PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
08/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 302>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ה (08 בדצמבר 2014), שעה 11:00

<חינוך לחקלאות - לציון יום המגזר החקלאי>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

אורי אריאל
זבולון כלפה

דוד רותם

איילת שקד

>
ד"ר אורית גינזבורג - מנהלת תחום שטחים פתוחים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הדר הלר - מנהלת היחידה לנוער שוחר מדע, מכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פרופ' יורם קפולניק - חוקר, מנהל מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דנה הורנשטיין - יועצת למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יואל אבני - מדריך חממות חקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אלונה עובדיה - מנחה עבודות גמר בביה"ס מקווה ישראל, עובדת במכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אלונה שדה - מנחה עבודות גמר, מכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבי אלקיים - מפמ"ר מדעי חקלאות, משרד החינוך

ד"ר דיויד קדיש - מנהל, החווה החקלאית פתח-תקווה, משרד החינוך

ז'ן קלוד אטלי - מדריך ארצי להוראת החקלאות, משרד החינוך

שי רייכר - שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ישראל נדיבי - מנכ"ל, מרכז מועצות אזוריות

רינת חכים - תחום חברה וקהילה, מרכז המועצות האזוריות

אוריאל בן חיים - חקלאות וקיימות, מרכז המועצות האזוריות

סיגל מורן - ראש המועצה, בני שמעון

הדר מוריץ - דובר, מועצה אזורית בני שמעון

אייל בלום - ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה

חמי ברקן - יו"ר, ועדה חקלאית, מועצת ערבה תיכונה

ארל'ה דבוראי - מנהל פיתוח, מועצת ערבה תיכונה

רינת רוזנברג - דוברת, מועצת ערבה תיכונה

מנשה פולק - רכז ועדה חקלאית, מועצה אזורית חוף כרמל

דויד היימן - מנכ"ל, התאחדות האיכרים

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת, התאחדות האיכרים

נחמיה רפל - מזכ"ל, תנועת הקיבוץ הדתי

ידידיה צור - מנהל כספים, הקיבוץ הדתי

צביקה פורת - מרכז אגף המשק, הקיבוץ הדתי

שרגא וילק - אגף משק, הקיבוץ הדתי

שירי ארדיטי נחום - מנכ"לית, בני המושבים, תנועת המושבים

צורית וידה מיקיי - מנהלת תיירות כפרית, תנועת המושבים

סער איילון - מנהל, מחלקת צעירים וחיילים, תנועת המושבים

דפנה כהן-נוריאל - דוברת, תנועת המושבים

עוזי צוקר - מנהל, תוכנית "רגבים"

שמוליק שוורץ - מנהל, תכנית "נטעים", מדרשת "מיצר"

איציק גזיאל - מנהל החווה האקולוגית חווה ואדם, מודיעין

רות סגל - מורה, חווה חקלאית פתח-תקווה

יהונתן טל - למד בחווה החקלאית פתח-תקווה

שניר ברנר - הורה מלווה, חוות פתח-תקווה

ניצן בואנו - תלמיד

דור בן נון - תלמיד, "רגבים"

ליה בר-סלע - תלמידה

אור ברנר - תלמידה

אוראל ג'רהיאן - תלמיד בית-הספר החקלאי "מקווה ישראל"

תמר חן - תלמידה

אסף שילוח - תלמיד, "חווה ואדם"

עינב שמולביץ' - תלמידה, בית-ספר "חוט השני", "חווה ואדם"

נחום פרידמן - ראש מצפה לכיש, "השומר החדש"

שרה קמפלר - תוכנית המנהיגות, "השומר החדש"

בן-זמרה - ש"ש, "השומר החדש"

מור גבאי - ש"ש, "השומר החדש"

יואל זילברמן - "השומר החדש"

טל חג'בי - ש"ש, "השומר החדש"

ברק חדד - ש"ש, "השומר החדש"

שחר יוספי - ש"ש, "השומר החדש"

אגם לוי - ש"ש, "השומר החדש"

עמית סיון - ש"ש, "השומר החדש"

אביחיל סמולר - ש"ש, "השומר החדש"

כהן רז - ש"ש, "השומר החדש"

יעקב נוקד - ראש בית-מדרש "קדם"

אבי ברזני - חניך, בית-מדרש "קדם"

לידור לוי - חניך, בית-מדרש "קדם"

עמיחי גילר - מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי דגים

יוסי יעיש - מזכיר, ארגון מגדלי דגים בישראל

חי בנימיני - מזכיר, ארגון מגדלי הפרחים

דודו קוכמן - מזכ"ל, האיחוד החקלאי

מגן נסים - חקלאי פעיל ציבור, מושב חצב

יצחק טובלי - מרכז הקרקעות, התאחדות חקלאי ישראל

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, האיחוד החקלאי

חגי שמידוב - מרכז משק, חבר הנהלה, איחוד חקלאי, הדר עם

רן שדה - מרכז, משק חצבה

אורית כהן - דוברת, קק"ל

אביעד פרקש - מנכ"ל, מדרשת "מיצר"

שמעון שורק - מנהל בית-מדרש, חבר קיבוץ שדה-אליהו, עמק המעיינות

שחף טנצר - מנכ"ל, מחלבת כפר תבור, מועצת החלב

שמואל - חקלאי, גבעת נילי, ענף מטעים נשירים

יעקב ברונו - חקלאי, גבעת נילי, ענף מטעים נשירים

שמעון בכר - חקלאי פעיל ציבור, מושב צרופה

מוטי מזרחי - חקלאות ציבור, מושב צרופה

יובל סובינסקי - סמנכ"ל שיווק, "אפימילק"

נועה יוניש - מנהלת שיווק, "אפימילק"

חן סטפמן - "אפימילק"

רבקה וידר

רונית יצחק
<חינוך לחקלאות - לציון יום המגזר החקלאי>

שלום לכם, מה אומר לכם? נחמד לפגוש אתכם, תאווה לעיניים, אחר כך אפשר גם לטעום את זה?

בסוף היום, בשתיים וחצי.

בסוף היום. מה אגיד לכם? בסדר היום הדחוס והדחוק של הכנסת אולי זה מסמל שכך ביום האחרון לפני שאנחנו מתפוגגים, עוסקים בעניין חקלאות.

דברים הכי אמיתיים.

שהיא בעצם באמת אחד הדברים הכי אמיתיים, כפי שאתה אומר, חבר הכנסת כלפה, והדברים אולי גם הכי חשובים. אז אני שמח בכך שבמסגרת היום הזה של לשים את החקלאות בראש סולם החשיבות, אנחנו עוסקים גם בחינוך לחקלאות. גם אני תוצר של מערכת החינוך כשעוד היו גם בתי-ספר חקלאיים, יום בשבוע או חצי יום בשבוע היינו הולכים לחווה חקלאית לעבוד וללמוד חקלאות, ובכלל. ועל כן, טוב עשית, חבר הכנסת כלפה, ששמת את הנושא הזה על סדר-היום. הכנסת הזו לא משופעת בייצוג ראוי וחזק של ההתיישבות החקלאית במדינת ישראל, כפי שכנסות קודמות היו מיוצגות, ואתה בעצם מייצג נאמן של המערכת.

משתדל.

זהו, יש לנו פה סדר דוברים, אבל ניתן לך אולי לומר כמה מילים, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, א', אני מודה לך ולצוות של הוועדה על הקיום של הדיון. זה לא דבר טריוויאלי ופשוט שביום כזה מתקיים דיון פה בכנסת. כמו שאתם רואים, ההמולה בחוץ רבה מאוד, ההימורים השונים, בחירות מתי, מי, איך, למה. אבל אנחנו פה נעסוק בדברים האמיתיים והשורשיים.
אני חושב שנגעת נכון בנקודה, כי באמת זו הזדמנות נאותה להציג פה תחום שלא מקבל הרבה חשיפה במהלך השנים, ודווקא גילית שבשנים האחרונות נעשית פה עבודה גדולה מאוד. יש פה אנשים גם ממשרד החקלאות, גם ממכון וולקני, גם ממשרד החינוך, שבעצם שמו להם מטרה ומשימה להעמיק את הנושא הזה של חינוך לחקלאות, שזה לא יהיה רק נחלת העבר, אלא ליצור את זה בכל מיני כלים עכשוויים. נדהמתי לראות שיש פריסה אדירה של הדברים הללו ממש מדן ועד אילת. ואשמח מאוד שלא נבזבז את הזמן לחבר'ה, וניתן את רשות הדיבור לפי סדר הדוברים, אז רשות הדיבור היא שלך.

אדוני היושב-ראש, שמנו את הדגש לפי בקשת חבר כנסת כלפה על הצעירים, שהם יציגו, ולכן אנחנו מתחילים עם החווה החקלאית בפתח-תקווה, ד"ר דיויד קדיש והתלמידים, בבקשה.

בבקשה.

תודה. בשביל הפרופורציות, לחווה החקלאית בפתח-תקווה מגיעים 2,000 תלמידים בשבוע, כל שבוע במשך 60 שנה. פתח-תקווה בעבר עיר ואם, ופתח-תקווה היום, אזורי תעשייה, כרך, לא רואים את השמש. וזאת החווה החקלאית המחברת בין הכול, בין פעם להיום את הריאה הירוקה.

הייתי שם וראיתי בעיניים.

והאיומים שעומדים בפנינו, לא נרחיב. התשובות שלנו, אתר מורשת ושימור, רוזה כהן אמם של יצחק ורחל רבין, תמונה מ-37' של יצחק רבין, כנס שהתקיים של בוגרי החווה החקלאית. בחווה שלושה בסיסים, שלוש רגליים: חקלאות, ערכים וחקר. החקלאות באה לידי ביטוי בעבודה של תלמידים בגן הירק, במשתלה, בחממות הירקות, בחממות צמחי בית, בפרחים, בחלקה האורגנית, וכמובן בערכים של קיימות. מכוורת, נושא הערכים, התלמידים נחשפים לטבע ולצומח, עובדים כמובן בגן, עוזרים, עובדים, מתקשרים זה עם זה, עובדים בקבוצות, נהנים, וכמובן קשר לאדמה.

ערך מיוחד בפתח-תקווה, הקשר לקהילה האתיופית, מבוגרים עובדים יחד עם התלמידים, בנינו ביחד את המבנה המסורתי שלהם עם בוץ כמו שצריך, ילדים פה דורכים על בוץ באגרגט מיוחד. אירועי שיא, אירועי קהילה, מאות אנשים, ראש העיר, והיום יש לנו את הכפר.
בנוסף, אנחנו מגדלים את הטף יחד אתם וקוצרים אותו, מגדלים ירקות. ימי שיא קהילתיים עם כל השכונות, הרבה אירועים קהילתיים, נגינה בטבע. אנחנו תומכים בהקמת מרחבים ירוקים בבתי-הספר בעיר בצורות שונות, והילדים בסוף מקבלים את התוצרת להנאתם.

חקר, גם כן נושא חשוב מאוד בחוות. הילדים מתנסים, יוזמים, עושים פעילויות, יוזמות עסקיות, הרצאות, מרצים ממכון וולקני, עובדים ברמה גבוהה מאוד, ניסויים, חקר, בדיקות, וגם טיפחנו זנים אצלנו. הנה התוצרים.
ולסיום, לעולם אל תטילו ספק שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולים לשנות את העולם, למען האמת זה הדבר היחיד שאי-פעם מביא לשינוי. תודה.

תודה רבה. מישהו מהילדים?

כן.

הגעתי לחווה בכיתה ב', הייתי שם בכיתות ד' ו-ו' ועשינו שם עבודת אדמה וניסויים מדעיים. הגעתי לשם בתור ילד מהעיר ולא ידעתי ממש על הערך של החקלאות, ואני מרגיש שהחווה באמת קישרה אותי לערך, קישרה אותי לאדמה. אני מרגיש גם שבתור אחד שלומד עכשיו היי-טק, שהחווה באמת פתחה את האפשרות לי ולחברים שלי, אנחנו שוקלים גם לעבוד בהיי-טק בחקלאות כי יש הרבה מקצועות: ביו-טכנולוגיה, הנדסה גנטית, תקשורת לוויינים, וזהו.

בבקשה.

שלום, אני אור.

ואני תמר.

<אור ברנר>
ואנחנו מ"חטיבת הביניים רשיש" בפתח-תקווה, ולפני שנה גם אנחנו עברנו פרויקט בחווה החקלאית פתח-תקווה.

לימודי חקלאות וסביבה בשבילנו זה בעצם טבע עירוני, זו חוויה לגעת באדמה, לטפח אותה, לעבוד אותה ולגדל צמחים בכוחות עצמנו. הלמידה בחווה שונה ומשמעותית גם לחיים. בחווה יש מרחבים פתוחים ושטחים ירוקים ויש גם אוויר צח לנשימה.

הנושא המרכזי בו עסקנו שנה שעברה היה יזמות עסקית, צמחי תבלין בושם ומרפא. כל הנושאים בהם עסקנו ביזמות עסקית היו בשילוב טכנולוגיה. למשל, השתמשנו במכשיר למיצוי שמנים אתריים מתוך צמחים שונים. דרך נושא זה לקחנו גם את הקיימות בידיים. למשל, השתמשנו בשאריות צמחים לחיפוי הקרקע וככה חסכנו במים. למדנו גם לגדל צמחים שונים בשיטה האורגנית ללא חומרים שמסכנים בריאות, בחומרים טבעיים, לדוגמה, קומפוסט.

לחקור, לטפח, להפיק, לייצר, לפרסם ולשווק, אלו מיומנויות שרכשנו דרך הלימודים שלנו בחווה החקלאית. גילינו גם שמקצוע החקלאות מכיל בתוכו מקצועות רבים, ביניהם: מדעים, תעשייה, כלכלה, כימיה, פיזיקה, ומחזק מקצועות כמו: בוטניקה, זואולוגיה ואקולוגיה. מקצוע החקלאות מלמד ערכים רבים כמו: אהבת הארץ, הקשר לאדמה, גישה חיובית לסביבה, אחריות, נחישות, התמדה, נתינה, מסוגלות, עזרה לזולת, יצירתיות וחדשנות. ומעל הכול, מקצוע החקלאות מחבר אותנו לקהילה, למורים, להורים, לתלמידי בית-הספר, שיתוף הקהילה האתיופית, כמו שראיתם במצגת, ולאזרחי העיר.

מוצרים אורגניים - מזון לגוף ולנפש.

יפה מאוד.

אני לומדת בכיתה ו' בבית-הספר - - - ואני עוברת עכשיו את התהליך שתמר ואור סיפרו לכם עליו, ואני מקווה שגם השנה הפרויקט ינחל הצלחה כמו שנה שעברה.

תודה רבה לכם. חווה אקולוגית.

אני מצטרף לכל מה שאמר דיויד. אגיד רק שהדגש אצלנו הוא קיימות הלכה למעשה. זאת אומרת, החווה בנויה באופן שלם בקיימות, הווה אומר, הבנייה היא בנייה ירוקה, זה מקש ורבבה, אבל בנייה שמחזיקה ונראית נפלא. אנחנו מטפלים במים, אם זה לגרום לכך שכל המים יחדרו למי התהום, הפוסיליים, ולאפשר להם להיכנס, קליטת מים מהגגות. כל מערכת החשמל שלנו, ויש הרבה מאוד עובדים ואנשים שמסתובבים, היא ממערכת סולרית, אנחנו לא מחוברים לחברת חשמל. השירותים שלנו הם שירותי קומפוסט.

יש לנו קבוצה גדולה מאוד של "שינשינים", חבר'ה של שנת שירות שעובדים בחווה ומנהלים חלק לא קטן מהדברים שקורים בחווה. פיתחנו תוכנית עם הסוכנות היהודית שנקראת "אקו-ישראל", יש לנו כ-30 סטודנטים בשנה שמגיעים, לומדים קיימות בחווה, עולים עלייה לרגל לירושלים, קוטפים את היבול שהם גידלו ועולים אתו לירושלים ועושים אתו פעולה מדהימה במשך שלושה ימים. הם מגיעים לירושלים וכאן נותנים את זה לבתי תמחוי אליהם אנחנו כבר מכוונים.
המטרה העיקרית של החווה זה לחבר אנשים בחזרה למקורות המאוד בסיסיים שלהם, אל הטבע. אנחנו מתרגמים קיימות בחווה במילה אחת: הגינות. איך אנחנו נעשים אנשים הגונים ומודעים? הגונים לא רק כלפי בני-אנוש אלא כלפי כל אדם וכל יצור וכל דבר שאפשר, אנחנו מסתכלים על האדמה, על המים.

שאין דבר פסול בעולמנו, יש דבר שאיננו במקומו. אנחנו מאוד מנסים ליישם את זה הלכה למעשה. אין פסולת, יש דברים שאנחנו לא יודעים להניח במקום, ולצערי הרב, זה הולך ומתרבה בעולם שלנו, בעולם של יצרנות וצרכנות. יש כ-25 בתי-ספר שיש בהם מרחבים ירוקים - - -

אתם חלק ממערכת החינוך ביישוב?

אנחנו חלק מהחוות החקלאיות. אנחנו חלק ממערכת החינוך במודיעין, לחלוטין.

חווה היא בית-ספר לכל דבר עם סמל מוסד, עם מנהל וכו'.

המפקח שלהם.

אני מפמ"ר למדעי החקלאות.

אז יש לנו כ-25 בתי-ספר כשבכל בית-ספר יש מרחב מאפשר צמיחה, זו בעצם מיני חווה, ושם מתרחשים דברים מדהימים, כאשר המטרה העיקרית היא ליצור הדהוד של הילדים לערכים פנימיים שלהם, לעולם הרגשות שלהם ולעולם שלהם כאנשים מודעים. יש לנו כ-30 גני-ילדים שאתם אנחנו עובדים וקורים דברים נפלאים. אנחנו מעורים בנושא הפרדת הפסולת, היינו מאלה שדחפו שזה יקרה בעיר מודיעין. מרחב של דברים.

מישהו מהילדים?

כן, בטח.

אני אסף שילוח מכיתה ה'2 בבית-ספר "חוט השני" בשכונת אבני חן במודיעין. יש כזה דבר שנקרא "מרחב חוץ כיתתי", שזה כזו חווה אבל מרחב טיפה יותר גדול, יש כאלה ספסלים שזו כאילו כיתה אבל בחוץ עם סככה ולומדים שם ויוצאים. הכנתי דף עם היתרונות של זה.
למידה במרחב מאפשרת לתלמידים ולמורות לגוון את שגרת הלימודים בכיתה. המרחב יכול להכיל מעל 40 ילדים בצורה מרווחת ומהוות פתרון לישיבה הצפופה בכיתה. למידה במרחב משפיעה באופן משמעותי על ירידה ברמת האלימות הכללית בבית-הספר. המרחב מוסיף נופך ירוק ומרענן לבית-הספר, וכמו כן, נותן מענה כאזור מוצל ובטוח לתלמידים לשחק ולשהות בזמן ההפסקה. המרחב מפגיש את הילדים והמורות עם עצי פרי, צמחייה מקומית, המוצאים את ביתם במרחב החוץ כיתתי. תודה רבה.

יפה מאוד. כמה שעות בשבוע אתה מבלה במרחב החוץ כיתתי?

בעיקרון כל ההפסקות. השיעורים שבעיקר אנחנו משתמשים בזה זה בשיעור מדעים, כשאנחנו יוצאים לחקור ולמצוא את הזוחלים שיש שם, ולמצוא כל מיני צמחים מעניינים שהמורה אומרת לנו למצוא.

יופי, תודה רבה לך.

אין בעד מה.

אני מכיתה ה'1 מבית-הספר "חוט השני". אצלנו יש מתנדבי "חווה ואדם" שעזרו לנו להקים שני מרחבים אקולוגיים שזו החווה האקולוגית, כמו שכבר אסף הסביר, והבוסתן, שהוא גם הסביר. הכנתי פה כמה נקודות, אני רוצה להסביר עליהם. החווה נותנת לנו למידה אחרת ומחקר אחר. זה נותן לנו שיעורי מדעים, לצאת, לחקור. אנחנו יכולים גם לגוון ולא לשבת מאחורי שולחן וכיסא, אלא לשבת כולם במעגל עם כל הטבע. גם כל הפעילויות האלה בבית-הספר נותנות לתלמידים להתחבר לטבע ולאיפה שממנו הם באו. השיעורים האלה הם בעצם שיעורים מעשיים שעכשיו אנחנו בונים את החווה, מגדלים שם צמחים, עובדים באדמה, וזהו.

יופי, תודה רבה. אבי.

קודם כול, תודה לכולם. אני שמח שניתנה לנו הזדמנות להציג את הנושא של מדעי החקלאות בכנסת ישראל. אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה מר עמרם מצנע, לד"ר שמעון אוחיון, וכמובן לזבולון כלפה, שאתו אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. ואני רוצה, ברשותכם, ככה במהירות, לתת איזושהי סקירה מהירה לגבי הנושא של החוות החקלאיות.
כפי שציינתי, החוות החקלאיות הן למעשה מוסד חינוכי שמגיעים אליו תלמידים. יש לנו היום כ-40 חוות חקלאיות בארץ, מתוכם חמש במגזר הערבי, ואחד שמשלבת גם את המגזר היהודים וגם את המגזר הערבי בחוות לוד. החוות האלה למעשה מופעלות על-ידי שני גופים: משרד החינוך כמובן, והרשויות המקומיות. יש לנו כ-50,000 תלמידים שמגיעים לחוות החקלאיות, וכפי שאתם רואים במפה, יש לנו פריסה ארצית מקריית-שמונה עד הערבה התיכונה. הזדמנות לציין את שיתוף הפעולה שלנו עם משרד החקלאות, בתוך החוות האלה יש לנו גם שתי חוות שהוקמו בתוך המו"פ. ודנה שיושבת פה לימיני שיחד עם מנכ"ל משרד החקלאות מובילים מהלך מאוד משמעותי לשלב בחינוך החקלאי גם את החוות, ולאט לאט אנחנו בעצם בעתיד נקים עוד חוות כאלה במו"פים.
לגבי המרחבים הקיימים, יש לנו מטעים, יש לנו למעשה את כל הענפים האפשריים. כפי שציינתי, מקצוע מדעי החקלאות נלמד גם בבתי-הספר היסודיים וגם בחטיבות הביניים. בבתי-ספר יסודיים יש כ-12,000 תלמידים. אני חייב לציין שבעבר מקצוע מדעי החקלאות היה שייך למקצועות הליבה, ולצערי, המקצוע הזה ירד, ויש מקום לשקול שוועדת החינוך תחליט שאולי חשוב להחזיר את המקצוע הזה למקום שראוי לו. בייחוד כאשר אנחנו רואים היום, כפי שציין חבר הכנסת זבולון כלפה, את התנועתיות בכיוון של הגדלת מספר הלומדים מדעי החקלאות גם בתיכוניים, גם ביסודי וגם בחטיבות הביניים.
בבתי-ספר תיכוניים מקצוע מדעי החקלאות, הרבה פעמים נשאלתי, האם יש דבר כזה שנקרא "חקלאות"? אז יש דבר כזה שנקרא חקלאות, יש כ-7,000 תלמידים שניגשים לבחינות בגרות ברמה של חמש יחידות לימוד, כאשר במדעי החקלאות משולב גם החלק העיוני, חלק החקר, וכמובן העבודה המעשית. הוא נלמד בבתי-ספר עירוניים אזוריים וכפרי נוער. אנחנו יכולים לציין שבכפרי נוער התרומה של המקצוע הזה מאוד משמעותית, ואנחנו יכולים גם להגיד שחלקם אפילו ממשיכים לפעול ולהתמקצע בתחום הזה.
אנחנו יכולים לציין שהמינהל ההתיישבותי מוביל את המהלך הזה יחד עם מכון וולקני, נוער שוחר מדע. יש לנו תוכניות ייחודיות שכרגע אישרנו: אגרו-אקולוגיה עירונית, מה שציין קודם בחוות מודיעין, חקלאות ימית, כרם וייננות, חקלאות מדייקת וחקלאות במורשת ישראל, שזה נושא שנמצא כמובן בשלבי התקדמות.

היעדים שבעצם השגנו בשנים האחרונות, קודם כול קיבלנו תקנון מחודש בכל הנושא הזה של החוות החקלאיות. אני יכול לציין בגאווה את עבודתה של מנכ"לית משרד החינוך שהקימה את הוועדה הזאת יחד עם ד"ר אורנה שמחון מנהלת מחוז צפון. אנחנו יכולים לציין שנעשתה עבודה יוצאת מהכלל, ובחוזר מנכ"ל הקרוב שיתפרסם נראה את כל התוצרים שהופקו מאותה ועדה.

בחינוך העל-יסודי אנחנו עובדים עכשיו על תוכנית לימודים חדשה במדעי החקלאות, אנחנו עובדים על כתיבת חומרי למידה חדשים, ואנחנו יכולים לציין גם את ההעמקה של הקשר של החקלאות לקהילה בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות.

אני יכול ככה לסיכום להגיד שבעצם מקצוע מדעי החקלאות נמצא על המפה, וחשוב לנו שוועדת החינוך תמשיך לתמוך בנושא הזה, וכמובן גם משרד החקלאות שעושה עבודת קודש. תודה רבה.

יישר כוח.

נעשה קצת קיצור דרך כי יואל צריך לעזוב אז "השומר החדש", בבקשה.

צהריים טובים, אני רוצה להתחיל בלימוד שעשינו אתמול בערב בקיבוץ גל-עד, ואחרי זה עשינו את הלימוד הזה בתל-עדשים וסיימנו אותו בלילה עם - - -

כולם יודעים מה זה "השומר החדש"?

לא.

לא בטוח.

אז תגיד.

אגיד בקצרה. יש פה הרבה נציגים שמי שירצה יוכל גם לדבר אתם אחר כך. ממש בקצרה, ארגון "השומר החדש" זה ארגון שמתעסק בשמירת אדמות המדינה במעשה ובלימוד. אנחנו מאמינים גדולים שמצד אחד אסור שאף חקלאי במדינת ישראל יעזוב דונם אחד של אדמה; ומצד שני אנחנו מאמינים שהאחריות הגדולה להמשך ההחזקה של האדמות במדינת ישראל ועיבוד האדמה הוא על הדור הצעיר. התעייפנו מלשמוע את החקלאים שמשתדלים להשמיע לבנים שלהם את המנטרה הרבה פעמים שאומרת: אסור בשום פנים ואופן – רק אל תהיו חקלאים, זאת אומרת. תעשו הכול, רק אל תהיו חקלאים. ולצד הדבר הזה אנחנו מבינים שאם לא נחזור לערכי היסוד שהקימו את המדינה הזאת, הדבר הזה לא יקרה לעולם.

התחלתי במה שקרה אתמול. אתמול למדנו ביחד את הטקסט של ברל כצנלסון שמדבר על גורל העבודה העברית בימים אלו, הוא כותב את המאמר הזה בשנת תרצ"ד, זה בספר השישי שלו, והוא מספר שם בעצם על זה שבמושבות – הוא כותב את זה ב-1933, והוא אומר שב-1933 בזיכרון-יעקב יש 6% עובדים יהודים שעובדים בעבודה עברית. אנחנו מבינים שיש איזשהו תהליך שהדור הצעיר מגדל יותר ויותר את הלימונים, את החסות, את התפוחים האלה בדבר הזה שנקרא famvile בפייסבוק עם מעט מאוד חיבור לאדמה, מעט מאוד קשר לאדמה. והדבר הזה קורה בגלל הרבה תהליכים שאנחנו מכירים, אחד, שהם תהליכים אמיתיים שיש חקלאות שיותר מתקדמת וכן הלאה. אם לפני 40 שנה היו 60,000 חקלאים, אז היום יש 11,000 חקלאים, משקים לצורך העניין. זה ברור מצד אחד.

מצד שני, אנחנו מבינים שכל התודעה הציבורית לגבי חשיבות שמירת הקרקע – היום כשאזרח בישראל הולך לצימר בצפון ורואה פרות שמנמנות וכבשים שמנמנות אוכלות באחו, הוא בכלל לא יודע שהחקלאי שכרגע רץ אחרי הכבשים האלה רץ אחריהן כי הכבשים האלה כרגע פלשו לו לשטח המרעה, כמו שקרה הבוקר בבית-לחם הגלילית, וכמו שקרא הבוקר ביבניאל, וכמו שאנחנו יודעים שקורה בעוד הרבה מקומות אחרים.
אנחנו מבינים שיש תהליך שזה תהליך של התנכרות לסיפור האדמה במדינת ישראל. זאת אומרת, היום זה בסדר עדיפות אחרון ובחוסר, נקרא לזה חוסר רצון פה של הבניין הזה להתעסק בנושא הזה. אני חושב שהיום הזה זה יום יקר מאוד, חשוב מאוד. אני חושב שבסופו של דבר הכוח העיקרי שלנו – ומי שרוצה מוזמן לבוא לראות, השנה הגיעו קצת יותר מ-10,000 חבר'ה לשטח וחוו חוויה שמבחינתם זו חוויה מעצבת משנת חיים. הם פגשו שלושה דברים: הם יצאו מהאווירה הממוזגת הזאת לאווירה שבה הם מתלכלכים, מזיעים, נשרטים, עובדים קשה; מצד שני, עוזרים לחקלאי שזה יכול להיות פלג אברוצקי בן כמונים, זה יכול להיות עמנואל במכמנים, זה יכול להיות נעמן דג בלכיש, בכל רחבי הנגב והגליל. ובמפגש הזה הם הבינו מה התפקיד של אותו חקלאי, ולא פחות מזה, מה התפקיד שלהם בלשמור על אותה אדמה.

ואסכם ואגיד שכל הדבר הזה לא יכול לקרות בלי קודקוד שלישי, אנחנו מבינים שהמלחמה הכי גדולה שלנו זה מלחמה בשטחיות, לא פחות מזה. אתמול החבר'ה המקסימים שפגשתי בתל-עדשים שגרים במושב שפעם היה נקרא תל-עדש, מושב השומרים הראשון, אחרי זה הקימו את כפר-גלעדי כמו שכולם יודעים. כששאלנו אתמול: מי זה ברל כצנלסון ומי זה אהרון דוד גורדון? אז בשונה מחבר'ה צעירים שאמרו לי בעיר אחת בישראל שזה רחוב בעיר שלהם, אז הם אמרו שאלו אנשים ציונים. כששאלנו מה זו ציונות? הם אמרו, תשמע, אנחנו לא באמת מבינים מה זו ציונות היום, אבל זו ציונות. ואנחנו מנסים לרדת מרמת הכותרות והסלוגנים לרמת השטח, ולרמה שחבר'ה יתלכלכו ויבינו שבלי שאתה מתלכלך כולך בבוץ, אין דרך אמיתית לחזור לאדמה. אחד, אנחנו מזמינים את מי שנמצא פה להצטרף לראות את הפעילות; ושתיים, לעזור לחזק אותה. ושוב, שיהיה יום טוב.

תודה רבה. חשוב מאוד לזכור שחקלאות זה לא רק ענף ייצור כלכלי. חקלאות זה הקשר אל אדמה, אל הקרקע, - -

נכון, אל האדמה.

- - בעצם אל הערכים ולמקורות, ובזה אני מסכים מאוד. תודה רבה ליואל מ"השומר החדש". ונחזור חזרה לבית-ספר העל-יסודי "רגבים".

תוכנית "רגבים" זו רשת של שלושה בתי-ספר כרגע – קודם כול צריך להגיד פה תודה רבה למשרד החינוך ולמשרד החקלאות שמאוד עוזרים לנו – של חבר'ה תיכוניסטים מכיתות ט' עד י"ב. אגיד את סדר-היום כדי שיהיה ברור: קמים כל בוקר בחמש וחצי; עובדים בחקלאות משבע עד שתיים-עשרה; אנחנו נמצאים בקיבוץ טירת-צבי בעמק המעניינות, עובדים בכל ענפי החקלאות שיש בעמק המעיינות ועמק הירדן: גד"שים, מטעים, לולים, חממות, בננות, מדגים; בשעה שתיים-עשרה חוזרים חזרה, אוכלים ארוחת צהריים, מתקלחים, לומדים לתעודת בגרות עד שעה ארבע, לימודים רגילים לתעודת בגרות, יש 85% בגרות; ומארבע עד שש לומדים - - -

איפה שני בתי-הספר האחרים?

יש אחד בגולן ואחד בחבל חלוצה. ומארבע עד שש לומדים בבית-מדרש. בעצם אנחנו נכנסים לעבודה בתור עובדים רגילים מן המניין, עושים את כל העבודות, מהעבודות הכי, נקרא להן "שחורות", כמו איסוף ואיסוף גזם ועד הפעלת מערכי ניעור של שקדים וזיתים. החבר'ה בעצם, הצוות, אנחנו מגיעים כל בוקר, עובדים אתם ביחד. החבר'ה היום נחשבים בעמק המעיינות כוח העבודה מהטובים שיש. יש לנו כל השנה ביקוש יותר גדול ממה שיש לנו חבר'ה בשביל העבודות האלה.
רק אתן דוגמה, לקיבוץ שדה-אליהו ועין-הנציב ביחד יש בערך 1,000 דונם של זיתים, הם פנו אלינו לפני שלוש שנים, אמרו שאם אנחנו מסוגלים להעמיד צוות של עשרה חבר'ה, אז הם ייקנו מערך של מנערות למסיק, זה בערך 200,000 שקל למערך כזה, העמדנו עשרה חבר'ה והם קנו, אחרי שנה הם פנו אלינו עוד פעם אם אתם יכולים להעמיד עוד צוות, נקנה עוד מערך. היום כבר שנה שלישית שאנחנו מפעילים שני צוותים קבועים שם. בחופש הגדול - - -

זה בתי-ספר פנימייתיים?

כן, כרגע זה לבתי-ספר פנימייתיים, אבל זה ילך ויתפשט, ויהיה - - -

הם שייכים לחטיבה להתיישבות?

למינהל לחינוך התיישבותי.

למינהל לחינוך התיישבותי. תודה. מישהו מהתלמידים פה?

אני תלמיד בכיתה י"ב בתוכנית "רגבים" כבר שלוש שנים.

מאיזה בית-ספר?

התוכנית בטירת-צבי. אני תלמיד שהיה בתוך מערכת החינוך שלא ממש הרגיש שהוא ממצה את היכולות שלו בלשבת כל היום. יחסית הייתי מסתדר עם הלימודים ולא היו לי יותר מדי בעיות עם זה, וחיפשתי מקום שבו אוכל לעשות טיפה מעבר בגיל התיכון כשאני חושב שאפשר. הגעתי ל"רגבים" ולאט לאט נכנסים לזה. החקלאות, מעבר לזה שזה מכניס לך המון המון תוכן לסדר-יום, אתה הולך לישון בתחושה הרבה יותר טובה, זה ממש מפתח.

אתה הולך לישון עייף.

אני הולך לישון עייף, ולא עייף כל היום. יש פה תלמידים שאולי יכולים להסכים אתי שכשאתה נמצא בבית-ספר כולם עייפים כל הזמן, שמים את הראש על השולחן, צריך לגרד אנשים. אז אתה ערני ביום וישן בלילה, ואתה מרגיש איך זה באמת מפתח לך את הנפש, את הנשמה, הקשר של הבן-אדם לאדמה. לאט לאט אתה רואה איך התהליך הזה עובד, אתה לא מחפש פתרונות ברגע, ואתה עובד קשה ומזיע. בהתחלה אתה לא מבין כלום, לא מבין למה אתה עושה, אתה עובד סתם, ולאט לאט עם העבודה הרוחנית, הנפשית שכל אחד עושה, אתה נקשר באמת גם לעצמך וגם לאדמה דרך זה.

איך החצי השני של היום עם הלימודים והבגרויות?

החצי השני, טוב, אני לא צריך לגלות פה סוד לאף אחד, אבל לימודי הבגרות כמו שהם היום, אנחנו עושים תעודת בגרות מלאה לגמרי בשעתיים-שלוש ביום, והחבר'ה אצלנו לא באמת גאונים, בסדר? אני חייב לציין, אנחנו לא איזה עילויים מבחינה שכלית, ממש לא.

אתה אומר רק שעתיים-שלוש.

כן.

מספיקים מה שאחרים עושים ביום שלם.

אם רוצים ללמוד. הבעיה שהיום לא נותנים לבן-אדם אפילו אחריות על הבגרות שלו. אם אתה אומר לו: אתה אחראי, אז בן-אדם נכנס לשיעור כשהוא רוצה ללמוד הוא לומד, עושה את זה והולך הביתה. מי שצריך לעשות את זה. ואחרי זה יש לימודים בבית-המדרש, לימודי קודש טיפה, שגם לאט לאט בן-אדם יותר מוצא את עצמו שם. נראה לי שכך נכון יותר לפתח בן-אדם, לא - - - יותר מדי.

מאיפה אתה?

אני מקיבוץ מירב.

בגלבוע?

כן, ירדנו לעמק ועובדים בו.

תודה רבה. יש עוד מישהו מהתלמידים? אז נעבור לעבודות חקר. מי מדבר?

שלום לכולם, שמי ז'ן אטלי ואני מדריך ארצי להוראת מדעי החקלאות, אני עובד עם אבי אלקיים. מקצוע החקלאות, כפי שהוא נלמד במוסדות החינוך של המינהל לחינוך התיישבותי בבתי-הספר האזוריים והעל אזוריים, זה מקצוע שמזמן ללומדים חוויה מעניינת, מאתגרת, שפע של אירועים, והרבה מאוד עניין וסקרנות שבמהלכן הילד מתוודע אל בעיות וקושיות רלוונטיות. ודרך אותן בעיות וקושיות אנחנו מגרים אותו ומניעים אותו לחקור ולבדוק סוגיות שונות מתחום החקלאות. לא אכביר במילים, הבאתי אתי תלמיד שעושה עבודת גמר בתחום מדעי החקלאות, וארצה להציג, א', את המנחה שלו ד"ר אלונה עובדיה שתישא כמה דברים; ולאחר מכן את התלמיד שיציג את פירות העבודה שלו.

בבקשה.

אני עובדת במכון וולקני ומנחה עבודות גמר בבית-ספר מקווה ישראל, בית-ספר חקלאי שמקדם מגוון רחב של עבודות גמר בנושאים חקלאיים. אנחנו עושים את העבודות השנה במכון וולקני במגוון רחב של תחומים, עבודות ברמה מאוד גבוהה. תשמעו עכשיו את אוראל מספר על העבודה שהוא יעשה. אנחנו משתמשים בציוד טכנולוגי מאוד מתוחכם, אתם תראו, הם עושים הפקות של DNA, של RNA, מריצים ג'לים, יודעים לנתח את התוצאות. אוראל יסביר לכם עכשיו על העבודה שלו.

שלום רב, תלמיד בבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל", בית-הספר החקלאי הראשון בארץ-ישראל, וכחלק מלימודי החקלאות בבית-הספר אני עושה גם עבודת גמר. הנושא הוא כמובן "רמת התבטאות של mRNA של איזואנזימים ל-ACS בצמחי הרוקולה". העבודה תתבצע במכון וולקני בהנחייתה של ד"ר אלונה עובדיה במעבדה של ד"ר דוד קינגסבוך ובשיתוף של המורה מר זאב.

צמח המחקר הוא רוקולה, זה הצמח מעלי הבייבי שכולנו מכירים וקונים בסופר, הוא זה שנותן את הטעם החריף העוקצני בין מרכיבי הסלט, אבל מאחורי הטעם יש לנו שתי מגבלות עיקריות בגידול של צמח הרוקולה. המגבלה הראשונה היא פריחה מוקדמת. הפריחה המוקדמת בצמחי הרוקולה מורידה את איכות הטעם ואת איכות הרמה התזונתית של הצמחים לשיווק. המגבלה השנייה שיש לנו היא הצהבת העלים לאחר הקטיף. אנחנו מעבירים את העלים לאחסון והם מצהיבים מוקדם מדי, זה פוגע באיכות השיווק לחו"ל.

במחקרים שנעשו בצמח המודל ארבידופסיס נמצא כי קיימת בקרה של השעון הגנטי והביולוגי על מועד הפריחה בצמחים. השעון הביולוגי מושפע מאורך היום, אורך הלילה והטמפרטורות לאורך היממה. גם לנו בני-האדם יש שעון ביולוגי, אנחנו לפעמים מרגישים אותו כשאנחנו משבשים אותו לאחר טיסות ארוכות, ואנחנו חשים עייפות וחולשה.
מסדרת ניסויים בארבידופסיס יצרו צמחים מהונדסים גנטית שעשו בהם שינוי בבקרת השעון הביולוגי. השינוי הזה התבטא באיחור משמעותי בפריחה לצד האטה בתהליך ההזדקנות של העלים לאחר הקטיף, זה ביחס לזן הבר. לצמחים האלו יש גם שינויים פיזיולוגיים כמו תת-פסיג ארוך ומראה שיחני. רק אציג את זה שנייה, אתם יכולים לראות שכאן תת-הפסיג הוא קצר, פה הוא ארוך יותר, פה איכות העלים לא טובה, אבל פה העלים יותר צהובים, פה הם ירוקים יותר, הם נשמרים באיכות טובה יותר, וזה אומר הרבה לגבי השיווק בהמשך. מזה הסיקו את המסקנות והפעילו את הדברים במעבדה במכון הוולקני ויצרו זן מוטנט לזן הרוקולה, הזן הזה נקרא "רוק-עד".
זאת ההזדמנות לומר שמדינת ישראל משווקת את רוב יבול הרוקולה שלה למדינות אירופה, מדובר ב-15,000 טון של רוקולה מדי שנה. יש לציין שאירופים מסרבים לאכול מזון מהונדס גנטית, ולכן השיטה בה בחרנו להשתמש היא ביצירת שינויים גנטיים על-ידי מוטגנזה כימית. מוטגנזה כימית בעצם דומה למה שקורה באבולוציה. קיצרנו את תהליכי האבולוציה, כביכול כדי ליצור זן איכותי יותר.
בדומה לזן הארבידופסיס יש לנו פריחה מאוחרת יותר וכושר השתמרות משופר לאחר הקטיף. מה המשמעות של הדבר? זה אומר שאנחנו יכולים לאפשר לסוחרים הישראלים לשווק את הרוקולה בחו"ל באמצעות דרך ימית, זה מוריד ברמה משמעותית את ההוצאות של יצוא הרוקולה לחו"ל ותורם לכלכלה הישראלית.
אנחנו לא יודעים איפה התרחשה המוטציה בזן המוטנט של הרוקולה, ומכאן אנחנו גוזרים את העבודה שלי. אנחנו חייבים להגן על הפטנט הישראלי מפני חיקויים ברחבי העולם ולכן נצטרך למצוא סמנים שיבדילו אותו מהזן המסחרי. כך נוכל לשמור על הפטנט הישראלי, וכמו שאמרתי, זו המצאה ישראלית כחול-לבן לגמרי.
על מנת לנסות להבין היכן התרחשה המוטציה עשו במכון הוולקני סדרת ניסוים שבהם הוסיפו חומרים שונים למצע ההנבטה, וגילו שחומר שנקרא ACC גורם לצמצום אורך תת-הפסיג בשני זני הרוקולה. מכאן אנחנו מסיקים שהמוטציה משפיעה על פעילות האנזים שנקרא ACS.

ועכשיו אני מגיע לעבודה שלי.

אני מבקש שורה תחתונה, כי הבנו הכול.

סיימתי, זה בסדר גמור. אבדוק את התבטאות mRNA של שני איזואנזימים כדי לדעת האם יש הבדל בהתבטאותם בין שני זני הרוקולה. המטרה היא להגן ולמצוא טביעת אצבע ייחודית לפטנט הישראלי כדי לשמור עליו מפני פעילות בלתי חוקית בארץ ובעולם. תודה רבה.

תודה רבה.

ברשותכם, כ-105 עבודות גמר מתבצעות מדי שנה במינהל לחינוך התיישבותי בכפרי נוער, וזו אחת העבודות, ואנחנו כל שנה מעלים את המספר. חילקנו מספר עבודות סביב השולחנות למי שרוצה לעיין. אני מודה לכם. תודה.

בבקשה, חבר הכנסת אוחיון. הצטרפה אלינו חברת הכנסת איילת שקד.

קודם כול אני מודה לך, יושב-ראש ועדת החינוך, וגם ליושב-ראש השדולה, שאחד המושבים המסיימים של הקדנציה הקצרה הזאת זה המראה המלבב הזה שיחד אתו לפחות עם החיבור לאדמה ועם המראה הטבעי הצבעוני הזה הוא מאוד מאוד יפה, וזה בוודאי מלווה אותנו.
תראו, אני יושב בוועדת החינוך, ישבתי כשנתיים, אני שם לב שאחד הדברים המטרידים אותנו זה הדימוי והמעמד של חינוך מקצועי, בוודאי בכלל זה גם החקלאות. אני שמח שאתם קוראים לזה מדעי החקלאות בעניין הזה, כי זה באמת אחד המאבקים שצריכים להיות לכם. יש פה הזדמנות גם לא רק לעניין כלכלי-חברתי אלא גם בוודאי גם לחינוך ערכי. אני רוצה לחזור למה שאמר ראש פרויקט "השומר החדש" שהיה פה וציטט את א-דה גורדון ואת ברל כצנלסון. אבל מה לעשות ובחברה שלנו ישנם אנשים שגם יוצרים את האווירה ההפוכה, לא את החיבור לאדמה, אין לנו את א-דה גורדון, ברל כצנלסון, כפי שאומרים היום. יש לנו אנשים כמו נתן זך, לצערי, שמעודד ירידה מן הארץ ומדבר על חיים טובים בברלין, וזאת הבעיה של החברה. אם רוצים חיבור לאדמה, רוצים חיבור לארץ, בוודאי יכולים למצוא זאת גם במסגרת החינוך החקלאי.
אני מתפעל מאוד מעבודות החקר, והן באמת דוגמה נפלאה. הלוא שר החינוך דיבר על למידה משמעותית. אחד הדגלים, הסמלים שלו שעליהם הוא דיבר זו למידה משמעותית. זוהי למידה משמעותית, זאת למידה משמעותית משום שלא מדובר פה בשינון, בחזרה על חומר אלא ביציאה לשטח, בעבודת חקר, לימוד, וכל מה שקשור בכך. והמפליא ביותר, אני שומע את האנשים האלה, כנראה גם חיבור לאדמה עושה את זה, גם ההבעה של אוראל, כיצד הוא הרצה את הדברים, איך הוא הציג את הדברים בצורה קולחת, שוטפת, גם אם המושגים היו מאוד קשים וזרים לנו, אבל הנה לך, אולי באמת יש משהו בזה, שהחיבור לאדמה גם מחבר אותנו לחוויה התרבותית, להוויה שלנו כאן בעניין הזה.

אבל כדי לא להסתפק במילים בלבד. אני חושב שמערכת החינוך שיש בה רק 7,000 תלמידים המתמחים במקצוע החקלאות הוא בוודאי מתי מעט. וכנראה שהדבר הזה נוגע כמובן גם לתשתיות ולהשקעה בתשתיות ולהכשרה ולתשומת הלב ולמעמד שאנחנו נותנים. אינני רואה סיבה מדוע, אדוני היושב-ראש, מקצוע החקלאות שהוא מדעי לחלוטין, איננו במעמד שווה למקצועות כמו פיזיקה, כימיה, וזוכה גם להכרה כפי שהמקצועות הללו זוכים. ואנחנו כאן במדינת ישראל, מדינה שרוצה לטפח גם את המחקר ואת המחקר המדעי, ואת החיבור לאדמה, את החיבור שלנו לשורשים, את הצד הערכי בוודאי ובוודאי צריכים גם לשים בראש סדר העדיפות. ואני לא חושב שצריך פה לראות בזה מקום מפלט. הלוא זה בוודאי אחד מהמקצועות המתקדמים, הטכנולוגיים הטובים ביותר שיש לנו כאן במדינה, שאנחנו יכולים להשתבח גם בתוצרים שלו.
אלא מה? אנחנו סובלים מדימוי בעבר, כפי שגם הדימוי של החינוך המקצועי, וצריך פה להילחם בכך. ולכן, אני רואה פה שלושה דברים, כן הייתי ממליץ במסגרת ועדת החינוך: א', לפעול להכרה במקצוע הזה כמקצוע במעמד שווה לפיזיקה, כימיה ואחרים בעניין הזה; להכניס אותו המקצוע ליבה בחטיבת הביניים ולתמוך בתשתיות. לא להסתפק באותן חוות מעטות, אלא להרחיב את התשתיות כדי שאנשים יוכלו לקבל חינוך מקצועי ראוי ברמה גבוהה מאוד וגם עם חיבור לארצנו לאדמה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה. בית-מדרש "קדם" לתורה ועבודה. מי מציג? בבקשה.

צהריים טובים, אני חבר קיבוץ שדה-אליהו בעמק המעניינות, אני מציג את בית-המדרש שלנו, בית-מדרש "קדם", בית-מדרש "קדם" זו תוכנית ייחודית שהקמנו לפני כעשר שנים, והרעיון הוא לאפשר לצעירים אחרי השירות הצבאי, לפני היציאה ללימודים אקדמאים להתנסות בשלושה דברים: עבודה חקלאית, לימוד תורה משמעותי, ועוד תחום שאנחנו נגיד עליו גם משפט בהמשך, אנחנו קוראים לו עבודת ה' בחבורה.
התלמידים שלנו באים ממש מכל גווני הקשת של הציבור הישראלי, יש כאלה שהתעניינו ביהדות שלהם, יש כאלה מלידה, יש כאלה שבתקופת הצבא ואחר כך, רוב רובם בוגרי יחידות קרביות, חלק יחידות מיוחדות, חלק גם קצינים. בינתיים יש לנו 150 בוגרים, ואנחנו קולטים כל שנה שתי קבוצות של כ-15 תלמידים. בזמן שהתלמידים אצלנו הם מממנים את עצמם, זה גם חלק מהאידיאולוגיה, על-ידי עבודה שלהם, וגם מי שבוגר צבא יכול לזכות גם במענק של עבודה מועדפת.

מילה אחת על המקום שהקים, על האכסניה על שדה-אליהו, קיבוץ ותיק, נוסד ב-39', אנחנו שייכים לקיבוץ דתי, ידוע שאנחנו החלוצים של החקלאות האורגנית בארץ, גם הבעלים של מפעל "ביו-בי" של יישומי החרקים המועילים, מי שאוכל תותים היום ולא אוכל רעלים אז זה בזכות שדה-אליהו. ואולי הכי חשוב לענייננו, אנחנו קיבוץ שלא נעזר בעובדים זרים, ובמקום זה נעזרים בעובדים גם מהקיבוץ, גם מהסביבה, גם במתנדבים מהארץ ומחו"ל, כולל גם את תוכנית "רגבים". אנחנו קיבוץ שיתופי לכל דבר, זה גם מאוד מאוד עוזר לרוח הקבוצה.

עבודת האדמה אצלנו, כפי שנאמר לפני זה, זה חלק מתוכנית הלימודים, זה חלק שאנחנו מאמינים בו, זה לא רק עניין של פרנסה. רק אספר משהו אישי שלא תכננתי להגיד אותו, נחתתי בארץ לפני 28 שנה, אז היה שליח בני עקיבא נחמיה רפל שיושב פה הביא אותי, נחתתי ישר לתוך סדר-יום של לקום בחמש בבוקר, ללכת לעבוד בכרם, ולאחר מכן ללמוד תורה, זה מה שקשר אותי לארץ. וחלק ממה שרצינו לעשות, זה לעשות אותו דבר גם לבני הארץ, לקשור אותם לארץ, אנשים שלא יוצאים לטיולים בחו"ל לשנתיים ועושים איזשהו טרק, אלא אפשר לעשות גם את המסע הזה כאן.
העבודה אצלנו היא חלק ממה שאנחנו מלמדים. עבודה חקלאית, כל מי שעבד בעבודה חקלאית יודע שזה מלמד משמעת, זה מלמד את האדם לעבוד בצוות, זה מלמד את האדם להיות קשוב לסביבה, וזה מכניס את האדם במקום המרוץ כל הזמן אחרי דברים וירטואליים, זה מקשר את הקשר של האדם עם המציאות ואת איך שהוא מתמודד עם המציאות. אעביר את המיקרופון לעמיתי הרב יעקב נוקד, ראש בית-המדרש יסביר קצת.

רגע, רצינו לשמוע איזה תלמיד, לא?

יש גם תלמיד.

לא, אי-אפשר פה, יש פה הרבה דוברים.

אין בעיה, נביא לך תלמיד.

בוא, תביא לנו תלמיד.

שלום, אני חייל משוחרר, השתחררתי לפני כמה חודשים. הצטרפתי לתוכנית הזאת של "קדם".

איפה שירתת?

בחיל ההנדסה. אני חושב שמאוד חשוב לחייל משוחרר – את הצבא מאוד קשה לעבור, ואני חושב שמאוד חשוב ללמוד לימודי יהדות, מי שמעוניין בזה, עם עבודה חקלאית, זה מאוד מחבר אותך לארץ וגם אתה משתחרר רגוע.

מאיפה אתה במקור?

אני מעמק המעיינות ליד שדה-אליהו, ממושב בית-יוסף. אני במקרה, להבדיל מכל החבר'ה, גדלתי עם משפחה חקלאית, אני מכיר את הקשיים של משפחה חקלאית, דיברו על זה ב"שומר החדש", ואני רוצה לציין את זה בדיוק. אני חושב שמאוד יפה כל מה שמשקיעים בהיי-טק מסביב שכל הנוער מתחנך פה לחקלאות, אבל אני חושב שלחקלאי עצמו אין עזרה, כי אני גדל לזה, אני רואה יום-יום את הקשיים שכל החבר'ה במושב עוברים ואת ההורים שלי, אז אני חושב שזה מאוד חשוב.

על מה מבוסס המשק של ההורים?

על עגבניות ומלפפונים. רוב המושב כזה.

תודה רבה. חברת הכנסת שקד.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ועדת החינוך, וזבולון כלפה יושב-ראש הלובי החקלאי, אנחנו עוד לפני הבחירות לקחנו החלטה כמפלגה להתרכז ולעזור להתיישבות העובדת ולחקלאות. זבולון הוא לצערי הקיבוצניק היחידי בכנסת, זו תעודת עניות לתנועה הקיבוצית, תעבדו על זה לבחירות הקרובות, קיבלתם הזדמנות קרובה מתמיד. לאורך כל השנתיים האלה זבולון הוביל והייתי השוליה שלו, ניסינו לעזור כמה שאפשר, בין אם זה בהתנהלות מול העובדים הזרים, בין אם זה בהתנהלות מול הרגולטורים, גם לקיבוצים, גם למושבים וגם לחקלאים בכלל בחוות הבודדות.
אני מאוד מאוד מקווה שבכנסת הבאה, מכיוון שהבחירות האלה נכפו עלינו, יהיה ייצוג עוד יותר משמעותי להתיישבות העובדת. אני אומנם תל-אביבית, אבל בעלי קיבוצניק ואני מכירה את הסיפור הזה מקרוב, ולכן גם עזרתי לזבולון בכל מה שאפשר. אנחנו רואים את ההתיישבות כערך, זה כמובן גם מפעל כלכלי משגשג, אבל גם ערך כשלעצמו, בין אם זה באספקת המזון לכל המדינה ובין אם זה ערך תפיסת הקרקע. ואנחנו מבחינתנו נמשיך לעשות, אני מקווה, גם בכנסת הבאה כל מה שאפשר למען פיתוחה ושגשוגה של החקלאות בישראל.

תודה רבה. תוכנית לאומית חקלאית לצעירים.

אני ממייסדי ומנהלי "תוכנית נטעים", שזו תוכנית לאומית חקלאית לצעירים בוגרי צבא ברמת הגולן. לפני שאספר בקצרה רבה על התוכנית, אני רוצה לומר ראשית למה היא נותנת למעשה מענה. "תוכנית נטעים" באה בכדי לגשר על הניכור המשמעותי שאנחנו חוזים בשנים האחרונות בין הצעיר הישראלי, הצעירה הישראלית, דתיים, חילוניים כאחד, בנים, בנות, משוחררי צבא, בין עבודת האדמה לבין המגע הישיר עם עמל הכפיים, עם החינוך לעבודה, החינוך למסירות, לקשר עם האדמה.

הדבר השני שאנחנו מבקשים לתת לו מענה הוא הניכור בין הצעיר הישראלי לבין הערכים, לבין השורשים, השורשיות היהודית הערכית הציונית החברתית. וכדי לתת מענה אמיתי עמוק משמעותי לבעיית התעסוקה, לתת אפשרות גם למשקים חקלאיים וגם לצעירים להיפגש יחד ולייצר אכן, בגולן כרגע, כוח עבודה משמעותי.

"תוכנית נטעים" הוקמה לפני שלוש שנים ב-2012, כיום מונה כ-120 צעירים שמגיעים למחזור שמונה חודשים ברמת-הגולן, פזורים ב-11 משקים ברמת-הגולן, גרים בארבעה קיבוצים, עובדים מבתי אריזה, מדגי, מטעי בננות, נשירים, כרמים, בכל עבודה שצריך ברמת-הגולן. למעשה "תוכנית נטעים" מחברת בין הצעירים לבין עבודה חקלאית, שישה ימים בשבוע הם עובדים בחקלאות. בשעות הערב, ארבע פעמים בשבוע אחר הצהריים הם לומדים, עוסקים בתחומים של ציונות, של יהדות, של חיבור לערכים בחברה הישראלית. הם עוסקים למעשה במעורבות קהילתית בגולן, והם חיים למעשה בחיי קבוצה.
אני רוצה להביא לפה בקצרה את הקול של הצעירים. התוכנית בשיתוף פעולה גם עם משרד החקלאות. פה גם המקום להגיד תודה למנכ"ל משרד החקלאות, לרמי כהן, לדנה, לחיבור, לקשר שנוצר, לתמיכות המשמעותיות בתוכניות מעין אלו. יש צעירים רבים, מאות צעירים שמתדפקים על דלתנו בשנה, אנחנו עורכים כנסים בכל רחבי הארץ, כנסי היכרות. לצערי הרב, אנחנו יכולים לקבל רק אחד מארבעה פונים בשל היעדר תעסוקה ומיטות ועוד הרבה דברים. למעשה, אנחנו רואים התעוררות משמעותית בכל רחבי הארץ. אנחנו נותנים לה מענה בצפון הארץ בגולן, כאשר עניינו כרגע גם להתרחב לעמקים ולכיוון הגליל. יש צעירים רבים שמבקשים ורוצים להשתלב בעבודה חקלאית, במגע עם חיי קבוצה, בשותפות, במעורבות בקהילה, בהיחשפות לפריפריה, בהיחשפות לערכים של חיים קהילתיים כפריים שיתופיים. אנחנו נותנים מענה ל-120 צעירים בשנה, כאשר לו היה מקום והייתה האפשרות היינו יכולים גם לתת מענה ל-600 ול-700 צעירים.
אני פונה לוועדת החינוך, לאדוני היושב-ראש, לצוות הוועדה, להרים את הנושא הזה על סדר-היום משום שלמעשה אנחנו עדים להתעוררות רחבה בכל רחבי הארץ, מהערבה ועד צפון הארץ של צעירים רבים שרוצים לקחת חלק בתוכניות כאלו. יש כבר שותפים, גם בממשלה, ובגופים נוספים שכבר מבינים שמתחוללת אל מול עיננו מהפכה משמעותית, מהפכה אמיתית, ערכית, ציונית מאין כמותה של אנשים צעירים שרוצים להתקרב, רוצים לגעת באדמה, רוצים לייצר באמת מענה ערכי וליצוק משמעות לתוך חייהם. תודה רבה.

תודה רבה לך. "קורס עתידים".

דנה תייצג אותם.

דנה

עד עכשיו ראינו את הילדים עולים בגילאים, עכשיו נסתכל מכיוון משרד החקלאות על התוכנית כולה.

שלום לכולם, אני מאוד מתרגשת להיות פה, זאת בעצם הפעם הראשונה שאנחנו מציגים את התוכנית שלנו של חינוך לחקלאות בצורה רשמית מחוץ לכותלי המשרד, ולא יכולתי לבקש פורום מכובד יותר, אז תודה, ותודה לחבר הכנסת כלפה. בעצם יזמנו את תוכנית חינוך לחקלאות מתוך שתי מטרות עיקריות: האחת היא יצירת היכרות עם ערכי החקלאות ושיפור תדמית החקלאות בישראל; והשנייה, עידוד וטיפוח דור צעיר בחקלאות ובתחומי משקי חקלאות.

זאת התוכנית במלואה, כתבנו תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לאחר שמיפינו את התוכניות הקיימות בארץ, לא את כולן כי יש המון, ולאחר שביצענו מידוד, בנצ'מרק עם מדינות נוספות בעולם. אתם יכולים לראות שהיא מחולקת לטווח מיידי, טווח בינוני וטווח ארוך. תיכף אגיד מה הספקנו לעשות השנה ב-2014 - גייסנו לטובת התוכנית תקציב של 5 מיליון שקלים, גירדנו ל-6 מיליון שקלים, וזה בעצם מה שהצלחנו לעשות השנה. קודם כול, אלו הקריטריונים. חשוב לשתף אתכם בקריטריונים שנבחנו לבחירת הפעילויות שעשינו השנה, כשהקו המנחה הוא שבשנת 2014 התמקדנו בחיזוק והתאמה של תוכניות קיימות במקום יצירת תוכניות חדשות. בשנת 2015 כולי תקווה שנצליח לעשות גם תוכניות חדשות. אז מתוך התוכנית זה מה שהצלחנו לגעת.

לא אחזור על תוכניות שכבר הוצגו כדי לא לבזבז את הזמן של היושבים פה, אתן סקירה מהירה. השותף העיקרי שלנו בתוכנית הוא משרד החינוך והמינהל לחינוך התיישבותי, נוח לי ביניהם. הם משתתפים אתנו גם בתוכנית של חקלאות בקהילה, גם בחוות החקלאיות, כמו ששמעתם. בחוות החקלאיות במסגרת תוכנית חינוך לחקלאות נרחיב את הפעילות שלהם – בתקווה שיעבור התקציב בוועדת הכספים פה ליד עכשיו – נרחיב את הפעילות שלהם גם לשעות הפנאי אחר הצהריים פעם בשבוע, זו תוכנית שתהיה פתוחה לכל הקהילה. אנחנו יוצאים לפיילוט בשש שכבות ברחבי הארץ.
על המו"פים החקלאים אבי דיבר אז לא אחזור. על התמיכה בצעירים ובחיילים משוחררים בעצם שמוליק נתן לכם טעימה. יצאנו בקול קורא למועצות האזוריות לתמיכה בתוכניות המצוינות האלה. עבודת קיץ לסטודנטים, זאת בעצם התוכנית היחידה שרצה כבר שנה שנייה, כשלמעשה אנחנו נותנים מלגות לסטודנטים שבאים לעבוד בחקלאות בעבודה מעשית בחופשת קיץ, ולאחר שהשלימו כשלושה חודשים אנחנו נותנים להם מלגה. בשנה שעברה נתנו 140 מלגות, הביקוש היה למעלה של מ-1,600 סטודנטים. השנה הכפלנו את מספר המלגות, ואנחנו מקווים שהביקוש ימשיך. בעניין נוער שוחר מדע תיכף פרופ' קפולניק וד"ר הדר הלר יציגו לכם, אז גם בזה לא אבזבז את זמנכם.

קורס "עתידים של שה"מ", זה בעצם קורס שפועל כבר משנת 2012 במשרד, קורס שהמטרה שלו היא ללמד בעצם חקלאים צעירים את הדברים הבסיסיים שהם צריכים ללמוד, הוא מתמקד בידע יישומי, עדכני, מגובה ברקע תיאורטי, יש שם שלושה סמסטרים פעם בשבוע סיורים בשטח. ב-2013 סיימו את הקורס 50 בוגרים, ב-2014 45 בוגרים, בינואר 2015 אנחנו פותחים את הקורס בגולן במסגרת התוכנית להרחבת נחלות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. ב-2016 צפוי להיפתח "קורס עתידים" גם בערבה, גם במסגרת פעילות רוחבית של המשרד בתחום.

דנה, בואי נעצור אותך כאן, כי אחרת לא נספיק. יש עוד משהו חשוב שלא נפספס?

למעט הסקירה, בסדר, נעצור פה.

רק הערה, בבקשה, העלינו את הנושא הזה בפני זבולון כלפה, את הכשרת בוגרים שלנו. אנחנו מכשירים תלמידים עד כיתה י"ב, ולצערי, בתמ"ת מקשים לאפשר לאותם תלמידים לקבל תעודה מקצועית כמו רפתן, לולן, שאלו מקצועות חסרים. ואני יודע שמר רמי כהן שהוא איש מאוד תומך ומקדם אותנו מנסה להוביל את הסיפור הזה וזה קשה מאוד. אני חושב שוועדת החינוך צריכה להוביל את המהלך הזה של הכרה באותם בוגרים עם תעודה מקצועית שלמחרת, אחרי שהם מסיימים את הצבא, יכולים לצאת לעבוד במשק החקלאי.

תודה. הדר הלר.

אני מנהלת את היחידה לנוער שוחר מדע במכון וולקני. הרבה אנשים לא יודעים איזו פעילות חינוכית ענפה מתקיימת אצלנו במכון, למרות שפה בפורום הזה הזכירו המון פעמים את מכון וולקני, ד"ר דיויד קדיש הזכיר אותנו, אבי אלקיים המפמ"ר שיש לנו קשרים הדוקים, דנה הזכירה, אלונה עובדיה עובדת וולקני, כך שרציתי קצת להציג את מה שהיחידה שלנו עושה.

היחידה למעשה הוקמה לפני 40 שנה בשיתוף עם המינהל לחינוך התיישבותי, מכון וולקני והמינהל לחינוך התיישבותי כדי לתת גיבוי מדעי בעצם למקצוע מדעי החקלאות שנלמד בבתי-הספר ההתיישבותיים. עד היום היחידה נותנת את הגיבוי המדעי הזה בכל מיני צורות. אתמקד בחקלאות או במדעי החקלאות, למרות שהיחידה נותנת שירותים למדעים אחרים כמו מדעי הסביבה, מדעי הביולוגיה. בתי-ספר למחוננים גילו אותנו ויודעים כמה חשוב הקשר בין החקלאות למדע. יש השנה התנפלות של בתי-ספר למחוננים.
לגבי הנושא של מדעי החקלאות, אנחנו משתתפים בוועדת המקצוע של מדעי החקלאות, פרופ' יורם קפולניק ראש מינהל המחקר הוא יושב-ראש ועדת המקצוע, אני חברה בוועדת המקצוע. חוקרים שלנו חברים בוועדת התוכנית של מדעי החקלאות. החוקרים שלנו מעבירים ימי עיון לתלמידים ולמורים. מעל 3,500 מבקרים היו אצלנו השנה במכון וולקני ביחידה לנוער שוחר מדע.

אחד הדברים החשובים שאנחנו מתמקדים בו עכשיו, רוצים לקבל גושפנקה רשמית ממשרד החינוך, זה להקים מרכז מורים למדעי החקלאות. כבר היום המורים, רכזי המשקים בבתי-הספר החקלאים מקבלים את ההשתלמויות שלהם אצלנו בהנחיית החוקרים שלנו. אנחנו רוצים לקבל איזו גושפנקה רשמית מהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ואנחנו פועלים בכיוון יחד עם אבי אלקיים.

תודה. אתה רוצה להוסיף משהו, פרופ' קפולניק?

כן, כמה מילים. קודם כול, אני לא יודע אם כולם יודעים, אבל מכון וולקני זו יחידת סמך של משרד החקלאות, אנחנו חלק ממשרד החקלאות. היחידה הזאת עוסקת במו"פ חקלאי, בפיתוח. חלק גדול מהדברים שאתם רואים פה בינינו הם פרי פיתוח של המו"פ החקלאי הישראלי, לא רק מכון וולקני, אבל מכון וולקני הוא הגדול ביניהם.
מכון וולקני, זה היה רק טבעי שהוא גם יהווה את הפאזה, את המעבר בין המדע, בין הפיתוח לבין החינוך עצמו לבין המערכת שבאמת מופקדת על הוראת החקלאות. ואתם רואים שבאמת נרתמנו לזה. נרתמנו למשימה הזאת, ולאחרונה מנכ"ל משרד החקלאות מר רמי כהן סימן לנו מטרה, ללכת אל החינוך אפילו צעד אחד יותר קדימה. אומנם חלק מהאנשים היו, אבל לא כולם, בישיבה של ועדת הכלכלה, דיברנו הרבה בוועדת הכלכלה על איבודי המזון. זה דבר אחד לדאוג לייצר יותר מזון; והדבר השני, צריך לראות איך אנחנו לא מאבדים אותו, ואיך המזון הזה לא יורד לטמיון ויורד לפח.

ולכן, בעידוד המשרד ובהובלה של המנכ"ל הכרזנו על 2015 כשנת מניעת האיבוד. לצורך כך פתחנו בתוכנית חדשה, תוכנית שלמעשה אנחנו עושים תחרות לאומית שנקראת volkanivation, זאת תחרות של כל בתי-הספר שבהם הילדים, הקבוצות, הכיתות יוכלו להעלות כל מיני רעיונות איך משמרים את התוצרת החקלאית. שוב אני חוזר, שליש ממה שאנחנו מייצרים הולך לפח. איך אנחנו מונעים את איבודי המזון האלה. והתחרות הזאת, כמו שהכרזתי עליה קודם, אולי אתם לא יודעים, היא תכלול את כל בתי-הספר גם החקלאים וגם לא החקלאים. פרס ראשון דרך אגב זה 15,000 שקל לקבוצה שתפתח את הטכנולוגיה המתאימה ביותר. יש גם פרס שני ושלישי. כך שאני קורא לכולם כאן להצטרף לדבר הזה.
כמו שכשאנחנו היינו צעירים לימדו אותנו שלא קוטפים פרחי בר, אני חושב שאת הנושא הזה של איבודי מזון אפשר להתחיל מהנושא של החינוך. זה עניין של חינוך לשים על הצלחת בדיוק כמה שאתה רוצה לאכול, ולא כמה שהעיניים שלך רוצות לאכול. לדעת לשים על הצלחת את מה שטוב וחשוב לאכול, ולא מה שהמפרסם רוצה שתאכל - כל האלמנטים האלה שלא היו טריוויאליים ולא אחד-חד ערכיים. שמעתם כאן על הרבה הרבה תוכניות שמשרד החקלאות נכנס אליהם, ואנחנו גאים להיות שותפים במהלך החינוכי של הדור הבא של עם ישראל.

תודה רבה. הצטרף אלינו שר הבינוי אורי אריאל. אנחנו מסיימים את החלק הזה של מפגש ועדת החינוך עם החינוך לחקלאות, ועוד מעט תפתחו את השדולה. אני רוצה להודות לכם. באמת הרבה מאוד אינפורמציה, הרבה מאוד פעילות נעשית. אמרתי בתחילת הדברים שחקלאות זה לא רק עוד ענף כלכלי. למרות שיש הרבה מאוד נושאים שעולים בנושא החקלאות, זה העבודה, זה הקרקעות, זה מכסות המים, זה סוגי הגידולים, הרבה מאוד נושאים. אבל החקלאות היא גם הקשר אל הקרקע, אל האדמה, ואת זה אסור לשכוח, ולא רק למדוד את החקלאות בעיניים כלכליות של יעילות או של תועלת.
רשמנו לעצמנו את הדברים, ואני מאוד מקווה, ונפעל לכך באמת בכנסת הבאה, בכנסת ה-20, אפשר יהיה לתת קצת יותר מקום, ובאמת להעלות על שולחן הדיונים את הנושאים השונים שהעליתם כדי להרחיב את הפעילות, להרחיב את הנושא של ההדרכה והלימוד, ולתת לחקלאות מקום שהיה לה פעם, יותר משמעותי במערכת החינוך שלנו, גם הלימודית וגם המעשית. אני מודה לכולכם. רבים שנרשמו לא הצליחו לדבר, אבל אולי במסגרת השדולה תתנו להם הזדמנות.

תודה רבה. ניתן עוד הזדמנות.

תודה רבה לנחמיה שבעצם עומד אחרי האדמיניסטרציה והארגון, ונתראה.

<

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:18.>