PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 333>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013, של חה"כ קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס, חיים כץ, עדי קול, יפעת קריב, שלי יחימוביץ', עליזה לביא, מיכל רוזין, פנינה תמנו-שטה, מרדכי יוגב, רות קלדרון, אילן גילאון, שמעון אוחיון, דב ליפמן, מיקי רוזנטל, עפר שלח, ניצן הורוביץ, דב חנין>

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

מיקי רוזנטל

קארין אלהרר

>
אריה שמש - מפקח ארצי, אומנה וגיל רך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלווה ליבוביץ' - מפקחת ארצית בנושא אומנה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רינת וייגלר - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גיא הרמתי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מוריה כהן בקשי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאת יעקובוביץ' - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

ריקי שנזיק - רכזת תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי

עירית עמיאל - מרכזת באגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

מיכל מזוז - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רחל מאיו טננבאום - מנהלת היחידה לטיפול חברתי, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

אורית עמיאל - מנהלת שירות האומנה, מכון סאמיט - אומנה

אילה רם - עובדת סוציאלית, מנהלת סניף אומנת שחר, חברת רווחה ומשפחה, מחוז ירושלים

טלי חלף - סמנכ"ל מקצועי, עמותת אור שלום

רונית אדלר - מנהלת תחום אומנה, עמותת אור שלום

אפרת לוי שביט - מנהלת תחום אומנה טיפולית, עמותת אור שלום

ד"ר עודד סושרד - יו"ר תנועת "הכול מתחיל בחינוך"

יובל יפת - לוביסט, מט"ב

נעה בן שבת
איילת וולברג

וילמה מאור

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013>, של חה"כ קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס, חיים כץ, עדי קול, יפעת קריב, שלי יחימוביץ', עליזה לביא, מיכל רוזין, פנינה תמנו-שטה, מרדכי יוגב, רות קלדרון, אילן גילאון, שמעון אוחיון, דב ליפמן, מיקי רוזנטל, עפר שלח, ניצן הורוביץ, דב חנין

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013 של חברי הכנסת שלא אקרא את שמות כולם כי הרשימה מונחת בפניכם. אני לא אתן את ההרצאה הקבועה של היושב ראש הקבוע לגבי זה. כמובן מי שנמצא כאן, אכפת לו.

אני מעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה שתיתן לנו סקירה קצרה לגבי מה שנעשה עד היום ומה אנחנו הולכים לעשות היום כאשר התקווה היא להתקדם ולסיים את חוק האומנה. זאת שאיפה ואני מקווה שתאפשרו לי ותסייעו בידי, כמובן במידת האפשר. אם יש דברים בהם צריך לדון, נדון בהם.

אדוני, הגענו עד סעיף 48. יש לנו שני סעיפים שעדיין לא הוצבעו, סעיף 36 וגם סעיף ההגדרות, סעיף 2.

במהלך הדיון בשבוע שעבר, לפני שנתקדם, עלה כאן עניין של עבירות שמונעות את מתן הרישיון לאומנה. אנחנו מדברים בדרך כלל על עבירה שמפאת מהותה וחומרתה ונסיבותיה אדם אינו ראוי לשמש כמנחה אומנה והייתה כאן הצעה שידובר בפרט על עבירות אלימות כנגד ילדים. הפירוט הזה, בדרך כלל לא מקובל. אנחנו הרי אומרים שמהותה של העבירה, חומרתה ונסיבותיה הם המדדים שנמדדים ובוודאי כאשר מדובר ברישיון אומנה, אלה המדדים שמובאים בחשבון. לכן אם אפשר, אדוני, הייתי מציעה שאנחנו כרגע, בשלב זה דווקא, לא נכלול את זה בנוסח. אפשר לעשות גם ההפך. אפשר לכלול את זה עכשיו בנוסח ולדון בזה שוב לקראת קריאה שנייה ושלישית, אבל אם אפשר הייתי מציעה לעשות ההפך, לא לכלול את זה כרגע בנוסח כדי לא לסטות מהנוסחים המקובלים.

אם אני זוכר, מי שהעלה את זה, היה דוקטור קדמן, והתייחסנו לזה דווקא כי המובן מאליו הוא לא מובן מאליו, והיו דברים. עד היום אנחנו נתקלים במורשעים בעבירות מין שמועסקים בגני ילדים או במוסדות כאלה ואחרים. מסתבר שהמובן מאליו לא מובן מאליו והייתה מחשבה לשים את זה. אני מבין שגם מבחינה משפטית לפעמים כשאתה מציין, זה דווקא מצמצם ולא מרחיב. שוב, נצטרך לדון בזה. אני לא רוצה להתעכב על זה ואני מציע להשאיר את זה כך שזה יהיה בנוסח לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אנחנו בסעיף 48.

אני מזכיר שאם יש למישהו הערה, להרים יד, להפנות את תשומת לבנו, נדון בה ונתקדם.

הערה קטנה. בהגדרת אומנה אנחנו הורדנו את הסיפא שלא על פי חוק אימוץ בגלל איזושהי הערה שהייתה דווקא לטעמנו. בדקנו את זה. הנוסח שלא על פי חוק האימוץ הוא נכון אלא שיכולה להיות אומנה למטרת אימוץ.

אנחנו לא חוזרים אחורה. לקראת קריאה שנייה ושלישית. מה שדנו בו, אני אומר לכם מראש שאני לא רוצה לפתוח כי לא נחזור על זה. יש לנו את האפשרות לעשות זאת בקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מדברים עכשיו על פרק ה', על הגוף המפעיל. בפרק הקודם דיברנו על כך שחובתו של המשרד לאתר את האומנים ולהכשיר אותם אבל הוא עושה את זה באמצעות אותם גופים מפעילים ועכשיו נגיע לפרק ה' שעוסק בזה.

פרק ה': גוף מפעיל

49.
תפקידי הגוף המפעיל ותנאים להתקשרות עמו

(1) לא יתקשר המשרד עם גוף מפעיל, אלא אם כן מצא כי מתקיימים בו כל אלה:
(1) מנהל הגוף המפעיל, ואם הגוף המפעיל כאמור הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד, לא הורשעו בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי כי יהיו מנהל או בעלים, לפי העניין, של גוף מפעיל.
(2) מנהל הגוף המפעיל לא הוכרז או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל – ניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, אשר לפי תנאיו אינו אוסר עליו להיות מנהל, ואם הוא תאגיד – הוא לא החליט על פירוק מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו.

מה זה לא הוכרז?

לא הוכרז פושט רגל. הורדנו את הפסול דין. אני מבינה שיש שינויים בנושא הזה של הפסול דין. לא הוכרז פושט רגל.

למרות שבמקום אחר כן הייתה התייחסות לפסול דין.

נכון. בנושא של האומן עצמו.

נכון. צריך אולי להוריד את זה.

להוריד את זה גם שם.

אני מבינה שיש הצעה של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שמתכוונים להוריד בכלל את כל הנושא של פסול דין.

לא מונה לו אפוטרופוס בסעיף ההוא, כך שלא חייבים את פסול הדין.

ניישר קו.

את המילה "או" אנחנו מורידים. לא הוכרז פושט רגל.

אנחנו מדברים על אם הגוף המפעיל הוא תאגיד, נכון? האם הגוף המפעיל הוא תאגיד.

כן.

(3) לא מתקיים חשש לניגוד עניינים
בין תפקידי הגוף המפעיל לפי חוק זה לפעילות אחרת שהוא מבצע, או ניגוד עניינים כאמור עם עניין אישי או עיסוק אחר של מנהל הגוף המפעיל או בעליו.
(4) כוח האדם שעומד לרשות הגוף המפעיל מאפשר את ביצוע תפקידי הגוף המפעיל לפי חוק זה בהתאם לדרישות שקבע השר, ובכל זה מנחי אומנה, ראשי צוותים ייעודיים להדרכת מנחי האומנה והנחייתם וגורמי מנהלה, ובלבד שלגבי מי מהם שבא בקשר ישיר ומתמשך עם הילדים, הוריהם ומשפחות האומנה, מתקיימים גם כל אלה:
(1) הוא בעל הכשרה מקצועית ורמה אישית ומקצועית הולמת לביצוע תפקידיו.
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שיהיה מועסק בתפקידיו בגוף המפעיל.
(3) לא מתקיים חשש כי יהיה בניגוד עניינים באופן תדיר בין מילוי תפקידיו בגוף המפעיל לפי חוק זה ובין עניין אישי או אחר לרבות תפקיד אחר שלו ולא קיימות נסיבות אחרות שבשלבן העסקתו תהיה מנוגדת לטובת הציבור או לטובת הילדים באומנה, הוריהם ומשפחותיהם.
(5) התקשרות המשרד עם הגוף המפעיל אינה נוגדת את טובת הציבור או את טובת הילדים באומנה, הוריהם ומשפחות האומנה.
(6) תנאים אחרים שיקבע השר.

יש הערות? התייחסויות?

יש הערה של מרכז השלטון המקומי. הוא ביקש שיהיה דוח שנתי של המחלקה לשירותים חברתיים לגבי הגוף המפעיל, אבל אנחנו יודעים שיש מחלקות לשירותים חברתיים שונות ברשויות.

ממש לא.

אני חושב שזה מיותר. אנחנו ממשיכים.

(2) תפקידי גוף מפעיל לפי ההתקשרות ובכפוף לה יכללו בין השאר את כל אלה:
(1) איתור של מועמדים לאומנה, הערכת כשירותם, וסיוע בבדיקת התקיימותם של תנאים בבקשה למתן רישיון אומנה או לחידוש רישיון.
(2) הכשרת מועמדים לאומנה.
(3) ליווי מקצועי והדרכה לאומנים ולילדיהם הקטינים, לפי הוראות המפקח הארצי על האומנה.
(4) מינוי מנחי אומנה והדרכת אנשי הצוות המקצועי, לרבות מנחי האומנה, לפי הוראות המפקח הארצי על האומנה ופיקוח עליהם.
(5) עיון במאגר המידע לשם איתור משפחת אומנה מתאימה.

אדוני, בקשר לנושא עיון במאגר המידע, בכלל הנושא של מאגר המידע והעיון בו, אנחנו צריכים להשלים עוד הוראות בנושא הסודיות, שמירת סודיות, העיון במאגר המידע. אני מציעה שנשלים את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אנחנו מבקשים בהקשר הזה גם להשאיר לקריאה שנייה ושלישית את כל הנושא של הסמכויות של מנחה האומנה לקבל מידע מגופים אחרים על מנת שהם יוכלו לבצע את תפקידם בכל הנוגע לליווי הילד והמשפחה.

אנחנו אומרים בכלל שעיון במאגרי מידע צריך להיות בשום שכל ובמידה.

גם. אבל אני מתכוונת גם לקבלת מידע נניח ממערכות החינוך וממערכות הבריאות. צריך להסדיר את כל הנושא הזה.

של מנחי האומנה. לא של משפחת האומנה.

של מנחי האומנה.

לקראת קריאה שנייה ושלישית נרד לרזולוציות.

(6) התאמת ילד לאומן בהתאם להוראות סעיף 32.
(7) בניית תכנית טיפולית מפורטת, והצעות לעדכונים בה, והעברתה לפי סעיף 36(ג).
(8) יישום התכנית הטיפולית, הכללית והמפורטת, לרבות מעקב אחר ביצועה והצעות לעדכונים ולשינויים בה, בהתאם לצורך.
(9) ליווי הילד בכל תקופת השמתו במשפחת האומנה, לרבות בעת מעברים בין משפחות אומנה.
(10) קיום ביקורות תקופתיות בעניינו של ילד והכנת הערכה תקופתית לגביו.
(11) דיווח למשרד ולמפקח ופעולה לפי הוראות המשרד והפיקוח והנחיותיהם.
(3) הגוף המפעיל יבצע את תפקידיו בתום לב, בהגינות, ללא משוא פנים ובלא אפליה.
(4) הגוף המפעיל ידווח למשרד בהתאם להוראות שייתן המשרד, והכול באופן ובמועדים ולגבי עניינים שיקבע השר, וכן ימסור למפקח על אומנה לפי דרישתו בכתב וכן למי שמונה לבירור תלונות, דיווחים בעניינים אלה.

אני שואל את עצמי ויכול להיות שעוד תינתן הדעת. בדרך כלל גופים מפעילים, כמו שהיו לנו לגבי החששות בוויסקונסין, יהיו בעלי אינטרסים. הם יעבדו כמובן לפי מכסות, אני לא רוצה לומר לפי גולגולת או לפי ראש, אבל כשאנחנו כותבים הגוף המפעיל יבצע את מלאכתו בתום לב, אנחנו מניחים, רוצים ושואפים לכך. השאלה אם יש לנו את הבקרות בחוק.

כתוב כמה סעיפים קודם שלא אמור להיות להם ניגוד עניינים.

ניגוד העניינים הגדול הוא רמת ההכנסה. השאלה אם אני לא אהיה מוטה, אם בשלב מסוים בא לציון גואל ומספר הילדים ירד דרסטית ואני מתחיל לראות מה קורה עם מטה לחמי. השאלה אם יש לנו בקרה מעבר לזה.

יש פרק פיקוח על הגוף המפעיל.

כי חוות הדעת צריכות להיות.

אני חושבת שכל הצעת חוק טובה ככל שתהיה, נדמה לי שאי אפשר לקיים אותה בצורה הטובה בלי פיקוח. יש מפקחת ארצית ויש מפקחות מחוזיות.

כל הדברים האלה באים לידי ביטוי במכרז האומנה.

תציגי את עצמך.

מפקחת ארצית אומנה. אני רוצה לומר שהכול בא לידי ביטוי במכרז שהמשרד מפרסם ושם זה מגיע ממש לפרטי פרטים. כל משפחה חדשה מאושרת על ידי המפקח המחוזי. זה גם כתוב כאן. כל השמה חדשה.

לפני, אחרי ותוך כדי?

גם תוך כדי. אנחנו כל הזמן נמצאים בתוך העמותות ובודקים תיקים. יש מהלך מאוד מובנה של תהליכי הפיקוח.

יש לכם בתוך המכרז גם מהלך מובנה של סנקציות?

להפסיק את הפעילות של העמותה, והיו כבר דברים מעולם. אני רוצה להזכיר ששנתיים אחרי שיצאנו להפרטה, היה גוף שהפסקנו את הפעילות שלו, מפעל הכשרת ילדי ישראל, וזה לא היה פשוט. עשינו את זה כי הוא לא עמד בתנאים שלנו.

תודה. נמשיך.

(1) פעילותו של גוף מפעיל והיקפה.
(2) כוח האדם העומד לרשות הגוף המפעיל, לרבות ניסיונו והכשרתו.
(3) יחס כוח האדם למספר הילדים המטופלים בגוף המפעיל ויחס כאמור למספר משפחות האומנה המטופלות על ידו.
(4) הסברים על דרך פעולת הגוף המפעיל ככלל וכן במקרים פרטניים.
(5) דיווח כספי.
(6) קיומה של מערכת אבטחת מידע.
(5) הגוף המפעיל יקיים מערכת מידע מאובטחת, המבטיחה סודיות ושמירת מידע.

את ההוראות האלה, אני מניחה שעוד נפרט לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

(6) המפקח הארצי יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את הגופים המפעילים שעמם התקשר המשרד, את תקופת ההתקשרות ואת האזורים שבהם רשאי הגוף המפעיל לפעול.
(7) משך ההתקשרות לא יעלה על חמש שנים והמשרד רשאי לחדש את ההתקשרות לתקופות נוספות כאמור.
(8) גוף מפעיל יודיע למשרד בכתב על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר במסגרת ההתקשרות בתוך שלושים ימים מיום שנודע לו על השינוי ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

יש הערות עד כאן?

מכון סאמט. לפי מה שאני רואה, אין כאן את חובת המשרד להעביר אלינו כספים בזמן ובהתאם לתנאי המכרז. לפעמים יש מצבים של חודשים בהם אין הועדות ולא מועברים אלינו כספים, לא לנו ו לא למשפחות.

גם בנושא של כפיפות לתנאי השכר במשק. אנחנו מחויבים להעסיק עובדים סוציאליים בתנאי שכר מסוים ואין כאן שום הזכרה כזאת.

זה לא חוק שמתעסק בתנאים של הגופים.

לא צריך חוק כדי לחייב אתכם לעמוד בחוק. מישהו רוצה לענות? למישהו יש תשובה?

לגבי התשלומים? המערכת עובדת עם הועדות שהמחלקות לשירותים חברתיים שולחים לנו. ברגע שהועדה נקלטת, הכספים מתחילים להיות מועברים. לפעמים יש לנו קושי בנושא של קבלת ההועדות בזמן אבל נעשים מאמצים. יש תהליכי מקדמות. המערכת מנסה.

אני מקווה שהגופים המפעילים לא סובלים. השאלה היא במקום. אני מבין מה זה משרד ממשלתי אבל השאלה אם אתם עושים. יש גופים שיודעים כבר לעבוד עם מקדמות ויש איזשהו בסיס מסוים. לפעמים צריך לצאת מהקופסא הבירוקרטית ולחשוב גם על האנשים שבאמצע.

אנחנו מאוד משתדלים. אני חושבת שבנושא משפחות האומנה, נושא המקדמות פותר את הבעיות עד שההועדות נקלטות.

יש את זה.

יש את זה.

קיבלת תשובה.

למשפחות.

ולנו אין.

לגופים המפעילים, לכן אחד מהתנאים הוא חוסן כלכלי כאשר הם יכולים לעמוד בזה.

ההערה נשמעה. זה לא לחקיקה, כך אומרים לי אנשים שמבינים.

אנחנו אומרים שהמשרד מתקשר עם גוף מפעיל, אז פרטי ההתקשרות צריכים להיות.

פשוט הזדמנות לעגן את זה באיזשהו סד של זמן.

אני לא חושבת שבחוק הזה, זאת ההזדמנות.

אני רוצה להבהיר. המטרה של החוק הזה היא לתת איזשהו מענה מלא לילדי האומנה ומשפחות האומנה. אני בטוחה שמשרד הרווחה יעשה מאמצים עילאיים ויותר מזה, גם יצליח, על מנת לתת לכם את כל השירותים הנלווים שאתם זקוקים להם.

גברת שלווה, אני חושב שהדברים שנאמרו כאן צריכים לבוא לידי ביטוי בצורת ניסוח חוזה ההתקשרות ולתת מענה. תשבו אתם ביחד כדי לראות שהדברים יהיו גם סבירים מבחינת הצדק.

עד כאן סעיף 49. אם אין הערות, אנחנו נצביע עליו.

את מצביעה במקום רינה?

במקום עדי קול.

מי בעד אישור סעיף 49?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 49 אושר פה אחד

ארבע חברי הכנסת הנוכחים הצביעו בעד. הסעיף אושר.

פרק ו': בקרה ופיקוח

פיקוח

50.
הפיקוח על האומנה ויעדיו

במטרה להבטיח את שלומם וטובתם של ילדים הנמצאים באומנה ואת זכויותיהם, יקיים המשרד פיקוח על הגופים המפעילים ועל משפחות האומנה ויבקר את פעולותיהם ובין השאר את אלה:

(1) תהליכי גיוס בדיקה והכשרת משפחות אומנה.
(2) תהליכי התאמת משפחת האומנה לצרכי הילד.
(3) תהליכי התכנון והטיפול בילדים באומנה.
(4) כוח האדם בגוף המפעיל את האומנה והכשרתו.
(5) תהליכי ליווי של הילד ומשפחת האומנה.

אנחנו בעצם אומרים שהפיקוח הוא גם על הגופים המפעילים וגם על משפחות האומנה, בעצם הפירוט מתייחס לתהליכים שמבצעים הגופים המפעילים.

ברור.

למעשה גם הגוף המפעיל מפעיל את פיקוח על משפחות האומנה.

אבל זה לא מונע מכם כמשרד לעבור את המשוכה הזאת של הגוף המפעיל ולעשות ביקורת גם בתוך המשפחות.

זה בהמשך. יש לזה התייחסות בהמשך.

51.
הסמכת מפקחים

(1) להגשמת מטרות הפיקוח ויעדיו יסמיך השר, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 54 בישראל וכאזור.
(2) תפקידי מפקח שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, את אלה:

(1) פיקוח על ביצוע תכניות טיפול של ילדים באומנה.
(2) המלצה למונה על הרישוי בדבר התאמת אדם לשמש כאומן, בין היתר בהתבסס על חוות הדעת של מנחה באומנה.
(3) פיקוח על הגוף המפעיל, לרבות לעניין הדרכה של כוח האדם והכשרת משפחות האומנה.
(4) פיקוח על משפחות האומנה לרבות פיקוח על קיום רישיון אומנה ועמידה בתנאי, לרבות בדרך של ביקור במשפחת האומנה ושיחה עם הילד, ועם משפחת האומנה.
(5) בקרה ומעקב אחר העמדת מצאי הולם של משפחות אומנה, בהתאמה לצרכי הילדים המופנים למסגרות האומנה.
(6) מתן הנחיות לתיקון ליקויים שנמצאו בעקבות תלונות ופיקוח אחר ביצוע התיקון.
(7) קבלת דיווח, טיפול ומעקב אחר קיומו של טיפול הולם באירועים חריגים.
(8) מעקב ובקרה אחר התקיימותו של תיעוד מנומק והולם לגבי הילדים באומנה ולגבי משפחות האומנה, בהתאם להוראות חוק זה.
(9) מעקב ובקרה אחר העברת התשלומים המיועדים לילדים באומנה ליעדם.
(3) הודעה על הסמכה לפי סעיף זה ועל מינוי לפי סעיף 52 יפורסמו ברשומות.

יש התייחסויות?

בסעיף קטן (א), כתוב בסופו "בישראל ובאזור". אני חושבת שהנושא של "באזור" מיותר. בכל מקרה צריכים כן להגדיר ולבדוק את זה. אולי נשאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית.

אני חושב שבדיון הקודם דיברנו על זה. אתם העליתם את הצורך.

זה היה לגבי תושבות.

על תושבות דיברנו, אבל לא על הפיקוח באזור. הרי אנחנו לא הולכים להיכנס לרשות הפלשתינית ולבדוק.

אבל משפחת אומנה שהיא תושבת האזור, ישראלים תושבי האזור.

בואו נבדוק את זה. ראשית, צריך להגדיר את זה אם כן, ושנית, יש צווי רשויות מקומיות של המפקד הצבאי. אני לא בטוחה שזאת הדרך לכתוב את המילה "באזור" כך.

הערת את ההערה שלך. לקראת הקריאה השנייה והשלישית תבחנו את הצורך.

זה נשאר בנוסח הקיים.

כן.

52.
מפקח ארצי על האומנה

השר ימנה מבין המפקחים, מפקח ארצי על האומנה, שתפקידיו, בנוסף לתפקידי הפיקוח, יהיו:

(1) הבניית הפיקוח, לרבות הבנייה מפורטת של נהליו, דרכי ביצועו ובחינה תקופתית של מידת התאמתו והצלחתו במטרותיו.
(2) ייעוץ, הנחיה, הדרכה והכרה של כוח האדם במערך הפיקוח על האומנה.
(3) ביצוע הכשרה של כוח האדם המיועד לעבודה בגופים המפעילים.
(4) העברת מדיניות המשרד לגורמים המפעילים אחר ביצועה.

אני רוצה להבהיר את העניין של ההכשרה. אתם מכשירים את כוח האדם, אתם מכשירים את מני האומנה?

בדיוק עכשיו התחלנו. לפני חודש פעם ראשונה התחילה ההכשרה של המדינה את מנחי האומנה.

ואת ההכשרה של משפחותה אומנה מעבירים הגופים המפעילים?

לא. הכשרה של מנחות האומנה. להפך. הכשרת משפחות אומנה, זה הגוף המפעיל.

זה בדיוק מה שנעה אומרת.

אנחנו מכשירים את הצוותים של הגופים המפעילים, גם לגבי איך מכשירים וגם לגבי איך מלווים משפחות אומנה.

בדיון הראשון עלתה הערה לגבי האם המפקח הארצי שאנחנו דנים כאן במינוי שלו, האם הוא צריך להיות עובד סוציאלי או לא. רציתי לשאול אם הייתה התקדמות בנושא הזה או שיש לכם התייחסות לשאלה הזאת. בדיון הראשון עלתה הערה שהמפקח הארצי צריך להיות עובד סוציאלי. אנחנו כרגע בסעיף שדן במפקח הארצי. האם יש כבר איזושהי עמדה שלכם שלגבי השאלה הזאת?

האמת שהעמדה היא כרגע שזה צריך להיות עובד סוציאלי. אני מבקשת גם את זה, אם אפשר, להשאיר לפיין טיונינג, למהות של קריאה שנייה ושלישית.

בסדר. אנחנו מצביעים על סעיף 50, על סעיף 51 ועל סעיף 52.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 50, 51 ו-52 אושרו פה אחד

הסעיפים אושרו פה אחד.

53.
תנאים להסמכה


לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף 51(א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו.
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר.
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שיורה השר.
אני מניחה שתנאי הכשירות הנוספים הם לפי הוראות או לפי תקנות. אנחנו כתבנו כאן כפי שיורה השר. אתם רוצים להשאיר את זה בגמישות או אולי דווקא כאן יש מקום לתקנות?

שיורה, רצינו לאפשר את הגמישות.

למה לא בתקנות?

לגבי תנאי הכשירות הנוספים של המפקחים.

זה עניין מהותי. למה לא בתקנות?

בסדר. שיהיו תקנות.

זה מהותי.

התנאים האלה חלים על כל המפקחים, כולל גם את המפקח הארצי שהוא אחד המפקחים.

כן. בתקנות?

כן. בתקנות.

54.
סמכויות פיקוח


לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי המפקח –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידיו, לרבות כל מידע הנוגע לילד באומנה, לרבות תיקו האישי.
האם גם כאן בנושא הפיקוח אתם חוששים ממסירת המידע ורוצים לקבוע הוראות לגבי מסירת המידע?

הוא המפקח. הוא הריבון. זה המשרד.

אני חושבת שבסעיף הסודיות שיהיה בהמשך, נצטרך להתייחס גם לילד ולאומנים וגם על מאגר המידע וזה יחול על כל מי שפותח.

מי שנוגע בדבר. בסודיות, ודאי גם המפקח.

a. להיכנס בכל עת סבירה, למקום שהכניסה אליו דרושה לשם אכיפתו של חוק זה ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט, או בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס, ואולם, מפקח רשאי לבקר בבית משפחת אומנה אשר נתונה לפיקוחו אף אם לא מתקיימים התנאים האמורים, במצבים בהם קיים חשד לפגיעה בשלומו של ילד הנמצא בהשמה במשפחת האומנה.
זאת אומרת, יש כאן איזשהו איזון.

למה נכנס הצו אם יש לך את האפשרות הזאת?

זה רק אם יש חשש לפגיעה בשלומו של הילד. ברור שאם משפחה עשויה לפגוע בילד, היא לא תיתן להיכנס בכזאת קלות ובסבר פנים חמות.

איך זה עובד? אני בכוונה מציף את זה. יבוא עובד סוציאלי. אם הוא רוצה להיכנס – נכס פרטי. הוא במצב שהוא יודע שהולכת להיות סכנה וכי צפויה לילד סכנה.

הוא יכול גם לבוא לבקר ולראות.

אבל אם בעל הבית יאמר לו שהוא לא רוצה שייכנס, הוא לא ייכנס.

לא כל פעם שמישהו לא נותן לעובד סוציאלי להיכנס, קיימת סכנה.

רגע. לא ירדתם לסוף דעתי. בעל המקצוע חושש שיש סכנה לילד. בעל הבית לא מוכן לאפשר לו להיכנס. הוא הולך להביא שוטר.

יש צו.

מה ידרוש ממנו השוטר באותו רגע?

במצב שיש סכנה לשלום הילד.

בעל הבית לא מאפשר לו להיכנס, הוא יצטרך להביא אתו שוטר.

נכון, אבל לשוטר יש שיקול דעת. לקצין משטרה יש שיקול דעת.

נשמע את משרד המשפטים.

היו לכם מקרים כאלה?

לא היו לנו מקרים כאלה, אבל אני חושבת שאם תהיה סיטואציה כזאת, צריך להפעיל את עו"ס לחוק הנוער שלו כן יש סמכויות.

בעצם את הסיפא הזאת אנחנו צריכים להוריד.

לא. אני רוצה להסביר על האיזון בתפקידי הפיקוח לבין תפקידי חוק הנוער. ודאי שסמכויות עו"ס לחוק הנוער, אנחנו לא פוגעים בהן ולא באים להוסיף עליהן. יש להם את הסמכות לפעול לפי חוק הנוער. אנחנו כאן מדברים על סמכויות הפיקוח. אני חושבת שברמת אחריות המפקח צריך לאפשר לו גם במצבים בהם מובא לידיעתו שמתעורר חשד לשלומו של קטין, הוא בוודאי צריך להפעיל חוק נוער אבל זה לא מונע, בעיני, מהחובה שלו לבוא ולבדוק מה קורה במשפחה באופן ישיר. לכן אני רוצה להשאיר את שני הדברים.

צריך להשאיר.

ככל שיש קושי ביחס כאו בסמכויות, נבדוק את זה הלאה, אבל אני מבקשת לא למחוק את זה כרגע.

שאלות ההבהרה לא באו כדי למחוק אלא הפוך.

הייתה מסקנה כאילו זה מיותר אבל בעיני זה לא מיותר.

לקראת קריאה שנייה ושלישית נבחן אם צריך להבהיר את זה בכל זאת, לצמצם לפקיד סעד לחוק נוער, אבל כרגע יכול להיות שאפשר להשאיר את זה כך.

(3) למסור לגוף מפעיל או למשפחת אומנה, בכתב, פירוט של ההוראות שלא קוימו (להלן – הליקויים), ולדרוש ממנו לתקן את הליקויים בלא דיחוי, או בפרק זמן שיקבע. מי שנדרש כך, יתקן את הליקויים לא יאוחר מהמועד הנקוב בדרישה לתיקון ליקויים, ידווח על כך למפקח, וימציא אישורים על כך כפי שידרוש המפקח.
(4) לעשות שימוש באמצעים שונים הדרושים לו לשם תיעוד ממצאיו.
55.
תנאים להפעלת הסמכות

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים אלה –
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
אדוני, אני רוצה לחזור לרגע לסעיף הקודם, לסעיף 54(4), מסירה של פירוט הליקויים. יכול להיות שזאת סמכות טבועה של המפקח ויכול להיות שלא צריך לזה פירוט. אני רוצה להציע שכרגע הסעיף הזה יישאר כפי שהוא, פסקה (4), לגבי התיקון ליקויים ואפשר יהיה לבחון בהמשך האם זה נדרש או שזאת בעצם סמכות טבועה של המפקח.

בכל מקרה אנחנו נקיים את הדיון.

דיברנו קודם על זכות של הילד להגיש תלונה ועכשיו מדובר על המנגנון.

מנגנון תלונה לילדים באומנה

56.
מנגנון תלונה

(1) השר יקים מנגנון תלונה לילדים באומנה בכל הנוגע לחיי היום יום שלהם באומנה (להלן – מנגנון תלונה), וימנה מקרב עובדי משרדו אדם שיהיה אחראי לקבלת התלונות ובירורן (להלן – הממונה על התלונות).
(2) מנגנון התלונה ייקבע באופן שמאפשר לילדים המושמים באומנה להגיש את תלונותיהם באופן עצמאי, מוצנע ובחופשיות, וללא חשש מפגיעה כתוצאה מהגשת התלונה. מנגנון התלונה יהיה נגיש לילדים באומנה, וייעשו התאמות נדרשות לתלונה בהתאם לגילאים ולמידת הבגרות של הילדים.
(3) בירור התלונות ייעשה ככל האפשר תוך שמירה על פרטיות הילד.
(4) תוצאות בירור התלונה יימסרו לילד המתלונן, והעתקן יימסר למפקח לשם תיקון הליקויים.
(5) השר יקבע הוראות לעניין מנגנון התלונה, דרכי הגשת התלונות, הליך בירורן, ורשאי הוא לקבוע כי מנגנון התלונות יפעל גם לגבי ילדים בהשמה חוץ ביתית שאינה אומנה.
כאן יש התייחסות לאפשר שימוש במנגנון הזה כפלטפורמה לתלונות נוספות.
(6) הממונה על התלונות ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן.

כמה הערות לסעיף הזה. זה סעיף חשוב ביותר שלא קיים היום. היו לי על זה גם שיחות עם שר הרווחה.

ראשית, אני מבקש שהמלים "מקרב עובדי משרדו" יימחקו. בסעיף 56(א). אני חושב שחשוב מאוד שיהיה כאן בתפקיד אדם שיש לו עצמאות מרבית.

אומבודסמן?

נכון. אני יודע שהשר מאוד קנה את הרעיון. הוא אפילו במשא ומתן עם שופט נוער לשעבר שייקח על עצמו את התפקיד. לכן אני חושב שזה לא צריך להיות עוד פקיד במשרד שכפוף למשרד, לתקשי"ר וכדומה. זאת הערה אחת.

הערה שנייה היא שלא רק הילד יוכל לפנות אלא גם מי מטעמו. לא תמיד ילדי האומנה, יש להם את היכולת, מפאת הגיל או מפאת היכולות שלהם להתקשר לכתובת המתאימה. צריך גם מי מטעמו של הילד שיוכל לפנות.

לדוגמה? תן לי דוגמה. מה זאת אומרת מי מטעמו? תן לי דוגמה מציאותית.

מורה בבית ספר, אדם שקשור לילד בצורה כזאת או אחרת וכדומה.

גם ההורים הביולוגים.

ההערה השלישית באותו סעיף היא שצריך להיות כתוב גם שאותו אדם שיהיה הממונה על התלונות או האומבודסמן או נציב הקבילות או משהו כזה, חלק מתפקידו יהיה גם ליזום ביקורים. הוא לא צריך רק לשבת במשרד ולחכות שהדברים יגיעו אליו אלא הוא יכול ליזום ביקורים מטעם עצמו כדי לבדוק את הדברים.

אני רוצה לומר שבאמת הסעיף מבחינתי הוא סעיף מכונן בחוק הזה. באמת אחד הדברים שמאוד הטרידו אותי בכל מה שנוגע לילדי אומנה זה מי שומע אותם ועם מי הם יכולים לדבר כי הם קצת נמצאים באיזשהו משולש כזה שיש הורה אומנה ויש הורים ביולוגיים, ומה קורה לילד באמצע. זה מאוד הטריד אותי.

אני מאוד מתחברת להערתו של דוקטור קדמן לגבי אפשרות קיומו של אומבודסמן. שוב, בלית ברירה שזה יהיה אדם מקרב עובדי המשרד. אני חושבת שנכון יותר – ואנחנו באמת עושים כאן משהו חדש ואני אשמח שהמשהו החדש הזה יהיה גם הטוב ביותר בעניין הזה. אני כן הייתי רוצה – ואני רואה שזה לא כתוב כאן – שיכולה להיות גם אומנה לילדים עם מוגבלויות ואחד הדברים שחסרים לי כאן זאת הנגשה. יש ילדים עם מוגבלויות שהם פחות ורבליים.

דיברנו בפרק הקודם.

נכון, אבל גם בהליך התלונה. אנחנו מדברים כאן על בירור התלונה, שייעשו התאמות נדרשות לתלונה. כתוב בהתאם לגיל ולמידת הבגרות אבל אין התייחסות לכך.

כתוב שיהיה נגיש. מנגנון התלונה יהיה נגיש לילדים באומנה. ככל שאת חושבת שצריך פירוט, אפשר לפרט.

זה בסדר גמור.

לגבי האומבודסמן, אני רוצה לשאול. השאלה אם לא תהיה כאן איזו כפילות כי לכאורה המפקח הוא הגוף שצריך לתכלל גם את הסוגיה הזאת.

הנושא של אומבודסמן באופן כללי הוא משהו שמדברים עליו. לכל משרד שנותן שירותים. גם למשרד הבריאות, גם למשרד הרווחה. המנגנון אמור להיות מקביל.

זה לא אומבודסמן ייעודי לחוק?

כן.

אני מדבר על אומבודסמן ייעודי לחוק.

אפשר שבתוך האומבודסמן הכללי. הרי לא סביר שבן אדם אחד יברר את כל התלונות שמוגשות ברחבי מדינת ישראל. אפשר לעשות את זה על פי נושאים.

נשמע את המשרדים.

מבחינת משרד הרווחה, זה נכון שהנושא של הקמת אומבודסמן בכלל – ולילדים בכלל - עומד על הפרק כבר מספר שנים בין המשרדים. היו מספר הצעות חוק. אכן עומד גם על שולחן המשרד במסגרת המלצות ועדת סילמן. היה שם נושא של הסדרת תלונות בכלל ובמסגרת נושא הסדרת התלונות, עולים כרגע כל מיני רעיונות של האופן שבו זה ייעשה. אני מסכימה לגמרי עם חברת הכנסת אלהרר שהסעיף הזה הוא סעיף חשוב ולכן אני מבקשת ללכת צעד צעד. ככל שאנחנו כרגע – ואנחנו מסדירים את חוק האומנה – בתוך חוק האומנה, מה שמוצע כרגע מבחינת עמדת המשרד זה כפי שהנוסח בא לידי ביטוי כאן. ככל שדוקטור קדמן אומר שיש הצעות אחרות במשרד, אני מוכנה לבדוק את העניין. אני מבקשת כרגע להשאיר את זה בנוסח הזה ואני אבדוק אם העמדה של המשרד השתנתה. ככל שהיא השתנתה, אנחנו כמובן נביא את זה לדיון בהמשך ונראה מה הזהות. כמובן שצריך לתת לו סמכויות.

צריך לקבוע את הכשירויות.

לאפשר לו כשירות, לתת לו סמכויות לקבל מידע שלא נמצא כאן בכלל ולבדוק אותו. כל מה שצריך להסדיר בחוק את תפקידיו או בתקנות, אפשר לעשות לאחר מכן.

אני מסכימה לגמרי עם קארין ואני ממש מחזקת אותה בכך שזה סעיף דרמטי שמתחיל את התהליך שאנחנו מדברים עליו כבר שנים רבות. גם אני סימנתי את זה. זאת אומרת, על האיזון הזה שבין היכולת באמת לסמוך על מפקחים ועל אנשים שבאים מתוך המשרד, דווקא אני חושבת שאם אנחנו עושים כאן כזה צעד משמעותי, בואי כן נעשה אותו באופן שיהיה משהו בבסיס התפקיד הזה. זאת אומרת, אני חושבת שנכון לנו שאם אנחנו כבר עושים את המנגנון הזה, שהוא יהיה באמת מנגנון חיצוני למשרד ולא להשאיר את זה עדיין בתוך המעגל המוכר והידוע. אינני כמובן אומרת בזה אמירה חלילה על עובדי משרד הרווחה או על אנשים שעוסקים באומנה, אלא אם אנחנו עושים את התהליך הזה, אני חושבת שראוי שזה יהיה אדם מחוץ למשרד. כמו שכבר נאמר כאן, כן להגדיר בדיוק מה הכשירויות, מי מתאים, איך בדיוק הוא מקבל, מה גבולות הגזרה של התפקיד הזה על כל המשמעויות שלו. אני חושבת שדווקא בגלל שיש כאן צעד מאוד מאוד משמעותי, בואו ניתן לו את כל הכוח שאפשר בצד המשפטי.

לא נותר לי אלא להתחבר לדברי היועצת המשפטית. נוכל לעשות את זה בנפרד.

היא הציעה כרגע להשאיר את זה ולהמשיך את הדיון אחר כך.

כן. לאחר מכן.

דוקטור קדמן, אני בטוחה שנגיע בעניין הזה להחלטה.

זה נושא חדש.

מה לגבי יכולת הפניה לא של הילד עצמו אלא של מי שפונה בשמו?

אני חושבת שזה ראוי, רק הייתי כותבת באמצעות ידיד קרוב כדי שלא נכניס עכשיו פניות של הורים שדרך הילד בעצם הופכים את כל התלונות אלא שזה ייועד לילד.

ואם יש להם תלונות מוצדקות? בדרך כלל מדובר במשפחות מוחלשות. ההורים הביולוגים לא כאן ולכן אני אהיה להן לפה. אני חושב שכן חשוב לשמור על הזכויות של ההורים הביולוגיים וכאן יש הזדמנות בסעיף לאפשר להם. הם נפגשים עם הילדים, הם שומעים מהם דברים. לא תמיד הילד פונה בעצמו. כן חשוב שיהיה כתוב בחוק שההורים הביולוגים רשאים לפנות לאותו אומבודסמן עם תלונה. אם התלונה לא תהיה מוצדקת, היא תידחה.

עוד לא בראנו את האומבודסמן. אנחנו כבר יודעים איך הוא יהיה, מי הוא יהיה, מה הוא יהיה וגם מאפשרים להורים להתלונן. בואו נעזוב את הקטע הזה של האומבודסמן ותוציאו אותו לדיון נפרד. קארין, אין מה לעשות.

אני לגמרי מקבלת.

אנחנו לא שם. תודה. אנחנו מתקדמים. ההערות נרשמו.

הסעיף של מנגנון התלונה לילדים באומנה יישאר כפי שהוא כרגע.

כפי שהוא.

כרגע הוא יהיה: התלונה, יכול שתוגש על ידי הילד או על ידי ידיד קרוב שלו.

סיימנו את סעיף 56. נמשיך.

סימן ג': הנמקה ותיעוד
57.
תיק אישי

הגוף המפעיל ינהל לגבי כל ילד באומנה תיק אישי שיכלול כל מידע רלוונטי על הילד לרבות מידע שהתקבל מאת המחלקה לשירותים חברתיים באזור מגורי הורי הילד, תכנית הטיפול של הילד, אבחונים פסיכולוגיים וסיכומי טיפול, מידע רפואי ומידע מאת מסגרות השמה קודמות, אם היו.

58.
תיעוד והנמקה

(1) כל החלטה עקרונית או מיוחדת שנתקבלה ביחס לילד באומנה, תנומק בכתב, תוך פירוט השיקולים שביסודה ותתויק בתיקו האישי של הילד. היו להחלטה השלכות על תכנית הטיפול, יועבר דיווח על ההחלטה בצירוף הנימוקים שביסודה למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגורי ההורים של הילד.
(2) גוף מפעיל ישמור את תיקו האישי של הילד לתקופה של...

צריך היה לקבוע תקופה של מספר שנים. השאלה אם אנחנו מדברים על שמירה עד הגיעו של הילד לגיל 18, שבע שנים אחר כך, איזושהי תקופה.

היום בתביעות מיניות אפשר לקבוע אותנו עד גיל 38 ולכן לדעתי אנחנו צריכים לקחת עד המקום שאפשר לתבוע אותנו ושזה יהיה מה שכתוב.

גיל 28. גיל 38 זה בתוך המשפחה.

השאלה איך את מסתכלת על משפחה אומנת בנושא הזה. היו לנו דברים.

לו יצוין שאחרי מספר שנים הגוף המבצע חדל לתפקד כגוף מבצע. מה קורה עם כל המידע האגור אצלו?

זאת ממש שאלה לדלת פתוחה. עומד להתקיים דיון בתוך המשרד לגבי נהלים בנושא הזה. זאת סוגיה מאוד רצינית.

אבל אנחנו כאן.

אני חושבת שצריך לכתוב שיהיו נהלים. זאת אומרת, השר יתקין תקנות בנושא הזה לגבי מה קורה, היכן יישמר וכולי, אבל שלא ניכנס לזה עכשיו כי זה דיון בתוך המשרד. זה דיון שאני מבינה שיש לו השלכות גם תקציביות והמשרד צריך להתארגן לזה.

אולי נכתוב שהגוף המפעיל ישמור את תיקו האישי של הילד עד הגיעו של הילד לגיל 38 שנים לפחות, בהתאם להוראות שיקבע השר.

בדיוק.

תקנות.

למה גוף מפעיל? מעבר לזה. לפעמים דורשים איזה מידע כלכלי מחברה מסוימת ולך חפש עכשיו את רואה החשבון שהיה. מילא גוף כלכלי, ניחא, אבל גוף מבצע, אחרי שנתיים חדל לתפקד כגוף, חיסלתם אותו, הוא החליט לעשות הסבה מקצועית, ואני רוצה שבחוק יובן או שתחייבו בתקנות או בדרך כלשהי שמחייבת שאכן כל מידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו כגוף מבצע יועבר לידי המשרד או לידי המפקח מטעם המשרד לאלתר. אני לא רוצה שמידע כזה יתגלגל ומחר נמצא אותו באיזו תכנית טלוויזיה או מתגלגל ברחוב.

יהיו הוראות.

השאלה אם יהיו.

מתקיים עכשיו דיון בתוך המשרד. זה מאוד מורכב כי יש ילדים שנגמר הטיפול לגביהם והגוף המפעיל איננו והשאלה מה קורה עם זה, ויש כאלה שעוברים לגוף מפעיל אחר ואז החומר יעבור. זאת אומרת, זה מאוד מאוד מורכב. השאלה אם זה יישמר כחומר כתוב או בסריקה.

למה זה בתוך הגוף המפעיל ולא במשרד?

כי אין מקום.

כרגע הוא מנהל תיק אישי. הוא חדל לתפקד כגוף. אני שומע ממך שיש דיונים אבל כדי להתקדם אנחנו צריכים לשמוע ממך אמירה מפורשת שאכן זה יבוא לידי ביטוי כי זה בלתי נסבל לחשוב שעד היום אף אחד לא חשב על זה.

אני מציעה שנקבע שהשר יקבע תקנות שיתייחסו לתקופת השמירה למקרה של סגירת הגוף המפעיל וכולי ושמירת התיק האישי.

במשרד.

תקנות כאלה יכולות להיות גם באישור הוועדה.

את אומרת תקופת שמירה במקרה שהגוף המפעיל חדל לפעול.

בכלל. תקופת השמירה והוראות בעניין סגירת גוף מפעיל.

אנחנו כבר עכשיו נכניס את התיקון הזה.

אני מבקש הערה שלא מתייחסת לסגירה של גוף מפעיל. יש מחיר גם לשמירה ממושכת עד גיל 38. ככל שאתה שומר יותר שנים, הסיכוי שזה ידלוף יותר גדול וכבר היו דברים מעולם. אני חושב שגם זכותו של ילד שהיה באומנה שלא יזכרו לו לנצח נצחים שהוא הרטיב במיטה כשהוא היה בן 12 וכדומה.

לא זה מה שמעניין.

אני יודע, אבל ברגע שאתה שומר את התיק, יש גם את זה.

הדבר הזה נעשה על מנת...

להגן על המשרד מפני תביעות.

לא.

אני שאלתי באשר לילד.

לילד אין חומר. אנחנו צריכים לספק לו את המידע עליו.

אנחנו נתקלים הרבה פעמים בפניות של ילדים שהיו במסגרות ומבקשים חומרים אודות התקופה, בין אם זה לצורך תביעה ובין אם לא. מתברר שלך תמצא את החומר. בדיוק הפוך. כלומר, אתה צודק, גם על מנת להגן כמובן על המשרד אבל גם במצבים בהם ילדים מבקשים חומרים ולא רק באומנה אלא בכלל במסגרות של המשרד. אם הכלל הוא שבע שנים, בכלל אי אפשר למצוא, ואם הכלל הוא יותר מזה, לך תמצא. אנחנו כן רוצים בהקשר הזה להסדיר את החומר ולו בשביל המקרה שבו ילד רוצה לדעת מה עבר עליו בתקופה מסוימת ולמה הוא הוצא מהבית. יש כל מיני שאלות. אני מסכימה אתך שצריך איזון.

צריך את האיזונים הנדרשים.

זה יופיע בתקנות. רצית אמירה מפורשת של איך, כמה, עם האיזונים הנדרשים וכולי.

גם הגיל ייקבע בתקנות? גם התקופה?

אני חושב שגם התקופה צריכה להיקבע בתקנות, לאור הדברים שנאמרו.

גם התקופה.

גם התקופה וגם איזה סוג חומר.

זה צריך לבוא לאישור הוועדה.

ודאי.

לגבי סעיף קטן (א) הייתה הערה של מרכז השלטון המקומי.

מרכז שלטון מקומי נמצא אתנו בדיונים?

כן. אני כאן.

אני שמח שאתם כאן.

אנחנו ציינו שבמקרה שיש להחלטה העקרונית, אותה החלטה עקרונית מיוחדת, השלכות על תכנית הטיפול, אנחנו הצענו שזה יועבר למחלקה לשירותים חברתיים באזור המגורים של הורי הילד, והם ביקשו בהסכמה.

בהסכמה, לא. לא תהיה בהסכמה. אין ספק שהם צריכים לדעת והם צריכים להיות שותפים. לא בהסכמה. בהסכמה, זה נותן זכויות יתר, וטו וכולי. אני לא אוהב את המילה בהסכמה. אין ספק שהם צריכים להיות שותפים, צריכים להיות ערניים ומעורים בדרך הטיפול אבל לא בהסכמה.

פרק ז' נוגע לאומנת חירום. אני רוצה לבקש, אם אפשר, להבהיר בכמה מלים על אומנת החירום.

נסיים את פרק ו' בהצבעה. אנחנו הצבענו עד סעיף 52. אנחנו מצביעים על סעיף 53 עד סעיף 58 כולל.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 53 עד 58 כולל אושרו

הסעיפים אושרו פה אחד.

אדוני, אם אפשר לבקש הבהרה של המפקחת הארצית על האומנה שתאמר כמה מלים על אומנת החירום ועל המאפיינים המיוחדים שלה.

מה שאנחנו מתכוונים בחוק הזה, זה למשפחות שעברו בדיקה והכשרה וכל התהליך של להיות משפחה אומנת לכל דבר במשפחות קלט חירום שעומדות לרשות השמה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, לאורך כל הזמן, חגים, שבתות וכולי.

לא מדובר בהשמות שנעשות בקהילה אד-הוק אצל שכן, גננת כי אימא יושבת שבעה או הלכה לניתוח אלא כאן אנחנו מדברים רק על ילדים שיצאו בצו של חוק נוער, במצבי חירום, עם צו חירום ואחר כך צווי ביניים של בית המשפט. רק באוכלוסיות האלה.

הבנו. תודה. נתקדם. אם יהיו הערות, נשמע אותן.

זה כבר עונה להערה הראשונה. הייתה כאן שאלה של מרכז שלטון מקומי.

קיבלנו תשובה עליה.

59.
אומנת חירום

(1) בסימן זה, "אומנת חירום" – אומנה לילדים המצויים בשעת משבר ונדרש להם סידור מגורים חלופי מידי, בהתראה קצרה ולתקופה זמנית, בשל חשש לשלומם.
(2) ברישיון האומנה של אומנים באומנת חירום יצוין כי אושרו לשמש כאומנים באומנת חירום.

60.
השמה באומנת חירום

(1) הוצא ילד מבית הוריו או ממסגרת אחרת שבה שהה, לפי החלטה של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לפי סעיף 11 לחוק הנוער או בהחלטת בית משפט לפי סעיף 12 לחוק הנוער, ונקבע לגביו כי יושם באומנת חירום לפי אותו חוק עד לקבלת החלטה בדבר מקום ההשמה המתאים לו ותכנון תכנית טיפול עבורו, יבקר מנחה האומנה את הילד בתוך עשרים וארבע שעות מועד השמתו באומנת החירום.

אנחנו מדברים על מנחה אומנה שלא הכיר בהכרח את הילד לפני כן.

בוודאי.

מקרה חירום.

זה לא ריאלי 24 שעות כי יש לפעמים שהם מושמים ביום חמישי אחר הצהרים ואנחנו באים לראות אותם ביום ראשון בבוקר.

הערה של מכון סאמט, נכון?

כן. 48 שעות.

בסדר.

בסעיף 60 מופיע עוד פעם הביטוי שבעיני הוא מאוד לא מוצלח של הוצא ילד. אני הייתי מעדיף שהועבר ילד מפני שהוצא אומר שלקחו אותו והוציאו אותו. יכול להיות ששני ההורים חלילה נספו בתאונת דרכים. יש כרגע צורך אבל אף אחד לא מוציא אותו. זה יוצר איזושהי התנגדות.

לקראת קריאה שנייה ושלישית תמצאו את הניסוח לאורך כל החוק עם החלופה המתאימה ביותר למילה הוצא.

אני מבינה שאנחנו מדברים על אותו מנחה אומנה. הכוונה לאדם שהוא מנחה אומנה בגוף המפעיל שאחראי על אותה אומנת חירום, אם אני מבינה נכון.

נכון.

(2) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין נקיטת אמצעי חירום בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) והחלטת בית משפט לפי הוראות סעיף 16 לחוק האמור.
61.
הסכם אומנת חירום
(1) אומן באומנת חירום יחתום מראש על הסכם בהתאם להוראות סעיף 47, תוך התייחסות באופן כללי לכל ילד שעתיד להיות מושם אצלו. בעת השמת ילד באומנת חירום, יוודא עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) כי השמת הילד באומנת החירום עומדת בתנאי הרישיון וההסכם.
(2) המפקח הארצי על האומנה רשאי לאשר השמת ילד באומנת חירום, גם אם מספר הילדים שיהיו אצל האומן לאחר ההשמה יעלה על חמישה.
זה מתייחס לתנאי הראשוני שקבענו לגבי משפחת אומנה, שמספר הילדים לא יעלה על חמישה.

זה סעיף חשוב. היום אני צריכה לבקש את הרשות מהתקציבן.

62.
תקופת שהייה באומנת חירום
תקופת שהייתו של ילד באומנת חירום לא תעלה על שלושה חודשים. המפקח הארצי על האומנה, בהתייעצות עם עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך תקופה זו בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים.

בעצם זאת הוראה גם לגורמים המטפלים שהם צריכים למצוא אומנה קבועה לילד.

סידור קבוע. לאו דווקא אומנה.

ואז מה אנחנו עושים אם אין סידור קבוע? אנחנו כבר היינו גם במקומות האלה. כאן אנחנו ממש מסונדלים.

זה הרעיון.

נתנו לך מהתקופה הראשונית עוד שלושה חודשים. אין מה לעשות. טובת הילד.

טובת הילד, מה? להוציא אותו מהקלט חירום ולהחזיר אותו הביתה כשאין לנו מסגרת?

לא. טובת הילד היא שיש אומנה קבועה.

ואם אין אומנה קבועה? אם לא נמצאה?

מה זה אין אומנה קבועה? כל החוק הזה מדבר על כך שאנחנו הולכים להסדיר שלגוף המפעיל יהיו מאגרי מידע. אני מבין שזה בא לך ממקום של הפרקטיקה הנוכחית אבל החוק הזה בא דווקא מאותם – סליחה שאני משתמש במילה הזאת – תסכולים של המשרד שמתמודד ביום יום, של הרשויות המקומיות, של העובדים הסוציאליים והמחלקות החברתיות. אני מאמין שהחוק עושה את האופטימום. יכול להיות שתוך כדי הליכה יתברר שלא כיסינו הכול.

אני רוצה להוסיף ולומר שבמסגרת המלצות ועדת סילמן, נקבע שיהיה קמפיין גדול וגיוס של יותר משפחות אומנה. אני חושבת שעצם העובדה שיהיה חוק שמסדיר את היחסים של כל הנוגעים בדבר, גם יהיה תמריץ מאוד גדול של משפחות להוות משפחות אומנה לילדים.

במקרה ואין?

אי אפשר להשאיר ילד במשפחת חירום.

מה אומרת המפקחת הארצית?

אני מקבלת את מה שנאמר כאן. הצעת החוק באה כדי להסדיר את זה ואנחנו צריכים לעשות את המאמץ שלילד יהיה מענה קבוע. האמת היא שאומנה זה אף פעם לא בית קבוע אבל מענה לתקופה יותר ארוכה. אנחנו נעשה את הכול כדי שזה יקרה. יכול להיות לפעמים שהיה ניסיון להחזיר את הילד הביתה להוריו הביולוגיים וזה לא צלח ואז מתחיל התהליך מחדש. זאת אומרת, אנחנו נצטרך לבדוק.

את מסננת כאן אמירה מסוכנת. יש לי חושים לא חדים אבל קלטתי את זה. אסור שייאמר מה שאמרת עכשיו. זה כביכול ניצול פרוצדורה לצורך מצב. לא. זה לא יהיה.

לא הבנתי.

את אמרת, ואני מאמין שלא התכוונת לזה אבל זה נאמר בעיתוי השאלה על הקושי. לו יצויר שלא נמצא, את אמרת שיכול להיות שהיה ניסיון, הילד הוחזר ואז – אולי הפסקתי אותך באמצע דבריך – זאת לא תיחשב תקופה חדשה.

בדיוק. היו דברים מעולם. היו ניסיונות.

אסור שזה ייאמר.

אבל זה חלק.

זה עלול להיות מנוצל.

לא כניסיון להחזיר אותו מחדש למערכת אלא ניסיון אמיתי.

זה היה ניסיון אמיתי להחזיר ילד הביתה.

אם זה ניסיון אמיתי, אין לי בעיה. בניצול מצב, יש לי בעיה.

רק על זה אנחנו מדברים.

אני אחדד. נשאלה כאן שאלה. בסוף מחוקקים חוק והיא אומרת – ואני אומר במלים שלי – היא צריכה להתמודד עם זה ואין. האם שייך להכניס כאן במצב שלא נמצא, מה ייעשה? אני חושב ש-שישה חודשים זה סביר, די והותר ולא צריך. זאת דעתי.

אני רוצה לומר משהו לנושא של קביעת זמנים בחקיקה בכלל ובחקיקה שנוגעת לילדים. בכלל, כרגע, במהלכים, גם בחוק האימוץ וגם בהצעות אחרות לתיקון חוקים, הגיע סוף סוף הזמן לקבוע זמנים תחומים שנוגעים לקבלת החלטות בעניינו של הילד. אני מכירה את המצוקה אבל אני גם מכירה את זה שמגיעים גם אחר כך, גם אחרי תשעה חודשים, פתאום מגיעים לדקה ה-90 ופתאום שוב אין מקום. הרעיון הוא שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים, כאשר מה שעומד בבסיס העניין הוא שמקום שהוא חירומי לא מספק לקטין את מלוא צרכיו. אמרנו שאפילו במספר הילדים, מספר הילדים הוא גבוה ממה שאפשר לתאר. כנ"ל במרכזי חירום ובמקומות אחרים. מקום זמני הוא לא מקום לילד. שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים, יש בזה אמירה ברורה.

תודה. אני חושב שהדברים ברורים.

זה בכל זאת משאיר אותי במקום...

לקראת הקריאה השנייה והשלישית תנסו למצות את זה. אני לא רואה צורך וגם אנשי המקצוע אומרים זאת. אדרבה, תתדיינו לקראת הקריאה השנייה והשלישית ותמצאו ניסוח מתאים.

63.
סייגים לתחולה על אומנת חירום

על אומנת חירום לא יחולו הוראות סעיף 43.

סעיף 43 הוא לגבי האפשרות שלהם להגיע ולהביע את עמדתם לגבי הילד. יתכן שיידרשו עוד החרגות לגבי אומנת חירום. נבדוק האם יידרשו החרגות.

כפי שאמרנו, לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מצביעים על פרק ז', סעיף 59 עד 63.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיפים 59 עד סעיף 63 אושרו

הסעיפים אושרו פה אחד.

פרק ח': שונות

64.
אומנה בדיעבד

(1) לא יחזיק אדם ילד עם מוגבלות בביתו, אם אינו הורהו או אפוטרופסו, ולא יחזיק כאמור ילד שאינו ילד עם מוגבלות לתקופה העולה על שלושה חודשים אלא אם כן התקבלה החלטת הגורם המוסמך על השמת הילד אצלו ובידו רישיון אומנה לפי חוק זה.

מה זה אומר ילד עם מוגבלות ולמה רק ילד עם מוגבלות?

כמה פעמים במהלך הצעת החוק הזאת דובר על ילד עם מוגבלות. מדובר על ילד עם מוגבלות כהגדרתה בחוק. בעצם אנחנו אומרים שהוא יותר פגיע, יותר רגיש ואנחנו צריכים יותר להקפיד על כך שבעצם הוא לא יהיה זרוק באיזה מקום שהוא לא בית הוריו בלי שיש גורם מפקח.

זאת העתקה של סעיף שנמצא כבר היום בחוק הפיקוח על המעונות. שם הוא נמצא לא במקומו ולכן הוא מועבר מילה במילה לכאן ושם כבר יש את ההבחנה הזאת בין ילד עם מוגבלות.

השאלה אם היא נצרכת כאן.

במהות, בעינינו היא נצרכת.

אם הוא הועבר – אני לא רוצה לומר אם הוא הוצא – לאומנה בגלל צרכים מסוימים והוא ילד עם מוגבלות, מה ההבדל בינו לבין ילד רגיל מבחינת תהליך ההיקלטות? אם היה צריך להעביר אותו ממשפחתו הביולוגית, גם שלושה חודשים לא צריכים אותם. השאלה היא במקום אבל תניחו את דעתי.

ילד עם מוגבלות – ובמיוחד סוגים מסוימים של מוגבלויות – כל שינוי מהווה קושי פי כמה וכמה מאשר אצל ילדים אחרים. לכן חשוב מאוד שתהיה אמירה ברורה. זה לא שהילד הזה שונה מילד אחר. יש לו פשוט מאפיינים שצריכים להיות יותר רגישים לגביהם.

מסכים. השאלה אם היה צורך להעביר אותו לאומנה.

מדובר כאן במצב שבו נניח משפחה מתמודדת עם איזשהו קושי ומדובר – הרעיון כאן הוא לא באמצעות הרשויות – שאנשים באופן פרטי מסדרים ילד בסידור אחר. יש את סעיף (ב). יש את הסעיף שמחייב דיווח לרשויות שהוא סעיף (א). זאת אומרת, נאמר כאן חד משמעית שלא יחזיק למעלה משלושה חודשים. יש מצבים בהם הורים נוסעים לחוץ לארץ.

יש התייחסות בהמשך?

כן.

אם כן, אני חרגתי ממנהגי. בסוף הסעיף, אם יהיו הערות, נשמע אותן.

סעיף (ב) מתייחס לאותו עניין של (א). אתם הרי לא רוצים שגם ילד בלי מוגבלות ...

אנחנו צריכים לבדוק שוב את הסעיף הזה.

אני לא רוצה שיפתחו הליכי אומנה פרטיים כפי לצערי קורה לא אחת, בין אם יש לו מוגבלות ובין אם אין לו מוגבלות.

נכון.

התקופה היא לשלושה חודשים אבל את אומרת שהיא מופיעה היום בחוק הפיקוח על מעונות.

כן.

אני הבנתי שלגבי ילד עם מוגבלות, אפילו לא שלושה חודשים. לגבי ילד רגיל, זה שלושה חודשים.

זה לא מה שכתוב.

אנחנו מתקדמים. לקראת קריאה שנייה ושלישית תביאו בסעיף הזה להסכמות ולהבנות. אם צריך לעשות שינויים, נחזור אליו לקראת קריאה שנייה ושלישית.

(2) הובא לידיעת עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), כי נמצא ילד השוהה כאמור בסעיף קטן (א) בבית אדם שאינו הורהו או אפוטרופסו, יבדוק העובד הסוציאלי לחוק הנוער את המידע שהגיע לידיו, את טיב ואופי המסגרת שבה שוהה הילד, ואת התאמתה לטובת הילד.
יש כאן הערה של מרכז השלטון המקומי שזה צריך להתבצע על יד עובד סוציאלי לחוק הנוער ברשות בה מתגורר הילד בתיאום עם הרשות בה מתגוררים הוריו.

ממש לא.

למה לא?

כי זה לא המקום להסדיר את כל הנושא של מתי פועלים פקידי סעד ובאיזה רשויות. כל הנושא הזה לא קשור רק לילדים באומנה. מתי עובדים סוציאליים לחוק הנוער פועלים ברשות בה הילד מתגורר. הדברים האלה מוסדרים גם בתקנות לחוק שירותי הסעד ובכל מיני הקשרים. זה לא הזמן כאן, דרך החוק הזה, לפתור כל מיני קשיים שיש.

להסדיר את המערכות.

כן. להסדיר את היחסים.

ברמה העקרונית הלשכה שההורים גרים בה, זאת הלשכה שמטפלת וגם עו"ס לחוק הנוער. אחר כך, איך הוא ילך לבית המשפט אם זה יהיה מישהו אחר?

תודה. ההערה לא התקבלה.

(3) מצא עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), כי לאור האמור בסעיף קטן (ב) המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם הינה לטובתו, יביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך.
זאת אומרת, אנחנו לא בהכרח מוציאים את הילד מאותו מקום אלא אנחנו רק מסדירים את שהייתו שם.

(4) קבע הגורם המוסמך כי על הילד להיות מושם מחוץ לביתו, וכי טובת הילד להמשיך ולחיות בבית האדם שעמו התגורר, יגיש אותו אדם בקשה לקבלת רישיון לשמש כאומן על פי חוק זה. הוענק רישיון אומנה כאמור, תהיה השמה זו בבחינת אומנה לכל דבר ועניין, ויחולו עליה כל ההוראות החלות על אומנה.

65.
סודיות

אדם אשר הגיע אליו מידע על ילד באומנה במסגרת תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא לצורך ביצוע תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.

גם זה סעיף שאנחנו אומרים שבהמשך נצטרך לעשות לו פירוט והוראות נוספות.

בסדר.

אדוני, לגבי סעיף העונשין, עדיין אין הסכמה לגבי העונשים שיש לקבוע. לכן אני מבינה שאתם רוצים בשלב זה רק להגיד שיהיה סעיף עונשין לקראת הקריאה השנייה והשלישית ובשלב זה לא לקבוע אותם. נכון?

יש כוונה לקבוע עבירות פליליות. נעדכן לקראן קריאה שנייה ושלישית. אם אפשר, שגם בדברי ההסבר להצעת החוק, הדברים ייאמרו.

אנחנו נדלג על סעיף 66 במובן זה שהוא גם לא ייכלל בהצעת החוק בקריאה הראשונה אבל יהיה סעיף עונשין לקריאה השנייה והשלישית.

הוראות עונשיות.

67.
אי תחולת חוק הפיקוח על המעונות


חוק הפיקוח על המעונות לא יחול על ילד הנמצא במשפחת אומנה לפי חוק זה.

אני חושבת שנעשה בלבול בסעיף שקודם דיברנו עליו, סעיף 64(א). אנחנו נתאים אותו לחוק הפיקוח על המעונות, שם בעצם נאמר הפוך. כלומר, ילד עם מוגבלות, אי אפשר להחזיק אותו בכלל בעוד שילד שאינו ילד עם מוגבלות, ניתן להחזיק אותו שלושה חודשים. נעשה את ההתאמה הזאת.

בסדר.

68.
ערר

על החלטות לגבי הענקת רישיון אומנה, חידשו, ביטולו וכן לגבי הגבלת סמכויות של אומן, ניתן יהיה להגיש ערר לוועדת ערר.

69.
ביצוע ותקנות


השר ממונה על חוק זה, ורשאי הוא להתקין תקנות בכל העניין הנוגע לביצועו.

ועדת ערר היא ועדה שלפי הגדרתה היא קבועה.

כמו אימוץ. דרך אגב, זה אחד החידושים של החוק הזה. זה משהו שלא היה קיים.

70.
תיקון חוק אימוץ ילדים

בחוק אימוץ ילדים התשמ"א-1980, בסעיף 36א, אחרי "באימוץ בן ארצי" יבוא "וכן על החלטות הממונה על הרישוי לפי חוק האומנה, התשע"ד-2013 לעניין החלטות לגבי הענקת רישיון אומנה, חידושו, ביטלו וכן לגבי הגבלת סמכויות של אומן".

אלה הסמכויות שניתנות לאותה ועדת ערר.

71.
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים


בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, בסופה יבוא:

"(לא)
הממונה על רישוי האומנה כהגדרתו בחוק האומנה, התשע"ד-2013, לעניין קביעת כשירות של אומנים כהגדרתם בחוק זה".

זה מאפשר לממונה על הרישוי לקבל את המרשם הפלילי לגבי המבקשים.

72.
תיקון חוק הבטחת הכנסה

בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בתוספת הראשונה, בפרט (1), בהגדרה "ילד נטוש", בסופה יבוא "ולמעט ילד במשפחת אומנה כמשמעותה בחוק אומנה לילדים, התשע"ד-2014".

המוסד לביטוח לאומי, אתם רוצים להבהיר את ההתייחסות הזאת לגבי הנושא של ילד נטוש? ילד במשפחת אומנה הוא לא ייחשב ילד נטוש.

למעשה זה מתקיים גם היום אלא שזה לא רשום בחוק אלא זה בנהלים בינינו לבין משרד הרווחה וטוב שזה יהיה כתוב.

בסדר.

יש כאן שאלה לגבי מענק הלימודים לפי סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי, למי הוא משולם, למי הוא ישולם.

מענק הלימודים, כמו קצבת הילדים, ממשיך להשתלם למשפחה הביולוגית כרציונל ושמירת הקשר בין הילד להורה הביולוגי.

ואם הילד הוצא על רקע של התעללות?

בדיוק רציתי להמשיך בדבריי. אם יש מידע בידי המוסד לביטוח לאומי שאין קשר שממשיך בין הילד לבין הוריו, הקצבה ממשיכה להשתלם וכך גם מענק הלימודים.

מה זה מקור המידע? ואם מקור המידע זה משרד הרווחה?

או משרד הרווחה או משפחות אומנה. אנחנו מצפים שמשרד הרווחה יעביר את המידע הזה.

איך זה מוסדר?

אנחנו שוחחנו עם משרד הרווחה בעניין הזה. קיימנו ישיבה וביקשנו ליצור איזשהו נוהל בעניין הזה שהם יהיו מחויבים להעביר לנו מידע על מנת שאנחנו נפסיק לשלם את הקצבה. משרד הרווחה, במסגרת התיקון הזה, שולל את האפשרות לשלם למשפחות האומנה. אנחנו מבחינתנו, ברגע שאי אפשר להמשיך לשלם להורי הילד, היינו מעבירים את זה למשפחות האומנה.

בהמשך לדיון שהיה בפעם הקודמת, שם העלינו אפשרויות של בחינת האפשרות, הרי יש לנו את סעיף 44 בו בעצם אמרנו שמשפחות אומנה לא תהיינה זכאיות לקבל שום תשלום.

סעיף 46.

סעיף 46. אחרי הדיון ביקשנו להידרש לשאלה האם יש מענקים חד פעמיים או מענקים שיש להם ייעוד מסוים או סכום מסוים. אמרנו שלקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו נידרש לשאלה האם ואיך אנחנו ניצור חריג לאותו סעיף. בהקשר הזה נוכל גם להידרש לשאלה הזאת.

תודה.

סליחה שאני מציק. כאן לא מדובר בעוד איזה מישהו שנותן תרומה או ארגז עם אוכל למשפחות. כאן מדובר במענק שצריך להגיע לילד כדי שיקנו לו ילקוט.

משרד הרווחה משלם תשלומים מסוימים.

הוא משלם תשלומים מסוימים אבל הוא לא בא לפטור את הביטוח הלאומי מחובותיו לילד הזה כמו לכל ילד אחר.

צודק. לכן אני מבקש במפורש שנושא מענק הלימודים שמשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, במידה ולא ניתן להעביר אותו על פי מידע, יוסדר האופן לפיו הוא יועבר כך שהילד ימשיך ליהנות ממנו.

לא כדי שתחסכו את הסכום הזה.

חס וחלילה. זאת לא הייתה הכוונה.

זה אמור לגבי הסדרת סעיף 46. לקראת קריאה שנייה ושלישית. אם אתם מסדירים את סעיף 46 לקראת הקריאה הראשונה, שיהיה לקראת הקריאה הראשונה.

לא נספיק.

זה יהיה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

73.
תיקון חוק הביטוח הלאומי


בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 –
(1) בסעיף 57ב(א), בהגדרה "מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" במקום הסיפא החל במלים "במשפחה" יבוא "במשפחת אומנה כמשמעותה בחוק אומנה לילדים, התשע"ד-2014".
(2) בסעיף 222ב(ב)(1), במקום "משפחה אומנת" יבוא "משפחת אומנה".

אדוני, מכאן ואילך, התיקונים הם יותר ברוח זאת. תיקון חוק ההתיישנות ברוח זאת, במקום אומן - משפחת אומנה, במקום משפחה אומנת – משפחת אומנה כמשמעותה בחוק האומנה. בחוק העונשין אנחנו מדברים באותה דרך את סעיף 351(ה), בפסקה (1). אולי נציין אותם בקיצור, במקום לקרוא את כל הרצף.

בסדר.

בסעיף 368(א), התיקון המתאים בחוק העונשין. זה סעיף 75. סעיף 76 מתקן בהתאם את חוק זכויות הסטודנט בהגדרה הורה במשפחת אומנה. בסעיף 77, חוק עבודת נשים, בסעיף 9ו(א) מתקנים את התיקון הזה ומפנים למשפחת אומנה לפי החוק המדובר. אותו הדבר בסעיף 78 לגבי חוק פיצויי פיטורים, סעיף 7א(3). חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), גם שם מדובר על משפחת אומנה ועושים את התיקון לגבי משפחת אומנה לפי החוק המדובר. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 66(ב). בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) בסעיף 32. בחוק הסעד (טיפול במפגרים), בהגדרה סידור חוץ ביתי, במקום משפחה אומנת יבוא משפחת אומנה כמשמעותה בחוק אומנה לילדים, החוק שלנו. בסעיף 83 מתקנים אפילו את החוק למניעת נפגעי אסבסט ואבק מזיק. כאן בנוסח לא כל הסיפא צריכה להימחק אלא רק אותו חלק שמתייחס למשפחת אומנה.

לגבי סעיף 80. לעניות דעתי הסעיף הזה לא עומד במה שנקבע בוועדת הרווחה ב-1998, שמשפחות אומנה הן מתנדבות וכך הן מוכרות. הסעיף הזה, לפי מה שראיתי, כתוב אחרת ממה שהייתה ההחלטה אז.

את מדברת על סעיף 80 לפקודת מס הכנסה?

כן. אני מבקשת שאת הסעיף הזה לא תכניסו כרגע כי יש לי השגות.

אני אעשה סדר. כל הנושא של הפטורים ממס הכנסה למשפחות מוסדר הן בפקודה והן בנהלים של מס הכנסה. התיקון הזה מדבר על הפקודה וזאת הפקודה הישנה שאומרת שמה שכתוב בנוהל של מס הכנסה, כל עוד הוא לא שונה – יש לי כאן נוהל מ-2003 – שבעצם קבע תקרה, סכום, שככל שזה סכום החזר ההוצאות אותו מקבלת משפחת האומנה, הסכום הזה פטור ממס. זה סעיף שהיה קיים גם קודם ואין כאן שינוי, אבל הפקודה אומרת שככל שיש דלתא, כלומר, אם יש דלתא שהיא מעבר לסכום שקבוע בנוהל, על הדלתא הזאת, שלושת-רבעי מזה יהיה הכנסה.

אנחנו לא נכנסים כאן לתוככי פקודת מס הכנסה. אנחנו בסך הכול מתייחסים לתיקונים. בפקודת מס הכנסה כתוב אומנה או אומנת. למה אני צריך להיכנס לזה עכשיו? אני לא בא לתקן את פקודת מס הכנסה.

נכון, אבל השאלה שמועלית כאן, מאחר שאנחנו היום מסדירים את נושא האומנה בכללו, השאלה אם לא נכון את ההסדר – ואני כן רוצה לבחון את זה מול מס הכנסה...

אבל לא כאן.

שלא ייפגעו דברים שכבר קיימים היום.

אני מעדכנת שאני מגישה הצעת חוק לתיקון סעיף 66(ב) לפקודת מס הכנסה כי זה צורם לי באוזן שמשפחות אומנה ימוסו.

זאת לא האכסניה.

השאלה אם החוק יחייב את זה.

לא. זה לא יחייב. שינוי מינוח בתוך הפקודה. זה לא משנה אותה.

גם התיקון בחוק הגנת הצרכן, בהגדרה מעון.

אדוני, יתכן שיש עוד מקומות בחקיקה בהם מופיעה המילה משפחת אומנה. אם ניתקל בדבר כזה, אני מבקשת שהוועדה תסמיך אותנו בקריאה ראשונה, ואם לא, בקריאה שנייה ושלישית לעשות את התיקונים ברמת הנוסח.

בוודאי. בהצבעה שנצביע, נסמיך אתכם לעשות זאת.

סעיף 85. בחוק התגמולים לנפגעי איבה, יש הוראה שמדברת על תשלומים המשולמים לאפוטרופוסים לילדים ששני הוריהם נרצחו בפעולת איבה. זה קשור לדיון שדנו בו קודם לגבי התשלומים שמשולמים למשפחות. אני מבינה שאתם לא רוצים לדון בזה כרגע.

קודם כל, אנחנו לא רוצים לבטל אותו. כלומר, יש בו כל מיני הסדרים והסדרים מורכבים. הדבר שנאמר שם וכן קשור לסעיף של תשלומים למשפחות האומנה, נאמר שם שתשלומים ישולמו לאפוטרופוס לגוף. זה בחוק. צריך לומר שיש מקרים בהם משפחה אומנת היא לא האפוטרופוס לגוף ואז יכול להיותש צריך לעשות איזשהו הסדר.

ההסדר לא בטל.

לא כולו בטל. צריך לדון בו. כלומר, זה עניין שצריך לדון בו לראות אם וכיצד הוא משליך על החוק.

בקריאה השנייה והשלישית.

את סעיף 85 מוחקים.

כנושא, אבל יהיה נושא לדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

לסעיף 86, שמירת דינים.

86.
שמירת דינים

(1) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהוראות חוק הנוער, לרבות לעניין טיפול נפשי בקטין, אוב הוראת חוק הסעד (טיפול במפגרים) ובסמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים).

איזה חוק נוער?

חוק הנוער מוגדר, טיפול והשגחה.

צריך לכתוב את זה.

אבל זה כתוב בהגדרות.

(2) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובות ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים, לפי הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959.
דיברנו על זה בהסכם עם ההורים שיש התייחסות גם לנושא הזה.

87.
שמירת זכויות

(1) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויותיו של ילד שחוק זה חל עליו, לפי כל דין.
(2) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהסדרים החלים לעניין אומנה לבגירים.

זה קשור להערה שהערתי בדיון הקודם לגבי אנשים עם מוגבלות.

88.
תחילה


תחילתו של חוק זה בתום 12 חודשים מיום פרסומו.

אי אפשר לצמצם את 12 החודשים האלה?

לא.

למה לא?

כי יש לנו היערכות, יש לנו הסדרים עם האוצר לגבי תקצוב. עשו לנו טובה. כלומר, הלוואי ונהיה במצב שנוכל תוך 12 חודשים מיום פרסומו.

הארכה לא תקבלו בשולחן הזה. שנסו מותניים ותתחילו לעבוד כי אנחנו מכירים את הריטואל החוזר.

שאלה נוספת. שאלתי על חוק הנוער (טיפול והשגחה) כי יש גם חוק הנוער (שפיטה וענישה). למשל, שם מופיע שהמשטרה חייבת להודיע להורים על ילד שנעצר. מה קורה עם ילד במשפחה אומנת?

אתה שואל למי מודיעים?

כן.

לאפוטרופוס.

שלא יגידו שאנחנו לא צריכים להודיע.

לאפוטרופוס. בדרך כלל להורה הביולוגי. במקרים שלא, מי שמונה לאפוטרופוס במקומו.

זה לא מה שכתוב בחוק הנוער. בכלל בחקיקה, זה לא כל מקום שנאמר ההורה, באופן אוטומטי נכנסים ההורים האומנים. אני חושבת שבוודאי שהמשטרה, זה לא משנה לעצם חובת המשטרה ליידע את ההורה. אנחנו לא נכנסים כרגע בנעלי ההורה הביולוגי בכל מקום שיש משפחה אומנת. אם זה קושי שהמשטרה לא תודיע, זה קושי שהמשטרה לא תודיע, אבל בעצם הימצאותו של ילד לא בבית, לא פוטר את חובת המשטרה להודיע. וילד בפנימייה?

לא יצויר שהאפוטרופוס הוא ההורה הביולוגי והילד באומנה לא בגלל שההורה הביולוגי לא ממלא את תפקידו כמו שצריך ושואל דוקטור קדמן שאלה ואני חושב שאני מכוון לדעתו. נעצר הילד, המשטרה מודיעה להורה הביולוגי?

אני לא יודעת. צריך לראות מה קורה היום.

אני מבקש התייחסות לקראת קריאה שנייה ושלישית.

89.
הוראות מעבר

לבקשת קרוב משפחה שהחזיק ילד בביתו, ולא הוכר כמשפחה אומנת ערב תחילתו של חוק זה, רשאי הממונה על הרישוי בהתייעצות עם המפקח הארצי על האומנה, לתת לקרוב המשפחה רישיון אומנה גם אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך 12 חודשים מתחילתו של חוק זה.
אני מבקשת, אדוני, לקראת קריאה שנייה ושלישית לבחון האם נדרשות הוראות מעבר יותר מפורטות. כרגע אני מציעה שנישאר בהוראת המעבר הזאת.

יש עוד מספר נושאים שנבקש לציין אותם ולהמשיך לדון בהם לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני מבינה שהנושא של הנחות, זכאות להנחות בארנונה, אם צריך הוראות בנושא הזה.

יש עוד נקודה, מזונות.

דובר על מזונות.

לא. לגבי מה שקורה לנו היום. סבתא שמגדלת נכד וחשבון הבנק שלה מעוקל, גם תשלומי האומנה מעוקלים ואנחנו מבקשים שתשלומי האומנה יוכרו כמזונות כדי שלא יעקלו אותם במקרים האלה.

אפשר לתת להם הגנה כמו קצבאות ביטוח לאומי בחוק ההוצאה לפועל.

לא התייחסנו לזה קודם?

לא. אני מאוד מבקשת כי אנחנו עכשיו נתקלים יותר ויותר במקרים כאלה.

צריך לקבוע כבר עכשיו. אפשר כבר עכשיו לאשר כמו בחוק ההוצאה לפועל.

זה תיקון עקיף של חו8ק ההוצאה לפועל.

בהצבעה נאשר את זה.

לפני קריאת התוספות, אם אפשר בבקשה לחזור לסעיף 36. אפשר להצביע על הסעיפים האלה.

נצביע על סעיפים מסעיף 59 – בלי סעיף 66 ובלי סעיף 85 שבוטל – עד סעיף 89. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 59 עד סעיף 89 – בלי סעיף 66 וסעיף 85 – אושרו

הסעיפים אושרו פה אחד.

על סעיף 2 לא הצבענו ואפשר להצביע עליו יחד עם החוק כולו כי הוא הוקרא.

סעיף שלא הקראנו עדיין, זה סעיף 36.

נחזור אליו.

36.
תכנית טיפול

(1) קבע גורם מוסמך כי ילד יושם במשפחת אומנה, תוכן עבור הילד תכנית טיפול כללית שתכלול פירוט בכתב לגבי כל אלה:
שוב, יש כאן בקשה שזה יוכן בתיאום עם המחלקה לשירותים חברתיים, בהתחשב בתכנית הטיפול. זה עורר סערה בדיון הקודם.

והיום אני רואה שזה עובר בשקט.

אתם מתנגדים להכנה בתיאום?

כן. דיברנו על כך שכל ההערות של המחלקות, בחלקן מכוונות לעובדה שכאילו הם לא מעורבים בשלב התכנית, בשלב ועדת תכנון טיפול. ועדת תכנון טיפול היא ברשות המקומית.

מיצינו את זה.

(1) מטרות התכנית לטיפול בעניינו של הילד.
(2) סוג האומנה המתאימה לילד ומאפייניה לרבות הצורך באומנה חסויה ואם נדרש לילד חינוך מיוחד.
(3) משכה הצפוי של האומנה.
(4) מאפייני הקשר של הילד עם הוריו ומשפחתו, דרכיו ותדירותו לרבות האמצעים שיש לנקוט על מנת לסייע להורים ביצירת תנאים שיאפשרו את שמירת הקשר הרציף עם ילדם וחזרת ילדם לביתם והכול בתיאום עם מטרות תכנית הטיפול.
(5) קביעת הגורמים האחראים לביצוע כל אחד מאלה, פעולות שיש לערוך במסגרת תכנית לטיפול ודרכי התיאום ביניהם.
(6) מועדים לביצוע מעקב תקופתי.
(7) אופן ההכנה והליווי של הילד והוריו לקראת ההשמה במסגרת האומנה לרבות דרכים לביצועה.
(2) בקביעת תכנית הטיפול יובאו בחשבון מצבו הסוציאלי החינוכי, הרפואי, הפסיכולוגי, ההתפתחותי, תפקודי והקוגניטיבי של הילד וכן רצונותיו בנוגע לתכנית הטיפול בעניינו בתחומים השונים.
(3) 1.
בתוך שלושה חודשים מעת הגעת הילד למשפחת האומנה, מנחה האומנה יבצע הערכה ראשונית של מצב הילד, יכולותיו וצרכיו, לקבוע דרכי יישום של תכנית הטיפול לילד בהתבסס על עיקרי תכנית הטיפול הכללית. דרכי היישום יכללו את השירותים והפעולות שיש לנקוט ביחס לילד או ליתן לו, בין היתר בשים לב לשינויים הצפויים בצרכי הילד בתקופה זו לאור ההכרות של משפחת האומנה עם הילד.

2.
תכנית טיפול מפורטת לרבות פירוט דרכי היישום כאמור בפסקה 1 תימסר על ידי הגוף המפעיל למפקח ולמנהל המחלקה לשירותים חברתיים לא יאוחר משישה חודשים מעת הגעת הילד למשפחת האומנה.

3.
הגוף המפעיל יבדוק את תכנית הטיפול, יקיים דיון ויציע את העדכונים הנדרשים בה אחת לשנה לפחות ממועד ההשמה במשפחת האומנה ולגבי הילד שטרם מלאו לו שש שנים, אחת לחצי שנה לפחות ובנוסף במצבי משבר.

דיווחים במסגרת המעקב התקופתי או האחר על ביצוע תכנית הטיפול והצעות לעדכונים בה, יובאו להחלטת הגורם המוסמך.

שישה חודשים לגבי סעיף קטן (2). זה לא הרבה זמן?

זה לוקח זמן לבנות תכנית כמו שצריך שתפורה ושבאמת אנחנו מכירים את הילד.

עד אז הוא בתכנית ערטילאית?

לא. יש תכנית אחרי שלושה חודשים.

עכשיו נסביר את התוספות.

נצביע על סעיף 36 אותו הקראנו.

מי בעד אישור סעיף 36?

הצבעה

בעד – פה אחד
סעיף 36 אושר

הסעיף אושר פה אחד.

התוספת הראשונה כוללת את הדברים בהם צריך לתת סמכויות לאשר ולבצע פעולות יום יום של הילד. יש כאן מתן הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול שגרתי כמו נטילת תרופות, קבלת חיסונים, למעט בדיקות וטיפולים המנויים בתוספת לחוק זכויות החולה, שאלה טיפולים יותר פולשניים.
מתן הסכמה לאבחון לאבחון התפתחותי ולטיפול מקובל בליקוי התפתחותי, בליקויי למידה, שמיעה ודיבור או במוגבלות פיזית או חושית אחרת ככל שקיימת לילד.

מתן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות על פי הנחיית מנחה האומנה, בכפוף להוראות החוקים הנוגעים בדבר.

הפניה לוועדת השמה לפי חוק חינוך מיוחד בהתאם לתכנית הטיפול ועל פי הנחיה ממנחה האומנה.

בחירת בית הספר, מעון יום שיקומי או כל מסגרת חינוכית אחרת, שבהם ילמד הילד, למעט בחירת הזרם החינוכי שבו ילמד הילד, שזה נתון להורים הביולוגיים.

בחירת חוגים שבהם ישתתף הילד במהלך שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו לרבות השתתפות בפעילות תנועת נוער. אנחנו מבקשים, לפי הצעת משרד החינוך, להרחיב את זה גם לפעילויות המוסד החינוכי בכלל ולא רק לטיולים.

אישור להשתתפות בטיולים ובפעילויות בארץ, בישראל ובאזור. צריך להגיד כאן גם פעילויות אחרות מטעם המוסדות החינוכיים.

מה זה ב-8, תספורת לילד?

היו דברים מעולם. זה נושא מאוד רגיש להורים הביולוגיים ואנחנו בדרך כלל משתדלים שזה יהיה בהסכמה, אבל יכול להיות לפעמים שלילד יש ראש שצריך טיפול וצריך לאפשר את זה להורה האומן.

אבל הוא לא יכול לבוא בסעיף כזה ערטילאי, תספורת לילד.

אתם רוצים שבנושא הזה יהיה יידוע מראש של ההורה הביולוגי?

לא. אי אפשר. יש גם את חיי היום יום.

שייכתב במסגרת הסבירות. שלא יהיה משהו קיצוני. אנחנו קנאים לזרם, בסדר? תספורת, לפעמים יכול לערער להורה הביולוגי את כל זה. זה יקומם.

זה הדבר הכי יום יומי שוטף שיש.

במידה שיש איזושהי בעיה כזאת, היא מצביעה על אלף ואחת בעיות אחרות שהן חלק מהטיפול וזה לעבודתנו המקצועית.

השאלה אם זה לעבודתכם המקצועית ולא לעבודתו של ההורה האומן.

שלנו עם ההורה האומן. אם הורה אומן רוצה לעשות משהו שהוא בניגוד לרוח בה הילד אמור לגדול, יש כאן סיפור אחר לגמרי.

המפקח יודע על כך?

המנחה.

מנחה האומנה.

בסדר. תמשיכי. לא נעכב את זה.

רישום בקופת חולים.

לימוד נהיגה ומתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה לאחר חלוף שנה ממועד השמת הילד במשפחת האומנה.

הוצאת דרכון והוצאת הילד מהארץ לתקופה שאינה עולה על חודש, לאחר חלוף שנה ממועד השמת הילד במשפחת האומנה ולפי אישור מנחה האומנה.

אמרנו שגם כל הנושא של בית הספר, הקשר עם מערכת החינוך.

כן. זה עלה בדיון הקודם.

חסר לי כאן משהו. מצד אחד נכנסים לפרטי פרטים כמו תספורת, ומצד שני יש דברים שקשורים לקנייה, ביגוד, כל מיני דברים מן הסוג הזה שצריך למצוא דרך שהרשימה הזאת לא תהיה רשימה סגורה. דברים שקשורים להתנהלות בחיי היום יום של הילד. את באה עם תוספת שיש בה רשימה מאוד מיוחדת.

כתוב לרבות. זאת לא רשימה סגורה.

אם אפשר להוסיף משהו שיניח את דעתו.

כשכתוב לרבות, זה תמיד עוד דברים.

אני חושב שבסעיף 12, חודש זה יותר מדי כי זה גם יוצר נתק מההורים הביולוגיים. לכן לדעתי מעל שבוע, צריך הסכמה של ההורים הביולוגיים להוצאה.

מה אומרים אנשי המקצוע?

התפיסה שלנו היא תמיד לקבל הסכמה של ההורה הביולוגי, אבל היו לנו כבר דברים שהורה התנגד למשל למסע לפולין או לנסיעה לחוץ לארץ של חוג ריקוד שהילד משתתף בו וזה היה יותר משבוע, ואנחנו חשבנו שזאת זכותו של הילד.

יש לי עוד הערה. אני לא יודע למה מדובר כאן לאחר חלוף שנה. אני שוב רוצה להציג לכם סיטואציה. ילד הוצא למשפחה אומנת והגיע הקיץ. המשפחה כולה נוסעת לכרתים.

רק על הסעיף הזה, סעיף 12, לדעתי היו לפחות שלושה דיונים. יש כאן איזשהו קושי אינהרנטי.

למה יקופח חלקו של הילד הזה? יצא שאו שהמשפחה לא תיסע ותתעצבן, או שתשאיר את הילד בבית ותיסע לה לבד ואז כולם נוסעים והוא לא.

יש כאן פתח. כמו שחברת הכנסת אלהרר אומרת, אנחנו דנו וניסינו ליצור את האיזונים על מנת מצד אחד באמת לא לקבוע דברים שיכולים באיזשהו אופן אולי לטרפד את מערכת היחסים העדינה עם ההורים הביולוגיים ומצד שני בדיוק לאפשר את הסיטואציות שדוקטור קדמן מדבר עליהן. לכן יש תמיד פתח ללכת לבית המשפט ולקבל אישור ספציפי למקרה הזה.

תורידו את החודש לשבועיים אבל תנו לילד לנסוע כשהם נוסעים.

אני לא מתנגדת. זה לא שאני מתנגדת.

אני אומר לכם שזה ייפתח לקראת קריאה שנייה ושלישית. תגיעו עם משהו. תגיעו למנגנון.

אני לא מתנגדת.

תגיעו למנגנון או לתקופות אחרות. נקודה.

אין בעיה לשנות את זה עכשיו, שזה יהיה לתקופה שאינה עולה על שבועיים ובלי השנה.

נכון.

בסדר. תודה.

אבל זה אחד מהדברים שצריך ליידע מראש את ההורים.

בסדר. תעברי לתוספת השנייה.

תוספת שנייה.

1. שינוי שם של ילד לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק השמות, התשט"ז-1956.
2. ברית מילה.
3. בחירת הזרם החינוכי שבו ילמד הילד (ממלכתי, ממלכתי דתי או עצמאי).
4. מתן הסכמה לטיפול רפואי מן הטיפולים המנויים בתוספת לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
5. מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי או לאשפוז פסיכיאטרי לרבות תרופות פסיכיאטריות.
6. הוצאת הילד מהארץ לפי אישור מנחה האומנה ובכפוף ליידוע ההורים. זה צריך להיות שלא בהתאם להוראות בתוספת הראשונה, עליה דיברנו עכשיו.

עד כאן. אנחנו מצביעים על כל החוק.

כולל סעיף 2 שעדיין לא הצבענו עליו פרטנית.

על כל החוק. על כל הסעיפים שהוקראו והתיקונים שהתבקשנו לעשות ואישרנו להכניס אותם.

מי בעד אישור הצעת חוק האומנה, התשע"ג-2013?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה

הצעת החוק אושרה פה אחד ועולה למליאה לקריאה ראשונה. יש לכם עבודה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>