הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 468>
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ד' בכסלו התשע"ה (26 בנובמבר 2014), שעה 10:41

<הפסקת/הפחתת תמיכה כספית בסינמטק - דיווח על יישום סעיף 3 ב' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985- הפחתת תקצוב או תמיכה בשל פעולות נגד עקרונות המדינה (הצעה לדיון מטעם חה"כ אלכס מילר)>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

מיכל בירן

אלכס מילר

עיסאווי פריג'

עפר שלח

סתיו שפיר

שמעון אוחיון

דב חנין

שולי מועלם-רפאלי

>
גיא אטיאס - מנהל אגף בכיר תקציבים ותכנון, משרד התרבות והספורט

אתי כהן - מנהלת תחום קולנוע, משרד התרבות והספורט

הדס פרבר - יועצת משפטית של משרד התרבות והספורט, משרד התרבות והספורט

חביב קטן - משרד התרבות והספורט

אור דורון - משרד התרבות והספורט

חנן ארליך - משרד המשפטים

שגית אפיק

אייל לב-ארי

טמיר כהן

הדס צנוירט

<הפסקת/הפחתת תמיכה כספית בסינמטק - דיווח על יישום סעיף 3 ב' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985- הפחתת תקצוב או תמיכה בשל פעולות נגד עקרונות המדינה (הצעה לדיון מטעם חה"כ אלכס מילר)>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נדון בסעיף האחרון בסדר-היום: הפסקת/הפחתת תמיכה כספית בסינמטק - דיווח על יישום סעיף 3 ב' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985- הפחתת תקצוב או תמיכה בשל פעולות נגד עקרונות המדינה (הצעה לדיון מטעם חה"כ אלכס מילר).

לפני שאתן לאלכס אני רוצה לומר מילה אחת. יש לנו חוק שהתקבל בקדנציה הקודמת, חוק חשוב וטוב, שבא לומר שאנחנו מפסיקים להיות פראיירים. מדינת ישראל לא יכולה לתמוך בגופים שפועלים, מה שנקרא, נגדה. יש כאן פירוט של הסעיפים. סעיף 4 זה ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל. זה מה שבדרך כלל עושה הנכבה. אנחנו חושבים שהגיע הזמן שגם מדינת תל-אביב תיזכר ותבין שהיא גם חלק ממדינת ישראל, ולא יכולה לנהוג כאילו היא אקס טריטוריאלית וכו'. לכן אם הסינמטק רוצה סוף שבוע של סרטי נכבה, אנחנו לא הולכים לאסור את זה, אבל אנחנו, לפי החוק שהתקבל, מדינת ישראל לא תתמוך באותו גוף שנותן את האפשרות להציג את אותם סרטי נכבה, מה שנקרא, לפי סעיף 4 שהקראתי. לכן אנחנו נקיים את הדיון, ובסופו של דבר נקבל המלצה בנושא הזה.

אני רוצה, אדוני, הערה לסדר הדיון, ברשותך.

שנייה. מאחר שזה דיון מהיר- - -

לא. זה לא דיון מהיר; זה שדיון שאדוני קבע אותו מהיר. אני רוצה הערה בדיוק לנושא הזה לפני שאדוני מתחיל את הדיון. אדוני היושב-ראש, לפני חודש ימים מליאת הכנסת העבירה לוועדה הזאת את הסוגיה של פיטורי העובדים במפעל מגבות ערד. מאז אני כתבתי לך למישה מכתבים, ודרשתי שהדיון הזה יתקיים. אני יודע שחברי כנסת נוספים כתבו לך, וביקשו שהדיון הזה יתקיים. 200 עובדים, מתוכם 180 הושלכו לרחוב. אין להם פתרונות, ו-וועדת הכספים לא דנה בנושא.

בקדנציה הקודמת ועדת הכספים ידעה לטפל בפרי גליל, ידעה לטפל בעוף טוב, ידעה להשמיע קול ולעצור תקציבים כדי למנוע פיטורי עובדים ולעצור בעיות כאלה. עכשיו חבר הכנסת מילר, שאני מאוד מכבד אותו, מגיש דיון אתמול על סוגיה מושכת כותרות בוודאי, והנה כבר היום בבוקר הוועדה מתכנסת.

ועדת הכספים, עם כל הכבוד, היא לא מכשיר פוליטי של הבית היהודי או של הימין הקיצוני. יש לכם חשבונות עם הסינמטק - תעשו אותם לפי לוחות הזמנים המקובלים בכנסת. אי-אפשר מהיום למחר. לעומת זאת, אי-אפשר שוועדת הכספים תעביר לתושבי ערד את המסר שלא סופרים אותם, תעביר לציבור עובדים שמפטרים אותו, את המסר שהם לא מעניינים אף אחד, ושאפשר לזרוק אותם לרחוב ולא לקיים דיון בעניין הזה. זה לא מתקבל על הדעת. זה לא נשמע לי הגיוני, לא נשמע לי סביר ולא נשמע לי אפשרי במסגרת של ועדת כנסת שמכבדת את עצמה.

תודה רבה. בכל אופן, בהפסקה שהיתה בין הדיון הקודם לזה ישבנו להכין את סדר-היום.

בינתיים 180 עובדים נזרקו לרחוב.

אפשר להבין מה גרם לכך, כל כך מהר לקיים דיון בנושא פופולרי, בזמן שדיונים חשובים – דב צדק לחלוטין.

אבל לא קיבלת רשות דיבור ואל תתחילי עכשיו שוב. אני מבקש.

בשעה שנושאים חשובים במחכים בצד, בשעה שיש תקציב, ובמקום לדון בתקציב, למה שמפנים זמן ומקבלים הארכה על חשבון המליאה, לנושא קטן ולא משמעותי.

את ממשיכה את הדרך שלך בשביל התקשורת, את מתפרצת- - -

אתה כינסת את הישיבה הזאת בשביל התקשורת. למה הישיבה הזאת אורגנה? ארגנת אותה כדי לעשות פופוליזם טהור מול התקשורת. זו הסיבה שהישיבה הזו זומנה כל כך מהר. מבחינתך, זה נושא יותר פופוליסטי ויותר סקסי מנושאים באמת משמעותיים שנמצאים על סדר-היום כמו השכר וכמו העובדים המפוטרים וכמו תקציב המדינה. זו הסיבה שהדיון הזה נקבע עכשיו. תגיד את זה פשוט.

סיימת לדבר בלי רשות?

ודב, נראה שאתה לא מכיר, אבל הכותרת החדשה של ועדת כספים זה הוועדה לענייני העברת הכספים לבית היהודי. כך קוראים לזה. זה מה שאנחנו עושים פה כל היום.

ספרי על החטיבה ועל המיליארדים שעוברים ליהודה ושומרון, ספרי- - -

אשמח להאריך ולפרט.

- - - מצליח להעביר מיליארדים ליהודה ושומרון. אשמח מאוד על זה.

שאלה לפני זה.

שנייה. בבקשה, עיסאווי. יש סדר. ירשמו אותך.

הסינמטק בתל-אביב. זה מה שמעניין.

את מתה שאני אוציא אותך.

אני ממש לא מתה שתוציא אותי. אני מתה שתוציא את עצמך.

אם את מתכוונת לא לאפשר דיון, את יודעת מה יקרה בסוף.

לא הבאת את זה לעשות דיון אלא כדי לעשות כותרות.

ניסן, הנציגים של הסינמטק פה? שאלה עניינית.

תכף נשמע. אני לא יודע.

הזמינו נציגים של הסינמטק?

כן.

מתי?

כשהוחלט להעלות את זה לסדר-היום.

אתמול. אפשר לדעת מתי יצאה ההודעה לנציגי הסינמטק?

אתמול.

תהיה לך זכות דיבור ותדברי.

איך אתה מקיים דיון בלי נציגי הסינמטק?

בבקשה.

תענה על זה.

אני אענה, אבל- - -

איך אתה מקיים דיון בלי נציגי הגוף שאנחנו מדברים בגינו? איך זה?

לשאלה שלך, שהיא צודקת- - -

בינתיים 180 נמצאים ברחוב. אתמול דיברתי עם העובדים. נשבר הלב. זו היכולת שלנו להשפיע.

ולכן דיברנו שזה יעלה ביום שני כנראה, בשבוע הבא, יעלה הנושא ויידון.

אלכס, אין אצלכם פריימריז. למה גם אתה משתתף בתחרות הזאת, ההצעה היותר הזויה?

אני מציע שאת זה נוריד מסדר-היום. אלכס, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ברשותך, קודם כל, ודאי שאני מצטרף לאותו ניסיון לפתרון מפעל המגבות בערד. כמובן, אני חושב שבדיוק באותם הימים שהמליאה העלתה את הסוגיה הזאת ודיברה עליה, גם היה באותו יום דיון בוועדת הכלכלה. אני חושב שבסופו של דבר יש לנו גם שר האוצר וגם שר הכלכלה, שיכולים לפתור את הסוגיה הזאת תוך חמש דקות, לדעתי. ולא חסרים היום תקציבים.

וזו הבעיה, שאנחנו צריכים להשמיע את קולנו כדי שהבעיה הזאת תיפתר. סליחה.

נשמיע את קולנו, ושר הכלכלה יהיה אישית ביום שני.

לא ראינו אותו נוכח בדברים שקשורים למשרד הכלכלה. זה יהיה נס.

אני ביקשתי את הדיון בגלל שהפסטיבל שאנחנו דנים במהותו מתחיל בסוף השבוע הזה. אני חושב שיש פה ניסיון זול ופתטי- - -

מה זה קשור לוועדת הכספים?

עיסאווי.

תלמד חקיקה. חוק יסודות התקציב.

מה זה קשור לוועדת הכספים?

עיסאווי, בבקשה, תדבר בזמן שלך.

זה לא מקום לדיון פוליטי. מה זה קשור? זו השיטה, להיכנס לעדר?

אתם אפילו לא יודעים על אילו חוקים – אדוני, תפתח ספרים ותלמד.

עיסאווי, אני מבקש פעם ראשונה.

אני מציע שאדוני יפתח ספרים של החקיקה וילמד איזה חוק דן באיזו ועדה. כך אולי יהיה קל להטיף לחברי כנסת.

למדתי.

אז תשאל שאלות רציונליות.

אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו רואים את הניסיון הזול והפתטי של הנהלת הסינמטק לנצל את הבמה שלהם כדי לתמוך בכל אותם עוכרי ישראל שמנסים בכל דרך אפשרית לפגוע בעצמאות המדינה ולחפור תחת ריבונותה, וכמובן, ברגע שהם מזהים את האפשרות, באים ועושים את הפסטיבלים הללו בכל מקום שפותחים להם את הדלתות. זה קורה באוניברסיטאות. הבעיה באוניברסיטאות, שחוק יסודות התקציב לא נוגע בהם. אולי בעז"ה נעביר גם את החוק הזה.

לא רק הסינמטק ייסגר – גם האוניברסיטאות.

הסינמטק עדיין לא נסגר. תאמין לי, דב, כשהם צריכים כסף, ומכנסים להם ועדה מהיום למחר, עומד כאן תור של אנשים, אבל כאשר באים ומראים את הבעייתיות במעשיהם, הם לא מגיעים לכאן מרוב הבושה, ואני מבין את זה. אם מישהו היה שוכר את המקום שלהם כדי לעשות פסטיבל להכחשת שואה, אני בטוח שאף אחד לא היה נותן להם את האפשרות.

מה זה קשור?

אתה על הפעם הראשונה.

זה קשור. אל תתחנף לכל אותם אלה שמנסים- - -

שלא ידברו כאן שטויות.

אל תגיד לי מה להגיד.

זה דיון עקרוני, אבל הוא יתנהל כדיון. פעם ראשונה. אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אל תאלץ אותי.

אדוני היושב-ראש, החוק שחוקקתי בקדנציה הקודמת מדבר בדיוק על מקרים כאלה. ברגע שהמדינה תומכת במוסדות, ואנחנו עצרנו את התופעות הללו כמעט בכל הארץ, גם בשלטון המקומי וגם בגופים אחרים, שמקבלים כסף מהמדינה ומנצלים אותם כדי להסית אזרחים כנגד אזרחים. ואני רואה בפסטיבל הזה הסתה, בדיוק בימים האלה, כשאנחנו מנסים להרגיע את הרוחות, עושים פסטיבל שבא ושוב נכנס לאותה שטיפת מוח של הצעירים במגזר הערבי, שהם חיים במדינה, שמנסים להחדיר להם שהמדינה שהם חיים בה, אזרחים בה, קמה מתוך אסון. אדוני היושב-ראש, יש חוק. שר האוצר, יש לו- - -

יש לנו אישור להמשיך את הישיבה עד 11:30, כך שננסה למצות ולשמוע את כל חברי הכנסת שיבקשו להתבטא.

שר האוצר, בסמכותו להפחית מהתמיכות שיש לסינמטק, כי הם נמצאים תחת תמיכה. יש גם סעיף שאומר שזה צריך להיות בהסכמה של השר הממונה. אני שמעתי גם את השרה לבנת שדיברה על הנושא הזה, וגם היא פנתה לשר האוצר בסוגיה הזאת.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מבחינתנו חייבים לשמור על החקיקה, שמחוקקים אותה בכנסת, וחייבים לדעת שהחוק הזה מתבצע, וכל אלה שמצפצפים על החוק ומנסים לנצל את הבמה שהמדינה נותנת, צריך לבוא ולהביא את ההרתעה מול כל אלה שבעתיד גם ינסו להשתמש בכספי המדינה כדי לפגוע בסמליה. תודה.

אני מניח, אדוני היושב-ראש, שאתה לא מתכוון לקבל החלטה בלי לשמוע את נציגי הסינמטק, רק למען הסדר. זו שאלה להבנת הדיון.

אתה לא רשום.

זו שאלה עקרונית. יש אפשרות שתתקבל החלטה פה בלי לשמוע את הסינמטק?

מי כן נמצא פה?

דיון ממצה של שלושת רבעי שעה זה מספיק, לא?

זה לא הגיוני.

אתה עושה מה שלא מכובד שתעשה, ואתה אדם מכובד. בדרך הזאת אתה רוצה שלא יהיה דיון.

אדוני קובע אם יהיה דיון. אני רק אומר שמסקנות לדיון אי-אפשר לקיים עד שלא שומעים את אנשי הסינמטק.

אתה מנסה בדרך לא הוגנת ולא מכובדת- - -

הוגן לקבל החלטות בלי הסינמטק?

תבקש זכות דיבור ותדבר. כל השאלות שלך הן שאלות - עיסאווי, יש לך שלוש דקות.

חברים, כנראה שמעז יצא מתוק. עכשיו הנכבה נמצאת על סדר-היום. תודה לך, חבר הכנסת אלכס מילר. וכשאני קורא את חוק יסודות התקציב, סעיף 3, ובעניין כל התמיכות, אני שואל את כבוד היושב-ראש, האם זה דיון פוליטי או דיון פיננסי? אם זה דיון שאתה רוצה לקיים דיון פוליטי, ולנצל את המעמד שלך כיושב-ראש ועדת הכספים כדי לנהל דיון פוליטי – זה משהו אחר. יש לנו הרבה מה לומר בסוגיה הזאת; ואם זה דיון פיננסי, שאני קראתי את החוק שאנחנו מדברים עליו, אני שואל אותך – האם פנית לשר האוצר, שיקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי? פנית אליו, לפני שאתה מקיים את הדיון? פנית, על-פי החוק?

חברי הכנסת סוברניים לעשות דיון על כל נושא. אנחנו עדיין לא עובדים אצל אף אחד.

אלכס, בבקשה.

נראה לי שאתה עובד אצל ליברמן.

ברגע שאתה מדבר על הוצאה שאינה נתמכת, שר האוצר צריך לפנות לקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי. האם פנית אתה כיושב-ראש ועדת כספים, על-פי הנוהל הדרוש והתקין לעשות את זה? לא עשית. קיימת דיון.

אני חושב שיש לך בלבול קצת בדברים, אבל תמשיך הלאה.

אין לי שום בלבול. אני קורא את זה. לפני שאנחנו מגיעים לתהליך הזה אתה צריך לפנות לשר האוצר, שיקבל חוות דעת מהיועץ המשפטי. אם יש סוגיה שחריגה על החוק, זה בא לדיון כאן. זה כתוב לי כאן, וקראתי את זה.

ממש הפוך, אבל לא חשוב.

כך אני רואה את זה. עכשיו לסוגיה. חברים, אני אדבר קצת במובן הפוליטי האידיאולוגי שאתם מנסים להעלות כאן. לעם הפלסטיני היתה נכבה, נקודה. לא לשרת החינוך ולא לאף אחד אחר יעזור להגיד אחרת. אלה העובדות. וגדולתה של מדינה, שתכיר גם בנרטיב של השכן, גם אם יש לו נרטיב אחר, אפילו שזה לא נעים. אלה העובדות. וכל הדיון הזה, שאנחנו מעלים, הוא לא מידתי, לא חוקי, פופוליסטי, מצעד כוכבים שאנחנו נמצאים בו, שחבר הכנסת מילר ואחרים למדו את השיטה בכדי לככב- - -

תציין את הנכבה כמה שאתה רוצה – לא על חשבון משלם המסים.

למדו את השיטה, אז מוסיפים שמן על המדורה. זו בושה, בושה, בושה. ומה שאנחנו מדברים על שטיפת מוח – אסיים, אל תדאג – ברגע שנותנים לצעיר כיוון אחד, זה שטיפת מוח. ברגע שפותחים בפניו את הנרטיבים האחרים, שילמד ויידע וניתן לו לדעת, זה התרבות. תלמד מה זה שטיפת מוח.

תודה רבה.

אני מציע לא לקיים את הדיון. צריך לשמוע את אנשי הסינמטק, ולקיים את זה בצורה מקצועית על-פי חוק ועל–פי התקנות והנהלים, וזה לא מתקיים כך, אדוני היושב-ראש.

תודה. מיכל.

למען הסר ספר, אני לא חושבת שהיתה נכבה. הדיון הזה, אני לא מזדהה אתו, לא השתתפתי מעולם בדיון כזה, אבל אני חושבת שזכותם של אנשים להחזיק בנרטיב שלהם. אבוא להתווכח אתם, כי אני לא חושבת שזה מה שקרה; אני חושבת שהגנו על עצמנו. אני חושבת שהתנועה הציונית ומעשה של הקמת מדינת ישראל הוא בין המעשים הצודקים והמוסריים בהיסטוריה של האנושות, ובכל זאת אני חושבת שאם אנחנו מדברים על משהו שהוא פתטי וזול, אלכס, זה זה שישראל ביתנו מנסה לשפר את מצב המנדטים שלה על-ידי דיונים פופוליסטיים שכאלה.

דבר ראשון, זה לא יעמוד משפטית. הסיבה היחידה שהחוק הזה עוד לא נפסל, היא כי התשובה של בית המשפט היתה שהוא פשוט לא יושם. יכול מאוד להיות שאתה בזה, אלכס מילר, תתרום לזה שחוק הנכבה יבוטל.

חוץ מזה, זה צריך להיות בהליך תקין. אם כבר רוצים לעשות על זה דיון, וזה דיון מיותר ופופוליסטי, וזה בשביל להרגיע את הרוחות? אנשים מסיתים? אתה לא מסית? זה מה שמרגיע את הרוחות?

אל תעשו את האירוע.

אל תענה. בסוף אתן לך זכות דיבור, אם תרצה.

כשלנדאו יושב בדיון בוועדת כלכלה פה על המצב הקשה של תעשיית התיירות, ושהתיירים לא חוזרים, כי אף אחד לא רוצה לצאת לחופשה במצב שבו הוא חושש לחייו מפיגוע, ובמקום להרגיע את הרוחות וללכת לדבר, גם חברי הקואליציה עסוקים בלעלות להר הבית, ואתה תורם את חלקך להרגעת הרוחות בדיון פופוליסטי על שלילת התקציב של הסינמטק.

שוב, אני חושבת שאולי לא היה צריך לעשות את הפסטיבל הזה. אני בטח לא הלכתי אליו ולא מכירה אף אחד שהלך אליו, אבל בין זה ובין שלילת התקציב של הסינמטק, שהוא מוסד במדינת ישראל, לא רק פורמלית אלא גם באופן בלתי-פורמלי, והניסיון להילחם בזכותם של אנשים לספר גם סיפורים אחרים, אני חושבת שהוא מוטעה. אני חושבת שאתה מסית ושאתה פתטי וזול ופופוליסטי, זה הדיון הזה, וחבל. תודה.

תודה רבה. שמעון ואז סתיו.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כל תומך בדיון הזה, כי הוא מאוד-מאוד כואב. הסינמטק מצא לנכון לקיים פסטיבל על מה שהם קוראים הנכבה, בזמן שאנחנו כבר חודשים בעקבות החוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב. במקום לספר קודם כל את הנרטיב שלך, של העם היהודי במדינת ישראל, ספר קודם. אחר כך תתפנה לשמוע את הנרטיב של האחר. אבל אם אתה לא מספר את הנרטיב שלך, מה קרה לאותם 900 אלף יהודים מארצות ערב, שעונו, גורשו, בתיהם הוצתו – אף אחד לא מספר את הסיפור. נצל את ההזדמנות, אדוני מוסד התרבות, כפי שמנכ"לית משרד החינוך הוציאה חוזר אל בתי הספר להתעסק, לספר את הסוגיה הזאת. בוא נראה את הסינמטק פותח קודם כל בדיון כלפי עצמו, כלפי העם היהודי. בוא נכיר את הנרטיב שלנו. חצי מתושבי מדינת ישראל, הנרטיב שלהם לא מוכר. אף אחד לא גירש את הערבים ממדינת ישראל. הם ברחו. אבל את עמי גירשו, רצחו, הציתו את בתיהם, בתי כנסת. אלפים נשארו ללא בתים וקורת גג. הרכוש שלהם הולאם על-ידי חוקים. אף אחד לא מכיר את הסיפור הזה, והנה מוסד תרבותי שנתמך על-ידי מדינת ישראל, במקום שהוא יפתח, אם באמת הוא רוצה שנפתח בדיון – אדרבא, תציג, תהיה שותף גם אתה למערכת החינוך, ואחר כך נשמע מה אתה טוען כאילו הנכבה, ואתה עוד עושה מזה פסטיבל.

עוד דבר. כואב לי נורא, שעמיר בניון, לא כי אני מזדהה עם ההתבטאות שלו. בוודאי- - -

תן ליו לגיטימציה. תן לו.

הקשבתי לך. בדיוק אתה מנסה להדביק לי מה שלא אמרתי.

עיסאווי.

תן לו לגיטימציה.

אתה יכול לקפוץ עד מחר. אני לא מזדהה. אני ודאי נגד הסתה וכל עניין של אלימות, אבל למדתי דבר אחד: מידה אחת לכולם. ואני מצפה, אם החליט נשיא המדינה בטקס שלנו, הטקס של יום היציאה – זה לא עניין של טקס אזרחי; זה הטקס הממלכתי, החליט להחרים, אני מכבד ומקבל את החלטתו, אבל הייתי רוצה לשמוע גם אותו הבר, את נתן זך, שפרסם מודעה בעיתון הארץ: כל הכבוד לחנין זועבי, כל הכבוד, וכל הזמן הסתה אחרי הסתה. נתן זך יושב- - -

תמצא תירוצים לתת לגיטימציה לעמיר, ואני אפריע לך, כי אתה נותן לגיטימציה למסיתים.

אני לא נותן לגיטימציה.

אתה נותן לגיטימציה ברגע שאתה מזכיר את זה.

לא.

מה זה קשור לנתן זך ולאחרים?

עיסאווי, פעם שנייה. אל תאלץ אותי, כי אתה עושה את זה. בבקשה, אני מבקש ממך.

אל תחשוב שהאנשים שפה הם מטומטמים. הם שמעו אותי במפורש, שאני מתנגד ולא נותן שום לגיטימציה, אז אם אתה תחזור על זה עוד פעם, לא יעזור לך. אתה לא תשנה אותי וגם לא תעבוד על האנשים הנוכחים.

אז אל תזכיר אחרים.

עיסאווי.

לכן בקטע הזה הייתי מצפה, אל"ף, שמי שמחרים את עמיר בניון יחרים גם את נתן זך, ואני רוצה לשמוע את קולותיהם של אלה שלצערי, עליי לקרוא להם צבועים.

אתה משווה בין נתן זך לעמיר בניון? עד כדי כך? אתה שומע את עצמך?

איפה אתה כשפייגלין עולה להר הבית?

אתה שומע את עצמך?

פעם שלישית, עיסאווי.

אי-אפשר לקלוט את הדברים. הוא נותן הצדקה למעשה גזענות, ואנחנו שותקים?

שמענו את הדברים שלך ושתקנו.

- - - - תיחנק עם החוק – זה בסדר? שהוא משווה בין עמיר בניון לנתן זך – זה לא בסדר? שם לא צעקת.

שולי.

תחזור בך. תחזור בך.

אתה מאלץ אותי.

תפסיק עם הדמגוגיה שלך. אנשים שמעו בדיוק שאני מתנגד. רק ביקשתי שלא נהיה צבועים. שאם אנחנו מחרימים את עמיר בניון, בואו נחרים גם את נתן זך. מידה אחת לכולם. אם אנחנו רוצים להתבטא ולהילחם בהסתה – לכן, לגבי הסינמטק, בוודאי כמוסד נתמך- - -

תסיים בבקשה.

מסיים. לגבי הסינמטק כמוסד תרבותי, שאני מצפה גם שייתנו לו את הכבוד הראוי ואת האיזון, הסינמטק חייב להיות זהיר, ובראש ובראשונה להציג את הנרטיב של מדינת ישראל ושל קהילות ישראל. ודאי אחר כך הוא יתפנה לפסטיבלים אחרים.

תודה. סתיו ואז עפר.

תודה. קודם כל, מי הנציגים שכן יושבים פה? כולם מהתרבות. אין פה נציגי אוצר ואין פה נציגים של הסינמטק? ואיך בכלל מתקיים דיון כזה? הרי לוועדה אין אפשרות להחליט פה שום דבר. הדיון מתקיים על מה? היועצים המשפטיים של הוועדה.

זכות הדיבור שלך.

הסמכות היא של שר האוצר.

כלומר אין לוועדה הזאת שום אפשרות לקבל שום החלטה. אנחנו מקיימים את הדיון הזה לצרכים תקשורתיים של הוועדה בלבד.

עם נכונות לקבל החלטה, אם לפנות לשר או לא.

יש פה מלא מצלמות. ההחלטה היא של השר. אין לוועדה שום סמכות. אין פה נציגים של הסינמטק, אין פה נציגים של האוצר. חבר'ה, זה בדיחה. זה דיון שכל המשמעות שלו - להביא לפה את התקשורת. סבבה.

אתן לכם עוד דוגמאות לדיונים כאלה: במהלך צוק איתן שוב הבית היהודי משתמשים בוועדת כספים – במקום להעביר פה כספים לדרום לסיוע, ועדת הכספים מכנסת את הוועדה כדי להעביר כספים, 35 מיליון שקלים לחוסן חברתי בהתנחלויות. זה מה שוועדת כספים עושה.

את חוזרת על השקר הזה. העברנו מיליארד וחצי לדרום.

לא עבר פה כזה סכום.

אז על מה את מדברת? 35 מיליון?

לא עבר כזה סכום. תפסיק לשקר.

לא עבר מיליארד וחצי?

עדיין העסקים בדרום מחכים לפיצויים שלהם.

460 מיליון קיבלו חוץ מהמקדמה, אז על מה את מדברת? או את לא בקיאה בנתונים או החלטת לשקר לאורך כל הדרך, ואת חוזרת על אותה מנטרה כל הזמן, בלי לדעת אפילו על מה את מדברת.

שבועיים אחר כך התקיים בוועדת כספים דיון עם בעלי עסקים מהדרום על הפיצויים. מזמנים לפה מאות בעלי עסקים קטנים ובינוניים לוועדה. באמצע הדיון אומר יושב-ראש הוועדה: טוב, אנחנו עוברים לנושא אחר, ועוברים לנושא אחר. כל האנשים האלה נשלחים הביתה, לפני שנחתם פה והיתה איזושהי התקדמות, למה – כדי לדון באיזו הצעת חוק פופוליסטית של יוני שטבון. זה מה שקרה פה בוועדה רגע אחרי המלחמה.

ואז מגיע תקציב המדינה. אני מבקשת לקיים פה דיון דחוף על זה שהתקציב הגיע לפה באיחור חסר תקדים- - -

הסינמטק יותר חשוב.

ושלחברי הכנסת לא ניתן אפילו יום אחד לדון בתקציב לפני שעלה להצבעה בקריאה ראשונה, ו-וועדת כספים, אין לה זמן לקיים דיונים בתקציב, ואומרים לי: אי-אפשר לקיים על זה דיון בוועדת כספים, כי אין לה זמן – הרי יש לנו רק חודש לדון בתקציב – אין לה זמן לקיים דיונים על הדבר הזה?

מה? מה? על מה את מדברת?

זה מה שקרה, ניסן.

לקראת הצבעה ראשונה היינו צריכים לדבר כאן בוועדה?

הגשתי בקשה לדיון דחוף בוועדה על האיחור בהגשת התקציב לכנסת, בדרישה שנביא לפה את משרד האוצר, ונדרוש מהם תשובות על מדוע התקציב מגיע בכזה שלב, על איך הם מצפים שנדון בצורה רצינית בתקציב, על מה גרם לאיחור הזה, מה תוכניות העבדה שלהם לגבי התקציב הזה. כל הדברים האלה היו אמורים להיות נדונים פה בוועדה. ההצעה הזו לא התקבלה כי אמרו לי שלוועדת כספים אין זמן.

תסלחי לי.

אתה מפריע לי כל הזמן.

כי את כל הזמן אומרת דברים שהם לא אמת.

אני הגשתי בקשה לדיון מהיר לוועדת הכספים, ונדחיתי. חבר הכנסת מילר הגיש, ונתקבל הדיון הפתטי הזה. אלה העובדות.

ואז ועדת כספים מכנסת שוב, אפילו על חשבון זמן מליאה, דיון. תכבה את זה.

לא אכבה את זה.

מכנסת דיון על הנושא הטיפשי הזה, שבכלל אין לוועדת כספים אפשרת להכריע בו. זה בכלל החלטה של משרד האוצר. כל הדיון הזה נערך בשביל להביא לפה את התקשורת ולהוסיף עוד קולות לבית היהודי.

אני מבקש שתקצרי.

כל הדיון הזה, גם על חוק הלאום וגם על הנושאים הפופוליסטיים, וכל הניסיון לזרוק עוד גפרורים למדורה שממילא בוערת במדינה הזאת עכשיו סביב העניינים הבאמת מהותיים של הבסיס הרוחני, של הבסיס העקרוני שעליה החברה הישראלית מושתתת, כל הגפרורים האלה בראש ובראשונה נועדו להסתיר את הדברים האמתיים שהחברה הישראלית צריכה לעסוק בהם כרגע, את הנושאים האמתיים שעל הפרק, וזה הקיפאון בשכר וזה הרפורמה בשביל הבריאות הציבורית וזה תקציב המדינה, או הקיצוץ האדיר בתחבורה ציבורית שמתקיים פה עכשיו. אלה הנושאים שהיה צריך לדבר עליהם עכשיו. ובמקום זה אתם בממשלה כל הזמן מנסים להסוות את הבעיות האמתיות של המדינה באמצעות כל מיני נושאים זהותיים, כאילו הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל זה שהזהות היהודית שלה לא חזקה מספיק. ברצינות, אנחנו לא יהודים מספיק? זו הבעיה שלנו? זו הבעיה במדינת ישראל?

אני מבקש ממך לסיים.

משפט אחרון. הדבר הזה משדר מצוקה לא נורמלית כלפי חוץ. מדינת ישראל היא מדינה חזקה שלא צריכה להתבייש בזהות שלה – לא בזהות היהודית שלה ולא בזהות הדמוקרטית שלה, ועל זה המדינה הזאת מושתתת, וכמדינה חזקה העיסוק הקטנוני, האובססיבי, המפוחד הזה בכל ענייני הזהות כאילו אנחנו לא מספיק ואנחנו לא בטוחים בעצמנו, ומה יקרה אם מישהו אחר יציג עוד נרטיבים, מה יקרה אם נשמע קצת ביקורת? מה קרה? מדינה חזקה עם זהות חזקה לא מדברת בכזה פחד. היא לא פוחדת מכל דבר שאומרים עליה. אתם מתנהגים בפחדנות, אתם משדרים חולשה. אולי בטווח הקצר נראה לכם כאילו זה יוסיף לכם קולות- - -

ביקשת משפט.

שנייה. אולי בטווח הקצר נראה לכם שזה יוסיף לכם קולות. בטווח הארוך אתם מזיקים לעתידה של מדינת ישראל. איך אתם לא מבינים את זה?

אחרי ששומעים אותך מתחזק הצורך לאמת את הלאום של מדינה יהודית.

ממה אתה פוחד? אנחנו לא יהודים? ניסן.

עפר, בבקשה.

אני מתעקש לדבר לעניין, כי הנושא הפרוצדורלי, למה נתכנסנו פה, ממש לא מעניין אותי.

יושבים פה נציגי משרד התרבות. להבנתי, יש פה אי-הבנה בסיסית ועמוקה של השאלה, מהי תרבות בכלל ומה תפקידם של מוסדות תרבות. תפקיד מוסדות תרבות הוא לא לחנך ולא לתת את הנרטיבים הטובים מול אלה הרעים, אלא תפקידם הוא להציג תרבות. אני ראיתי בסינמטק את הסרטים של הנרי ריפנשטיין. האם זה אומר שהסינמטק מעודד אידיאולוגיה נאצית? מי שרוצה להבין את המאה ה-20, מי שרוצה להבין את הנאציזם, מי שרוצה להבין – לא רק לשבת כל היום ולומר, ובצדק, שלעם היהודי נעשתה אחת הזוועות או אולי הזוועה הגדולה בהיסטוריה, חייב לראות את הסרטים האלה, ותפקידו של מוסד תרבות הוא להציג אותם. ומי שרוצה לשאול את עצמו שאלות של זהות ולהתמודד אתן, חייב להכיר זהות, ותפקידו – לא אפשרות אלא תפקידו של מוסד תרבות הוא להציג לו את הנרטיב של הצד השני. בזה הוא לא מטיף, בזה הוא לא עושה שום דבר רע, והוא לא צריך לאזן את זה. זה נקרא תרבות. עצם ההעלאה של זה כנושא שאנחנו צריכים להתגונן מפניו או לאזן אותו, היא הבנה בסיסית של מה זה תרבות.

תפקידה מדינה הוא לממן את התרבות שלה, ובמובן שעליו אני מדבר – לא את התרבות שמוצאת חן בעיני השלטון הקיים, לא את התרבות שמוצאת חן בעיני מישהו אחר. את התרבות כפי שהיא, זה תפקידה לעשות. מדינה שלא עושה את זה היא ערימה, מה שקרא בני פלד למדינת ישראל בשנות ה-70: קהילה מפוחדת שמחכה שיבוא הפוגרום.

אני שמח שהדיון הזה מתקיים. ממש לא מעניין אותי אם ועדת הכספים צריכה לדון בזה או לא. אני שמח שניתנת לנו ההזדמנות לומר, חברים ממשרד התרבות, תממנו תרבות ושבו בשקט. וביום שאנחנו נפסיק לממן תרבות, כי התוכן שלה לא מוצא חן בעינינו או לא נראה לנו או לא מתיישב עם מה שאנחנו חושבים שהוא אמת, ואני בהחלט חושב שמה שהיה פה בשנת 1948 היה מלחמת העצמאות של הקהילה היהודית, של העם היהודי שחי פה, שכתוצאה ממנה קמה מדינת ישראל, אבל אני אממן בשמחה את ההצגה של כל דבר אחר, יהא אשר יהא, ואגב, אני גם בעד שעמיר בניון ישיר. אולי נשיא המדינה לא רוצה שישיר אצלו. זה גם בסדר, אבל תנו לו לשיר, רק שיעשה שירים טובים ולא חרא של שירים, כמו שהוא עושה עכשיו.

תודה רבה. שולי ואחר כך דב.

אפשר לומר, שימשיכו לעשות הצגות, רק לא חרא של הצגות שמציגים עכשיו.

מצעד כוכבים. אני הולך למליאה, אדוני. חלאס.

אנחנו מצטערים שאתה עוזב אותנו. שולי, בבקשה.

אני חושבת שהדיון פה הוא בעיקר-בעיקר סוג של פופוליזם זול, חברותיי, מבחינתי, מיכל. זה האמירות שהמציאות הזו שבה חברי הכנסת עולים להר הבית ומוסיפים גפרורים למדורה. לא. פסטיבל סרטי נכבה, הוא לא מוסיף גפרורים למדורה. הוא לגיטימי.

גם הוא.

אותו מדינת ישראל צריכה לממן, כי הוא תרבות.

מממנת?

מממנת, אחרת מה קפצתם? וראה זה פלא, לא תקפוץ. אבל יש פה צביעות בלתי-נסבלת. תרבות, חברים, היא לא רק מה שמוצא חן בעיניכם. העלייה להר הבית היא לא גפרור. תרבות היא הכול.

יפה. הסכמנו. הר הבית זה תרבות או דת?

לא. הר הבית זה דת וריבונות. אבל הדיון פה הוא לא על הר הבית. לכן אמרתי למיכל בירן שלהכניס פה את האמירה הפופוליסטית, שאנחנו מוסיפים גפרורים בעלייה להר הבית- - -

אפילו ראש הממשלה ביקש מכם להפסיק. לא בדיוק עשית את זה.

ממתי את מסכימה עם כל דבר שראש הממשלה חושב? אם את תסכימי עם כל מה שראש הממשלה חושב, ומדינת ישראל תהיה יותר יהודית ויותר דמוקרטית ממה שהיא היום, אני מסכימה להיענות לבקשה.

יותר דמוקרטית זה ממש לא הכיוון שלכם, שולי.

ברוך ה'. מזל שאת הדמוקרטיה שלנו אנחנו לא שואלים אותך, איך היא צריכה להיראות.

בהר הבית היא נמצאת.

היא גם נמצאת בהר הבית. הזכות שלי להתפלל על הר הבית היא כמו הזכות שלך. והבעיה, שאני מסכימה לזכות שלך, ואתה לא מסכים לזכות שלי.

חצי מנדט השיגה עכשיו.

עליתי להר הבית לפני שנבחרתי לכנסת, ובעזרת ה' אמשיך לעלות גם אחרי שאהיה חברת כנסת. זה אינו נוגע. אבל הצביעות שחוזרת פה שוב ושוב – ביום שני חבר כנסת עומד על הדוכן, ואומר ליושב-ראש באותה ישיבה: תיחנק עם החוק, והשני אומר לו פשיסט. אז על זה, חבר הכנסת עיסאווי פריג', אתה לא צעקת.

את יודעת מה זה פשיסט?

בטח שאני יודעת.

אבא אחימאיר כתב טור בשם פנקסו של פשיסטן.

אתה רואה שהצלחת לעשות דיון פוליטי?

עיסאווי, צא לדקה, ותוכל תחזור אחר כך.

- - -

1933 תיזכר בזכות השמות המזהירים של מוסולוני- - - והיטלר. זה כתוב אצלכם, במסורת שלכם.

לדקה ואחר כך תחזור. תירגע קצת.

ממה אתם נעלבים כשאומרים פשיסט?

ניסן, אתה מביא דיון פוליטי.

אל תוציאו. הוא ייצא לבד.

אתה מוציא אותי בדיון פוליטי. בושה. אל תשתמש בזכות- - -

תירגע. צא לדקה ותחזור. סיימי.

(חבר הכנסת עיסאווי פריג' יוצא מהאולם)

יש דרך להפוך את הדיון הזה ליותר פופוליסטי ויותר בעייתי?

שולי, סיימי.

כשחבר הכנסת שמעון אוחיון עושה השוואה בין נתן זך לעמיר בניון, על זה קופצים. על זה קופץ חבר הכנסת עיסאווי פריג'. אז או קופצים על הכול, או לא קופצים בכלל. או מציגים הכול, ובכל מקום, כלומר הצגות נוסעות גם לקריית ארבע וגם לאריאל, או לא מציגים בכלל. אם משרד התרבות מממן תרבות, בבקשה - יממן תרבות בכל חלקי החברה הישראלית, ולא רק מה שעונה על השאיפות שלכם, שהמדינה הזאת תפסיק להיות יהודית ותפסיק להיות דמוקרטית, כי זה מה שקורה פה, כי כשמציגים סרטי נכבה ושיבה, אני שמה סימן שאלה: האם אני צריכה לממן את מי שאומר בקול צלול: אני בעצם רוצה שלא תתקיים פה יותר מדינה יהודית?

תודה, שולי. דב, אחרון הדוברים, שלוש דקות. אחר כך, אם תרצו, משרד התרבות, אשמח לשמוע אתכם.

תודה, אדוני. קודם כל, הגיע הזמן שוועדת הכספים תקבל החלטה עקרונית. אנחנו מטפלים קודם כל בבעיות של בני אדם. אנחנו נותנים קודם כל תשובות אמתיות לשאלות אמתיות, ואחר כך, אם יישאר לנו זמן, אנחנו יכולים להתחרות בהתלהמות. בואו נקבל סוף-סוף את ההחלטה הזאת.

אני העליתי את הסיפור של מגבות ערד, כי אני חייב לומר לכם שהוא פוצע את דם לבי. 180 עובדים נמצאים ברחוב. כל יום אני מדבר אתם. הם אומרים: אנחנו מחכים לעזרה מהכנסת. איפה הכנסת? החליטה מליאת הכנסת להעביר את הדיון הזה לוועדת הכספים, ו-וועדת הכספים לא מצליחה למצוא זמן לדיון, אבל כשעולה נושא של סינמטק, ישר, מהיום למחר, אפילו לא הספיקו להזמין, כן הספיקו להזמין, עם נציגים, בלי נציגים. מהיום למחר הכול דחוף.

אני מציע שנקבל פה החלטה עקרונית של הוועדה: קודם כל, לטפל בבעיות של אזרחי ישראל. קודם כל לתת תשובות למובטלים. קודם כל לתת פתרונות לבעיות החברתיות. קודם כל לדאוג לחיים של בני אדם כאן, ואחר כך אפשר את כל הזמן שנשאר להתחרות בינינו בהתלהמויות בכל הנושאים.

לעניין הנושא שבפניך, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהדיון הזה מיותר, ויותר מזה – הוא גם מאוד-מאוד מזיק. כשעלה החוק של חבר הכנסת מילר, אמרנו: זה חוק בעייתי, הוא חוק פסול ומזיק, כי הוא חוק של צנזורה תרבותית, ובחוק כזה אין שום תועלת, אבל יש בו הרבה מאוד נזק. אם הציבור הערבי במדינת ישראל מרגיש פצע של הנכבה, לא החוקים של אלכס מילר ירפאו את הפצע הזה. אני אומר את זה באופן הכי אובייקטיבי בעולם. מי שישכנע אותי שאפשר לרפא פצעים באמצעות חוקים שאוסרים לדבר עליהם יגלה פלא רפואי שאף אחד מאתנו לא הכיר. כיוון שחברת הכנסת מועלם, שאני מאוד מכבד אותה, באה מתחום הרפואה, היא יודעת שיש הרבה דרכים לטפל בפצעים, אבל דרך ההכחשה היא לא דרך שעובדת. אפשר למרוח יוד על הפצע, אפשר לחבוש אותו, אפשר אולי לעשות טיפול יותר מעמיק כדי לטפל בו, אבל אי-אפשר לגרום לאנשים לא להתייחס לפצע שלהם על-ידי זה שאומרים: הוא לא קיים.

החוק הזה הוא חוק מסוכן, כי הוא חוק של השתקה וחוק של סתימת פיות, אבל אני רוצה לומר לכם את הדבר החמור במיוחד: החוק הזה עובד עוד לפני שתתקבל החלטה. בעצם הדיון הזה שמתקיים כאן כאן כבר אנחנו מבצעים את הצ'ילינג אפקט. כבר אנחנו מעבירים לכל מוסדות החינוך בארץ את המסר: תיזהרו - יש דברים שלא מוצאים חן בעיני חבר הכנסת אלכס מילר, וגם בעיני יושב-ראש ועדת הכספים, והוא יכול לכנס לכם דיון, ומחר לגדוע את צינור הכספים שלכם. אין תרבות בלי מדינה.

תקרא אותו לסדר.

אין תרבות בלי המדינה. אי-אפשר לומר: אנחנו נעצור את צינור החמצן של התרבות למוסדות התרבות, והתרבות תימשך.

תקצר בבקשה.

אני מקצר. הסינמטק הוא מוסד מאוד-מאוד מפואר. הוא חלק ממוסדות התרבות והקולנוע הישראלי. אני חושב שמעבר לכל הוויכוחים, באמת, ויש פה בבית הזה המון ויכוחים, אבל אם יש דבר שלפחות כולנו יכולים להתגאות בו זה בהישגי הקולנוע הישראלי. באמת. קולנוע במדינה כל כך קטנה מייצר הישגים כל כך מדהימים. הסינמטק הוא אחד הכלים המרכזיים ביותר של קידום תרבות הקולנוע בישראל. ומרוב סופר פטריוטיות רוצים לסגור ולהחניק ולהשתיק את מוסדות התרבות החשובים ביותר.

לגבי המתכונת של הדיון הזה, יש פה משהו לא מתקבל על הדעת. אפילו במשפט פלילי אי-אפשר לומר לאנשים: מחר בבוקר יש לכם דיון, להודיע לכם, אנחנו כבר מחליטים.

למיטב ידיעתי זה היה הבוקר.

הודענו להם אתמול.

חוסר אמת תורם לעניין.

לאנשים יש סדר-היום. לכן אני אומר, מעבר לכל ויכוח ולכל דיון, אדוני היושב-ראש, זו תהיה שבירה של נורמות בסיסיות בכנסת, שבירה של כללי הצדק הטבעי. אתה רוצה לבוא למישהו, יש לך טענות - תן לו הזדמנות לדבר ולהשמיע את טענותיו.

ומשפט אחרון על הפשיזם. אני מאוד התפלאתי שחבר כנסת מסוים, שהיה יושב-ראש ישיבה בכנסת, כל כך נעלב כשהוגדר בתיאור פוליטי שאולי יש עליו ויכוח, ואם חבר הכנסת פייגלין חושב שהוא לא פשיסט, זכותו להסביר למה לא, אבל כאשר המדינה באה ומתערבת וסותמת פיות ואומרת: לא ניתן לתרבות להתקיים, ולא ניתן לסינמטקים לפעול- - -

דב, בבקשה.

אם זה לא פשיזם, חברות וחברים- - -

איפה הייתם אתמול?

לכן, אדוני היושב-ראש, הצעות הסיכום שלי לדיון הזה הן אלה: הצעה ראשונה, אני מציע- - -

כבר עברת את הזמן שלך פעמיים.

הצעות. זה לא במסגרת הדיון.

אז תגיד את זה במשפט אחד.

גברתי היועצת המשפטית, הצעות אני יכול לומר?

חזרת. טוב, נו, בבקשה.

לא נימוקים. עכשיו זה הצעות אופרטיביות, ששה סעיפים קצרים שאקריא אותם כדי שחברי הוועדה יידעו מה אני מציע לסיכום הדיון, ואפשר יהיה לקבל את ההחלטה. הסעיף הראשון הוא, הוועדה דוחה את בקשתו של חבר הכנסת אלכס מילר להתערב במימון הסינמטק. שתיים, הוועדה מביעה הערכה לסינמטק כמוסד תרבות מוערך, ראוי וחשוב בחברה הישראלית. שלוש, הוועדה מעריכה שענף הקולנוע הישראלי הוא מקור לגאווה ולאופטימיות, ו-וועדת הכספים תעשה הכול כדי לקדם את הענף.

דב, זה ממש לא בסדר. היית צריך לומר את זה בדברים שלך.

זאת הצעה.

דמוקרטיה - אתה משתיק אותו?

טוב שאתה לא מציע להכריז עליך כראש ממשלה.

הסעיף הרביעי, הוועדה תקפיד להבא לתת עדיפות לטיפול בבעיות אמתיות חברתיות של ציבור ישראלי, וקודם כל למקרים של סגירת מקומות עבודה, מפעלים ופיטורי עובדים. חמש, הוועדה תימנע מלקיים דיון שבו יש שלילת זכויות מגוף כזה או אחר בחברה הישראלית מבלי להקפיד שהגוף הזה יוזמן לפחות שבוע מראש, ויוכל להכין את טיעוניו.

אדוני, את הסעיף הששי אני מוחק. השעה 11:31. ההיתר להמשך קיום ישיבת הוועדה הסתיים. אני מבקש לפזר את הישיבה.

אני יודע, ולהבא נפעל בדרך הדמוקרטית שאתה לימדת אותנו. היה לך הרבה מאוד פריבילגיה וקרדיט.

לפי איך שהוועדה תחליט, שפשיסט זו מחמאה מעתה ואילך.

שולי, בבקשה. היה לך הרבה קרדיט, וניצלת אותו באופן לא הוגן. רק שתדע. לא מכובד.

באמת עבר הזמן, ואנחנו לא יכולים להמשיך כי קיבלנו את האישור עד 11:30, ודב ניצל את זה כדי למשוך את הזמן. יכול להיות שבשבוע הבא - אני רוצה להזכיר- - -

אני מציעה שנדחה את כל דיוני התקציב לסוף מרס, ועד אז אפשר לדון בסינמטק. בואו נעבור על התמיכות של כל- - -

למה? זה כדאי.

הארץ בוערת, ומתעסקים בזה, כאילו אין לך תקציב.

למה צריך לדון בזה בוועדת כספים?

- - -

עיסאווי. מאחר שהסמכות לקצץ או לשלול תקצוב, ולא דיברנו שלסגור את הסינמטק או משהו, וגם אם ירצו לעשות, יוכלו אולי לעשות, אבל מדובר פה בתקצוב של מוסדות המדינה. פשוט שכחנו שיש חוק. אנחנו מדברים רק על החוק - לא דיברנו על שום דבר אחר. חוק שכנסת ישראל אישרה, שאומרת ששר האוצר ישקול קיצוץ או הפסקת תקציב של המדינה באותם גופים, שיש פה רשימה, מה הם עושים, כולל מי שציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל בשבילו - זה החוק. כל מי שדיברו גבוהה-גבוהה- - -

פסטיבל לא מנוגד לחוק.

זה שר האוצר צריך לשקול.

- - -

אני מבקש. לא הפרעתי לך. לכן אני אומר שיש חוק, וכל אלה שדיברו על גבוהה-גבוהה על דמוקרטיה- - -

היועצת המשפטיים- - -

מאחר שהחוק לא מוצא חן בעינינו, אנחנו מבטלים אותו – זה הדמוקרטיה של השמאל.

אתה אומר דברים שהם לא נכונים. תן בבקשה ליועץ המשפטי של הוועדה- - -

אנחנו דיברנו לפי החוק, אבל מאחר שהיכולת שלנו לפנות לשר האוצר, עבר זמננו- - -

אנחנו מבקשים חוות דעת מהיועצת המשפטית. אתה חייב לאפשר לה.

מה הדיון הזה קשור? למה לא פנית לשר האוצר לפני הדיון?

אתה לא מוכן לתת לי לדבר? מאחר שעבר הזמן, לא אוכל להגיע לדברים מעשיים של הישיבה. יכול להיות שנעשה אותה בנפרד. אני כיושב-ראש יכול לפנות בנפרד. זה לא קשור לוועדה. אבל יש פנייה של ועדה, אם היא רוצה.

אז מה אתה צריך את הדיון?

אם נחליט, לפי ההתפתחויות, כן להמשיך כדי לשמוע גם אתכם, ואולי אז יבואו נציגי הסינמטק, שנוכל לעשת את זה כדי שנוכל לקבל החלטה, פשוט בגלל סיום הזמן לא אוכל לקבל החלטות מעשיות מעבר לזמן. הישיבה נסגרת, ויכול להיות שיהיה לה המשך.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:40.>