PAGE
2
הוועדה לפניות הציבור
02/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 99>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, י' בכסלו התשע"ה (02 בדצמבר 2014), שעה 12:00

<מערך האבטחה והבידוק בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר
בועז טופורובסקי

>
יובל ראובן - ראש ענף אבטחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

שמוליק דהן - ראש אגף ביטחון, האוניברסיטה העברית

עפרה אש - ראש אגף שיווק ותקשורת, האוניברסיטה העברית

טל בן עזרא - עוזר הדוברת, האוניברסיטה העברית

משה דרעי - סגן מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית ירושלים

אלדד פוסטן - יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית

עידו גרינבלום - סגן יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית

תומר לסטי - יו"ר אגודת הסטודנטים בצלאל

נועם ודעי - עו"ד , יועמ"ש חברת האבטחה T&M

נעמה כרמל - תנועת "אם תרצו"

בני דורון - דובר הוועדה לפניות הציבור

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים
<מערך האבטחה והבידוק בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית>

צהריים טובים, אני שמחה לפתוח את הישיבה של הועדה המיוחדת לפניות הציבור.
כמו בכל ישיבה, אני אפתח ואומר שהוועדה לפניות הציבור היא וועדה ככל ועדה בכנסת, יש לה את אותן זכויות ואת אותן חובות כמו ועדת העבודה והרווחה, ועדת הכספים, ועדת חוק ומשפט. ההבדל בינה לבין הוועדות האחרות הוא, שאנחנו מתכנסים בעקבות פניות ציבור, פנייה של אדם בודד או קבוצת אנשים. במקרה הזה קבוצה גדולה של סטודנטים שפנו אלינו. אנחנו מקיימים דיון בהתאם לבקשתם במטרה לענות לפנייתם.

אני מבקשת לפתוח ולספר לכם על פרויקט שאני מקיימת, פרויקט שנקרא "משכן מגיע לכאן". בימי ראשון וחמישי כשהכנסת לא פועלת, אני מסתובבת ברחבי ישראל, מקימה דוכן נייד של הועדה לפניות הציבור ומקבלת פניות ציבור של אנשים ואזרחים. בשבועות האחרונים, אני מגיעה גם לקמפוסים ומקבלת פניות גם של סטודנטים.
לפני שבוע וחצי, הגעתי לקמפוס הר הצופים, הקמתי את הדוכן ושמעתי פניות של סטודנטים, פניות חוזרות ונשנות, שהיו בנושא האבטחה בקמפוס הר הצופים. הסטודנטים חזרו ואמרו שיש בעיה קשה של אבטחה, על כך שמרפרפים על תעודת הסטודנט ולא בודקים את התיקים. בתקופה האחרונה, עם המתח והמצב הביטחוני הרעוע, הם מרגישים שממש יש סכנת חיים בלימודים בהר הצופים. הם טענו שהם פנו לאוניברסיטה ולא שקיבלו תשובה ראויה על מערך האבטחה. הם ביקשו ממני לנסות לפתור את הבעיה. עוד בטרם הספקתי לקבוע דיון בנושא התפרסמה כתבה באתר "mako", שתיארה באופן ציורי מאוד את הבעיה. אני מבקשת שנראה את הכתבה, לפני שאנחנו ממשיכים הלאה.
הקרנת כתבה

קצת קשה לראות ולשמוע, אני אסביר מה ראינו.

ראינו כניסה של שני אנשים שהתחזו לסטודנטים, אחד ללא כרטיס סטודנט ועם סכין גדולה בתיק, סכין מפחידה ומאיימת. שניהם נכנסו ללא בדיקה דרך האבטחה של קמפוס הר הצופים, האחד דרך שער בצלאל והשנייה דרך שער אחר. לפני שאני פונה לנציגי האוניברסיטה, אני אשאל את אגודת הסטודנטים, רוצים להוסיף?

בשנה שעברה הייתי סייר אגודה. אני חושב שצריך להסתכל על התמונה בצורה קצת יותר רחבה, תמונה שמדברת על הר הצופים באופן כללי ולא רק על האוניברסיטה העברית בהר הצופים, יש שם בעיות שאי אפשר להתחמק מהן.

בשנה שעברה, ניסינו להתמודד עם הדבר הזה גם בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה וגם עם שיתוף פעולה עם אגף הביטחון וגם שיתוף פעולה עם המשטרה. זה פלסטרים. אני חושב שזה חלק מאותה תמונה שאי אפשר להתעלם ממנה.

צריך לעשות כאן טיפול שהוא יותר משמעותי. אני חושב ששמוליק יסביר כעת על כל הפתחים. אנחנו בקשר כמעט יומיומי עם אגף הביטחון, אבל לצערנו, זה המצב. אנחנו מכירים את הביטחון ואני מניח שהוא יסביר את כל עקרונות - - -

ביקשתי אם יש לך להוסיף לפנייה ואם תוכל לתאר את הבעיה ולא לתת תשובות של - - -

בהחלט, אין בעיה.

אני אבקש למסגר את התמונה באופן יותר רחב. מדובר על הר הצופים ולא רק על הכניסה לאוניברסיטה העברית. הטרדות, חוסר תחושת ביטחון באזור הר הצופים שנובע מהצקות ברמות כאלה ואחרות - - -

הצקות של מי ולמי?

הצקות, הערכה שהם בדרך כלל בין ילדים ומבוגרים בגילאים עד 17. גם לבנות, גם לבנים, גם לסטודנטים, זו תופעה שקיימת כבר הרבה שנים. אני חושב שבשנה שעברה, נעשתה עבודה לנסות לצמצם את התופעה הזאת. אני מניח שאם הנושא כאן סובב סביב תחושת הביטחון, הוא גם ביטחון אמתי וגם ביטחון בכלל.

אני חושב שאם אנחנו רוצים לדבר על תחושת ביטחון צריך למסגר את הדיון בצורה קצת יותר רחבה.

תודה.

שלום. אני יושב ראש אגודת הסטודנטים בצלאל. מעבר למה שאלדד אמר, הבעיה היא גם הדרך אל הר הצופים. רוב הסטודנטים גרים במרכז העיר ובאמת יש פגיעה בביטחון בהגעה ממרכז העיר או רחביה אל הר הצופים. אומנם זה לא בתחום האחריות של האוניברסיטה, אנחנו גם בקשר איתם, אבל זה כן חלק מאותה בעיה. יש בעיה כללית שאין ביטחון. אתה מרגיש שאתה לא יודע מה הולך לקרות מהרגע שאתה יוצא מהבית עד שאתה נכנס לקמפוס ועד שאתה מגיע לשיעור עצמו.
גם בתוך הקמפוסים היו אירועים של הסתה ושל אלימות. זה חלק מהבעיה. מרגישים כאילו תחושת הביטחון אבדה לחלוטין וזה דורש פתרונות.

אני אפתח ואומר שישבנו עם אגף הביטחון בישיבה ארוכה בשבוע שעבר. התרשמתי באופן אישי ממה שנעשה, אבל בוודאי נגיע לכך אחר כך.

רשמתי שלוש נקודות. 1 - התחבורה הציבורית והגעה לקמפוס; 2 - ההסתובבות מחוץ לקמפוס לא רק בהיבט של הטרדות מיניות. יש את כל הציר שסובב את קמפוס הר הצופים ששם יש בעיה רצינית בחניה. 3 - סביב נושא של תחושת הביטחון, אני חושב שזו לא האחריות רק של האוניברסיטה העברית, יכול להיות שגם של המשטרה במידה מסוימת. שכל סטודנט או לכל מי שיש בעיה שידע בכלל למי לפנות, לנגיש את דרכי הפנייה.

ניסינו בשבוע שעבר, לעשות שיתוף פעולה עם אגף לביטחון הנגשה של המידע לסטודנטים למי לפנות כשיש בעיה. לדעתי צריך לעשות דבר כזה גם עם משטרת ישראל.

אני מאוד מסכים עם מה שאלדד אמר פה, יש לי המון כבוד לאגף הביטחון באוניברסיטה העברית, סוגית הביטחון סביב הר הצופים, הפתרון הוא בשביל כולנו. לשבת כאן זה פלסטר, זה טיפול ברמת המיקרו וצריך לחשוב על זה ברמה עמוקה יותר.

בשנה שעברה, ניסינו להיפגש עם מפקד מחוז ירושלים ולא הצלחנו. הצלחנו, אבל היה ניסיון לעשות מעקב, היה קשה.

אני מבקשת לחלק את הדיון לשתיים. אני רוצה להתייחס באופן נקודתי לאבטחה בכניסה בשערים. אני חושבת שהתופעה שראינו כאן היא תופעה אסור שתחזור על עצמה. שמעתי מעוד ועוד סטודנטים שאמרו כשהם נכנסים האבטחה שקיימת לא ממש מספיקה ולא גורמת להם תחושת ביטחון. את החלק השני של הדיון נקדיש לתחושת הביטחון הכללית בהר הצופים שהוזכרה על ידי נציגי האגודה.

מישהו מהסטודנטים מבקש להוסיף לפני שנעביר את רשות הדיבור לנציגי האוניברסיטה?

אני אבקש את נציג האוניברסיטה. ראשית אני מבקשת לדעת איך קרה דבר כזה. תסכים איתי שהוא לא אמור לקרות בשום צורה ולא בשום אופן.

אני ראש אגף הביטחון באוניברסיטה העברית.

כידוע, האוניברסיטה העברית הוא גוף מונחה על ידי המשטרה. זאת אומרת, חטיבת האבטחה במשטרת ישראל מנחה את האוניברסיטה העברית, את כל האוניברסיטאות, מה לעשות ואיך לעשות. בהמשך לזה, יושב כאן ידידי - - -

אני אשמח לשמוע גם ממנו בהמשך.

יובל ראובן שהוא מבקר אותנו, מנחה אותנו ובודק אותנו.

מהצד של המשטרה.

מעבר למה שאנחנו עושים לעצמנו, אנחנו לא מקלים ראש במה שאנחנו עושים.

אני מבקשת שתפתח ותגיד לנו, אתה לא מסכים איתי שלא צריך לקרות מצב בו מוחדרות סכינים לקמפוס?

אני מבקש לתאר את ההנחיות שיש.

לפני ההנחיות.

לא, כאן אני פועל על פי הנחיות.

אם תסכים איתי שלא צריך לקרות מה שקרה כאן, אז תסכים איתי שאולי יש בעיה בהנחיות.

אני מבקש לומר שבהתאם להנחיות המשטרה אנחנו לא אמורים לבדוק כבודה של כל אחד שנכנס בשערי הקמפוס. נתחיל עם זה. תרשי לי שלוש דקות ואהיה מוכן לשאלות.

בין השעה 08:00 ל- 08:30, שיעור הראשון הוא 08:30 אחר כך יש לנו 10:30 ו-12:30 ו- 14:30. החצי שעה הזאת, כולנו יודעים שכל הסטודנטים מגיעים עשר דקות לפני השיעור, בין 08:00 ל-08:30 אני לוקח חצי שעה, אנחנו קולטים סדר גודל בין 5,000 ל- 15,000 אלף נכנסים בשערי הקמפוס. זאת אומרת, לא רק שחטיבת האבטחה במשטרת ישראל לא מנחה אותנו לפתוח כל תיק ותיק ולבדוק אותו - - -

גם תיק שגרם לצפצוף המגנומטר?

אני אגיע גם לצפצוף. אני מבקש לתאר תהליך וגם להציג לך תמונה משבוע שעבר.

בחורף בכניסה לקמפוס, בשעה 08:26, זה המצב. למה אני אומר את זה - - -

יש כאן שני אינטרסים מתנגשים. אני חושבת שאינטרס הביטחון גובר על אינטרס - - -

אני ארחיב טיפה ותבני שאנחנו מנסים לתת תשובה גם לנושא הביטחון. לא במקרה החטיבה אומרת את מה שהיא אומרת. תור, זה מצב שבו אני מייצר איום חדש. כל מי שיש לו כוונה לפגע, אם אני מייצר כזה תור מחוץ לשער, אני בעצם מייצר איום חדש גם על עצמנו. לכן אחת, אנחנו מפעילים מערך של מצלמות, של סנסורים, של סורקים, של סיורים רגליים וסיורים עם רכב וכן אמצעים טכנולוגיים בכלל. זה עוד לפני שאנשים מגיעים על מנת לזהות חשד, על מנת לזהות חשוד עוד לפני שהם מגיעים לתור. יש לנו אנשים חמושים שעומדים מבחוץ וסורקים אחד אחד שמגיע בכלל לקמפוס.

אבל שוב, כנראה שזה לא מספיק כי תחושת הביטחון עוד לפני שהם מגיעים - - -

עוד לא ציינתי, אני לא יכול לפתוח כל תיק בשעה 08:25. בואו, שיביאו מישהו - - -

ציינת, "אני לא יכול לפתוח כל תיק ותיק, אבל נתונים תחושת ביטחון כללי בזה שאנחנו מסתובבים, אנחנו מצלמים".

חברת הכנסת עדי קול, המקרה הספציפי הזה, הגיעו שני אנשים - - -

לא נראה שהיה שם תור.

נכון. בשעה 13:00 לא היה תור. על פי ההנחיות שלנו הם היו אמורים להיבדק בכל וכמובן גם התיק. שימו לב, יש דו-שיח. לי יש את הסרט המלא, יש לי מצלמות על השערים ואני ראיתי את הכול ולא רק את מה שהציגו לנו. בלי קשר, אני מברך על כך. זה מעורר ואנחנו נשתפר ואנחנו נעשה. אין לי בעיה עם זה, אני בעד שיעשו לנו תרגילים, שיבחנו אותנו ושנרענן את מערך הביטחון שלנו.

מצד שני, אנחנו לא חוסכים בשום דבר. האוניברסיטה משקיעה באבטחה של הר הצופים עשרות מיליוני שקלים. מבלי להיכנס למספר המדויק האוניברסיטה משקיעה עשרות מיליוני שקלים מתקציבה. האוניברסיטה נמצאת במצב קשה - - -

דמי אבטחה משלמים הסטודנטים.

דמי האבטחה לא מכסים אפילו, בוא נניח לזה.

אתה יודע להשוות את זה לאוניברסיטאות אחרות?

התקציב של האוניברסיטה העברית בנושא האבטחה מהווה 50% מכלל התקציבים של 7 האוניברסיטאות האחרות.

אני מבינה שאתם משקיעים משאבים רבים, עדיין אתה לא מסביר לי איך קורה מצב שראינו. אתה אומר זה מצב שלא היה צריך לקרות בשום צורה, לא היה עומס, היה מגנומטר שצפצף.

מיד אחרי שקיבלנו את הפניה מיניתי קצין בודק, יש לי דוח של הבדיקה.

אנחנו ועדת פניות הציבור, אני יכולה להמשיך להקריא לך אוסף פניות נוספות שהגיעו אלי, זה לא מקרה חד-פעמי, זה לא חריג.

אבל מצד שני, אני יכול להראות לך פניות שאני מקבל 'תפסיקו עם ההיסטריה, תפסיקו להעמיד אותנו בחוץ בגשם, תשחררו קצת' וכן הלאה והלאה. אנחנו - - -

אני לא שומעת את הסטודנטים אומרים דבר כזה. הם אומרים 'אנחנו מרגישים לא בטוחים'.

שוב, חילקנו את הדיון לשני חלקים, האחד הכניסה בשער והחלק השני תחושת הביטחון בהר הצופים. אתה אומר שאתם מסתובבים, אתה אומר שאתם מצלמים ועדיין יושבים כאן שלושה נציגים של הסטודנטים שאומרים אין תחושת ביטחון.

אני שותף לדעתם. אני חושב שתחושת הביטחון בהר הצופים, בגבעה הצרפתית, שתי שכונות שהן קו תפר בינינו לבין עיסאויה, בינינו לבית חנינא, אני חושב שמצב הביטחון שם הוא לא טוב. אני הייתי לפני כמה חודשים בוועדת הפנים של הכנסת, אצל חבר הכנסת דוד צור, פרשנו שם את הכול. אנחנו עושים את כל המאמצים, אנחנו משקיעים, אבל צריך - - -

מה צריך לקרות, מה צריך לעשות כדי שמקרה כזה לא ישנה?

קודם כל, שיתוף הפעולה שלנו עם משטרת ירושלים הוא הדוק. מחר בשעה 16:00, יובל יודע, מפקד המחוז החדש, צ'יקו אדרי, בא לביקור על מנת לעמוד מקרוב על בעיות הביטחון בקמפוס הר הצופים. בשכונת הגבעה הצרפתית, עושים הרבה עם אלי יושב ראש המינהל ואנחנו בקשר עם אנשי הביטחון שם, אנחנו עושים מהצד שלנו.

צריך להבין, הסמכויות של אגף הביטחון הן בתוך הגדרות ולא מחוצה להן. לי אין שום סמכות לעכב, לעצור, גם אני כמו כל אזרח אחר שחש בסכנה או אירוע פלילי, אני פועל כדי למנוע אותו. לי אין שם סמכות מעבר לגדר.

אני שואלת אותך, האם אתה רוצה סמכות? תגיד לי מה צריך לעשות, שמוליק, אתה לא נותן לי תשובות כדי לשפר את המצב. אנחנו מסכימים שהמצב לא טוב, מה צריך לעשות?

אני רוצה לומר לך חברת הכנסת עדי קול - - -

אתה יכול לקרוא לי עדי, זה יהיה יותר נוח.

עשיתי סטטיסטיקה, לקראת ביקורו של מפקד המחוז אצלנו מחר בשעה 16:00. יש לנו מוקד, בו נרשמות כל הפניות וכל האירועים וכל מה שקרה. לקחנו את אוקטובר-נובמבר שנה שעברה, אני יכול לשלוף סטטיסטיקות על תת-אירועים ביטחוניים, פליליים ואחרים. יש ירידה בין 50% ל- 70% מכלל האירועים: פליליים, ביטחוניים ואחרים בחודשים אוקטובר-נובמבר 2013 לעומת אוקטובר-נובמבר 2014.

האם אחרי המקרה הזה, לקחת לשיחה את כל החבר'ה?

בהחלט.

בהחלט. מה עשית?

עשינו שוב ריענון. אני עובד עם 250 בודקים ועוד 50 נוספים שהם כולם אנשי חברות אבטחה. הם לא עובדים שלנו, לנו יש 100 עובדים שהם קציני ביטחון שלנו. הם מסיירים, הם מפקחים, הם מתרגלים. מי שעומד בשערים הם אנשי חברות אבטחה. הם בסדר גמור, הם עברו קורסים, יש לנו את האישורים - - -

השאלה, האם אנשי חברות האבטחה הוזמנו למפגש ריענון נוסף? מתי?

לא רק הוזמנו, חלק מהם גם סיימו את עבודתם וגם את זה צריך לומר. הם סיימו את עבודתם שלא מרצון, אבל אין ברירה, לפעמים אתה צריך לנקוט בצעדים - - -

אני מבקשת לשמוע, על צעדים אופרטיביים שנעשו אחרי המקרה הזה.

התחקיר הופץ בקרב כל אנשי האבטחה והנהלים עברו רענון. אנחנו נמצאים בשערים בשעות הקריטיות. זה אומר קב"ט קמפוס, אחראי משמרת וזה אומר קצין תורן. כולנו נמצאים שם יחד איתם. פעם אחת, אם יש לחצים מאוד גדולים אז אנחנו משחררים - - -

למה לא פותחים שערים נוספים אם יש עומס על השערים הקיימים?

זה לא יעזור, אם עשרת אלפים איש נכנסים בין השעות 08:15 ל- 08:30 - - -

כן, אבל אם הם יחולקו על פני יותר שערים, יהיה פחות עומס. באופן מספרי, זה ברור.

אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים לעשות. אני לא חושב שהפתרון של לפתוח עוד שערים, יפתור את הבעיה.

יפתור את בעיית העומס.

כן, אבל יש לזה עלויות ויש לזה השלכות. בסדר, ומי עוזר לאוניברסיטה לממן את כל זה?

האוניברסיטה צריכה לספק ביטחון לסטודנטים שלה.

האוניברסיטה והמשטרה, בואי נדייק.

הפתרון, אתה אומר זה לא אני זו המשטרה.

חס וחלילה, אני לא אומר את זה.

זה מה שאני שומעת.

לא. אני לא התכוונתי שתשמעי את זה. אמרתי, שאנחנו עושים הרבה ומפה נמשיך לעשות. אנחנו מקבלים בהכנעה ביקורת בונה כדי לשפר, אבל לחשוב שאף אחד לא יכול להיכנס לתוך הקמפוס עם הסכין האדומה הקטנה שהיא הכניסה, זה לא מציאותי. הסיכון והמניעה, נעשים לפני שהם מגיעים לבודק.

שלום, אני ראש אגף שיווק ותקשורת. אני מבקשת לומר כמה דברים גם בהקשר של הר הצופים וגם בהקשר הרחב יותר.

אני לא אשת ביטחון, אבל אני כן יודעת. לאורך השנתיים האחרונות שאני נמצאת באוניברסיטה העברית, יעידו כאן שני החבר'ה האלה וגם אנשי המשטרה, על שיתוף הפעולה המאוד רחב והיומיומי שנעשה ביחד עם החבר'ה של הסטודנטים לגבי מצב הביטחון.

לכן, קודם כל אני מתרעמת על משפט אחד שאמרת, "פנו סטודנטים ולא קיבלו מענה". אין פנייה אחת שמגיעה למישהו מהנהלת האוניברסיטה, כולל נשיא האוניברסיטה בנושא - - -

אמרתי, "לא קיבלו מענה ראוי".

אני לא יודעת מה זה "מענה ראוי", זה דבר מאוד יחסי, כי אנחנו מדברים כאן על תחושות. אנחנו עונים על כל פנייה ברמה אישית, כלפי הסטודנט, כלפי כל פנייה. גם עידו וגם אלדד יעידו על כך.

אני רוצה לדבר על תחושה. צריך לזכור שירושלים עד כמה וכמה לא מנותקת, כולל הקמפוס בהר הצופים, ממה שקורה במדינה. אני אימא ל-4 בנות במדינת ישראל. גם אני חרדה, גם לי יש תחושה. אגב, אני לא גרה בירושלים ולא משנה איפה אני גרה. ראשית זו תחושה כללית שקיימת במדינה. נכון שבירושלים לאור מה שקרה בכל האירועים האחרים, התחושה היא עוד יותר. צודק כאן הבחור לגמרי, גם אני מדברת עם סטודנטים, צודק הבחור שאומר שהחבר'ה גרים במרכז העיר ואומרים "איך אנחנו נגיע להר הצופים? ניסע באוטובוס, האוטובוס כן עובר את וואדי ג'וז, לא עובר את ואדי ג'וז וכדומה.
לגבי הר הצופים עצמו, הקמנו וועדת בדיקה, קצין בודק, רועננו כל המהלכים וכדומה. צריך לזכור, מי שנבדק ומי שעובר תהליך בדיקה יותר מעמיק, זה מי שמוגדר על ידי כל הסנסורים מבחוץ כדמות מאיימת. גם היום, בתחנה המרכזית של ירושלים, לא בודקים תיקים. הדברים השתנו. תזכרו, פעם כשהיינו כולנו צעירים ונסענו הרבה באוטובוסים, עלינו על כל אוטובוס, בכל כניסה לתחנה מרכזית הייתה בדיקה. אני לא אשת אבטחה, אני סומכת על אנשי האבטחה שנמצאים כאן, משהו בהתנהלות שונה. זה בסדר גמור.

יכול להיות שהוא נכנס עם סכין וזה בסדר שנראה, אבל, מאחר והוא לא דמות שאותרה כמאיימת, יכול להיות שהוא נכנס עם סכין, יכול להיות שהוא נכנס עם מספריים - - -

אף אחד לא היה עוצר על מספריים? שנייה, אני מבינה את המצב. מבחינתכם, השתנו הנהלים ולכן אני מבקשת לפנות למשטרה ולשאול אם לא צריך לשנות את הנהלים בשנית.

אני אתחיל ואתייחס, לאחר מכן אחלק את הנושא לשניים. אני אדבר על האוניברסיטה ועל המעגלים הרחבים יותר.

אנחנו צריכים להבין, שיש איזון בין צרכי אבטחה לבין המערכת האזרחית. הוא דיבר כאן על כמה כסף זה עולה, עכשיו את מבקשת עוד עמדות בידוק וכניסה. זה מעלה ומקפיץ את המחירים. צריך להבין, שלכל דבר יש השפעה על הכלכלה. אנחנו לא מסתכלים על זה, אתם צריכים לקחת את זה בחשבון שלא המשטרה ולא החבר'ה של האבטחה - - -

המשטרה צריכה להגיד מה צריך לעשות.

אין בעיה. אני אמרתי את זה כדי - - -

אני יודעת שצריך בהמשך לקחת את זה בחשבון.

אמרתי את זה כאמירת אגב.

השאלה היא, האם ההנחיות כרגע מספיקות?

אמרתי שאנחנו צריכים לעשות את איזון בין צרכי האבטחה לבין האוכלוסייה האזרחית שנמצאת במקום. במקרה הזה הם הסטודנטים.

הוא הראה לך תמונה אחת של אנשים שנכנסים לתוך האוניברסיטה. השאלה היא אם זה מה שאנחנו רוצים, אם זה האיזון בין צרכי האבטחה לבין מה שאנחנו רוצים להגיע אליו. זה השלב הראשון.

השלב השני, אני רשמתי ודיבר על זה מנהל אגף ביטחון של האוניברסיטה, זה האיום המשני שאנחנו מייצרים לעצמנו. דיברו כאן על התחנה המרכזית, עד שהרכבת התחילה לפעול התחנה המרכזית קלטה כמה עשרות אנשים בשעה, יש לי את זה בצילומי וידאו. ברגע שהרכבת התחילה לפעול בבת-אחת מאות אנשים באים ועומדים בתור לכניסה לתחנה המרכזית. אני מזכיר לכולכם, אני לוקח אתכם כמה שנים אחורה, משם התחיל הפיגוע הראשון של הטרקטור ברחוב יפו, איפה שהייתה התחנה המרכזית הישנה.

בעצם, אנחנו מייצרים כאן איום, לטעמי כמנחה בנושא אבטחה, זה איום הרבה יותר מוחשי, ממשי וקטלני מאשר ממישהו שיכנס עם סכין לתוך התחנה המרכזית. אגב, אפשר לקנות שם. להערכתי יש גם חנויות באוניברסיטה שאפשר לקנות סכין. אגב, אני לוקח אותך עוד אחורה - - -

אני בוגרת האוניברסיטה העברית, לא זכור לי שאפשר לקנות סכין.

יש שם מסעדות, יש חנויות לכלי מטבח, אני קניתי שם.
אני לוקח אתכם עוד אחורה לפיגוע שהיה בשנת 2002, את התיק זרקו ולא נכנסו דרך הבידוק. לא שאני אומר שטוב לזרוק במקום להתפוצץ, אני רק אומר שיש עוד דרכים.

דרכים תמיד אפשר למצוא. אני מנסה לדעת האם אתה מרגיש שההנחיות מספיקות ואיזה סוג ביקורת כרגולטור - - -

בהחלט.

דבר נוסף, האבטחה מתבססת על מספר מעגלים. זה לא המעגל הזה של הבידוק שנכנסים הסטודנטים, יש הרבה. יש את עוטף ירושלים, יש את הניידות שמסיירות. אני מבין את תחושת הביטחון. תחושת הביטחון זה משהו מאוד מאוד סובייקטיבי. אחד ירגיש ביטחון גמור והשני ירגיש לגמרי בלי ביטחון. זה משהו סובייקטיבי שאני לא יכול להתווכח עליו. צריך להבין שיש הרבה מאוד מעגלים. חלקם הם מעגלים שרואים אותם. ביום-יום כל מי שעובר רואה מאבטח, רואה שוטר, את הגדר, את העוטף ואת המעברים. חלקם הם מעגלים סמויים שלא רואים אותם. יש הרבה מאוד טכנולוגיה, אגב גם האוניברסיטה השקיעה הרבה מאוד כספים לגידור כל סביב של האוניברסיטה עם גדר אינדוקטיבית ועם מצלמות נוספות. עושים עוד ועוד והלוואי שהיינו יכולים להגיע ל-100%. זה לא משהו שמתאפשר.

לא צריך להיות כשל באבטחה. ההנחיות הן מספיק טובות ובטח שלא בדוגמה הזאת על מנת שכזה תרגיל לא יצליח למתרגלים. אני יכול לומר מיד כשדיברתי עם מנהל אגף ביטחון האוניברסיטה, מיד ביקשתי ממנו למנות. לפני שאמרתי 'למנות' הוא אמר לי כבר מיניתי את, הוא כבר עושה לנו את התחקיר של הנושא. כך שהדברים הם לא שעכשיו קרה אירוע ווואלה נמשיך הלאה. כל עוד לומדים, מפיקים את הלקחים וכל אחראי משמרת ועד אחרון המאבטחים יודע שקרה משהו. שימי לב, - - -

ביקשתי לדעת מהם הנהלים, אבל אמרתם שאתם לא רוצים לכתוב מכתב אלא להגיד מהם ההנחיות לגבי בדיקת כרטיס סטודנט, בדיקת תיקים.

זה יכול להיות גם לפי סימנים מחשידים. אני אומר לך שאם היו יושבים כאן חברי כנסת נוספים ולא משנה מאיזה צד, אז היו מתרעמים למה דווקא הצד הזה נבדק. את מבינה - - -

שוב, אני רוצה לדעת האם אתם עושים תרגילים בעצמכם או שאתם מחכים. מתי עשיתם כזה תרגיל?

רמי, קצין אבטחה של המרחב עשה לנו תרגיל, הוא הגיע עם רימון יד בתוך תיק.

אני מגיע לעוד נושא, זה לא רק האוניברסיטה, יש עוד הרבה מתקנים בירושלים. אנחנו פרוסים גם באופן מחוזי, בכל מחוז ירושלים וגם בתחנות מרחבים. כך שבכל מקום יש לי אנשים בשטח שעושים את כל העבודה הזאת. שוב, לא רק באוניברסיטה, יש לנו הרבה מתקנים, תחנה מרכזית, סופרמרקטים, מעונות וגנים. אגב, קיבלתי המון טלפונים מאימהות בשבועות האחרונים, חשבתי שאני נראה כבר יותר טוב, אבל בסוף זה היה בשביל האבטחה.

בנוגע לגבי שאר הדברים. סיימנו עם האוניברסיטה - - -

סיימנו עם הכניסה לאוניברסיטה. עם השערים. אחד הדברים ששמוליק אמר שצריכה להיות נוכחות משטרתית יותר אינטנסיבית.

גם אנחנו במשטרה לא מנותקים ממה שקורה בחודשים האחרונים. אגב, בזמן "צוק איתן" או לפני כן, בזמן חטיפת שלושת הנערים שנרצחו, מי שמנחה ברמה הארצית זו חטיבת האבטחה. קיבלנו הקלטות, על איך אנחנו מתחילים לצמצם את האבטחה כי התקופה באמת הייתה שקטה. ברגע שהתחיל כל התהליך, כל המצב שאנחנו נמצאים בו בחודשים האחרונים, שוב התחלנו לפרוס יותר מערכי אבטחה ובידוק יותר מוקפד, במקומות אליהם נכנסים אזרחים.

בשנה האחרונה, בכל הצד המזרחי של העיר, הוקם מרחב שלם שמטפל רק בכפרים ובעוד כמה שכונות שנמצאות בתפר. אני אקח אתכם בקו דמיוני, מעבר רחל, כביש דרך חברון, כביש 1, כולל האוניברסיטה, גבעה צרפתית – כל הצד המזרחי עד עוטף ירושלים. זה מרחב שלם עם מפקד מרחב, עם כל הקצאת המשאבים שנדרשים, חוקים, בלשים, ניידות וכל מה שצריך. מרחב שמתעסק רק באזור הזה.

בנוסף, בחודשים האחרונים יש בכל יום נתון, מאות שוטרים שמתגברים את האזור הזה. הם עושים פעילות. את יודעת, הרי יש שני צדדים למטבע, אנחנו מקבלים מצד אחד 'למה המשטרה פועלת בצורה כזאת'. מצד שני 'למה אתם לא עושים יותר'. תמיד צריך לדעת לאזן.

התופעות שדיברו כאן הסטודנטים - - -

אני מכיר את התופעות, הם מדברים אתך על דברים שאני מכיר אותם.

מהו המענה שאתה נותן להם?

אמרתי. למשל סגרו את עיסאויה, סגרו אותה לגמרי וכל מי שיצא ונכנס הוא נכנס עם בידוק מוקפד. זה משהו קיצוני כי בסופו של דבר יש שם אזרחים וזו התנהלות אזרחית יומיומית.

אני לא מדבר כאן על מאות אנשים, אני מדבר אולי על כמה נערים פרחחים שעושים את האירועים האלה. אני אומר שוב, אני מכיר את האירועים האלה, אלו לא אירועים שהם תלושים מהמציאות, הם מוכרים ומטופלים.

קשה לי כשאתה אומר, שהאנשים שזורקים הם פרחחים. אני לא מקבל את האמירה הזאת, מי שזורק בקת"ב הוא לא פרחח.

יש זריקת אבנים, צריך להגיד את המציאות.

נכון, אתם רואים היום יותר שוטרים בגבעה הצרפתית, החל מתחנת הדלק של עיסאויה?

רואים יותר.

זה משהו שהוא בשלבים, בתהליכים. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על איך תופסים את העבריין. אם בסופו של דבר הוא נתפס יש כתב אישום. את יודעת, יש את כל נושא ההרתעה. כשיש יותר נוכחות ויש יותר מעצרים והאווירה היא כזאת שבית המשפט הוא קצת יותר מחמיר בפסקי הדין שלו, אני מאמין שזה לאורך תקופה. אני לא חושב שזה ביום-יומיים זבנג וגמרנו. הלוואי שזה היה כך. אני מאמין שלאורך תקופה המצב יחזור לקדמותו. בסך הכול עדיין אנחנו, אני אומר פרחחים ואתה תגדיר אותם איך שאתה רוצה. אני אומר לכם שבסופו של דבר לא מדובר באלפי אנשים מתוך מאות האלפים. לא מדובר באלפים, מדובר בכמה עשרות שאולי מחוסר מסגרת מתאימה או בגלל מטעמים אחרים. שכל אחד יפרש איך שהוא רוצה כי אני לא רוצה באמירות להגדיר. אני מאמין שהתהליך הוא טוב, התהליך בסופו של דבר יביא את השקט שצריך. כפי שאני רואה היום, אני מאמין שנחזור לתקופה שלפני מרץ בערך, אז באמת היה שקט בירושלים כמה שנים אחורה.

אני פונה אליכם, אתם מרגישים שיש עלייה בנוכחות של השוטרים? אתם ביקשתם להיפגש. מה היא הבקשה שלכם?

קרו כמה תהליכים. גם אנחנו כאגודת הסטודנטים מנסים לעשות כמה תהליכים שהם בוני אמון. לדוגמה, יש למשל 200 נשים מעיסאויה, אימהות וסבתות, שמגיעות כל שבוע ללמוד עברית באוניברסיטה. אנחנו מאמינים שזה ישפיע על הילדים, אנחנו מאמינים שזה ישפיע על המשפחות. זה באמת פרויקט הדגל שלנו, בגלל הסיטואציה ולא מנותק ממנה.
אני כן רוצה לומר, בשנה שעברה היה צריך להפעיל הרבה מאוד לחצים כדי שהעירייה והמשטרה יוסיפו ניידת שנמצאת בכל הר הצופים. אחרי זה היא הוחלפה בניידת של שיטור משולב. הותקנו שתי מצלמות בשנה שעברה, אחת על מעונות אידלסון ואחת על - - -

סליחה, את הנקודה מיקדנו ליד אידלסון. נקודת המשטרה נמצאת שם בגבעה הצרפתית, בתוך שטח המעונות.

אתם רואים שיפור? מה עדיין חסר?

ברור שאם יש שוטר בכל פינת רחוב האנשים היו מרגישים הרבה יותר בטוח. אין לזה גבול.

כן, אבל זה לא ריאלי.

בסוף, את יודעת שיש אורך חיים סטודנטיאלי, תוך שלוש שנים הסטודנטים מתחליפים בכל האוניברסיטה ובמיוחד בהר הצופים ששם הלימודים קצרים. אם עכשיו לאורך שנים תהייה תחושת ביטחון, שרואים משטרה, הנוכחות והנראות כאן מאוד משמעותיות, לא משנה שעושים כל מיני פעולות ודברים סודיים. הנראות היא משמעותית כי היא משנה תודעה, היא משנה תחושת ביטחון, בניגוד לביטחון. אם עכשיו שנה אחר שנה יראו באמת שיש שינוי משמעותי ותימשך הפעילות והשיפור ימשיך להשתפר בנקודות, אני מאמין שלאורך שנים התחושה תשתפר. היום אנחנו ניזונים ממה שהיה לפני שלוש שנים. זה שיש עכשיו יותר שוטרים לא משנה את התודעה מלפני שנתיים של אנשים שהצטרפו לאוניברסיטה.

בבקשה, נציג העירייה. נשמע ממך על התחושה שהם דיברו עליה, הם לא דיברו רק על הר הצופים, הם דיברו גם על הדרך אל.

בוקר טוב, אני מאגף חירום וביטחון בעיריית ירושלים.

כדאי לעשות את ההפרדה מה קורה בתוך הקמפוס, הכניסה לקמפוס, בחלק הזה לעיריית ירושלים בעצם אין לה חלק ולכן אני לא תייחס לחלק הזה של הדיון.

נושא של תחושת הביטחון, גם פה נציין שמי שאחראי על הביטחון היא משטרת ישראל. אבל עיריית ירושלים לא נעדרת מאותן פגישות או מהבנה של חשיבות תחושת הביטחון לתושבי ירושלים ולסטודנטים שחלקם שמצאים כאן רק שלוש שנים, אנחנו מקווים שהם יישארו בירושלים בהמשך.
בשנתיים האחרונות קיימנו מספר פגישות גם הסטודנטים גם עם תושבים מהגבעה הצרפתית כדי להבין מה גורם לחוסר תחושת הביטחון. בעצם מה שעלה כאן אנחנו מכירים.

מספר פעולות שעשינו במהלך השנה וחצי האחרונות, בעקבות התלונות. ראשית, התקנו בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, מספר מצלמות בשכונת הגבעה הצרפתית, בצירים המובילים מהמעונות לאוניברסיטה ובנקודות שהסטודנטים הצביעו כנקודות בעייתיות. הפעלנו ניידת עירונית, מתוך כוונה לצמצם את זמן התגובה של הניידות לקריאות כמו הערות מיניות או הטרדות. אגב, לא היו בתקופה הזאת כל כך הרבה תלונות או הטרדות שהגיעו לטיפול משטרתי כי בהרבה מקרים זו אמירה או משהו שהוא מאוד מטריד. אין לי ספק זה מטריד, אבל זה היה ברמה הזאת. מאוד קשה להתמודד עם כזה דבר וגם עם מצלמות כשמישהו עובר עם רכב וזורק מילה לסטודנט או סטודנטית, קשה מאוד לראות את זה במצלמות.

כדי לצמצם את זמן התגובה, אם סטודנט או סטודנטית ירימו טלפון ויגידו 'מטרידים אותי, מפריעים לי', תהייה לנו ניידת שתגיב בזמן קצר. זו ניידת שמומנה על ידי העירייה. בניידת ישב מאבטח עירוני ועוד שוטר. הם יסתובבו רק באזור הגבעה הצרפתית וסביב האוניברסיטה.

בשנה וחצי האחרונות, אנחנו מקיימים פורום משותף של האוניברסיטה, משטרה, בית החולים הדסה הר הצופים ואנחנו כעירייה. ניסנו לאגם משאבים של כולנו כדי ליצור תחושה יותר טובה. לצורך דוגמה, לנו יש ניידת מוסדות חינוך שמסיירת, היא נותנת מענה לאו דווקא למוסדות חינוך. היא מסתובבת בציר צ'רצ'יל ששם יש בעיות. בית החולים מטפל בכל מה שקורה בתוך שטח בית החולים, פעם בשעה המאבטחים שלו יוצאים גם הם לסיור על ציר צ'רצ'יל וכנ"ל האוניברסיטה. ניידת שלהם לא מסיירת רק בקמפוס אלא יוצאת ועושה סיור נוסף כדי להגביר את תחושת הביטחון. זה פורום שמתכנס פעם בחודש ויוצאים ממנו סיכומים. לא מעט פעילות מבורכת יוצאת מהמפגשים האלה.

כמו שנאמר קודם, שמנו ניידת שיטור עירונית שהחלפנו אותה בזמן האחרון בניידת שיטור משולב עם פקח עירוני ושוטר שמסתובבים כל הזמן בשכונה.
מאז האירועים האחרונים, תגברנו ניידת מוסדות חינוך נוספת שמסתובבת בשכונה. הייתה לנו אחת - - -

אני מניחה שהיא מסתובבת בשעות הבוקר.

נכון. ניידת מוסדות חינוך באופן עקרוני, גם שם זה במימון משטרת ישראל. אנחנו סוג של קבלן ביצוע. כל אבטחת מוסדות החינוך היא באחריות המשטרה, אנחנו קבלן ביצוע. אבל קיבלנו ניידת שמסתובבת גם בגבעה הצרפתית, רמת אשכול וקצת בשכונת סנהדריה. בשבועיים האחרונים, הוספנו ניידת על חשבון העירייה. הרחבנו את שעות הפעילות מהשעות 07:00 עד 14:00 ל-07:00 עד 17:00 כדי לתת מענה גם לפעילויות נוער וכמובן לכל מה שקשור ללימודים. הוספנו שעות אבטחה במוסדות הלימוד באזור, גם זה תורם לתחושת הביטחון ובטח להורים שיש להם ילדים בבתי הספר וגני הילדים. הגברנו כאמור את שעות האבטחה של מה שהסתיים בשעה 14:30 בכל יום, היום זה מתמשך עד לסוף יום הלימודים.

בתוקפה האחרונה, הוספנו כ-4 ניידות סיור עירוניות. כרגע יושבים בתוכן פקחים עירוניים. כשבועיים העירייה לא עושה כמעט אכיפה של פיקוח עירוני ופיקוח עירייה. לא לעשות במידע הזה שימוש כי יש מקומות שכן אוכפים. חלק גדול מפקחי העירייה ופקחים העירוניים מסתובבים באמצעות ניידות 24 שעות. באותם מקומות שיש לנו קצת פער של כוח אדם במוסדות עירוניים הצבנו פקח או פקח חנייה כדי להגביר את תחושת הביטחון.

דובר כאן על מענה משטרתי שניתן כעת לכל אזור מזרח ירושלים. יש תגבור של קרוב של 1,000 שוטרים שמטפלים באזור עיסאויה וכל מזרח ירושלים.

הקמנו 4 בלוני תצפית בשכונות הבעייתיות, בין אם זה בג'בל מוכבר, גם במעלה הזיתים. מיד אסביר על בלון תצפית. בלון נוסף הקמנו בבית הספר ג'נוגלי, ליד תחנת מנטה, שמשקיף בעצם על מה שקורה בתוך השכונות הערביות. זה בלון גובה של 150 מטר עם מצלמה שמתצפתת כל הזמן. מצלמה שיכולה לצפות בהתארגנויות של הפרות סדר. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה. זה עוד משהו שבוודאי צריך להגביר את תחושת הביטחון. באמצעים האלה אנחנו יכולים לראות לא מעט דברים. הרבה פעילויות יזומות של המשטרה מסתייעות בבלונים האלה. אלו בלונים שנמצאים קרוב לחודשיים במימון עירוני.

האמת, שכדי לשנות את תחושת הביטחון צריך לדעת שזה קיים. העובדה - - -

אני לא בטוח שמי שעובר עכשיו, לא רואה את הבלון.

זה בלון שנמצא מעל 150 מטר מעל השכונה. כמובן שככל שמזג האוויר מאפשר, יש לנו את מגבלת מזג האוויר בעניין הזה, זו המגבלה הכי גדולה שלו, ככל שמזג האוויר מאפשר, מבחינתנו זה 24 שעות באוויר. יש תצפיתנים שיושבים למטה. ישנם נציגי משטרה שיושבים שם. התמונות - - -

יש אחד כזה בהר הצופים?

כרגע, יש אחד כזה ליד תחנת מנטה בכניסה לעיסאויה. אנחנו רוצים לראות זה את השכונה ,את צוקי עיסאויה שמשם זורקים לעיתים אבנים על אוטובוסים. גם שם המשטרה נותנת מענה מצוין. ציינו קודם יובל וגם שמוליק שיש בשנה האחרונה הפחתה משמעותית של אירועים בתוך הגבעה הצרפתית. אפשר להגיד תחושת ביטחון, אבל כמו שאמר יובל זה סובייקטיבי. יהיה קשה לתת תחושת ביטחון של 100% לכולם. עדיין אנחנו נמצאים במדינה מאוד מאוד מורכבת וצריך לזכור שהעיר ירושלים מוקפת בשכונות ערביות ושהחיכוך בין יהודים וערבים הוא גדול. אני בא עכשיו מוועדה אחרת שמדברת על התחבורה הציבורית, משהו הפוך. על תחושת הביטחון של הנהגים הערביים שמפורת. החיכוך והמרקם הזה הוא מאוד מאוד עדין וצריך לקחת אותו בחשבון.

מלבד כל האמצעים האלה יש כוונה, לא כוונה כי כבר הוחלט בכנסת, על החמרת הענישה כלפי זורקים אבנים - - -

הדיון על הצעת החוק אמור להיות מחר. קבעו דיון על הצעת החוק הזה.

אין לנו ספק, שגם הטיפול במסיתים וגם החמרת הענישה כלפי מי שנתפס, כמו שציין יובל הם לרוב נערים, היום החוק יודע לטפל גם בנערים ולא רק בבגירים. אני חושב שכל המכלול הזה, אני מקווה שהוא קודם כל ישפר את הביטחון בירושלים ובוודאי את תחושת הביטחון של התושבים.

אתה נציג חברת האבטחה. אני מבקשת לדעת אם אתם התמודדתם עם המקרה הזה. האם נעשה תהליך שימוע או בירור בעקבות הפרסום הזה?

אני נציג של חברת T&M, המספקת את שירותי האבטחה לאוניברסיטה העברית למעלה מ- 20 שנה.

כמו שנאמר כאן, אנחנו גוף שמונחה גם על ידי האוניברסיטה וגם על ידי משטרת ישראל כמובן. כל המאבטחים והבודקים הביטחוניים שלנו עוברים קורס הכשרה לפני כניסתם לעבודה. זה קורס מונחה על משטרת ישראל, היא נותנת את התכנים של הקורס. בסוף הקורס הם מקבלים את אותה תעודה ומתחילים לעבוד.

אנחנו יודעים לספק את הכול, את כל מה שצריך לספק. בסופו של דבר את מה שאנחנו מספקים היום זה מה שהגופים המנחים ביקשו מאתנו לספק. על בסיס אותן הנחיות אנחנו עובדים. כמו שנאמר כאן, יש עניין של איזון. את האיזון הזה לא אנחנו קובעים כמובן.

אבל כאן סיכמנו כבר, שהיה מקרה חריג. מקרה שלא היה אמור לקרות, צפצף המגנומטר, היה צריך לבדוק את התיק הזה. השאלה, מה נעשה?

נאמר גם על ידי שמוליק וגם על ידי יובל, מעגלי האבטחה לא מתחילים ונגמרים באותו בידוק של תיק וזה לא חזות הכול. אנחנו לא מקלים בזה ראש. עצם העובדה שהמקרה הזה קרה – זו תקלה, אבל זה לא אומר שכל מערך האבטחה בנושא הזה - - -

זו תקלה, שאלתי איך אתם התמודדתם עם התקלה הזאת?

כמו ששמוליק אמר, התחקיר שנעשה והבדיקה שנעשתה לא נעשו במנותק מאתנו. לחלוטין זה נעשה יחד אתנו. העובדים שלנו הם אלה שקיבלו את אותו תחקיר, קיבלנו את אותן הנחיות, עשו ריענון של אותם נהלים. כל הנושא הזה הובא לידיעת כל המאבטחים. אני יכול לומר שזה גם נושא שעבר. היום אנחנו מעסיקים קרוב ל- 7,500 מאבטחים ברחבי הארץ, אני יכול לומר לך שהנושא הזה והמקרה הזה זה לא משהו שנשאר באוניברסיטה העברית כמקרה יחידתי וזהו. זה מקרה שעבר אצלנו לכלל החברה, נעשו על זה דיונים והוסקו המסקנות לגבי הבידוק בכלל הפרויקטים שלנו ברחבי הארץ. כל מנהלי הסניפים וקציני הביטחון השונים שנמצאים בקניונים ובכל מקום אחר קיבלו את אותו מקרה עם מה שקרה.

שוב, כל הנושא הזה נעשה בשיתוף פעולה מלא. אנחנו מפיקים את הלקחים ולומדים משם הלאה.

אני מאוד שמחה לשמוע.

אני שמח שנציג העירייה חזר.
אחת, כנציגי הסטודנטים, אנחנו כאן כדי לייצג את הסטודנטים ומצד שני אני לא מנותק. אני מכיר גם את שיקולי המערכת ולכן אני יכול לומר שישבתי עם אגף ביטחון. אנחנו מודעים למורכבות ואנחנו יודעים שזה תמיד דיסוננס בין לייצר כמה שיותר ביטחון לבין לאפשר קיום חיים תקינים. האינטרס הישיר שלי כמייצג ציבור סטודנטים הוא שאורח החיים התקין ישמר. בעיה ביטחונית יכולה להתגלגל למקום בו אתה לא יכול לקיים אירועי תרבות או שאתה לא יכול לקיים מסיבה במעונות. זה יכול ללכת גם על הציר הזה.

לדעתי, ברמה הפרקטית שהיא מאוד רלוונטית וזה מה שנציג העירייה אמר, בעיקר בציר של ייצרת תחושת ביטחון היא ההנגשה של דרכי הפנייה. סטודנט במעונות שיש לו איזו בעיה על הציר והוא רוצה לפנות לרכב הפיקוח העירוני או לרכב הסיור המשטרתי או למחלקת הביטחון של האוניברסיטה - - -

זה 106 או 100?

פרסמנו מודעות.

אני עדיין בתחושה שלי לא מרגיש שהסטודנטים יודעים עד הסוף איך ולמי הם פונים. אני כן חושב שיש מקום לנגיש לפחות את המידע הזה. סטודנט חייב להרגיש. גם סטודנטים מבינים שמדינת ישראל היא מדינה מורכבת והסביבה של הר הצופים מורכבת. מה שכן ייצור את תחושת הביטחון היא הידיעה שיש להם תמיד מענה לכל בעיה.

לכן שאלתי את השאלה, מה יודעים אני חושבת שיש להעביר לכלל ציבור הסטודנטים מסר שאומר 'הגברנו את האבטחה, יש היום ניידות כאלה וכאלה, זה מספר הטלפון אליו אתם יכולים לפנות'. אני אשמח - - -

למה? מתקשרים ל- 100. כבר בגן לימדו אותנו 100, 101, 102.

אני אומרת את זה כאזרחית ולא כחברת כנסת. אני לא בטוחה, שאנשים נוטים להתקשר 100 בכזאת מהירות. יש תחושה - - -

כשהתקשרתי ל- 100, לדווח על עומס או משהו לשאול - - -

מה את רוצה שהם יעשו עם עומס?

לא, לדעת. בכמה פעמים שנתקלתי לקח הרבה זמן.

אם יש אירוע ומתקשרים, אני מבטיח לך שתוך כמה דקות עד 15 דקות הניידת מגיעה.

רבע שעה. עשיתם, תגברתם, מה אתם יכולים לעשות כדי לנגיש את המידע לסטודנטים?

קודם כל, אני מבקשת להתייחס למה שעידו אמר, אבל אומר משפט אחד קודם בנוגע למה שהאוניברסיטה עושה למען תחושת הסטודנטים על חשבונה הכלכלי. כל יום משעה 17:00 עד 20:00-20:30, יש שאטל קבוע שנוסע מהקמפוס בהר הצופים, הוא עולה דרך המעונות, הוא שואל במעונות הגבעה הצרפתית אם יש מישהו שצריך לרכבת הקלה, הוא לוקח אותו עד לרכבת הקלה וחוזר. הלוך חזור שלוש וחצי שעות הלוך חזור כל יום. כלומר, זה לציבור הסטודנטים. הסטודנטים קיבלו על כך הודעה.

אתם זוכרים, שבשנה שעברה ניסינו להפעיל אפליקציה, שהיה וקרה משהו על הציר, סטודנט יכול אוטומטית מיד להתקשר. זה מגיע מיד למוקד הביטחון, זה מגיע למוקד המשטרה. לצערנו זה לא נחל הצלחה. רק כ-100 סטודנטים הורידנו את האפליקציה הזאת.

בנוסף, כל בוקר יש הסעות של סטודנטים מהקמפוס בהר הצופים לכיוון עין כרם. יש שאטל קבוע לאורך כל היום שהולך מגבעת רם, קמפוס ספרא, להר הצופים. כלומר, אנחנו מנסים לעזור גם בצירי התנועה כי אנחנו יודעים שאנשים יותר חוששים. בתחילת השנה כל הסטודנטים החדשים והוותיקים קיבלו הודעות במסגרת כל ההודעות שהדיקנט מפיץ גם מבחינת הביטחון. אנחנו אגף השיווק חילקנו לכל הסטודנטים כרטיס ביקור כולל את הטלפון של הביטחון.

השבוע יחד עם הנהלת האוניברסיטה החלטנו שמוליק ואני שמחר בביקור מפקד המחוז, היה ונחליט על עוד כמה דברים, אנחנו נוציא הודעה מסודרת נוספת לכל הסטודנטים עם ההוראות הישנות שכבר הודענו ועם הדברים החדשים שיעלו.

אני אשמח מאוד. אני חושבת שזה פתרון מתאים. שמחתם אותי עם התשובה.

משהו חיובי. יש בעיה בין שער כניסה לבצלאל לחניון שהוא קרוב לעיסאויה. בעצם הביטחון אישרו לכל הסטודנטים באופן מידי אחרי השעה 17:00 להיכנס לתוך הקמפוס בלי לעבור באותו מקטע. תודה רבה על המענה שעזר לכל הסטודנטים.

תומר, אנחנו נמצאים כאן כדי לשרת את הסטודנטים, לא למשהו אחר.

אני שמחה לשמוע. אני גם שמחה לשמוע על הנכונות שלכם להפיץ את המידע. אני מקווה שמקרים כמו המקרה שעלה כאן לא יישנו.

שוב, גם הוועדה לפניות הציבור תמיד כתובת לסטודנטים ולאוניברסיטה. אם צריך, אנחנו נשמח לסייע.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>