PAGE
2
ועדת הכלכלה
02/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 403>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י' בכסלו התשע"ה (02 בדצמבר 2014), שעה 14:30

<תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
רוברט אילטוב – מ"מ היו"ר

>
אודליה אסולין דגני - עו"ד - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דגנית בן דב - עו"ד - שירותים וטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שאול פוצי - וטרינר ארצי למחלות חזירים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שרון רוברטס - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירז דמביץ כהן - לשכה משפטית, משרד האוצר

אלון מסר - רכז מים וחקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

מענית איכילוב - אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

גלי דוידסון - ראש אגף בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

טל זסק - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

שלמה קפואה - אגף סביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה

שלמה קפואה - ארגון הרופאים הוטרינרים ברשויות המקומיות

יוסי וולפסון - רכז תחום חיות במשקים, עמותת תנו לחיות לחיות, ארגונים להגנה על בעלי חיים

רעות הורן - מנהלת פעילות ציבורית, אנונימוס, ארגונים להגנה על בעלי חיים

הילה קרן - דוברת, אנונימוס, ארגונים להגנה על בעלי חיים

יוסי כהן - מרכז משק קיבוץ להב, מגדלי חזירים

סיגל דונגי-סלונים - וטרינרית ומרצה לאתיקה

ניר זמיר - מנכ"ל מכון המחקר של המשק(החזיריה בין היתר) -קיבוץ להב

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפעת קדם
<תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשע"ד-2014>

שלום לכולם. הנושא על סדר היום: תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשע"ד-2014. הערות כלליות יש?

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים) נדונו במסגרת ועדת החינוך. הן מסדירות את נושא החזקת החזירים בישראל, תנאי ההחזקה שלהם, רווחתם, התנאים שבהם צריך לבצע פעולות שונות כדי להמשיך לגדל אותם לצורכי חקלאות. אנחנו מבקשים במסגרת הוועדה לדון בסעיפים שמתייחסים לפעולות שמבוצעות על ידי רופאים וטרינרים. חלקן יבוצעו על ידי עובדים מיומנים שעברו הכשרה. זה חריג לחוק הרופאים הווטרינרים. התקנות המדוברות הן תקנות 15 ו-16, תקנה 22(ג)(2) ותקנה 26. העברנו לוועדה לפני 3 ימים את הנוסח המעודכן אחרי אישור של ועדת החינוך שהתקבל בימים האחרונים.

אני רק אעיר בהקשר של אישור הוועדה לאותם סעיפים שמונו כעת. יש גם את סעיף 1, סעיף ההגדרות. ההגדרות שקבועות בסעיף 1 הן הגדרות רלוונטיות. אין טעם לאשר סעיף מהותי ללא הבנה מה עומד מאחורי כל מונח. כך גם לגבי תקנה 29 (13),(14), שעניינן עונשין. אלה סעיפי עונשין לגבי אותן תקנות מהותיות שהוועדה מתבקשת לאשר. כך גם לגבי תקנה 32(ג), שעניינה תחילה של תקנה 26.

אנחנו נדון עליהן.

אם יחליטו לדון על הסעיפים, תתבקש הצבעה עליהם.

התקנות האלו נדונו ולובנו בוועדת החינוך. אנחנו מאוד מעוניינים שיגיעו לאישור ויישום. לא היינו מאושרים מכל ההסדרים.

האם במסגרת הסיכומים אתם מסכימים לתקנות?

כן.

בתוקף סמכויותיי לפי סעיף 19 לחוק צער בלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994

(להלן – החוק), לפי סעיפים 22(א)(1), (2),(7),(8) ו-(15) לפקודת בעלי חיים (נוסח חדש),

התשמנ"א-1985, בהתחשב בצורכי החקלאות, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט

של הכנסת, ולפי סעיף 4(א) לחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ"א-1991 (להלן – הרופאים

הווטרינריים), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לעניין תקנות 1, 15,16,22(ג)(2), -26, 29(א)(13),

(14) ו-32, אני מתקין תקנות אלה:

האם סעיפים 22(א)(1),(2),(7),(8) ו-(15) לפקודת מחלות בעלי חיים הם סעיפים עונשיים?

סעיף 22 בפקודה - -

הם לא באישור ועדת הכלכלה. אם הם עונשיים, אולי כן נדרש אישור ועדת הכלכלה.

זו סמכות השר להתקין תקנות. שר החקלאות רשאי להתקין תקנות לביצוע מטרות הפקודה והוראותיה. יש הפניה מיוחדת לתקנות מחלות בעלי חיים בתוך התקנות עצמן או בתקנות מחלות בעלי חיים (תכשירים כימיים).

פרק א': פרשנות

הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"אחראי" –
בעל חזיריה, וכן מנהל או עובד שהוא מינה לאחראי על





פעילות חזיריה;



"בידוד"
-
החזקת חזיר יחיד בתא נפרד מחזירים אחרים;



"בעל


חזיריה" -
לרבות תאגיד ולרבות מי שרשאי למכור את החזירים;



"גורים" -
גורי חזירים בתקופה שעד מועד גמילתם (piglets),





כאמור בתקנה 11(ד);



"גמולים" -
גורי חזירים ממועד גמילתם, כאמור בתקנה 11(ד) עד





גיל עשרה שבועות (weaners); הפסקת הנקה;



"גמילה" -
הפסקת הנקה;



"המנהל" -
מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין





תקנות אלה, כולן או מקצתן;



"רצפת



טפחות" -
רצפה המורכבת מחלקים רצופים לסירוגין עם חריצים,





המיועדים לניקוז הפרשות בעלי החיים;



"חזיר" -
זכר או נקבה בכל גיל המוחזקים בחזיריה;



"חזירה



לרבייה" -
חזירה לאחר המלה ראשונה (sow);



"חזיריה" -
מקום שבו מוחזקים חזירים לשם הפקת תוצרת חקלאית





לשיווק, מהם או מתולדתם;



"חזיר



להרבעה" -
חזיר זכר אחרי גיל בגרות מינית שמיועד לרבייה





(boar);



"חזיר



פיטום" -
חזיר מגיל 10 שבועות עד לנחירתו (rearing pig או





Fattening pig);



"מבכירה" -
חזירה בתקופה שבן הרבעתה הראשונה לבין ההמלטה





הראשונה שלה (gilt);



"ס"מ" -
סנטימטרים;



"משק גידול



על רפד" -
חזיריה או חלק ממנה שהחזירים מוחזקים בהם מיום





גמילתם עד להוצאתם לנחירה או העברת לרבייה,





בתאים קבוצתיים שכל שטח רצפתם מרופד בחומר כגון





קש, אדמת כבול או נסורת, בכמות שמספיקה לספוג את





הפרשותיהם;



"עובד


מיומן" -
שקיבל הכשרה ושהמנהל אישר לפי תקנה 25;



"ק"ג" -

קילוגרמים;



"קבוצה" -
חזירים הנמצאים בתא אחד בחזיריה;



"רופא



וטרינר" -
כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א





1991;



"ריסון" -
החזקה באופן המונע תנועה, לרבות באופן המונע את האפשרות





להסתובב במקום (Restraint), אך באופן המאפשר





לרבוץ ולקום בנוחות, וללא קשירה;



"תא" -

שטח שאינו מחולק במחיצות פנימיות.

לגבי הגדרת "עובד מיומן" שקיבל הכשרה ושהמנהל אישר לפי תקנה 25, נוסף סעיף במסגרת דיוני ועדת החינוך, לכן זה הוקפץ קדימה.

אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף ההגדרות אושר

קיטום זנב
15
(א) לא יקטום אדם זבנו של חזיר ולא יקטום או ישייף ניביו

וקיטום


של חזיר, בחזיריה שהיא משק גידול על רפד.

ושיוף ניבים




(ב) בחזיריה שאינה משק גידול על רפד, לא יקטום אדם זבנו של




חזיר ולא יקטום או ישייף ניביו של חזיר, אלא אם מתקיימים

(1) בחזיר שגילו עד שבעה ימים: החזיר טופל במשכך כאבים
לפני הפעולה, במהלכה, עד לסיומה ולאחריה, והקיטום או השיוף

מבוצעים בידי עובד מיומן;

(2) בחזיר שגילו עולה על שבעה ימים: אם רופא וטרינר קבע
שלא ניתן היה לבצע את פעולת הקיטום או השיוף עד גיל

שבעה ימים בשל מצבו הרפואי של החזיר, הפעולה בוצעה

בהקדם האפשרי לאחר שהוסרה המניעה לביצועה כאמור, בידי

רופא וטרינר, בוצע אילחוש של המקום או הרדמה לפני הפעולה,

והחזיר טופל במשככי כאבים לאחריה;

(3) הטיפול בוצע בכלים ייעודיים שעברו חיטוי;
(4) הטיפול במשככי כאבים, בחומרי אלחוש או בחומרי הרדמה
בוצע באמצעות תכשירים רפואיים רשומים כדין, לפי התוויה
המאושרת ולפי הוראות רופא וטרינר.




(ג) רופא וטרינר ימסור לאחראי בכתב את האישור כאמור בתקנת




משנה (ב)(2).

אולי צריך להתאים את הנוסח בסעיף 15(ג) לנוסח שמופיע בתקנה 16(ב), כי נדמה לי שהכוונה היא אותה כוונה.

לשני הסעיפים יש את אותה משמעות.

אני חושבת שהניסוח של סעיף 16(ב) הוא יותר חד. הכוונה היא אותה כוונה.

הכוונה היא לומר שהמניעה לביצוע הפעולה הוסרה.

אני מעלה להצבעה את סעיף 15 עם התיקונים הנדרשים. מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 15 אושר

סירוס
16.
(א) לא יבצע אדם סירוס כירורגי בחזיר, אלא אם כן מתקיימים

(1) בחזיר שגילו אינו עולה על שבעה ימים; החזיר טופל
במשכך כאבים לפני הפעולה, במהלכה, עד לסיומה ולאחריה,

והסירוס מתבצע בידי עובד מיומן.

(2) בחזיר שגילו עולה על שבעה ימים; אם רופא וטרינר
קבע שלא ניתן היה לבצע את פעולת הסירוס עד גיל שבעה

ימים בשל מצבו הרפואי של החזיר, הפעולה בוצעה בהקדם

האפשרי לאחר שהוסרה המניעה לביצועה כאמור, בידי רופא

וטרינר, בוצע אילחוש של המקום או הרדמה של החזיר

לפני הפעולה, והחזיר טופל במשככי כאבים לאחריה;

(3) הסירוס בוצע בכלים ייעודיים שעברו חיטוי;
(4) הטיפול במשככי כאבים, בחומרי אילחוש או בחומרי
הרדמה בוצע באמצעות תכשירים רפואיים רשומים כדין

לפי התווייתם המאושרת ולפי הוראות רופא וטרינר.

(ב) ביצע רופא וטרינר פעולה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ימסור

לאחראי אישור, בכתב, על ביצועה וסיבותיה.

יש כאן אבחנה שגויה בין חזיר עד גיל שבוע לחזיר בן שבוע ויותר. האבחנה הזאת מבוססת על הנחה שאומרת שיש הבדל ברגישות לכאב בין חזיר בן כמה ימים לחזיר בוגר יותר. אנחנו יודעים מדעית וממחקרים שנערכו שאין הבדל כזה. כבר בימים הראשונים גור חזירים הוא בעל מערכת עצבים מפותחת. הרגישות שלו לכאב לא שונה מזו של חזיר בוגר יותר. היא גם לא שונה משלנו.

אני מבין שהסוגיה הזאת נדונה. הגיעו להסכמה שכתובה פה בתקנות.

אני רוצה לציין, שקיים תחליף לסירוס כזה באמצעות זריקה. יש זריקה שמונעת את הצורך בסירוס כירורגי ללא הרדמה מהסוג הזה. ההזרקה הזאת מקובלת באוסטרליה ובכמה מדינות נוספות.

אני מבקש ממשרד החקלאות להתייחס לסוגיה.

שתי הטענות האלו נדונו במסגרת ועדת החינוך בהרחבה. ניתנו לגביהן תשובות. בסופו של דבר ועדת החינוך אישרה את התקנה כמות שהיא. התקנות האלו נוגעות לנושא צער בעלי חיים בסמכות ועדת החינוך, כך שאני לא רואה איך זה קשור מבחינת פעולות שמבוצעות על ידי גורם שאינו רופא וטרינרי.

זה שהוועדה סוברנית פה לשנות ולקבוע הסדר אחר זה עניין אחד. השאלה אם יש הסבר רציונאלי לקביעה של 7 ימים.

התיישרנו עם החקיקה האירופית, עם ההוראה האירופית שמתייחסת לפעולות בגורים. בשיניים, זנב וסירוס החקיקה האירופית מבדילה בין שני גילאים: עד שבוע ימים על ידי עובד מיומן - בהוראה האירופית זה אפילו ללא שיכוך כאבים - מעבר לשבוע ימים בפיקוח של רופא וטרינר עם הרדמה. לגבי ההבדל בין הגילאים התיישרנו עם ההוראה האירופית שכבר קיימת ב-25 מדינות, שמייצרות 250 מיליון חזירים בשנה. התוספת של התקנה מבחינה מקצועית היא חובת שיכוך כאבים עד גיל שבוע, וחובת שיכוך כאבים או הרדמה מעל גיל שבוע.

למה לא זריקה?

כי יש מוצר אחד בלבד רשום לסירוס חזירים, דבר שיכול לגרום לבעיות. יש מספר מדינות שמגבילות את זמני ההמתנה אחרי הסירוס לקראת הנחירה בגלל שאריות כימיות עם יכולות השפעה על בריאות האדם. צריך לקחת בחשבון שהזריקה היא לא זריקה יחידה. מדובר על טיפול כפול בגילאים שונים, כאשר הטיפול השני הוא בגיל יחסית מבוגר.

אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 16 אושר

המתה
22.
(א) אחראי יחזיק בחזיריה אמצעים להמתת חסד של חזיר.

למניעת

סבל

(ב) אחראי ינקוט את האמצעים הדרושים כדי למנוע מחזיר לשמוע,



לראות או לבוא במגע גופני עם חזיר שמבוצעת בו פעולת המתה או הימום.



(ג) לא תבוצע המתת חסר אלא באחת משתי הדרכים הבאות:

(1) בידי רופא וטרינר באמצעות חומרי הרדמה או באמצעות
ומרים ייעודיים להמתת חסד.

(2) בידי עובד מיומן באמצעות אקדח בריח שבוי או באמצעות
מכשיר להיום חשמלי שהם ייעודיים להמתת חסד של חזיר.

רק בפסקה (2) מדובר על סמכויות הנתונות בידי אדם שאינו וטרינר.

אני מעלה להצבעה את סעיף 22(ג)(2) להצבעה. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 22(ג)(2) אושר

הכשרת

26.
(א) מי שאינו רופא וטרינר רשאי לעסוק בפעולות לפי תקנות 15 ו-

עובד


16 ו-22 אם קיבל לכך היתר מאת המנהל, בכפוף להוראות תקנה זו;

מיומן


בתקנה זו, "היתר" – היתר מאת המנהל לביצוע קיטום זנב, קיטום

ואישורו

ושיוף ניבים, סירוס או המתת חסד.



(ב) המבקש היתר יגיש על כך בקשה למנהל ויצרף אליה את האישורים

(1) העתק או צילום מאומת של תעודת סיום קורס להכשרת
עובד מיומן;

(2) העתק או צילום מאומת של ההודעה על הציון בבחינה לביצוע
הפעולות הנדרשות מעובד מיומן.




(ג) לא ייתן המנהל היתר למבקש אלא אם כן התקיימו בו הכשירויות




האלה:

(1) הוא סיים קורס להכשרת עובד מיומן שהכיר בו המנהל;
(2) הוא עמד בהצלחה בבחינה שעליה הורה המנהל או שהמנהל
אישר.


(ד) ראה המנהל כי מי שניתן לו היתר הפר הוראות לעניין השתתפות


בהכשרה או הפר הוראות אחריות לפי החוק, לפי חוק הרופאים הווטרינריים


ולפי תקנות אלה, רשאי המנהל לבטל את היתר, ובלבד שניתנה לו הזדמנות


לטעון את טענותיו לפניו.

מי הם אותם גופים שיכשירו את אותם עובדים מיומנים לבצע את הפעולות שאישרנו כרגע? האם אותם גופים מכשירים וגם בוחנים? מי מפקח על העלויות של הקורסים? כמה גופים מעניקים את אותה הכשרה, מוסמכים לתת את אותה הכשרה?

יש לנו ניסיון עם שני קובצי תקנות צער בעלי חיים. תקנות צער בלי חיים (הובלת בהמות), ותקנות צער בעלי חיים (הובלת עופות). בשתיהן מוגדרת פונקציה של משגיח. הוא חייב להיות נוכח לאורך כל הובלת הבהמות והעופות, לפי העניין, והוא נדרש בקורס הכשרה. גם שם הייתה לנו את אותה בעיה ואת אותן דילמות של איך לאשר קורס, מי יעביר את הקורס. מסתבר שכשיש חובה להעביר קורס, נמצא הגורם שמעביר אותו. יש כרגע רק גורם אחד שמעביר גם וגם. יש מנגנון של קורס שמנהל השירותים הווטרינריים מאשר בהמלצת הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.

מי עורך את הקורס?

חברה בשם "ניצנים". הייתה חברה אחרת שהעבירה את הקורס של משגיחי הובלת בהמות. היא התפרקה. אותה רכזת אקדמית שריכזה את זה, עברה לעבוד בחברה האחרת. חברת ניצנים היא חברה פרטית. היא מעבירה את זה בצורה מאוד יפה ומסודרת. גם פה אנחנו מדברים על שנה. אנחנו מדברים פה על הכשרה הרבה יותר פשוטה.

מי בודק שהתכנים שהם מעבירים הם התכנים הרלוונטיים?

הם צריכים להגיש בקשה.

מי עורך את הבחינה?

אותו גוף.

תכנית הקורס והבחינה צריכות להיות מאושרות על ידי מנהל השירותים הווטרינרים או מי שהוסמך על ידו. אנחנו לא מתערבים בהתקשרות של המעסיקים של אותם עובדים עם מי שמארגן את הקורס. אנחנו כן מפקחים על תכנית ההכשרה ותכני הבחינה.

ועל הפיקוח השוטף.

הקורס הוא בהכרה של המנהל. הבחינה היא בחינה שהמנהל מורה עליה. השירותים הווטרינריים יכולים לחבר אותה.

עדיין צריך להבין שאותו גוף מלמד וגם בוחן. את אומרת שיש רק גוף אחד שמכשיר, כך שגם אין פריסה ארצית לגבי העניין הזה.

על כל הגופים שנמצאים פה זה מקובל.

אחד היתרונות של גוף פרטי זה הגמישות שלו. הם מגיעים עם הקורס לכל מקום בארץ.

כל המשקים - חוץ מאחד - לגידול חזירים מרוכזים באזור אחד בלבד. אין פה עניין של פריסה ברחבי הארץ.

בהקשר של תקנת משנה (ד) עלתה השאלה אם לא צריך לתת לו הזדמנות לתקן את ההפרה בתוך x זמן.

אנחנו סבורים שאין מקום לתת הזדמנות במסגרת התקנות לתיקון ההפרה, משום שמדובר פה במצב שבו אותו עובד פעל בניגוד להוראות החוק ועשה את הפעולות מבלי שהוא מוכשר לכך. הוא יכול, לצורך העניין, להשתמש בסכין חלודה או בכל דבר אחר שיכול לגרום נזק לחזירונים או למוות של החזירונים. לא היינו רוצים לתת לאדם כזה הזדמנות נוספת. אין מה לתקן, העוולה כבר נגרמה. אנחנו חושבים שיש כאן שיקול דעת למנהל השירותים הווטרינריים, לאחר שהוא שמע את טענותיו של אותו אדם, לא לבטל לו את ההיתר.

אני מעלה את תקנה 26 להצבעה?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 26 אושר

29(א)

(13) מבצע קיטום זנב או ניבים או שיופם בחזיר, שלא לפי תקנה 15




(א) או (ב);




(14) מבצע סירוס בחזיר, שלא לפי תקנה 16(א);

אני מעלה את סעיף 29(13) ו-(14) להצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 29(13),(14) אושר

על סעיף 22(ג) יש סעיף עונשין?

זה רק אחראי שאינו מחזיק אמצעים להמתת חסד.

אין בסעיף (ג).

אפשר להכניס אותו ב-(13) ו-(14).

האם אנחנו מכניסים את סעיף קטן 22(ג) לסעיף 29(א)?

השאלה אם העניין הזה נבחן.

אני לא מכירה שהנושא הזה נבחן. זאת כנראה טעות.

האם לא במכוון לא נקבעה פה הוראה עונשית לסעיף 22(ג)?

זאת טעות.

נא להוסיף את התיקון המתבקש.

אני חושבת שיותר נכון להוסיף את זה ב-21.

יכול להיות שהיושב-ראש ייתן לעורכת הדין תורג'מן את הסמכות להחליט באיזה מהסעיפים - - .

זה יכול להיות גם כפסקה נפרדת. אנחנו מוסיפים את זה ל-(א) מבחינת זה שדינו יהיה מאסר 6 חודשים, לא קנס.

כן. זה סעיף 29(א)(22)(ג).

(ג) (1) זה בסמכות ועדת החינוך. תבדקו אם אתם צריכים לחזור אלינו.

מספיק לעשות פה עונשין על (ג)(2).

אנחנו יכולים לאשר פה את (ג)(2). את (ג)(1) תצטרכו את אישור - -

אנחנו מדברים על (ג)(2).

בשביל לחסוך את זה שנצטרך לחזור נאשר רק את (ג)(2). לגבי רופא וטרינר שעבר על (ג)(1) אנחנו תמיד יכולים לחזור לחוק הרופאים הווטרינריים או ללכת לקובלנה.

מבקשים להוסיף כאן הוראה עונשית לגבי תקנה 22(ג)(2), שעניינה המתת חסד בידי עובד מיומן.

אם אנחנו עושים סעיף עונשין רק על סעיף 22(ג)(2), זה אומר שמי שלא עובד מיומן יכול להרוג את החזיר איך שבא לו.

ב-(1) זה בידי רופא וטרינר.

אם מאשרים את סעיף 22(ג), יש שתי דרכים לביצוע המתת חסד. כל דרך אחרת היא אסורה. אם אנחנו עושים עונשין רק על סעיף (2), פספסנו המתה על ידי מי שאינו וטרינר ואינו עובד מיומן.

מה הניסוח שלכם?

צריך את (ג) כולו.

אנחנו נאשר את (ג)(2). אם הם יצטרכו לחזור לוועדת החינוך - -

יש כאן את העניין של אמצעים.

הבעיה שאנחנו נכנסים למערכת בחירות.

אני חושבת שעדיף להתייחס ב-22(ג)(2) לעניין של המתת חסד שאינה מבוצעת באמצעים המנויים בסעיף 22(ג)(2). לזה צריך להתייחס. אנחנו מדברים על עובד מיומן.

אני חושב שהתופעה שתהיה בחזיריות תהיה כזאת שאדם שהוא לא עובד מיומן יבצע את זה. ברגע שזה עובד מיומן סביר להניח שהוא יבצע את זה באמצעים האלה. אני די משוכנע שאפשר לעשות את זה בדיון שצריך להיות בוועדת החינוך בקרוב. זאת השמטה. אפשר לצרף את זה לדיון אחר באופן פורמאלי. זה לא משהו שיצור בעיה קשה. אני חושב שמחר אפשר לצרף את זה לדיון.

אני לא יודעת אם כך זה עובד.

בתקופת בחירות זה עובד גם מהיום למחר.

אני לא בטוח.

אם לא תוכלו מהיום למחר, תפרסמו תקנות חדשות.

זה מה שהתכוונו לעשות אם יהיה צורך בדברים אחרים.

תנסחו את הבקשה שלכם.

אני חושבת שההצעה הנכונה, כפי שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה, היא ש-22(ג)(2) יתייחס לאמצעים שבלעדיהם לא ניתן לבצע המתת חסד.

לאיזו תקנה אתם מבקשים ש-22(ג)(2) יתווסף?

לתקנה 29(א).

בנוסח של "לא בוצעה המתת חסד באמצעים הקבועים בתקנה 22(ג)(2)".

נכון.

אני מעלה את 29(א) להצבעה עם כל התיקונים הנדרשים שעלו כאן בוועדה. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

תקנה 29(א) אושרה

תחילה 32.
(א) תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 4(א) ותקנה 26



שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).



(ב) תחילתה של תקנה 4(א) – 12 חודשים מיום התחילה.



(ג) תחילתה של תקנה 26 – 12 חודשים מיום התחילה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

תקנה 32 אושרה
התקנות אושרו. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 15:15.>