין אלה סכומים גבוהים. ראינו שיש אחוזי ניצול נמוכים. בין היתר אמרו לנו אנשי החשבות שזה גם נובע מכך שהתשלומים היו החזר הוצאות. זאת אומרת, זה לא היה סכום שנכנס לחשבון, אלא הוחזר כנגד קבלות, והיו אנשים שלא הגישו קבלות. בין אם זה אנשים מאוד מבוגרים שהתקשו לעשות את זה, או חשבו שזה כסף קטן ולא עשו את זה. כך היה מצב שהיו אנשים שלא ניצלו בכלל את הזכות שלהם. בשנת 2013 כ-24% כלל לא ניצלו את המכסה. בערך 50% ניצלו פחות מ-50% מהמכסה.

כמה ניצלו את כל המכסה?

8%.

8% ניצלו את מלוא המכסה, שכאמור משתנה.

מי שהיה שר, כמוני למשל, זכאי לקבל שיחות טלפון.

נכון. 260 שקלים בחודש.

הנני מודיע, מאז שפרשתי מהממשלה, מעולם לא ביקשתי החזרי טלפון. אין סיבה, אני מקבל מהכנסת.

גם פה יש איזשהו שינוי.

הייתי בודק איך יש 8% שניצלו 10,000 שקלים בשנה.

10,000 זה למי שכיהן עשר שנים. זה יכול להיות פחות.

רק לוותיקים ביותר יש 10,000.

מי שהיה קדנציה מהכנסת ה-17 פעם אחת, מקבל 1,000?

לא. 1,000 כפול שנות כהונתו.

גם כגזבר הסוכנות מגיעה לי החזקת טלפון מלאה, ומעולם לא ביקשתי. צריך לעשות דבר אחד בתיקון. מי שמקבל פנסיה ממקור ממשלתי - - -

אל תדאג. אני מחכה שיגיע אלי מכתבו של חבר הכנסת מופז, עם היוזמה שלו לוותר, ואז נרחיב אותה.

זה מה שאני אומר, צריך לקבוע שאי-אפשר לקבל שכר נוסף מלבד הכנסת.

לא, אני מניח שהוא יוותר על כל שכרו הנוסף על מנת שנתיישר כולנו באותו מקום. אני רק מחכה שיגיע אלי המכתב ואז אפנה אליו באופן רשמי ואציע לו את היוזמה הזאת. האמן לי, חבר הכנסת שטרית, לא האמנתי שאוכל ליהנות מתפקידי כל כך. אבל כנראה שמזומנות לי פה כמה חוויות בזמן הקרוב.

בכל זאת אתה הולך להחליף אותו.

אם נגיע לשם.

היושב-ראש, אגב, אני לא רק נאה אומר, אני גם נאה מקיים. כשבאתי לכנסת כבר היו לי 60% פנסיה מהעירייה, ואני לא מקבל גרוש פנסיה.

איך אתה מנהל את חייך כל כך טוב? כמה שאני מתאמץ, אני לא מתקרב לתוצאות האלה.

תיקנתם את זה ל-2%. בזמננו היה 4%, קדנציה היה 20%. רצו להיות טובים כלפי העיתונות.

לא תיקנו כלום.

את השופטים השאירו. שם הם עדיין ממשיכים לקבל 4%. השופטים ממשיכים לקבל את הפנסיה הגבוהה. רק את של חברי הכנסת הורידו.

לא. השופטים עברו לפנסיה צוברת.

אולי כדאי שתצא בקול קורא, שכאשר חברי כנסת יוצאים ביוזמות, הם קודם כל יבדקו אם היוזמה הזאת היא בת ביצוע בכלל. כי היא לא בת ביצוע.

לו זה היה מתנהל כך, לא היה מה לכתוב בעיתונים.

אדוני היושב-ראש, יש חברי כנסת שהם אנשים צעירים, שיכולים אחרי עשר שנים להישאר ממש על המים. בגיל צעיר, בלי שיש להם 20% פנסיה, אולי אחרי עשר שנים אבל פנסיה שהיא לא תקציבית, אלא צוברת, ושהוא מקבל אותה רק בגיל 60 או 65. שלא נסתכל על זה כך. יש לא מעט חברי כנסת מהקדנציה הקודמת שלא נבחרו.

ואז מגיע שמעון סולומון.

היו בכנסת מפלגות של 20 חברי כנסת שנחתכו, והם נשארו על המים. הם היום מתקשים בפרנסה שלהם, אין להם שום דבר.

אנחנו נידרש בקרוב לסוגיה הזאת.

יש כנסות הרבה יותר צעירות והרבה יותר אנשים שבאים ממקומות אחרים, לא כאלה שבאים ממשרה של ראש עיר או מהצבא.

אבל הם יותר משכילים ויותר עם מקצועות ממה שהיה בעבר.

אבל מה יעשה משכיל שיש לו תואר ראשון בהנדסת מחשבים והוא בגיל 42 או 45. מי יסתכל עליו בכלל? עשר שנים הוא לא עבד במקצוע, מי יסתכל עליו? אף אחד לא לוקח אותו בכלל, והוא גם לא יכול להיות אפילו בודק תוכניות.

המחשבה בציבור היא שחבר כנסת שמשרת שנה אחת, יש לו פנסיה לכל החיים, ורכב צמוד. זה הכול מתחיל מחברי הכנסת.

אני נתקל במצבים ששואלים אותי ואני צריך להכחיש את זה.

הנתון הרביעי שהיה בפני הוועדה היה העובדה שיש אנשים שכיהנו גם כחברי כנסת וגם כשרים וזכאים לתשלומי טלפון כפולים. בהחלטת שרים יש הוראה שלא יהיה כפל, ובהחלטת חברי כנסת לא הייתה הוראה. על רקע כל הדברים האלה, אגיד מה המליצה הוועדה הציבורית.

לאחר שאת תסיימי אני אנמק וחברי הוועדה יחליטו. מה שיחליטו, מקובל גם עלינו. אבל זה צריך להיות גם מקובל עליכם. לכן מביאים את זה לדיון, שכל אחד יגיד את הצד שלו.

אין שום בעיה. זה היה הרקע של הדברים. מה מציעה הוועדה הציבורית? אני מזכירה כאן את המהלך הזה שאנחנו נמצאים בו, למרות שהוועדה כבר הייתה בו, שהוועדה מגישה המלצה. אם ועדת הכנסת מקבלת אותה, היא מקבלת תוקף של החלטה. אם ועדת הכנסת לא מקבלת אותה, זה חוזר לוועדה הציבורית להמלצה נוספת.

מה שמומלץ זה כך. אני מתחילה עם הטלפונים ואחר כך נדבר על העיתון. חברי הכנסת לשעבר לא יידרשו להגיש יותר קבלות, אלא יקבלו תשלום עבור תשלומי הטלפון.

כמו ראשי ערים, כמו שרים.

נכון. הסכום יופחת בכ-25% לעומת מה שקיים היום, וכמו שאמרתי, ימוסה. כלומר, הזכאות השנתית תהיה 750 שקל על כל שנת כהונה, עד 7,500 שקל.

חלק קטן. הרוב הם חצי מזה.

בסדר. כל אחד לפי שנות הכהונה שלו. אני אומרת את הסכומים. זה יחול על כל חברי הכנסת לשעבר, אבל לא יחול שינוי בתקופת הזכאות. כלומר, מי שזכאי לשנה יישאר לשנה, מי שזכאי לכל החיים יישאר לכל החיים. הסכום הזה יעודכן כל שנה לפי השינוי במדד תעריפי התקשורת, שזה המדד שלפיו משתנים גם תעריפי הטלפון של חברי הכנסת המכהנים. כמו שאמרתי, לא יצטרכו להגיש קבלות, אלא מי שמקבל פנסיה זה יצטרף לו לתלוש הפנסיה, מי שמקבל לכל החיים ולא מקבל פנסיה, שיש מעטים כאלה, יקבל את זה בשני תשלומים, בינואר וביולי. ומי שבפנסיה צוברת, זאת אומרת חברי הכנסת החדשים יותר, יקבלו תשלום חד-פעמי של שנה עם סיום הכהונה שלהם בכנסת.

למה?

חבר כנסת שזכאי לשנה, הוא לא מקבל מהכנסת פנסיה. אין תלוש שאפשר להוסיף לו. אז הוא יקבל עם סיום הכהונה שלו תשלום לשנה מראש.

למה הוא לא יקבל את זה כל שנה?

כי הוא זכאי לשנה.

אגיד לך למה, כי אלה שזכאים לכל החיים החליטו שאלה שאחריהם יהיו זכאים רק לשנה.

זה כל כך נכון מה שאתה אומר. זאת שערורייה. צריך לבטל את זה.

מי שהתחיל מהכנסת ה-17, כמו שאמרתי, זכאי לשנה. לכן הוא יקבל עם סיום הכהונה את הסכום לשנה. אגב, אם חבר כנסת מפסיק לכהן בכנסת אבל מתמנה לשר, הוא לא יהיה זכאי לתשלום הזה כל עוד הוא שר. אגב, יש כאן גם הוראה שאם חבר כנסת חלילה ימות באותה שנה, חלילה, שאריו לא יצטרכו להחזיר. זאת גם איזושהי הבהרה.

הוראה נוספת מדברת על מי שהיה חבר כנסת ושר, ופה מוצע לקבוע שהוא לא יהיה זכאי לתשלום גם כחבר כנסת לשעבר וגם כשר לשעבר, אלא הוא יצטרך לבחור. זאת בדרך כלל תהיה בחירה פשוטה, כי הוא ילך לגבוה מביניהם שאם הוא היה שנים רבות בכנסת זה בדרך כלל יהיה מהכנסת.

עוד פעם מקצצים? כל הזמן מקצצים.

זה מה שצריך לתקן, להעביר את הגמלאות של השרים לכנסת. אני נלחם על זה כבר שנה. כל מה שצריך זאת תקנה של שר האוצר.

לגבי המנוי לעיתון, מוצע שגם כאן חברי הכנסת לשעבר לא יצטרכו לעשות מנוי ולהעביר את זה לכנסת וכו', אלא יהיה סכום שישולם באותו אופן שציינתי קודם. הסכום הזה ייקבע על-ידי חשב הכנסת לפי המחיר הממוצע של מנוי חודשי לשני העיתונים היומיים הנפוצים בארץ שיש להם שירות מנויים יומי בתשלום בעד עיתון והפצה. החשב יקבע את הסכום הזה ויעביר אותו לחברי הכנסת שירצו. גם סכום זה ממוסה.
דבר אחרון הוא עניין התחילה של כל ההוראות האלה. ההמלצה של הוועדה הציבורית הוגשה בחודש מאי, ולכן בזמנו ההמלצה הייתה שלעניין הטלפונים, התחילה תהיה מ-2014. לכן חשב הכנסת בזמנו עיכב את התשלומים של הזכאים בתיאום עם הוועדה הציבורית, כי חשב שהעניין הזה יבוא לוועדת הכנסת ויחול. מאחר שזה התעכב ורבים מחברי הכנסת לשעבר לחצו להתחיל לקבל את התשלומים של 2014, החשב שילם כבר את התשלומים של 2014 למי שהגיש חשבוניות.

הרוב לא הגישו.

שיגישו. אין בעיה. לכן מה שמוצע הוא שהתחילה תהיה ב-1 בינואר 2015 לגבי הטלפון ולגבי העיתון, ועד 31 במרס תינתן אפשרות למי שהיה שר או חבר כנסת להודיע את המקור שממנו הוא מעדיף לקבל את התשלומים. הדבר הזה הוא השינוי היחיד. כל יתר הדברים כתובים כאן בהמלצות הוועדה.

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני חושב שהיועצת המשפטית הסבירה והבהירה את כל ההמלצות של הוועדה הציבורית. אנחנו בהחלט מקבלים אותן, למרות שיש פה הרבה קיצוצים של זכויות מוקנות שמורידים לנו. בתוך עמנו אנחנו יושבים, אנחנו לא רוצים להיכנס לעימותים. אבל השינוי שעכשיו היועצת המשפטית רוצה לעשות לפי המלצת החשבות – אני חושב שזה שינוי לרעה. לא צריך לקבל את זה. מאחר שהמלצת הוועדה היא מה-1 בינואר 2014, יש הרבה חברי כנסת לשעבר שלא שמרו את החשבוניות וזרקו אותן, והיום פתאום אומרים לנו להביא את החשבוניות. אנחנו מבקשים לקבל את המלצת הוועדה ככתבה וכלשונה. התחולה תחול אותו דבר. מי שהגיש חשבוניות, ימשיך את החשבוניות שלו וישלים לשנה. מי שלא הגיש חשבוניות והוא רוצה, שתהיה לו בחירה האם להגיש חשבוניות או האם לקבל את זה כמו שהוועדה המליצה. כי פנו אלי הרבה חברים ואמרו שהם לא שמרו את החשבוניות, ואני אחד מהם. זרקתי את כל החשבוניות, והיום אני נמצא בסוף דצמבר. אז מה נאמר לי בחשבות? לך לחברה, לך ל"הוט", לך ל"בזק", לך ל"פלאפון". למה להקשות עלינו? אנחנו רוצים לעזור לחשבות, וזה באמת מקל עליהם שנותנים סכום חד-פעמי, מורידים לנו 25%, נותנים את המיסוי עלינו. זה כמעט 50% פחות ממה שהיה מגיע לנו, ואנחנו מקבלים את הדין. אבל את התחולה של שנת 2014 אנחנו מבקשים שמאחר שההמלצה של הוועדה היא מה-1 בינואר 2014, לקבל את זה כפי ההמלצה של הוועדה.

מי שכבר הגיש חשבוניות?

מי שהגיש, לא יקבל. אז הוא יגיש את ההמשך של השנה. תהיה קצת יותר עבודה בחשבות, אז יעבדו קצת יותר.

תשלימי למי שלא הגיש חשבונות עד מלוא הסכום את היתרה.

זה לא יכול להיות.

כדי למנוע תקלה, אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה יותר פשוטה. מי שהגיש חשבון בתחילת השנה, הוא צמוד לחשבונות. מי שלא הגיש חשבון בכלל, יקבל את מלוא הסכום.

זאת גם הייתה ההצעה שלי, חבר הכנסת שטרית.

אבל אז מי שהגיש נפגע, כי יכול להיות שמישהו שהגיש הגיש 1,000, ולפי זה מגיע לו 7,500.

הייתה לו ברירה לא להגיש. מישהו הכריח אותו להגיש?

ההחלטה הזאת לא הייתה בתוקף.

אם את רוצה לשלם גם להם יותר, אני לא מתנגד. אבל את לא יכולה להעניש אותנו, קבוצה גדולה מאוד, של כמעט 80% שלא הגישו חשבוניות, שעכשיו אנחנו נתחיל לחפש חשבוניות. זה יהיה קצת יותר עבודה לחשבות, אז יעבדו קצת.

זה לא עניין של עבודה בכלל, ועבודה זה לא פרמטר פה. מה שקורה, אנחנו רצינו להפעיל את הנושא הזה בשנת 2014. העסק הזה התעכב מסיבות שונות. בהתחלה הצעתי לעצור את התשלומים. אחרי שראיתי שזה מתעכב, אמרתי שנתחיל לשלם עד 75%.

גם בלחץ של הגמלאים שביקשו להתחיל לשלם.

בדיוק. שילמנו עד 75%. כשהעסק הזה התעכב כבר והגענו לסוף השנה, והגמלאים אמרו שהם לא מוכנים לספוג את הדבר הזה, נתתי הנחיה להשלים ל-100%. ישנם הרבה חברי כנסת שקיבלו כבר 100%. אנחנו לא יכולים בדצמבר לקבל החלטה שתקפה לינואר. זה נראה לי קצת הזוי.

הרבה מאוד חברי כנסת לשעבר הגישו חשבוניות. הרוב הגישו חשבוניות.

מעיד על עצמו חבר הכנסת פנחסי, ואני מניח שהוא לא היחיד בעניין הזה, שהוצג לו איזשהו מצג שאומר שהדבר הזה או-טו-טו מאושר והוא יכול לשכוח מהקבלות ומהחשבוניות.

אני לא יודע מאיפה הדבר הזה.

יושב פה יושב-ראש הגמלאים והוא אמר לנו בהנחיה.

אני לא רואה מה הבעיה עם הדבר הזה.

הרי אומר החשב כאן שבסך הכול מדובר על מיעוט. הרוב הגישו. אז מה כבר עשינו פה?

ההוראה אומרת שמי שהיה שר וחבר כנסת צריך לבחור. יש שרים שקיבלו לאורך כל שנת 2014 ממנהל הגמלאות, ואז מה עושים? איך הם יכולים להחזיר?

תתמודדי עם זה משפטית. בואו נעשה ישיבה. את לא יכולה להלקות אותנו שלוש פעמים, גם להוריד 25%. את יודעת שאני הייתי בין המתנגדים, כשר התקשורת לשעבר, כי אלה זכויות מוקנות. אבל בכדי לא לעצור את העגלה הסכמתי אתכם שאני אמליץ בפני חבריי. כחבר בצוות ההנהלה של גמלאים לשעבר תקפו אותנו למה ויתרנו על 25%, למה מיסוי עלינו ולא עליכם. בכל זה אנחנו הולכים לקראתכם, אבל את התחולה, שאנחנו הודענו בישיבת ההנהלה שלא צריך לשמור קבלות, יהיה רטרואקטיבית מתחילת השנה. היושב-ראש פה, זה נכון או לא?

נכון.

למה עכשיו להקשות לנו את החיים? איך אנחנו נופיע בפניהם?

מי שקיבל כשר ויקבל עכשיו כחבר כנסת, יקזזו לו את מה שקיבל כשר. שיבחר מה שהוא רוצה.

את יכולה את הקטע הזה של שר להשאיר שנה אחת, אז הוא נהנה. כמו שהוא נהנה 50 שנה, ייהנה גם השנה. התחולה של השרים תהיה מה-1 2015. את אמרת קודם שאם לא מקבלים את זה, זה חוזר לוועדה. אז למה לך כן מותר לשנות?

כי זה על דעתם.

אולי גם מה שאני מבקש יהיה על דעתם? הם לא שמעו אותי.

אין בעיה.

כשהופענו בוועדה של גרוניס בהתחלה, הוא קיבל שצריך שלושה טלפונים, אחד לפקס ואחד לאינטרנט ואחד לטלפון בבית. כי בהתחלה ההמלצה לא הייתה כך. בשביל לקבל החלטה הוא צריך לשמוע את שני הצדדים. אתם הופעתם. לכן אנחנו מקבלים את זה ככתבו וכלשונו. את התחולה שהם המליצו אנחנו מבקשים לאמץ.

הנושא מובן ויש היגיון רב בדברים האלה.

חיים, האם זה אפשרי מה שמתבקש פה?

הכול אפשרי. השאלה מה הטכניקה.

זה צמוד להחלטת הוועדה.

אין בעיה. אני פתאום אומרים פה שחלק יהיה מ-2014, חלק יהיה מ-2015. זה לא כך. כותבים פה החלטה, הדברים צריכים להיות מסודרים.

המכתב לוועדה הוגש בסוף מאי. מחודש מאי עוד לא שילמתי שקל לאף אחד.

מאה אחוז, אבל לא משנה. אנחנו עכשיו במצב נתון. אני מציע שכך יהיה, ואם יתברר פתאום שהשמים נפלו, אז תהיה רביזיה ונעשה דיון נוסף. אני לא רואה בזה בעיה.

אם מישהו הגיש איזשהו חשבון, הוא יקבל על החשבוניות. אנחנו מדברים על 2014. מי שלא הגיש אף חשבון על 2014, יקבל - - -

יקבל לפי הוותק שלו, כמה שמגיע לו.

יש פה פגיעה חמורה באלה שהגישו חשבון.

נוכח ההערה הזאת, ההחלטה תהיה כזאת: מי שהגיש חשבונות ולא הגיע לתקרה, תושלם לו התקרה עד הסכום שקבענו. מי שלא הגיש חשבונות, יוכל ללכת לפי התקרה מראש. אלה שהגישו חשבונות והגישו חשבונות על-פי ההסדר שהיה נוהג עד עכשיו וקיבלו קצת יותר, הם ייהנו מזה השנה, מכיוון שהם יכלו להמשיך לפי ההסדר הקיים. אי-אפשר לשנות להם אותו דקה לפני סוף השנה. זה הכול.

אני רוצה להבין מה שאמרת, חבר הכנסת לוין. מי שלמשל הגיש חשבון על מאה שקלים, ישלימו לו לתקרה. ישלימו לכולם לתקרה.

כי זה המצב, כי אנשים לא ידעו איפה הם חיים פה.

לגבי השרים זה יהיה מה-1 בינואר 2015, עם אפשרות להודיע עד 31 במרס. העיתון הוא מה-1 בינואר 2015.

אני רוצה לומר משפט לפרוטוקול, שאני חושב שהוא חשוב. כפי שיודעים בוועד החכ"לים, אני לא חי בשלום עם ההמלצה הזאת. הסיבה היא שכמו שאמר כאן בצדק חבר הכנסת לשעבר פנחסי, אני חושב שהשיטה הזאת שבה אנחנו בדיעבד לוקחים זכויות, אפילו אם זה מאדם אחד, זה בכלל לא ברשות ולא בסמכות ולא יכול להיות. וגם אם זה מיטיב עם מאה ופוגע בעשרה, אני חושב שזה לא בסדר ולא תקין. הדבר הזה מתעכב, משום שאני פניתי לוועדה הציבורית וביקשתי ממנה שתאפשר שני מסלולי בחירה. שחבר כנסת שירצה להמשיך במסלול הקיים, יוכל, ואחרים ילכו. ואז הרוב המוחלט ילכו למסלול, וזה יפתור את הבעיות הטכניות שגם החשבות סובלת מהם וגם חבר הכנסת לשעבר, ולא יפגע בזכויות של אלה שנוח להם להישאר במסלול הקיים. הבקשה הכל כך אלמנטרית הזאת נדחתה על-ידי הוועדה הציבורית, לצערי הרב. אני מוכרח לומר שאחרי התלבטות מאוד גדולה, ובעיקר בלחצו של הוועד, הבאתי את העניין הזה, למרות שאני באופן אישי מאוד לא שלם אתו, ואני אומר לפרוטוקול מראש שאני אמנע בהצבעה. אני לא אצביע בעד ההסדר הזה, משום שאני לא רוצה, לפחות באופן אישי, להיות שותף לפגיעה בזכויות, גם אם אחרים נהנים וגם אם אנחנו מבינים בסוף את כל מערך השיקול פה. אני חושב שזה להוסיף עוד נדבך בתהליך שהוא תהליך מאוד בעייתי בעיני.

אם אתה נמנע ואתה לא מצביע בעד, אז למה לעשות כך?

בא ועד חברי הכנסת לשעבר ואומר: אל תחסום אותנו, אל תעמוד בפנינו, תביא את זה לוועדה. אל תכשיל את זה, כי זה טוב לנו. זה בסדר. מאחר שאני באופן שיטתי לא מוכן לתת יד לפגיעה בזכויות, אני חושב שזה לא נכון לעשות כך, כך אני נוהג.

אתה לא קורא לנו לעשות כך?

לא קורא לכם שום דבר. אני רק אומר לפרוטוקול מראש, כדי שאחר כך לא תשאלו למה נמנעתי.

הנושא של העבודה של החשבות לא הייתה פרמטר. זה שזה מקל, אין שום ספק שזה מקל.

זה ברור, למרות שזה גם בסדר. גם אתם אין צורך שתעבדו סתם עבודת סרק.

מה שעמד פה זה הוועד שהסתכל באופן כולל על כל החברים של חברי הכנסת לשעבר וראה את ההתפלגות ואז הוא החליט, ואני יכול להגיד שחלק מחברי הוועד נפגעים מההחלטה הזאת. בכל אופן הם הסתכלו באופן כולל והם ביקשו לעשות את זה על מנת שכולם יקבלו.

לכן הדיון מתקיים ולכן יש הצבעה.

מי בעד לקבל את המלצות הוועדה הציבורית, בכפוף לאותו תיקון טכני שהבהיר את מה שקורה בתקופת המעבר הנוכחית? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – 4
נגד – אין

נמנעים – 1

המלצות הוועדה אושרו, בכפוף לתיקון הטכני.

ארבעה בעד, אין נגד, נמנע אחד. לפיכך ההמלצות אושרו.

אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני הסכמתי אבל אין לי זכות הצבעה.

תודה רבה, חברי הכנסת לשעבר ביבי ופנחסי, לחשב ולטובי.

<

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) התשע"ה-2014 מ/904 לפני הקריאה הראשונה>

אנחנו עוברים לנושא הבא, בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) התשע"ה-2014 מ/904 לפני הקריאה הראשונה.
נדמה לי שחשיבות החוק הזה ברורה. העובדה שצריך לחוקק אותו לפני שיהיה צורך לשחרר, לסגור את אותם מתקני שהייה, הוא ברור. ולכן אני חושב שלא יכולה להיות מחלוקת על הצורך במתן הפטור. השאלה היחידה היא האם יש לנו הקוורום הדרוש.

יש.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – אין

בקשת הממשלה אושרה.

פה אחד. אין מתנגדים, אין נמנעים. זה אושר. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>