PAGE
3
ועדת הכלכלה
07/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 410>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ט"ו בכסלו התשע"ה (07 בדצמבר 2014), שעה 11:00

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)
>

חברי הוועדה: >
יעקב אשר – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר

>
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ
עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - כלכלנית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עודד גולדשטיין - יועץ מקצועי לשר התחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קרמאייר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - עוזר המנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכיר ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנה גרשקוביץ - מרכזת בכירה, כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסתי פלדמן - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

אוהד מעודי - מנהל ביטוחי רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

אלעד אלקובי - ביטוח כללי - אגף שוק ההון, משרד האוצר

דניאלה גרא מרגליות - רכזת תחבורה אגף תקציבים, משרד האוצר

אורי זיסקינד - ראש ענף מכס, רשות המיסים, משרד האוצר

נטליה מירוניצב - מנהלת תחום מפקח ארצי כלכלה, ברשות המיסים, משרד האוצר

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביטל בגין - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלמה שקד - מפקח ארצי למקצועות הרכב, משרד הכלכלה

תהילה ורון - תחום יבוא והיטלי סחר, הלשכה משפטית, משרד הכלכלה

אגם דניאל - עוזרת ראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אפרת רחלי מאירי - ראש תחום יעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

עמנואל ברכפלד - עורך דין, רשות ההגבלים העסקיים

אסף אלפסי - ראש ענף רכב וחלפים, מכון התקנים

מוטי חלפון - ראש מדור רכב, מכון התקנים

רונן שרון - יועץ לוועדה לפרק ד'

גדי אוחנה - דובר איגוד יבואני הרכב

יעקב אנוך - נשיא איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

נדב כספי - יועץ כלכלי, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

רפי דניאל - חבר איגוד שמאי הביטוח

שלומי תוסייה-כהן - יועץ משפטי, איגוד שמאי הביטוח

יהודה יגן - יו"ר ענף הרכב, איגוד שמאי הביטוח

רפי ונציה - חבר ענף הרכב, איגוד שמאי הביטוח

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

רונן לוי - יושב-ראש איגוד המוסכים

משה סומך - יו"ר סניף ת"א, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום, מתווכים ליבוא רכב

אורי וינקלר - נשיא אוטוורקס, איגוד לשכות המסחר

גבריאל דובינסקי - מנכ"ל חברת צמיגי ראלי, איגוד לשכות המסחר

רפאל שחוח - נציג יוריס ישראל, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

מרדכי ברנס - יו"ר אגודת אשכול

רוני גילה - חבר ועד אגודת אשכול

אמיר גבל - יועץ משפטי, כלמוביל בע"מ

דידי רוזנפלד - מנכ"ל, שלמה SIXT

חיים פילצר - סמנכ"ל קבוצת אלון

יורם בונן - עורך דין המייצג את כלמוביל

אורי שלומאי - עורך דין המייצג את כלמוביל

רון מלכה - מנהל, קשת ליס בע"מ

משה בר - יו"ר עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

איתי עצמון
יעל לדרמן, מתמחה

לאה ורון

רמי בן שמעון
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>

אני פותח את הישיבה, המשך לדיונים הקודמים שהיו.

אפשר עדכון לפרוטוקול?

בבקשה.

כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת אלהרר, לציין ולהזכיר, אנחנו ביקשנו שתי בקשות: גם להשלים את הרביזיות, ואני מקווה שבדיונים הקרובים על אף הפגרה שנכפתה, הדברים האלה יבוצעו. כאמור, מדובר בחוק מאוד-מאוד חשוב.

דבר נוסף זה בקשת הפיצול שהוגשה על-ידי שר התחבורה. את שני אלה אני מבקש לקבוע. אנחנו נדאג להשיג הסכמות בוועדת ההסכמות כנדרש ולקדם ולהשלים את הצעת החוק החשובה הזאת. תודה.

יכול להיות שאתם תשקלו מחדש את הבקשה שלכם לפיצול.

נכון.

הוועדה, בתיאום אתכם - - -

איך שלא יהיה - - -

הערה חשובה - -

- - - נושאים נוספים, ואז אתם תמצאו לנכון לשקול את הבקשה שהעברתם - - -

נכון.

אני רוצה לומר גם לפרוטוקול, אני אומר את זה גם על דעתו של יושב-ראש הוועדה שאני ממלא מקומו לצורך ישיבה זו, וכך אני גם פועל: ההערה שאמרת, לדעתי, לפי מיטב ידיעתי, מקובלת על יושב-ראש הוועדה ובהחלט הדיונים ייקבעו גם בתקופת הפגרה.
היו כבר בדיקות מול ועדת ההסכמות ואני מתאר לעצמי שתהיה הסכמה בעניין הזה, ולצורך העניין, אם יספיקו לדון בדיונים אינטנסיביים, לא יצטרכו להיכנס לעניין הזה שאל פיצול או לא. אם יצטרכו, אתם רשאים להגיש את זה והוועדה תדון בזה עוד במהלך הזמן הקרוב.
עכשיו אני חוזר לדיון עצמו. הדיון עצמו כרגע, על פי סדר-היום, זה המשך של פרק העונשין. סיימנו את סעיף 180(א) ועכשיו אנחנו מדברים על 180(ב).

פתחנו בישיבה הקודמת והצגנו - -

בכל זאת, בקצרה מאוד.

- - את התפיסה שביסוד פרק העונשין, הבחירה הקפדנית שעשינו של הסעיפים, למרות שיש בחוק עשרות אם לא מאות חובות ואיסורים, בחרנו פחות מ-20 עניינים שיהוו עבירות פליליות. אנחנו רואים את כלי האכיפה העיקריים שלנו בכלים המנהליים ובעיצומים הכספיים שעוד יחוקקו בעתיד.

יחד עם זאת, יש עבירות שהן יורדות לשורש המטרות שהחוק הזה מנסה להשיג. את הבודדים האלה אנחנו מבקשים לקבוע כעבירות פליליות. אז קבוצה אחת אושרה בישיבה הקודמת במדרג הפלילי הנמוך יותר.

עכשיו הקבוצה הגבוהה יותר.

אנחנו בסעיף 180(ב).

"180
(ב)
אלה דינם, מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –


(1)
מי שנתן שירות רכב ללא רישיון או שלא בהתאם לתנאי רישיון, בניגוד


להוראות סעיף 3(א);


(2)
מי שעסק במקצוע בענף הרכב ללא רישיון או שלא בהתאם לתנאי



רישיון, בניגוד להוראות סעיף 4(א);


(3)
יבואן רכב מסחרי שהכתיב, שהמליץ או שהתערב לגבי שימוש של מוסך


במוצרי תעבורה שלא נרכשו ממנו, בניגוד להוראות סעיף 45(א);


(4)
יבואן רכב מסחרי שהתערב או סיכל יבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר


או פעל לסיכול קבלת רישיון יבואן רכב מסחרי בידי אדם אחר, בניגוד להוראות


סעיף 45(ב);


(5)
יבואן רכב מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך לשם היותו מוסך


שירות של יבואן, הכתיב או המליץ לו, בעניינים שנקבעו בהוראות לפי סעיף



52(א), בניגוד לאמור באותו סעיף;



(6)
מי שמכר או שיווק רכב חדש והוא אינו משווק רכב, בניגוד להוראות


סעיף 65;


(7)
בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה שיובא, בניגוד


להוראות לפי סעיף 93;


(8)
בעל רישיון לסחר במוצר תעבורה שסחר במוצר תעבורה שלא סומן



בהתאם להוראות לפי סעיף 96(א);


(9)
בעל רישיון סחר במוצרי תעבורה, שסחר במוצר תעבורה משומש שלא


נכלל בתוספת, בניגוד לסעיף 96א;


(10)
בעל רישיון להפעלת מוסך שהציע ללקוח סוג אחד של מוצר תעבורה


בניגוד להוראות סעיף 103(א).".
אפשר לראות שסעיפים (1) ו-(2) הם הבסיס של הבסיס פה, יש חובת רישוי. פעולה ללא רישוי של השירותים או של המקצועות היא עבירה פלילית. העניינים האחרים מתמקדים בעיקרם בהפרת הוראות שמטרתן היא התחרות בשוק.
גורם בעל רישיון אחד מפריע, מסכל, משפיע, חוסם את התחרות, חוסם מתחרים, חוסם גישה ללקוח של מתחרים וכיוצא בזה. אלה דברים שבלבת המטרות של החוק. במידת הצורך, אני כמובן יכולה להיכנס ליותר פירוט לגבי כל אחד מהסעיפים.

אם יהיו הערות, לפי הערות שיהיו. יש הערות?

העבירה בפסקה (10) לעניין הצעה ללקוח סוג אחד של מוצר, מקובל עלינו שזה יהיה עבירה אבל חשבנו שנכון שזה יהיה במדרג הנמוך יותר של הקנס ושזה לא יהיה עם אפשרות למאסר. יחד עם זאת, צריך לעשות רביזיה על סעיף קטן (א) בשביל להוסיף את זה למדרג הנמוך.

זה אושר.

לכן היא אומרת שצריך לעשות רביזיה על זה.

אדוני, מכיוון שסעיף קטן (א) שקובע את המדרג הנמוך יותר אושר בוועדה בישיבה הקודמת - - -

השאלה אם זה על דעת כולם? השאלה אם זה על דעת משרד התחבורה?

מה דעתכם במשרד התחבורה?

רק הערה לסדר, אדוני. עד היום היה נהוג שלפני שעולים סעיפים חדשים לדיון, היה נהוג שהמוזמנים לפחות, מקבלים את אותם סעיפים כדי שיוכלו להתכונן לדיון. אנחנו היום - - -

זה בדיוק הנוסח שהיה על השולחן ביום ראשון שעבר.

זה המשך דיון מישיבת הוועדה ב-30 לנובמבר, שמילא הופץ בפורטל הוועדה, באתר האינטרנט של הכנסת, לפני ה-30 בנובמבר.

זה לא תואם. בדקנו, אנחנו נוהגים לבדוק וזה לא תואם.

אני מחזיקה ביד את אותו נוסח שלי מ-30 בנובמבר. תראו לי איזה נוסח אתם מחזיקים ומי הפיץ אותו אליכם.

נדמה לי שלאף אחד פה אין הנוסח שהוקרא על-ידי עורכת הדין ראובני.

הנוסח הופץ ב-27 בנובמבר, אם אני לא טועה.

יכול להיות שמשרד התחבורה מפיץ - - -

אבל זה היה נוסח מקוצר, עם פחות סעיפי משנה. היו פחות סעיפי משנה בנוסח שפורסם אז.

הנוסח שהופץ אז כלל את התוספת של (7) בסעיף קטן (א), שנדון בישיבה הקודמת, ופסקאות (9) ו-(10) שנדונו היום.

את (7) יש לנו.

הכול נוסף בבת אחת.

עובדה. אני מחזיק את (7) ואני לא מחזיק את הסעיפים שעורכת הדין ראובני הקריאה.

יכול להיות שאתה מחזיק את הגרסה הראשונה. משרד התחבורה העביר לנו נוסח מתוקן. יש שתי גרסאות - - -

גם לנו יש רק את המקוצר, לא את כל מה שהיא הקריאה.

רבותי, ערכנו בדיקה באתר והנוסח שמונח בפני הוא הנוסח שבאתר הוועדה.

אדוני, אשר להעיר הערה לסדר?

כן, בבקשה.

תודה, אדוני. אני מבינה שכולם התארגנו להגיע לדיון ואני מבינה שהדיון מאוד חשוב. אבל אני גם מבינה שאנחנו יום לפני פיזור הכנסת. מדובר בהצעת חוק עם השלכות כבדות משקל על כל הענף הזה. אני חושבת שזה לא יאה ולא נאה שאנחנו מנסים להעביר דברים בדקה ה-90, בלי שבאמת יש נציגות של חברי כנסת בעניין הזה.

ועדת הכלכלה ידועה ככזאת שאין אופוזיציה ואין קואליציה וכולם מחליטים וחוכמת השולחן מובאת בסופו של דבר לחקיקה. לכן אני חושבת שזו תהיה טעות, כי אנחנו לא נוכל לעשות את עבודתנו נאמנה.

כמובן, אדוני היושב-ראש, יביא את כל חוכמתו, אין לי צל של ספק. אבל אני חושבת שזה יותר נכון שנעשה את הדברים בשום שכל ולא ככה, להכניס כל מיני עיזים בדקה ה-90.

אני רוצה לומר לך, גברתי, קודם כל אני לא ליוויתי את כל דיוני הוועדה אבל היו פה למעלה - -

על אחת כמה וכמה.

25 דיונים.

- - למעלה מ-25 דיונים וישיבות. הדברים שנמצאים כרגע על סדר היום הם בדיוק המשך לאותם הדברים. דווקא במקרה - - -

בסדר אדוני, אבל על אחת כמה וכמה, מה שאמרת - - -

אני כיבדתי אותך - - -

- - - לא אתה ולא אני היינו בדיונים.

שמעתי. אני כן הייתי בחלק גדול מהדיונים האלה ואפילו ניהלתי חלקים מהם. אני חושב שחוכמת השולחן קיימת ונמצאת גם הלאה. חוכמת השולחן יכולה גם לעבוד בזמן פגרה. החשיבות של החוק הזה היא גבוהה, חוצה קואליציה ואופוזיציה, כמו שאמרת, משרד האוצר, משרד התחבורה, ממשלה וגם חברי הוועדה, לפחות יושב-ראש הוועדה שרוצה לקדם את החוק הזה.
דווקא אותם סעיפים שכרגע טוענים שהיו על סדר-היום, הם דווקא סעיפים שהם בעצם המשך טבעי, בלי להתייחס כרגע לשאלה אם יהיו בחירות או לא, לדיונים שהיו בוועדה עד היום. אנחנו משלימים אותם דברים שטרם הספקנו להקריא ולקבל עליהם החלטה.
לגבי שאר הדברים, לגבי בקשות חוזרות לדיון או הצעת משרד התחבורה לפיצול כזה או אחר, לאחר שתהיה הסכמה בוועדת הסכמות, אם תהיה, ימשיכו כאן הדיונים. אבל דווקא גברתי התעוררה לא במקום הנכון, כי כרגע אנחנו בעצם ממשיכים מכוח אינרציה, הייתי קורא לזה, את דיוני הוועדה בצורה נורמלית, לא כמחטף.
הדיון הזה כבר התבקש, זומן כבר לפני שבועות מספר. אני התבקשתי על-ידי יושב-ראש הוועדה, מר ברוורמן, לא בשבוע האחרון, לא בעקבות העניינים הפוליטיים, אלא לפני כמעט שבועיים מהיום, הוא אמר לי: אני ביום ראשון לא אוכל להיות, אני מבקש שתבוא אתה לנהל את הדיון. לכן אני חושב שההערה שלך היא במקום, אבל לא במקום הנכון, לא כרגע.

אני חושבת שעל אחת כמה וכמה. אני לא טענתי חלילה למחטפים.

בוודאי כשמשרד האוצר כולו, מהשר ועד אחרון הפקידים תומך.

אני מבינה. אני מכירה את הסיטואציה ואני עדיין חושבת שיש פה מקום לשקול את הדברים לעומק. יש פה דברים שההשלכות שלהם באמת כבדות משקל. אני חושבת שאין בעיה לסיים את הסעיפים העונשיים.

אם אין בעיה לסיים את הסעיפים העונשיים, בואו נתקדם. כשתהיה בעיה, תבקשי את רשות הדיבור ותגידי.

הסעיפים המהותיים, אדוני היושב-ראש וחברת הכנסת, אושרו במסגרת 25 הדיונים שהיו פה. דיונים ערים - - -

בדיון אחד גברתי לא הייתה ופתאום היא מופיעה - - -

מר יצחקי - - -

זכותי להגיד לאיזה דיון - - -

אני מבקש לא לעזור לי - - -

- - - עובדות.

בעובדות – זכותי להגיע לאיזה דיון שאני רוצה.

אנחנו נשמור על כבודם - - -

אני לא צריכה אישור ממך - - -

גברתי שוכחת שאני מנהל את הדיון, תני לי רק להתבטא. קודם כל, אנחנו נשמור על כבודם של חברי הכנסת, אם יש חברי כנסת שעושים אימונים קצת לאופוזיציה, זה גם בסדר.

אני לא צריכה אימונים, אני יודעת את מקומי הטבעי.

גברתי, אני אומר לך שוב, דווקא הסעיפים שנמצאים כרגע על השולחן הם המשך טבעי של הוועדה, אין שום עניין בלעצור אותם, אין שום ספק שצריך לקדם את הדברים. לגבי דברים נוספים, כשיהיו לך הערות, תגידי אותם כזה יגיע.

אני רק אסיים ואומר שחקיקה טובה לא עושים מכוח אינרציה, אבל בבקשה - - -

אז רק להזכיר בדיוק את העניין של חוק רשות השידור שחברת הכנסת עשתה - - -

סליחה, אתה לא מבקר של חברי כנסת, עם כל הכבוד.

אני רוצה להחמיא לך, עשית את זה במרץ וביעילות.

במרץ ובמרץ וביעילות ובזמן - - -

נכון. אותו דבר קורה פה. בדיוק מה שקורה.

מר יצחקי, חברת הכנסת לא צריכה רשות ממך - - -

אני מבקש, בלי עזרה מפקידי הממשלה. תודה רבה.
עכשיו נחזור לדיון עצמו. בבקשה.

למיטב ידיעתי, לכל המוזמנים שאולי הם לא חברי כנסת או חברי הממשלה, אין הסעיפים האלה שהקריאו.

בהחלט אין לנו אותם ואנחנו מבינים שהוספו סעיפים - - -

אנשי המקצוע של הוועדה מחזיקים בידיהם אישורים של - - -

הוסיפו פה סעיפים.

אני תכף אראה את זה לכם.

תראי את זה, תציגי, זה עניין טכני.

אנחנו חושבים שזה לא נכון להצביע על נוסח שלא ראינו קודם, במיוחד שזה סעיף עונשין.

אני מבין את הפתיח "לא נכון להצביע", עכשיו בואו נתחיל לעשות גזור והדבק למה כן ולמה לא. אני מבקש, טענתם שהיה פה ליקוי טכני? מנהלת הוועדה תיתן לכם את התשובה הטכנית.

ביום 25 בנובמבר, בשעה 14:57 הפצנו באתר ועדת הכלכלה: לישיבה ביום 30 בנובמבר – זו הישיבה הקודמת – בשעה 10:00, יש להחליף את פרק י"ד בנוסח המצורף פרק י"ד. הוספנו על כך ושלחנו מייל לכל המוזמנים לוועדה: לתשומת לבכם, פורסם נוסח מעודכן באתר ועדת הכלכלה של פרק י"ד עונשין, לישיבה ביום ראשון, 30 בנובמבר.

ממש לא קיבלנו מייל.

יכול להיות שנפלה טעות במייל של הכנסת?

יכול להיות שנפל המחשב המרכזי.

בדיוק. אף אחד לא קיבל.

קיבלנו, קיבלנו.

הם קיבלו.

הגיע נוסח, הגיע עדכון. אתה היית בחו"ל, אולי לא הגיע אליך.

אפשר לחלק לנו את הנוסח לפחות עכשיו?

זה מה שברגע זה עושים. אנחנו מיד מצלמים והנוסח יהיה מונח לפניכם בתוך כמה דקות.

הנה, עכשיו בקשה פרקטית, אמתית ואפילו משכנעת.

תודה רבה, אדוני.

בבקשה, אדוני.

בינתיים נשמע הערות ממי שבקי.

מר רוזנפלד ביקש רשות דיבור.

דיברתי.

הוא דיבר כבר. עוד מישהו? יש עוד הערות על הנוסח הזה?

בוודאי, אבל כשנראה אותם. אולי נעבור לסעיף הבא, ברשות כבודו, ונחזור לזה אחרי שניקרא? איך נעיר עליו אם לא - - -

לא. אנחנו נמתין עד שיחולק.

נמתין דקה, לא יקרה כלום.

5 דקות הפסקה. אני מבקש שיחלקו להם את זה בתחילת ההפסקה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 11:35.)>

אנחנו מחדשים את הדיון.

למה באמת ברוורמן לא פה?

כפי שהבהרתי בתחילת הדיון, מר ברוורמן ביקש ממני לפני שבועיים להחליף אותו, עוד לפני שמישהו צפה משהו כזה או אחר. קיבלתם את הנוסח של סעיף 180(ב)? הערות, בבקשה.

קודם, אני חייבת תשובה לאדוני ששאל אם אני מסכימה עם הערת משרד המשפטים להעביר את פסקה (10) לסעיף קטן (א). התייעצנו בינינו והחלטנו ליישר קו עם עמדת משרד המשפטים בנושא הזה.

מדוע הנוסח שהועבר מלכתחילה לא היה מיושר עם עמדת משרד המשפטים?

עקב לחצי הזמן. על מנת שזה יהיה פה מספיק זמן לפני הדיון של ה-30 בנובמבר, שלחנו את זה לפני שהתיאום הושלם ואפילו נכתב בשוליים שהנושאים האלה עדיין בדיון בינינו לבין משרד המשפטים. בשבוע שעבר, ההוספה של זה לסעיף קטן (א) נשמטה בשלהי הדיון.

השאלה היא איך עושים את זה טכנית כי זה צריך להיות ברביזיה.

לא להצביע על זה פה אלא לרשום את זה ברביזיה.

בכל מקרה, כפי שאמרתי, לגבי סעיף 180(א) התקיימה הצבעה ב-30 בנובמבר. מכיוון שכך, ככל שיש רצון להוסיף או לשנות מהעבירות שקבועות בסעיף קטן (א), יהיה צורך בבקשה לדיון מחדש.

אז נתאם את זה עם מנהלת הוועדה. יש איזשהו תיקון על דעת משרד התחבורה ומשרד המשפטים.

השאלה אם כרגע אתם מבקשים לאשר את יתר הפסקאות?

כן, כן.

אלא אם יש עוד הערות.

אני מחכה להערות, בבקשה.

אני רוצה הבהרה לגבי הדיון. ברור שמתקדמים, אבל הכוונה הייתה, וזו הייתה הפנייה שלנו, לאפשר פיצול ולאפשר לסיים את הרביזיות ולהביא את החוק להצבעה. מה המונע את זה? העובדה שיושב-ראש הוועדה עוד לא נתן הסכמה מפורשת או בעיה מנהלית?

כרגע, על סדר-היום שהוציאה הוועדה על פי הנחיות יושב-ראש הוועדה, שהוא מוסמך להוציא סדר-יום, כרגע נמצאים הנושאים הללו שאמרנו אותם בתחילת הישיבה שהם המשך של הנושאים שלא דנו בהם. לגבי הנושאים האחרים, מנהלת הוועדה תקבל את ההנחיות מיושב-ראש הוועדה - - -

אנחנו רוצים להיות מעורבים בהנחיות. היו כאן לא מעט עיכובים, היו לנו טענות, ועכשיו הנושא קיבל תאוצה ואנחנו רוצים שהיא תימשך.

מאחר ואני משמש כממלא מקום יושב-ראש הוועדה לצורך ישיבה זו, כפי שהבהרתי גם בתחילת הדיון, אם תהיה החלטה לדון בדברים נוספים, אנחנו נדון בהם. אין לי בעיה לעשות את זה, רק צריך את ההחלטה של יושב-ראש הוועדה.

צריך בבקשה לציין שהחוק הזה עבר בממשלה פה אחד, הוא עבר בכנסת ב-67 חברי כנסת, ללא מתנגדים, כל הסיעות, כל הזרמים. הוא חוק לטובת הציבור, הוא החוק הצרכני חשוב ביותר שמונח כאן בתקופה הזאת.

גם שר האוצר היוצא וגם אני הובלנו את הדבר הזה, גם אנשי משרד האוצר ואנשי משרד התחבורה, משרד המשפטים, כל גווני הממשלה וגם כל חברי הכנסת. אתה כאילו באופן תיאורטי באופוזיציה - - -

אמרנו את זה כבר באמצע הדיונים, זה חוצה אופוזיציה וקואליציה.

אז אני חושב שצריך למצוא כאן את הרצון הטוב. חייב להיות שגם הכללים ישרתו את הרצון, הרי אין כאן סתירה. חייבים להביא למצב שאת החוק, רובו ככולו, להעביר לחקיקה. זאת צריכה להיות התוצאה, אחרת מה עשינו? אחרת עבודה קשה עלולה לרדת לטמיון ואנחנו לא מעוניינים בזה.

דיברתם עם יושב-ראש הוועדה? אנחנו צריכים גם לדבר אתו? אז הכול תלוי בכך שהוא לא מתנגד? הוא מדבר אתי, כמה פעמים הוא דיבר אתי בימים האחרונים. הוא תומך נלהב בהשלמת החוק, בתחרות. אני לא מוצא סיבה שאם אפשר להתקדם - - -

בוא נסכם שכרגע אנחנו מתקדמים.

מישהו שמע ממנו שהוא מונע התקדמות?

זו לא שאלה של מונע התקדמות. צריך שזה יתווסף לסדר-היום וזו החלטה של היושב-ראש.

סעיף 111(ב) לתקנון הכנסת קובע: "יושב-ראש הוועדה ייקבע את סדר-יומה של הוועדה ויזמין לישיבותיה את חברי הוועדה וממלאי המקום הקבועים.".

אמרנו בתחילת הדרך, בכל מקרה יש צורך באמת להתקדם עם החוק הזה, גם אם יצטרכו לעשות דיונים בפגרה ולנסות לקדם את העניין הזה. במקביל, אנחנו כרגע נמצאים באמצע ההקראה של סעיפים נוספים שעדיין לא היו, אנחנו מתקדמים. אפשר את הזמן הזה לנצל - - -

כולם בעד תחרות. גם היבואנים בעד תחרות, כל פעם שאני פוגש אותם או את הנציגים שלהם אני שומע שכולם רוצים. עכשיו או שהוועדה תאפשר היום לחוק הזה לצאת לדרך ברמה שאפשר או שלא. זה שם המשחק.
בכנסת הזאת גם מכנסים באותו יום כל ועדה לכל החלטה. אין כאן מגבלה. גם המוני חברי כנסת שנמצאים כאן, אחרי שהוזמנו, הם פתוחים לדיון על כל נושא.

בשם המוני חברי הכנסת אני אומר לך שאנחנו פתוחים לדיון ואין בעיה. כרגע התחלנו, נתקדם עם זה קדימה. לגבי נושאים נוספים - - -

מי מברר מול יושב-ראש הוועדה?

עוזי אמור להיות אתו בקשר.

עכשיו אנחנו נעשה - - -

תדבר אתו - - -

מנהלת הוועדה תנסה ליצור את הקשר הנכון. בינתיים אנחנו נתקדם, אנחנו פתוחים לכל דבר ועניין. אמרתי בתחילת הדיון, אדוני השר, אני חושב שאנחנו רוצים לקדם את הדברים הללו. החוק הזה נכון וטוב. צריך לעבור על הדברים ולסיים אותם.

כרגע אנחנו בסעיף 180(ב). יש הערות נוספות?

אני עורכת הדין של אגוד המוסכים. הניסוח של תת-סעיפים (1) ו-(2) מעורר פה תהייה כיצד מתן שירות רכב ללא רישיון עולה בקנה אחד או באותה דרגה כמו מתן שירות שלא בהתאם לתנאי הרישיון. הרי ברור שמי שעוסק ללא רישיון זה הרבה יותר חמור ממי שהפר איזשהו תנאי מתנאי הרישיון, אז איך אתם שמים אותם יחד באותו מדרג?

רישיון ניתן בכפוף לתנאיו. הפרת התנאים, במקרים רבים, עולה כדי ריקון הרישיון מתוכן ולכן אנחנו רואים אותם במהות, בבסיס, כאותו דבר. כמובן שאנחנו מדברים כאן על עולם של פלילים, עם עונשי מקסימום, כפי שקבוע ברישה של סעיף קטן (ב). היה ויעמוד מחיהו לדין, השופט ייתן עונש ברמת החומרה של ההפרה. אבל אין רישיון בלי התנאים שלו, זה לרוקן אותו מתוכן.

אני חושבת שיותר נכון לפצל את זה לשני מדרגי ענישה. זאת השאלה: איך זה באותו סעיף?

אנחנו רואים את ההפרה של תנאי הרישיון כהעדרו של רישיון בכלל. הרישיון ניתן על דעת שיש תנאים שיש לקיימם.

אבל יש תנאים מנהליים ויש תנאים מקצועיים. התנאים המקצועיים הם באמת יכול שיהיו חמורים ולעיתים יש תנאים מאוד מנהליים. לפי הסעיף הזה כל תנאי שהפר בעל הרישיון, יגרום לו לעבירה פלילית.

הרישיון ימוקד בעניינים המקצועיים המהותיים. מעבר לזה יש הוראות מנהליות שלאו דווקא צריכות לבוא לידי ביטוי ברישיון עצמו.

אבל נכון להיום הן באות.

נכון להיום, אבל אנחנו עוברים למשהו אחר מהנכון להיום. בשביל זה אנחנו עושים חוק חדש.

אבל התנאים פתוחים לתקנות. התנאים לא כתובים החקיקה הראשית.

התנאים נמצאים ברישיון עצמו.

אנחנו לא יודעים היום מה יהיו התנאים כי החוק מסמיך את השר להתקין תקנות אז אין לנו מושג אם לא יהיו תנאים אזוטריים שהפרתן תהיה עבירה פלילית.

היום בתקנות כתוב גודל שלט. יש שלט בגודל מסוים, בכיתוב מסוים - - -

אפשר לשמוע חוות דעת של משרד המשפטים?

בשונה מעולם העיצומים, שבו באמת הסכומים קבועים ושיקול הדעת מוגבל, בנושא של קביעת עבירה על הפרת רישיון אנחנו נוהגים באופן רוחבי בחקיקה לקבוע עבירה שמנוסחת באופן הזה, הפרה של הרישיון ותנאיו, מתוך הבנה וידיעה, כמו שאמרה חווה, שלבית המשפט יש שיקול דעת החל מזוטי דברים בהתאם לחלק הכללי של חוק העונשין שכלל לא תהיה הרשעה ולא יוגש כתב אישום ועד עונש המקסימום במקרים בהם ייתכן שהפרת התנאים היא בחומרה כזאת שמבטאת זהות לפעולה ללא רישיון.

אנחנו לא יודעים מה יהיה בתנאים. אם התנאים מקצועיים - - -

אני לא מבין, אתה עובד 30 שנה, 40 שנה, בתחום, מה זה תנאים חדשים - - -

הרגע שמעתי - - -

אבל הרגע נאמר שיהיו תנאים חדשים שלא היו.

אתה עובד בתחום, אתה מכיר את התחום, אף אחד לא ימציא תנאים שלא ניתן ליישם אותם - - -

אבנר, נראה לך שנפלה אות בשלט או אותיות יותר קטנות – פקח בצדק ייתן דוח, זה בסדר - - -

נראה לך שאנחנו על דבר כזה נעשה? היום אנחנו עושים על דבר כזה?

אבל זה חוק, זה חוק.

אבל למה שהאזרח יהיה נתון לשרירות הלב שלכם אם תחליטו להגיש כתב אישום או לא?

הכול בתקנות - - -

- - - ולמה שנלך לבית משפט לטעון הגנה - - -

טוב. היועץ המשפטי - - -

סעיף 3(ב) גם עושה רשימה של איזה דברים ייכנסו בתנאי הרישיון: שירותים שבעל הרישיון מוסמך לתת, סוגי כלי הרכב, מתקנים וציוד - - -

הערה על אותו סעיף.

רק נשמע את חוות דעתו של היועץ המשפטי של הוועדה.

אני מבקש להזכיר שכאשר החלו הדיונים בהצעת החוק והוועדה דנה בסעיף 3 להצעת החוק, אני שאלתי את נציגת משרד המשפטים באותה ישיבה, לגבי אבחנה בין תנאים ברישיון לבין החובות המהותיות שחלות על בעל רישיון לפי החוק, והחוק הזה מפורט מאד וכולל הרבה מאוד חובות בנושאים שונים.
התשובה שנאמרה, וזו תשובה שמקובלת עלי, ברישיון קובעים תנאים ספציפיים שבאים לבטא את החובות הכלליות שחלות על בעלי הרישיונות השונים לפי החוק. כלומר, לא ייתכן מצב שבו ברישיון ייקבע תנאי חדש לחלוטין שלא קיים בכלל, שאין לו שום אזכור בחוק. הדברים המהותיים נקבעים בחוק או לפיו או בתקנות מכוחו.

מעבר לכך, כפי שציינו נציגי הממשלה, כמובן שאני מניח שלא יוגש כתב אישום בשל הפרה זניחה. מה גם, כפי שאמרה עורכת הדין ראובני, עיקר האכיפה של החוק תהיה אכיפה מנהלית.

סיימנו את החלק הזה.

בבקשה, נושא נוסף בסעיף.

בשם אגוד יבואני הרכב, 2 הערות: אחת, לכתחילה היה נראה שמשרד התחבורה יצר מדרג בין סעיף קטן (א), שדין העבירות שם הוא קנס, לבין סעיף קטן (ב), שהעברות שם הן בדרגת חומרה גבוהה יותר, כמו למשל פעילות בניגוד לרישיון.
נדמה לי שהסעיפים, במיוחד אלה שהוספו עכשיו, לגבי ההתערבות או סיכול של יבואן רכב, פשוט לא מתאים לדרגת החומרה הזאת ונראה לנו שגם כאן צריך לסווג את זה, אם בכלל, בסעיף הקודם. זו הערה אחת.

אנחנו עוסקים כאן במשפט פלילי, נדמה לי שאחד העקרונות הבסיסיים זה נושא הוודאות. זאת אומרת, לפני שאדם מחליט אם לבצע פעולה, הוא צריך להבין אם המעשה אסור או מותר.
כשכתוב לא תגנוב, לכולם ברור במה מדובר. אבל אני מסתכל על הניסוחים העמומים כאן, כמו למשל על ייבואן רכב מסחרי "שהתערב או סיכל ייבוא רכב", וזה מפנה לסעיף 45. בסעיף 45 מדובר על "בכל דרך שהיא".

נדמה לי שכשמנסחים עבירה פלילית, זה קצת קשה ליצור מין עבירות שסתום כאלה שכשמישהו עומד מול הסעיף, הוא לא יודע מתי הוא עובר עבירה או מתי הוא לא עובר – אנחנו בכל זאת בצד הפלילי של הסקלה.

משרד המשפטים, תגובתכם לשתי הנקודות. בעצם מדבר על הרחבה, אולי קצת גדולה מדי, לסוג כזה של ענישה.

להערה הראשונה: אנחנו חושבים שמדובר בלב של החוק. הנושא של התחרות והגורמים שכבר נמצאים לא יפריעו לגורמים אחרים לעסוק במקביל. זה הפקת לקחים ממציאות שקיימת היום. לשים את זה במצב של עונש מקסימום של 30,000 שקל קנס, בוא נגיד שזה לא מהווה תמריץ שלילי. אנחנו מייחסים לזה חומרה רבה מאוד כי זה בניגוד ליסוד של היסודות של החוק הזה.
לגבי חוסר ספציפיות של "בכל דרך שהיא": בתי משפט יודעים לפרש חוקים. "בכל דרך שהיא" זה "בכל דרך שהיא". אנחנו לא נמצאים בעולם של עבירות קנס ולא בעולם של עיצומים כספיים שזה חייב להיות כן או לא, שחור או לבן, אובייקטיבי.

דינים פליליים שמדברים במונחי סל של סבירות, של זהירות, של במישרין או בעקיפין, אלה הוראות פליליות שקיימות בהרבה הקשרים, אני לא רואה מה שונה פה. אנחנו לא נמצאים בעולם של עיצומים כספיים ש"בכל דרך שהיא" מה זה? שאין שיקול דעת לגורם ששואל או בעבירות קנס. שם צריך להיות כן או לא, שחור או לבן. מונחי סל קיימים בחקיקה פלילית בכל הרוחב.

זאת אומרת שאת מייצרת חוק ואת רוצה שבית המשפט יפרש אותו.

כך זה תמיד. כך קורה.

כך קורה כי החוק לא מושלם. אם היה חוק חד-ערכי - - -

אני עוד לא ראיתי משהו מושלם.

אין מושלם – אנחנו בני אדם.

בטח לא חוק מושלם. ברגע שזה הולך על אותם פרמטרים שהנושא של עיצומים כאלה או אחרים קיימים בעבירות כאלה גם במקומות אחרים.

תכליתו של סעיף 45 ברורה מאוד, וישאל את עצמו מי שרוצה לעשות, האם הפעולה שהוא עושה תואמת את התכלית הזאת או מנוגדת לה. אם היא מנוגדת לה – זה נכנס לתכלית בכל דרך שהיא.

מבחינת משרד המשפטים אין בעיה עם קביעת העבירה?

מבחינת משרד המשפטים, העבירות מקובלות עלינו. הן אכן בטווח היותר עמום מבין סוגי העבירות, אבל כבר נחקקו עבירות כאלו במסגרת חקיקת המזון המסדירה את התחרות.

יש בחוק קידום התחרות בענף המזון גם עבירות פליליות?

לפי דעתי כן.

יש עיצומים כספיים.

- - - העיצומים הכספיים במסגרת שיקול דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, שם באמת שיקול הדעת יותר מורכב - - -

אבל הם שאלו יותר על הקטע של הפליליות.

זה יותר קל כשזה בפלילי כי אני סומכת על בית המשפט שיהווה בקר על ההחלטות של הגורם המנהלי שמגיש כתב אישום.

אני מצטער אדוני, אבל יש לכתחילה ויש בדיעבד. נדמה לי שכשרוצים לייצר נורמה פלילית, יש גם את רשויות האכיפה. ברגע שזה מונח שסתום, הסיטואציה שנוצרת היא שקודם כל צריך להגיע לבית המשפט שבדיעבד יגיד שזו לא עבירה פלילית למרות שמלכתחילה הייתה יכולה להיות עבירה פלילית.

דבר שני, תראה אדוני, רק פה במהלך הדיון: החוק מדבר על "התערב או סיכל" ועורכת הדין ראובני כבר דיברה על "לא יפריע". מה זה לא יפריע?

לא ציטטתי את החוק. דיברתי על החשיבה בתכלית החוק.

זה באמת לא היה עניין של לתפוס במילה. אני גם מדבר על התכלית. נדמה לי שגם משרד התחבורה רוצה שביום שאחרי תהיה כאן תחרות ואפילו תחרות עזה. הרי לא מצפים שרק צד אחד יתחרה – שני הצדדים יתחרו.

אני מדבר בדיוק על קו הגבול. זה שיש תחרות, נדמה לי שמשרד התחבורה ירצה מאוד שהצדדים יתחרו זה בזה ויכו זה את זה. אבל אז יוצרים מצב שבו רק צד אחד צריך להיזהר שלא להפריע לצד השני. אני חושב שאחרי חודשיים גם אתם תרצו שהם יפריעו אחד לשני במובן של התחרות. אבל ברגע שקו הגבול לא ברור, נמנעת האפשרות להתחרות.

אדוני, מה שיש כאן בעצם זו בקשה לפתוח מחדש את 45(ב). אנחנו דנים כאן על פרשנות המונח: "בכל דרך שהיא". סעיף 45 לא על סדר-היום.

יש מסננות בדרך לעניין הזה. הרי לפני שמגישים כתב אישום על דבר כזה, זה צריך לעבור מסננת של פרקליטות או דברים מהסוג הזה כשמדובר על עבירות פליליות, מה שאין כן בעיצומים מנהליים, בהליכים מנהליים.

לגבי הליכים מנהליים אני מסכים שהסעיף הזה לא מתאים לאכיפה באמצעות עיצומים כספיים. אבל לגבי אכיפה פלילית, אני לא חושב שיש בעיה.

עוד מישהו רוצה להוסיף בנקודה הזאת?

אני רוצה להגיב למה שעמיתי אמר פה. בדיוק כמו שאמרה חווה, היועצת המשפטית של משרד התחבורה, מה שהוא רוצה בעצם זה לשנות את 45(ב). זה בדיוק הקטע הזה שאני בתור יבואן מקביל, אני חלש, ואם אני לא אקבל תנאי ינוקא מסוימים, אני לא אכנס לזה מלכתחילה.
אם לה תהיה סנקציה אמתית כלפיהם, פלילי, גם ברמה האישית, אז הן יעשו כל מה שניתן לאל ידם, כולל 30,000 שקל קנס שזה לא כסף רציני מבחינתם, גם במכפלות.

עוד בנושא הזה?

אני רוצה לחזק את מה שאומר רון מלכה, מתוך ניסיון. היבואנים הראשיים בישראל מקשים – אני לא אפרט כרגע – מקשים על הייבוא המקביל נכון להיום. אנחנו לא שווים במשחק: הם חזקים, זה לא יעזור. לאור החוזק שלהם, מי שרוצה לעסוק פה בייבוא מקביל, נתקל בבעיה. חשוב מאוד דווקא ללכת כך. אני לא בקי במשפטים אבל אני מצדיק את מה שנאמר פה.

נושא אחר באותו סעיף?

הערתי גם לגבי סעיף 180(א), הוסף בהוראת יושב ראש הוועדה פרק שדן בסוחרי רכב כבעלי רישיון אך משום מה מקומם של סוחרי הרכב נפקד לחלוטין מפרק העונשין. אין פה שום עבירה שמתייחסת אליהם. אני מבינה שהוספנו אותם לחוק, אבל אין עליהם שום איסורים והגבלות.

יש עבירות שמתייחסות אליהם.

אבל לא אליהם פרטנית כמו ביחס לשאר בעלי הרישיון.

אבל יש עבירות. זה לא נכון לומר שאין. יש עבירות - - -

עבירות כלליות לכל בעלי רישיון?

כן.

אנחנו יודעים כמה הציבור נפגע מסוחרי רכב. פגיעתם של סוחרי רכב עולה בהרבה על פגיעות אחרות שמנויות פה בפרק העונשין. אני באמת חושבת שמשרד התחבורה צריך לעשות פה חשיבה מחדש איך להכניס את סוחרי הרכב לפרק העונשין.

חוק גילוי נאות ממשיך לחול, בנוסף לחוק הזה.

חוק גילוי נאות לא מטיל סנקציות שכתובות פה.

הוא מטיל סנקציות. יש כאן מעט מאוד חובות על סוחרי רכב שאינו חדש. עיקר הדברים ועיקר הבעיות שאנחנו מכירים זה נושאים של מידע שבחוק גילוי נאות יש עבירות פליליות.

כמה כתבי אישום הגשתם בחוק גילוי נאות עד היום?

אין לנו סמכות להעמיד לדין.

7 שנים קיים חוק גילוי נאות.

התשובה לא הייתה שיש שם עבירות פליליות, אלא שיש כלים אחרים שמאפשרים להתמודד עם הבעיות - - -

אבל הוספתם אותם לחוק הזה, אז למה הם מקבלים בונוסים שבעלי רישיונות אחרים לא קיבלו פה? לחוק גילוי נאות אין שיניים, עובדה שבמשך 7 שנים לא הגשתם אף כתב אישום. למה לא להכניס אותם לפה כהפרות כמו של - - -

לכתוב שתי עבירות פליליות על אותו דבר לא הופך את זה ליותר אכיף. אם לא אוכפים שם, אז לא יאכפו פה ולהפך. להגיד אותה עבירה פעם שנייה - - -

אבל אלה גם לא אותן עבירות, חוה. בחוק השני זה לא אותן עבירות. תבדקי מה יש שם מול מה שצריך להיות כאן.

אז לא הייתה חובת רישוי. היום יש חובת רישוי. זה שונה לחלוטין.

בחוק גילוי נאות - - -

הפרת חובת רישוי חלה גם עליהם.

אנחנו מבקשים שתינתן הנחייה למשרד התחבורה לבדוק מחדש את העניין הזה. איך סוחרי רכב מקבלים פה מעמד מועדף ללא התייחסות בפרק העונשי. זה לא מתקבל על הדעת.

היועץ המשפטי ענה לך על העניין הזה, אני חושב, נכון?

רק לומר שבעיצומים הכספיים הם נמצאים.

עכשיו אנחנו דנים בעונשין.

פרק העונשין כולל גם כך מספר מצומצם של עבירות, כפי שציינה עורכת הדין ראובני. לעניין סחר ברכב שאינו רכב חדש, יש כאמור את העבירות בפסקאות (1) ו-(2) שכמובן חלות על כל בעלי הרישיונות שעניינם פעולה ללא רישיון או שלא בהתאם לתנאי הרישיון. אלה הכלים - - -

למה שמתן מידע מוטעה ללקוח לא יהיה עבירה?

כי הרי זו עבירה לפי חוק גילוי נאות. אם אני אעביר אותו פה, מה עשינו?

זה מעלה את מדרג החומר שלו, חווה. כי בחוק גילוי נאות אלה עבירות יותר נמוכות עם קנס נמוך מאוד. כמה אנשים בציבור נפגעו מסוחרים שרימו אותם לגבי מצב הרכב? זה באמת מה שמטריד אתת הציבור.

עוד לא הגענו לפרק העיצומים, אבל פרק העיצומים התוקן בעקבות דיוני הוועדה וכולל גם הפרות שמתייחסות לסוחר רכב. האכיפה היעילה והאפקטיבית בתחום הזה תהיה דרך מנגנון העיצום. אין טעם - - -

אני לא מסכימה אתך. הכנסתם פה דברים כמו הצעת מחיר על מוצרי תעבורה ומתן מידע לצרכן על ידי סוחר רכב, זה פתאום לא חשוב?

טוב. עוד הערות?

אדוני היושב-ראש, עוד הערה אחת.

למה אתה מחכה לסוף?

לפחות אחרי ששומעים את דברי תבונה של כל חוכמת השולחן כאן - - -

הבנתי. אתה בקצה השולחן? אני רואה אותך במרכז.

רק חשוב לומר שאם אנחנו מקבלים העמדה של משרד התחבורה בעניין סוג הענישה שנותנים לסוחרי הרכב, זה מטיל חובה מיוחדת על המשרד כאשר הוא בא לתת את הרישיונות שבעטיים יוגשו כתבי האישום נגד אותם סוחרים משום שהפגיעה של הסוחרים, כאשר הם פוגעים, היא פגיעה קשה מאוד.

צריך לזכור שהמקרים הם מקרים קשים מאוד, לכן צריך לפרט את כל אותם מקומות, כל אותן עבירות, שאנחנו חושבים שצריכים למנוע אותם, לכלול אותם לפחות ברישיונות על מנת שיכסו לחולת החוק.

הוא מבר על פועל בניגוד לרישיון. לכן אני אומר שמשרד התחבורה חייב להשקיע מאמץ מיוחד כדי להגן על הצרכנים באותו מקום.

הקנס הוא פי 7 מ-61(א)(2).

אז מה? זה כמו מחיר של רכב אחד.

זה 210 אלף שקל. גברת הר אבן, איזה חובות מוטלות על סוחר רכב שאינו חדש בחוק הזה? סעיפים 67, 68, 72 ו-74. גם לגבי סוחר רכב חדש, לאף אחד הסעיפים האלה הן לא עבירות פליליות.

כן. אבל מבחינה סטטיסטית, הציבור נפגע מסוחרי הרכב המשומש. זה כל יום בעיתונים, זה כל יום בבתי המשפט. אז באתם לחוקק חוק ודווקא את זה אתם מפקירים?

אם אני יכולה לתת להם עיצומים כספיים במהירות יותר גבוהה ולרוקן מהם את הרווח ממסירת מידע לא מדויק או מזה שהם לא העבירו בעלות - - -

זה הופך את המסחר הזה לבלתי - - -

הפכתי את זה ללא כדאי. זה הרבה יותר מהר והרבה יותר קל: לא צריכה סדר דין פלילי ו-3 שנים בבית משפט.

אנחנו נאשר את הסעיף הזה, לבקשת משרד התחבורה, להוציא את סעיף קטן (10).

בסעיף קטן (10) נגיש רביזיה.

מי בעד?

אז בעצם אדוני מאשר את (ב), פסקאות (1) עד (9)? פסקה (10) לא מאושרת כרגע.

ברגע שהוצאנו אותה, היא כבר לא מאושרת.

כן, כן.

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד
סעיף 180(ב)(1) עד (9), נתקבלו.

אושר פה אחד. תודה רבה.

אנחנו ממשיכים עכשיו לסעיף 181, עבירה נמשכת. בבקשה, כמה מילים והקראה.

"עבירה נמשכת
181.
נעברה עבירה כאמור בסעיף 180 ועושה העבירה המשיך בביצוע העבירה דינו-
בנוסף לכל עונש אחר, קנס נוסף בשיעור חמישה אחוזים מגובה הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל
יום שבו נמשכת העבירה.".
יש עבירות שהן, כמובן, מעשה נקודתי וחד פעמי, אבל חלק נכבד מהאיסורים שהם עבירות פליליות, הם דברים נמשכים: הוא מפעיל עסק בלי רישיון, העסק הזה פתוח. כל יום העסק פתוח בלי רישיון, וכל יום שהוא נותן שירות או עוסק במקצוע, כל יום בפני עצמו מהווה עבירה.

לא נעמיד אותך לדין על כל יום כזה. זאת עבירה נמשכת, המוסך ממשיך להיות פתוח בלי רישיון והוא ממשיך לפעול בלי מנהל מקצועי – אני לא נגד המוסכים פה, זאת סתם הדוגמה הראשונה שעלתה לי – אנחנו נותנים את הסנקציה של 5% תוספת לקנס על כל יום.

יש הערות? אני מניח שאין הערות, נכון? מי בעד סעיף 181?
הצבעה

בעד סעיף 181 – פה אחד
סעיף 181 נתקבל.

בעד.

אושר סעיף 181.
סעיף 182, בבקשה.

"עבירה בידי תאגיד
182.
נעברה עבירה כאמור בסעיף 180 בידי תאגיד, דינו – קנס פי שלושה מהקנס שנקבע
לעבירה.".

אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו. תאגיד איננו חשוף לעונש מאסר, שזה קריטי במיוחד לגבי עבירות בחלק השני. בנוסף, בגלל הגנת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד - - -

אני מבין שהסעיפים האלה אקוויוולנטיים לסעיפים נוספים?

זה מודל, כן.

זה מודל, זה לא המצאה לכבוד החוק הזה?

ממש לא.

לסעיף 182, יש הערות למישהו? אנחנו מצביעים עליו.

הצבעה

בעד סעיף 182 – פה אחד
סעיף 182 נתקבל.

הסעיף עבר.

כן, גברתי, חברת הכנסת קארין?

אמרתי בעד.

בעד, תודה.

אחריות נושא משרה בתאגיד. סעיף 183.

"אחריות נושא משרה בתאגיד
183.
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף


180 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס


האמור בסעיף 180 לגבי אותה עבירה.

(ב)
נעברה עבירה כאמור בסעיף 180 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי

נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל

שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)
בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף


מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה


העבירה.".

עוד פעם, אנחנו כאן במשהו שנלקח ממודל מקובל של אחריות נושאי משרה. יש את רוח המפקד, כמו שאומרים. אנחנו רוצים לוודא שרוח המפקד תהיה רוח של שמירת החוק כי הוא נושא בתוצאות.

יש רוחות אחרות? לא. אז אני מעלה להצבעה את סעיף 183. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 183 – פה אחד
סעיף 183 נתקבל.

הסעיף עבר.

עכשיו אנחנו עוברים לפרק הוראות מעבר.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר לפני פרק הוראות המעבר, שנעבור רק על הסעיפים שלא אישרנו: סעיף 70 וסעיף 98(3).

תחזור בבקשה.

אני מבקש מאדוני היושב-ראש שלפני שנעבור להוראות שונות, אם אפשר לאשר את סעיף 70 שלא אישרנו במהלך החוק ואת סעיף 98(3). זה מונח בפני הוועדה.

אבל זה לא היה בסדר-היום להיום, אנחנו לא יודעים על מה מדובר.

זה היה.

להיום?

זה נשלח אליכם עם הוראות המעבר.

ממש לא.

זה היה באתר שלא ראינו.

יש לך את הוראות המעבר, זה היה באותו קובץ.

לא. זה לא באתר של ועדת הכלכלה.

זה לא באתר של הכנסת. או שגם את זה לא ראינו.

כבודו, זה לא הופיע באתר של ועדת הכלכלה.

זה מופיע בחוק עצמו. לא שינינו את הנוסח של החקיקה עצמה בסעיף 70.

מטרת הישיבה היום הייתה לדון בסעיפים שטרם אושרו - - -

כבודו, פורסם סדר-יום שלא כולל את הסעיף.

סדר היום לא מתייחס לסעיפים.

אולי גברתי מוכנה להקריא מה שבסדר-היום? מה רשום בסדר-היום?

פרק ט"ו, הוראות שונות.

זה מה שרשום בסדר-היום שהפצנו?

כן. נוסח לדיון בוועדה בתאריך - - -

אולי גברתי טועה ותבדוק שוב? בסדר-היום רשום: הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2014. זה מה שרשום בסדר-היום.

משרד התחבורה, אלה שני הסעיפים האלה לא אושרו עדיין?

כן.

אני מבין שהגדרת מפרט לא אושרה בוועדה - - -

זה למען הסדר הטוב. אין צורך בה.

מבקשים למחוק, אין צורך בה.

אבל לא התקבלה החלטת ועדה לגביה, אתם מעדכן את הוועדה שאתם מבקשים לחזור בכם?

זה לא דיון חוזר?

לא, לא. אנחנו מעדכנים שאין צורך.

נמחק.

נקבעה הגדרה אחרת.

מאה אחוז. כל דבר עם היגיון, אנחנו הולכים אתו.

מה קורה? לא הבנו. תסבירו מה קורה פה.

אנחנו רוצים לדון בסעיף 70 שנמצא בהצעת החוק.

בבקשה.

"מתן מידע לרוכש רכב

70.
משווק רכב ימסור לקונה הוראות שימוש בכתב בשפה העברית ורשימת מוסכים למתן
שירותי תחזוקה לרכב מטעמו, ואולם משווק רכב שהוא יבואן שייבא מספר קטן של כלי רכב
מדגם מסוים, רשאי למסור לרוכש הרכב הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית במקום בשפה
העברית, כפי שקבע השר.".

אני חושבת שהסעיף כתוב בעברית פשוטה וברורה, שמשווק מוסר מידע בכתב בעברית – זה הכלל, למעט במקרים שקבע השר לגבי ייבואן למסחר קטן של כלי רכב מדגם מסוים. אנחנו לא מחייבים אותו להיכנס למאמץ ולהשקעה של תרגום ההוראות לעברית ואפשר להסתפק באנגלית.

בזמנו, בדיון שאני ניהלתי, נשלחתם לעשות שעורי בית בעניין הזה כדי לראות האם אפשר למצוא איזושהי הגדרה - - -

לתת מענה לאותם רוכשי רכב - - -

לרוכשים מאותו אחד שיכול להביא בשפה האנגלית ולא בעברית, כמו יבואן גדול יותר.

לפחות חלק מההוראות. דובר אז בוועדה אם אפשר, אז לפחות חלק מהוראות השימוש יהיו בעברית.

הוראות קריטיות - - -

כמו שאמרתי גם בדיון הקודם שהיה בנושא הזה, אנחנו מאפשרים, גם לפי הצו הקודם וגם לפי הקיים היום, שימוש בספר בשפה האנגלית באותם מקירם שבהם מגיע רכב אחד בייבוא, בעיקר על-ידי אותם יבואנים ישירים שמייבאים רכב עבור נכים או קבוצות נוספות, שמביאים בכמות מעטה. אפשרנו להם לבצע את ההפצה של הספר בשפה האנגלית.

בדיון הקודם הוועדה בקשה מאתנו לבחון את הנושא שמשאירים את זה בשפה האנגלית ובכל זאת ישנן הוראות שיש להן השלכה או השפעה בטיחותית – איך אנחנו נותנים לזה מענה. בדקנו ומתברר שמדובר בספרי רכב עם מאות עמודים ויש קושי להפריד בין הפרקים, כל פרק מתקשר לאחר.
מבדיקות שערכנו, במרבית המקרים של ביצוע הטיפול והתחזוקה של הרכב, על הרכב מגיע למוסך ובעל המוסך מטפל ברכב. לכן, כל הפרדה שנעשה או כל תרגום שנעשה או כל חלק שניקח מהספר ונתרגם אותו ואת השאר נשאיר בשפה האנגלית, עלול להוות בעיה לאותם בעלי רכב.

יכול להיות גם מצב שהחלק שתרגמנו זה החלק שהוא לא כל כך מהותי ואת החלק שלא תרגמנו, מבחינת היצרן או מבחינת מה שמופיע בסר, זה החלק המהותי. לכן ישנו קושי לבחור את הפרקים שאותם אנחנו צריכים לתרגם. גם בדקנו מה קורה בעולם. במקרים כאלה ספציפיים, לא מתרגמים את ספרי הרכב.

כן, מר פרידמן.

אדוני היושב-ראש, יש לי שתי הערות. אחת, לגבי הדברים שאמר מר פלור על זה שלא ניתן להפריד: אני לא חושב שזה עלול ליצור מצב שהוא גרוע יותר אם נתרגם חלק ויתברר שהוא לא רלוונטי.

זאת השאלה. כשאתה מאיר בזרקור משהו אחד, אתה בעצם מסמן ללקוח שלא יתעסק עם מה שכתוב באנגלית, שיתעסק רק עם מה שכתוב בעברית. זה החשש.

אני מתכוון לומר שצריך לספק. אני חושב שצריכים להיות כמה דברים בסיסיים שניתן לחשוב עליהם, כמו למשל: איפה אני מוצא למשל את מפתח האומים, איפה מוצא את הגלגל התחליפי. את הדברים הבסיסיים ביותר, את ההוראות הבסיסיות ביותר שאדם סביר אמור להתמודד איתן לבדו. אני לא מדבר על ספר הרכב אלא על ההוראות הבסיסיות ביותר.
ניתן גם לחשוב על חלופה לעניין הזה, למשל: הצבה של מספר טלפון בשעות העבודה ואתר אינטרנט שלא בשעות העבודה, שם יופיעו כמה הוראות כאלה אם לא רוצים לחייב בהוצאות של ההדפסה.

ההוצאות המרכזיות הן לא ההדפסה, הן התרגום, פרידמן.

אמרתי רק לגבי הדברים הבסיסיים. כשאדם תקוע, מה יעשה? יזמין גרר או יחליף את הגלגל בעצמו? איפה נמצא הגלגל? איפה נמצא המפתח?

איפה יכול להיות הגלגל?

דבר נוסף שאני רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש - - -

אם תהיה הגדרה של יבואן כאן – בעצם היבואן כאן יכול להיות גם יבואן גדול.

זה מה שרציתי להגיד - - -

אם אפשר לכתוב יבואן זעיר או - - -

אם התכלית היא להגן על יבואנים בעלי היקף פעילות מצומצם, זה דבר אחד. אבל לפי הנוסח של הסעיף מדובר על יבואן שייבא מספר קטן של כלי רכב מדגם מסוים. היינו, יכול היות מצב שייבואן רכב ישיר ייבא מספר דגמים וההוראה הזאת תפטור אותו לגבי רכב מדגם מסוים שהוא מייבא בין יתר הדגמים.

לכל דגם יש ספר משל עצמו, אז גם אם הוא יבואן מאוד-מאוד גדול, אבל מהדגם הזה הוא מביא בודדים, עדיין זה ספר בפני עצמו.

אבל מה התכלית של ההוראה? אם התכלית של ההוראה היא להגן על יבואנים קטנים - - -

אני רוצה, ברשותכם, להזכיר את הדיון שהיה פה באפריל - - -

את הדיון אנחנו זוכרים - - -

אבל שם לקחנו את המספר משום שכאשר אנחנו משאירים משהו פתוח, מספר קטן, זה משהו בלתי - - -

הוא לא מוגדר.

לא מוגדר ומאוד פלואידי, במיוחד כשאתה מדבר על יבואן שיכול להיות שהוא מייבא אלפי רכב מדגם אחד, אז 250 רכב מסוג אחר, נחשב מספר קטן. בזמנו דיברנו על 20 כלי רכב, זה דבר שהוא סביר.

יבואן זעיר.

גם אם לא רוצים לחיל את זה רק על יבואן זעיר, עדיין צריכים לנקוב באותו מספר - - -

לא. יבואן זעיר, לפי הגדרה, רשאי לייבא עד 20 כלי רכב בשנה.

אם רוצים להחיל אותן הוראות גם על יבואן כללי, כמו שאמרה - - -

יבואן זעיר זה עד 20 כלי רכב, אבל לאו דווקא מאותו סוג. אומר עורך הדין פרידמן: בוא תגביל את זה. נגיד, קח את המספר 20 או מספר אחר סביר - -

20 זה טוב.

- - ותגדיר: גם יבואן רכב גדול, אם הוא לא עובר 20 כלי רכב מהסוג הזה, הוא לא יהיה חייב. מסכימים לשתי האפשרויות?

כן. יבואן זעיר או יבואן שייבא עד 20 מדגם מסוים.

יש הערות?

יש לי שאלה נוספת - - -

אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים לעזור לתת פתרון. בהסכמה פה של כל הנוגעים בדבר, כולל המקבילים והישירים, 50 לדגם זה מספר הגיוני. כל מי שמביא 51 יהיה חייב בספר, בחוברת מלאה. 50 לא יהיה חייב.

אני חושבת שמר פרידמן לא יצטרף להסכמה הזאת.

לא דיברתי על פרידמן - - -

יש יבואן שמביא רק 20 או רק 30.

אבל הוא מביא מעורב, הוא מביא 30-20.

לא מעורב.

אדוני היושב-ראש, המספר 20 כבר מופיע באיזשהו מקום בחוק הזה - -

בהגדרה של יבואן רכב זעיר.

לכן, אולי כדאי באמת, אבל עדיין אני רוצה לחזור אחורה ולהגיד לאדוני, האם אי אפשר לפחות לתרגם את הדברים הבסיסיים כמו למשל את הנורות?

היינו שם, הקדשנו לזה שעה ואפילו חלק מהחברים חשבו שאני נכנע לפיליבסטרים כאלה ואחרים שלכם.

כבוד היושב-ראש - - -

רגע, רגע. תן לי. אני לא מנכ"ל משרד התחבורה, אבל למדתי כמה דברים: עוררנו את הדבר הזה מתוך רצון ואפילו מנהלת הוועדה הביאה דוגמאות של מנורות כאלה ואחרות. אבל אני מבין את משרד התחבורה שאומר שברגע שאני נותן זרקור או מתרגם משהו מסוים מתוך ספר של 200 עמודים, זה אומר שמחר יבוא אותו לקוח ויגיד: הטעיתם אותי, חשבתי שבזה שאני סיימתי את 5-4 שורות האלה אני כבר יודע את כל התורה על רגל אחת, ולא היא.
זה פסיכולוגיה, זה לא כלכלה. לכן אני חושב שאני לפחות מקבל את זה – נשמע מה אומרים שאר חברי הכנסת ואת עמדת משרד התחבורה בעניין הזה – אני חושב שאי אפשר להגיד שלא דנו בזה, שלא שמענו על זה. דנו ושמענו. אבל אני אצטרף למה שאתה אומר לגבי המספר 20 שכבר נמצא כרגע בהגדרה בחוק. עוד משהו?

כן, אדוני. אני מבקש להבין מה גדר ההסמכה שאתם מבקשים לתת כאן לשר. בסיפה כתוב: "כפי שקבע השר".

עכשיו כבר זה - - -

- - - אם קובעים - - -

לא רוצה לייתר את השר, חברים, בטח - - -

יש לו עוד מספיק דברים לקבוע.

זה מתייתר?

כן.

כבוד השר, בסדר?

ההחלטה היא שמדובר על יבואן רכב זעיר ועל יבואן מסוג אחר שמייבא עד 20 כלי רכב מדגם מסוים בשנה או כלי רכב בשנה?

מר פרידמן תמיד אוהב - - -

או יבואן זעיר או יבואן כל שהוא, עד 20 מדגם מסוים.

מאותו דגם.

אדוני היושב-ראש, למרות העמדה בנושא של הוראות השימוש, אני מציע שלפחות בשעות פעילות של משרד, שיהיה מספר טלפון שאותו יצטרכו לתת. אני מציע לאדוני לחשוב שנייה על הסיטואציה בה אדם יש לו רכב שהוא לא פתח מעולם את הבגאז' לחפש את הצמיג הרזרבי שלו, כמה זמן ייקח לו עד שהוא ימצא. זה לא כל-כך פשוט.

נו, באמת. אל תעשו מהאזרחים מטומטמים לגמרי. יתחיל לחפש גלגל, איפה יכול להיות הגלגל?

הלאה.

איפה יכול להיות הגלגל הרזרבי?

איפה יכול להיות? גם מתחת לאוטו.

יש מקרים שזה מתחת לרצפה. יכול להיות או בבגאז' או מתחת לרצפה.

אני מציעה את הנוסח הבא: "ואולם משווק רכב שהוא יבואן שייבא עד 20 כלי רכב
מדגם מסוים או יבואן זעיר, רשאים למסור לרוכש הרכב הוראות שימוש בכתב בשפה האנגלית".

בסדר. לא להגביל את זה לשנה.

מאה אחוז. תודה.

אחרת זה כבר הופך אותו ליבואן גדול יותר.

יש עוד הערות? מי בעד סעיף 70 בנוסח הזה שהוקרא עכשיו?

סליחה. יש לי בכל זאת שאלה. באיזו נקודת זמן אתם בוחנים את מספר כלי הרכב? הפטור יינתן למי שמייבא עד 20 כלי רכב מדגם מסוים. אז אם בשנה אחת הוא מייבא 20 כלי רכב מסוים, ובשנה לאחר מכן עוד 20?

אז הוא כבר עובר את ה-20. הוא כבר עבר את ה-20 והוא יצטרך כבר - - -

לכן באה השאלה הזאת.

20 לדגם, לכל החיים.

איך תהיה הבדיקה? אנחנו רוצים להבין על מי חל - - -

האו מגיש בקשה. בתהליך עצמו אתה שואל אותו טרום הייבוא – כשהוא מגיש את הבקשה, הוא מגיש את הכמות שהוא רוצה לייבא – אם נראה שהכמות היא עד 20, אז ניתן לו את - - -

אבל בדוגמה שנתתי כרגע - - -

שואל במצטבר.

לא מדובר כאן על בקשה לייבוא. מדובר על חובות שיחולו על בעל הרישיון, המשווק. מתי חל החריג הזה של פטור מחובת התרגום לפי סעיף 70? אם מדובר על בעל רישיון שייבא 20 כלי רכב מדגם מסוים ולאחר חצי שנה ייבא עוד 20 כלי רכב?

אז לא.

אז באותו רגע החריג הזה כבר לא יחול עליו?

נכון, נכון. כשייבא את הרכב ה-21, זה כבר לא יחול עליו.

בוודאי. זה אותו דגם. הרי מה הגבלנו?

מי בעד הסעיף על תיקוניו הללו?

בעד.

הצבעה

בעד סעיף 70 – פה אחד
סעיף 70 בנוסחו המתוקן נתקבל.

בעד פה אחד.

מה הסעיף השני שרצית לאשר?

בסעיף 98(3) יש השלמה שפסחנו עליה בפרק של מוצרי תעבורה.

מה עניינו של סעיף 98?

עניינו גילוי תקלת בטיחות סדרתית. בעניין הזה לא אושרה פסקה (3). תוכלו להזכיר לוועדה על מה מדבר הסעיף?

הנוסח שלפניכם יצטרך קצת שינויים לאור מה שאושר. 98 עוסק בתקלת בטיחות סדרתית במוצרי תעבורה, מה החובות המוטלות על היצרן אם מתגלה כזה דבר. סעיף (1), שכבר אושר, זה להודיע למנהל, (2) זה לפרסם הודעה ולהזמין את מי שבידו לשם החלפתו ללא תיקון. סעיף (3) בגלל השינויים, צריך לנסח אותו מחדש.

הם לא ביקשו לאשר את 98(3) לפני שתי דקות?

לא אושר והם רוצים לאשר אותו. בהגדרות הם רוצים.

זה צריך להשתנות לאור מה שכן אושר: "יזמין את כל מי שהוא העביר לו חזקה במוצר התעבורה שבו נתגלתה תקלת הבטיחות הסדרתית, זולת אם הראה כי קיים קושי ממשי באיתורו, לשם טיפול ללא תשלום בתקלה. ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת מוצר התעבורה ללא תשלום.".

למה כוונתך שצריך להתאים את הנוסח לסעיפים שאושרו?

יש חפיפה מסוימת בין (3) ל-(2). בין 98(2) ל-98(3).

השאלה לשם מה יש צורך עכשיו בפסקה - - -

למעשה, מה שיש ב-(3), אין בסעיפים הקודמים. מי שבידו, זה כולל את מי שהעביר לו חזקה.

אם ארע קושי באיתור שלו.

זה הנושא של קושי באיתור.

דברנו על זה.

זה היה ב-(1) וירד משם.

אי אפשר לשדך את זה - - -

כאן כתוב: "לשם טיפול ללא תשלום, ואם לא ניתן לתקנו – לשם החלפת מוצר התעבורה ללא תשלום.". כאן כתוב: "או מתן תמורה כספית כנגד החזרתו.". אם אינני טועה, שאלתי מה היחס בין הדין כאן לדינים הקיימים? חוק הגנת הצרכן?

התוספת המהותית של (3) היא הנושא של הפטור אם קיים קושי באיתורו או שהיה ב-(1) וירד משם, אבל הוא עדיין נחוץ. את מי שהוא יכול לאתר – מצוין. אבל את מי שהוא לא יכול לאתר - - -

אז התוספת היחידה בעצם היא רק התיבה: "זולת אם הראה כי קיים קושי ממשי באיתורו.".

השאלה אם אי אפשר לשלב את זה בתוך הסעיף?

כן. כי לדעתנו - - -

תגידו שוב, באופן סופי, את המהות שלכם. אם זו המהות שהבין היועץ המשפטי, אפשר יהיה לקחת את החלק מסעיף (3) של "אם הראה כי קיים קושי ממשי" ולשתול אותו בתוך פסקה (2), ואפשר להצביע על זה בשינוי נוסח. רק את המהות תסבירו שוב לפרוטוקול.

מ-(2) עלה חובה אובייקטיבית לא מסויגת שכזאת כשמעצם העובדה שאדם מחזיק במוצר תעבורה שהתגלתה בו תקלת בטיחות סדרתית, האחריות לטפל בה היא על היצרן, אבל לפעמים הוא לא יודע מי זה כי הוא התקין את זה ברכב והוא מכר את זה למישהו והרכב עבר ידיים ואולי נגנב או בכלל יצא מחוץ לישראל. לא תמיד הוא יכול להגיע אליו.

אנחנו כמשרד מסייעים בביצוע ריקולים, אנחנו שולחים הזמנות לריקולים לפי הודעות שאנחנו מקבלים. אנחנו לא מעבירם מידע על הבעלים, אנחנו שולחים את הריקולים. הוא אומר: התקנתי ברכב בעל מספר רישוי כך וכך, ואנחנו יודעים למי ההרכב שייך.
אבל יכולים להיות מצבים שאי אפשר לאתר את בעל הרכב ולכן, כדי שזה לא יהיה חובה אובייקטיבית בלתי מסויגת שהוא לא מסוגל לבצע אותה - - -

כלומר, בפסקה (2), הסיפה: "או מתן תמורה כספית כנגד החזרתו,, בעצם מתייתרת? זה מה שאת אומרת, נוסף על עניין הקושי הממשי באיתור בעל מוצר התעבורה? אני מתייחס כרגע לחלק שקובע: "אם לא ניתן לתקנה, לשם החלפת מוצר התעבורה ללא תשלום.". בפסקה (2) כתוב: "תיקוני בלא תשלום או מתן תמורה כספית כנגד החזרתו.".

אלו בעצם 3 חלופות: אחת, תיקון; שנייה, תמורה; שלישית, החלפה.

מתי תינתן כל אחת מהתרופות האלה?

לפי האפשרות. לא תמיד אפשר להחליף. הרבה פעמים אי אפשר לתקן.

כי זה מוצר משומש. יש פה 3 חלופות: אחד, המקרה הרגיל שמופיע ב-(2). המקרה הרגיל והנורמלי, היבואן מאתר את בעל מוצר התעבורה, בעל הרכב, ומבצע את ההחלה או התיקון שלו ללא תשלום.

הנושא השני הוא החלפה. כשהוא בא להחליף את מוצר התעבורה ללא תשלום מכל סיבה שהיא. זאת אומרת, זה עדיין זה לא הותקן ברכב אבל הוא בא להחליף אותו. השלישי, גם יכול להיות במקרה של מוצרי תעבורה, ברכב הנושא הזה לא קיים, יש קושי באיתור של אותו בעל רכב עם מוצר התעבורה הזה.

אבל אם אני כלקוח מבקש לקבל תמורה כספית ולא רוצה להחליף את המוצר ללא תשלום, מה הדין שחל? לא כל כך הבנתי.

השאלה היא אם לקבוע עדיפות סטטוטורית ביניהם.

אני שואל מה יידרש הצרכן לעשות?

מי בוחר בין החלופות?

כן, עורך הדין פרידמן.

אני חושב שאם אנחנו נמצאים בשדה של תקלה בטיחותית סדרתית, התמורה היא בעייתית במקרה הזה, משום שאם אנחנו קוראים למישהו כי יש תקלה בטיחותית, אנחנו חייבים לעשות אחד מהשניים: להחליף או להחליף.

אתה לא יכול להחליף לו בכסף. אם זו תקלה במערכות בטיחות?

אז הוא ייסע עם הכסף.

אין מצב, רק לתקן.

אני רוצה להזכיר לוועדה שבסעיף 22 שעניינו גילוי תקלת בטיחות סדרתית, סעיף שחל על בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ישנה פסקה דומה שקובעת: "יזמין את בעליהם של כל כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול ללא תשלום בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה ללא תשלום". האם הנוסח צריך להיות זהה גם כאן?

זה לא בדיוק אותו דבר.

איך תעשה את זה? זה אחרת.

ברכב זה שונה כי במוצר תעבורה, כמו שאמרתי, בניגוד לרכב, המקרים השכיחים - - - הוא לא ימצא את בעל הרכב.

אין לי בעיה עם התוספת ואם קיים קושי ממשי באיתור. שאלתי לעניין התרופות שיקבל הצרכן. שאלתי לגבי מתן תמורה כספית, החלפה או תיקון.

ביקש רשות דיבור קודם, מר אנוך.

אדוני היושב-ראש, אי אפשר להשוות בין קריאה חוזרת ברכב לקריאה חוזרת לחלפים מסיבה אחת פשוטה: לרכב יש זיהוי חד חד-ערכי ולנוהג בו או לבעל הרכב יש זיהוי חד חד-ערכי, זאת אומרת שאתה יודע לפי מספר שילדה להגיע באמצעות משרד התחבורה לבעל הרכב ואתה יודע באמצעות מספר רישוי להגיע לבעל הרכב. כלומר יש פה זיהוי חד-ערכי.
בנושא חלקי חילוף אין שום דרך שאני מכיר ביותר מ-30 שנותיי בענף להגיע ולרוץ אחרי חלק חילוף על מנת להחליף אותו. מכיוון שלחלק חילוף אין זיהוי חד-ערכי אז אי אפשר ואף אחד מהמומחים שיושבים סביב השולחן לא יכולים להגיד לי שאפשר להגיע לחלק הזה. אי אפשר להגיע לחלק הזה. זה סעיף שלא ניתן לקיימו.

אתה רוצה להוסיף או זה מה שרצית להגיד גם כן?

אני רוצה להוסיף. את ההבדל בין הרכב עצמו לבין החלק, יקי אנוך אמר ואני לא אחזור על זה. אבל מצד אחד אנחנו אומרים שאין דרך לאתר, אבל מצד שני, אדוני היושב-ראש, תחשוב על זה שנוסעים תיאורטית עם רפידת בלם לא תקינה. אז מה זה אי אפשר לאתר? חייבים לאתר. אם לא נאתר ורפידת בלם לא תקינה התגלתה בריקול, אנחנו עם פצצות פה בארץ.

משרד התחבורה שמע את החלק הזה?

התייעצנו בשאלה הקודמת.

אז אולי תחזור שוב לטובת משרד התחבורה כי זה ברקסים - - -

זה נכון שקשה מאוד לאתר את החלק, אבל מצד שני חייבים לאתר את החלק כי אם אתה פוטר אותו מאיתור, תחשוב רגע שרפידת בלם התגלתה כריקול והרכיבו אותה ברכב, זו בעצם פצצת זמן.

הנושא הזה עלה, אדוני היושב-ראש, בדיון הקודם והמנכ"ל הביא את הדוגמה של במבה: בעצם לא ניתן לאתר את כל אלה שרכשו וגם יש גבול. יש גם גבול עד איפה אנחנו יכולים. יחד עם זאת - - -

אני יושב-ראש איגוד המוסכים. הסעיף הזה חשוב כי קודם כל צריך להוריד מהמדפים, זה מאוד חשוב. קרה לנו כבר עם כמה חלקים שאיתרנו. הדבר הבסיסי הוא קודם כל להפסיק את השיווק, להוריד אותו מהמדפים, ולהגיע לאן שאפשר להגיע. נכון שאפשר להגיע למעט, אבל אפשר לצמצם את הנזק. לכן הסעיף הזה חשוב.

אנחנו חוזרים ומבקשים כמו שביקשנו בפעם שעברה – אתה לא ניהלת את הדיון הקודם – כמו שצרכן מגיע למוסך להתקין לו את החלק הזה, שאותו בעל רישיון יתחייב להביא חלק תקין ולשלם על ההתקנה שלו למוסך. שהמוסך לא ייקח - - -

למשרד התחבורה יש את רשימת כל המוסכים, כמו גם את רשימת כל החניות שמחזיקות חלקי חילוף?

כן. רשימת מי שיש להם רישיונות סחר.

שבעל רישיון הסחר יתחייב לשלם למוסף אם המוסך יעשה את הפעולה הזאת.

זה לא מה שהיא שאלה.

במקום לאתר בעלים, פשוט תצטרכו להפיץ במייל שעל חלק כזה וכזה הוכרז ריקול.

עקרונית, מי שקובע את ביצוע הריקול זה ייצרן מוצר התעבורה והוא עושה את זה באמצעות היבואן. או במקרים מיוחדים של מעבדה מוסמכת בישראל שקובעת לגבי זה, אז זה מובא לידיעת היבואן. מבחינת התהליך עצמו של פרסום בתקשורת ובעיתונות זה אותו תהליך בדומה לרכב.

אדוני היושב-ראש, כאן אנחנו מקבלים את מה שעורך הדין עצמון הציע: "ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת מוצר התעבורה", בדומה לסעיף 22(ג). זאת אומרת, מה שהיועץ המשפטי העלה מקובל עלינו.

כלומר נצטרך לערוך התאמות בין פסקה (2) לפסקה (3)?

כן.

אז נוסח פסקה (2) יהיה כפי שאושר, למעט הסיפה? הסיפה אומרת: "תיקונו בלא תשלום או מתן תמורה כספית כנגד החזרתו".

אני חושבת שזו צריכה להיות הברירה האחרונה. אני יכולה לחשוב על מצבים שאולי גם החלפה היא בלתי אפשרית: זה מוצר שמסוגו כבר הפסיקו לייצר כי הבינו שהוא יוצר יותר נזק מתועלת. אנשי המקצוע פה אולי יכולים לתת דוגמה.

כלומר, הברירה האחרונה תהיה החזר כספי?

כן.

אדוני היושב-ראש, בנסיבות כאלה, למעשה כבר יש לנו פתרונות בדברי חקיקה אחרים. מה המשמעות של מה שנאמר כעת? יש חלף שהוא למעשה מסוכן, החלטנו לעשות לו ריקול, אבל אנחנו לא יכולים להחליף אותו כי לא מייצרים כדוגמתו היום תקינים. זה בסדר גמור.
המשמעות של הדברים היא או שתורידו את הרכב מהכביש כיוון שהוא נושא בתוכו תקלה בטיחותית או לעשות משהו אחר, מה שקיים בחוקים אחרים: תשימו את החלק התחליפי או חלק אחר שממלא אותו תפקיד. אין פתאום רכב שפתאום מתחיל לנסוע בלי מנוע או בלי רפידות בלמים.
אני חושב שיש פה איזה כשל לוגי באמירה שנאמרה. הפתרון צריך להיות, קודם כל, להחליף. אם אי אפשר להחליף - - -

מוצר תחליפי?

לא, סליחה. לתקן, כי - - -

אבל מה זה לתת תמורה?

אם זה רכב בטיחותי ואי אפשר לתקן אותו, להוציא לו הודעת אי-שימוש. אבל זה לא, זה משהו אחר.

אם זה בטיחותי, זה בדיוק. אתה מכניס כאן משהו לתת תמורה ומשאיר את זה פרוץ.

לא בהכרח. המוסך לא יכול לשחרר רכב שיש לו בעיה בטיחותית. הוא לא יכול - - -

בכל מקרה הוא - - -

- - - לעשות כמו במקרים אחרים ולדווח למשרד התחבורה?

כן, אבל בכל מקרה לפחות הלקוח יקבל את כספו חזרה.

זו הגנה ללקוח. מבחינת שאר הדברים הוא ודאי מחויב - - -

הרכב תקוע עכשיו וזה - - -

אם הוא נותן למישהו לנסוע עם כזה חלק, אז - - -

אין שום בעיה, אבל שהודעה תימסר למשרד התחבורה שזה - - -

זה בכל מקרה קיים.

חברים, אנחנו רוצים להתכנס.

אני מדבר בשם אגוד היבואנים. לפי הנוסח שאני רואה, הרישה של סעיף 98 מחילה אותו רק על בעל רישיון סחר למוצרי תעבורה שמייבא אותם. אז, לפי פסקה (3), הוא צריך להזמין את כל מי שהוא העביר לו חזקה במוצר התעבורה.
לפי הבנתי, ברוב המקרים היבואן לא מעביר חזקה לצרכן הסופי. הוא מעביר חזקה למישהו בדרך, ואז המעגל נקטע באמצע.

סעיף 98 חל על בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה המייבא מוצרי תעבורה: "ככל שגילה תקלת בטיחות סדרתית במוצר שאותו הוא ייבא או שנמסרה לו הודעה על תקלת בטיחות סדרתית כאמור מייצרן המוצר או ממעבדה מוסמכת לרכב.".

הוא מעביר חזקה, בדרך כלל, לא לצרכן בכלל.

איזה סוג של בעל רישיון - - - על יצרן מוצר התעבורה יש הוראות בפרק הייצור. הפרק שאנחנו דנים בו הוא פרק סחר במוצרי תעבורה - - -

אם אני לא מבין נכון, אז בסדר. אבל אם אני מבין נכון, זה הסעיף שמטפל בתקלת בטיחות סדרתית במוצר תעבורה. הוא אמור להכיל בתוכו את כל השרשרת.

לא, מכיוון שיש הוראה, אם אינני טועה, לגבי יצרן מור תעבורה בפרק שעוסק ביצרן מוצר תעבורה.

אני מדבר דווקא על מי שמוכר לצרכן הסופי, לא על היצרן.

אנחנו לא מסכימים שיפילו את זה על המוסכים. הרי מקור - - -

אנחנו לא בעניין של להאשים. אם היבואן, לפי מה שכתוב פה – תגידי לי אם אני טועה – אם היבואן מודיע רק למוסכים - - -

לא, יש מפיצים. זה לא נכון.

זה לא מה שכתוב פה.

הדרך שלו לעשות את זה היא באמצעות המוסכים.

לא, וזה לא יכול להיות. כתוב שהוא צריך להזמין את מי שהוא מעביר לו חזקה. מי שהוא העביר לו חזקה זה לא - - -

הוא מודיע, הוא לא מזמין.

הוא יודע למי מכרו את זה? הוא מוכר לסיטונאים.

אבל כל אחד יודע למי הוא העביר הלאה.

- - - מודיע, זה בסדר - - -

החוליה הבאה בשרשרת אין עליה חובה כזאת.

זו הודעה.

לחוליה הבאה בשרשרת אין חובה להודיע לצרכנים. תסתכלו על הנוסח. יכול להיות שזה מה שאתם רוצים - - -

לקחנו את המודל וכמו ברכב עשינו גם כאן: האחריות מוטלת על היבואן. הוא אחראי לקרוא לבעלי - -

- - -

כבר אני אענה לך, אדוני היושב-ראש - - -

אני רוצה שתענה לי לפי הצעה. אני אתן לכם לבשל את זה עוד קצת, ואנחנו נתקדם בינתיים בסעיף של ההוראות של פרק ט"ו. תנסו תוך כדי תנועה להגיע לזה אלא אם אתם חושבים - - -

יש לך תשובה.

אני חושב שכאן האחריות והחובות מבחינתנו מוטלות על בעל רישיון לסחר, שהוא בעצם היבואן שמייבא את אותם חלקים. הוא מבחינתנו אחראי. זה שיש לו את בתי המסחר שמשווקים, אין בעיה, אבל מבחינתנו הוא האחראי, הוא הכתובת שלנו.

נניח שהוא מכר את מוצרי התעבורה למוסך, מבחינתו הוא יצא ידי חובתו.

לא.

זה מה שכתוב.

ברכב יש הצדקה כי הוא זה מוכר את הרכב לצרכן הסופי. בחלפים יש המון חוליות בשרשרת. איך הוא יכול לדעת למי זה נמכר בסוף? זה נשמע הגיוני?

גם יבואנים של רכב מוכרים למפיצים - - -

אני לא מתנגד לעיקרון. כל מה שאני אומר זה שעל כל חוליה בשרשרת צריכה להיות מוטלת אותה חובה. כל אחד צריך להודיע למי שהוא מכר לו, ואז כולם יודעים. מה הבעיה עם זה? למה אתם - - -

אתה מפר את ההסכם שלך כבעל רישיון סחר ויבואן - - -

זה לא הסכם, זה עניין חוקי - - -

לא. עם המוסך תעשה את ההסכם. אנחנו לא צד לזה. אני לא יודע למי מכרת - - -

אני מכרתי למוסך, אני צריך לדעת למי הוא מכר את החלף? למה אני צריך לרדוף אחריו?

- - - אנחנו חוזרים לזה, חברים בואו נראה אם אתם יודעים לעשות שני דברים יחד: נתקדם בפרק ט"ו ובמקביל תנסו להגיע לנוסחה נכונה. בעצם, אין פה חילוקי דעות של אחד נגד השני, כולם רוצים להגיע לאותה נקודה.

הנקודה שמעניינת אותם היא חלוקת האחריות ולא רק על הראשון בשרשרת וצריך לראות אם זה אפשרי או לא אפשרי. לכן אני דוחה את זה כרגע אבל אנחנו נתייחס לזה עוד היום. הסעיף הזה יעבור עוד היום.

עכשיו אנחנו עוברים לפרק ט"ו, הוראות שונות, סעיף 184.

"אגרות
184.
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע –


(1)

מתן רישיון לפי חוק זה או חידושו, השתתפות



בבחינה, ערעור על תוצאות בחינה, הוצאת כפל רישיון, בקשת העתק תעודה;".

הייתה לך טעות: זה ועדת הכלכלה, לא הכספים. "באישור ועדת הכלכלה".

לי לא הייתה טעות. אדוני, כמובן, מוסמך לקבוע כפי הבנתי.



"(2)
דרכי העדכון של אגרות כאמור בפסקה (1) ומועד תשלומן.".
אני מבקשת להכניס שינויים, לאור עבודת ההכנה שעשינו עם היועץ המשפטי של הוועדה, למעשה לפשט את הנוסח של פסקה (1): אגרות בעד תעודה, רישיון - - -

בעד מתן.

בעד מתן תעודה, רישיון או אישור לפי חוק זה או חידושם, השתתפות בבחינה, השגה – לא ערעור – על תוצאות בחינה. חסר פה: בקשה לאישור דגם - - -

ברגע שכתבנו: "רישיון, תעודה או אישור לפי חוק זה", אז זה כולל גם בקשה לאישור דגם.

ובמקום: הוצאת כפל או בקשת העתק תעודה, יבוא: עותר מקור או העתק של תעודה, רישיון או אישור כאמור, או של מסמך כאמור.

אני מציעה שתקראי את הסעיף מהתחלה ועד הסוף כמו שהוא צריך להיות.

תקראי כמו שתואם עם איתי.

אנחנו מנסים.

"184.
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע –


(1)
אגרות בעד מתן תעודה, רישיון או אישור לפי חוק זה או חידושו,



השתתפות בבחינה, השגה על תוצאת בחינה ובעד עותק מקור או העתק של מסמך


כאמור תעודה;".

יש הערות על הסעיף המתוקן?

סליחה. תקראי פסקה (2).

"(2)
דרכי העדכון של אגרות כאמור בפסקה (1) – צריך להוסיף כאן –



ומועדיהן ומועד תשלומן.". זה מועד העדכון.

מועדי עדכון?

כן. דרכי העדכון ומועדיהם.

כן, בבקשה.

כבודו, במהלך מספר ישיבות, אני חושבת שאדוני אפילו היה באחת מהן, דנו בנושא הזה שמוסך לא יזדקק גם לרישיון סחר בחלפים כי יש לו כבר רישיון מוסך. בדיון האחרון שעלה הנושא הזה, העלינו בין היתר את הטענה שעודף הביורוקרטיה הזה גורם לנו גם לעודף הוצאות.
יושב-ראש הוועדה הנחה את משרד התחבורה לפטור מאגרת רישיון סחר בחלפים מי שיש לו כבר רישיון מוסך. אני לא רואה שהדבר הזה מוצא כאן את ביטויו ואני אפילו לא רואה ששר התחבורה קיבל סמכות לפטור אותנו מהאגרה הזו.

אם לא תיקבע אגרה בתקנות – לא תהיה.

אבל - - -

אתם חייבים להכניס את זה פה.

אגרה לסחר תהיה.

איפה יהיה כתוב שאנחנו פטורים מאגרה - - -

אם השר לא מוסמך אפילו לפטור - - -

נכון. התחייבנו לשקול.

שקלתם?

אמרנו את זה פעמיים.

השקילה לא תהיה עכשיו.

נכון. הם יודעים מה אנחנו נשקול.

אני מבין שמי שניהל את הישיבה היה חבר הכנסת וקנין - - -

אולי אפשר יהיה לעגן את הנושא הזה כאן בסעיף ההסמכה. אפשר לכתוב, אולי "אגרה בעד מבקש רישיון שמבקש רישיון מסוג אחר", או משהו בסגנון הזה, כדי להבהיר שיש לשר סמכות להתקין תקנות שעניינן איזשהו פטור או אגרה מופחתת לבעל רישיון שמבקש רישיון מסוג אחר לפי חוק זה.

מקובל עליכם, אדוני?

כן.

בסדר גמור. עוד הערות?

יופי, תודה.

אז אנחנו מאשרים את סעיף 184(א)(1) ו-(2), כולל התיקונים שנאמרו על-ידי היועץ המשפטי בהסכמת משרד התחבורה. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיפים 184(א)(1) ו-184(א)(2) – פה אחד
סעיפים 184(א)(1) ו-184(א)(2), כולל התיקונים, נתקבלו.

הסעיף עבר.

נא לקראו את סעיף (ב).

"(ב)
רישיון למתן שירות רכב לפי חוק זה יראו אותו כרישיון בר-תוקף מיום תשלום

האגרה בעד הרישיון, ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת תוקף לרישיון למועד שקדם

ליום התשלום.".

אני מבקשת להסיר מהנוסח את: "למתן שירות רכב". אנחנו לא רואים סיבה להבחין בין שירות למקצוע רכב.

כלומר, כל רישיון לפי חוק זה.

הוא תקף. אין תוקף רטרואקטיבי.

הערות?

מדוע קבעתם הוראה כזאת כאן? אני חושב שהיא הוראה יחסית חריגה בחקיקה לגבי אגרות.

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו אגרה היא משהו שבוחרים ורק אם מישהו בא לאכוף או יש איזה לחץ פתאום או שקורה איזה אירוע - - -

ניסיון החיים.

- - - על-ידי זה להתחמק - - -

מה קורה במצב שאדם מגיש בקשה ובשל איזושהי בעיה ביורוקרטית לא טיפלו בבקשה שלו והוא לא קיבל רישיון ותוקף הרישיון פג? במקרה הזה, בעצם, הוא יפעל ללא רישיון.

אם הרישיון שלו לא בתוקף, שלא יפעל. זה נכון, זה קורה.

אבל אני אומר - - -

יש לו מוסך. עכשיו הוא יסגור את המוסך?

הוא יטפל בחידוש הרישיון במועד.

אם הוועדה התכנסה פעם - - -

אם הרישיון שלו הוא מ-1 בינואר והוא מגיש ב-31 בדצמבר?

- - - משרדי הממשלה שמגישים לוועדת הכלכלה.

כבוד היושב-ראש, להבדיל מהעניין של תשלום האגרות – חווינו את זה בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה עשינו סדר בעניין – שבאמת כן משלמים או לא משלמים, אני חושב שהעניין השני שהעלו פה שלא ייצא מצב שאנחנו מושכים אדם או שמסיבה כזאת או אחרת הוא לא מקבל את הרישיון. אני חושב שבפועל זה מה שקורה.

תודה. לכן אתם מבקשים - - -

כן, אין לנו בעיה.

עוד משהו להוסיף, אדוני היושב-ראש, החוק הזה עושה הקלה: הגדלנו את תקופת הרישיון משנה ל-3 שנים.

מאוד משמעותי.

זה מאוד חשוב לצמצום ביורוקרטיה.

אם כך, בנימה אופטימית זו אני מעלה להצבעה את סעיף (ב).

איזה רישיון הגדלת?

גם את רישיון המוסך, גם רישיון בעל סחר, גם יבואן, משנה ל-3 שנים.

אם תרצה להטיל סנקציות, מה תעשה באמצע?

יש לנו אפשרות.

חידוש זה אחד מהסנקציות.

יש לנו. אפשר להתלות עם שימוע.

אותו קושי משפטי? לא לתת או להתלות?

לא, לא. השר, אין עם זה בעיה.

מי שמוסמך לתת, מוסמך גם לשלול, להתלות - - -

הפה שאסר הוא הפה - - -

הוכחנו את זה גם ברישיונות הנהיגה. לוועדה הזאת באו הרבה גורמים ואמרו: 10 שנים, איך נתפוס אם לא נחדש? נתנו 10 שנים, אנחנו מתלים למי שצריך וזה עובד טוב.

אני מעלה להצבעה.

הצבעה

בעד סעיף 184(ב) – פה אחד
סעיף 184(ב) נתקבל.

סעיף (ב) אושר בתיקונים המתבקשים.

סעיף 185, בבקשה.

אדוני, אנחנו בדיון עם היועץ המשפטי. קיצצנו את הסעיף הזה לשתי שורות אז אולי אני לא אקרא את הכול אלא רק - - -

אבל יהיה צורך לעשות תיקון ברישה שלו.

היא תיקרא את כל החלקים שצריך לתקן.

אני אקריא את מה שנשאר כיוון שהסעיף הזה, כמעט כל תוכנו נמצא בחוק גופו, בכל פרק יש את סעיפי ההסמכה להתקין תקנות, אני לא צריכה אותם - - -

אני מזכיר לכם לטפל בינתיים בסעיף - - -

כן, כן, כבר עושים.

"תקנות
185.
(א)
השר הממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע


לביצועו.".

מתוך כל סעיפי המשנה והפסקאות פה נשארה למעשה פסקה (7), שהיא לא נמצאת בסעיפים המהותיים, שהוא: "רשאי להתקין תקנות בעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון ולמועסקים על ידו או מטעמו, במועדים ובהיקף לפי סוג שירות הרכב.".
בשיחה שקיימנו עם היועץ המשפטי סברנו שהמקום בגיאוגרפיה של הסעיף הזה, יהיה בסעיף 12, אבל אנחנו מבקשים לאשר את הסעיף הזה.

אדוני, אתה מסמיך אותנו לבדוק את המיקום של הפסקה הזאת, אם אין צורך להעביר אותה להוראות הכלליות, אולי בסעיף 12 אולי לפניו?

כן. כדי שלא תישאר לבד, תמצא לה מקום טוב.

שאלה אחת שהתעוררה אצלי: האם מדובר במועדים ובהיקף לפי סוג שירות הרכב? כי בעל רישיון הוא גם בעל רישיון לשירות רכב וגם בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.

אם אני לא טועה, סעיף 22 כבר נותן את המענה לעניין המקצועות.

לא הבנתי.

תחזור בבקשה על השאלה.

שאלתי לגבי הסיפה של פסקה (7): "במועדים ובהיקף לפי סוג שירות הרכב." – מדובר כאן על בעלי רישיונות לפי החוק שהם גם בעלי רישיונות לשירות וגם בעלי רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.

לגבי עיסוקים יש בסעיף 12.

אז הסעיף הזה רלוונטי רק לבעל רישיון לשירות רכב?

ב-12 כבר נאמר: "סבר המנהל כי התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה מצדיקים עדכון של ידע מקצועי רשאי הוא להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו.".

אז אם כך, פסקה (7) מתייחסת רק לשירות?

כן.

אז צריך יהיה לתקן: "הדרכה תקופתית לבעל רישיון לשירות רכב.".

כן. לשירות רכב.

הסתדרתם, אדוני היועץ המשפטי?

כן.

יפה.

ואשר על כן, מה יהיה בפסקה (7)?

פסקה (7), יכול להיות שתועבר לחלק הכללי של הצעת החוק ונוסחה יהיה כדלקמן: "הדרכה תקופתית לבעל רישיון לשירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, במועדים ובהיקף לפי סוג שירות הרכב.".

מכוח הסעיף הזה ייקבע - - -

ככל הנראה יועבר לחלק הכללי של הצעת החוק.

יש לי שאלה, כבודו, לגבי הסעיף הזה.

את רוצה להוסיף עוד סעיפים? להחזיר אותם?

ישמע כבודו מה אני רוצה.

כן, כן, כבודו ישמע.

היה סעיף קטן (14) שהשר מוסמך לקבוע תקנות לעניין תנאים והוראות לעניין הסכמים של בעל רישיון. מאחר והנושא של הסכמים של בעל רישיון לא נדון ממש בתוך גוף החוק עצמו, אנחנו רוצים לדעת למה הייתה הכוונה פה ואולי אנחנו נפגע מזה שאתם מורידים את זה. אז בבקשה, אם אפשר לקבל הסבר מה הייתה הכוונה פה בסעיף קטן (14).

ברגע שיש סמכות להתקין תקנות על הסכמים, ממילא זאת התערבות בחופש החוזים. אז ככל שיש פחות, חופש החוזים של העוסקים גדול יותר. בסעיפים המהותיים, במקומות שבהם חשבנו שזה חיוני להסדיר תנאי התקשרות בין בעל רישיון וגורם אחר, אמרנו את זה מפורשות בדיון שנעשה לגופו של עניין. לא בכל מקום חשבנו שזה נכון ונחוץ ואז אנחנו חוזרים לעידן חופש החוזים.

ישנם סעיפים לאורך הצעת החוק שבהם יש התייחסות להסכמים בין בעל רישיון לגורמים אחרים.

אנחנו חושבים - - -

למשל, עניין היבואנים: יש התייחסות להסכמים.

אנחנו חושבים ששר התחבורה דווקא כן צריך להתערב בחלק מההסכמים כדי להגן על העוסקים היותר חלשים שנרמסים היום על-ידי יבואנים, חברות ביטוח, חברות ליסינג וכולי.

רוב החוזים שהמוסכים חותמים עליהם הם חוזים אחידים. איזה חופש חוזים יש פה? עם חברות ליסינג זה חוזה אחיד, עם חברות ביטוח זה חוזה אחיד, עם יבואני רכב זה חוזה אחיד.

לכן אנחנו רוצים - - -

איזה חופש חוזים יש פה?

יש את ההגנות שחוק חוזים אחידים נותן.

זה לא חוזה אחיד - - -

הגנות מועטות, אבל קיימות. בנוסף, הוספנו כאן סדרה של כללים שאוסרים על כל מיני לחצים בלתי הוגנים, אל תתפסו אותי במילה עוד פעם - - -

לא, סליחה, כשדיברנו על משך ההתקשרות - - -

זה מאלץ - - -

לא, זה לא נכון, חוה. כשדיברנו בשעתו להגביל את היכולת של יבואן להעיף מוסך מהיום למחר, אתם לא רציתם להכניס את זה בחוק. אז בואו ותראו לי חוזה אחד של מוסך במדינת ישראל שאין את הסעיף הזה שהוא יכול להעיף אותו מכל סיבה תוך 90 יום. אז לפחות תשאירו לשר את הסמכות בתקנות להתערב בעניין הזה, אם אנחנו מדברים על תחרות.

אני לא בטוח שהוראה כזאת ראוי שתקבע בתקנות. אני חושב שהוראות מהסוג שאת מדברת עליהן ראוי שיהיו, אם כבר, בחקיקה ראשית. אבל אני חושב שישנן הוראות דומות בסעיף 45, בסעיף 52, להצעת החוק.

לא. ב-45 מדובר על מוצרי תעבורה, לא מדובר על משך ההתקשרות.

יש סעיף שמתייחס - - - הוא מחויב להציג לנו מדוע הוא הוציא אותו מהרשימה.

כל המהות של הרפורמה הזאת - - -

אבל אי אפשר להתערב בחוזים העסקיים.

למה אי אפשר להתערב?

איך אני אתערב?

ברפורמה.

אתה מגן עכשיו על יבואן מקביל. למה אתה לא מגן על המוסך? אנחנו נשמח אם שר התחבורה יגיד את דברו בעניין הזה, למה יבואן מקביל ויבואן זעיר זכאי להגנה על פי החוק ומוסך לא. נשמח לשמוע את שר התחבורה בסוגיה.

אני שואל את עצמי, אם הדבר הזה היה קורה אם שר התחבורה לא היה פה היום בדיון האם גם הייתם מעלים את העניין הזה?

בוודאי.

ברור שכן. מעלים את זה כל הזמן.

נציגי משרד התחבורה, לא השר.

יש פה הפליה לפחות בין העוסקים, יש מי שמוגן ומי שלא מוגן. אנחנו רוצים לפחות לתקן את זה.

אבל הם מתכוונים עכשיו להצעת החוק באופן כללי, לא לסעיף התקנות. הם רוצים להוסיף להצעת החוק סעיפים חדשים.

אבל לפחות אם היו משאירים את הסעיף הזה, זה בדיוק פה - - -

זה פה. אתה עכשיו מוריד את זה. זה היה בהצעת החוק.

יש לך גם איסור השפעה של בעל רישיון על בעל רישיון אחר, נכון?

לא. אין סעיף כזה.

סליחה. בעניין השמאים. סליחה. אבל יש את העניין של כללי אתיקה וכולי. אנחנו רוצים - - -

אבל בסעיפים האלה שהורדנו, האם בזה נפגע - - -

ברור.

בוודאי. אנחנו רוצים להשאיר לשר את הסמכות להתערב בהסכמים. אם יש הסכמים בענף שפוגעים בתחרות - - -

למה המפקח על הביטוח יכול להתערב בהסכמים ואתם לא?

יש פה הגבלת תחרות אנכית שידועה היטב בשוק הזה. למה לא להשאיר לשר את הסמכות להתערב בזה?

- - - הרבה יותר רחבים - - -

אז אפשר להשאיר את הסעיף שמסמיך את השר.

כמו שהיועץ המשפטי לוועדה אמר, ההתערבות בהסכמים בתקנות של השר - - -

היא לא ראויה, היא לא ראויה. אני מסכים עם זה. עוד הערה?

אנחנו מבקשים פתרון לעניין הזה בחוק. למה אתה לא מגן עלינו, אבנר? באמת, יש חוסר תחרות אנכית בשוק נכון להיום, עובדתית. יבואנים מכתיבים את כל תנאי ההתקשרות למוסכים.

אדוני היושב-ראש - - -

תשובה קצרה.

במסגרת החקיקה יש המון סעיפים שגם מגנים על המוסכים וחלק מהם גם הקראנו קודם לכן באותו פרק של העונשין: שלא יתערב ולא יסכל. זאת אומרת, יבואן רכב לא יוכל להתערב בחלקים או בחלפים שאותו מוסך מטפל בהם או מתקן.
מבחינתנו גם ישנם עוד מספר סעיפים שעוסקים בנושא של הגנה על המוסכים. אבל זה שנתערב בהסכם בין יבואן הרכב לבין המוסך, הוא דבר בעייתי מאוד-מאוד וגם אין לנו את הכלים והדרישות לקבוע את זה. אני חושב שכל מה שנתנו במסגרת החקיקה הזאת, נותן להם הגנה מספיקה.

אני מפנה לסעיף 52 שבו ניתנו הגנות מסוימות, נקודתיות אמנם, אבל ניתנו הגנות למוסכים בהתקשרות עם היבואנים.

אבל זה רק על מוצרי תעבורה. היה לי גם את הצו המוסכם לפני כן, לא שיפרתם פה בהרבה.

הצו המוסכם לא היה לך לפני כן, כי - - -

איסור הגבלה למתן שירות לכלי רכב - - - התערבות במחירים.

אנחנו מצביעים על סעיף 185(א).

ו-(7).

ועל התיקון של סעיף (7), שיישאר. על מיקומו - - -

הניסוח.

הניסוח. יפה מאוד. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 185(א) ו-185(א)(7) – פה אחד
סעיף 185(א) ו-185(א)(7) נתקבל.

הסעיף עבר. נא להקריא את סעיף (ב), בבקשה בזריזות.

אני לא אקרא את סעיף קטן (ב) כי גם הוא צריך לרדת. הוא מוסב על סעיפים שכבר ויתרנו עליהם בסעיף קטן (א). ההתייעצויות עם משרד הכלכלה מעוגנות לאורך ולרוחב.

אז אנחנו מצביעים על הורדת הסעיף הזה.

בסדר. יימחק.

הצבעה

בעד מחיקת סעיף 185(ב) – פה אחד
ההצעה למחוק את סעיף 185(ב) נתקבלה.

יימחק סעיף (ב).

יימחק.

"תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהלים
184.
בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 14, בסופו

יבוא:


"(ו)
החלטה של רשות לפי חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013."."

כמובן שהאזכור ישתנה בהתאם למועד שבו החוק יתקבל.

הרעיון הוא שהסמכות להגיש עתירות נגד רשות לפי החוק הזה, היא לא בבג"ץ אלא בבית משפט לעניינים מנהליים.

זה כל החלטות המנהל, למשל.

כל ההחלטות המנהליות.

ההחלטות של השר.

לא. אין החלטות של השר. בסעיף 44 שעניינו עלויות נלוות, אם אינני טועה, הוועדה שינתה את נוסח הסעיף כך שהחלטה על העלויות הנלוות היא של המנהל ולא של השר.

אולי נוכל להחליט כאן בעיקרון שזה למעט החלטות שר. על החלטות שר מקובל שזה לא עובר לבתי משפט לעניינים מנהליים. אז ככל שיש, אנחנו חושבים שאין. אז ככל שיש, אולי אפשר למעט החלטות שר עקרונית, לא בנוסח. נראה אם יש החלטות שר – נדמה לנו שאין.

אין. ההחלטה שהייתה, לפי מיטב זכרוני, הייתה בסעיף 44 שעניינו עלויות נלוות, בו נקבע: "הרואה עצמו נפגע מהחלטה לפי סעיף קטן (ב) רשאי לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים". מדובר על התשלום שישלם יבואן זעיר או יבואן עקיף ליבואן רכב ישיר בשל אותן עלויות נלוות.
מכיוון שמדובר כאן על החלטת המנהל, בעצם, הסעיף ההוא מתייתר. לא מדובר על החלטת שר ולכן תהיה עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים.

ככל שיש פה הוראות של השר שהן תקנות, בוודאי שלא ילכו לבית משפט לעניינים מנהליים.

בוודאי שלא.

אני מציע שנבדוק שוב אם אין לא נשארה פה שום החלטה של שר שהיא לא בתקנות - - -

החלטה מנהלית.

החלטה מנהלית שאז לכאורה היא הייתה צריכה ללכת לבית משפט לעניינים מנהליים לפי מהותה כי היא גומה להחלטת מנהל. אם ייכתב פה "רשות", זה לא יאפשר - - -

אנחנו נאשר את זה כרגע ואם יתברר שיש בעיה, תבקשו דיון מחודש במסגרת אותן בקשות שיש לכם לדיון מחודש, בסדר? אז אנחנו מצביעים על סעיף 186.

הצבעה

בעד סעיף 186 – פה אחד
סעיף 196 נתקבל.

הסעיף אושר.

נא לקרוא את 187.

"תיקון פקודת התעבורה
187.
בפקודת התעבורה –

(1)
סעיף 9- בטל;

(2)
בסעיף 25(א), אחרי פסקה (9) יבוא:


"(10)
עבירות לפי חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013.";".

אני אסביר את שני אלה. סעיף (9) מסדיר את רישוי סוחרי הרכב.

תו סוחר, לפי פקודת התעבורה. האם אכן מדובר כאן, כאשר מדובר בסעיף (9) לפקודת התעבורה, סוחר של רכב הוא בעל רישיון לסחר ברכב שאינו רכב חדש, לפי החוק הזה - - -

כל העיסוקים שמקבלים רישיון סחר לפי סעיף (9) הם עיסוקים שכשיו מוסדרים בחוק הזה.

אני שואל מכיוון שלפי סעיף (9) נקבע כי רשות הרישוי רשאית לייחד לייצרן או לייבואן של רכב, לבעל מוסך שיש לו רישיון כדין, לסוחר של רכב או למעבדה לבדיקת רכב שאישרה רשות הרישוי, תו סוחר כללי וכולי. אז להבנתך ניתן לבטל את כל הסעיף הזה?

אני חושבת שכן.

לא, לא. יש פה טעות. חוה, תו סוחר זה גם למוסך, זה גם לעוסקים נוספים, זה לא קשור לרישיון סחר. נותנים תו סוחר לכלי רכב שאנחנו נוסעים אתם במוסך. אני מציעה שתבדקו את זה עוד פעם. לא את הסעיף הזה אתם צריכים לבטל. זו תקנה אחרת שאת צריכה לבטל, לא את תקנה (9).

מכוח מה ניתן היום תו סוחר?

אני מקבלת את ההערה. הביטול לא צריך להיות של סעיף (9) אלא בתקנות התעבורה, החופפות לחוק הזה.

אז מה דינו של תו סוחר לפי פקודת התעבורה? לא מדובר על איזה סוג של רישיון שניתן למגרשים?

אני מכנה אותו רישיון רכב צף: היום הוא על הרכב הזה ומחר על רכב אחר.

למה הכוונה?

שהוא תחליף לרישיון רכב לגבי כלי רכש שהרישיון שלהם לא בתוקף. היום הוא על הרכב הזה ומחר הוא על הרכב ההוא. בארצות הברית זו התפיסה של רישיונות רכב באופן כללי. מספר הרישוי הוא של אדם וכל רכב שיש לו, הוא לוקח אתו את המספר.

בארץ אנחנו לא עובדים ככה, אבל רישיון הסחר הוא בצורה כזאת כיוון שלמוסך או לסוחר הרכב יש מספר וכל רכב שאין לו רישיון רכב שהוא מגיע אתו למשל לצורך בדיקה או לצורך הצגה לקונה פוטנציאלי או משהו כזה, הוא שם עליו את המספר הזה ואז יש לו רישיון רכב תקף.

אז מכוח מה פועלים היום מגרשי המכוניות המשומשות? הבנתי שהם מקבלים - - -

אבל תו סוחר זה לא רישיון לסחר, זה פשוט תחליף לרישיון. זה משהו אחר לגמרי.

אין חובת רישוי, אין חובת רישוי לסוחר.

צריך לתקן את תקנות התעבורה לא את פקודת התעבורה.

זה מה שהיא אמרה.

כן, כן. אני מקבלת את ההערה.

אז סעיף (9) לא התבטל?

כן. התיקון של 25(א) זה להסמיך את בית המשפט לתעבורה להיות בית המשפט שידון בעבירות על החוק הזה.

"(3)
אחרי סעיף 57ז יבוא:


"התליית רישיון רכב או סירוב לחדשו בשל טיפול במוסך לא מורשה

57ח.
(א)
רשות הרישוי רשאית להתלות רישיון רכב או לסרב לחדשו אם הרכב


נמצא כשהוא מטופל במקום שאינו מוסך בעל רישיון תקף, וזאת עד לביצוע



בדיקת תקינות לרכב כפי שקבע השר.


(ב)
לא תתלה רשות הרישוי רישיון רכב לפי סעיף קטן (א) ולא תסרב לחדשו,


אלא לאחר שנתנה לבעל רישיון הרכב הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.".
יש לי פשוט עקוב אחרי שינויים שולה על זה ומסתיר את הטקסט. אחת הדרכים לגרום להפסקת פעילות בלתי חוקית זה לייבש את ביצה, שלא יהיה ביקוש לפעילויות האלה. אף כי אין איסור על בעל רכב לטפל ברכב שלו במוסך בלתי מורשה, אנחנו רוצים ליצור לו תמריץ שהוא לא יעשה את זה בכך שיהיה לו סיכון שהרכב שלו שיימצא שם תוך כדי טיפול, יותלה עד לבדיקה שהוא באמת תקין.

זה סוג של ייבוש ביצה שבתוכה פועלים. אם לא יהיו קליינטים, כי הקליינטים יחששו, אז אנחנו מקווים לצמצם את תופעת המוסכים הבלתי מורשים.

אדוני, הקושי שאני מוצא בסעיף הזה הוא שלא קיים בהצעת החוק, כפי שהיא אושרה, סעיף גורף שאוסר על כל אדם, צרכן, לתקן את רכבו במוסך בלתי מורשה. ההוראה היחידה שקיימת לעניין הזה בהצעת החוק היא הוראה שנוספה במהלך הדיונים שקובעת כדלקמן: "לא ייתן אדם שירותי תיקון, התקנה, אחזקה או בדיקה של רכב (בסעיף זה – ביצוע פעולות ברכב) אלא במוסך או במוסך נייד. הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולות ברכב על סוגי פעולות כאמור, על נסיבות לביצוען, כפי שקבע השר באישור הוועדה.".

תחילתו של האיסור היא ביום תחילתן של אותן תקנות שיובאו לאישור הוועדה מכיוון שהוועדה חששה בזמנו מתחולה מאוד גורפת של האיסור הזה, כך למשל, אם ייקבע איסור כל כך גורף, כל אדם לא יוכל לעשות פעולה, גם פעולה פשוטה ברכב, אלא במוסך. לכן זאת הייתה ההחלטה.
הסעיף שמובא כאן, התיקון העקיף לפקודת התעבורה, יוצא מנקודת הנחה שיש איסר גורף כזה. איסור גורף לתקן רכב במוסך שאינו מוסך מורשה בעל רישיון תקף, לכן אני חושב שהוא מאוד בעייתי בנוסח הזה. אני ממליץ שלא לאשר אותו בנוסח כפי שהובא כאן.

אמרתי במפורש שאנחנו לא מדברים על מצב שיש עליו איסור. זה סוג של תמריץ. מותר לו להביא רכב לטיפול על ידי מי שהוא רוצה, זו לא עבירה פלילית מצד בעל הרכב. אנחנו רוצים ליצור לו תמריץ שלילי: לא כדאי לך כי הרישיון של הרכב שלך עלול להיות מותלה עד לבדיקה.

אני חושב שלמשרד התחבורה יש כלים לטפל בנושאים האלה - - -

- - - אם אתה לא אוסר את זה - - -

- - - בלתי מוגבל.

אני חושב גם שלמשרד התחבורה יש כלים לטפל בנושא הזה לפי, למשל, תקנה 308 לתקנות התעבורה, הוצאת הודעת אי-שימוש לרכב שנמצא בלתי תקין מכל סיבה שהיא, אם הוא תוקן במוסך בלתי מורשה. הדין שחל לגבי כל מצב שבו הרכב נמצא בלתי תקין, חל גם כאן.

אני אסביר. זה אחד הסעיפים החשובים בהיבט של צמצום, עד כמה שניתן, בשימוש במוסכים הפיראטיים. צודק עורך הדין עצמון, בעצם אנחנו מטילים סנקציה על בעל לרכב שלא ידע שהוא מגיע לאותו מוסך. אבל אנחנו צריכים למצוא דרך שאותו בעל רכב שמגיע למוסך הבלתי מורשה, בדרך כלל הם יודעים שהם מגיעים למוסכים כאלה, שיידע מה עלול להיות עם הרכב שלו.

אין לא שום קושי לדעת שהמוסך מורשה, כי מוסך מורשה חייב לתלות על הקיר, במקום נראה לעין, את הרישיון שלו.

אדוני, אני מסכים עם היועץ המשפטי של הוועדה. אני לא חושב שיש קושי עם הסעיף הזה כשלעצמו אבל יש בעיה אתו בנוסחו הנוכחי, כי יש לנו סעיף, כמו שאיתי הקריא, שאוסר על ביצוע פעולות ברכב אלא במוסך, ואם הסעיף הזה יקושר אליו, האיסור הזה יהיה יותר מקושר - - -

אבל הוא מקושר למוסך נייד, זאת הבעיה.

מוסך או מוסך נייד.

זה נותן לך תשובה לזה או לא?

נותן לזה תשובה חלקית. אם נקשר את הסעיף כאן לסעיף שהקראתי קודם לכן על ביצוע פעולות ברכב, האלה אם זה לא מרחיק לכת הסעיף הזה.

אדוני, כל פעולה ברכב?

לא. רק הפעולות שיהיה אסור לעשות אותן אלא במוסך.

זה לא כתוב.

אבל זה מה שמקשר את זה ל-100א.

לאיזה סעיף? אתם זוכרים?

לסעיף 100א.

זה מותנה - - -

אז גם יהיה פירוט של עבירות, על איזה סעיף - - -

מה 100(א)? זה תנאים לקבלת רישיון מוסך.

100א רבתי.

מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון - - -

לא, לא. תעבור לעמוד הבא.

לא ייתן אדם שירותי תיקון, התקנה, אחזקה - - -

בעיה נוספת היא מה אותו אדם יעשה עם רכבו עד אשר תבוצע אותה בדיקה כפי שקבע השר בתקנות? לא נקבע כאן כל הליך להבאת הרכב למוסך. הרי לא ניתן יהיה להביא את הרכב למוסך ללא רישיון.

גוררים אותו, זו לא בעיה.

- - - לפי 308(ד), כפי - - -

אז תשאירו את התהליך הזה שקיים לפי תקנה 308, שחל גם כאן.

- - - אנחנו מדברים כאן בכוונה על משהו רחב יותר מ-308(ד).

זו בעיה.

חברים, האם אתם מסוגלים למצוא את הקישור הנכון?

אנחנו מציעים לסייג את זה, כפי שהעיר היועץ המשפטי וכפי שנאמר פה מטעם משרד המשפטים. לסייג את זה שהוא מטופל, שעושים בו פעולות שהן בניגוד לסעיף 100א. מה הפעולות האסורות? שלא ישתמע מתוך זה שמישהו שהולך לקבל עזרה בלהחליף גלגל, זה מהווה עילה להתליה.

מה השר ייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (א)? כתבתם כאן: "ביצוע בדיקת תקינות לרכב כפי שקבע השר.".

למשל דחיית המועד שהבדיקה הזאת צריכה להתבצע.

גם אלו בדיקות: הוא צריך ללכת למכון רישוי, לבצע בדיקה לפי 309, יש מקרים שנשלח אותו למעבדה מוסמכת. כל מקרה - - -

לפעמים נסתפק בבדיקת בוחן במקום או - - -

טוב. נשמע עוד הערה בנושא הזה.

אני מאמין שאף אחד לא יחשוד בי שאני בעד תיקן במוסכים לא מורשים. אז להסיר את הספק. הסעיף הזה הוא לא בר ביצוע בכלל, ואני אסביר. ברגע שאדם הולך לתקן את רכבו במקום לא מורשה, הוא לא מצהיר על זה בראש חוצות.

מתי זה יכול להימצא? או מתי הוא יעמוד מול הבעיה? כשהוא ילך לטסט שנתי פעם בשנה ויימצאו משהו לא תקין ברכב. אז ימצאו בטסט שמשהו לא תקין והוא ילך למוסך שיתקן לו את מה שלא תקין ולעולם הוא לא יגיד: תיקנתי במוסך לא מורשה ואני עבריין, ועכשיו תתנו לי עונש.

בכל מקרה, אם הוא מגיע לטסט ומשהו לא תקין, שולחים אותו לתקן והוא צריך לחזור למבחן חוזר - - -

התסריט הוא אחר לגמרי. התסריט שאנחנו רואים הוא שכאשר מגיעה פעולת פיקוח ובקרה שלנו למוסך לא מורשה כזה, בין אם פקע לו הרישיון והוא לא חידש אותו, בטל לו הרישיון או שהוא נמצא במצב של - - - מוסך מדרכה. באים לשם ורואים איזה רכב עומד שם באמצע עבודה על - - -

סליחה, לא סיימתי. תשובה לעורכת הדין ראובני: אני מניח שבחלק גדול מהמקרים, אדם שהגיע לחצר של מוסך כזה, אם הותלה לו הרישיון, הוא לא יכול לדעת את זה. אנחנו שמים פה מכשול לפני עיוור, אין לו שום דרך לדעת את זה.

בוודאי שיש לו.

אין לו.

מה עם שילוט? יש חובת שילוט - - -

אני מדבר על הפרקטיקה – אין לו.

הוא רוצה לתקן את הרכב? שיבקש: תראה לי את הרישיון שלך.

את ביקשת פעם ממישהו שהלכת לתקן אצלו את הרכב: תראה לי את הרישיון שלך? מישהו מהם ביקש פעם דבר כזה? למה להמציא דברים שלא קיימים?

אני מוכן לעשות לו סיור בבתים - -

רונן, אל תפריע לי, תן לי לסיים.

- - בבתים פה ברחוב שמעוני בירושלים, בבתים בגילה. אזרחים מתלוננים גם למשטרה וגם במשרד התחבורה. ברחובות בהרצליה - - -

אז תעניש את העבריין. תעניש את מי שעושה את הטיפולים. מה אתה מעניש את הלקוח?

ברור.

תעניש את מי שעושה את העבירה ולא את הקורבן שלה.

זה לא קורבן של עבירה, זה הביקוש.

זה שעושה את העבירה הוא זה שמייצר את הביקוש.

לא קיבלת רשות דיבור.

אנחנו לא יכולים להתחרות עם עובד במדרכה שלא לוקח מע"מ - - -

תוריד מחירים ותתחרה.

כן, בבקשה.

אני יושב-ראש עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים. אני רוצה לדעת: למה יענישו את האזרח? האזרח בא למוסך שיש לו רישיון, אולי מזויף, אולי רישיון קודם. האזרח לא חייב לדעת את הדברים האלה. הוא יראה רישיון ונכנס למוסך. אני אומר שבדבר כזה, תענישו את המוסך ולא את האזרח. האזרח נענש פעמיים.

אתה צודק.

יש חברות היסעים שמתקנות בחורשות, יש לנו תיעוד על זה. חברות היסעים שמתקנות במסגריות, בחורשות – חברות שמסיעות ילדים. אנחנו לא מדברים רק על אזרח פרטי ותמים. חברות שמסיעות ילדים ומתקנת בחורשות, יש לנו תיעוד לדברים האלה, במסגריות ובכל מיני מקומות לא חוקיים. לא מדובר על מוסכניק.

שיענישו את קצין הבטיחות של החברה. לחברה יש קצין בטיחות.

יכול להיות שהיבואנים מוכרים גם חלקים מקוריים שם, יכו להיות שבגלל זה הוא רוצה. אני לא מבין את זה, אבל בטח - -

אתה לא ברשות דיבור, את זה אני יודע.

מר פרידמן, בבקשה, ולאחר מכן – עורכת הדין.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להצטרף לדברים שאמר היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו מכירים את הביטוי מפסחים קי"ג: טוביה חטא וזיגוד מנגיד. אנחנו לא יכולים לבוא למצב כזה שבו אדם שאין עליו איסור למעשה – אני אומר יותר מזה, אם אנחנו מסתכלים על הנוסח, הוא מלכתחילה עלול להציב מכשול במובן הזה שהוא אומר כך: אם הרכב נמצא כשהוא מטופל במקום שאינו מוסמך בעל רישיון תקף.

זאת אומרת, אדם יכול להיכנס, להיתקע בדך ונכנס למוסך הוא רואה שלט, הוא רואה רישיון – הוא כל פעם מחויב ממש לבדוק האם הוא בתוקף או לא. אני חושב שזה בגדר תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

- - - להתקרב ממש, ללכת ולבדוק. זה מה שאנחנו מתכוונים להטיל. הוא יאבד את הרישיון שלו. אני חושב שהסנקציה צריכה להיות, קודם כל, כלפי בעל - - -

בוודאי. היא קיימת, זה לא קשור.

- - - נוסע בשבת - - -

דבר שני, אין לי בעיה לנקוט בכל סנקציה כנגד הצרכן שעשה את זה ביודעין אבל - - -

חברים, שקט.

אותו היגיון שדיברתם על עונשים לגבי מוסכים, גם לגבי צרכן. אז גם - - -

מר לוי, תבקש רשות דיבור.

אני חוששת שמתבצעת פה איזושהי הטעיה, אולי לא בכוונה, של הוועדה. אנחנו לא מדברים על מוסך שאתמול היה לו רישיון והיום לא ופתאום הוא נהיה מוסך לא מורשה. בכלל, אנחנו לא מסכימים עם ההגדרה "מוסך לא מורשה": בחר שמתקן מאחורי ביתו או ברחוב או באיזה רכב שבפנים יש לו כמה ברגים, זה לא מוסך. הביטוי "מוסך לא מורשה" הוא מטעה: זה בכלל לא מוסך הדבר הזה. הפגיעה - - -

החוק מנוסח: "שאינו מוסך".

אני אתך, אני אתך. אני מחכה שכבודו יסב אלי את תשומת לבו. הפגיעה הרעה שהציבור חווה בגלל התופעה הזאת היא עצומה: זו גם פגיעה בבטיחות של הרכב, זו גם פגיעה בציבור, זו גם פגיעה ברשויות המס שאינן מקבלות את המסים בגין הפעילות הלא-חוקית הזאת.

מזה זמן רב אנחנו משוועים שמשרד התחבורה יאכוף בצורה יותר מהותית, לא רק נגד אלה שמבצעים את העבירות, אלא גם את הביקוש לעבירות האלה. יש פיתוי מאוד גדול לאדם לנסוע בשבת לכפר קאסם או לאום אלפחם, ואם מישהו יתקן לו את הרכב כביכול - - -

טוב. חברים, משרד התחבורה - - -

עוד לא סיימתי. הסנקציה הזאת על הרישיון היא מאוד מדתית ואפילו מאוד קלה: הרי הנחת העבודה היא שרכב שמטופל במקום שאיננו מוסך מורשה, זה רכב שאיננו מתוקן כיאות. אז מה עכשיו באים ואומרים פה? בואו נרשה לרכבים האלה לנסוע, לא נעשה שום סוג של סנקציות - - -

לא נרשה, יש מספיק - - -

אין מספיק כי תקנה 308 חלה רק על סוג מסוים של פגיעות במכלולים מסוימים. זה לא כך.

או שתעשו מע"מ אפס גם על מכוניות ואז לא יהיה ביקוש לקבל 20% הנחה ישר כשאתה הולך למוסך - - -

אנחנו לא רק שממליצים להשאיר את הסעיף הזה, אנחנו גם ממליצים להוריד את הביטוי "מוסך לא מורשה", חוה, ולרשום: "מקום או אדם שאיננו מוסך מורשה". להוריד בכלל את הקונספציה של מוסך לא מורשה. זה לא מוסך הדבר הזה, כמו שעורך דין ללא רישיון זה לא עורך דין.

לא כתבנו במוסך לא מורשה, כתבנו: מקום שאיננו מוסך - - -

אבל בהגדרה של הסעיף כתבת: "מוסך לא מורשה".

אני ממליץ, גברתי ממשרד התחבורה, אני חושב צריך אולי להוריד את הסעיף הזה. הוא רק מכביד וקושר פה את האדם לעניין הזה ובסופו של יום, זה לא - - -

זה בדיוק מה שרצינו. בסופו של דבר המוסכים האלה או דמויי המוסכים האלה - -

כן, אבל עוד נותנת לו סוג של עבודה - - -

- - חיים מזה שיש להם ביקוש.

תפעילו אמצעי אכיפה כלפי אותם מוסכים.

יש לכם אמצעי אכיפה אחרים, יש לכם אמצעי אכיפה של פיקוח לחפש מקומות כאלה ולא להטיל את זה על האדם, על האזרח.

אבל כבודו, מדובר ברכב לא תקין, לא מדובר על אזרח.

אם יש רכב לא תקין שיפעלו כלפיו בהתאם לדין שקיים היום בנושא. לא בהכרח מדובר ברכב לא תקין לפי הסעיף.

אנחנו גם מבקשים לדבר ברשות דיבור.

זה חוץ מזה.

אדוני המנכ"ל, מה אתה אומר? אני מציע להם לוותר על זה.

תיקון - - -

יש פה קושי משפטי מאוד גדול.

אתם יודעים מה, אני לא חושב שתמצאו את הנוסחה, לכן אני אנצל את זה ל-5 דקות הפסקה ברשותכם. גם אם תנסו להביא נוסח אחר.

תגיד שעה.

עד 13:35.

הדיון יתחדש ב-13:35.

רציתי עד 14:00 אבל אני נאות לבקשת מנכ"ל משרד התחבורה לנסות להתקדם עוד בדברים שנמצאים בסדר-היום.

אנחנו מקווים לסיים את פרק ט"ו.

אז אנחנו נעשה הפסקה של 10 דקות עד 13:40.

<(הישיבה נפסקה בשעה 13:30 ונתחדשה בשעה 13:45.)>

אנחנו מחדשים את הדיון לגבי סעיף – תזכיר לי, אדוני היועץ המשפטי.

אדוני, סעיף 187(3). התיקון העקיף בפקודת התעבורה.

יש לכם איזשהו פתרון לבעיה העקרונית שהועלתה על ידי היועץ המשפטי ואחרי זה על ידי נוספים?

אני חושבת שהמטרה שאנו שואפים להשיג אותה היא התמקדות בנושאים הבטיחותיים, החשש הוא חשש בטיחותי. ברור שאנחנו גם לא רוצים שיחליפו מנורות בפנסים במוסכים לא מורשים, יחד עם זאת לא בשל זה אנחנו מציעים את הסעיף.
לכן אנחנו מציעים ללכת לכיוון של לתת סמכות לרשות הרישוי להזמין רכב שטופל במקום כזה, לבקשתה של עורכת הדין הר אבן טיפלתי בניסוח של המקום הזה ואיך נגדיר אותו - - -

התהליך הזה קיים כבר.

נזמין אותו לבדיקה, ואז עצם העובדה שהוא טופל שלא על ידי מוסך מורשה יהווה עילה להזמין רכב לבדיקה ותוקף הרישיון שלו יהיה כמובן פועל יוצא של הממצאים.

- - - זה מה שהם ביקשו.

כן, אבל זה עיקרון שמוריד ממך את הבדיקה אם יש לו אישור או אין לו אישור. זאת אומרת - - -

אדוני, על הקטע של לבדוק אם יש לו רישיון, אתה יכול להזדהות אתי שאני אומרת שאני בודקת אם יש תעודת כשרות כשאני נכנסת למקום אוכל. אדם רוצה לקבל שירות - - -

חשבתי על זה קודם, אבל אמרתי לעצמי - - -

מי שחשוב לו קבל שירות ממישהו שעומד בסטנדרטים מסוימים, אז הוא מבקש לקבל - - -

מי שחשוב לו מאוד, אבל לא כל אחד - - -

עכשיו הסנקציה זה סיכון שהוא לוקח על עצמו.

בדברים האלה גם יש כאלה שמקפידים וכאלה שלא מקפידים.

זה אומר שהאפשרות הזאת קיימת, זה לא דבר מופרך שהציבור יעשה אותו.

מי שלא מקפיד על זה בעצם לוקח סיכון על אחרים. כלומר, זה לא רק בשבילו: הוא נכנס לרכב, מתקן אותו במקום לא בטיחותי – יכול להיות שלרכב יש כשלים בטיחותיים והוא יכול לגרום לתאונות שתפגענה באנשים אחרים, לא בו.

השינוי העיקרי במה שאני מציעה לעומת הנוסח הקודם הוא שהפגיעה בתוקף רישיון רכב לא תהיה פועל יוצא של עצם הטיפול באותו מקום אלא פעול יוצא של ממצא פוזיטיבי של פגיעה בבטיחות של הרכב בגלל אותו טיפול.

כן, אבל הסמכות הזאת לא קיימת ממילא לרשות הרישוי?

כן. לכן תעשו צורת אכיפה – תעשו בדיקות פתע לנהגים, מצדי.

מה זאת אומרת "להזמין נהגים לבדיקה"? אם נמצא רכב כשהוא לא תקין - - -

אם עצרתי רכב ומצאתי – יש לי סמכות להוריד אותו מהכביש, אבל אין לי סמכות ליזום הזמנה להתייצב אצלי לבדיקה.

מה המשפט האחרון?

עלתה השאלה: אם אין לי סמכות כזאת? אז התשובה היא שיש לי סמכות: עצרתי רכב לבדיקה בצדי הדרך או משהו כזה, זאת סמכות קיימת. אבל כאן אני מדברת על סמכות להזמין באופן יזום: עשיתי בקורת במוסך שסגרתי אותו בגלל ממצא פוזיטיבי שהוא עובד לא בסדר, שהוא משתמש בציוד לא תקין, שאין לו מנהל מקצועי, שהוא לא עומד בסטנדרטים המקצועיים - - -

אז תבדקו - - -

אז עכשיו אני בודקת ואני מגלה שמאז שסגרתי אותו בחודש האחרון, טופלו אצלו 150 מכוניות.

לכן, מה הם צריכים לעשות עכשיו?

אני אזמין את ה-150 מכוניות האלה לבדיקה. זכותי.

איך תדעי שהיו 150 מכוניות?

לפי הניירת.

אם הוא חאפר, את לא תדעי.

פה אני לא מדברת על חאפר. אני מדברת על אותו מוסך מוסדר - - -

זה אומר שאדם צריך ללכת לבדיקה ובעצם מתברר שלא הייתה לזה שום סיבה.

אני חושבת שזה לא מופרך שמי שהולך לקבל שירות בעסק בלי רישיון, לוקח סיכון שיהיו לזה תוצאות לא נעימות מבחינתו. זה לא רק להרוויח מזה שהוא משלם איקס אחוז פחות.

נפלא.

האם הוראה כזו חלה על סוגים אחרים של רישיונות או עסקים? אני לא כל כך מכיר.

שמאות, למשל, או רופא בלי רישיון.

כל רישיון עסק - - -

באוטו הוא מקבל אחד פלוס אחד.

כן, משה, אתה אמרת את זה גם קודם.

אני רוצה להגיד שאלה שנוסעים במכוון לשטחים, למקומות כאלה, לתקן ובמודע יודעים ששם אין רישיון - -

- - - יש על זה חוק.

- - אני מסכים.

על זה יש כבר חוק בוועדת הכלכלה.

אני יודע. אבל אחד שבא למוסך – גם להרבה חנויות יש תעודות כשרות לא אפקטיביות, שהם קונים אותן בכסף, אז אני צריך לדעת אם זה כשר או לא כשר? אני רואה תעודת כשרות, אני לא חייב לפשפש במטבח.

חברים, אני לא שלם עם זה.

- - - מתקן מתחת לבית.

מתחת לבית, אני מסכים.

אני יותר חוששת מאלה שהתלתי להם את הרישיונות - - -

חברים, הבנתי. מאחר ואין לי הרבה חוכמת שולחן, כי חברי לא נמצאים פה ליד השולחן, אז אני אסתפק בחוכמה שלי ובייעוץ של - - -

אפשר להגיד עוד מילה, כבודו?

כן.

אני אומר שאם הוא נבדק ורואים שהכול תקין והוא עשה את זה במוסך ללא רישיון, הוא יוכל להמשיך לנסוע?

כן, כן. זה ההבדל בין מה שאני מציעה עכשיו - - -

כן, אבל מי יפצה אותו על היום - - -

אני עוד פעם אומר: זה חוק מע"מ אפס למתקנים לא מורשים. זה מה שאתם עושים עכשיו. הביקוש למתקנים לא מורשים בא - - -

אבל אתה לא רוצה לעשות פיליבסטר כמו שהיה לנו על מע"מ אפס.

ממש לא. אני רוצה שתקבעו שאסור לתקן מכונית במוסך לא - - -

סליחה, אז תסגור את המוסכים הלא-מורשים, אל - - -

תפעיל משטרה - - -

איך משרד התחבורה יפקח - - -

אם הייתה לי סמכות, תאמין לי שהייתי מפעיל - - -

פסקה (3) נמחקת. מי בעד?

הצבעה

בעד מחיקת פסקה (3) – פה אחד
ההצעה למחוק את פסקה (3) נתקבלה.

פסקה (3) ירדה.

למעשה, אדוני, התיקון העקיף היחיד בפקודת התעבורה זה תיקון לסעיף 25, עניין סמכות בתי משפט לתעבורה.

אז מה קרה עם זה בסוף?

נמחק, ירד.

סעיף תחילה.

"תחילה
188.
תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).".

אחר כך יש סדרה של הוראות מעבר.

האם לא כדאי, אדוני, לדון במועד התחילה לאחר שדנו בייתר ההוראות של החוק? יש עוד מספר סעיפים.

מסכים עם זה.

אתה מדבר על - - -

על מועד התחילה. השאלה אם לא כדי את מועד התחילה להשאיר לסוף?

עד איזה סעיף? 188, 189?

יש את 190, 191 ו-192. אני חושב אדוני שיש קשר בין הוראות המעבר למועד התחילה: תקופת ההתארגנות הנדרשת לבין מועד התחילה. השאל אם המשרד מבקש לדון קודם בהוראות המעבר ואז ביום התחילה?

אני חושבת שצריך לדון בהם כחבילה אחת. כן.

אבל לחבילה הזאת יש עוד כמה חבילות שיכולות – טוב, אז תקראו את זה ביחד עם השאר.

"תחולה על המדינה
184.
הוראות חוק זה יחולו על המדינה.".
גם בזה, לדעתי, צריך לדון יחד עם 190 שהוא סייג בתחולה.

תמשיכי לסעיף 190.

אני מסתכל סביב השולחן, אני לא יודעת למה, אבל אני לא רואה פה את גורמי הביטחון שאני מבינה שהיו להם שלל הערות לסעיף הזה. אני לא יודעת אם הם חשבו שנושאים אחרים עולים לדיון.

אני, אגב, לא מודע להערות האלה, רק שמעתי שהיה דין ודברים בתוך הממשלה לגבי הסעיף.

משרד המשטים מודע לזה?

כן, משרד המשפטים מודע לזה. היה פה דין ודברים על הסעיף הזה.

לכן, מה אתה מציע שנעשה?

אני מציע שלא נדון בסעיף הזה כרגע.

אני מציע שמכוניות צבאיות ייסעו בלי ברקסים. מה קרה? שיתקנו במוסכים פיראטים, שייסעו בלי ברקסים – מה קרה לכם אתם?

אני מציעה - - -

אנחנו נדבר אתם שיבואו לדיון, צריכים להגיע.

סעיפים 189 ו-190 בינתיים לא יאושרו.

אני עוברת להוראות המעבר.

איך - - -

- - - הסתייגות.

היו דיבורים, אבל לא נסגר סופית.

אם לא נסגר, אז תחליט, זהו.

מאחר ויכול להיות שהם טעו וחשבו שיש משהו אחר בסדר-היום, לא הייתי עושה את מה שהייתי חושב לעשות במצב כזה: לאשר את זה ואחר כך הם יחפשו - - -

אדוני, אני חייבת לומר, הם דיברו אתי לפני שבוע ואמרתי להם - - -

משרד התחבורה, תדאגו שאלה שמתווכחים אתכם יבואו גם כן.

ככל שישנם שינויים בנוסח, כמובן להעביר לוועדה בהקדם.

זה כולל את סעיף 190. אנחנו עוברים ל-191.

- - -

עדיין לא. עדיין קשורים. הכול כלול - - -

זאת אומרת, כולם יישארו לישיבה הבאה?

לא, לאו דווקא: 188 ו-189, אם נעבור את הוראות המעבר, כן יכולים לאשר בלי קטע של משרד הביטחון.

התחילה קשורה להוראות המעבר.

תקריאי את 191.

"הוראות מעבר
191.
(א)
רישיון לשירות רכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב יום התחילה,

יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה והוא יהיה בתוקף למשך שנה מיום התחילה או עד

תום תקופת הרישיון לפי המוקדם מביניהם ולא פחות משישה חודשים.

(ב)
רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתן לפני יום התחילה ושעמד בתוקפו ערב

יום התחילה, יראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה.".
אחר כך בא סעיף שהכנתי בכתב ידי. כאן צריך לבוא סעיף קטן נוסף. השמות של המקצועות בחקיקה הקיימת - - -

זה בגלל ההערות של היועץ המשפטי בישיבות הקודמות?

כן. אלו ההערות של היועץ המשפטי ממש מהיום בבוקר.

מיום חמישי.

חלקם מיום חמישי, חלקם מהיום בבוקר. אני לא עובדת בשבת.

השמות של הרישיונות הם לאו דווקא זהים ולכן הכנתי רשימה מאוד-מאוד טכנית של כל העיסוקים לפי - - -

אבל לא מדובר על הערה טכנית. מדובר על כך שרוצים לאפשר, הכוונה היא לאפשר לבעלי רישיונות לשירות רכב ולמקצוע בענף הרכב שעוסקים היום לפי רישיון או תעודה שיש להם לפי הדין שקיים היום, להמשיך ולעסוק בכך גם לאחר שהחוק נכנס לתוקף.
מכיוון שההגדרות של אותם שירותי רכב אינן זהות או תואמות בדיוק למה שנקבע כאן בהצעת החוק, יש צורך להפנות לאותם דינים ספציפיים שמכוחם ניתנו אותם רישיונות או תעודות.

כן, ולכן חשבתי שצריך לומר שלעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אני אקרא, בתור דוגמה, רק להמחיש על מה אני מדברת.


"(1)
רישיון שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו),


התשכ"ז-1967, יראו אותו כרישיון לייצור רכב לפי סעיף 18;".

וכן הלאה וכן הלאה - - -

גם ההגדרה וגם ההפניה לסעיף - - -

לדין שחל היום. היום הרישיונות האלה מוסדרים בצווי פיקוח.

יראו את הרישיון שניתן לפי הצו ההוא כרישיון שניתן - - -

אז תקריאי את זה כבר לפי התיקון הזה.

"(2)
רישיון שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייבוא רכב ומתן


שירותי תחזוקה לרכב), התשל"ט-1978, יראו אותו כרישיון לייצור רכב לפי סעיף


28;



(3)
רישיון שניתן לפי סעיף 9 לפקודת התעבורה למטרת קניית רכב ומכירתו


דרך עיסוק, יראו אותו כרישיון למכירת רכב שאינו חדש לפי סעיף 78(א);".

בהתחשב בדיון הקודם שנערך לעניין ביטול סעיף 9 לפקודת התעבורה, האם עדיין יש צורך בפסקה (3)?

כן. כי עדיין אנחנו אומרים שהרישיון שניתן שם הוא - - -

אבל הבנתי שלא ניתן רישיון מכוח סעיף 9. הבנתי שזה מכוח תקנות התעבורה.

זה בתקנות מכוח סעיף 9. קוראים לזה רישיון בסופו של דבר וזה מה שהם מחזיקים הסוחרים, אותם אלה שבחרו לקבל רישיון – זה לא חובה, אבל יש כאלה עם רישיון.

פסקה (4).

"(4)
רישיון ייצור לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה


וסחר בהם), התשמ"ג-1982, (להלן – צו מוצרי תעבורה), יראו אותו כרישיון



לייצור מוצרי תעבורה לפי סעיף 79;



(5)
רישיון ייבוא לפי פקודת הייבוא והייצוא, התשל"ט-1979, יראו אותו


כרישיון ייבוא לפי סעיף 88(ב);



(6)
רישיון לסחר במוצרי תעבורה שניתן לפי צו מוצרי תעבורה, יראו אותו


כרישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי סעיף 92;



(7)
רישיון מפעל לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים


לכלי רכב), התש"ל-1970, (להלן – צו המוסכים), יראו אותו כרישיון להפעלת


מוסך לפי סעיף 100 או רישיון להפעלת מוסך נייד - - -".
לא כתבתי פה לפי איזה סעיף. מה זה, 103 אולי?

אנחנו נוסיף את ההפניה בעת הניסוח.

"לפי המפורט ברישיון.



(8)
הסמכה כמנהל מקצועי של מוסך לפי צו המוסכים, יראו אותה כרישיון


לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 108;



(9)
רישום בפנקס שמאי הרכב לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי


רכב), התש"מ-1980, יראו אותו כרישיון לעסוק בשמאות רכב לפי סעיף 120;".

את הרישום או את התעודה? לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב) יש רק רישום או שניתנת גם תעודה? השאלה את מה רואים - - -

הרישום הוא תנאי לתעודה. הרישום הוא בעצם העובדה שהתקבלת - - -

אבל השאלה מה המסמך האקוויוולנטי לרישיון? האם מדובר על התעודה או על עצם הרישום בפנקס?

יש רישיון שמאים וגם רישום בפנקס. משה, לגבי השמאים יש הרישום בפנקס וגם יש - - -

רישיון תעודת שמאי.

רישיון תעודת שמאי. זאת אומרת הוא גם רשום בפנקס וגם הרישיון.

יש רישיון בנוסף? אז זה צריך להיות רישיון.

רישיון או תעודה?

תעודה, תעודה.

איך קוראים לזה בצו? הצו פשוט לא לפני.

אנחנו נמצא את המינוח, אנחנו נבדוק, אדוני, את זה בצו.

אבל זה לא קשור לרשימה. אתה מסתכל לפי התוצר הסופי שאין לו תעודה.

זהו. אני רוצה לדעת האם מדובר על תעודה, על רישיון או על רישום בפנקס.

הניסוח הזה על פי מה שקיים כיום.

אני מבקש לשאול: האם בעל רישיון למוסך לפי צו הפיקוח מקבל היום גם רישיון לסחר במוצרי תעבורה? לפי המצב הקיים היום?

הוא לא זקוק. היה פטור - - -

אז אם כך, צריך לאפשר לפחות לתקופה מסוימת למוסכים שעוסקים היום מכוח רישיון להמשיך ולעסוק בסחר במוצרי תעבורה, מכיוון שלפי המצב המשפטי היום, הם פטורים מחובת רישיון. אם אינני טועה הנושא גם נדון באחת הישיבות.

דיברנו על זה וגם דיברנו שלא נתבקש לשלם פעמיים.

זה נושא אחר. אבל לפי המצב המשפטי היום, אדוני, מוסכים פטורים מקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה.

אז מה ההוראה?

זו תעודה.

תעודה.

מה, לעניין השמאים?

כדי לעסוק בשמאות, הוא צריך להיות רשום בפנקס ולהחזיק תעודה בתוקף. רישום עושים פעם בחיים ותעודה זה דבר שמתחדש.

אז מדובר על תעודה. עכשיו, לעניין בעלי רישיון למוסך, האם אתם מבקשים שיראו אותם כבעלי רישיון לסחר במוצרי תעבורה או שאתם מבקשים לקבוע איזושהי תקופה שלאחריה יתבצע רישוי מחדש?

כמו שאמרנו גם בדיון הקודם, אנחנו רוצים לאפשר להם רישיון סחר מבלי עמידה בכלל התנאים. המוסכים שיש להם את האישור למוסך, נמשיך ונאפשר להם את רישיון הסחר לתקופה של עד התקנת התקנות.

אמרנו שנתקין תקנות שיפטרו את המוסכים מחלק מהדרישות מבחינת תקנות התעבורה. אמרנו שנתקין את התקנות בחקיקת משנה שהמוסך לא יצטרך לעמוד בכל הדרישות כמו אותו בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה.

תקנות מכוח סעיף 8 להצעת החוק?

כן. מכוח סעיף 8.

אבל אני לא בטוח שזה עדיין נותן מענה לשאלה איזו הוראה אתם מבקשים לקבוע, מה יהיה כתוב בהוראה? בעל רישיון להפעלת מוסך יוכל להמשיך ולעסוק בסחר במוצרי תעבורה ללא - - -

מפעל יהיה רשאי להפעלת מוסך וגם יראו אותו כבעל רישיון סחר.

יראו אותו כבעל רישיון? כי כאן דובר על תקופה.

זה לשנה. שנה יהיה לו את זה ואחר כך הוא יצטרך לעשות את הרישוי לפי החוק.

רגע, אבל אם לא יהיו תקנות תוך שנה - - -

אין בנוסח לפנייך אבל אני הכנתי איזושהי הוראת שעה.

רגע, סליחה, לא כתוב כאן שמדובר על תקופה של שנה. כתוב כאן: "יראו אותו כבעל רישיון לייבוא רכב". למשל, לגבי שאר בעלי רישיונות, יראו אות כבעל - - -

זה סעיף 191(א).

כלומר, ההוראות שהקראת כרגע באות להחליף את סעיף 191(א)?

לא, לא. זה להבהיר מה הכוונה ב-(א) ו-(ב). הם אומרים שהרישיון ימשיך להיות תקף ובתור מה אני רואה אותו במושגים של החוק הזה. החוק הזה נכנס לתוקף, יש לו רישיון מפעל, והוא צריך רישיון הפעלת מוסך. כדי שנדע - - -

אין לך הגדרה של רישיון כזה, אז לכן - - -

אני מבין. הבנתי את זה. אני רק שואל האם סעיף קטן (א) בסעיף 191 יוסיף לחול? ובנוסף לכך, הפסקאות שהקראת כרגע שמפנות לצו הרלוונטי.

כן, כן.

כלומר, בכל מקרה הרישיון יהיה בתוקף למשך שנה מיום התחיל או עד תום תקופת הרישיון. אותה הוראה אתם מבקשים להחיל גם על מוסכים שהיום עוסקים בסחר במוצרי תעבורה?

כל המוסכים - - -

אבל אל תגבילו לנו את זה עד תום תקופת הרישיון - - - בלי הסיפה של החצי שנה - - -

אדוני היושב-ראש, למה שזה לא יהיה כתוב ברחל בתך הקטנה - - -

תקשיבו בבקשה, משרד התחבורה.

למה שלא יהיה כתוב ברחל בתך הקטנה, כמו שהרבה דברים אחרים רשומים בחוק, שמוסך שיש לו רישיון לא יזדקק לרישיון נוסף לצורך סחר? בזה פתרנו את הבעיה. לא 6 חודשים ולא 18 חודש.

אבל דיברנו על זה כבר. דיברנו כבר על השאלה שלך - - -

הנושא עלה בעת - - -

הנושא עלה והיושב-ראש אז, ברוורמן, דחה אותו, קיבל את עמדת משרד התחבורה ולא יעשה על זה דיון נוסף.

כרגע מדובר על הוראות המעבר.

נשמע עוד הערה בעניין הזה.

בעניין של הוראות המעבר, שאלה והערה. אני לא בטוח שהצלחנו להבין בלי הנוסח מול העיניים את כל הדקויות של שני הסעיפים האלה, ואלה סעיפים מאוד מהותיים. אני רוצה לשאול: מה ההבדל בנוסח המקורי בין סעיף קטן (א) לסעיף קטן (ב), בסעיף 191? מה ההבדל ביניהם?

(א) עוסק בשירותים לרכב. השני עוסק במקצועות בענף הרכב. הסעיף שהקראתי, שהוא לא לפניכם, בסך הכול מתרגם את שפת הרישיונות והכינויים שלהם היום לשפה של החוק. שום דבר מהותי: תפעל - - - המוסכים, זה רישיון הפעלת מוסך, תעודת שמאי זה - - -

אז אולי אני אחדד את השאלה. השאלה היא לגבי התוצאה האופרטיבית. אני מבין שזה עוסק סוגי רישיונות שונים, מכאן מתחילה השאלה, אבל בסעיף קטן (א) זה תחום זמן ואילו בסעיף קטן (ב) כתוב שיראו אותו כרישיון שניתן לפי חוק זה. בתוצאה האופרטיבית, כמה חי הרישיון לפי סעיף קטן (ב)?

חי לתמיד. לפי סעיף קטן (ב), אם אתה שמאי – אתה שמאי. אתה לא צריך לקבל עוד פעם רישיון - - -

זה לאדם וזה לחברה.

אם אתה - - -

אתם אומרים שהרישיונות לפי סעיף קטן (ב) הם רישיונות שמעצם טיבם - - -

הם רישיונות שניתנים לאדם.

עכשיו אני אעבור להערה. לאורך הדיונים בהצעת החוק הזו שמענו הרבה פעמים שמדובר ברפורמה חסרת תקדים ומדובר במהפכה וכולי כיוצא באלה סופרלטיבים. כשמסתכלים על הוראות החוק שאושרו כאן, ההיערכות שהדבר הזה דורש מהעוסקים בענף היא היערכות מאוד משמעותית מול יצרנים בעולם, מול גורמים כאן בארץ.
נדמה לנו, אדוני, שהוראות המעבר של 6 חודשים הן לא כל-כך בסקלה של מה שמקובל כשעוברים מעולם ישן לעולם חדש. אנחנו מכירים גם הוראות ממקומות דומים במו חוק הריכוזיות ועוד חוקים שעושים באמת מהפכה.

אין שום סיבה להנחית ככה בגרזן בצורה הזאת. צריך לתת תקופת היערכות משמעותית, וזה בסדר גמור. החוק נכנס לתוקף והכול בסדר, אבל עדיין תקופת ההיערכות פה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית מאשר 6 חודשים.

זאת שאלה שאתם צריכים לחשוב עליה ולראות כמה אתם ערוכים לעניין הזה.

נשמע את כולם ואני אענה.

יש עוד הערה בנושא הזה?

כן, כבודו. יש לנו חשש כבד שהחוק ייכנס לתחולה לפני שתסתיים התקנת התקנות, ואין פה התייחסות לעניין הזה.

זה בלתי נמנע בסיטואציה שנוצרה, אינגריד. האמת שזה בלתי נמנע. החשש הזה – כי אם הכנסת מתפזרת והחוק הזה באיזושהי קונסטלציה עובר אין מי שיתקין תקנות באופן אמתי, בטח לא בחצי שנה.

נדרשות פה קרוב ל-100 תקנות, כבודו, לפי החוק הזה. איך הוא יספיק לעשות תוך שנה, אני לא יודעת כמה נתתם לזה, 90 יום?

לגבי הבחירות, אני חייבת להגיד שיש הוראות חוק שאומרת שאם יש מועד שקבוע בחיקוק ויש בחירות בתוך 3 חודשים מהמועד הזה, אוטומטית המועד מוארך. אז אם התחילה תיקבע עכשיו, רגע לפני הבחירות, התחילה ממילא תידחה ל-3 חודשים אחרי הבחירות.

אבל גם לא יהיה מי שיתקין את התקנות.

יש תכלית להוראה הזאת מכיוון שהכנסת לא מתפקדת - - -

יש פה ספק ספיקא: אם הכנסת תתפקד, אם המשרד כבר יהיה - - -

ברור, יש היגיון.

אם בכלל תהיה ממשלה אחרי הבחירות.

אולי יהיו עוד פעם בחירות.

- - - תרחיש של 100 תקנות ב-90 יום.

לא, לא. ממש לא. למרות שאצלנו כבר נערכים להתחיל לכתוב אותן.

אני יודע שננסה אבל אי אפשר לתת תרופה לכל השאלות של מה יקרה אם, אבל השאלה שאתם באמת צריכים לתת את התשובה עליה היא עד כמה המשרד יכול להיות ערוך, בהתחשב גם בסיכונים כאלה ואחרים שיכולים להיות, כדי שלא יהיה מצב שבו החוק יתחיל לרוץ ואתם לא ערוכים. אז באמת זה יהיה מהפכה, חבל על הזמן.

צריך לזכור גם שהרבה תקנות זה באישור ועדת הכלכלה: צריך להגיע לכאן, לעבור - - -

הצטברו דברים של דיוני ועדת הכלכלה - - - אתם הולכים לדבר על תחולה או על החצי שנה?

צריך להבדיל ביניהם. תחילת 3 חודשים אומרת שכל אחד חדש, החל מעוד 3 חודשים או 3 חודשים מוארכים, מי שיגיש וירצה לקבל רישיון חדש לגמרי, יצטרך לעמוד בתנאים לפי החוק. הקיימים מקבלים הגנה - - -

הוא יבוא לקבל רישיון מכם או יבוא להסדיר את הדברים האלה, האם הפקידות אז תהיה מוכנה וערוכה?

אני אתן גם את הדוגמה הכי בעייתית שהעלו. קודם כל, בגלל זה - - -

אל תיתן דוגמאות – תן לי פתרון.

גם פתרון.

בוא נתחיל מהפתרון.

בגלל זה אמרנו שנדון בסעיף של ה-3 חודשים אחרי שנסיים את סעיף 191, את הוראות המעבר. אנחנו מגדירים פה בחוק רישיון יבואן. עד היום לא היה רישיון יבואן, ישנו אישור או רישיון לייבוא דגם או תוצר רכב, אבל אין רישיון יבואן.

אחד התנאים לקבלת רישיון יבואן זה הגשת חוזה בין היבואן לבין היצרן, למשרד התחבורה. אנחנו מבחינתנו נניח שניערך ונניח שנהיה מוכנים בעוד 3 חודשים, השאלה מבחינת לוחות הזמנים של היבואנים והיצרנים, האם יעמדו בלוחות הזמנים?

ולכן?

ולכן אני אומר שמבחינתנו אנחנו רוצים את הזמן המינימלי ביותר. אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים את הזמן המינימלי ביותר שהחוק הזה ייכנס לתוקף והרפורמה תיכנס לתוקף. לב החוק זה הנושא של אותו רישיון יבואן - - -

ולכן? ולכן?

ולכן מה שאמרנו זה שהם יציעו הצעה מבחינתם. אני לא שמעתי הצעה. אנחנו מציעים 3 חודשים, בוא נשמע אותם.

אתה מדבר על תחולת החוק?

תחילה.

תחילת החוק. אני מדבר כרגע על סעיף - - -

אבל גם אתם לא ערוכים.

לא, רגע - - -

בוא נתחיל עם זה.

בוא נשמע אותם.

נוציא למכרז את זה? את החודשים?

- - -

אתה עדין. הייתי בטוח שאתה הולך - - -

השאלה אם לא כדאי לסיים את 191 - - -

אם זה לא היה בשלהי הכנסת, אז היה מצחיק הדיון הזה. אבל בסדר - - -

אדוני, השאלה אם אפשר, ברשותך, שנסיים את הסעיף הזה ואז נדבר על תחולה?

אז מה הנוסח שמציעים לגבי הפטור מרישיון סחר למוסכים?

בדיוק. אז מה עם השנה עד החצי שנה? גם תלוי זה בזה.

הנוסח הראשוני שעכשיו כתבתי יהיה: "בעל רישיון למפעל לפי צו הפיקוח הרלוונטי" – לא נחזור כרגע על שמו המלא – "שהיה בתוקף ערב יום התחילה ועסק בסחר במוצרי תעבורה לפי הוראות צו הפיקוח, יראו אותו כבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה.".

לפי מה שאני מבין יחולו ההוראות הכלליות בסעיף 191(א). כלומר, הרישיון יהיה בתוקף למשך שנה מיום התחילה או עד תום תקופת הרישיון, לפי המוקדם מביניהם, ולא פחות מ-6 חודשים. זה יחול גם כאן, לכן אמרתי את זה גם כאן.

הערה אחת לנוסח של עורך הדין עצמון, התוספת "ועסק בזה" היא לא רלוונטית כי היה פטור גורף בצו, אז למה פתאום אתה מוסיף את הקושיה של "ועסק בזה"? אם מחר בבוקר הוא רוצה לעסוק בזה, הוא עדיין פטור למשך תקופת הפטור.

לא, זה למפעל. מה זה פטור גורף?

איך הוא יוכיח את זה? בואו נוריד את התיבה "ועסק".

כלומר, כל בעל רישיון למוסך יהיה בעצם רשאי לעסוק בסחר במוצרי תעבורה?

עכשיו עוד שאלה: למה רק לחצי שנה? הרי אם בינתיים לא תעשו את התקנות של הרישיון סחר, אז לא נוכל לעסוק בסחר? אי אפשר להגביל את זה פה.

החצי שנה, קודם כל, היא רוחבית. שנית, זה צריך להיות מלווה – אני מסכימה שחסר פה – באיזושהי סוג של הוראת שעה על מה קורה אם אין תקנות, דבר שלא היה מובטח בלי קשר להתפזרות הכנסת.

דבר כזה לא היה ראוי שתביאו לישיבה כבר?

יש לי איזשהו משהו ששרבטתי.

תודה - - -

הייתי - - -

כי אתם מדברים עם עצמיכם.

אני מדבר בשם האגוד. משאושרו על-ידי הוועדה אותם סעיפים שמטילים על יצרני הרכב לקבל התחייבויות כלפי היבואנים ומשרד התחבורה, נשלח אל היצרנים תרגום של אותן הוראות שמחייבות אותן כלפי משרד התחבורה, וארגוני יצרני הרכב האמריקאי והאירופאי וכן היצרן טויוטה, פני במכתב ליושב-הראש ברוורמן ואמרו שחלק מההוראות הם לא יכולים לקיים. היושב-ראש, נדמה לי ב-13 בנובמבר - - -

זה לא קשור לסעיף הזה. הסוגיה הזאת נמצאת - - -

בוודאי קשור - - -

הכול קשור לכול, אבל לא - - -

זה לעניין הזמנים, אדוני. הרי מר פלור שאל, מתי יוכלו יבואני הרכב להתארגן. עכשיו, יבואני הרכב יוכלו להתארגן אם יצרני הרכב יהיו מוכנים להתחייב באותן התחייבויות שהן תנאי לקבלת רישיון הייבוא על-ידי יבואני הרכב - - -

זאת אומרת שאם הם יגידו: לא רוצים להתחייב לזה. אז אין חוק?

אין יבוא - - -

מאחר והם לא חוששים שזה הולך לקרות אז - - -

סליחה - - -

בארצות הברית גם הפסיקו - - -

סליחה, רונן.

היושב-ראש כתב לאותם ארגוני - - -

אני מבקש לישיבה הבאה להביא גם את שר החוץ.

אני לא בטוח אדוני שצריך להקל ראש בעניין הזה, לפחות - - -

אני לא מקל ראש בעניין הזה.

לא, לא. אני חס וחלילה לא התכוונתי לאדוני.

הוא קשור כרגע, הוא קשור ולא קשור. הבנתי שהייתה פנייה כזו, הבנתי שדיברו עליה, אני מעריך שידברו עליה בישיבה הבאה שתהיה. אני לא רוצה להכניס את זה כרגע לדיון. מאחר ומשרד התחבורה בעצמו אמר שחלק מהסעיפים האלה קשורים זה בזה, בלי קשר למה שאמרת באופן ספציפי על הפנייה של היצרנים, אז בוא נתקדם הלאה עם הסעיפים האלה כמו שהם, והנושא הזה, מבטיחך, שיעלה לדיון כאן בוועדה. נכון? זו הייתה החלטה של היושב-ראש ברוורמן.

כן, אדוני.

מה ההצעה הלאה? רציתם לקשור - - -

להמשיך הלאה. להמשיך בסעיף הזה.

ההצעה היא שתאריכי התחילה יהיו התאריכים - - -

רגע. לגבי הוראת המעבר עם התקנות - - -

נגיע לזה.

- - - שתהיה אפשרות לדחות את מועד התחילה בסעיף שעכשיו נוסיף.

אפשר לשמוע את הסעיף הזה?

נמשיך עם 191?

לא. כי הוא רוצה לשמוע את הסעיף שמאפשר לדחות את מועדי התחילה.

הוא בסך הכול מנסה, לטעמי, לקבור את החוק בעודו באיבו. אם אנחנו יושבים פה כבר שנה על העניין הזה, הוא רוצה לדחות עד שהיצרנים יהיו ערוכים - - -

בסדר, אבל לא דנים בזה עכשיו.

הוא מבין שמה שאתה הבנת יש עוד כמה שיכולים לחשוב ככה, אבל מי אמר שזה נכון, חלילה?

יש מקרים שבהם יש סעיפים בחוק שמצריכים תקנות כדי שהסעיפים יצאו לפועל ויוכלו להפעיל אותם.

כמעט אין סעיף שלא כזה.

זה נכון. אבל גם כאלה שלא. יש חובות לבעלי רישיונות - - -

ובאישור ועדת הכלכלה.

אבל אם אין לך רישיון אז - - -

אבל יש רישיון. אתה רואה אותם כבעלי רישיון לפי החוק.

תצטרך להתאים גם את המועד.

השאלה אם עשיתם את ההפרדה ואת ההתאמה למועדים?

לא. מה זאת אומרת? כבר ברגע שהחוק יתחיל לחול בעוד 90 יום, אנחנו רואים את כל בעלי הרישיונות כבעלי רישיונות לפי החוק. זה אומר שהחובות שחלים על בעלי הרישיונות לפי החוק הזה, יחול עליהם בעוד 90 יום.
הבעיה שלנו היא זה מה יקרה עם רישיונות חדשים, כי שם באמת צריכים תקנות. אבל כיוון שאנחנו כבר רואים אותם כבעלי רישיונות, החובות שבחוק יחולו עליהם. לכן אין שום מניעה להחיל עליהם את זה בעוד 90 יום.

חוץ מזה שאי אפשר להיערך לעמוד בחובות האלה ב-90 יום.

אבל די, יורם, אתם בקשתם מהיצרנים לכתוב את זה. נו מה, אנחנו לא ילדים.

אם זה 90 יום או 180 יום, זאת שאלה אחרת. יש לי שתי שאלות בעצם: שאלה אחת היא מה קורה עם כל התקנות שצריך לעשות בשביל לקבל רישיונות? השר צריך לקבוע תקנות של איזה מקום, איזה ציוד צריך - - -

לצורך זה, אתה אומר, שהם קבעו הוראות מעבר.

כן.

יש עניינים אחרים שהחוק הזה, כמו כל חוק, מחיל חובות חדשים על בעלי רישיונות. השאלה כמה זמן צריך עכשיו להסתגל בשביל לעמוד באותם חובות?

גם החובות האלה, רובם מותנים בהתקנת תקנות.

לא יודע אם רובם.

חשבתי לעשות איזושהי הוראה שנותנת תיקף לדין הקיים כל עוד לא הותקנו התקנות.

זה הגיוני.

לאפשר המשך חידוש הרישיונות, הרי אמרנו למשך לא יותר משנה הרישיונות יהיו בתוקף.

עוזי, תתגבשו לישיבה הבאה.

למה אי אפשר לסיים לפחות את הסעיף?

איזה סעיף?

את 191.

191, זה הסעיף שעליו אנחנו מדברים. 191 קשור למועד התחילה. אם מועד התחילה עוד לא לגמרי סגור - - -

הוא קשור, אבל הם אומרים שהם מודעים לכך - - -

שצריך לשנות.

אני מוכרח להגיד, אדוני, שגם לא כל הוראות המעבר כרגע בשלות לדיון.

מה אתם רוצים?

להשאיר את זה לדיון הבא.

אתה רוצה שאת הוראות המעבר - - -

אבנר, אני מציע שתגבשו את זה ביחד, כחבילה אחת. זה לא נשמע טוב.

טוב, בסדר.

סעיף 192 כבר אושר בוועדה.

192 אושר.

אנחנו רק מבקשים - - -

אושר עוד איזה סעיף – מה אתם מבקשים?

בסעיף 192(א)(1), ב-(2)(א)(ב) אושרו בוועדה, אבל יש שם את סעיפים קטנים (3) ו-(4) - - -

שהם בכל מקרה לא מתאימים כבר לנוסח של הסעיפים שאושרו בוועדה.

כן. אנחנו מבקשים לבטל אותם כי הם לא רלוונטיים אחרי עדכון של הפרק שעוסק בנושא מוצרי תעבורה.

נכון.

פסקאות (3) ו-(4).

להעלות את זה להצבעה? אני מעלה להצבעה - - -

סעיף 192(א)(3) ו-(4) ימחקו.

יימחקו. טוב.

הצבעה

בעד מחיקת סעיף 192(א)(3) ו-(4) – פה אחד
ההצעה למחוק את סעיף 192(א)(3) ו-(4) נתקבלה.

היה עוד משהו - - -

רגע, תקשיבו.

הסעיף שאתם התחייבתם ליושב-ראש הוועדה להביא נוסח והוא אמר שהוא יעלה את זה - - -

תוך כדי הדיון. מה זה היה?

סעיף 98(3).

ניסינו להגיע לנוסח מוסכם, טרם הצלחנו. אנחנו - - -

אז זה יבוא ביחד עם כל הדברים.

כן.

הישיבה סגורה. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:25.>