PAGE
2
הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
01/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 53>
מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 12:00

<אפשרות יישום החלטת הממשלה להעסיק עובדים ירדנים במלונאות - לאור היחסים עם ירדן>

חברי הוועדה: >
מיכל רוזין – היו"ר

>
יואב זקס - ר' חטיבת טכנולוגיה, מטה ללוחמה בטרור, משרד ראש הממשלה

רחל אוברמן - עו"ד, האגף המשפטי, משרד החוץ

יובל פרידה - סגן מנהל מחלקת ירדן, משרד החוץ

משה נקש - רכז בכיר, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

מיטל כהן שבתאי - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

יואל לביפוביצקי - ראש מנהל שירותים למעסיקים, רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

יואב בכר - סמנכ"ל התאחדות המלונות בישראל

שבתאי שי - מנכ"ל התאחדות מלונות אילת

חיים סלמי - יו"ר התאחדות מלונות אילת

חיים אזולאי - יועץ, התאחדות מלונות אילת

חן סנדלון - מנכ"ל מלונות פתאל, אזור ים המלח

קרש סינא - פעילת מרצ

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע, כנסת

ליטל סדר - לוביסטית (גלעד לובינג), מייצגת את התאחדות המלונות

בת שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים
<אפשרות יישום החלטת הממשלה להעסיק עובדים ירדנים במלונאות - לאור היחסים עם ירדן>

בוקר טוב לכולם, שלום כבוד ראש העיר, אני פותחת את הישיבה.

על סדר היום, יישום החלטת הממשלה להעסיק עובדים ירדנים במלונאות לאור היחסים עם ירדן. היום נבדוק באם וכיצד היא תיושם.
במושב הקיץ, שמענו מהתאחדות המלונות על המצוקה ההולכת וגוברת במחסור בידיים עובדות בעיקר בתחום הניקיון, החדרנות וכדומה. בין היתר, אנחנו מכירים את ההיסטוריה של הסדר שבוטל, או כפי שבכר תמיד נוהג לומר, הסכימו על הבאת עובדים זרים לענף המלונאות בשל המצב הביטחוני שגרם לכך שגם שאישרו לשאר הענפים עובדים זרים. בשנת 2000 נתבקשתם להפחית או בכלל לוותר על הבאת עובדים זרים לענף. תקן אותי. בהמשך חלק מאותם מבקשי מקלט שהועסקו בעיקר במלונות באילת הועברו למתקן "חולות" וגם זה הפחית את הידיים העובדות בעיקר באילת. אני יודעת על מצוקה קשה, אני מקווה שיהיה מישהו שיוכל לדבר כאן על המצוקה המאוד קשה באזור ים המלח. אני ביקרתי עם וועדת הכלכלה לפני מספר חודשים בים המלח. יש מצוקה מאוד קשה של ידיים עובדים.
בשבוע שעבר דנו בנושא של העסקת עובדים פלסטיניים. ידוע שבגלל הסגר יש קושי באופן כללי, עניינים ביטחוניים. בשבוע שעבר גם שמענו פה שיש ממש איסור להביא עובדים פלסטיניים לענף המלונאות בים המלח. אני בטוחה שיש בעיה חריפה יותר.
בתגובה לכל זה או בהמשך לדרישה מוצדקת של התאחדות המלונות, החליטה הממשלה בסוף יוני על הבאת כ-1,500 עובדים זרים מירדן לעבודה בבתי המלונות, אני מבינה שלאילת. בהמשך נשמעו הצהרות, עליהן ארצה לדבר וגם לבדוק. נשמעו כל מיני הצהרות שמדובר רק על 500 או שמתחילים רק עם 500. אנחנו נרצה להבין האם מדובר רק על 500 או 1,500. בכלל למדתי שכל מיני החלטות ממשלה עם מספרים מאוד גדולים, בסוף שכשמגיעים לשולחן הזה אומרים 'רגע, אמנו 8,000 אבל זה לא באמת' וכל מיני הצהרות דומות.
מי שמכיר אותי יודע, שבוועדה הזאת אנחנו בודקים את העובדות ולא את ההצהרות. אנחנו גם משתדלים לא לעסוק בהצהרות פופוליסטיות אלא באמת לעשות בדיקה בשטח. אם יש משהו שאני מתגאה בו, זה באמת שאני רואה את המעסיקים אל מול עיני ולא רק את העובדים. אני חושבת שמעבר לכך שאני אומרת תמיד שהעובדים תורמים לכלכלה שלנו והם חיוניים לכלכלה, כמובן המעסיקים על אחת כמה וכמה חיוניים לעבודה, לתעסוקה ולכלכלה במדינת ישראל. אני שומעת את צעקתם למרות שפעמים רבות מצד האוצר, בנק ישראל וכדומה טוענים שאין שום בעיה, 'יש לכם מלא עובדים', אתם פשוט לא מעסיקים אותם'. בוועדה אנחנו מכירים את המחסור, את הצורך ואת הקושי בגיוס עובדים. אנחנו נרצה לשמוע לגבי הנושא.

אני מבינה שהוקם צוות ייעודי ליישום ההחלטה שהתחיל לעבוד. נתחיל בבקשה עם יואל. אני כן רוצה שאתה או משרד החוץ תתייחסו לנושא. האם לאור כל מה שקרה בחודשיים האחרונים עם ירדן זה מקשה, האם זה מעכב את ההחלטה. בבקשה תציג לנו תמונת מצב של ההחלטה. אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו לא יכולים לדבר רק על הבאת 500 או 1,500 ירדנים ולהתעלם משאר התעסוקה. בהמשך נדבר גם על תעסוקת ישראלים, פלסטיניים, עובדים זרים וכדומה. כולם זו תמונה אחת. אומנם אנחנו מפרידים את זה טכנית בוועדות כדי לדון בכל פעם בקבוצה אחרת, אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים כאן על עובדים. בבקשה.

אני מוניתי גם כיושב ראש הוועדה ליישום החלטת הממשלה. כרגע, אנחנו נמצאים בשלב שבו בחודש שעבר העבירו טיוטה לצד הירדני. אחר כך משרד החוץ יעדכן איפה זה עומד. החליפו שם מושל. כרגע הם עדיין לא חתמו. מבחינתנו זה 500 עובדים שברגע שיאושר ההסכם נצא בפרסום הפעימה הראשונה שהיא 500 עובדים בלבד. רק לאחר חצי שנה מאותו רגע שנחלק את ה-500 ההיתרים הללו נעבור לחלק עוד 500 באישורו של משרד הפנים לאחר התייעצות עם שרי הכלכלה והאוצר. לאחר מכן, אחרי חצי שנה, נחלק עוד 500 .

למה החלוקה הזאת?

זו החלטת ממשלה. ללמוד, להפיק את הלקחים ולראות מה תהא ההשפעה של קליטת 500 הראשונים. אני לא יודע אם זה נכון לבוא עם כמה אלפים, במיוחד שזו רק התחלת הפיילוט. עד עכשיו, לא הועסקו ירדנים במלונות.

עם הנוהל אנחנו כבר מוכנים, אחרי שסיימנו את הדיונים של הוועדה. אנחנו ממתינים לצד הירדני.

מדובר על עובדים בעלי הכשרה, כאלה שעבדו בענף המלונאות בירדן, אנחנו יודעים שיש שם פריחה. כך לפחות שמעתי. אני נאמנה עד היום לאילת ולא עברתי לצד השני. באמת אני שומעת על ענף מלונאות משגשג בצד השני. האם העובדים שמגיעים לכאן? תמיד אנחנו אומרים שמן הראוי שעובדים זרים יגיעו כל אחד לעבוד על פי הכשרתו, מי שהוא פלח שיגיע לעסוק בחקלאות ומי שעסק בענף המלונאות והוא בעל הכשרה ויודע יעבוד בענף המלונאות. אני חושבת שאם אנחנו בוחנים את זה אחרי חצי שנה זה יקל על קליטת 500 העובדים לעבודה.

כמובן שזאת המגמה וזאת השאיפה. המלונאים כמעסיקים, הם אלה שיבחרו את העובדים - - -.

איך יתקיים התהליך? האם זה יהיה כמו בחירת עובדים זרים בהסכמים בילטראליים?

לא. בהסכמים בילטראליים לא מכירים את העובד מראש, בעצם מקבלים אותו רק בנתב"ג.

לא. יש הליך שהמשרד עושה. הרי נסעתי למולדובה, בעניין ענף הבניין.

ללא המעסיקים.

כן, עם נציגי המעסיקים, אתה טועה. הייתי ארבעה ימים במולדובה, בחנו גם אותי ונכשלתי כישלון נחרץ, אפילו את השפכטל החזקתי הפוך. מגיעים, אומנם משרד הפנים אחראי על התהליך, אבל מי שבוחן את העובדים הם המעסיקים ולא התאגידים, נציגי התאגידים הם משקיפים. מי שבוחן הם המעסיקים. כלומר, לא כל מעסיק בוחר את האנשים שלו, אחר כך יש הגרלה ומגיעים. תאמינו לי, למדתי את התהליך היטב. עדיין מגיעים אנשי מקצוע והם מסתכלים מי יודע לרצף, מי יודע לשים את הקרשים ככה וככה.

רק לעשות סדר. מי שעושה שם את המבחנים עצמם, הם נציגי התאחדות בוני הארץ, לא המעסיקים. היום הם מקבלים שכר ממשרד השיכון, מגיעים לשם. המעסיקים עצמם הם התאגידים, הם אלה שבפועל מקבלים את העובדים אליהם ומפזרים אותם באתרי הבנייה בישראל, לא הקבלנים.

לא נתווכח על זה, זה לא בדיוק ככה, אבל בסדר.

בוחן מקצועי.

בדיוק, זה מקצועי. איך יבחרו את ה- 500?

יואב יוכל לענות לך, איך מבחינתם הם יעשו. את 500 העובדים, אנו עושים כפעימה ראשונה. אחרי חצי שנה, נגיש מסקנות לשרים עם המלצה באם אפשר עוד 500 או לא ולאחר חצי שנה 500 נוספים.

שתי שאלות: אחת, למה מדובר רק לאילת, מדוע לא גם ים המלח? שאלה שנייה היא לגבי הלינה. האם ה-500 מגיעים לעבוד פה עם היתרי לינה, או, שהם נכנסים ויוצאים?

כל יום בבוקר יגיעו לעקבה, ייכנסו לעבוד ולאחר שעות העבודה יחזרו. הם יעבדו יומיים בלבד, לא יהיו היתרי לינה.

14 אלף פלסטיניים שיש להם היתרי לינה.

לשאלתך הנוספת, לא בעניין הלינה אלא ים המלח, גורמי הביטחון לא רצו להכניס לים המלח.

אנחנו עדיין לא הבנו את העניין לגבי ים המלח ואיך פותרים את המצוקה שם. אם אסור פלסטיניים, אסור ירדנים ואין להם עובדים זרים, מי בדיוק יעבוד שם? כמו שאמרתי, הייתי שם לאחרונה, מדובר על הקמת מתחם שלם ומאוד נרחב של מלונות ופיתוח כלכלי ותיירותי, מי יעבוד?

ראש העיר, אתה רוצה לומר לפני יואב?

אני אתן סקירה כללית.

תקן את דבריי, דייק אותם.

עד שנת 2006, היו אישורים מסודרים במכסות לעובדים זרים שבאו במיוחד לעבודה. הם באו בלי משפחות, עבדו. כמו שסיפרתי מספר פעמים כאן בוועדה, לא הייתה בעיה לעמוד בדיוק במכסת השעות הנוספות ובחוקי העבודה ולכן הם עבדו הרבה שעות. לפעמים הם עבדו במשמרות כפולות ומכוח זה המכסות, שהיו למעשה למספר האנשים, כביכול הן היו מכסות כפולות בעבודה. הם לא כל כך הפריעו לעיר כי הם באו באמת לעבוד ולאחר פרק זמן המחזור התחלף. הכול היה מסודר בצורה טובה מאוד. המלונאים, שוב להזכיר, בוועדה הזאת לדעתי כבר יודעים, הם מעסיקים מאוד מסודרים שמעסיקים בצורה מאורגנת ומסודרת את העובדים.

כולל, אני אגיד שבענייני לינה זה ענף מאוד מסודר כי בדרך כלל המלון מלין את העובדים.

דאג ללינה. בסביבות 2006 באו אלינו וביקשו מאתנו להיות הראשונים שיפסקו את העובדים הזרים כי עוד מעט, שימו לב לציטוט, אני אומר אפילו מילה גסה, רימו אותנו: 'עוד מעט לא יהיו גם בענפים האחרים. בואו תהיו ראשונים'. אז הלכנו למבצע שקראו לו "מבצע עובדה" עם תמריצים, מבצע שלא צלח. נמצאים כאן מלונאים מימיני ומשמאלי, מלונאים אמתיים שעובדים בתוך המלונות ויודעים שפסח 2006 המנכ"לים פלוס סמנכ"לי המלונות ניקו את החדרים כי לא היו עובדים.
אז הגיעו אותם מבקשי מקלט, שבסוף 2006 תחילת 2007 כל משרדי הממשלה ביקשו מאתנו לקחת אותם לעבודה, החל ממשרד הרווחה שביקש מאתנו להוציא אותם מהמקלטים בתל אביב, דרך משרדי התיירות, הכלכלה וצה"ל. צה"ל בא וביקש, בשלב מסוים לא כל כך ביקשו, הם עברו את הגבול. שמו אותם על אוטובוסים והביאו אותם לעבודה. אז, התחיל מהלך שנמשך כמה שנים טובות, איך נגיד, רק תוהו ובהו עשו. אני לא אדבר, ראש העיר נמצא פה ואנחנו אתו באמפטיה מלאה על מה שקרה לעיר ומה שקרה לערד בשלבים הראשונים עם העובדים שהגיעו בהתחלה. זה לא כרגע נושא הדיון, אולי בעקיפין.

בכל השנים האלה "עשו לנו את המוות". כלומר, פעם הם לא חוקיים ופעם הם כן חוקיים, פעם כן נקודות זיכוי ופעם לא נקודות זיכוי. כבר דיברנו על כל הדברים האלה בוועדה הזאת, אני הולך עוד שלב אחד אחורה ואני מיד מסיים את הסיפור הזה כדי להגיע לירדנים. הגיע אותו שלב של לפני שנה-שנה וחצי, פתאום הרחקה ל"חולות" וכל הגזרות האלה שבאו. מי הלך ל"חולות"? למען הסדר הטוב, הוותיקים מים המלח והוותיקים מאילת. זאת אומרת, העובדים הכי טובים הלכו ל"חולות". את היית שם וסיפרת פה - - -

הם לא הפריעו לסדר הציבורי.

גם סיפרת שפגשת ב"חולות" את העובדים של מלון הנסיכה, כל מחלקת עובדי הניקיון כולם הלכו ל"חולות". פה נכנסה המצוקה הכי קשה כשהמחסור היה בשיאו. אז, עוד פעם בקיץ האחרון המנהלים והעובדים ומנהלי מחלקות עלו לסדר את החדרים ואורחים קיבלו חדרים בעשר בלילה. אז, באמת הגענו לממשלה והייתה פריצת דרך שאמרה "בואו נעשה את עניין הירדנים". כאן התקבלה אותה החלטה. דיברו על 500, 500 ו-500 להביא כ-1,500. אני רוצה לומר שזה לא פותר את כל הבעיה. אנחנו חולקים על כך שים המלח לא במשחק. אנחנו חושבים שזו טעות, לא מבינים אותה. בים המלח הבעיה היא לא פחות מאילת, אין שם עורף אורבני בכלל. דימונה, ירוחם וערד מוצו.
אני אתן לכם סקופ, אני לא יודע אם זה סקופ או לא סקופ. אנחנו היום על 4,000 עובדים בים המלח, 900 עובדים מהפזורה הבדואית. זאת אומרת, רבע מהעובדים הם מהפזורה הבדואית. משרד הכלכלה ומשרד האוצר עושים כמעט הכול כי אין אף מעסיק שמעסיק 900 עובדים מהפזורה הבדואית ועדיין חסר. אני לא רוצה לקחת לך את כל הדיבור. גם חדרניות ועובדי ניקיון הם לא מוכנים לשלוח, את הבנות הם לא מוכנים לשלוח. יש לנו עדיין מצוקה חזקה מאוד. והאיומים על הפליטים, כשהאיום האחרון, פה אני לא יודע אם את יודעת, חוץ מה-30% היטל עכשיו יש את עניין הפיקדון ו"חוק למניעת מסתננים" זה 20% והמעסיק 20% - - -

אני מצטטת את לפיד, "לא העלינו מיסים".

מילא המיסים. אנחנו אומרים, אנחנו בעד קופה מרכזית.

פיקדון זה דבר חיובי, אגב אני בעד הפיקדון. זה הדבר היחידי שאני בעדו.

גם אנחנו בעדו. אני מבקש לשבר את האוזן. כשמדברים על תנאים סוציאליים ונגיד שכל העובדים יפוטרו, וזה לא כך, אבל בפיקדון הולכים לשים 20% מעסיק כשהמעסיק צריך גג 11.5%-12%. מה יהיה עם ה-8% האחרים? למה כל הזמן עוד גזרות ועוד גזרות? מה שיקרה, אני אומר את זה שתצטטו אותי, חלק גדול מהפליטים האלה יצאו לרחובות ואם לא תהייה אפשרות להוציא אותם מהארץ חלק מהם ילכו לדרום תל אביב.

כעת אני מגיע לירדנים, זאת סיבת הישיבה ואני אעשה את זה הכי קצר בעולם. מהרגע שהתקבלה ההחלטה הצוות שיושב כאן בשולחן בראשותו של יואל שמרכז אותה, לי אין מה לעשות חוץ מלהסיר את הכובע. בצורה עניינית, נקראנו למספר ישיבות, היינו אתם במעבר הגבול, עשינו כבר סיור שטחים, יש נוהל שכבר נכתב, הכול מאורגן, כולם עובדים ליגה עילית. כלומר, לטובת העניין ובצורה רצינית. אני אגיד לך בקטע ששאלת, אנחנו מראש לבקשת המדינה אמרנו, התנדבנו ולא חכינו שיגידו לנו חברות כוח אדם ולא כל מיני סיפורים, הכול בהעסקה ישירה בצורה הכי מסודרת. המלונאים יעסיקו אותם ישיר, הם יעברו בבוקר וביום. הגענו לרזולוציות של איך הם יקבלו משכורת, דרך הבנקים. יואל עוזר לנו בצורה בלתי רגילה בעניין הזה. כל הנהלים וכל הדברים האלה נמצאים. ממה שהבנתי, משרד החוץ כרגע במגע עם הירדנים. הייתה שם החלפה והם יספרו. זה כרגע המצב.
אני מאוד מקווה שהמחסום הזה, הפלונטר הזה, יותר כדי שנוכל לצאת לדרך. זה תהליך חיובי מאוד - - -

איפה הפלונטר כרגע? רק מול הירדנים, הפלונטר הוא פה בירושלים.

אם מישהו אצלנו יתעורר ויהרוס את זה, זו נקודה אחת שאני רוצה להעיר. הנקודה השנייה, אני חושב שגם בים המלח צריך לעשות. אגב, שנים היינו שואלים למה אין ירדנים, אמרו לנו "השב"כ, השב"כ, השב"כ. אף פעם לא הבנו אם זה נכון או לא עד שבדקנו ואמרו לנו 'לא, זה בכלל לא המצב'.

למה אילת כן וים המלח לא?

לסיום דבריי. אני בעד ים המלח. אני חושב שצריך לעשות את זה. מבחינת המספרים, המספרים מדברים על סדר גדול של כ-2,000 לפחות שצריך לאילת ואולי יותר ועל כ-600 עובדים לים המלח. זה יכול לתת פתרון לטובת הנושא. תודה.

יואל, תאמר לי בבקשה מה לוח הזמנים מרגע שיאושר ההסכם.

הנוהל מוכן אפילו עם הערות המלונאים, לאחר שהוא הועבר אליהם כדי לבדוק שזה מסתדר. אני מעריך שתוך שבוע-שבועיים גג, אחרי שהצד הישראלי והצד הירדני יחתמו על ההסכם, אנחנו נפיץ את הנוהל ונרוץ איתו. יש עוד נקודה אחת אשר כדאי שתדעי, היום המעבר שם לא יכול להכיל מספר כזה של עובדים.

גם על המעברים דיברו בישיבה הקודמת.

חבל שהם לא פה. הם החליטו עם משרד התחבורה ומשרד האוצר, אני לא מדבר בשמם אלא מציין את מה שאני יודע, כיום אגרת המעבר היא כ-2 דולר, 10 שקלים, לכל עובד לכל יום שהוא עובר. הם עשו תחשיב כלכלי שלהם שאומר שעל מנת לעבור למעבר ביומטרי ולא בשיטה הפרימיטיבית של היום, כי הם לא יוכלו לעמוד בזה. כי עד שהעובדים יגיעו למלונות כי זה כבר יהיה צהריים והם יצטרכו לחזור.
הם רוצים למחשב את הכול ביומטרית ולהגדיל את המעבר. כלומר, להביא איזה מבנה יביל. כנראה שברגע שיחתם ההסכם והוא יתחיל לעבוד האגרה תעלה ל- 20 או 25 שקלים לכל עובד כל יום. מי שישלם את זה בנוהל יהיה המלונאי, המעסיק. אנחנו לא נפיל את זה על העובד הירדני. לשאלתך, אנחנו נתחיל להעביר אותם גם אם זה לא יהיה. אנחנו לא נחכה עד שהם יציבו מבנה ועד שהם יסדירו את הכול. מבחינתנו נרוץ מההתחלה ונלחיץ אותם לסיים את זה כמה שיותר מהר.

אני מבינה ממך ותכף תרחיב בעניין הזה, בשבוע שעבר דיברנו על הפלסטינים, היה כאן עורך הדין איתי עצמון היועץ המשפטי של הוועדה שנתן לנו סקירה מלאה איך אנחנו מעסיקים את הפלסטיניים תחת חוק עובדים זרים", אבל יש כמה סעיפים שהם שונים. צריך לשלם אחרת בגלל הסכמי פריס וכדומה. בעניין הזה, הם יועסקו על פי "חוק עובדים זרים" או שיש הסדרים אחרים? בעצם אתה אומר למעסיקים שהם ישלמו 10%. כמה אתם משלמים היום על עובדים זרים?

היום אין לנו עובדים זרים, אנחנו ביתר 20%, אם היה.

הם ישלמו 20%. אתם לא תשלמו את זה?

ההיטל על הירדנים.

ברגע שמדובר בעובדים יומיים זה פתר להם את כל הבעיה.

אבל, הטלת עליהם היטל שהם צריכים לשלם. 25 כפול 500 עובדים, זה כמה אלפים ליום.

אני חושב שאם נטיל את זה על העובד, אז אף עובד - - -

למה לא להטיל את זה עלינו? כלומר, אם המדינה החליטה שהיא מעבירה עובדים מדוע היא מטילה עוד פעם את הקבלה שלהם על המעסיקים. אין להם עובדים ישראלים, היא לא נותנת להם להעסיק עובדים זרים, היא לוקחת להם את מבקשי מקלט, מסתננים. בסופו של דבר עם מה היא משאירה אותם? היא גם מטילה עליהם קנס. אני רק מדגישה את העניין. משה, ברור לי, יואל יודע שאני לא תוקפת אותו. אני מעלה כאן סוגיה. זה עקום. המדינה מחליטה להביא עובדים מירדן ואז היא אומרת 'אתה רוצה עובדים, תשלם לי עליהם'. זה של המדינה. יד אחת נותנת מפה והשנייה נכנסת לכיס. אנחנו צריכים להצביע על העוולה הזאת - - -

הסכום עכשיו היה 10 שקלים, באיזשהו מקום אנחנו מרגישים, לא כל כך נעים לנו לריב, אבל אנחנו מרגישים שמבחינתם זו הזדמנות להעלות לנו את זה ל-25 שקלים.

כמה עוברים במעבר מדי יום?

בסביבות 180-200.

יש לנו 300 היתרים לירדנים אחרים שזה הסכם משנת 2002.

איך נקרא המעבר הזה? "רבין".

מתוך ה-300 היתרים משנת 2002, קרוב ל-200, 180. עכשיו חילקו עוד פעם.

עכשיו כולם ישלמו 25 שקלים?

לא. רק מי שבהסכם הזה, אחר כך אם - - -

האגרה הזאת היא בעצם לייעל את התהליך. היום ל-200 עובדים לוקח לעבור בבוקר בסביבות שעה. אם תכניסי 500 זה יהיה 5 שעות. אם עובד יגיע בשעה 06:00 ויצא משם בשעה 11:00 בבוקר, מתי הוא יגיע לעבודה? הוא כבר צריך לחזור. הרעיון הוא לייעל את תהליך הכניסה שלהם.

אני מבינה את הייעול, רק שייעול צריך להיות על חשבון ממשלת ישראל ולא על חשבון המעסיקים.

צריך להפנות את השאלה למשרד האוצר ולרשות - - -

רשות שדות התעופה תמחרו את זה וכמובן שמשרד האוצר קיבלו.

משרד האוצר והרשות, ניהולו משא ומתן ביניהם על ה-25 שקלים שאנחנו צריכים לשלם אותם. הם הגיעו למסקנה שזה המחיר.

זה כבר לא חלק מההחלטה, זה חלק מהתקציב, מ"חוק ההסדרים" או לא?

לא. לדעתי זה היה בנוהל.

אי אפשר לעלות את זה בנוהל.

ברגע שזה ייחתם, הם ילכו לוועדת הכלכלה.

בוודאי, חייבים להעביר את זה.

הם יעבירו את זה בוועדת הכלכלה. כל עוד זה לא יעבור, הם לא יוכלו לגבות את הסכום.

אנחנו ננסה לטפל בזה כל עוד זה לא אושר.

ברשותך משפט אחד. אני מבקש לומר שאין לנו התנגדות לתהליך, זה מתואם עם השב"כ. אנחנו עוקבים אחריו ומסכימים לנוהל שנכתב.

מצוין, אז בוא תגיד לנו מדוע ים המלח לא. מה השיקול לגבי לינה? בכל זאת אני רוצה להבין ולקבל הסבר.

לגבי ים המלח אני אבדוק ואחזיר תשובה. אני לא יודע לתת כעת תשובה לזה. אני חושב שההתנגדות היא לא מאתנו, אנחנו לא הגוף שהגיש התנגדות לדבר הזה. את זה אני יודע בוודאות, אני אבדוק בין גופי הביטחון האם מישהו הגיש התנגדות.

איך אוהבים להפיל עליכם את הכול.

בדרך כלל על השב"כ.

כן, על שירותי הביטחון.

לטובתם, שהם לא ילונו כאן. ההיטלים שיטילו עליהם אם הם ילונו פה, כבר עכשיו הם בוכים - - -

המעברים בגבול והיכולת לנצל את שהותם במשמרות. בבתי המלון עובדים גם משמרות לילה או ערב, אני חושבת שזה מקשה.

מילת המפתח בכל הסיפור היא ההדרגה ולכן המכסות ניתנות בהדרגה. אם התהליך יצליח, אני בטוח שההצלחה הזאת תהייה מדבקת. זהותם של האנשים נבדקת לפני שהם מקבלים את ההיתר להיכנס לארץ, הם מקבלים היתר ביטחוני. לדעתי אם התהליך ההדרגתי יצליח, בהמשך ההתנגדויות תהיינה פחותות.

לא ציינו שכל עובד שהם ירצו לגייס עובר בדיקת ביטחון בצד הירדני ע"י גורמי ביטחון ירדנים ואחר כך בדיקת שב"כ אצלנו.

אני ממטה הלוחמה בטרור. סליחה, אני יוצא, אני נשאר בבניין. אם צריך אני זמין.

תודה רבה לך על העברת הדברים. אני אשמח שתחזור אלינו עם הבהרה לגבי ים המלח.

אני בודק, אם תהייה לי תשובה אחזיר לוועדה.

אני מבקשת לשמוע את עורכת הדין פרידה יובל, בבקשה.

אני סגן מנהל מחלקת ירדן.

נשים לא מציינות את שמם המלא ואת התפקיד המלא. יש מחקרים שמראים את זה. בבקשה.

בכל אופן, אני אתחיל עם מה שהוא אמר כרגע. למיטב לידיעתי, אני לא מתחייבת על כל דבר. למיטב ידיעתי מכל הדיונים שאנחנו היינו שותפים בהקשר של ים המלח, אחת הטענות הקשות שעלתה, מאחר ואין מעבר גבול באזור ים המלח אין לאפשרות לעשות העסקה של עובדים יומיים כמו באילת. באילת הם יכולים לבוא בבוקר ולחזור אחר הצהריים/ערב. הנסיעה ממעבר רבין עד לים המלח או לחלופין מעבר אלנבי, בעצם לא כל כך אופציה לים המלח - -

זה אפשרי.

כן, אבל זה לא נועד לזה. מעבר אלנבי לא נועד לאנשים שנכנסים לתוך מדינת ישראל, הוא נועד לתיירים או לדיפלומטים או לפלסטינים.

זה אצלנו במדינת ישראל המרחק הזה הוא גדול, הממדים הם של שעתיים-שלוש בעבודה.

אנחנו מדברים על ישראל. אם היינו בניו יורק, הייתי מדברת אחרת. זאת לא דעתי, אני מצטטת מדברים שנאמרו.

חשוב שתדעו, שהעובדים שמגיעים היום לים המלח, מאחר ויש לי מלונות גם בים המלח וגם באילת - -

תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני יושב ראש התאחדות המלונות באילת. העובדים הישראלים שמגיעים היום לים המלח, נוסעים בסדר גדול של שעה וחצי-שעתיים ביום לכל כיוון. זה בהסעות הרחוקות מבאר שבע. אפילו מערד ודימונה הזמן שלהם - - -

זה לא אותו דבר. אני מדברת מהזווית של גורמי הביטחון שדיברו, הם אמרו שהם לא רוצים שהאנשים האלה יסתובבו בארץ.

שיטיילו בארץ.

שיטיילו בארץ, זה היה הביטוי שהשתמשו.

הם נכנסים בשעה 05:00 ובשעה 07:00 הם במלונות, שם הם עובדים בניקיון חדרים. בשעה 16:00 הם נוסעים חזרה לירדן ובשעה 18:30 הם כבר אוכלים פיתה עם לבנה. הכול מסודר.

יכול להיות. שוב, אני אומרת מה שאמרו גורמי הביטחון. א' שהם לא רוצים שהם יטיילו להם בארץ. ב', הרבה יותר נוח עם אילת שהם יכולים לבוא ולחזור באותו יום ולא צריך לדאוג ללינה, לא צריך לדאוג לכל הלוגיסטיקה מסביב, כולל שלא יסתובבו ברחובות אילת, כולל בברים ואלוהים יודע באיזה מקומות שהמשטרה/שב"כ - - -

באזור ים המלח, אם נמצא איזה בר אז אולי - - -

סליחה, היא ברשות דיבור ואתם מתפרצים. אני אשמור על זכותה.

זה בסדר. אלו היו הנימוקים שהושמעו, לפחות בעבר. כעת נחזור לרגע לעניין - - -

יחסינו עם ירדן, כיצד זה מתקדם ואיפה אנחנו עומדים לאור מה שקורה היום ביחסנו איתם? הר הבית, ירושלים וכדומה. ברור שיש קשר.

יש ואין. כיוון שבכל זאת כל האזור של דרום ירדן ובמיוחד האזור של עקבה הוא בכל זאת איזו טריטוריה נפרדת עם מינהל שונה, עם זכויות אחרות, עם תפעול שונה וכדומה.

הוא עושה לי ככה כי הוא מקנא.

הוא צודק. את לא היית בעקבה ואני הייתי, אני יודעת מה קורה שם לטוב ולרע.

יש להם קצת יותר חופש פעולה. בזכות זה היחסים בין אילת לעקבה ברמה המוניציפלית הדו-לאומית באמת הם טובים מאוד. למדינת ישראל אין בשום מקום, חוץ מאילת ועקבה, קשרים כאלה עם הצד שמעבר לגבול. חד משמעתית. מכאן גם נולד כל הרעיון. אנחנו באילת צריכים, לצד הירדני יש מה להציע. גם הם צריכים כי יש להם אבטלה מאוד מאוד מאוד קשה ובעיקר באזור הדרום. שוב, לא שאצלנו אין את העורף האורבני, אצלם יש אנשים ואין להם מה להציע. זה הסכם השלום שכמובן מחייב איזו הסתייעות הדדית, מכאן נולד כל הרעיון הזה.
מאחר שהיום מערכת היחסים עם ירדן לא הכי תקינה, לא העברנו את ההסכם לממשל המרכזי. העברנו אותו למושל עקבה שיש לו הרבה סמכויות עצמאיות. כאמור, מתוך כוונה שהוא יעבור עליו, יאשר או - - -

זה בסמכותו?

כן. הוא יכול לעשות את זה. מכאן נמשיך להתקדם. רצה הגורל המר שהוחלט שמזיזים אותו מתפקידו. הוא מאוד רצה את זה עד כדי כך כשהוא שמע בפעם הראשונה, לפני למעלה מחצי שנה, שמתחילים לדבר אצלנו על האפשרות, הוא מיד שלח לנו טיוטת הסכם שאומר 'הנה אני רוצה לחתום על זה'. הטיוטה לא היית רלוונטית כי הוא התבסס על ההסכם של שנת 2002 - - -

כמה ירדנים הועסקו בשנת 2002?

משנת 2002 כ-300 מגיעים מההסכם.

לפי דעתי ההסכם נגמר, אבל ממשיכים מכוח האינרציה.

כבר הובא לידיעתו של המושל החדש, שיש הסכם במגירה והוא צריך לעבור עליו ולתת את התייחסותו. הוא יודע עליו, אבל הוא רוצה לעשות קצת סדר בבית אחרי כניסתו לתפקיד. אחר כך - - -

מתי הוא נכנס לתפקידו?

לפני שלושה שבועות. לפני חודש ושבוע, הועבר ההסכם למושל הקודם. מה שאני כן יודעת, אני לא יודעת אם המושל החדש או מי מטעמו או שזה עוד המושל הקודם, כבר בחר כבר חברת כוח אדם ירדנית שתהייה המקבילה לצרכים שלנו כאן.

שאלת איך יבחרו האנשים, אני מניחה שברגע שנצא לדרך עם העניין, אנשים מתחום המלונאות יפגשו עם אותה חברת כוח אדם שתיבחר, ינחו אותה מהם הדרישות, מהם הרצונות, איך זה אומר להתקיים. לפי זה ימשיכו לגלגל את העניין. שוב, זה בוודאי יגיע לשב"כ הירדני, לשב"כ אצלנו - - -

זו תהייה העסקה ישירה של המלונות?

כן, אבל בכל מקרה להנחות אותה.

אולי לנסוע לצד הירדני ולראות שהם יתאימו לענף.

הנוהל מאפשר את זה.

האם הוגדר לאיזה תפקידים בתוך הענף או באופן כללי?

כפי שציינת בתחילת דברייך, חדרנות, ניקיון, שטיפת כלים.

בכוונה זה לא מופיע בהסכם, כדי שזה לא יעליב כשהם ידעו מראש שהם הולכים להיות שואבי המים, אבל ברור להם.

והם די בסדר עם זה, כך אני מבין.

משרד התיירות פה?

שנדע דבר נוסף, בתוך הנוהל יש גם הקצאה של כמה מקבל כל מלון. הכול מסודר.

אני מנכ"ל התאחדות המלונות, חיים סלמי הוא יושב ראש ההתאחדות. אני מבקש לציין שיש כמה דברים שמייחדים את אילת. בהמשך למה שנאמר כאן על ידי נציגי ים המלח, ישנם כמה דברים שמאפיינים את אילת שלא מאפיינים את ים המלח ולכן הדחיפות היותר גדולה הייתה בנושא של אילת. ראשית, באילת יש 12 אלף חדרים, בים המלח יש 4,500 חדרים. העורף האורבני שלנו הוא 60 אלף. במקרה הטוב 10 אלפים מתוכם כבר עובדים בבתי המלון הקיימים. מאגר כוח האדם של האילתים הוא כמעט אפס. אין, פשוט אין לנו מאיפה לקחת. שנית, עם כל זה שיש קשיים להביא אותם מבאר שבע, מערד, מדימונה, לאילת אין גם את הפריפריה הזאת, אין. העיר הכי קרובה היא באר שבע במרחק של 250 אלף קילומטר.

מצד שני, אני זוכרת מצעירותי שהייתה קריאה מהמלונות באילת צעירים מתל אביב וגם מאזור המרכז 'בואו ותעבדו באילת, תקבלו דירה ותוכלו לחיות בעיר הדרומית- - -

אנו אפילו הגדלנו את התמריצים האלה. יואב דיבר קודם על "מבצע עובדה", שהציע משכורת 13 ו-14, חינוך חינם לאימהות חד-הוריות, קורסים, קורס נהגות שילמו להם. כלומר, כל מיני צ'ופרים שלא היו קיימים. היום הישראלים הולכים למרכזי הקול-סנטר של חברות התקשורת. הם הולכים לעבוד במסעדה בתל אביב ומקבלים הרבה יותר טיפים ושכר יותר גבוה. את יודעת מה, אני אומר את זה כאב, היום הם לא נרתעים לגור עם הורים. פעם הם היו באים לאילת - -

אגב, זו תופעה שאימצנו מאירופה, הילד בן 30 ועדיין חי עם ההורים.

הוא לא רוצה לצאת עד שלא מגרשים אותו.

ואז בונים לו יחידת דיור.

זה בדיוק הסיפור. פעם זה היה כבוד גדול לעבוד במלון וגם ליהנות וגם להרוויח כסף. היום זה פחות. לכן אני אומר שהיום המצוקה של כוח האדם באילת, אני באמת אין לי את היכולת לתאר במילים את המצוקה שנוצרת כאשר בתי המלון עובדים בתפוסה של 80%,90% ואין להם מי שינקה את החדרים. באים אז בטענות מדוע השירות לא טוב, מדוע מקבלים חדרים מאוחר. רמת השירות יורדת - -

להערכתכם, כמה עובדים חסרים באילת לענף בתחום הניקיון?

באילת, 2,000 ובים המלח 600.

כשביטלו את המכסות בשנת 2006 - - -

במרכז, בצפון אין מחסור?

יש מחסור, אבל לא יודעים להגיד. יש מחסור. כ-35 אלף עובדים בענף המלונאות בארץ, רק במלונאות שזה הרבה יותר מההייטק, כלומר אנחנו מעסיק - - -

אתה פותח חלון ב-windows, תסגור חלון ותישאר בחלון הפתוח שלנו.

המחסור שלנו הוא בסך הכול בסביבות 4,500, בניקיון 3,500 עובדים חסרים.

אני סיימתי, אני חושב שהעברתי את המצוקה הזאת.
דבר נוסף לגבי עקבה. עקבה היום היא לא מעסיק מאחר שבעקבה יש כרגע בין 4,000 ל- 4,500 חדרים. יש הרבה מאוד חדרים בבנייה בשלבים כאלה או אחרים או של תכנון. זה לא ייגמר. אנחנו בפרויקטים תקועים, את העובדים שאת מדברת עליהם הם יצטרכו רק בעוד חמש או עשר שנים. כך שהמצוקה בירדן זו לא תחלופה. שלא נדבר על הסכומים, כאן אנחנו פועלים תחת החוק הישראלי שמחייב את המלונאים לתת להם את שכר המינימום עם כל הצ'ופרים שקשורים במגורים לעובדים - - -

הטבות, אנחנו לא נותנים צ'ופרים, אנחנו נותנים להם את הזכויות המגיעות להם?

כן. באילת יש גם טיסות, חופשות ועוד כל מיני דברים שהם מעבר - - -

העובדים הזרים לא ציפו שהם יקבלו - - -

קרן השתלמות, פנסיה - - -

אבל עדיין, המילה "צ'ופרים" היא לא מילה נכונה. אלו זכויות ואפשר לדבר האם הן נכונות או לא. צ'ופר זה משהו אחר, אולי כשמטיסים ועד עובדים למלון. אני בטוחה שאתם בעד הצ'ופרים האלה.

זה גם זכויות.

אוכל לומר, שקיבלנו מחברות כוח האדם הירדניות רשימות, מסודרות לפי קטגוריות, הן נבדקו והן תעבורנה את הבדיקה של השב"כ. הנוהל הוא באמת לעילא ולעילא, אין שום בעיה להפעיל את זה. אני מניח שזה עשוי לפתור את המצוקה שהייתה לנו בקיץ שעבר או שנוצרה כתוצאה מכך שביטלו לנו בשנת 2006 את 500 המשרות של העובדים הזרים. מאז נעזרנו בעובדים הסודנים למיניהם עם כל הצרות, שאת מכירה בטח יותר טוב ממני, לגבי מעמדם החוקי ובאילו מסגרות העסקנו אותם.

מעבר לחוסר העובדים, קיימת השלכה נוספת שצריך לקחת אותה בחשבון. הענף היום סובל מחוסר בעובדים ישראלים שתלויים בעובדים הזרים. היום להשיג מנהל מחלקה, תפקיד ניהולי, הוא כמעט בלתי ניתן מאחר שמנהל מחלקה הוא לא באמת מנהל מחלקה, הוא יותר עובד מנהלת מחלקת משק. היא יותר עובדת. כל יום בבוקר היא באה והיא לא יודעת אם העובדים יגיעו וכמה יגיעו ואיך הם יעבדו. נוצר פה כדור שלג רע שגורם לאנשים לעזוב את הענף הזה ולא לחזור. אם אנשים עוזבים את הענף ולא חוזרים אנחנו גם לא מצליחים לגדל דור נוסף של אנשים שיבואו לעבוד אצלנו בתיירות למרות שזה מקצוע יפה ומקצוע נחמד והכול, אבל הוא מאוד קשה. אפרופו שאלתך לגבי העובדים בעקבה, אין עובדים ירדנים בתפקידים האלה במלונות בעקבה. הם מביאים מהפיליפינים, מתאילנד.

זה בכל העולם.

זה בכל העולם, אני הייתי בפיליפינים וראיתי.

כך שהדרישה שלנו היא באמת עניין של מצוקה. מנהל מלון שעומד בבוקר ולא יודע. להגיד למנהלת המשק למה לא הגיעו לך עשרה חדרנים מתוך העשרים שלך ומי ינקה את החדרים. אתה מוציא את הפקידה מהנהלת החשבונות ואת החשבת של המלון ואת הסמנכ"ל, כולם עולים לנקות חדרים ואורחים עומדים. זו סיטואציה שלא מתרחשת פעם בשנה, היא מתרחשת כל שבוע. מה שתיארו כאן בפסח האחרון, אנחנו שלחנו מנהלי מלון עם מזומנים 'לכו חפשו עובדים בעיר, ברחוב, תביאו אותם לעבוד'. אין ידיים עובדות וזה הדלק שלנו, זה המנוע שמניע את הענף.
היציבות הזאת שתיארנו כאן, כדי שנוכל לתת שירות ברמה גם הסודנים שיש היום זו לא רמת ניקיון, לא רמת שירות, לא רמת העבודה. הם יודעים שהם לא ממש צריכים להתאמץ כי אין להם תחליף. כשיבואו עובדים שיודעים שהם עובדים על אשרות, שידעו שאם הם לא טובים אנחנו מחזירים אותם ונקבל עובד אחר, אז יש רצינות בעבודה, יש איכות בעבודה ונדע לשרת יותר טוב. בסופו של דבר זה יתרום לעיר עצמה. זה מקור פרנסה מתיירות לעיר הזאת, זאת עיר שמתבססת על תיירות. תכלס, היום ראש העיר הוא יותר יושב ראש התאחדות המלונות מאשר ראש העיר.

אני בטוחה שיש לו עוד הרבה צרות שלא קשורות רק למלונות.

הערה למה שאתה אומר, שמעתי עדויות אחרות ושונות לגבי מה שאמר יואב בעניין העובדים הסודנים ואריתריאים שהיו עובדים נאמנים ועבדו טוב וזה שלקחו - - -

היו גם כאלה.

אני חושבת שאחת הבעיות היא שלקחו את הוותיקים. קודם כל לקחו את אלה שהיו מעורים, עבדו מסודר במקום מסודר והשאירו את החדשים ולא - - -

הכי טובים שהיו מדרום סודן גם הם יצאו.

הם באו לעבוד, לא באו לשחק. יש כאלה שבאו לנצל את הזכויות העודפות שנותנים לעובדים זרים במדינת ישראל ולא לעבוד. הראשונים שהגיעו באמת באו לעבוד, הם לא שיחקו אתנו, הם לא התחבאו לנו בזמן העבודה. באמת ראית אנשים שעבדו ואת הכסף שלחו לחו"ל בלי משחקים. הקבוצה השנייה שהגיעה שעברה את הגבולות הם חבר'ה שהגיעו לנצל, לצערנו הם כבר ידעו מה זה "קו לעובד" בישראל..

נאמרות פה כמה הכללות, אומרים את זה הרבה פעמים גם לגבי עובדים זרים. אגב, אומרים את זה גם על ישראלים. כשאני שומעת מעסיקים ישראלים על איך הישראלים מתייחסים למקום העבודה שלהם, אבל בואו נשאיר את זה. הכללות זה דבר מסוכן.

שאלה לי אליך על אילת, דיברת על בדואים בים המלח. אני מבקשת לשאול האם באילת מועסקים בדואים והאם יש ערבים ישראלים שמועסקים? אני יודעת שעדיין יש מנהל מלון אחד ערבי במדינת ישראל, אותו נור שהוא גם חבר אישי, הוא דרוזי אני יודעת.

הוא יותר אשכנזי מכולנו, בואו נשים את זה על השולחן, הוא חמד של בנאדם, באמת.

אמרתי, גילוי נאות, הוא חבר ואני מכירה אותו. האם יש יותר? האם יש מנהלי מחלקות? מה המצב היום?

בוודאי, יש מנהלי מחלקות. אני אוכל לומר שיש לי שני מנהלי מחלקות בים המלח, אחד מירושלים ואחד מהפזורה הבדואית. הם עובדים, יש מנהל מלון בים המלח שהוא ערבי ישראלי. חבר'ה על הכיפק. אין לנו בעיה אם הוא עובד ואיש מקצוע, אנחנו לא מונעים - - -

אני שואלת, האם הם מגיעים לעבוד גם באילת?

כן. יש ערבים ישראלים שעובדים באילת. לא קל להם בדיוק כמו שלחיפאי לא קל לעבור. בניגוד לאמריקאי שגר איפה שהוא עובד, אנחנו רוצים לעבוד איפה שאנחנו גרים. אני אוכל לומר שלפני כמה שנים כשהוציאו את העובדים הזרים אני אישית לקחתי את מנהלת כוח אדם ועשיתי סיבוב בקריית שמונה, טבריה ובכל הצפון. הגעתי למנהלי לשכות התעסוקה וביקשתי עובדים. היינו צריכים 20 עובדים וכל אחד בא והעריף עלי 'אלף תיקח'. אני לא רוצה אלף, אני רוצה עשרים. לא הצלחתי להביא אחד לאילת כי הם רוצים להישאר בצפון. זה לא יעזור כי גם הערבים הישראלים הם בדיוק עם אותה בעיה, הם לא שונים מאף אחד.

ראש העיר, שמעת כאן הרבה מידע.

לא הגעתי לישיבה, הגעתי לישיבה אחרת. אני חייב לומר שמה ששומעים כאן, את כחברת כנסת מבינה את עוצמת האתגרים שהעיר ניצבת מולם, בעיקר הדמוגרפים. אני חושב שיש כאן מטען של דברים מדהימים ונדבר על זה. אנחנו עיר מאוד פלורליסטית, אבל עדיין אנחנו רוצים להיות עיר עם רוב יהודי. גם זה חשוב לנו, בואו לא נשכח את העניין. ניגש לעצם הנושא.

הנושא של הצורך בעובדים זרים קיים עשרות שנים. עד לפני מספר שנים העסק הזה עבד כמו שצריך. היו עובדים זרים, הדרכונים שלהם היו בבית המלון - - -

מאיזו מדינה הם הגיעו?

מגאנה, ניגריה ובשלב מסוים גם מהודו, תאילנד, סרילנקה.

מנפאל הגיעו הרבה.

אני הייתי בתפקידי כאיש חינוך בעיר, ראינו אותם מסודר ומאורגן. הם הגיעו והם ידעו מתי הם חוזרים הביתה והכל היה בשליטה, הכול עבד והכול היה מסודר. קרו שני דברים במהלך 2006-2008 שלדעתי יצרו את הכאוס הנוכחי.

הדבר האחד, "מבצע עובדה". כאן אני אגיד לחבריי המלונאים, באמת חבריי, אני חושב שבתוך המשא ומתן הם התנהלו לא נכון כי הם נטו למטה קסמים שהוא היה בלוף. זה גרם לכך שפספסו בעצם את התחזוקה הנכונה של העובדים. זו בעיה אחת. הבעיה השנייה, חדירת המסתננים הבלתי חוקיים שבעצם חתכה מהלך מאוד מתקדם שהובלנו כדי שיאפשרו אז מכסה של כ-1,500 עובדים. - - -

החידוש כל המכסה הקודמת.

המכסה הקודמת, היינו מאוד קרובים. שירות התעסוקה בזמנו נתן גיבוי מלא לעניין. הדברים המדויקים, הפסקנו את המהלך המאוד מאוד מתקדם שהיינו בנושא העובדים הזרים. כתוצאה מנושא המסתננים היה לנו "טוב". אני אמרתי שזה טוב מדומה, יש לו משך חיים קצר. לצערי הרב מה שאמרתי קורה. עכשיו אנחנו מגיעים לחלופה שמבחינתי היא בררת מחדל.
אני אומר פה ואני מבקש את הסיוע שלך, לחזור למהלך שבו יש אחת ולתמיד תשובה שהיא תשובה רב-שנתית והיא לא איזה חאפ-לאפ כי המצב בירדן, אני לא רוצה שהוא יגיע כי אני בעד שעקבה תתפתח, אני מאמין שזה החיסון הגאו-פוליטי שלנו. אני מאמין בזה באמונה שלמה, אבל עדיין אנחנו חיים באזור שבהחלטה אחת יבוא המלך ויגיד 'חברים, אני עוצר את העניין'. כשנהייה עם 1,500 עובדים זה יהיה כאוס גדול. לכן מבחינתי זו בררת מחדל וצריך לחזור למהלך של התשובה הקבועה כפי שהיה עם העובד מגאנה, או מהודי ולא משנה מאיפה. זו ההצעה שלי לחברים.

אנחנו בעד, רק שאף אחד לא רוצה לשמוע אותנו.

לכן אנחנו פה. יושבת ראש הוועדה מאוד אסרטיבית, תאמין לי, הייתי בוועדה הזאת כמה פעמים. בואו נתחיל במהלך ונתייחס לפתרון עקבה כפתרון זמני גם אם הוא יהיה תלת-שנתי. בואו נתחיל את המהלך.

אני מבקש לציין שני דברים ואת המחלוקת שיש לי עם החברים. א', לגבי שאר העובדים, אני חושב שאנחנו צריכים להכיר במלונאות היום, או להוסיף את כל התחומים בענף המלונאות כעבודה מועדפת. זה מהלך משותף - - -

מה זאת אומרת? תסביר.

יש לחיילנו המשוחררים עבודה מועדפת בתחומים מסוימים ויש מקצועות שלא קיבלו את הסיווג של עבודה מועדפת. אני חושב שצריך להיאבק על כך שכל מה שהוא תיירותי, לא רק מלונאי. אגב, אני חושב שזה נכון לגבי מסעדות שגם להן צריך לתת את הפתרונות. כל מה שהוא תיירותי להכניס כעבודה מעודפת. צריך לעשות את זה ולצמצם פערים, זה לא ייתן את הפתרון. בתי, ירדן המקסימה, כשהיא השתחררה מהצבא לא יכולתי לשדל אותה ללכת לעבוד במטבח. היא הייתה מוכנה להיות פקידת קבלה - -

אגב, זו לא עבודה מועדפת.

יפה. לא בכדי נקבתי בזה. הדבר השני, אין ספק, זה לא נושא הועדה, צריך לשדרג את ענף התיירות, לחזק את הענף. לקדם את האקדמיזציה סביבו, להפוך אותו כענף שמדבר גלורליזציה ולא הענף שיש היום, תסלחו לי, כי רואים לנגד עינינו את מדיח הכלים. בענף הזה יש שרשרת תפקידים מדהימה וצריך לדעת איך אנחנו משדרגים אותו כדי שיהיה ענף מרומם. בזמנו כדי להיות מלצר היית חייב לעבור הכשרה מסודרת. מלצר היה מקצוע מוכר עם סיווג מקצועי.

משפט אחרון במחלוקת שיש לי עם החברים, אני לא פותח - - -

אני חושבת שהמחלוקת היא עדינה. אני לא חושבת שיש מחלוקת. גם היו רוצים שיהיה להם - -

אני איתם לגמרי. הם מקבלים תמיכה ואני משקיע הרבה מאוד מאמץ מול אמנון ומול החברים כדי לקדם את הפרויקט הזה, ונעשה את הכול. המחלוקת היחידה, נדון בה בבית ולא פה, לגבי האופן וצורת התעסוקה. אנחנו הצענו שהחברה הכלכלית שלנו תהייה הגורם שמעסיק. זאת, משום שחשבנו שזה יפתור הרבה בעיות. זה גורם מוסדי, מסודר, מבוקר, מאורגן. זאת הייתה הצעה שלנו שהבאתי אותה ליושב ראש. אני לא פותח כאן דיון - - -

אני חייבת לומר, שעל פי הניסיון עם התאחדות בוני הארץ, יש לכך יתרון.

אני חושב שיש לזה הרבה יתרונות. אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון עכשיו. אנחנו נדון בזה במקומות שצריך לדון.

בבקשה, משפט אחד כתגובה. אמרתי את זה פעם אחת בישיבה הקודמת או קודמתה. בתגובה למה שאמר ראש העיר, הוא צודק ב-350% בקטע של גלורליזצייה וכל העניין של שדרוג הענף. המנהלים אצלנו, 80% מהזמן שלהם מתעסקים ב-20% של עובדי ניקיון. שפעם אחת יסדירו את זה ויתעסקו בפיתוח של העובדים הישראלים - - -

בשירות ללקוח, את זה שכחתם בענף המלונאות.

אנחנו עוסקים בפיתוח הצוות. אין להם זמן לזה, כי הם כל היום רודפים אחרי הזנב של עצמם. זה דבר שיכול להיפתר ויכולים לצאת לדרך כמו שהייתה פעם לפני הרבה מאוד שנים.

לגבי עבודה מועדפת, אני חושב שמה שמאיר אומר זה נכון לטווח הארוך. אני חושב שאנחנו צריכים לנסות להתרכז בנושא שלשמו התכנסנו היום והוא העובדים הירדנים, זה הנושא שעל הפרק. להביא עוד עובדים זרים זה תהליך - - -

אני לא חושבת שהוא אמר שהוא מתנגד להבאת ירדנים. הוא אומר שאתם תולים את כל יהבכם על - - -

ממש לא.

כרגע אנחנו לא יודעים אם ההסכם הזה יאושר. גם אם הוא יאושר, שמענו שיש יחסים בין המדינות שקשורים לא לענף המלונאות אלא למצבים פוליטיים ולכן החשש שלו. להבדיל מעובדים זרים יהיה קושי להביא את העובדים האלה או שזה ייעצר מסיבה כזאת או אחרת. הוא אומר 'תכינו גם תכנית גיבוי - - -

בשנת 1996 הייתה וועדה קטנה שעשו באילת עם נציגי לשכת התעסוקה ועוד לפני כל המערכות הביומטריות ורשתיות. כבר אז הצענו להכשיר את העובדים הזרים שהיו ולאפשר להם לעבוד בישראל מקסימום שנתיים. לתת לכל מעסיק הקצאה ברורה לעובדים ספציפיים ובתום שנתיים משחררים אותם מהארץ ומביאים אחרים - - -

שנתיים עד שהוא לומד את התפקיד ואז אתה - - -

לא משנה. מחליפים אותם והם לא נשארים בארץ. כשמעסיק ידע שאם הוא קולט עובד שלא במסגרת האשרה שלו הוא נקנס ושהוא לא יוכל לקבל יותר העובדים. מן הסתם מעסיק כזה לא יעז להעסיק עובד לא חוקי, מה גם שהוא לא צריך כי יש לו את המכסה שלו. אותם עובדים שסיימו אין להם מה לעשות בישראל. רוב המעסיקים לא ירצו להעסיק אותם. הם יאלצו לעלות על המטוס שבוע, חודש מרגע שסיימו ושיחזרו למדינות מוצאם.

יש מלונות שנסגרו בגלל מחסור עובדים, או שזה לא הגיע למצב הזה?

עמדו על הקצה.

שלום. אני חן מנכ"ל מלונות פתאל ים המלח. מעסיק העיקרי בתחום המלונאות באזור, ארבעה מלונות, כ- 900 עובדים, כ-1,000 חדרים. אני מכיר מקרה שהוא לא בהכרח מאזור ים המלח, מלונות גדולים עצרו מכירת חדרים בתאריכים מסוימים כי לא היה מי שינקה את החדרים. לא היה. המלון עמד בתפוסה של 80% ואמר למרכז הזמנות 'לא לקבל'.
אני מכיר מקרים של העברת קבוצות מירושלים שרצו לעבור עקב מצב הביטחוני, תיירים שרצו לעבור לים המלח ואחד מבתי המלון אמר שאי אפשר לקבל. שעה 19:00 ואין מי שינקה חדרים כי גם אותם חבר'ה מהפזורה בשעה 16:00 נוסעים ואוי ואבוי אם הם לא מגיעים הביתה. המצוקה היא אדירה. היום אנחנו לא מייצרים מלונאות, אנחנו במלחמה יומיומית האם יגיעו אנשים לעבודה, האם למסור את המלון בזמן. אין היום מנכ"ל מלון שלא עוסק בניקוי חדרים, בעזרה בפרוזדורים, בקומות ובהכוונה של הדבר מקרוב. ימי ראשון וחמישי כל הנהלת המלון מנוטרלת מעבודתה. כולם יד אחת להצלת משק הבית.

האם הדבר הזה יצליח? כעת אני לא מדבר על איך אנחנו נראים בעיני התיירים - - -

עזוב תיירים, בתור לקוחה ישראלית שחוותה לא פעם הגעה עם ילדים קטנים לבית מלון והמתנה במשך חמש-שש שעות להצליח לקבל חדר בחום היוקד של אילת. אתה לא יכול ללכת כי כל רגע אולי תקבל את החדר. בסופו של דבר זו פגיעה בענף המלונאות. אחר כך שואלים למה בורחים לחו"ל, למה הולכים למקומות אחרים.

טלפון ראשון שאנחנו עושים בימי ראשון או חמישי בבוקר למלונות" חבר'ה, מה מצבכם? הגיעו כולם, כל העובדים הגיעו? איך התארגנת?

אני מדברת על תקופות בהן הלחץ גבוה.

יש לי הצעת חוק בעניין. כל הכבוד שעשו את זה וולונטרי. אני אבוא ללמוד מכם איך עשיתם את זה באילת. פרגנתי לך למרות מחלוקותינו בעבר.

הכול בסדר. צריך להיות יותר יצירתיים. אני גם אזמין - - -

אם יש הוגנות בסיסית, לא צריך חקיקה כל כך רבה. אבל, אין הוגנות בסיסית.

כשתבואי לבקר, אקח אותך לעקבה כדי שתיראי. אני חייב ללכת, אני מודה לכם מאוד.

תודה רבה לך.

אני אשאל ותתייחס לכך. לפי מה שאני שומעת פה, השאלה אם עד פסח הדברים יתארגנו? פסח, קיץ, סוכות אלו התקופות העמוסות. מה שתיארתי נוגע לתקופות של לחץ שמגיעות משפחות עם ילדים.

אנחנו נמצאים היום בקטסטרופה, זו פשוט קטסטרופה. אני מכיר גם את המצב באילת וגם הוא קטסטרופה. לא מסוגלים לתת את המלונאות שנתנו לפני 15 שנה או 20 שנה, בכלל מי דיבר אז על הדברים האלה. היום, כל ההתנהלות של בתי המלון היא סביב מחלקת משק הבית. אנחנו גם עושים, שוטפים כלים. אנחנו מבצעים סקרים טלפונים בכל החברות וסקרים בדואר אלקטרוני לשמוע שביעות רצון, לקבל תוצאות. כל הדבר הזה נע סביב ההערות של האורחים שמגיעים לבתי המלון, בסופו של דבר זה ניקיון, ניקיון, ניקיון.

אנחנו נראים רע גם כלפי התיירים. כואב לראות את הנושא סביב התיירים. כל אחד מאתנו שיוצא לאירופה, יוצא למדינה אחרת רואה מה זה ניקיון בבתי מלון, אתה נכנס לחדר האמבטיה זה חדר האמבטיה - - -

20% מהעובדים שם אלו עובדים זרים, מהגרים.

אצלנו, מה שנקרא דברים קטנים, כבר לא מתעסקים איתם כי רוצים לגמור את היום ואין אנשים ואין מי שימלא מקום. אין. פשוט אין.
חובה שהנושא הזה יעלה לסדר היום וגם הירדנים לים המלח. שזה יעלה שוב לדיון. זה יכול לעשות שקט תעשייתי בים המלח. מספר אוטובוסים שמגיעים ביום, עושים את עבודת החדרנות, ניקיון במטבחים, עבודת ניקיון כללית, חוזרים בערב הביתה. פשוט יהיה נהדר ולא רק לנו, גם לחבר'ה מירדן. זה ייתן להם פרנסה נהדרת, סביבת עבודה נעימה. אנחנו אלופים בלתת לעובדים שלנו להרגיש הכי טוב שבעולם. אני חושב שזו תהייה הצלחה אדירה.

תודה. יש מישהו שמבקש להוסיף?

אני חושבת שהיה חשוב לשמוע על הנושא שהזה. מיוני-יולי התחלנו לדון בכך. שמחנו על החלטת הממשלה ורצינו להבין איפה הדברים עומדים ואיך הם מתקדמים ומה זה כולל.

אני מבקשת לסכם. אני חושבת שיש שני דברים שחשוב שאני אטפל בהם. כמובן שאשמח אם תסבו את תשומת ליבי לדברים נוספים.
לגבי עובדים זרים אין ספק שיש פה החלטה כללית יותר. אני בספק אם יחליטו לפתוח את ענף המלונאות להבאת עובדים זרים.

אני כן אפנה למשרד התיירות לגבי העלאת האגרה ל-25 שקלים. זה באמת, תסלחו לי, זה ניצול ציני של המעסיקים שנואשים כל כך לקבל עובדים. עוד כמה אלפים עבורם והעיקר שנצליח לגבות את המס הזה. אני אפנה על כך למשרד האוצר. אני מקווה מאוד שזה יגיע לוועדת כלכלה, לא בטוח כי אם הם תחת 'עובדים זרים' זה משפטית וזה לא מגיע בכלל לאישור. שר האוצר פשוט יכול לחתום על זה. זו בעיה ואנחנו נפנה בעניין הזה גם למשרד האוצר וגם למשרד התחבורה שאחראי על "רשת".

אני מצרה על כך שלא נמצאים כאן ממשרד התיירות, הייתי שמחה לשמוע את עמדתם. אני מקווה לפנות יחד איתם, אם לא לבד בשם הועדה, למשרד הביטחון לגבי העסקת ירדנים בים המלח. אין לך תשובה עבורי, נכון? אני מבינה את עניין המרחק, את זה שלא רוצים שהם יסתובבו ואת עניין המעברים. עדיין נראה שאפשר לפתור את המצוקה לי כמו שעושים בענף הבניין ובענף החקלאות בעניין הסעות מאורגנות. אני יודעת שהמצוקה בים המלח היא גדולה, כמובן המצוקה באילת.

יש מעבר גבול צמוד אלינו, רק שהוא לא מיועד לאנשים. לצבא יש מעבר גבול ב"נאות הככר", ממש שני מטר.

אני טוענת, כשיש רצון יש יכולת. אנחנו נפנה ונבקש תשובות שהן מעבר לביטחוני. אנחנו מבקשים להבין אם יש צורך בהרחבת מעברים, אם יש צורך בהכשרת מעברים. בדיון בשבוע שעבר על הפלסטינים שמענו שמאחר והחליטו על הגדלת מספר הפלסטינים ישפרו וירחיבו את מעבר אייל. באותה מידה, אם רוצים להרחיב את הבאת הירדנים אפשר להרחיב ולשפר את המעברים ולתקצב. לא מספיק רק להחליט החלטות ממשלה, צריך לתקצב אותן בתקציב.

הייתה העברת כספים, וועדת הכספים אישרה העברת כספים להקמת המבנה היביל הזה. אישרו להם 4 או 5 מיליון שקל לפני כמה שבועות.

כאשר יש החלטת ממשלה היא מלווה בדרך כלל גם בהעברות תקציבים כדי לגבות אותן. אנחנו נבדוק את העניין הזה.

אני מאוד מאוד מודה לכם. אם יש עוד דברים שיתעוררו נשמח לשמוע בהמשך דיווח. נשמח לעזור בדברים שיש צורך בעזרה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:12.>