PAGE
2
ועדת הכספים
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 469>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 10:10

<הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2015, התשע"ה-2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אלכס מילר

אראל מרגלית

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

>
שר הכלכלה נפתלי בנט
עמית לנג - מנכ"ל משרד הכלכלה, משרד הכלכלה

ינון אלרועי - משנה ומ"מ מנכ"ל, משרד הכלכלה

עמית פרסיקו - יועץ השר לענייני כנסת וממשלה, משרד הכלכלה

דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

יוני רגב - סגן ממונה על התקציב

חיזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

מטי שפירא - מנכ"ל, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

שרון דפני - אלרועי - מנהלת פיתוח ורגולציה, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים

טמיר כהן

איה לינצ'בסקי
<

תקציב משרד הכלכלה לשנת הכספים 2015>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. כפי שאנחנו אומרים בזמן האחרון, לצערנו, חוק ההסדרים לא בידינו.

למה?

פשוט לא ייאמן.

לבושתנו, חוק ההסדרים לא הגיע לידינו. כפי שאנחנו זוכרים, כנסת ישראל אישרה בקריאה ראשונה את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים, כך שלמעשה התקציב עבר אלינו. בגלל שנהוג לעשות פיצולים בחוק ההסדרים, לא תמיד, החוק עבר לוועדת הכנסת כדי שתחליט על הפיצולים ושם זה תקוע.

היושב-ראש לא היה שם תקופה.

אין לו מחליפים. העיקר הבריאות.

החלטנו שנתקדם עם התקציב וכמעט כל יום מופיע שר אחר ומציג את תקציב משרדו. בינתיים נתקדם עם זה עד שחוק ההסדרים יגיע ואם יגיע נצטרך לעבוד עליו. מאחר והזמן מתקדם, אני חוזר על הודעתי, שגם אם היה מגיע בזמן, לא בטוח שהיינו מספיקים לסיים אותו עד סוף דצמבר. כי כדי שידונו בו בסוף דצמבר אנחנו צריכים לסיים את הדיונים ואת ההצבעות ב-15 בדצמבר כדי שיספיקו לנסח.
אמרתי כבר בהתחלה, שגם אם היה מגיע בזמן, עמד לרשותנו פחות מחודש שזה לא מספיק ואנחנו לא מתכוונים להיות חותמת גומי אלא באמת לדון בזה. עכשיו הזמן מתקצר, כך שאין סיכוי שנגמור אותו בדצמבר. ככל שהזמן עובר אני כבר לא בטוח על ינואר.

זה יהיה ביוני.

עוד הודעה אחת לפני שהשר מתחיל, לגבי התוספת לביטחון של ה-3.6 מיליארד, משום מה האוצר העביר לנו את זה בפיצול. חלק ששייך לעניין אחד נכנס לסדר היום של יום שלישי. יומיים לאחר מכן, כשכבר אי-אפשר להכניס, קיבלנו את החלק השני. אני לא רוצה לעשות חצאי דיונים, לכן את כל מה שקשור להעברת העודפים של 2013, שזה מרכיב אחד בתוך שלושת המרכיבים שמביאים את מקורות תקציב הביטחון, אני לא אעשה בנפרד. כך שזה כנראה לא יהיה בשלישי הקרוב אלא בשלישי הבא. הזמנתי לזה גם את שר הביטחון, שיבוא להציג את תקציב הביטחון. אמרתי לו שחשוב מאד שיבוא, למרות שזה בדרך-כלל לא מקובל, הגיע הזמן שגם הוא יגיע לוועדת הכספים להציג את שני החלקים של תקציב הביטחון. להציג את החלק של משרד הביטחון ואת החלק של צה"ל ולשמוע הערות שיש לחברים. הוא ישקול את זה ברצינות.
אני שמח לקבל את פניו של שר הכלכלה, נפתלי בנט, יושב-ראש הבית היהודי. יחד אתו את מנכ"ל המשרד עמית לנג, ותיק ומכיר את כל הנהלים מעבודתו באוצר. את כל צוות משרדו ואת כל האורחים המבורכים. חבריי חברי הכנסת, גם אתכם אני מברך, שיהיה לנו שבוע טוב ופורה.
הנוהל יהיה כפי שאנחנו רגילים. השר יציג את המשרד, אם ירצה ייתן לאנשיו לדבר. איך שאני מכיר את השר הוא בקי במשרד ויעשה את זה בעצמו. שעה לרשותם ושאר הזמן יעמוד לרשות שאלות חברי הכנסת ולתשובת השר. תרשמו בפניכם הערות ובזמן המוקצב לשאלות, שיעלה את זה.

בוקר טוב לכולם. אני מברך על ההזדמנות לעמוד בפניכם עם דין וחשבון, שזה דבר ראוי. זה דבר נכון שהרשות המבצעת באה לרשות המחוקקת ומראה אחורנית דין וחשבון על עמידה ביעדים, אי עמידה ביעדים, גם כלפי השנה הקרובה.
לפני שאתחיל בעצם הדברים, אני רוצה להודות למנכ"ל המשרד עמית לנג, שהוא שותף לדרך והצליח להכניס תנופה אדירה למשרד. למנהלי המשרד יינון אלרועי ומיכל צוק ולכל העובדים שלהם, שכל אחד בגזרתם בהתאמה עושים עבודה יוצאת מהכלל יומם ולילה. אני רוצה להודות לשותפים שלנו באגף התקציבים: יוני רגב, נועם, דניאל, שאני רואה בהם שותפים. מרבים לא לאהוב את נערי האוצר, אני חייב לומר שבשנתיים שאנחנו עובדים אתם, לא שאנחנו מסכימים על הכול, אבל אני רואה קבוצה מצוינת של אנשים ערכיים שרוצים בטובת מדינת ישראל באופן עקבי.

דבר שאני רוצה לפתוח בו, הבוקר קמים 100,000 בתי אב למציאות קצת יותר טובה. זה אומר ש-100,000 משפחות שמתפרנסות מאבטחה ושמירה בקבלנות, התלוש שיוצא להם היום הוא כבר התלוש בגרסה החדשה, שאפקטיבית יוצא 1,000 שקלים יותר לחודש. העלאת שכר ב-375 שקלים. פתיחת קרן השתלמות לראשונה בהשתתפות 7.5% של המעביד, מה שיוצא 350 שקלים לחודש. זה אומר שעוד כמה שנים משפחות הכי קשות במובן הסוציו-אקונומי פתאום יהיה להם חיסכון מסוים, משהו שבחיים לא היה להם. 20,000 שקלים שהם יכולים לעשות עם זה משהו, לשלוח ללימודים, לצאת לראשונה לחו"ל, כל אחד כרצונו.

אנחנו מכלילים מרכיבים שלא היו כלולים קודם, לפנסיה. תוספת של 1.5% להפרשות לפנסיה. קבלות שי לחג פעמים בשנה, העלאת סך דמי ההבראה מ-378 שקלים ל-427 שקלים והעלאת כמות ימי דמי הבראה. זה נשמע קטן אבל זה מאד גדול, זו העלאה ב-20% ו-1,000 שקלים לעובדי הקבלן זה דרמטי. זה מצטרף למהלך קודם שעשינו בתחום הניקיון, זה כבר בתוקף מאז פסח. ולצו הרחבה להגדלת היקף העסקתם של בעלי מוגבלויות, שאתמול בממשלה הרחבנו את זה גם על השירות הציבורי.

זה מוריד את איום לשביתה?

לא. אם תרצו, אני אומר את התפיסה שלי ביחס לשכר המינימום והשביתה.

ההחלטה על בעלי המוגבלויות עוד לא מופיעה בתקציב? כי אין כרגע תוספת תקציב בעניין הזה.

ההחלטה התקבלה רק אתמול בממשלה, לדעתי אין לה עדיין ביטוי תקציבי.

כמה זה יהיה?

אני לא יודע להגיד.

אין תקציב, לא?

אבל קבלו החלטה. אז כמה כסף?

מה שתיארתי עכשיו הוא בתוקף לגבי עובדי השמירה, זה משותף לכולם פה, זה מהלך ראוי.

אך לא מספיק.

יכול להיות שהוא לא מספיק אבל אני רוצה להגיד איך הגענו למהלך הזה וזה נכנס לתחום השאלה של שכר מינימום. ההגעה לזה הייתה בהידברות ובהסכמה של המעסיקים והמועסקים וזה המפתח. הושבתי אותם בחדר שלי דחקתי ואיימתי עד שמגיעים ל"רוצה אני". אני לא רוצה לכפות בחקיקה דברים כאלה, אני חושב שזו טעות גדולה.

הנושאים שאני אגע בהם זה הדאגה לעובדים החלשים, יוקר המחייה, עסקים קטנים שהם מנוע מאד מרכזי. מעונות, הכנסת אוכלוסיות חדשות למעגל העבודה ומנועי צמיחה.

לגבי יוקר מחיה אני רוצה לתת דין וחשבון על 12 החודשים האחרונים. אני יכול לבשר שעליות המחירים של העשור האחרון נבלמו והתחילו לרדת. אני אתן את המספרים, לא מתחושות בטן אלא מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

איך אתה מסביר שרק הנפט ירד?

סך מזון, כולל ירקות ופירות ירד ב-3%. לחם דגנים ומוצרי בצק - 3.2%. בשר, עופות, דגים ב-4.2%. שמנים ומרגרינה ירדו ב-6%. חלב ומוצריהם ירדו ב-3.2%. סוכר, ריבה וממתקים ירדו ב-4.5%. משקאות ירדו ב-5%. ירקות ופירות ב-4.7%. הכול במינוס. ריהוט - 2%, ציוד חשמלי לבית - 4.4%. ציוד לא חשמלי לבית - 6.4%. כלי מיטה וקישוט הבית - 4%. כלומר בלמנו בכל החזיתות ועכשיו המחירים מתחילים לרדת. צריך לדעת את זה. זה קורה משלל סיבות. זה לא יהיה נכון להגיד שהפעולות שעשינו במשרד הובילו באופן אוטומטי לדבר, אבל אני חושב שהייתה להם תרומה ואני אפרט מהם הדברים.
אני גם רוצה לומר, אין עוד הרבה מקומות שאתה יכול לבוא ולעשות קסם. אני מאמין בהמון עבודה קשה, כי בסוף החור בכיס הוא לא חור אחד אלא הרבה חורים קטנים, שאתה צריך לתפור כל אחד ולפעמים בצורה אחרת, אז אין קסמים, יש הרבה עבודה קשה.

המפתח לכל זה תחרות. אני שומע על רצונות להגביר פיקוח על המחירים, אני לא אוהב את זה. אני יכול לומר לכם, שבהסתכלות על פני 10 השנים האחרונות, המוצרים שמחיריהם עלו הכי הרבה הם המוצרים שהיו בפיקוח.

זה לא ככה לפי הפירוט שאמרת קודם.

לחם עלה ב-73%

אתה צודק בהסתכלות של שנה. כשאתה מפקח, אז בטווח הקצר אתה מרוויח מזה, בטווח הארוך אתה מפסיד. מה מנגנון עדכוני מחירים בפיקוח? באים אליך הספקים, הם כמובן אינטרסנטים וזה בסדר. יש נוסחאות שאני לא אכנס למבנה שלהם, יש א-סימטריה במידע. הם יושבים על המידע האמיתי והם יכולים לנפח הוצאות. אני מבין אותם, אני לא מאשים אותם, זה טבע של עסק למקסם את רווחיו ואין לך באמת איך לנטרל את העניין הזה. אומרים לך, ככה הם ההוצאות, הנה הדו"ח, אבל לא כתוב שם למשל שהם הגדילו את המשכורות לעצמם פי 2 כדי להגדיל את בסיס ההוצאות, כדי שהתשואה להון תרד, כדי שאתה תאשר את הגדלת המחיר.

לכן, העובדות על פני 10 שנים הם שמוצרים בפיקוח עולים. זה נגד האינטואיציה ובכלכלה, כולנו יודעים, המון דברים הם נגד האינטואיציה. שמעתי כותרות בזמן האחרון על הרצון להגביר פיקוח, אני בגדול נגד. אני לא נגד קטגורית כשאין מנוס. זה מצב מונופוליסטי, אז יכול להיות שיש מקום לפיקוח. קחו את נושא המלט למשל, מאז קום המדינה יש מונופול שנקרא נשר. באתי למשרד ושאלתי, למה יש מונופול שנקרא נשר? התשובה הייתה: ככה. אז "ככה" זו לא תשובה. אחרי תהליך ארוך, אנחנו היום במצב של מכרז כפוי על נשר, למכור סדר גודל של 20%-30% למתחרה. כרגע יש מכרז. עוד כמה חודשים ייבחר מנצח שירכוש את המפעל ואת מחצבות בהרטוב ולראשונה תהיה תחרות. אז לא נצטרך את הפיקוח כי גם שם הייתה בעיה מאד קשה המון שנים.

מה עשינו בעניין המחירים? דבר אחד, הכי משמעותי והכי אפרורי. יש משהו שנקרא תקנים, שמנסה בעיקרון להגן על אזרחי מדינת ישראל, שהעט הזו לא תתפוצץ לי ביד ושלא תהיה עשויה מרעל. אז מדינת ישראל רוצה, שכשמישהו מייבא עט, אז ייבדק שזה בסדר. אלא שבכל העולם מייצרים עטים ויש מכוני תקנים ויש תקינה ולא שהבלגים מייצרים עטים שמתפוצצים כל היום. לכן החליטו ובצדק, לאמץ את התקינה הבין-לאומית ואז למנוע את הצורך לעבור עוד בדיקות בכניסה לארץ, שזה מונע ייבוא.

אלא מה, היבואנים מצאו פטנט, היבואנים שכבר יש להם שליטה, כל פעם הם מוסיפים משהו קטן שייחודי למדינת ישראל. זה נקרא National deviation. אתן דוגמה, למשל מוצצים. באירופה מייצרים מוצצים, בשווייץ מייצרים מוצצים, בכל העולם יש מוצצים מצוינים. בארץ החליטו שהתינוק הישראלי עצבני יותר והמוצץ צריך להיות עם רמת עמידות יותר גבוהה, מה שחסם לנו כניסת מוצצים לארץ והעלה את המחירים.

זוג מוצצים בארץ עולה 60 ₪ ובארצות הברית 20 ₪, הזוג הזה מגומי שרוב ההורים משתמשים. בדיוק אותו מוצר.

הייתה בדיקה שהראתה שה - - - כל כך נמוך ולא משפיע על המחיר, אולי בעיית החמדנות של מי שמוכר. אבל מכון התקנים לא משנה את המחיר בצורה כזו דרמטית.

את לא יכולה לייבא כלים סניטאריים חוץ מחמת וחרסה.

חברת הכנסת רוזין אומרת שמכון התקנים לא יוצר הרבה עלות וזו טעות גדולה מאוד בהבנה. מחירים יורדים בתחרות. ברגע שיש חסמים שהם לאו דווקא מכסיים, אז מלכתחילה היבואן אומר עזוב אותי, רק הבלגן של לעבור במכון התקנים, לעבור את התהליך, אני מראש לא בא. הוא מוצא בייבוא מקביל מחסן ענק של ספיירים בתחום מסוים שאפשר לייבא אותם במחיר מאוד נמוך. אבל אם יודעים שצריך לעבור דרך מכון התקנים - - -

מה אחוז המוצרים שעובר במכון התקנים? אנחנו רואים שגם מוצרים שלא צריכים לעבור מכון התקנים המחירים הרבה יותר גבוהים מארצות הברית. הרוב כבר לא עובר במכון התקנים, הרי העברנו את זה שנה שעברה בוועדת כלכלה, זה לא פתח את השוק למחירים יותר זולים.

מה שאת אומרת פשוט לא נכון. המחירים הגבוהים הם בפרט במוצרים שנדרשים בתקינה. מי קובע אם מוצר דורש תקינה או לא, לא מכון התקנים אלא אגף התקינה במשרד הכלכלה, אנחנו הרגולטור ומכון התקנים הוא המבצע.

מכון התקנים עבר מכרז?

זו ירושה היסטורית. יש פה שתי בעיות. הבעיה הגדולה היא שיש יותר מידי תקינה לכן בשנתיים האחרונות סרקנו את כל התקנים הקיימים ובדקנו מחדש האם באמת יש צורך בתקינה, האם ניתן לאמץ תקינה זרה, האם אפשר לאמץ תקינה זרה ולא להוסיף את ה-national deviation הקטן. אתם יודעים שמדינת ישראל, המדינה היחידה בעולם שאי-אפשר להכניס חלב סויה שכתוב עליו חלב סויה, רק כי החליטו בישראל שזה מטעה את הצרכן. בכל העולם כתוב חלב סויה, אבל אתה לא יכול לייבא את זה לארץ כי זה מטעה את הצרכן והוא יכול להתבלבל ולחשוב שזה חלב. אז הדבר הקטן הזה, שאני מבין את התכלית שלו, רצו לא להטעות, אבל בגלל זה אנחנו מונעים ייבוא של חלב סויה וחלב אורז.

לפני שנה גם דיברת על זה ואמרת שתפעל בנושא.

אני פה כדי לדווח לך. לשאלתך, עד כה הסרנו רשמיות ל-61 תקנים, מתוך 126 תקנים שרצינו. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנחנו משנים את המגמה. כל הזמן רק מוסיפים תקנים. כל זה קורה, כי אחרי רמדיה, נוצר אצל הרגולטורים פחד אימים. הם אומרים שהם לא רוצים להסתבך, אם יש ספק - אין ספק. לא אצא מגדרי. אותו רגולטור אם במשרד הבריאות או משרד התחבורה או באגף התקינה, אגף התקינה מתייחס רק למוצרים הכלליים, לכן אנחנו בעצם צריכים לעבוד מול המשרדים השונים. אותו רגולטור אומר, אף אחד לא ידע, שבגללי המחיר יקר. לא על זה אני עומד בפני דין וחשבון. אני לא רוצה שיזרקו אותי לכלא, לכן אני כל היום תוקע שינויים.

רק אצלנו יש תקן מיוחד לברזים, שמישהו צריך להריח את ריח המים. מישהו במכון התקנים יושב ומריח. יש כזה בן אדם. כל מיני המצאות מיוחדות. רק אצלנו העץ במיטות התינוק צריך להיות עץ מאוד מיוחד, למה?

ביטלנו כ-50% מהתקנים שסימנו, זה לוקח הרבה זמן. יש המון התנגדות. אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו בעצם משנים את המגמה. דבר שני, גם כשאתה לא מבטל אתה יכול להעביר מקבוצה אחת לקבוצה יותר מקלה בתקינה.
לפני שנה הקמנו את ועדת לנג, בראשות המנכ"ל שלי, לכל נושא הייבוא. הוועדה סיימה לפני כמה שבועות את עבודתה ומכאן, אני הולך לקבינט יוקר המחייה, כדי שהממשלה תאשר את ההמלצות. בגדול, לב ההמלצות זה בדיוק זה. זה לא רק אצלי במשרד הכלכלה, שאני יודע לעשות את העבודה, אלא לכפות על המשרדים השונים, לסרוק את כל התקנים שלהם ולהפוך את הדיפולט, אנחנו מאמצים תקינה זרה כפי שהיא, אלא אם כן יש נימוק מאוד חזק למה לא. לא הפוך, שקודם כל יש לנו את התקינה המיוחדת שלנו וצריך להתאמץ.

כולל ה-FDA ? והתקן האירופי? נותנים לך?

נותנים לנו. גם במזון, גם בתרופות.

יש דברים שה-FDA נותן והאירופי לא נותן.

אנחנו לא יכולים מצד אחד לבוא ולהתלונן על יוקר המחייה ומצד שני בכל תחום להיות הכי מחמירים בעולם. וזה כאילו, אנחנו לא באמת הכי מחמירים. מישהו ישב וקבע שהפתק בתיונים חייב להיות מוצמד עם מהדק ולא עם דבק. ליפטון לא מספיק טובים כי צריך מהדק. זה בגלל אינטרסים מקומיים, להגנה מפני תחרות. אי-אפשר לתפוס את החבל בשני הקצוות.
דבר נוסף, אנחנו מעבירים מקבוצה לקבוצה ואני אתן אנלוגיה פשוטה מה אנחנו עושים בעניין הזה. שכשאתם יוצאים ממנהטן, אתם תמיד עומדים בפקק בשער של הכביש. בכביש 6 אין את זה. דווקא פה אנחנו יותר מתקדמים. בכביש 6 אומרים, סע, אם אחר-כך לא תשלם, נעצור אותך, אבל בעיקרון אנחנו סומכים עליך. בדיוק את זה אנחנו מכניסים יותר ויותר אצלי במשרד ועכשיו גם במשרדים אחרים. אנחנו אומרים ליבואן, תצהיר. אנחנו לא עושים את זה על מוצרים מאוד מסוכנים, על מוצרים שבבסיסם לא מסוכנים. תצהיר שאתה עומד בתקן, אנחנו סומכים עליך. נבדוק אותך בשווקים, אבל לא נעצור אותך בכניסה לארץ. זה שינוי תפיסתי מהגישה של לעצור כל הזמן במחסומים לגישת כביש 6.

זה טוב. הגיע הזמן שגם לעסקים קטנים יתייחסו גם. תתייחס בבקשה גם על המונופולים.

אני רוצה לדבר על הקרטל, אולי החזק ביותר שהיה המון שנים וזה קרטל המתווכים החקלאיים. מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו יש פטור הגבלים עסקיים לתחום החקלאי. למה? ככה. כי כל פעם היו מגיעים לוועדה הזו או לוועדת הכלכלה והיה מי שעצר. היה לובי חקלאי. אז אני מבשר, משהו שאולי אתם כבר יודעים, במאי האחרון ביטלנו את זה וזה ייכנס לתוקף במאי הקרוב. אלא אם הממשלה תחליט לשנות. אני מתחייב להכניס להסכם הקואליציוני דרישה לא לגעת בדבר הזה.

אסור לקמעונאיים לעסוק בסיטונאות ירקות.

למעשה חוק ההגבלים העסקיים אוסר על שלל פעולות של תיאום מחירים, תיאום שווקים בתחומים מסוימים. זה חוק שקיים במדינת ישראל. רק היה פטור על תחום אחד, התחום החקלאי. את הפטור הזה ביטלנו. לחקלאים עדיין מותר, ואנחנו רוצים את זה, אבל למתווכים ביטלנו. זה אחד המהלכים הנועזים שקרו בשנים האחרונות. אני אומר מפה בצורה הכי ברורה, ממאי הקרוב לא רק נעמוד על זה שיקיימו את החוק, אלא נאכוף בעוצמה מאד גדולה. הנחיתי את הממונה על ההגבלים העסקיים לשים דגש מיוחד על זה. אני קורא מפה לאותם מתווכים ואומר להם ממאי להתחיל להיזהר.

אני מציע כבר עכשיו שתתרגלו לזה, נושא תיאומי מחירים, נושא תיאומי שווקים ייענה ביד קשה ביותר. בגלל שהם כבר רואים לאן זה הולך, הם מתארגנים וזה אולי חלק מההסבר לשינוי המגמה.

איך נדע כמה באמת משלמים, כי הרבה פעמים אנחנו לא יודעים מה המתווך משלם לחקלאי ומה המחיר שהוא גובה.

יש בזה יתרונות ויש חסרונות, זה פשוט עוד "אובר הד" שצריך להכניס עכשיו וזה גם עולה כסף.

אם היה מע"מ היינו יודעים.

אני מציע שבמאי הקרוב ניתן לשוק לעשות את שלו ונראה.

לקדם שוק סיטונאי סוף כל סוף. גם בעיה. עד עכשיו לא נגענו בתקציב, השיחה מאד נעימה.

אני נותן לכם דין וחשבון, הבטחתי דברים. התקציב כתוב, אפשר לעבור סעיף סעיף, זה פחות מעניין.

מה עושים עם המונופולים בתחום המזון? כל קטגוריה שם המחיר הוא מחיר הרבה יותר גבוה, היא קטגוריה שבה יש מונופול, שאנחנו לא יודעים את הרווחיות שלו, רק יודעים שהמחיר יותר גבוה. מה אנחנו עושים נגד זה?

מה שעשינו, ביטלנו קרטל. צריך לומר את האמת לצערי, מי שבלם זה לא אתם, אבל אלה קודמכם, מפלגת העבודה, לובי החקלאים. מי שבלם את זה לאורך כל השנים הייתה מפלגת העבודה. את אותו מהלך שכרגע שיבחנו. מסיבותיהם שלהם.

היה חוק פרטי שלי בעניין הזה.

דבר נוסף שעשינו, העברנו את חוק המזון. אני שוב מפנה אליכם, כולם קובלים על יוקר המחיה ובצדק, לראשונה יש שינוי מגמה. התחלתי במבחן התוצאה. כשאני מסתכל על כל המרכיבים, ללא יוצא דופן - - -

למה לא מרגישים את זה בשטח?

אני לא יכול לטפל בהרגשה. אלה המחירים. אני אגיד לך מה שתמיד אמרתי לחיילים, אני לא יכול לטפל בהרגשה, אני יכול לטפל במציאות. במציאות, מה לעשות, ירד הציוד הלא חשמלי ב-6%. אתה רוצה שאני אגיד שעלה ב-6%? המחיר ירד. אתה מרגיש עם זה לא טוב, אז תרגיש לא טוב. עשינו משהו כשעשר שנים הייתה מגמה אחת ועכשיו זה משתנה. מה אתה רוצה?

שינוי לוקח זמן עד שהוא תופס.

לא מרגישים את זה בכיס. הארנונה התייקרה, הכול עלה.

אני מדבר על תוצאות. לגבי מעונות יום - מאז טרכטנברג, אחת ההמלצות הייתה שצריך לבנות מעונות כדי להוציא נשים לעבודה. הקצו 1.2 מיליארד שקלים ובעצם לא עשו כלום. כמעט ולא בנו מעונות חדשים.

מאז 2011 - 10 מעונות.

אני אסביר איפה אנחנו עומדים כי אנחנו בדיוק בקו פרשת המים. הקצו המון כסף אבל בפועל לא הייתה מכניקה מעשית להוציא את הכסף כי היה נוהל שנקרא תמיכות. אני לא אלאה אתכם, שינינו את הנוהל לנוהל תקצוב שלא דורש המון בירוקרטיה כמו הוכחת בטוחות בקרקע. אני שמח לבשר שבשבוע הקרוב אנחנו מאשרים 300 מעונות ברחבי הארץ. הם כבר אושרו. מדובר על כ-200 מיליון בנגלה הראשונה. נמצה את כל תקציב 2014.

זה ממשיך להיות במשרד שלך.

אני רוצה שהכול יחזור למשרד הזה.

מעונות צריכים להיות תחת משרד החינוך. אין היגיון. למה זה במשרד שלך?

משרד החינוך חסר אונים. זה כישלון טוטאלי.

כי אין להם פיקוח. אין להם יכולת פיקוח, זה לא תחת המשרד שלהם, זו בעיה קשה מאד. מומחים לגיל הרך טוענים שזה חייב להיות תחת משרד החינוך.

נעשה ניסיון עם משרד החינוך והם נכשלו כישלון חרוץ.

זה משנות ה-60. הגורמים המקצועיים זה משרד החינוך, אין מה לעשות.

זה יפורסם בימים הקרובים. זה יגיע לוועדת התקצוב במשרד הכלכלה. הנושא הבא הוא מנועי צמיחה ואני רוצה לתאר את שתי הרפורמות המשמעותיות ביותר שיש בחוק ההסדרים הנוכחי: האחד זה חוק האנג'לים והשני זה הרשות לחדשנות.

חוק האנג'לים נועל לתמרץ אנשים להשקיע בסטארט-אפים כי כולם יודעים שעולם ההי-טק הוא מנוע צמיחה של מדינת ישראל והוא אכן מנוע צמיחה של מדינת ישראל. אלא שכמעט ולא נעשה בזה שימוש. זה חוקק לפני כמה שנים טובות ולא נעשה בזה שימוש כי ברגע ההשקעה, המשקיע לא ידע האם הוא אכן יקבל את התמרוץ במיסוי או לא, כי זה ייבחן רק עוד כמה שנים. גרוע מזה, אם החברה מצליחה יותר מידי, אז הוא מאבד את הזכות להטבה. זה משהו הזוי. אתה משקיע בחברה, והמוטיבציה היא שהחברה תצליח, אבל לא יותר מידי.

שינינו את זה. עכשיו זה בחוק ההסדרים שאני מקווה שיעבור. אם לא, בכל מקרה נעביר אותו בחוק ההסדרים הבא. למיטב הבנתי אין חוק כזה בעולם. אנחנו אומרים שני דברים: מלוא ההשקעה שלך באותו סטארט-אפ ייחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס באותה שנת מס.

מי משקיע באנג'לים? לא המדינה?

אם אתה רופא שניים ויש לך רווח של מיליון שקל ואתה רוצה לשים בהשקעה, מנכים לך את זה משיעור המס שאתה צריך לשים.

זו הטבה אדירה. הדבר השני, תקבל חותמת ברגע ההשקעה. אם החברה עומדת בפרמטרים די בסיסים, היא צריכה להיות חברה טכנולוגית חדשה, מקבלת תוך שבוע שבועיים חותמת, ברגע שיש חותמת אתה מקבל את ההטבה וזהו.

מה שאני מקווה שיקרה, כמו שאמר חבר הכנסת מרגלית, שהרבה רופאי שיניים, אנשים שיושבים על כסף, ויש לא מעט כאלה, היום הם שמים את הכסף שלהם בנדל"ן ואני מקווה לראות שהם ימשכו את זה מנדל"ן ספקולטיבי ויעבירו את זה להיי-טק, שזה מנוע צמיחה.

דבר נוסף, אנחנו עושים שדרוג למדען הראשי בתיאום עם התעשייה שמאוד תומכת, תעשיית ההי-טק מאוד תומכת בזה. זה לתת כלים הרבה יותר מהירים למדען הראשי לנוע, כי הוא לא הצליח לעמוד בקצב של הי-טק כדי לייצר כלים חדשים.

הוא לא עומד בכלל בקצב.

המדען הראשי מביא תוצאות יוצאות מהכלל, גם בשנה הנוכחית.

תחשוב מה הוא יכול היה להביא אם הוא היה יעיל.

אז ברפורמה הזו ייתנו לו כלים.

יש עוד הרבה חסמים.

הם עושים את עבודתם מצוין, אבל לפעמים צריכים גם לייצר כלים חדשים. הבאנו גם את ההשקעה הגדולה בתולדות מדינת ישראל, של חברה זרה. הבאנו את אינטל למדינת ישראל, בהשקעה של 22 מיליארד שקלים שלהם. הפעם גם בלי לתת אפס אחוז מס. הם כן ישלמו מס. הם מקבלים הטבה, אבל העסקה הזו - - -

ההטבה הזו היא לא פטור ממס?

לא. אנחנו נותנים מענק.

הם משלמים מס מופחת של 5% להטבה של 1.1 מיליארד.

נכון. זה משא ומתן עם הישגים גדולים. התחרינו באירלנד, התחרינו בארצות הברית והם בחרו במדינת ישראל. אני לא רוצה להעלות על הדעת מה היה קורה חלילה אם הם היו בוחרים בארץ אחרת. כמה מס היינו מקבלים מהם אז? אפס. כמה מקומות עבודה? אפס. כמה מס הכנסה מהעובדים שלהם? אפס. היינו רואים סגירה של המפעלים. זה הישג אדיר ואני מוכן לשבת ולהסביר לכל בן אדם שחושב שזה לא נכון לעשות כך. זה הדור החדש ביותר של אינטל וזה היה מהלך שלקח יותר משנה.
שילוב אוכלוסיות - אני מדבר על אוכלוסיית הגברים החרדים ואוכלוסיית הנשים הערביות.

למה התקציב ירד, אנחנו לא מבינים את זה.

תנו לשר להציג קודם את הדברים.

יש הרבה מרכיבים שאנחנו עושים ניצול מלא, אבל ההוצאה במזומן השנה היא חלקית כי אנחנו נכנסים להתחייבות. זה המצב, על זה מדובר.

ניצול תקציב של 12% בסוף חודש אוקטובר, סימן שלא עשיתם כלום. זה מה שמופיע במרכז המידע.

בנושא אוכלוסיות מיוחדות היה חוסר בניצול בתקציב משום שהיינו צריכים לבנות קודם כל תשתיות פיזיות. זה מה שעשינו בשנה שעברה ובשנה הבאה ננצל את מלוא התקציב. באוכלוסיות מיוחדות אתה צריך להנגיש ולעשות פעולות כמו מרכזי הכוון ודברים מהסוג הזה כדי שנוכל לטפל באוכלוסייה הזו בשוטף. השקענו בשנה שעברה הרבה כסף כדי להקים פיזית את המרכזים, הכסף לא הולך לאיבוד.

אנחנו לא עד כדי כך מטומטמים.

אלה לא המושגים שלנו.

פתחנו הרבה מאוד מרכזי הכוון, שדרושה להם תשתית פיזית. באמצעות התשתית הפיזית הזו אנחנו נותנים - - -

אז למה תקצבת את זה בסכום כל-כך גדול מראש, אם אתה יודע שלא תשתמש?

אני מוביל את השדולה לתעסוקת חרדים. יש 60 חברות הי-טק שמוכנות להיכנס להסדר שנכנסו אתם בעבר. יש הסדר מאוד ברור שלא צריך בשביל זה שום תשתיות פיזיות. הן אומרות את הדבר הבא: אני מוכן לקלוט פרויקט, במקום לשלוח אותו להודו, אני מוכן לקלוט כמות מסוימת של חרדים. יש לכם את העיקרון של התקצוב, כמוש אתם עושים את זה עם מטריקס ועם חברות אחרות. הרבה חברות מוכנות לקלוט. כרגע זה לא עומד כמכשיר. אלה רוצים, החרדים רוצים לעבוד ואנחנו לא מתקצבים את התכניות האלה. אז החברות לא יודעות לבנות על קליטה.

שתי תכניות נחתמו לאחרונה בתחום הזה. לא תכניות עם חברה ספציפית אלא תכניות שמאפשרות את המודל הזה. אחת דרך המדען הראשי והשנייה דרך מסלולי התעסוקה. הם נחתמו ממש לאחרונה בהוראות מנכ"ל ולכן בחודשים הקרובים נראה את המודל הזה הולך ומשתרש.

אני מבקש ממך עמית, לשבת עם חבר הכנסת מרגלית.

אנשים רוצים לדעת בוודאות שהתכנית עומדת לרשותם כדי להגיש תכניות.

מצוין. זה פולו-אפ.

אבל לא קבלנו תשובה.

אני אסביר שוב. הקמנו ופרשנו 9 מרכזי הכוון ייעודיים ומותאמים לאוכלוסייה הערבית. עכשיו ננצל את הכסף, הכסף לא מתאדה.

אבל רק 12% מהכסף נוצל. זה הרבה כסף

המספרים עולים. צריך קודם לצאת למכרז, אם לא היינו עושים מכרז היית יושב פה ושואל אותי איך בחרנו? פתחנו את המרכזים ועכשיו מתחילים לקלוט. קודם צריך לבנות את המכונה ואז להשתמש בה.

לגבי עסקים קטנים ובינוניים, לפני שנה וחצי אמרתי שלא היה מספיק ניצול של אשראי בעסקים קטנים ובינוניים. הכפלנו פי 5 את ניצול קרן ערבות המדינה לעסקים קטנים ובינויים והגענו לניצול של כ-2.5 מיליארד שקלים. עכשיו הכפלנו את כל גודל הקרן, כלומר אנחנו מדברים על אלפים רבים של עסקים קטנים ובינוניים שמנצלים את האשראי שלנו.
סייגנו מכרז ארוך של גופי השטח שלנו, מעבר ממת"י למעו"פ. במעו"פ עכשיו כבר פרושים ברחבי המדינה והחידוש הוא הם מגיעים לבית העסק ב-100 שקלים בלבד, זה התחיל בחודשיים האחרונים ואני עוקב באופן רציף. זה התחיל בכיוון מאוד טוב.

אורי שרף אמר בדיון קודם לפני כמה שבועות, אנחנו מבינים שאתם מקדמים את המעו"פ, אבל חייבים את הדו קיום הזה יחד עם המת"י שהיו קודם. איכשהו צריך לצאת מהמשרד ומהרשות לעסקים קטנים, קריאת עידוד גם לאלה שהיו שם קודם.

השוק חופשי, מי שירצה לצרוך את מת"י, בברכה. כל גוף עסקי, לא עסקי, ממשלתי, למטרות רווח, שמעודד אנשים ליזמות, הוא מבורך. אם צריך קריאה, הנה אני קורא: יזמי ישראל, תשתמשו בכל הגופים שקיימים בשוק לטובת הקמת עסקים. אין פה עניין לפגוע.

בזמן המלחמה קיימנו 17 כנסי חירום בישובים בדרום הארץ, שהשתתפו בהם מעל 1,500 עסקים. טפלנו באלפי פניות החל מה-8 ביולי בקו החירום שפתחנו. אנחנו לא הגוף המפצה, זה משרד האוצר, אבל לעזור לעסקים באותה בירוקרטיה שקיימת.

הערה אחת בנושא, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לקיים על זה דיון נפרד, אני אתן לך סדר גודל, אחרי מלחמת לבנון השנייה היה 3.62 מיליארד שפוצו מקרן לנזקי המלחמה. פה יש עד היום משהו כמו 400, אולי קצת יותר, שמפוצה. כלומר זה גם בגלל הקילומטראז', שאז היה 80 והיום 40, אבל ניקח בחשבון שהמשק מפוצה בהרבה פחות ממה שהוא פוצה בעבר ובסוף אנחנו משלמים על זה.

יהיה על זה דיון ונביא אותם, להערכתי הם כבר עברו את ה-50%, אבל יהיה דיון כנראה.

איך זה שהם פיצו 9,000 עסקים בשעה שקרוב ל-18,000 הגישו בקשות?

לכן אמרתי 50% כבר עברו.

נושא אחרון, שאני רואה בו נושא אסטרטגי זו הפנייה מזרחה. אני מנסה להסתכל במונחים של 50 שנה, כמדינה אנחנו צריכים להיות עם סחר הרבה יותר גדול מזרחה. קודם כל כי אלו השווקים הצומחים ביותר, במהירות הגדולה ביותר. סין הולכת להיות מדינה עם מעמד ביניים גדול והסחר עם סין הוא קטן יחסית לפוטנציאל. לכן מבחינתי, דגש מרכזי זה לנוע מזרחה, ספציפית סין והודו.
במסגרת המשרד שלי אני עושה מהלך לא קל. סגרתי נציגויות במערב והסטתי אותם מזרחה, ספציפית משבדיה, אוסטריה, הונגריה ופינלנד. בשבדיה, אתה יודע טוב ממני, חבר הכנסת מרגלית, שהערך המוסף של נספח בשבדיה הוא קטן לעומת הערך המוסף של נספח בסין.

היה לך נספח כלכלי מדהים בשבדיה. אני מצטער על זה שסגרתם. אריקסון היו אמורים לפתוח את מחלקת הסייבר שלהם בנגב.

תפנה אלי כל דבר כזה. החיים מלאים בהחלטות לא קלות. בסוף יכולתי ללכת בקו אחד של לא לדעת, להותיר הכול כמות שהוא. אין לי עוד כסף, לא קבלתי כסף ולכן זו החלטה קשה.

אני רק אומר שגם אירופה היא פוטנציאל גדול וזה מאוד משפיע על היחסים.

אני אדווח לכם גם שפתחנו בשבוע שעבר מרכז עסקים לחברות ישראליות בשנחאי, חברות יצואניות. הלוואי שהיה דבר כזה בתקופתי. אתה לא יודע איפה להתחיל בסין, מעמידים לך עמדה עם טלפוניה ושירותים משרדיים וגם ייעוץ איך אתה מתחיל, למי אתה פונה. אני יכול לומר שאגף סחר חוץ במשרד הכלכלה הוא בעצם משרד החוץ הכלכלי של מדינת ישראל, הוא אגף של אנשים מעולים. פשוט אנשים מעולים, מסורים ומשקיעים. אני קורא מפה לכל יזם שמעוניין לפנות מזרחה, תפנו אלינו.

באופן אישי אני חייב לומר שהייתי מאד סקפטי. הרקע שלי הוא יזמות היי-טק ומעולם לא העליתי על דעתי להשתמש במשאבי מדינה כי מה הם יכולים לעזור לי. אני מודה שטעיתי פה, לפחות באגף הזה. זה אגף מצוין עם אנשים מסורים. פתחנו בהונג קונג, ריאו, בנגלור, עיבינו נספחויות בסין. אנחנו מקיימים חוות הדגמה בדרום סין, כל מיני פיילוטים כדי לקדם את זה.

אני רוצה לגעת בנקודה נוספת שהעליתם, נקודה אקוטית והיא שירות התעסוקה. לא סוד שיש שביתה בשירות התעסוקה כבר כמה שבועות. אני רוצה להסביר לכם מה אני עושה ולמה, אפשר להתווכח על זה.

הגעתי לשירות תעסוקה שקיים כבר שנים. כולנו יודעים ולא נעבוד על עצמנו, ששירות תעסוקה זה בעצם מקום שאתה בא להחתים כי לקבל דמי אבטלה. זה מה שזה היה. הכי נוח היה להמשיך. בלי שביתות, בלי התנגדויות ואף אחד לא יגיד שאני רשע. הדבר היחיד הוא שזה לא נכון לעם ישראל ולא נכון למדינת ישראל.
אני כן רוצה להפוך את שירות התעסוקה משירות החתמה להשמה. להפוך את זה למקום שמובטל יקבל שירותים כמו קורסים, עבודת השמה צינית. הבעיה הייתה עומס עצום בהיקף הפעילות מול משאבים מאוד מוגבלים. ישבנו וחשבנו מה עושים בעניין. המסקנה הייתה שיש הרבה יותר מידי בניינים של שירות תעסוקה ומנהלים וארנונה ודמי שכירות ובסוף אין מספיק אנשים שמטפלים במובטל, שהוא הלקוח.
לו הייתה לי חברה כזו, הייתי אומר שזה לא הגיוני. אני מודה באשמה. אני אשם כי אני רוצה להפוך את זה למרכז איכותי להשמה. אני אומר לכם, כבר בשנה וחצי האחרונות, בהובלת בועז הירש, בוגר אגף סחר חוץ, כמו יינון אלרועי שנמצא פה, הוא עושה עבודה מסורה. אנחנו פותחים קורסים והופכים את זה לאט לאט למקום עם איכות שירות גבוהה יותר.

סוג של ויסקונסין משוכלל?

אני לא יודע מה עם ויסקונסין. אני אגיד לך מה אנחנו כן. אנחנו מנסים כמה שיותר להעביר משקל לתחום ההשמות. אנשים מסורים, שלא צריכים 17 מנהלים, אלא אנשים מסורים שיקבלו את הכסף ויעשו את העבודה. באותה רפורמה אנחנו לא מפטרים אף בן אדם.

יש פה מצב קלאסי של ועד חזק, שהזיזו לו את הגבינה, שלא חושב על טובת המובטל. הוא רק חושב על טובתו. אני אומר את זה כי אני חוטף על הראש יום אחרי יום ואני גאה בזה. אני גאה בזה שלא באתי לשירות התעסוקה ונתתי לזה לגווע כמו מה שנעשה המון שנים. אני רוצה לשפר את זה, אני רוצה שהמובטל יקבל יחס של כבוד ולכן אני נלחם.

אבל אתה נלחם בעובדים.

אני לא נלחם בעובדים. אלה סיסמאות. אתה רוצה להשאיר את זה כמו שזה היה? אולי גם בתחום הקרטלים הייתי צריך לא לעשות כלום.

מה אתם מציעים?

שיפור השירות ולא הפרטה.

הוא לא אומר הפרטה, הוא אומר שעובדים לא יפוטרו.

אף אחד לא מדבר על הפרטה.

אנחנו יודעים לאן זה הולך. כדי לייעל צריך לשפר לא לפטר.

מה שאני רואה פה, זה כרגיל, התנגדות לשינויים ופנייה לסיסמאות.

ממש לא.

את אומרת הפרטה ואין פה הפרטה. את רוצה שהכסף ילך לבלוקים ולארנונה המיותרת שיש ברמלה ובלוד? יהיו גם פחות מנהלים, כולם צריך לנהל? אולי מישהו ישרת את המובטל? יחשוב על המובטל. זה מה שאנחנו עושים. זה שתגידי 17 פעמים את המילה "הפרטה" לא הופך את זה להפרטה, זה הופך את זה לרפורמה ראויה ואני עומד על זה.
מה יקרה אם לוד ורמלה יאוחדו, יהיו פחות מנהלים, פחות ארנונה, פחות דמי שכירות. אנחנו רוצים להשקיע בבלוקים או במובטלים?

התשובה היא שאתה סוגר במקומות שיש בהם הכי הרבה אבטלה, מקומות מוכי אבטלה.

שוב אלה סיסמאות.

מכל 18 המקומות, חוץ מהרצליה, כולם בפריפריה, מקומות מוכי אבטלה. תקרא את הרשימה.

קודם כל אין 18 מקומות, זה פחות.

גם 12 זה לא נכון?

גם לא נכון.

אז כמה רוצים לסגור?

אנחנו עכשיו במשא ומתן, מתוקף הדברים אני לא אנהל את זה פה כי אני אנהל את זה אתם. אני אומר מה הפרמטרים, שאני אישית עברתי עליהם אחד אחד ואמרתי שהם יהיו לפי הדברים הבאים: איך המרחק בין הלשכות יהיה המצומצם ביותר. אתה מסכים אתיש זה פרמטר חשוב? שהבן אדם לא יצטרך לנסוע 30 ק"מ ואפילו אם זה מרחק קטן, שתהיה תחבורה ציבורית סבירה בין אזור לאזור.

דבר שני, מה היקף האבטלה באותו מקום. דבר שלישי, כמה פניות היו ביחס לעובדים. מה רמת היעילות? אם יש משרד שיושב די ריק, אז אותו לסגור, ניקח את הכסף הזה יחד עם הכסף שנקבל מהאוצר כשנעשה את המהלך הזה, את כולו אני משקיע בקורסים לעובדים, בסדנאות, הסבות מקצועיות. אני באמת לא מבין על מה הוויכוח.

אם תרצה לשמוע אני מוכן להסביר.

אני אשמח לשמוע. תסבירו לי. אני לא בא עם כוונות רעות. אנחנו באים לעשות טוב. תסביר לי מה רע במהלך ותשווה את זה לאלטרנטיבה שהיא בגדול להמשיך לזרום ואף אחד לא היה מבקר אותי.

תראה כמה תקנים קצצו בשירות התעסוקה.

אני רואה את זה.

ואחר-כך - - - אז זו לא הפרטה?

חבר הכנסת רוזנטל, אני אתן לך לדבר לפי סדר. נעבור לשלב השאלות. אני מקצה שלוש דקות לכל חבר כנסת. חברת הכנסת רוזין בבקשה.

אני רוצה לפתוח ולומר, אני לא יודעת אם אתה יודע, גם אני הייתי במשרד התמ"ס בזמנו ואני חושבת שאנשי סחר חוץ עושים עבודה מצוינת. אני יודעת גם שכשר תעשייה מסחר תעסוקה וסחר חוץ, צריכה הייתה להיות הפרדה ויותר משר אחד בעניין. אין לי ספק שזה גובה זמן רב, אני מכירה את זה היטב.

לצערי הרב יש פחות זמן להתעסק עם תעסוקה וחוקי עבודה ולפעמים באומץ, כמו עם עניין מעונות היום, שזה דבר היסטורי לאישה העובדת, צריך לחשוב מה נכון ולפעמים צריך להעביר למשרדים אחרים או לעשות איגום משאבים. לדעתי כל אחד אומר את זה לפני וכשהוא מגיע למשרד הוא אוחז בכל הסמכויות שלו וזו טעות.

בעניין הזה אני רוצה לדבר על אכיפת חוקי עבודה. בכל ישיבה שאני מעלה את נושא אכיפת חוקי העבודה, אומרים לי שכל הזמן מתווספים פקחים, יש יותר התמחויות וכדומה. קודם כל זו אחת הבעיות. אין התמחויות. המפקחים הם מפקחים כלליים. הם אמורים להגיע למקום עבודה, לראות את הנוער, לראות את הנשים המופלאות שעובדות, לראות נשים שסובלות מהטרדה מינית, הם אמורים לראות את העובדים הזרים, הם אמורים לראות את העובדים בכלל והם לא מסוגלים לעשות את העבודה הזו. אנחנו רואים שיש כפילויות של אכיפה. לפעמים לאותו מקום מגיעה אכיפה ממשרד הפנים, ממשרד הכלכלה וממשרד החקלאות, כל אחד בתחום הצר שלו. אין איגום משאבים בנושא הזה.

מצד שני, מפקחים שמגיעים למפעל, לא באים מתוך כוונה רעה, הם לא רואים תחום מסוים. למשל עבודת נוער שיש בו הרבה פעמים הזנחה פושעת, רק בקיץ האחרון נפצע קשה מאד נער בעבודה. הם לא יכולים לראות את הכול, המפקח בא, רואה הרבה דברים ולא יכול לשים לב לכל הדברים, בטח לא אם תלוי תקנון נגד הטרדה מינית וכדומה. אני חושבת שצריכות להיות התמחויות באכיפה וגם יותר פקחים. אני רואה שיש ירידה בסעיף התקציבי של מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה. ירד מ-14 מיליון שקלים ל-10.5 מיליון שקלים ובכל התחום של רגולציה מחקר ואכיפה יש ירידה מ-62 מיליון שקלים ל-45.5 מיליון שקלים. אז איפה התוספת בכוח אדם? זה לא ניכר בתקציב ואני מבקשת על כך תשובה.

נושא שני זה הנושא של הכשרות תעסוקתיות. הייתי רוצה לשמוע, אם אפשר, פירוט. למשל על נשים ערביות, אתה אומר בכל נאום במליאה ואני מעריכה את זה, שאתה פועל בתחום של נשים ערביות. מתוך התקציב, איזה סכום מוקדש לנושא הזה?

דברת על לשכות תעסוקה, אתה מדבר על 30 ק"מ. אחת הבעיות הקשות לנשים ערביות זה המרחק. אישה ערביה שצריכה לנסוע 30 ק"מ, לא תלך ללשכת התעסוקה. יותר מזה, אם אתה לא עושה שיתוף פעולה עם משרד התחבורה על כך שתהיה תחבורה להגיע ללשכה, לא רק ללשכת התעסוקה, גם למקומות העבודה, אז כמה שלא נכשיר את הנשים הערביות, הן לא תצלחנה להגיע למקומות העבודה. יש גם נשים לקראת גיל פרישה, חרדים ועוד.
שאלה נוספת, יש עדיין עובדים מקצועיים בשוק התעסוקה, שהם עובדי לאו-טק. אנחנו מדברים הרבה על סטארט-אפים ואני לא מזלזלת בזה חלילה, אבל אנחנו מצמצמים בישראל אתה עבודה המקצועית. אני שומעת דוגמאות על אנשי מקצוע כמו מסגרים, שפוט כבר אין עובדים כאלה. אנשים שרוצים לצאת לפנסיה, עברו מזמן את גיל הפנסיה לא יכולים לצאת כי אין מי שיחליף אותם. כך הרבה עובדים מקצועיים שהגיעו מברית המועצות לשעבר יצאו לגמלאות, כשאין בעצם מי שמוכשר במדינת ישראל להיות בלאו-טק ואז נביא שוב עובדים זרים. שאלה, מה אתם עושים להעלאת הפריון של המפעלים שאינם מייצאים, כאלה שאינם זכאים לתמיכה בחוק עידוד השקעות הון. תודה.

אני רוצה להודות לך על הסקירה הטובה. מנתונים שקבלנו ממרכז המחקר והמידע, ניצול תקציבי של המשרד מגיע ל-51% כללית. זה מדליק נורה אדומה של הניצול התקציבי הכללי. אנחנו מדברים על העלאת התקציב בכמה אחוזים לשנה הבאה, אבל בתקציב של 2014 אין ניצול תקציבי.

אני אתייחס לזה עכשיו, בהרבה דברים אנחנו הולכים על הרשאות להתחייב. אם אתה כולל אותם אנחנו סביב ה-95% ניצול.

אם תיתן לנו את הנתון של הרשאות להתחייב זה יעודד אותנו ונראה שאתה צודק.

עברתי על הניתוח של מרכז המחקר והמידע. יש בעיה, משרד הכלכלה מורכב יותר משאר המשרדים. הוא עובד בשני צירים. יש דברים שעובדים במזומן ויש דברים שעובדים בהרשאה להתחייב. ברגע שמערבבים את שני הדברים מקבלים - - -

מרכז המחקר והמידע יודע את ההבדל.

אני אומר לך שלא, כי אני קורא את המסמך ואין התייחסות להרשאה להתחייב ולניצול שלו. ביחידות המרכזיות, הכלי המרכזי הוא הרשאה להתחייב. לגביו הניצול קרוב ל-100% בכל שנה. המזומן פחות רלוונטי ביחידות האלה משום שהוא עוקב אחרי ההתחייבויות. לפעמים הוא יותר גבוה ולפעמים יותר נמוך בהתאם לקצב ההתקדמות. היקף הפעילות ביחידות האלה כמו המדען הראשי, מרכז השקעות, מסלולי תעסוקה, עסקים קטנים ובינוניים נקבע על-פי היקף ההרשאה להתחייב ולא על-פי המזומן. בהרשאה להתחייב אנחנו מאוד קרובים ל-100% ניצול תקציבי כל שנה. לכן ההסתכלות על המזומן מאוד מטעה.

אני אתן דוגמה, כתוב שתקציב המדען הראשי ב-2014 המאושר היה 1.7 מיליארד שקלים וכאילו רק ביצענו 900 מיליון. זה לא נכון. כל אגורה יצאה מהמדען הראשי, אני לא פראייר, אני מנצל כל דבר. אבל לא תמיד החברה מקבלת את זה כי היא צריכה לעמוד במייל סטון, אז אנחנו שמים את זה בצד. אותו דבר במרכז ההשקעות. הטבלה הזו לא נכונה. אנחנו לא עובדים על בסיס מזומן.

אני מבקש מכם להעביר לחבר הכנסת עמאר את הנתונים שהוא ביקש.

נעביר, תקבלו דו"ח מלא.

לגבי נושא תעסוקה של אוכלוסייה ייעודית, ניצול של רק 12%, אני מוכן לקבל את ההסבר שלכם. אבל למה בשנת 2015 אתה מוריד את זה ב-30%? אני חושב שצריך להגדיל את התקציב לאוכלוסייה הזו, גם לאוכלוסייה החרדית, גם לאוכלוסייה הערבית.

אני מגדיל, רק שחלק מהתקציב לא נמצא בתקנה הזו אלא נמצא למשל בהכשרה מקצועית כללית. שם יש מקום לעשות קורסים מקצועיים, שהכסף יוצא משם. לגבי השאלה שלך קבלתי עוד הבהרות, גם השנה, הניצול של 12% הוא מטעה כי הוא מתייחס לתקציב המקורי שהיה אבל במהלך השנה לקחנו מהתקציב הזה לפעילות הזו, לעידוד אוכלוסיות מיוחדות והעברנו לסעיפים אחרים בהם הוצאנו את הכסף לפעילות לאוכלוסיות מיוחדות. לכן הניצול היה כמעט מלא אבל ההשוואה היא ביחס לתקציב שהיה. אבל לקחתי באמצע השנה את הכסף משם לביצוע במקומות אחרים.

אנחנו מקיימים דיון בעוד שעה על מפעל ערד. רציתי לקבל תשובה של שר הכלכלה בנושא. קבלנו ניירות של משרד הכלכלה שלא מיישמים אותם, עד עכשיו, בקשר למפעל המגבות בערד. נקודה נוספת שמעניינת אותי היא המגזר הדרוזי. אני מכיר אזור תעשייה בקיסרא סמיע שם הושקעו מיליונים. משרד התעשייה והמסחר השקיע שם הרבה כסף, אבל אין מפעל אחד. הושקע המון כסף, בדקתי, קרוב ל-30 מיליון שקל, כאשר המקום עומד ריק שנים רבות. מה המשרד עושה על מנת לעודד משקיעים לבוא ולבנות את המפעלים שלהם? זה לא משרת רק את המגזר הדרוזי, זה משרת את כל הגליל.
נקודה אחרונה זה הנושא של אבטלת נשים במגזר הדרוזי. דברת על לשכת תעסוקה במרחק 30 ק"מ. אם אישה גרה בחורפיש ורוצה לנסוע לחיפה או לכרמיאל, אין לה תחבורה ציבורית. איך היא יכול להגיע לשם? שמעתי שיהיה תיאום עם משרד התחבורה, איך לאפשר לאותן נשים להגיע. אחוז האבטלה במגזר הדרוזי אצל הנשים גבוה ביותר. נקודה נוספת זה האחוז האבטלה הגבוה גם אצל הגברים. כרגע עומדים על 12% כאשר המדינה עומדת על 6%. אני אשמח לשמוע תשובות גם לגבי המגזר הדרוזי. תודה.

אדוני היושב-ראש אדוני השר, נתחיל בשביתה בשירות התעסוקה. כמעט חודשיים. האם זה אומר שאולי בכלל אפשר לסגור את שירות התעסוקה. עצם זה שיש חודשיים שביתה, לא קרה כלום, האבטלה לא גדלה והכול בסדר, אז מה הפירוש? או שלא צריך, או שמישהו מפשל. אני יוכל להגיד לך שאמרתי את זה בשביתת הרופאים ורצו להרוג אותי, שבזמן שביתת הרופאים הייתה ירידה דרסטית בפטירות. זו אמת. הסיבה הייתה שהיו הרבה פחות ניתוחים.
מה דעתך על הורדת מע"מ על מוצרי יסוד? כל הזמן מדברים על המע"מ לדירות. מוצרי היסוד הם בפיקוח שלך, עוד פיקוח, תוריד מע"מ ונראה איך זה ישפיע. מה המשרד עושה למנוע את המצב שאלו שמורידים מחירים מקטינים את הכמות. לא ראיתי שהמשרד בודק את זה ויש הרבה כאלה. על זה צריך הרבה פיקוח.

דבר נוסף בנושא הבנייה. דברת על המכרז של מלט ובצדק. אבל האם יש פיקוח על מלט? האם לדעתך לא צריך פיקוח גם על מלט ועל כל הדברים שצריכים לבנייה, ברזל? לדעתך לא צריך פיקוח מחירים.

יש פיקוח על מלט כרגע והוא בתוקף.

אתם זוכרים שפעם רצו להביא מטורקיה ונשר הצליח לשכנע את כולנו ולחסום את זה. ברגע שיעבור החוק של השקים, 25 קילו במקום 50, אף אחד לא ייצר שקים במיוחד בשבילנו, אז בדרך עקיפה, דרך המסכנות של העובד, חסמו לך את התחרות.

זה בדיוק נכון.

ברור לי שכל המצרכים וכל הדברים שצריך לבניה, אם היה הכול נכנס תחת פיקוח יכול להיות שזה היה גם מוריד את המחיר. לגבי אינטל, אינטל לא קיימה את ההסכם. ההסכם היה בתקופתי, כחלק מההסכם היא התחייבה להעסיק את אנשי המקום, היה מדובר על קריית גת בזמנו והיא לא עשתה את זה.

היה פה מישהו שהראה לך שהיא כן עשתה גם משם וגם מהאזור.

הבעיה עם 4,000 העובדים החדשים שהם התחייבו לקחת כחלק מהתכנית.

אני זוכר את זה מתקופתי, אני כמעט בטוח ואני אשמח לדעת שאני טועה, אבל לא נראה לי שאני טועה בהרבה. אינטל אולי לקחת כמה פועלי ניקיון פה ושם, אבל המסות של העובדים, שדובר שהיא תיקח מהדרום, לא נעשה.

דבר אחרון, אני רוצה לדבר על מעונות יום. אני לא יודע כמה מעונות חדשים יש במגזר בחרדי, יש תקציבים, לא בטוח שאנחנו מקבלים.

השיטה החדשה היא first in first out מי שמגיע, עומד בפרמטרים, מקבל. יש שם די הרבה מהמגזר החרדי. ראיתי.

אני חוזר למחיר, לתשלומי ההורים. הרי זה ברור שלא יכולים לעמוד בזה. מספיק שהורה אחד עובד, ומה שהוא מרוויח, עשיתם את כל השינויים האלה ולדעתי זה מעמיס על ההורים והם לא יכולים לעמוד במחיר.

אם אפשר להצטרף לבקשה שלו לדבר על הורדת המע"מ למוצרי יסוד. אם תרצה - מע"מ אפס לחקלאות. לא פטור אלא מע"מ אפס, כדי לפחות לחסום את כל השוק השחור שמתנהל שם. תוציא חשבונית על מע"מ אפס, אבל תוציא חשבונית. הרי יש להם אפס, הם לא מוציאים חשבוניות. ברגע שהוא יצטרך להוציא חשבונית, גם אם היא תהיה על אפס, אבל באותו רגע מתחיל להיות שם דיווח ואתה מתחיל לשלוט על זה. היום זה הפקר.

בקשר להערה על חשבונית על מע"מ אפס. ראיתי שבאחד הסעיפים בחוק ההסדרים, על הסוגיה של הלבנת הון, יש סעיף שדורש מהעולים החדשים ותושבים חוזרים לדווח, כשהם פטורים לעשור. אז דווקא בוחרים את אלו שרק הגיעו ארצה, בקושי מדברים עברית ושולחים אותם כבר לחפש רואה חשבון כדי לדווח ודווקא בסוגיות ותיקות וכולם מכירים, זה לא קיים. אם עושים את המהלך הזה והאוצר מחפש לעשות את המהלך הזה, אז שיעשו לכולם ולא רק יבחרו את החלשים שצריכים להכניס להם עוד הוצאות, כשגם ככה הם בקושי שורדים כאן את השנים הראשונות בישראל.
דבר שני, כבוד השר, לפני כמה שבועות עסקנו בהעברות. אחת ההעברות שעשינו הייתה די מוזרה מבחינתנו. לאו דווקא עצם ההעברה אלא אי הניצול של הסעיף. מדובר על סעיף עתודה, היה 178 מיליון שקל משם יצא 50 מיליון שקלים לרשות האוכלוסין, לטובת עידוד תעסוקה, זה הלך לעובדים זרים, להוציא אותם מישראל. נשארו שם 120 מיליון. שאלתי אנשים מהמשרד שלך מה נעשה במשך שנה בסעיף הזה וכמה כסף יצא? דובר שלא יצא שקל מהסעיף הזה במשך כל השנה וגם אין תכנית.

במשך כמה שבועות האחרונים אנחנו עוסקים במפעל המגבות בערד. מדובר על תמיכה של 12 מיליון שקלים. אני מבין את זה שאי-אפשר שכל פעם כשיש מפעל פרטי בקשיים, להוציא כסף על חשבון משלם המיסים. אבל כאן העיר הגיעה למשבר והמפעלים שלה במשבר. לדעתי גם אם יש סעיף שלא נוצל ויש שם 120 מיליון, הרי תעבירו את זה לשנה הבאה וגם אז הסיכוי שזה יופעל הוא קלוש. קחו 12 מיליון, תראו אם אתם יכולים לסייע בפתרון המשבר. אני בטוח שהמשרד לא יקרוס מזה, הסעיף לא יקרוס מזה ובסופו של דבר יימצא פתרון לערד. שמעתי שיש תכנית ומנסים להעביר לשם מפעל ממקום אחר, זה ייקח לפחות שנתיים. לפחות לשנתיים האלה, שנדע שהאנשים האלה מקבלים תעסוקה ולא תמיד כל הרעיונות שלנו מתאימים לעיר כזו או אחרת. שמעתי את דבריך, אני מכיר את עולם ההיי-טק, אני גם בא ממנו וגם הייתי רוצה שכל הפריפריה שלנו תהיה - - -.

דבר אחרון, עסקנו המון בסוגיה של סנכרון בין מכללות הנדסאים וטכנאים ובין בעיות תעסוקה. שמענו גם את התאגדות התעשיינים, שאמרו שכל שנה חסרים להם קרוב ל-5,000 עובדים. אותם חבר'ה צעירים שהולכים למכללות להנדסאים, יש שם הרבה בעיות, גם הזיכוי פר סטודנט שבא פר בוגר ולא על מנגנון שקיים היום באקדמיה. גם הסוגיה של הארנונה, זה לא מתחבר. מוסדות להשכלה גבוהה לא משלמים ארנונה. כל שאר הגופים שמתעסקים בחינוך לא משלמים - ההנדסאים והטכנאים כן. כמובן שגם אם אתה בא ונותן להם זיכוי על כל בוגר ולא על כל סטודנט, אז כמובן שהמצב שלהם קשה.

אם אנחנו יודעים לחבר את התעשייה, את כל מפעלי ההי-טק, לאותם מכללות להנדסאים ולהכניס את האנשים שיש להם בעיות תעסוקה, להכניס אותם למסלולים האלה, לתת להם תעודה ובסופו שלד בר הם גם ידעו שהם יוצאים עם מקום עבודה. אז יכול להיות שקודם כל זה יפחית את הדרישה של התעשיינים לכמות הבוגרים שצריך ושנית גם פותרים את בעיות התעסוקה במדינת ישראל. במקום ללכת וללמוד קורסים שאין מה לעשות אתם ואנחנו מכירים את זה, לומדים קורסים שחלקם אתם סוגרים ורק אחרי שמסיימים, מקבלים את הכסף מהמדינה אבל בסופו של דבר לא עושים עם זה כלום. ללכת דווקא לאיפה שיש צורך.

קודם כל אני רוצה לברך אותך על הדיווח. אני חושב שאתה בא מתרבות שבה באים ומדווחים לדירקטוריון ואני מאוד מעריך את זה. אני מאוד מעריך את העבודה של עמית לנג ושל יינון אלרועי ושל מיכל צוק, וכל האנשים מהאוצר.
לעניין הראשון, עניין המונופולים. פה אתם לא פועלים מספיק חזק. אני חושב שצריך לפעול הרבה יותר חזק מול המונופולים כי הם אחראים במידה רבה על יוקר המחיה. מה שעשיתם עם המלט זה טוב, אבל יש עוד כמה תחומים כאלה. שמתי לך משהו שפיתחנו ביחד, את חוק השקיפות של המונופולים. אני מאוד רוצה שתשקול את זה ברצינות. אני אתן לך מאוחר יותר עמוד עם הצעת החוק המקורית ואיך הגענו להסכמה עם אחרים ותראו אם אתם רוצים לתמוך בזה. בגלל שהממונה לא רוצה לקבוע מי זה מונופול, זה מסבך אותו, הסכמנו על מחזור של 300 מיליון שקל. הסכמנו על תחומים מסוימים, הסכמנו שבגלל שהרשות לניירות ערך לא רוצה להגיד על חברות שהן פרטיות אז רשות התאגידים יכולה לעשות בדיוק אותו דבר ואז זה הרבה פחות מסובך.

נתנו משהו שהסכמנו עליו במשרד המשפטים ומשרד האוצר. אין הסכמה מלאה, בסופו של דבר זה חייב הובלה פוליטית. אם לא תובילו את זה, זה לא יקרה. אני אשים את זה שוב על שולחנכם ונשמח אם תרצו לעבוד ביחד כי זה דבר שגיבשנו אתכם. קחו את זה בחשבון, המונופולים זה עדיין הגורם מספר אחד לחוסר היכולת של הקטנים להתחרות וזה הגורם מספר אחד למחירים גבוהים בשוק ולדעתי זה לא פותר את כל הבעיות. אבל כשאתה רואה את שטראוס בקפה בחוץ לארץ עושה 10% רווח וכשאתה רואה שבארץ היא עושה 15% רווח, זה נותן לך את האפשרות להסתכל.
דבר שני אלה מעונות היום. קודם כל אני שואל את עצמי לאן הלך כל הכסף הזה שעכשיו נדחה בתקציב, כי זה הרבה מאוד כסף, אם הוא חוזר והוא חלק מהתקציב?

הוא חוזר רק לא במכה, כי גם להם יש אילוצים תקציביים.

אני יודע שנדרש לזה בקריית שמונה, יש כמה מקומות כאלה בארץ שהיו אזורי עימות. קריית שמונה זו אחת מהן. המצב שם קטסטרופאלי. אני עובד עם האימהות כי אני עובד על השמה בדברים אחרים. יותר מחצי מהאימהות הוציאו את הילדים שלהם מהמעון והפסיקו לעבוד.

עסקים קטנים ובינוניים - אני מעריך את העבודה שאתם מנסים לעשות את הקרן לעסקים קטנים. אני חייב להגיד שהמצב בגדול הוא קטסטרופאלי. השנה, 60,000 עסקים קטנים נסגרים, שזה 50% יותר משנה רגילה. חלק מזה זה בגלל המלחמה, חלק בגלל המצב הכלכלי באופן כללי. הבעיה היא שגם הקרן עצמה, הניצולת שלה, מהנתונים שיש לי, מתוך 40,000, 4,500 אושרו, 20% מזה לא נוצל. עדיין, רמת הניצול היא מאוד מאוד קטנה בתוך השוק.

ניצול של מה? של ההלוואות?

של ההלוואות.

ניצלנו במלואו ועכשיו נאלצנו להכפיל אותו.

היה ניצול של 300 או 400 מיליון שקלים על פני שלוש שנים. בשנה אחת, אחרי שינויים שעשינו, ניצלו מעל מיליארד שקל. שילשנו את הניצול. תמיד יש כאלה שבסוף מקבלים את האישור ולא לוקחים. אני מדבר על ניצול בפועל. נלקח המצב. לפני שלושה חודשים הגענו למצב שנגמר הכסף. הלכנו לאוצר והם הגדילו לנו. חשוב לציין את זה, זו דרמה לעומת מה שהיה.

אחד מכל שני עסקים שפונים, מאושר. 55% אישור. אנחנו מאוד משוחררים ומנסים לתת מענה. הגענו ל-5,000 עסקים שנטלו הלוואות מהסוג הזה.

מתוך 40,000 - 4,500 אושרו. 10%. אני אראה לכם את הנתונים. דבר נוסף אלה האוכלוסיות הייעודיות. אני מאוד מעריך את מה שאתם מנסים לעשות עם מרכזי ההשמה. אבל בסופו של דבר - ואני חושב שגם אתם מאמינים בזה - זה השוק. אם אנחנו ניתן לחברות את האו-קי גם להעסקת ערבים וגם להעסקת חרדים ונגיד להם מה התכנית, נוכל לתת להם לתכנן וזה מה שהם רוצים.

זה לא מחליף את זה.

יש כאן מקום לפולו-אפ. תביא שמות של חברות שהם בעניין.

דבר נוסף, חוק אנג'לים הוא בסדר גמור. כל הכבוד לכו על זה. זה חשוב. האנג'לים הם עדיין לא הגורם המרכזי למימון של התעשייה. הדבר הראשי זה המדען הראשי. אני מודאג מהאופן שבו אנחנו מעבירים את החוק. אני יודע שכבר הרבה שנים, עוד לפני שנכנסת לתפקיד, רצו לעשות את הרשות ואני מבין שהמוטיבציה היא טובה. אני אגיד לך איפה אני מודאג: אין עדיין חוק הוצאת IP מישראל כמו שהיה במדען הראשי. אין חוק תמלוגים, זה עוד לא נפתר. אין חוק שאומר מה אני יכול לעשות באופן פרטי, כמדען ראשי, אם אני יכול להתחרות או לא יכול להתחרות עם הקרנות, או אם אני לא מתחרה אתם. האג"ח שאתם מדברים עליו, שאפשר לעשות אג"ח, אני מודאג שזה יבוא על חשבון התקציב והרבה אנשים מהתעשייה שואלים, אתם רוצים להחליף את תקציב המדען הראשי באיזשהו אג"ח?
כל השאלות האלה צריכות להיות נדונות. אני מציע לא לעשות את זה בחוק ההסדרים. בואו ניקח את זה כחוק, זה חוק שצריך לדון עליו. ישבתי עם ראשי תעשיית ההי-טק, הם באו אלי בהיסטריה ואמרו שהם לא יודעים על הרבה מאוד דברים שקורים. אמרתי להם שאני בטוח שאם נדבר על זה, יהיה קשב לזה.

אני מציע לעשות את זה כחלק מוועדת המדע, כי זה לוקח המון זמן. לשים סעיף אחרי סעיף, להתווכח עליו, כמו שעשינו בחוקים אחרים. לעשות את זה בתהליך יותר גדול. הבעיה היא שתעשייה שלימה של הי-טק יודעת איך לעבוד. יודעים איך לעבוד בחממות באזורי ספר, יודעים איך לעבוד בחברות בינוניות, יודעים איך לבנות חברות גדולות. אם אנחנו פתאום באים ומביאים משהו אחר, חוסר הוודאות יכול ליצור מצב של 3,4 שנים של חוסר בתכנון והשקעות בתוך התחום הטכנולוגי, שישאיר אותנו עם הרבה פחות מקומות עבודה, דווקא במקומות שאליהם אנחנו צריכים לעשות.
לגבי הלשכות באירופה. אני לא מסכים עם הסגירה באירופה. אני חושב שאירופה היא אחת הדרכים היחידות שנשארו לנו כרגע לשיח מדיני, דרך הכלכלה. הם מאוד רוצים את זה. אני מציע לך לשקול את זה מחדש. לדעתי היחסים הכלכליים עם אירופה הם קריטים היום כדי להשאיר את הגשר.
משהו נוסף, בנושאים העסקיים, גם אם אנחנו מסכימים או לא מסכימים, יש קשב. בנושא המדיני, ירושלים, יש לי את מצב העסקים הקטנים בירושלים, המתח המדיני הזה, הנושא הזה של קלאץ' במקום דו קיום, בעיקר עם אוכלוסיות שהם אוכלוסיות שבאות ממקומות אחרים, יוצר מצב של שיתוק עסקי. הדבר שאנחנו מפחדים ממנו מאוד בירושלים ובכלל בארץ, זה שחלק מהדברים הלאומתיים שיוצאים עכשיו החוצה, וברור לי שחלק גדול מזה יוצא מהצד השני, חלק מהדברים הלאומתיים האלה כמו העלייה להר הבית, ההתנחלות בסילוואן, הדברים האלה יוצרים מצב של מתח שיכול לשתק עיר ולשתק הרבה מאוד מהפעילות הכלכלית.

הערה אחת, במידה וכן יהיה דיון על חוק ההסדרים והמדען יהיה אצלנו, אנחנו מתכוונים לקיים על זה דיון רציני. יכול להיות שזה ייקח שעות וימים, אבל נעשה את זה. אנחנו לא חותמת גומי. חבר הכנסת כהן בבקשה ואחריו חבר הכנסת שטרן.

לגבי המעונות, שיישאר אצלך, לא לשמוע לחברת הכנסת רוזין.

אל תשמע לי, תשמע לכל הפרופסורים לחינוך לגיל הרך.

היה ניסיון גרוע מאד להעביר את הצהרונים מהמשרד שלך למשרד החינוך וזה היה כישלון חמור מאד. עד היום אימהות אבדו את מקום עבודתם בגלל הכישלון של משרד החינוך בהפעלת הצהרונים. זה פשוט לא ייאמן. אם אתה יכול לעשות מהלך להחזיר את זה אליך, אנחנו מאוד נשמח וגם האימהות תשמחנה.

אמרתי לך שזה תלוי בשר ובמשרד.

אני מדבר על עובדות. זה נכשל כישלון חרוץ. עד היום לא פתחו את המעונות. אני יודע שבגלל שאלה חרדים.

לא קשור, תשפר - - -

כן קשור, עובדה שהחרדים סובלים מזה. מתעללים באוכלוסייה הזו. זה לא היה כך בתמ"ת, זה עבד כמו שעון שווייצרי. מי שנשאר שם ממשיך לעבוד כמו שעון שוויצרי. אנא תחזירו את זה חזרה אליכם.

אני רוצה להרחיב לגבי האנג'לים, למה שהמדינה לא תממן את האנג'לים לגמרי? לא לתת הטבות מס למשקיעים, לרופאי השיניים, שהיא תיקח על עצמה את האנג'לים בשלב הראשון.

אתה מתכוון שהמדינה תיתן seed money?

שתעודד אנג'לים, לא שתחפש את המשקיע. איך היא מעודדת? בהטבת מס למשקיע?

כן. אנג'ל זה משקיע.

אני אומר שהיא תהיה המשקיע.

המדען הראשי מוציא היום 1.5 מיליארד שקלים בשנה לעודד סטארט-אפים.

עם עדיפות לדרום. הייתה בקשה של משרד הכלכלה להעדפה בדרום, אישרנו שם הכפלה באזור הדרום.

לגבי שירות התעסוקה, אני מחזק את ידיך לגבי התעסוקה - - -

לפני כן, נקודה אחת אם יורשה לי, בגלל שיש לנו עניין ספציפי מיוחד למגזר החרדי, בעוד שלחברה רגילה שפונה, המדען הראשי עושה מצ'ינג של 50%-50% , ליזם חרדי, המצ'ינג הזה 15%-85%.

חבר הכנסת מרגלית עשה פרויקט נפלא עם החרדים. לגבי שירות התעסוקה, התכניות טובות אבל אנא, לא לפגוע בעובדים, כי הם חוששים. אני משוחח אתם ופוגש אותם.

לגבי סחר חוץ, אני מאוד שמח לשמוע שאתם עושים פעולות גדולות, אבל מאז ותמיד התרעתי שיש למדינה, שהיא אותה מדינה, נציגים ממשרד האוצר, נציגים ממשרד החוץ, נציגים ממשרד התמ"ת, לא רק שאין ביניהם קשר, הם גם "עוזרים" אחד לשני. ביקשנו לעשות רשות אחת שתאגם את כל הזרועות האלה, כי לא רק שזה לא עוזר זה גם מפריע.

אתה לא יודע כמה אתה צודק.

לגבי רגולציה, יש עדיין, למרות הכול, עוד המון עודף של רגולציה. כך את העניין של ה"דואינג ביזניס" תראה כמה קשה לפתוח קיוסק. צריך אישורים לזה מלמעלה מ-17 גורמים.

197 רגולטורים במדינת ישראל. זה מטורף.

ההצלחה הגדולה של כחלון בתקשורת, שבקומה מעליו היה פקיד שקובע סיווגים למכשירי הטלפון, כשהוא ראה את זה הוא פשוט ביטל את המשרה הזו ואז נפתחה התחרות לגבי המכשירים והברזלים. אם תמצא עוד כמה כאלה פקידים.

הרבה דברים כבר דוברו. הנושא של עלות יוקר מחיה, מזון וכשירויות. כמעט קינאתי ברעיון של האיזי-פס בניו-יורק. זאת אומרת קודם תעשו ואם לא תהיו בסדר אז נתפוס אתכם.

כביש 6. באיזי פס אתה משלם במקום.

אני מתכוון לשני דברים: הראשון לכל הפיקוחים למיניהם. אני מכיר אתה עלויות בתחום הבשר בחוץ לארץ וכל אחד מביא את המשגיחים שלו, למה אי-אפשר לסמוך על ה-OU שייתן את הכשרות שלו גם לבשר. אני יודע שאתה מכיר את המשמעויות של זה מבחינת עלות המזון.

דבר שני, זה הנושא של תחרות בתחום הכשרות, כאן. תחרות שמקפידה על ההלכה, לא רק תחרות. אני חושב שאתם נותנים, דרך משרד הדתות, שהרי גם אתה שר הדתות לצורך העניין, אני מכיר את מה שהרב אלי מציע, זה רק יגביר את הכול, עובדה שגם כשפתחתם את האזורים ברישום הנישואין, בבדיקה מדגמית, היום אחרי שהרב אלי כבר הבטיח שבמאי יהיה הכול, מתוך 13 רשויות שדוגמו, רק 4 מכבדות את זה. זאת אומרת שיש גוף שהוא יותר חזק ממך.

אני שואל למה לא לתת באמת, בנושא הכשרות תשאירו את זה בתוך הרבנות, אבל תתנו לכל רב שאתם הסמכתם, שיוכל לתת גם במקום אחר. זה לא רק עניין של כסף, זה גם עניין של ניקיון ומניעת שחיתות.

מי שיעשה גיור גם ייתן הכשר.

שמעתי שגיור כבר לא מעניין אתכם, רק הגיוס.

השר נמצא כאן כשר הכלכלה. אנחנו נזמין אותו כשר הדתות בנפרד. אני מבקש לא להיכנס עכשיו לנושאים שמעבר לזה.

כשר הדתות ושר הכלכלה הייתי שואל אותו למה צריך שני רבנים? אם אתה רוצה שזה יהיה רק בתחום הכלכלה, אני אעצור כאן.

כמו שצריך שר הביטחון, שר לביטחון פנים, ושר ההגנה על העורף.

בשורה תחתונה אני חושב שמעבר לניקיון המוסרי, יש פה גם ענין כלכלי. אני לא יודע אם זה נע בין 5% ל-20% במחירי המזון.

בחוק ההסדרים יש חלק שלא היה עליו יותר מידי דיון ציבורי, זה נקרא: כלל רב שנתי לכוח אדם במשרדי ממשלה. אני לא יודעת אם אתה מכיר את הסיפור, אבל מדובר, כמו שאנחנו כבר מכירים מהשנים האחרונות את כלל ההוצאה המפורסם ואת כלל הגירעון. עכשיו יש גם כלל שמשמעותו הקפאת הגדלת כוח האדם במשרדי הממשלה, שהולך לכפות על עצמו על כל דיוני התקציב העתידיים שנקיים כאן.
לדבר הזה יש קשר לעבודתך, לכן מאוד מעניין אותי אם הייתה איזושהי עבודה תכנונית לפני קביעת הכלל ההזוי הזה, שמשמעותו, אפשר יהיה להציג את זה כאילו מדובר בסוג של התייעלות, אבל לא מדובר בהתייעלות. כשאתה מקפיא את כמות העובדים שמשרד יכול לקחת, אתה גם לא מאפשר תחלופה של כוח אדם. ברגע שאתה לא מכניס כלים נוספים בשביל לעזור למשרדים להתייעל ולמגזר הציבורי להתייעל, לא תהיה פה שום סוג של התייעלות, אלא פשוט תקיעות.

יותר מזה, אני לא יודעת איזה דלת יפתח הכלל הזה בפני חברות כוח אדם, בפני חברות חיצוניות. האם נעשתה איזושהי עבודה תכנונית לפני הכנסת הדבר הזה לתוך חוק ההסדרים. נבדק כמה כסף זה הולך לחסוך? נבדק מה הולכות להיות החלופות לשילוב של אותם תקנים?

דבר שני, בעניין העסקה קבלנית בתוך המגזר הציבורי. גם כאן מעניין אותי האם עשיתם עבודה במשרדך שבדקה מה הכדאיות הכלכלית של אותה העסקה קבלנית. האם זה משתלם לנו להעסיק עובדים באמצעות חברות חיצוניות ולא בצורה ישירה? היו מה מחקרים של מרכז המחקר והמידע, אני מאוד סקרנית לגבי האם הייתה עבודה כזו בתוך המשרד.

אם היית יודעת שהשכר של עובדי הקבלן גבוה מזה של עובדי המדינה, היית מסכימה?

אני לא.

שאלה היפותטית. אני נגד העסקה קבלנית אני חושבת שהיא לא יעילה בשום צורה אפשרית ולא נכונה לעובדים. זו עמדתי. אני רוצה להתחבר לשאלתה של חברת הכנסת רוזין בעניין הפיקוח על תנאי העסקה בשירות התעסוקה. אני יודעת שיש אצלכם היום 160 פקחים, אם אני לא טועה, ועוד 110 מתמחים, זה על 3.5 מיליון שכירים. באיזה עולם המספרים האלה מאפשרים פיקוח הגיוני? אנחנו מדברים על העלאת שכר מינימום. אנחנו מדברים על התקיעות בשכר במשק. להעלאת שכר המינימום תהיה משמעות פחותה בהרבה אם לא נאכוף את שכר המינימום. זה הרי לא יעזור לנו. איך נאכוף את זה אם יש בסך הכול 160 אנשים שאמונים על העבודה הזו?
שתי שאלות אחרונות. ועדת העוני המליצה לתקצב 120 מיליון שקלים כתוספת להכשרה מקצועית. אני רואה בהצעת התקציב, שיש שם העלאה של 71 מיליון שקלים בלבד ואני רואה לצד זה קיצוצים נוספים בהכשרה מקצועית לנוער ובתקנות אחרות. קבלתם את המלצות ועדת העוני? אתם עומדים לקבל אותן? איך זה מסתדר עם זה?

דבר אחרון, לגבי העברה תקציבית שאנחנו אמורים לקבל מחר ולדון בה בוועדה. ישנה העברה תקציבית שמטרתה להעביר 62 מיליון שקלים לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים. מאוד הופתעתי לגלות אחר-כך שתי העברות תקציביות נוספות שמקצצות כל אחת מהן 31 ו-32 מיליון שקלים מעסקים קטנים ובינוניים. זו החלטה קצת מוזרה, מאוד אשמח לתשובתך.

שמעתי את כבוד השר, היה שיח מאד חביב ונעים והיה טוב לשמוע אותו. אני אזכיר לשם מה התכנסנו ובין היתר זה התקציב. אני מבין שאגף התקציבים נמצא כאן, אני רוצה להתמקד בסעיף אחד, למרות שיש לי הרבה מה להגיד בהרבה סעיפים. הסעיף שאני אתמקד בו הוא 36-42 תחום הפעולה של עידוד תעסוקה - אוכלוסיות ייעודיות.
דברנו על זה שהיה ניצול של 12.9% והשר אמר שבנו מכוני הכוון, ניצלו 13% וינצלו בעתיד את השאר. נאמר גם שמכינים את זה על בסיס מזומן. אני מבקש שקיפות כדי שנוכל להבין ולעזור. אם אני מסתכל ב-2013 על אותו סעיף, תקציב מקורי 205 מיליון, ביצוע 57 מיליון. 29% בסעיף הזה נוצל. אם אנחנו מגישים את התקציב על בסיס מזומן שאר הדברים שכביכול אמרתי עם התחייבויות צריכים לבוא לידי ביטוי בתקציב של שנה אחרי זה, אני אמור לראות את זה כי הכול על בסיס מזומן, וזה לא בא לידי ביטוי. דהיינו יש כאן משהו שלא מובן. יש לי תמיד את החשש שהשרים מורחים אותנו, אבל הפתיחות של השר מעוררת משהו חיובי, אבל יש כאן משהו לא בסדר ואני רוצה לזה תשובה.
עמוד 11 בחוברת התקציב, אני רואה, בתקציב שנת 2014 כתוב לי 368 מיליון עם פירוט לאן הכסף הלך. למה בשנת התקציב 2015 אין לכם אתה פירוט שהיה ב-2013-2014? למה בחרתם להשאיר את הסעיף ללא פירוט?
דבר שני, אני מבקש לשמוע כמה תקנות יש לכם? מה סך כל התקנות שיש לכם במשרד הכלכלה בתקציב. אני מבקש תשובה רשמית.

בכל משרד ממשלה היה פעם ספר ירוק, זה הפירוש של זה.

אני מבקש מהיושב-ראש לקבל פירוט של שם התקנה, מספר התקנה וסכום התקנה. רשימה של כל תקנות משרד האוצר. האם אפשר לקבל את זה באופן רשמי?

נבדוק את זה.

ולתת לי גם תשובה על חוסר בשקיפות.

שלושה עניינים פשוטים: האחד, למרות שהשם שונה, אבל התעסוקה עדיין באחריותך. צריך לפתור את המשבר בשירות התעסוקה. אתה צריך להתערב בזה. העניין הזה נמשך יותר מידי זמן. בועז הירש שישב פה בישיבה בוועדת העבודה והרווחה ואמר את הטיעון המעולה שהם לא מדברים עם עובדים בעיצומים. אני מצטערת, ככה זה, יש עיצומים כדי לדבר עם עובדים. היה נתק מאוד ארוך, הייתה פגישה לא טובה ביום רביעי. לפני זה היו כמעט שבועיים ללא שיחות. בינתיים אנשים לא מקבלים דמי אבטלה. מדובר ב-50,000 איש. אני מבקשת ממך באופן אישי להיכנס לזה ולפתור את זה. זו אחריות שלך ורק שלך למעשה כי המנכ"ל שלך אפילו לא מוסמך לטפל בענייני שירות התעסוקה. זה רק אתה, האחריות על הכתפיים שלך ואני מבקשת שתפתור את זה כבר.
דבר שני, אני ממתינה כבר חודשיים לתשובה על שאילתה שהגשתי למשרדך על ענייני אכיפה. התקנון אומר שתוך חודש אמורה להגיע תשובה, עברו חודשיים, זה ביזוי של הכנסת. אתם מפריעים לנו לבצע את עבודתנו אני מבקשת שתעמדו במחויבות שלכם.
דבר שלישי, שלחנו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה שמכיוון שזה עדיין לא על הפרק בחוק ההסדרים, הם המתינו עם התשובה. אבל הסוגיה העקרונית עומדת בעינה. למדען הראשי אין סיבה להיות בחוק ההסדרים, הוא לא עוסק בכלל תקציב, הוא עוסק ברפורמה מבנית. לא מדובר על קיצוץ, לא מדובר על הרחבה, זה לא נושא תקציבי ואין לו מה להיות בחוק ההסדרים.

אני מצטרפת לחבר הכנסת מרגלית. אני לא נגד, יכול להיות שזו רפורמה טובה. אבל צריך לעשות אותה בלי לחץ של זמן, תוך כדי זה ששומעים את כל האנשים הרלוונטיים. אם כבר עושים רפורמה גדולה כזו, רואים שהתוצר המוגמר יהיה תוצר מצוין שכולנו נוכל לחתום עליו.

תודה. כבוד השר בבקשה.

מבחינתי, מעבר למחויבות הדמוקרטית לבוא ולתת דין וחשבון, אני חושב שעלו פה הרבה נושאים חשובים ונקודות חשובות שחלקם יגזרו פולו-אפ מצדנו לכן אני שמח מאד על ההזדמנות גם להשמיע אבל גם לשמוע.
לגבי נושאי אכיפת חוקי העבודה, חברת הכנסת שפיר שאלה על הפרופורציה הבעייתית. נכון, אין לנו מספיק, תמיד אנחנו בחוסר משאבים. אנחנו עושים שני דברים בעניין, הראשון, ממקדים את פעולת הפקחים על תחומים שבהם יש ספציפית סבירות יותר גבוהה לבעיות. עושים גם הרבה פעמים מבצעים של התרכזות במשך שבוע וזה נותן אפקט הרתעתי כבד, שאתה עושה מבצע מרוכז בתחום מסוים זה עושה אפקט. דבר שני, חלק ניכר מהטיפול הוא על בסיס פניות אלינו של הפרות. בהגדרה מי שפונה זה סביב הפרה.
משהו שעלה אצל הרבה אנשים זה נושא תעסוקת נשים ערביות בהקשר של המרחק הגיאוגרפי. הקצנו 80 מיליון שקלים לנושא התחבורה ויחד אתם, בימים הקרובים אנחנו יוצרים את הפתרון. זה פתרון חלקי אבל הרעיון הוא למצוא איפה יש ריכוזי נשים ערביות מול ריכוזי תעסוקה ולתת תחבורה ציבורית מסובסדת או בחינם. אתם יודעים שתעסוקת נשים ערביות הוא נושא מאד מרכזי אצלי. אגב, מספרי הנשים שמושמות דרך מרכזי ההשמה נמצא בעלייה וגם אבסולוטית, כמות ההשתתפות של נשים ערביות עולה משנה לשנה.
חברת הכנסת שפיר, לא היית כאן ודברתי על חוסר הפרופורציה בין כמות הפקחים לכמות העובדים במדינת ישראל. את צודקת, אין פרופורציה, זה לא מספיק. מה שאני עושה במצב של חוסר משאבים, מרכז על תחומים רוויי הפרות, למשל לא שולח הרבה פקחי עבודה להיי-טק. בנוסף, מבצעים מרוכזים בתחום רווי הפרות. מניסיוננו, ראינו כשעושים מבצע מרוכז במשך שבועיים שלושה על תחום מסוים, זה נותן אפקט הרתעתי גם לאלה שלא הגענו אליהם.

כמה הפרות זיהיתם השנה?

נעביר את הנתונים, אין לי אותם פה. רוב הבדיקות הם על בסיס פניות אלינו של הפרה ואז כמובן יש הפרה.

כמה פקחים היו צריכים להיות כדי לעשות את זה באופן יעיל?

בסופו של דבר, הבית הזה, שחוקק את החוק, הגיע להסכמה עם האוצר ואתנו על כמות המפקחים.

עד ששלי לא התערבה בזה היו 20 פקחים.

כמה פקחים צריכים להיות לדעתכם?

זה עניין של סדרי עדיפויות.

כשאתה חונה את הרכב במקום אסור בתל-אביב אתה יודע שתקבל קנס. כשאתה מנצל את עובדיך, אתה יודע שככל הנראה לא תקבל על זה קנס.

בסוף צריך איזשהו תמהיל מאוזן בין הדברים.

לגבי סוגיית הלאו-טק ותחום ההכשרות המקצועיות. אחרי הרבה שנים שראינו ירידה בעניין, עכשיו הגדלנו את התקציב. עלו על נקודה מאוד חשובה שאני מטפל בה בימים אלה, הווידוא שיש התאמה בין ההכשרות לבין הצרכים במשק. אנחנו עושים עבודה מקיפה בעניין. יש לנו מיפוי, פרסמנו אותו. כל חצי שנה מפרסמים עדכון של מה המקצועות. אנחנו נותנים ציון למקצוע, ציון שמשקלל את הביקוש מול ההיצע, את המשכורת התחילית, המשכורת הממוצעת. מגיעים לדברים מדהימים, למשל, יש מחסור בעגורנים, עגורן מתחיל מרוויח 15,000 שקלים. את יוני הבן הבכור שלי, שהוא ילד טכני, הייתי שולח להיות עגורן. למה ללכת להיות רואה חשבון ולא עגורן שמרוויח טוב?

עגורן מרוויח יותר מ-15,000 שקלים.

לגבי המפעל בערד, אני רוצה להסביר את התפיסה בעניין. אני יודע שזה לא בהכרח פופולארי. הפרמטר שלי לסיוע למפעל במצוקה, הוא פרמטר שאומר: אם זה גלגלי עזר לשנתיים שלוש והמפעל מסוגל להראות לי תכנית עסקית ולשכנע אותי שאחרי העזרה הנקודתית הוא יהיה עצמאי, אז אנחנו יותר פתוחים. אם אני רואה שזה בור ללא תחתית, אז לא. מה שיקרה הוא שהכסף לא ילך לעובדים אלא לבעלי המניות, תוך דקה נראה 2,000 מפעלים שיגיעו אלי וייכנסו בכוונה למצוקה כי יש כסף מהממשלה.

זה לא היה בעבר. עזרו למפעלים באופן פרטני ולא הייתה לזה השלכה כזו.

שר האוצר, שהעביר מקריית מלאכי לערד את המפעל, הוא ידע שסוגרים שם, שאין זכות קיום גם בערד, זה רק עניין פופוליסטי.

אני מבקש לא להעביר משר לשר.

זה קשור אליכם, זו אחריות קולקטיבית, גם אתה רצית להעביר מקריית מלאכי לערד. תגן עליו, הייתם פעם אחים.

גם הדבר הזה ייבחן. אני לא רק חותמת. אם מדברים על השמדת מקומות עבודה במקום אחד פריפריאלי, שנמצא באשכול סוציו-אקונומי נמוך יותר מערד. הדבר הזה יקרה או לא יקרה אם יעמוד בפרמטרים. אני לא עובד לפי כותרות.

הייתי מצפה משר האוצר, לפני שהוא אומר דברים, שיבדוק אותם.

שיבדוק כמו שהוא בדק את מע"מ אפס.

לגבי שירות התעסוקה, הסברתי את העניין. יכולתי לבוא ולתת לשירות התעסוקה להמשיך כרגיל. החלטתי שאני רוצה לשנות את זה מלשכה להחתמת דמי אבטלה, ללשכת השמה אמיתית לעובדים. כל שינוי כזה כואב. אגב, הוא לא כרוך בפיטורי עובדים. מה שהוועד עושה הוא לא בסדר. הוא מונע מאתנו להסית כסף מבלוקים ומארנונה ומדמי השכירות למובטלים עצמם, שהם בראש מעייננו.

אתם גם מתכוונים להקים מרכז שירות טלפוני במיקור חוץ וכאלה דברים.

זה לא הם, האוצר מכוון אותם לזה.

הוא חתום על זה.

שאלו אותי על הורדת מע"מ במוצרי יסוד. מבחינתי בואו נבטל את כל המיסים, זה הכי טוב.

ברגע שהנושא חל על דיור, דבר ראשון, לפני הדיור, צריך להוריד את המע"מ למוצרי היסוד.

המדינה זקוקה להכנסות כדי שנוכל לממן את כל הדברים האלה.

במוצרי יסוד הציבור ירגיש, בדירות הוא פחות ירגיש.

באוצר קובעים מע"מ או לא מע"מ. אני לא קובע. אני עובד על דברים יותר קשים מלהעביר כסף ממקום למקום וזה רפורמות אמת. פרשתי בתחילת הסקירה 7,8 דברים אמיתיים וקשים, שזו עבודה קשה שלא זוכה לכותרות, של ביטול תקנים, הגדלת הייבוא כדי לייצר לחץ מחירים, זו הדרך האמיתית.

מה המדיניות?

אני לא שר אוצר, אני פה כשר כלכלה. האם אני בעד הורדת מע"מ על מוצרי יסוד? באופן עקרוני זה דבר טוב שיהיה פחות מע"מ אבל כל השינויים האלה יוצרים בסוף קומבינות שראינו סביב הפירות והירקות, מה שיצר שוק שחור ענקי. כולנו מודעים לזה וכולנו מאבדים כסף שהולך לאנשים שהם עבריינים.
לגבי נושא ההטעיות שנשאלתי עליהם, אני מפעיל את הרשות להגנת הצרכן על הנושא. איפה שיש הטעיות אנחנו מטפלים. פיקוח מחירים על מוצרי בנייה - על המלט יש פיקוח מחירים. אם זה תחום תחרותי אני לא בעד להוסיף פיקוחים. בעשור השנה, מלבד בשנה האחרונה, בה ראינו ירידה של 4%, כל שאר המוצרים, בתחומים שאני עוסק בהם, שקראתי בתחילת הסקירה, בעשור האחרון, איפה שיש פיקוח, המחירים עולים. בטווח הקצר הם יורדים, בטווח הארוך הם עולים.

ככה יהיה גם עם הדיור, עם מע"מ אפס. בטווח הקצר תהיה קצת ירידה ובטווח הארוך עליה.

בטווח הראשון תהיה עלייה, אם תהיה ירידה אחר-כך או לא, זה סיפור נפרד. זה לא דומה.

הוא מביך את שר האוצר.

אני לא מובך. אתם מכירים את עמדותיי לגבי מע"מ אפס. לגבי אינטל, ככל שאני יודע, הם כן עמדו במלוא המחויבויות שלהם. לא צריך לעשות ספורט של "הכה את החברה" הבין-לאומית שהחליטה להקים מפעל ייצור פה בישראל. בזרוע אחת אנחנו קובלים על - - -

הם כן עמדו בגבולות, על הקשקש.

לגבי נושא חשבוניות למע"מ אפס אני בעד. אני בעד כל דבר שניתן על מנת להקטין את ההון השחור. חבר הכנסת מילר שאל לגביה עתודות הלא מנוצלות, הסברנו שכשמשקללים את ההתחייבויות קדימה, שזה כסף, פשוט אצלנו במשרד הרבה דברים נפרשים על פני הרבה שנים ויש פה טעות בצורת ההצגה. לא הייתי מתייחס לטבלה הזו לכל דבר ועניין. לגבי המכללות - העלינו דרמטית, בערך ב-60% את תקציב המכללות.

לא ענית לי על מעונות היום.

בנושא הקריטריונים במעונות יום, הוכנס סעיף בנוגע לשאלה אם הבעל עובד והאישה לא עובדת. עבדתי מאד קשה ודחיתי בשנה את תחולת הסעיף ודרגתי מאוד. אני לא אוהב את זה ולא חושב שזה חכם.

אומרים שיש 30% מהנשים שעובדות שעזבו - - -

אלה לא הנתונים שיש לי.

יכול להיות שעדיין מוקדם שיהיו נתונים קבועים.

יכול להיות. אני גלוי אתכם ואומר שזה לא סעיף חכם. אבל זה סעיף שמופיע ובמלחמה די עיקשת הצלחתי - - - ברגע שאני אוכל, את הסעיף הספציפי הזה, הרי מה אנחנו עושים, אין ספק שהעמסנו על החרדים בשנים האחרונות, אבל ללכת על הראש של אישה שכבר עובדת - - -

מה העמסתם על החרדים?

יש כרגע דינמיקה חיובית בתחום התעסוקה, צריך לקדם את זה. זה התחיל לפני וימשיך אחרי.

שלא יצא כאילו אנחנו מסכימים עם האופטימיות שלך. אנחנו לא שם.

אבל זה קורה. לגבי המכללות, הגדלנו משמעותית את תקציב המכללות אבל לצד הגדלת התקציב אנחנו דורשים מהם תוצאות. היה משהו לא הגיוני בתוצאות. התקצוב היה פר סטודנט מתחיל ולא פר סטודנט שמסיים. אני רוצה תוצאות, הם צריכים לעבור מבחנים שאנחנו מפקחים עליהם, זה גורם חיצוני. זאת אומרת שדרשנו רף יותר גבוה.

לגבי ארנונה - פנינו למשרד הפנים בעניין. אני לא שולט על ארנונה. לגבי דבריו של חבר הכנסת מרגלית על חוק השקיפות, רק אתמול קבלנו את הנוסח המתוקן. אני אבחן את זה ברצינות. לגבי קרן ערבות, אני עומד מאחורי זה, מימשנו את כולו ולכן הכפלנו ועשינו היסטוריה בדבר. הקלנו מאוד את התהליך. ישבתי מול המחשב כמשתמש וראיתי שזה סיוט לקבל את הערבות ומאוד הקלנו בדבר הזה.
מעונות קריית שמונה - ישבתי עם ראש העיר קריית שמונה. אני כרגע בעבודה מול ראש הממשלה, הדבר הזה ברמת כלל הממשלה. יש פה מורכבות. אני מאוד רוצה לתת פתרון בעניין.

רשות החדשנות - אני לא הולך לפצל, אבל אני רוצה לומר שאני מברך את הדיון הרציני בדבר. ישבנו עם התעשייה, אבל אין לי מונופול על החוכמה. אם יש תיקונים בואו נתקן את זה.

בסד הזמנים הלא סביר?

סד הזמנים יהיה סביר.

אני מתעקש. אני באמת לא יודע הכול. ישבנו הרבה עם התעשייה, העברנו הלוך חזור. קבלנו פידבקים. ישבתי בחדר עם ראשי ההי-טק, התאחדות התעשיינים, שלא במיוחד מייצגים את ההיי-טק ואני לא יודע מה הם עשו שם.

מה הם עושים שם? הם כאילו מייצגים את התעשייה?

הם היחידים שהתנגדו. כל החבר'ה של ההי-טק שאתה מכיר הם בעד.

בדיון שהיה בוועדה של חבר הכנסת גפני ישבו הרבה אנשים שהתנגדו לאופן בו זה נעשה.

אם מקימים דיון על המדען הראשי, אז זה לא צריך להיות בחוק ההסדרים.

בקצב הדברים ובוודאי באי היציבות הפוליטית זה לא יקרה. אני רוצה שזה כן יקרה. נעשה על זה דיון ראוי. לגבי סגירת הנציגויות באירופה - סגרנו חלק, יש עדיין חלק. כשנמצאים בתקציב מוגבל, מסיטים. אם אנחנו אומרים אנחנו מעבירים פעילות מזרחה, זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בהחלטות קשות. המשקל של נספח במדינה מתקדמת הוא הרבה יותר קטן מאשר בסין. בסין, בגלל המעורבות הממשלתית הסינית, אני כסטארט-אפיסט לא התקרבתי לנספחות, לא ידעתי שיש כזה דבר, בסין כן צריך. זה פיתוח עסקי של החברות. מתח בטחוני זה רע. אני מסכים אתך. אני בעד שלום. אז שיהיה שלום. כולנו רוצים שלום.

שר הבינוי שלך הולך ועולה להר הבית.

לגבי בירוקרטיה מיותרת, זה נכון, גם אצלי, מאז שאני בתפקיד, נדמה לי שכמעט או בכלל אל הטלתי אף היטל סחר. כמה שפחות בירוקרטיה זה יותר נכון. אני רוצה לחדד לגבי המדען הראשי, למגזר הערבי ולמגזר החרדי, בעוד שבמגזר הכללי החלוקה בין המדען ליזם זה 50%-50%, פה זה 85%-15%. סטארט-אפיסט ערבי או חרדי שניגש למדען הראשי ומקבל אישור, הוא יצטרך לשים רק 15% מההון לעומת אחד מהמגזר הכללי. אני מאוד בעד זה.

זה חדש?

זה לא היה קיים בעבר. יכול להיות שיש לי דימוי מסוים אבל במציאות, במשרד הכלכלה, בכל מקום שאני יכול אני פועל לטובת שני המגזרים האלה וזה בא לידי ביטוי בעובדות. זה בתוקף לא דבר תיאורטי. זו הוראה חדשה.

לגבי השאלה של חבר הכנסת שטרן על יוקר המחיה וכשרות. אני כבר מדווח לכם שבהחלטה שלנו עכשיו בקבינט, היה ויכוח מאוד קשה, הכנסנו את זה פנימה. זה נושא קשה. פתחנו עכשיו בית מטבחיים כשר בירקא. בית מטבחיים בתחום הבשר, הכול דרך הרבנות.

בדיר אל-אסד יש כבר אחד פתוח, כשר הרבה זמן.

יש צוואר בקבוק בתחום הבשר. במרבית התחומים אנחנו כן מקבלים את ה-OU למעט בתחום החלב, שם בגלל חלב עכו"מ, זה לא.

אפשר לצאת עם חלב עכו"מ, מה הבעיה? זה כל החומרות האלה.

פה אני לא יודע לתת תשובה.

חלב עכו"מ זה כלום, סתם?

זה כבר שר הדתות. לא תמיד שר הכלכלה ושר הדתות חושבים אותו דבר.

מחיתי על מה שאמר אלעזר שטרן. שלא יהיה כתוב בפרוטוקול שחבר הכנסת אמר שזה כלום ושתקתי. אני לא מבין למה שר הכלכלה שותק.

לגבי הקפאת כמות העובדים, אני אקשור את זה לנושא עבודה קבלנית במגזר הציבורי. אני לא שר האוצר, אני לא קובע בדבר הזה. אבל לאן אני חושב שצריך ללכת עם הדבר הזה? אני מבין את הרצון שיהיו כמה שפחות עובדי קבלן. מצד שני צריך לומר לעצמנו בהגינות, במגזר הציבורי היום אין את הגמישות הנצרכת לניוד עובדים. מה קורה אם יש לך עובד עם קביעות שפשוט לא מתפקד טוב ונותן שירות רע לציבור?

התשובה לזה היא לא תעסוקה קבלנית. יש דברים בין לבין. יכולים לייצר גמישות.

אני מסכים אתך. התשובה היא יתר גמישות במגזר הציבורי. זו אולי הרפורמה הגדולה ביותר, היא ברמה של ראש הממשלה. אם יש היום פקיד שהתמקם במקום נוח והוא בתת תפקוד, זה איום ונורא. בחברה שלי, כל הזמן יכולתי לנייד ולכן בחברה היום יש 400 עובדים והיא צומחת.

גם כששואלים שאלות, להגיד על המנטורים שרוצים להכניס במאגרי תעסוקה, שאל חבר הכנסת רוזנטל, הבאתם מנטורים, נגיד שיהיו טובים, יגידו שהם מוצלחים, תקלטו אותם כעובדי מדינה? התשובה הייתה לא.

השאלה איך הקפאה של הגדלת עובדים תביא להתייעלות אצל אותו עובד שלא עובד?

אני חושב שלא נכון לפעול רק על זרוע אחת של צמצום עובדי הקבלן כל עוד אין פורמה אמיתית וגמישות במגזר הציבורי. זו תפיסתי. צריך אומץ לב גדול מאוד כי ברגע שירצו רפורמה אז כל האנשים שיושבים על הקביעות יגידו דברים, אז אני רוצה לראות אותך, אני לא אומר את זה בצורה נגטיבית, העסקה הכוללת צריכה להיות הרבה פחות עובדי קבלן, תמורת הרבה יותר גמישות. לכזה דבר אני מוכן.

ברגע שמחליטים באמצעות חוק ההסדרים להקפיא את ההגדלה בכמות העובדים, אתה לא מייעל את המגזר הציבורי, אתה לא מספק שירות יותר טוב לאזרחים, אין שום קשר בין שני הדברים.

מתוקף היותי שר הכלכלה, המגזר הציבורי וכמות התקנים הוא לא תחום שאני אחראי עליו.

לא קבלתי תשובה, אמנם משרד האוצר צריך לתת. לגבי הניצול ואיך שזה משתקף בתקציב.

אני מתחייב שנעביר לכם. אתה צודק, זה לא נכון. לגבי ועדת אללוף, למיטב ידיעתי אין החלטת ממשלה לאמץ אותם.

התוספת של ההכשרה מקצועית זו הייתה דרישה שלנו.

איך זה מסתדר עם זה שיש גם קיצוץ באותו סעיף?

צריך להבחין בין הפעילות, ליבה, לבין השינויים שעשינו בהרכב התקציב, כמו למשל שהעברנו מהסעיף של הפעילות ליבה, שבעבר שימש גם לתקורות ולדמי שכירות של המקומות הפיזיים בהם יושבים, עשינו קצת סדר בתקנות.

קיצוץ בהכשרת נוער?

אין קיצוץ בהכשרת נוער. בפעילות הליבה של ההכשרה המקצועית יש רק עלייה. בתקורות העברנו חלק מהדברים למקומות אחרים, זה נראה כאילו ירד התקציב, כי משם זה היה יוצא. אבל בפעילות עצמה רק עלינו, בכל נושאי ההכשרה המקצועית. אם את רוצה תשובות פרטניות, תני לי את הסעיפים ואני אתן לך תשובות פרטניות, אין לי מה להסתיר, אני עומד מאחורי מה שאמרתי.

ההעברה של העסקים הקטנים?

צריך להבין שתקציב משרד הכלכלה הוא תקציב מעט מורכב, צריך לדעת לקרוא אותו.

כל הזמן הממשלה אומרת שהיא מוסיפה ומוסיפה, כשמגיעים הספרים רואים שיש ירידה.

בעסקים קטנים ובינוניים, מה שקובע זו ההרשאה להתחייב לא המזומן. היקף הפעילות שאני עושה עכשיו מחייב את ההרשאה להתחייב ולא את המזומן. המזומן מגיע אחר-כך ומממן את מה שהתחייבת.

אבל אם המזומן לא מגיע לך בסוף, אתה לא יכול לממן את מה שהתחייב.

הוא מגיע. השנה אני לא צריך את המזומן, אז מגדילים לי את ההרשאה להתחייב, כדי שאני אוכל לעשות יותר פעילות, שזה בסדר גמור ולוקחים את המזומן שאני לא צריך השנה, כי אין לי יכולת לבצע אותו, כי אני עובד לפי הרשאה להתחייב.

אז הקיצוץ של ה-62 מיליון שקלים אתה לא צריך את זה?

זה לא קיצוץ, זה סתם תזרים מזומנים. לא צריך את זה, אני מקבל את זה שנה הבאה. מה שקובע זו ההרשאה. מה שחייבתי זו ההרשאה. לכן המזומן לא מעניין אותי בהקשר הזה.

הבנו. תקציב המשרד היה ב-2014 3.710 מיליארד והוא היום - - -

חבר הכנסת גפני, לא היית פה קודם.

אני צריך להיות פה בשביל זה? אם לוקחים את הגידול הטבעי, יש לכם קיצוץ במשרד. הכול בסדר. אנחנו כנראה לא מדברים על אותה מדינה.

אני רוצה להודות לכולם וגם לומר, עלו פה דברים, אין לנו מונופול על החוכמה, אשמח לאורך כל השנה, אם זה מעבר לפוליטיקה, כי בסוף אנחנו משרתי ציבור, אם יש אירועים קונקרטיים שדורשים פעולה, אני מזמין ורוצה את זה. בדרך כלל כשיש אירוע ספציפי, הוא מלמד על בעיה גדולה יותר ויש לנו המון בעיות, אנחנו לא נטולי בעיות.
אני שמח על המגמה שהצגתי לכם, על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, של שינוי מגמה ביוקר המחייה אחרי כל כך הרבה שנים, בכלל המוצרים למעט בדיור. גם בקליטת נשים ערביות וגברים חרדים, שזה עולה בצורה עקבית, לא תלולה, אבל המגמה טובה. תודה רבה.

אני רוצה להודות לשר, למנכ"ל ולעובדי המשרד. אם השר לא היה יושב-ראש מפלגתי, הייתי אומר שראינו פה שר שבקי, גם בתפיסה, גם בפרטים וגם מוביל. משרד שעובד באופן לא רגיל עם רפורמות, עם התקדמות, להוריד את כל מה שלא רלוונטי ולגשת לגופו של עניין. משרד שמביא תוצאות באופן לא רגיל. את זה הייתי אומר אם אל היית יושב-ראש מפלגתי.

אבל אתה אומר את זה גם על שרים שהם לא ראשי המפלגה שלך.

לא על כל שר אמרתי את זה. פה אני יכול להגיד את זה ואני חושב שכולנו הרגשנו את זה. גם בפתיחות. יש כאן פתיחות עצומה ונראה שכל רעיון שייאמר יתקבל ברצון. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40