PAGE
3
ועדת הכלכלה
02/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 401>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י' בכסלו התשע"ה (02 בדצמבר 2014), שעה 10:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 41) (הרחבת החובה של עוסקים המנויים בתוספת השנייה לספק שירות טלפוני חינם לצרכן), התשע"ד-2014, של חה"כ איתן כבל, דב חנין, מירי רגב, מאיר פרוש, יריב לוין, מאיר שטרית, אחמד טיבי (כ/561)(פ/2041/19)

חברי הוועדה: >
איציק שמולי – מ"מ היו"ר
איתן כבל

יעקב ליצמן

>
אפרת רחלי מאירי - ראש תחום יעוץ וחקיקה ,הרשות להגנת הצרכן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

חנה טירי - יועצת משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

אגם דניאל - עוזרת ראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עורכת דין, משרד המשפטים

מורן פסטרנק - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ואהיל ג'יגיני - לשכה משפטית, משרד התקשורת

ברוריה מנדלסון - לשכה משפטית, משרד התקשורת

אפרת אורבך - דוברת משרד הפנים, משרד הפנים

ליאור ברק - מנהל פיקוח פיננסי קופות חולים, משרד הבריאות

רויטל טופר - כלכלנית קופות חולים, משרד הבריאות

נתן סמוך - יועץ משפטי, משרד הבריאות

שמואל סיידון - מנהל אגף רגולציה, חברת בזק

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, פרטנר תקשורת, חברות טלפונים סלולריים

טל זהר - מנהל תחום רגולציה, פרטנר תקשורת, חברות טלפונים סלולריים

נורית מייק - רכזת רגולציה, פרטנר תקשורת, חברות טלפונים סלולריים

ברק גלדקוב - מנהל אגף שיווק ומכירות, דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ, חברות הגז

מירב יוסף - ראש אגף פניות המיבור, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

חנה זיכל - יועצת משפטית, מייצגת את פורום מנכלי תאגידי מים וביוב, תאגידי מים וביוב

שעיה קרפ - יו"ר פורם מנכלי תאגידי מים וביוב, תאגידי מים וביוב

מיכה שרמן - מנכ"ל חברת קישורית מענה עסקי, חברות לתפעול מוקדים טלפוניים (call center)

שוש רבינוביץ - מנהלת הלשכה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

ארז סטפ - מנהל שירות לקוחות, טורנדו מוצרי צריכה בע"מ, איגוד לשכות המסחר

כרמל פלדמן אבוטבול - מנהלת איגוד הכימיה,פרמצבטיקה וקלינטק, התאחדות התעשיינים

יעל שכטר סיטמן - ראש תחום בריאות ואנרגיה, התאחדות התעשיינים

יסמין סהר - לשכה משפטית, רשות המים והביוב

עידו הדרי - דובר, קופת חולים מכבי, קופות החולים

דודי ניניו - ראש אגף הכספים, קופת חולים מכבי, קופות החולים

חיים וינגרטן - קצין מבצעים, זק"א, נציגי חברות המעניקות שירותי חירום רפואיים

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

ניצן שחר - פעיל, המשמר החברתי, שונות

יהב דרורי - מנהל אגף רגולציה, פרטנר תקשורת

יעל כהן-שאואט - מועצה לצרכנות

אתי בנדלר
אביגל כספי

לאה ורון

יפעת קדם
<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 41) (הרחבת החובה של עוסקים המנויים בתוספת השנייה לספק שירות טלפוני חינם לצרכן), התשע"ד-2014, של חה"כ איתן כבל, דב חנין, מירי רגב, מאיר פרוש, יריב לוין, מאיר שטרית, אחמד טיבי (כ/561)(פ/2041/19)>

בוקר טוב לכל המצטרפים ולכל הממשיכים. אנחנו ממשיכים את עבודת הוועדה. הכנסת אולי פועלת ברגעיה האחרונים, אבל את כל אותם תהליכים שכדאי להשלים למען טובת הצרכנים והאזרחים אנחנו נעשה מאמץ לעשות. לעניין הזה נוגעת הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 41) (הרחבת החובה של עוסקים המנויים בתוספת השנייה לספק שירות טלפוני חינם לצרכן), התשע"ד-2014, של חברי הכנסת איתן כבל, דב חנן, מירי רגב, מאיר פרוש, יריב לוין, מאיר שטרית ואחמד טיבי. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. אנחנו מכינים את הצעת החוק לקראת השנייה והשלישית כדי להשלים את העניין. אנחנו ניתן לחבר הכנסת היוזם, חברי חבר הכנסת כבל, להסביר את התיקון.

הצעת החוק היא המשך להצעת חוק שכבר התקבלה, שדיברה על כך שהגופים המנויים בחוק יתחייבו לענות תוך 3 דקות. אני לא ארחיב כאן בתהליך שכבר עסקנו ודשנו בו בעבר. למה נדרשנו לתיקון בתוספת הזאת? כיוון שכמו תמיד החיים בנויים מ"הבה נתחכמה לו". הצעת החוק התכוונה במקור לכך שכל גוף שיש איתו מערכת יחסים מתמשכת, זאת אומרת, עסקה מתמשכת, ייכנס לתוך הקטגוריה הזאת, על כל המשתמע מכך, קרי אם אני מבקש לדעת מה המצב החשבון במערכת היחסים ואם אני נדרש לתיקון המוצר שאותו רכשתי. מנסים לעשות התחכמויות. חלק - אני לא רוצה להגיד כולם – מהגורמים החליטו שמה שהוא לא תקלה לא נכלל מבחינתם בתוך החוק. בהמשך לפניות של אנשים לא מעטים, ומבדיקות שנערכו מול חלק מהחברות, עדיף שהדברים יהיו ברורים, נהירים. כך בעצם נעשה. זה התיקון המרכזי אותו אנחנו מבקשים להביא, כדי שלא תיפול שגגה לגבי הכוונה, לגבי מי ואיך צריך לענות תוך 3 דקות.

אם אני מבין נכון את הצעתך, אתה אומר שעל כל סוגי השירותים, לרבות תיקון ליקויים, יחול הכלל של 3 דקות. זאת הייתה כוונת המחוקק.

נכון.

לא רק 3 דקות, גם שירות טלפון חינם.

ההסתייגות שלי אומרת, שכל מה שאנחנו מדברים עליו פה יחול גם על משרדי הממשלה. במקרה אתמול העוזר שלי חיפש מישהו במשרד החינוך. הוא הראה לי שאחרי 30 דקות ושנייה הוא סגר את הטלפון. אף אחד לא ענה. אין שום סיבה שזה לא יחול על כל משרדי הממשלה. אני חושב שצריכה להיות היערכות של זמן עד שמתפנים לזה. יש הבדל בין מי שמבקשים ממנו לרכוש מוצר לבין מצב של תיקון. זה הפסד של הקונה. יש קצת הבדל.

הצעת החוק שלי הייתה במקור על משרדי הממשלה. אתה מכיר את זה. אמנם היית סגן שר, אבל זה שר לכל דבר ועניין. אתה יודע, יש את העניין של "תפסת מרובה לא תפסת". לא נעים לי להגיד, הממשלה עמדה על רגליה האחוריות. אני רוצה להזכיר שזה היה בתקופה שהיה שר מיוחד, שעסק בעניינים האלה - מיקי איתן. דובר אז על ממשל זמין. הממשלה התנגדה. הסיכום שלי עם הממשלה הוא בעצם תיקון לחוק הקיים. אני אשמח שבקדנציה הבאה נוליך מהלך כזה, כי הוא מהלך מתבקש.

לא בחוק הגנת הצרכן.

נכון. יש כאן קושי.

אם פתחנו ואמרנו שאנחנו מחריגים את קופות החולים, נכניס את משרדי הממשלה?

כל התיקון הזה נוגע למערכת היחסים אחרי הרכישה. אל תדאג, חברי חבר הכנסת ליצמן, כשהם מציעים לך את מרכולתם, עוד לפני שאומרים לך ללחוץ 1 הם כבר עונים לך. אין חשש בעניין הזה. כל העניין הוא שאנחנו לא מבקשים לקבל את היחס המלא שמקבל אזרח שמבקש לרכוש את המוצר, אלא רק 70% לגבי מי שמנסה לברר את מערכת היחסים שלו עם החברה. כל ניסיון להוסיף משהו רק יעצור את התהליך ולא יקדם אותו.

אני רוצה להעלות את זה למעלה.

הממשלה תומכת בהצעת החוק. אני לא רוצה להכביר במילים. אני לא רוצה לעכב. אני רוצה שיקריאו את ההצעה.

למה שאני מציע את מתנגדת?

אנחנו מתנגדים. אני יכולה להסביר גם למה.

דרך הטבע של הממשלה היא להגיד על הכל "לא". לא צריך להסביר למה לא.

זה משהו משפטי, לא מהותי.

הסעיף שאותו מוצע לתקן בהצעת החוק מתחיל במילים "עוסק המנוי בתוספת השנייה", ואז יש הוראות לגביו. ההוראות שאותן מוצע לתקן זה שהשירות הטלפוני החינמי יהיה לשם מתן מענה לכל פנייה, לאו דווקא לצורך תיקון ליקויים או פגמים, כפי שזה קיים היום. העוסק המנוי בתוספת השנייה או העוסקים המנויים בתוספת השנייה אלה בעצם חברות התקשורת למיניהן, חברות הגז , החשמל, המים ושירותי רפואה מתמשכת. זאת רשימה מאוד מוגבלת של עוסקים שעליהם הוחלה החובה לתת שירות טלפוני חינם. זה לא חל על כל העוסקים במשק.

מה שצריכים לתקן בהתאם להצעתך זה את התוספת השנייה, לבדוק על מי להחיל את זה. אתה מציע להחיל את זה על משרדי ממשלה. אני לא יודעת אם אתה מדבר רק על משרדי ממשלה או שגם על חברות ממשלתיות.
חוק הגנת הצרכן מתייחס ליחסים בין צרכן לעוסק. עוסק מוגדר בחוק הגנת הצרכן כמי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן. רוב פעילות הממשלה היא לא ב-capacity כעוסק, אלא כרשות שלטונית שנותנת שירותים לאזרח, לציבור הרחב. ישנן מספר מצומצם של פעילויות שהממשלה מבצעת כעוסק. אלו פעילויות מאוד מצומצמות. גם אם היית מכניס את הממשלה לתוספת, זה היה רק באותן פעילויות שקשה כרגע להגדיר אותן כעוסק. אני חושבת שהצרכן או כל מי שמתקשר לממשלה לא היה יודע מראש. גם לממשלה אני לא יודעת אם יש דרך לאבחן כרגע באיזה מקומות היא תצטרך להציב טלפונים חינם לשירות האזרחים ובאיזה לא. נדמה לי שההצעה שלך כרגע זרה - -

היא נכונה, רק היא - -

היא לא מתיישבת כל כך עם חוק הגנת הצרכן.

לפי מה שאת אומרת, חברות ממשלתיות צריכות להיות בתוכו.

אינני יודעת. אני אומרת לך על מי זה חל היום. אמרתי שצריך לשקול. כשאתה מדבר להרחיב על הממשלה - -

אי אפשר להתחיל את החוק מהתחלה, לכן הדרך היא להכניס את זה בהסתייגות. אני לא רואה אפשרות שנעביר את זה בחוק, לכן הגשתי הסתייגות.

אנחנו תומכים בהצעה. אנחנו חושבים שישנם ליקויים בחשבוניות ובעניינים כספיים שהלקוח מקבל. לא תמיד הליקויים הם טכניים. בלי שום קשר, אנחנו סבורים שצריך להחיל את זה על כל השירותים שהחברה נותנת, לא רק לעניין הליקויים.

הרציונל שעומד מאחורי הצעת החוק הוא להרחיב את המענה הטלפוני תוך 3 דקות למספר רב של מקרים, לא רק ליקויים ופגמים. התיקון הזה מתלבש על שיחת חינם. בכל פנייה צריך לאפשר שיחת חינם. זאת לא הייתה כוונת המחוקק. שיחת חינם זו עלות נוספת על העוסקים. שיחת חינם לא רלוונטית כל כך היום, כי יש לצרכן שיטות זולות ממילא. יש לו חבילות, יש לו צ'אטים, יש לו אפליקציות וכו'.

מזלנו שאנחנו לא צריכים להיות בפרשנות כי יושב פה המחוקק בעצמו. הוא יכול להגיד למה הוא התכוון.

אני אשמח לשמוע. במאזן הנוחות בין התועלת לצרכן לעלות לעוסק, אין כאן הצדקה לכרוך את החובה של מענה טלפוני על כל פנייה תוך 3 דקות.

אני זוכר שקיימנו סביב השאלה הזאת של 1-800 - -

ביררנו את הסוגיה הזאת.

אני זוכר שקיימנו על זה דיון ארוך ומקיף.

עלתה הטענה: אם חברה סלולרית נותנת שירות של חבילות ללא הגבלה, לכאורה הצרכן לא משלם פר שיחה, הוא בכל מקרה מחויב ל-1-800. הוא צריך לשלם למפעיל כאשר הצרכן לא משלם. מדובר בעלויות נוספות. לעניין הזה אני יכולה להגיד כמה דברים. לא כל השירותים שנמצאים בתוספת זה חבילות ללא הגבלה. היום אולי יש חבילות ללא הגבלה, אבל מחר לא יהיו חבילות ללא הגבלה. גם חבילות ללא הגבלה הן חבילות עם הגבלה, כי באיזה שהוא שלב אם אתה מגיע למכסה מחייבים אותך. היום, לדברי משרד התקשורת, כל חברה יכולה לעשות לעצמה 1-800. הן לא צריכות לשלם למפעיל. זאת התשובה.

הנקודה השנייה היא המעבר מפניות בעניין ליקויים ופגמים לכל פנייה אחרת. אנחנו סבורים עדיין - אמרנו את זה בדיון הקודם - שהמעבר הזה קיצוני מידי. אפשר להרחיב את זה לכל בירור, לא לפניות בעניין שדרוג, רכישה או שינוי תכניות. זה עניין שיווקי, זה עניין שצריך להשאיר לתחרות החופשית. לא צריך להכניס את זה עכשיו למסלול של הוראות מחייבות שבגינן יש אכיפה מינהלית, תובנות ייצוגיות, פיצויים לדוגמה. לפי דעתי האיזון הנכון הוא להרחיב את החובה לענות תוך 3 דקות בכל פנייה של ליקויים, פגמים ובירורים.

אני חושב שהגישה של איגוד לשכות המסחר מאוזנת יותר ממה שהצעת החוק הנוכחית קובעת. ישנן הרבה מאוד פניות שהחברה שלנו מקבלת שלא עוסקות בעניינים חשובים, כמו אם מישהו שרוצה לשנות את הרינגטון במכשיר, אם מישהו שרוצה לשדרג את המכשיר שלו. אין שם איזו חשיבות מיוחדת בקיום השיחה ובמענה. בעוד ששירותי הסיעוד לא נמצאים ברשימה של התוספת השנייה, אנחנו מוצאים את עצמנו כספקי שירות שיש לנו אינטראקציה - -

יש גם שירותי רפואה.

אתה מבין מה הבעיה. אם הייתם מתנהלים כמו שצריך ולא מספרים את הסיפורים, ממילא לא היינו פה. על מה אנחנו נדרשים פה? כבר היה חוק.

החוק קבע ליקויים מוקדמים, הוא לא קבע - -

הבעיה שמפרשנות שלכם - -

את הנצנוץ של הראש שלכם ראו מקילומטרים גם בערפל. אני לא אומר את זה לך באופן אישי. הדברים היו כתובים, ברורים. על מה אנחנו מדברים? הפרוטוקול מלא באמירה שעסקה במערכת היחסים בעסקה מתמשכת בין לקוח לעוסק.

בדברים מסוימים.

זה לקוח שבוי שקשור לעוסק.

זאת חוות דעתה של היועצת המשפטית של הוועדה. החוק קבע רשימה סגורה של דברים שמחייבים את המענה תוך 3 דקות, לא דברים אחרים.

מטרת הצעת החוק היא להרחיב את זה.

בואו נרחיב לרשימה הגיונית של דברים חשובים, דברים שיש להם משקל, לא כל בירור על שינוי הרינגטון שמישהו מחייג. זה באמת דברים שהם זוטות. אלה דברים שלא צריכים להיות שם. אני לא רוצה שנכניס את עצמנו להוצאות מיותרות בעניינים האלה. אני יכול להבין את הרצון לעשות משהו גורף, משהו כללי, משהו טוטאלי, אבל אין לזה מקום. יש לי הצעה קונסטרוקטיבית. אנחנו אומרים תקלות כמו שכבר קבוע היום. אובדן או גניבה של מכשיר זה דבר חשוב.

אח שלי, אני כבר אומר לך, אל תמשיך. זה היה בפעם הקודמת כשדיברנו. כשאני אתחיל עם רשימות, הוא ישאל אם החוט בלט, אם החוט לא בלט, מאיזו חברה קניתי או לא קניתי. מה אני צריך את זה? אם זה לא שחור לבן, אנחנו נעשה תיקון לתיקון. כשאנחנו סוגרים דלת, אתם באים בחלון. כשאנחנו סוגרים חלון, אתם באים בחרך מלמטה. כשאנחנו סוגרים את החרך, אתם נכנסים עם מסיכה.

אתם לא מדברים על דלת או חלון. אתה שופך את כל הבית כדי שמי שתהיה לו פנייה בנושא חשוב יוכל להיכנס מכל הכיוונים. הצעתי אובדן, גניבה ובירורים על חשבוניות.

כשהוא מתקשר לקנות מוצר, זה חינם?

כן.

כשהוא קונה ממך, אתה מוכן לתת לו חינם אפילו אם הוא יתקשר כל 5 דקות. מאותו רגע שהוא לקוח שבוי . אני יודע שכל הזמן אומרים לי מיליונים. אתם נהייתם כמו האוצר.

אין יותר בשוק התקשורת לקוחות שבויים. אין יותר התחייבויות.

זה לא רק תקשורת. יש גז , מים, חשמל.

אנחנו חושבים שיש צורך להחריג את ענף הגפ"ם, כי להבדיל מחברות אחרות, חברות הגז מחויבות ממילא במתן מענה מהיר ללקוחות. פרנסתן תלויה במכירת מכלי הגז שמוזמנים טלפונית על ידי הלקוחות.

בסלולר פרנסתם לא תלויה בזה?

הם לא צריכים לחדש כל פעם את המנוי.

אני לא יודע מה ההבדל.

כל פעם שצרכן צריך להזמין בלון חדש הוא צריך ליצור קשר עם החברה. האינסנטיב של חברות הגז הוא להשאיר את קו הטלפון פתוח, הוא לתת מענה מהיר. הם עושים את כל המאמצים לכך. אם ישיתו על חברות הגז את העלות הזאת, העלות פר לקוח תהיה הרבה יותר גבוהה מאשר אצל גופים אחרים. ההתאחדות מתנגדת להתערבות בפרטים כאלה בעסקים.

אנחנו מברכים על הצעת החוק. החוק אומר דבר אחד מאוד פשוט: תכבדו את הלקוח גם אחרי שהוא חתם על העסקה, לא רק לפני. הדבר הבסיסי ביותר זה לתת לו מענה מהיר. לגבי ההערות שלכם האם להרחיב לזה, אולי להוציא את זה. הפתרון הוא במענה הממוחשב. אתם חייבים על פי התקנות לאפשר להשאיר הודעה מוקלטת. תתנו את האפשרות למי ששיש לו סייגים על החשבונית ולמי שיש בעיה אחרת.

הייתי מתקן את החוק ואומר שכל ההתנהלות תהיה באס אם אסים.

בצ'אטים באינטרנט.

אני מדבר ברמת העיקרון.

ההערות האלו הן פשוט קטנוניות. תנו לאנשים אפשרות לגשת אליכם, להציג לכם את הבעיות שלהם. תתנו להם מענה. גם כאשר מצליחים להשיג אתכם אין תמיד מענה. את זה נפתור בדרך אחרת. החוק הזה לא היה אמור להגיע לכאן. זה שזה מגיע לכאן זאת תמונה עלובה של השירות שמקבל הצרכן מהחברות הגדולות.

רציתי להתייחס לדברים שנאמרו על ידי הנציגה של חברות הגז. שוק הגז אמור להיות פתוח היום לתחרות. מהניסיון שלנו הרבה מאוד אנשים לא מקבלים שירות מספיק טוב מחברות הגז, בטח לא לקוחות שרוצים לעבור מחברה לחברה. הנימוק שצריכים לשנות או להיות מוחרגים לא עובד, לטעמי, ואני מבקש לא לקבל אותו.

אסור לחברות לפנות במשך חצי שנה לאדם שרוצה להתנתק מהן. יש תחרות. מעודדים תחרות בענף.

לא אמרתי שלא מעודדים תחרות. התחלתי בזה שיש תחרות. כדי שהתחרות הזאת תוכל להתקיים כמו שצריך, אין שום סיבה להחריג אתכם.

אנחנו מתנגדים להחרגת חברות הגז. זה עניין שירותי מאוד נקודתי של שיחת טלפון חינם. זה זמן המתנה, זה שירות מתמשך, זה שירות חיוני. אם יבוא משרד התשתיות וירצה לקבוע רגולציה דומה, הוא יעשה את השיקולים שלו. אם הוא רוצה לקבוע הוראות שהן אפילו טובות יותר לצרכן מההוראות שיש בחוק הגנת הצרכן, בבקשה.

למה החרגתם את קופות החולים?

לא החרגנו. קופות החולים לא נמצאות בתוספת. עלתה השאלה אם להכניס את קופות החולים.

אולי בממשלה הבאה.

התקנות לעניין מענה טלפוני אנושי קובעות היום במפורש שככל שיש דין ספציפי לבעלי רישיון שקובע הוראה אחרת, והוא מטיב עם הצרכן - - ככל שיש לחברות הגז רגולציה פרטית, היא תחול - -

אנחנו, הממשלה, שומרים על זכותנו לטעון נושא חדש לגבי ההסתייגות של חבר הכנסת ליצמן. הנושא של הוספת משרדי ה ממשלה לא היה בנוסח המקורי, הוא לא הובא בפני הממשלה.

אתם יכולים לשמור על זכותכם להגיש הסתייגות, אבל נושא חדש צריך לטעון עכשיו. אם אתם טוענים נושא חדש, אנחנו לא יכולים כרגע להצביע על הצעת החוק. אתם צריכים להחליט עכשיו אם לטעון נושא חדש, מה שימנע את ההצבעה על הצעת החוק כרגע, או לאפשר לחבר הכנסת ליצמן להגיש הסתייגות. אם הממשלה מתנגדת, להשיג רוב - -

אם זה יעבור בהסתייגות, יש ליושב ראש הוועדה אפשרות להחזיר את זה לוועדה.

לא ממש.

אני מבטיח לך שאין חוק, כי עד שתתכנס ועדת הכנסת במצב הפוליטי היום - -

זה חצי מדויק, חבר הכנסת ליצמן. אפשר להחזיר את זה לוועדה לצורך שילוב ההסתייגות בנוסח שיונח מחדש, לא לצורך דיון מחדש. כדי שיהיה דיון מחדש צריכים הצבעה נוספת. אז הכנסת תטיל על הוועדה לדון.

הייתי מציע להחריג את כוחות הביטחון וההצלה לזמן של פחות מ-3 דקות. זה עניין של הצלת חיים. כשמחייגים לכוחות הביטחון וההצלה צריך תוך 60 שניות לענות לטלפון. זה עניין של חיים ומוות.

הסעיף הזה לא חל על כוחות הביטחון וההצלה.

תכניסו את זה.

אם אתה רוצה שזה יהיה יותר מהיר, למה להכניס את זה?

כי זה לא כך היום.

תוך כמה זמן אתם עונים היום לטלפון?

אפשר לחייג - -

מתי תחולת החוק?

עוד לא דיברנו על זה. צריכים לדבר על זה.

צריכים לתת יותר זמן.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:10 ונתחדשה בשעה 11:16.)>

אנחנו עוברים להקראה.

אנחנו לא טוענים נושא חדש.

היא יכולה לטעון נושא חדש אחרי שמתקבלת ההצעה. לפני כן היא לא יכולה.

לעצם ההצעה. מה זו הסתייגות? הסתייגות זו הצעה לתקן את נוסח ההצעה.

אם לא מתקבל - -

בואו נשאיר את הדיון הזה לאחר כך. הממשלה לא טוענת עכשיו נושא חדש.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 41) (הרחבת החובה של עוסקים המנויים בתוספת

השנייה לספק שירות טלפוני חינם לצרכן), התשע"ד-2014

תיקון סעיף 18ב
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 18ב(א)(1), במקום הקטע החל במילים




"שעניינה ליקויים" ועד המילים "(בסעיף זה – שירות טלפוני)" יבוא "של צרכן".



2.
תחילתו של חוק זה _ מיום פרסומו.

כמו שאמרנו קודם, אנחנו חושבים שצריך לצמצם את זה לרשימה סגורה של נושאים חשובים.

את זה כבר אמרת.

את ההצעה שלך אף חבר כנסת לא אימץ.

הקו חינם הוא הגיוני לליקויים, מעבר לזה זה עלויות מטורפות.

מה אתם אומרים ברשות להגנת הצרכן? אני לא אמון על העניין הזה.

לחברות הגז יש את המערך שפועל 24 שעות.

יש פה משהו שקצת לא ברור לי. הזמנת גז היא חלק מהשירות. זה כמו לקנות מוצר. כשאני רוצה לייצר מול החברה סוג של התקשרות ארוכת טווח, אני מרים אליה טלפון ויש לי שיחת חינם. כמה שאני ארצה הם יתנו לי כדי שאני אבצע איתם את ההתקשרות. כל פנייה היא כדי לבצע סוג של רכישה, תקני אותי אם אני טועה.

בהרבה שיחות כן. זאת הדרך שלהם למכור.

ברור כשמש לאור הירח. אנחנו מבינים אחד את השני. למה אני צריך להעניש את הצרכן כשאתם אלה שצריכים לרדוף אחריו? אתם צריכים לתת לו 4 שיחות חינם כדי שיקנה מכם את הבלון.

זה לא להעניש את הצרכן. חברות הגז שונות בכך שהצרכן יוצר איתן קשר יותר מחברות אחרות.

לשם מה הוא יוצר איתכם קשר?

על איזה נתונים את מבססת את זה לעומת חברות אחרות?

למה? הוא רוצה לקנות בלון גז. אתם לא צריכים לתת לו שיחת חינם אחת, אתם צריכים לתת לו 4 כדי שיקנה מכם. אני אעניש את מי שרוצה לקנות מכם? זה נשמע לי לא הגיוני.

זה לא להעניש.

אין פה חבר כנסת שמציע את זה, לכן אנחנו מתקדמים להצבעה.

אחרי ההצבעה על סעיף 1 אני מבקשת להעלות להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת ליצמן. אני אגיד גם מה היא צריכה להיות.

מי בעד סעיף 1, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 1 אושר

ההצעה של חבר הכנסת ליצמן לא מחייבת תיקון של הסעיף שהוצע על ידי חבר הכנסת כבל. כפי שנאמר, הסעיף היום אומר ככה: "עוסק המנוי בתוספת השנייה", כאשר אז יש מספר חובות שחלות עליו. אחת, לספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה וכו'. מה שאתה מציע זה לתקן את התוספת השנייה. התוספת השנייה לחוק, כפי שאמרתי, מונה סוגים מסוימים של עוסקים. יש 9 סוגי עוסקים שזה חל עליהם. אתה מציע להוסיף כאן את המדינה כשהיא מבצעת פעילות מסחרית.

יש עוד סעיפים בחוק שמפנים לתוספת השנייה.

התיקון האחרון הוא בעניין הזיהוי הטלפוני. הוא מפנה לתוספת השנייה.

אני חושב שאנחנו לא צריכים לעבור עכשיו על כל הסעיפים.

עוסק המנוי בתוספת השנייה, וכן הממשלה בספקה שירותים מסחריים לצרכן. זאת ההצעה שלך?

למה מסחריים? חיוניים.

החוק חל על עוסק.

סעיף 42 לחוק הגנת הצרכן.

רק בכובעה כעוסק.

נכון. אפשר להכניס אותה לרשימה הזאת בכובעה כעוסק.

לא נכניס אותה לרשימה כי יש לזה עוד משמעויות. כפי שהופנתה תשומת הלב שלי, ההפניה לתוספת השנייה נעשית בנושאים נוספים. חבר הכנסת ליצמן רוצה להכניס את הממשלה בכובעה כעוסק. אם היא מבצעת פעילות מסחרית, תהיה חובה לענות תוך 3 דקות.

זה גם אם המדינה עושה פעילות עסקית שהיא פעילות מתמשכת. הרציונל של התוספת השנייה זה העסקאות המתמשכות.

אנחנו מדברים גם על החברות הממשלתיות.

ברישא של סעיף קטן (א), בסופה יבוא: "וכן הממשלה בפעילותה כעוסק".

אנחנו מצביעים על הצעתו של חבר הכנסת ליצמן. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת ליצמן?
הצבעה

בעד – 1
נגד –2

נמנעים – אין
ההצעה לא אושרה

משהצעתך לא התקבלה, אני רושמת בשמך הסתייגות.

אנחנו עוברים לסעיף השני, לסעיף התחילה.

שלושת רבעי שנה.

זה הרבה מאוד. הפלטפורמה קיימת.

לוקח הרבה זמן.

המערכת כבר קיימת. כל העניין זה אם הם יצטרכו לענות גם ל.. זה לא שעכשיו מוציאים אותם לקורס.

אנחנו לא חושבים שצריך פרק זמן ארוך מידי, כי המערכות האלו כבר קיימות.

אני דורש שנה.

אם אנחנו מחויבים על כל פנייה, אפשר לתת - - יש פה גם אכיפה מינהלית מ-1 בינואר. ההצעה שלנו היא 9 חודשים.

הם ילמדו את הכללים הפוך. אני מציע 5 חודשים.

האם הצעת החוק הזאת תחייב את העוסקים שהצעת החוק הזאת חלה עליהם להיערכות מיוחדת, להיערכות נוספת?

כן.

למה?

צריך לחזור לכולם תוך פרק זמן מאוד מסוים. זה כרוך בהיערכות.

איזה סוג של היערכות?

כוח אדם, משאבים, הכשרה.

הגיעו פה לאיזו שהיא פשרה. ההצעה שנציע היא חצי שנה. תחילתו של חוק זה 6 חודשים מיום פרסומו. מי בעד ההצעה, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיף 2 אושר
תודה רבה לכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>