PAGE
3
ועדת הכלכלה
08/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 411>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ה (08 בדצמבר 2014), שעה 8:30

<חסכון במשאבים ומניעת איבוד מזון – פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, הצעת חבר הכנסת זבולון כלפה (לציון יום המגזר החקלאי)>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
זבולון כלפה

>
אבי פרל - מדען ראשי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יורם קפולניק - מנהל המנהל למחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ויקטור אלחנטי - המנהל למחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ורד חסקל - המנהל למחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ערן רווה - המנהל למחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

נעמה רוזנברג - המנהל למחקר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אהוד אלפרט - מנהל תחום ענפי החי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אמנון לרס - מנהל מכון לאחסון ואיכות תוצרת חקלאית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ריקי מואב - מנהלת אירועים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

איתן ברושי - מזכ"ל התנועה הקיבוצית

רון באר - מרכז בכיר השקיה, רשות המים והביוב

אדריאנה שוחט - מנהלת שיווק, מועצת החלב

מיכל קראוס - מנכ"לית מועצת החלב

איציק שניידר - סמנכ"ל מועצת החלב

ציפורה עצמון - מועצת החלב

לירון תמיר - כלכלן, מועצת החלב

ג'ולי שוקרון שם-טוב - מחלקת תכנון, מועצת החלב

רוית שנהר - כלכלנית, מחלקת התכנון, מועצת החלב

אבי יעקבי - מועצת החלב

חי בנימיני - מזכיר ארגון מגדלי ההדרים

עמיחי גלר - מנהל התארגנות מגדלים, ארגון מגדלי דגים

יוסי יעיש - מזכ"ל, ארגון מגדלי דגים

יוסי וידה - רפתן-חקלאי, פורום רפתנים צעירים

גל שוורץ - פורום רפתנים צעירים

דרור צייזלר - פורום רפתנים צעירים

פלג רודברג - פורום רפתנים צעירים

יצחק מלכה - חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

רועי בורוכוב - מנכ"ל, ארגון לחקלאות אורגנית

רזי יהל - התנועה הקיבוצית

דגן לוין - התנועה הקיבוצית

דויד היימן - מנכ"ל התאחדות האיכרים, תנועות ההתיישבות

יפרח סבלדי - חקלאי, ערבה תיכונה

חמי ברקן - יו"ר, ועדה חקלאית, ערבה תיכונה

ארל'ה דבוראי - מנהל פיתוח, ערבה תיכונה

יאיר בר-עזר - כפר חסידים

אברהם בר-עזר - כפר חסידים

סהר בר-עזר - כפר חסידים

נחמיה רפל - מזכ"ל הקיבוץ הדתי

צביקי פורת - מנהל אגף המשך של הקיבוץ הדתי

ניצה קרדיש - מנהלת חממת טרנדליינס אג טק, חברות העוסקות בתחומי פיתוחים חקלאיים מתקדמים

מאיר פופלבסקי - מנהל שוק מקומי, SCR

יובל סובינסקי - סמנכ"ל שיווק, אפימילק

חן סטפמן - מנהל אפימילק ישראל, אפימילק

נועה יוניש - מנהלת תקשורת שיווקית, אפימילק

ציון דקו - מנהל מו"פ עמק המעיינות

רועי קוצר - ראש תחום פסולת ומחזור, אדם טבע ודין

חניתה חפץ - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את התאחדות האיכרים

לאה ורון

שרון רפאלי
<<חסכון במשאבים ומניעת איבוד מזון – פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, הצעת חבר הכנסת זבולון כלפה (לציון יום המגזר החקלאי)>>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני לבוש יפה עם חליפה ועניבה, אבל ההזדהות שלי היא לגמרי איתכם. אני בן של נגר, ובתור ילד הייתי עובד בקיבוץ בחקלאות, וכשניהלתי את המדיניות החקלאית של הבנק העולמי הדבר שהערצתי זה אנשים שקרובים לקרקע. אם יהיו אנשים שקרובים יותר לקרקע ופחות כאלה שהכול בשבילם זה איך להופיע ו"אני" ו"אני" שיודעים זה לטווח ארוך ולא לטווח קצר, אז יכול להיות שהמשיח שמתמהמה לבוא אולי ישקול את זה יותר ברצינות כשיתייחס לעם הזה יותר ברצינות.

אני מודה לידידי זבולון כלפה. אני מאוד מעריך את זבולון. אני לא מתווכח על הדעות איפה יעברו הגבולות. הוא איש שורשי, איש אמיתי, איש הגון. מסוג האנשים שבאים לכנסת לא רק בשביל הקריירה האישית או לחתוך איזה כרטיס. לכן לכבוד לי שאתה יושב-ראש השדולה. אני רואה פה את היופי של פרי הארץ. לא צריך לדבר על הפאר של החקלאות הישראלית, על היצירתיות. אמרתי גם שבבנק העולמי הישראלים היו מובילים בכל נושא. החוכמה שנוצרה כאן עברה לכל העולם. הבעיה היא שהחוכמה שנוצרת כאן, לעיתים לא נותנים לה את הביטוי כדי שגם הארץ הזאת לא תהיה רק של ספקולנטים ואוליגרכים, אלא גם ארץ שמצד אחד בונים תעשייה, ומצד שני יש לה חקלאות ראויה. ההמצאות, הפיתוחים והמכונים הנהדרים – חלק מזה גם זכיתי במכונים באוניברסיטת "בן-גוריון", כמובן ב"וולקני" ובכל המקומות האחרים. התקווה שלי היא שאנחנו בתקופת מעבר היסטורית, שבתוך המשבר החמור שהציונות עוברת עכשיו בעניין הערכיות שלה והמוסר שלה והדרך הקלוקלת שהיא הלכה בה כבר תקופה ארוכה – במידה שתהיה חזרה בתשובה, תהיה חזרה למדינה שמעריכה ונותנת ביטוי לחקלאות לא רק בעולם, אלא גם בארץ; שדואגת שלא רק אוליגרכים יובילו את ישראל לא בתעשייה וגם לא בחקלאות. לתת מקום גם לאפקט של תשואה לגודל. אבל מצד שני חקלאים מסורים שרוצים שגם הילדים שלהם שרוצים להמשיך שהמדינה לא תפגע בהם, וייתנו להם את התנאים.
אז אני מצדיע לכם. אני תמיד הייתי חייל של החקלאות, אבל בצורה הגונה ורצינית. אני אולי אחד מהמפא"ניקים שנשארו כאן שמאמין שצריך לעשות דברים בפשרות, אבל אסור להתפשר על הדברים הערכיים; והגינות ומוסר זה תנאי הכרחי לקיום המדינה הזאת. אז אני מאוד מודה לזבולון. אנחנו נשב היום גם על תקנות החלב, ונמשיך לעשות את הדברים. אני לא יודע מה יקרה פה בעתיד, אבל אני מקווה שישראל לא תהפוך להיות מדינה רק של "אקזיט" שבה לוקחים את כל ההשקעות האדירות שהשקענו בצבא ובאוניברסיטאות באמצעות כמה ילדים מוכשרים ואותם 50 מחוברים. סך הכול מנפיקים אותם ולא לא בונים שום second stage, לא בונים שום ערך. פה צריך לבנות גם חקלאות וגם תעשייה, וש-5% מהסטרטאפים שחלקם בחקלאות יהפכו גם ל-second stage כדי שיעסיקו עוד 100-50 איש, ולא רק אותם 50 איש יהפכו להיות אדוני הארץ.
אדוני, בבקשה.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ברוורמן. אני מודה לך על הנכונות ולצוות של הוועדה. אני אקצר מאוד כדי לתת לחברים להציג את הדברים. אני מברך על ההזדמנות הזאת. לצערי, כשתיאמנו את הדברים איש מאתנו לא ידע מה צופן לנו היום הזה. הדברים תוכננו לפני זמן רב מאוד. אבל נראה לי שאנחנו צובעים בצבע אמתי את המציאות האמתית. המציאות האמתית זה מה שיש פה, החיבור הזה – החיבור אל האדמה ואל העשייה הזאת בגלל התוצרת הנפלאה שאנחנו רואים פה ובחוץ. אלה הדברים האמתיים. כל הדברים האחרים זה כותרות בצלופן למיניהם. אני אשמח מאוד שנתחיל בדיון, אז אם אפשר שמיכל תפתח בדברים.

מיכל קראוס, מנכ"לית מועצת החלב, בבקשה. אני מבקש בקצרה.

אני אשתדל לקצר. אדוני היושב-ראש, יושב-ראש השדולה החקלאית – האמת היא שחשבתי שיהיו פה גם קצת חברי כנסת, אז כתוב לי "חברי כנסת" - -

את יכולה להגיד.

חברי כנסת ואורחים יקרים, היום הזה אינו מובן מאליו עבורנו. דווקא בימים אלו, ימי בחירות וסערות פוליטיות ועדות הכנסת ושדולת החקלאות מוצאות זמן להקדיש לדיון מהותי על מגזר החקלאות. סוגיות רבות מלוות את ההתיישבות ואת המשק החקלאי: יוקר המחיה, רגולציה, שמירה על קרקעות ועוד. מאחורי נושאים כבדי משקל אלו עומדים אנשים, משפחות ותעשייה שלמה שמסבה לישראל גאווה רבה בעולם. אנחנו כחברה ישראלית צריכים לשוב ולראות באנשים אלו שהם אבן היסוד של המפעל הציוני, החקלאים שלנו שמשלבים חקלאות, טכנולוגיה והייטק – היהלום שבכתר.
כמי ששורשיה נטועים עמוק בהתיישבות העובדת ופועלת תקופה ארוכה בתפקידי ניהול בכירים בסקטור ההתיישבותי, אני יכולה להעיד שהחקלאות בישראל עשתה כברת דרך משמעותית מאוד בתחומי הטכנולוגיה, איכות הסביבה וקידום ההון האנושי. את כל זה עשתה ההתיישבות בלי להתנתק מהשליחות הציונית שבשמה עלתה על הקרקע.

החקלאות בישראל התפתחה על רקע אידיאולוגי של יישוב הארץ ושמירה על השטחים. מה שהיה נכון אז נכון גם היום. אין ואקום. קרקע לא מעובדת אינה נשארת ריקה. כל הזמן אני אומרת שבלי חקלאות אין התיישבות, ואם לא תהיה התיישבות לא תהיה שמירה על קרקעות, קרקע לא תהיה מדינה.
מהחקלאות בישראל, אדוני היושב-ראש, לא נעשים עשירים. אבל חקלאות היא עוגן כלכלי עבור מאות יישובים בישראל ובעבור אלפי משפחות בפריפריה. עבור מדינת ישראל החקלאות היא עוגן ערכי המשרת גם מטרות ביטחוניות.

אנחנו בעצם מפתחים את החקלאות על רקע התמודדות עם קושי ומחסור. מתוך ההכרח להתמודד עם אתגרים אלו וכפתרון להם התפתחה בישראל חקלאות חכמה, מתקדמת, יצירתית, טכנולוגית ופורצת דרך. זה בעצם מהות הדיון היום – נרצה להציג את ההתפתחויות בתחומים הטכנולוגיים. חלק מהדברים אנחנו רואים מול העיניים, אבל חלק מהם נראה במצגות.
מתוך הצורך להתמודד עם מחסור במים ועם תנאי אקלים מדבריים התפתחו בישראל חברות מובילות לטכנולוגית השקיה וניטור. הבאנו לעולם את מהפכת ההשקיה בטפטוף אשר שינתה את מפת החקלאות העולמית.
בתחום בעלי החיים ישראל הפכה למעצמת ידע וטכנולוגיה. כיום אני מכהנת כמנכ"לית מועצת החלב. אני גאה להגיד שהרפת הישראלית היא המובילה בעולם. הפרה הישראלית היא שיאנית החלב וגם כאן הכול התחיל בצורך להתמודד עם תנאי אקלים קשים שחייבו את החקלאי הישראלי להשקיע שנים של מחקר והשבחה גנטית כדי שהפרה תוכל – למרות תנאי מזג האוויר – לספק חלב לאורך כל השנה באיכות ובכמות הרצויה. על אלו נוספו הצורך להיות מסוגלים להתמודד עם מחירי מזונות יקרים אשר חייבו השקעה ופיתוח בתחומי ההזנה והממשק.

מיכל, כולנו פה מכירים. תני לחבר'ה שלך להתבטא.

אל תוותרי.

לכבוד היושב-ראש אני מוותרת.

אוהבים אותך, מיכל.

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, אורחים יקרים, לפני שנעבור להציג לכם טעימה מהחידושים הטכנולוגיים בתחומי החקלאות אני מבקשת לשוב ולהודות על הבמה שנתתם לנו היום כאן, ולסיים בבקשה, כי גם בבית הזה ייתנו לחקלאות הישראלית את המקום ששמור לה בעולם כולו, וימשיכו לעודד ולהשקיע בחקלאות כי היא עדיין הבסיס לקיומנו בארץ הזאת.

אמן. תודה למיכל.

חדשנות בענף הרפת, גרשון גולדנברג מ"תעשיות לכיש".

לי יש שני כובעים: אני תעשיין משדרות שמעסיק 100 עובדים, מפתח ומייצר מערבלי מזון בתחום ההזנה. אנחנו מייצאים למעלה מ-90% מהתוצרת, ואחת המדינות החשובות ביותר שאליה אנחנו מייצאים היא סין. כמה מילים על סין: החברה Bright Dairy מוכרת לכם? זאת החברה שרוצה לקנות את תנובה. מרכז המזון בשנחאי הגדול ביותר של Bright Dairy הוא של תעשיות לכיש. הוא נבנה לפני ארבע שנים. החברה Sun Yuan בסין היא החברה שתפוקת החלב שלה היא הגדולה ביותר בסין, כ-11,000 ליטר. לקוח עיקרי שלנו קנה את המכונות המתקדמות ביותר. הסוד – יזמות וטכנולוגיה. שתי המילים האלה הולכות יחד. אם יש לך שתי התכונות האלה אין תקרת זכוכית, אין גבול. אנחנו השקענו ומשקיעים המון כסף בטכנולוגיה. "תעשיות לכיש" המציאה בשנת 81' את הסלף הראשון בעולם. ב-2008 הבאנו את הסלף הממוחשב הראשון בעולם. הסלפים האלה פועלים בסין בהצלחה מרובה מאוד ובעוד 40 מדינות בעולם. אני גאה להיות חלק מתעשיית החלב הישראלית מפני שאנחנו תורמים את תרומתנו לתפוקה האדירה של הפרה הישראלית. אז אנחנו גם תעשייה וגם חלק מהחקלאות.

גרשון, שאפו. 2.5 דקות. תודה.


יאיר מחברת S.C.R, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. שמי יאיר, אני מנהל השוק המקומי של חברת S.C.R. זאת חברה ישראלית שקיימת משנת 76' ומתעסקת במערכות חליבה ממוחשבות ומתוחכמות. אנחנו עוסקים גם בעולם הרפת מאז היווסדנו. 90% מהפעילות שלנו היא בחו"ל. כיום החברה מונה כ-320 איש, מתוכם 280 בארץ עם מרכזי ייצור, פיתוח ושירות בארץ. יש עשרות אלפי רפתות בעולם שהשתמשו בטכנולוגיה שלנו, ומיליוני פרות שנושאות את התגים ואת מערכות האינפורמציה שלנו.

מה הדבר המיוחד שלכם?

אנחנו מספקים לרפתן בארץ ובעולם אינפורמציה. האינפורמציה הזאת מאפשרת לרפתן לקבל החלטות מושכלות, מקצועיות. אנחנו מנטרים את פעילות הפרה ואת מה שקורה ברפת. בעזרת הטכנולוגיה שלנו שכוללת תגים שנמצאים על הפרה ונותנים אינפורמציה וסנסורים שנמצאים ברפת – מדי חלב וכו' – הרפתן יכול לקבל החלטות יותר מושכלות לגבי הפרות שלו. למי זה טוב? זה קודם כול טוב לרפתן כי זה מאפשר לו גם לשפר את איכות החלב וגם להוזיל משמעותית את עלויות הייצוא. הסלוגן שלנו: make every cow come. כל פרה נחשבת. ברור לגמרי שככל שנייצר יותר חלב עם פחות פרות במצב בריאותי טוב יותר, ייטב; שנית כמובן, הניטור הצמוד של הפרות מועיל לפרות, משפר את איכות החיים שלהן ומשפר את הבריאות שלהן וכתוצאה מכך גם משפר את התפוקה שלהן ומקטין את המחלות שלהן, שיעור התמותה ושימוש בהורמונים. שלישית זה טוב לצרכן. בסופו של דבר ככל שנדע לשפר את אמצעי הייצור זה גם יתבטא במחיר החלב. בסופו של דבר זה גם טוב לעולם. ברור שככל שנייצר את אותה כמות עם פחות פרות או כמות גדולה יותר עם אותן פרות ככה גם האקולוגיה סביבנו תרוויח. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך, יאיר.

התחלנו עם ענף הרפת כי הנושא הבא בוועדה יהיה תקנות החלב. אחרון הדוברים בנושא החלב הוא חן סטפמן מ"אפי מילק".

בוקר טוב. אני חן מחברת "אפימילק" מקיבוץ אפיקים. אנחנו רוצים להעביר כאן שני מסרים עיקריים: המסר הראשון הוא שבכל דבר שמדינת ישראל עושה היום בעולם היא מביאה קודם כול את החקלאות שלה. אני אישית, ולא מעט מהאנשים שיושבים כאן, כולל גרשון, היינו בלא מעט פרויקטים בינלאומיים וייצגנו בהם את המדינה כפרונט, כדבר ראשון שקרה בעולם. לקחנו את מודל החווה הישראלית ויצאנו לחו"ל, והבאנו את כל החברות שנמצאות כאן. כל החברות שנמצאות כאן שותפות לפרויקטים בינלאומיים שההתחלה שלהם היא התחלת הדיפלומטיה של מדינת ישראל.

ברושי, בוא, שב כאן.

ברושי. הוא לא רואה.

ברושי, אתה עיוור או גם חירש? בוא, שב כאן.

ככה לא מדברים לקראת פריימריס.

פריימריס? אני לא בונה על קבלני קולות כבר מזמן. אני בונה על אנשים, לא על קבלני קולות. זה הרס את כל המפלגה הזאת. צריך לבטל את הפריימריס המושחתים האלה.

חדשנות: אני הייתי רוצה לאחל לכל אחד מאתנו שתהיה לנו היכולת לקבל את רמת הבריאות והתזונה שמקבלת היום פרה במדינת ישראל. הלוואי שאותי היה רואה רופא פעם בשבוע, והלוואי שאותי תזונאי היה בודק פעם ביום.

יש פה אנשים שהם בגיל מבוגר. היה סרט נפלא כשאנחנו גדלנו בשם "מונדו קנה" – "חיי כלב". סרט דוקומנטרי מדהים. יש מקומות בעולם שכלבים חיו כל-כך טוב, ובני אדם חיו בזבל.

אז חיי פרה הם חיים טובים יחסית, בייחוד במדינת ישראל ובייחוד כשאנחנו שומעים עכשיו את כולם שמנסים לקום עלינו ולדבר על רווחת בעלי חיים. הייחודיות שלנו כחברת "אפימילק" היא בפיתוח ובייצור של סנסורים שיושבים על הפרה ועל החלב. בסופו של דבר מביאים לרפתן את היכולות לנהל את הרפת, אבל לתת רווחה לפרה.

האם הפרה שלנו מרגישה טוב או לא מרגישה טוב? התחום השני הוא ניטור מרכיבי החלב – שומן וחלבון. שלוש פעמים ביום אנחנו מביאים פרופיל שומן וחלבון למנהל הרפת. פעם בחצי שנה אני מקבל את זה אצל הרופא – פרה, שלוש פעמים ביום. הדבר האחרון: היכולת שלנו לעקוב אחרי תהליכי חליבה, ולדאוג שכאשר אנחנו מוציאים את החלב מהפרה אנחנו מוציאים אותו נכון, בצורה המהירה והבריאה ביותר. תודה.

תודה רבה. אנחנו עוברים מהחלב. אני רוצה לשמוע את פרופ' יורם קפולניק. ועדת הכלכלה הייתה אורחת במכון וולקני. אתם עושים דברים גדולים. אתה רוצה לומר כמה מילים בשלוש דקות? אחרי יורם נרשם ד"ר יואב זייף מ"נטפים" לגבי מערכות השקיה חדשניות; לגבי צילום תרמי – ד"ר ויקטור אלחנני; חיישן למטעים – ד"ר ערן רווה, מנהל מחקר חקלאי.

אדוני היושב-ראש, הרשימה נסגרה.

בבקשה, אדוני.

שמי יפרח סבלדי, אני ממושב צופר בערבה. אמנם אני גם חקלאי, אבל אני גם איש מיכון, ואני מאוד קשוב לטכנולוגיה. אני רוצה לדבר על חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. המדינה מעניקה לחקלאים על מיכון וטכנולוגיה 40%-20%.

לא בכל האזורים.

אני מתקומם על זה שבחוק אין סעיף שאומר שהמענקים האלה יינתנו רק למפעלים שמייצרים את תוצרתם בארץ ולא למפעלים בחו"ל. גם ממשלת ארצות-הברית שנותנת 3 מיליארד לישראל אומרת שאם אנחנו רוצים שלושה מיליארד נקנה אצלם כדי לקדם את הכלכלה שלהם ולא את הכלכלה של מישהו אחר. האבסורד הגדול הוא שמישהו קונה במענק של מדינת ישראל כלי בחו"ל – באנגליה, בצרפת או בכל מקום אחר – ואותה מדינה מחרימה אחר כך את התוצרת של אותו חקלאי. זה אבסורד שחייב להיפסק. אני פניתי למשרד החקלאות וגם למשרד הכלכלה, וקיבלתי תשובות מזלזלות בלשון המעטה. אני מקווה שפה ירימו את הכפפה ויוסיפו סעיף קטן: רק לתוצרת ישראל.

תודה. אני מוריד את ד"ר יואב זייף, ואני עובר לצילום תרמי – ד"ר ויקטור אלחנטי. בבקשה.

שלום. אני רוצה להציג לכם טכנולוגיה שקשורה לתחום של חקלאות מדייקת. זה תחום עיבוד שטחים לפי הצורך ולא לפי הממוצע. היום יש לנו אמצעים טכנולוגיים לווייניים, מוטסים או קרקעיים שיכולים לחוש דברים שאנחנו לא רואים בעיניים. למשל, טמפרטורת העלווה יכולה לתת אינפורמציה על כמות המים; אפשר לנהל השקיה לפי זה; אפשר למצוא תקלות השקיה שיש במערכות השקיה. כך שאפשר לקשור את היתרון שלנו בטכנולוגיה המתקדמת בישראל יחד עם חקלאות, ואז ליצור דברים שהם על גבול השמים. הדבר השני מעבר לחקלאות שמשתמשת בצילום תרמי, אפשר להשתמש בצילום ספקטראלי – אזורים שהעין שלנו לא רואה; ואפשר למפות דשן עם כמות חנקן בעלים כדי לנהל דישון בצורה חכמה יותר; לבנות מפות של צורך להזנה ולא לדשן שלא לפי הצורך. העתיד זה לנסות לעשות את זה גם למזיקים ולמחלות – זה החלום של החקלאים.
מעבר לכך שאנחנו יכולים להסתכל על כל צמח וצמח ולתת את מה שדרוש לו אנחנו עובדים גם בנושא של בעלי חיים שהוא מאוד רלוונטי עכשיו. חלק גדול מהטכנולוגיות שיש בחברות ששמענו פה נולדו במכון וולקני. על כל פרה מסתכלים היום בזכוכית מגדלת.

דבר אחרון רק כדי להמחיש את הידע ואת החוזק שיש למדינת ישראל בנושא הזה – בשנה הבאה הכנס האירופי בתחום הזה מתארח בישראל, ואני מזמין אתכם ביולי לבוא למכון וולקני לכנס האירופי והבינלאומי של חקלאות מדייקת במכון וולקני.

נבוא.

פרופ' קפולניק, בבקשה, אתה רוצה להוסיף משהו?

שלום. פאר החקלאות שהגענו אליה מלווה המו"פ. יושב אתנו כאן המדען הראשי של משרד החקלאות שהוא המוביל של המו"פ היום. ההמשכיות הזאת לכל הדורות היא שהולידה בסופו של דבר את התוצרת. אנחנו יודעים שמבחינה כלכלית יש בעיה, ואני סומך על האנשים שיושבים כאן סביב השולחן שיעשו את התיקון או כמו שקראת לזה "חזרה בתשובה" כדי שבסופו של דבר חקלאי יוכל להתפרנס מעמל כפיו.

תודה. חיישנים למטעים – ד"ר ערן רווה.

בוקר טוב. אני אתן פה שלוש שקופיות על חיישנים במטעים. השקופית הראשונה – למה צריך את זה בכלל? למי זה טוב? למי שלא יודע ב-50 השנה האחרונות העולם נכנס למשבר מים. הבצורות הוכפלו, כמות המים שאנחנו שואבים שולשו, כמות השטחים שאנחנו משקים לחקלאות גם הוכפלו. מחיר החקלאים בארץ – מי שמגדל מטעים יכול להגיע למצב ששליש מעלויות הגידול זה כמות המים שהוא משקה בה את המטע שלו. כרגע אין בנמצא אף בקר השקיה שלוקח החלטות נכונות, לפי מצב הצמח, כמה לתת. אנשים משקים לפי טבלאות, ואם יש משהו בשוק זה משהו שנותן גרפים שהחקלאי צריך לנסות להבין כמה להשקות, וזה משהו ממש מנותק מהמציאות.

מה פיתחנו? פיתחנו בקר שמודד רטיבות גזע באופן רציף. זאת טכנולוגיה מאוד פשוטה – מודד הולכה חשמלית של הגזע. זה לא עולה יותר מ-100 דולר חיישן כזה. השכל הוא בניתוח הגרף שיוצא מהחיישן הזה. זה נראה כמו עקומת מניות בבורסה – שיני מסור עולות ויורדות. הטריק הוא לדעת לזהות את שינוי המגמות לפני שהעץ מתייבש או כמו בבורסה – לשנות את שינוי המגמה לפני שקורה המשבר, ואז להשקות. הדבר הזה מאפשר לחסוך 30% מכמות המים שמשקים המטעים וכמובן, בדשן שמגיע יחד עם המים.
בשקופית האחרונה – מי שמע על הדבר הזה? זה פורסם בכל אתרי החדשות בעולם, למעלה מ-150 אתרי חדשות: סקיי ניוז, פוקס ניוז, בארץ ובעולם כולם שמעו. מי נהנה מזה? חקלאי ישראל. לדוגמה "מהדרין", חברה הכי גדולה של מטעים בארץ, שיש לה 40 אלף דונם חוסכת כל שנה מיליון קוב מים, כלומר מיליון שקל רק על מים כתוצאה מהדבר הזה. תודה.

ד"ר רווה, יוצא מן הכלל. גרשון, אמרת, יזמות וחדשנות, אבל צריך גם ניהול. לפעמים רק ממציאים, ואז את הפירות לא אנחנו קוטפים. צריך עוד משהו כדי שההנאה תהיה לציבור גדול יותר ולא רק לציבור קטן.
ציון דקו, בבקשה.

שלום לכולם. לי קוראים ציון דקו, אני מנהל מו"פ עמק המעיינות. אני רוצה לומר כמה דברים על המו"פים הפריפריאליים. יש שמונה מו"פים פריפריאליים בארץ. אנחנו נמצאים בפריפריה ומנסים לעזור למגדלים שלנו לשפר את התוצאות שלהם. אנחנו מו"פ יישומי, פחות מחקרי, ועוברים צעד אחר אגודל סביב המגדלים. אנחנו מסירים חסמים, ומנסים ליצור הזדמנויות. המצגת שלי משום-מה לא מופיעה כאן, אבל אני אסביר מה יש. אני אציג ארבע דוגמות איך אנחנו עוזרים למגדלים שלנו. א', ענף התבלין שלנו זה ענף מאוד מתקדם. כדי לחמם בזיליקום צריך חשמל, צריך דלק, צריך קונסטרוקציה. הסיפור הזה יקר ומזהם, אז החלטנו לעשות את זה פשוט יותר. יש לנו הרבה שמש – ניקח את השמש, נאגור אותה בתוך המבנה, וכך נחמם, וניצור מצב טוב לגידול הבזיליקום. עשינו את זה באמצעות שרוולי מים כמעט בלי השקעה שוטפת.

שנית, מי שלא יודע, אצלנו בחוות עדן בעמק המעיינות מגדלים את התמר הגדול ביותר בעולם. תבואו לראות –הוא נמצא פה בתערוכה אז אתם תראו אותו. אנחנו מדברים על תמר בגודל של 8-7 סנטימטר, כמעט כמו כף היד.

הגודל קובע?

הגודל קובע כי העין קונה.

איזה זן זה?

תבואו אלי ותראו.

הדבר הכי חשוב הוא שהוא לא מתוק כמו המג'הול, הוא חצי מתוק לעומת המג'הול. לכן, כנראה, יש לנו בשורה לאוכלוסייה מאוד גדולה.

הדבר הבא שאני רוצה להציג – חממות עם מצע מנותק. מצע גידול מנותק משפר לחלוטין את הגידול עצמו. ברגע שאתה מנתק את הקרקע ושם מצע, אתה שולט על הגידול בפנים. לדוגמה, בחממות של גידול אצלנו של 15-10 טון עגבניות הגענו ליבולים של 35-30 טון בצורת העבודה הזאת.

דבר אחרון – ענף המדגה בעמק המעיינות הוא ענף גדול מאוד. זה ענף מאוים מכל מיני כיוונים. אנחנו עושים פעילות מאוד גדולה לשפר ומתחילים לדבר גם על מתקנים אינטנסיביים לנסות לחסוך מים ולהגדיל את היבול.

יפה. תודה רבה.

ד"ר ניצה קרדיש מחברת "אג טק", בבקשה.

שמי ניצה קרדיש, אני מנהלת את חממת "טרנדליינס אג טק" שמשקיעה בטכנולוגיות חדשניות בשלב הראשוני שלהן. הטכנולוגיה שרצינו לדבר עליה פה היא חברה בשם "מירובוט" שפיתחה זרוע אוטומטית לחליבה. כל תהליך הפיתוח שנמשך כשנתיים וחצי נעשה אצלנו בחממה. אחת הראיות עבורנו שאנחנו פונים לציבור הנכון ועונים על צורך אמתי הוא שמשקיעי ההמשך הם רפתנים. הם יושבים פה, והם הביעו אמון בטכנולוגיה שלנו, וכעת אחרי השקעה נוספת המשקיעים ממשיכים לפתח את הטכנולוגיה. אני אשמח שתוסיף מילה על זה, יאיר.

אני יאיר בר-עזר מכפר חסידים. כמו שאתם יודעים כתוב בתורתנו הקדושה 16 פעמים "ארץ זבת חלב ודבש", אז כנראה, צריך להמשיך ולהשקיע גם בחלב וגם בדבר של התמרים של ציון. אנחנו זיהינו את הפיתוח של טל ברקת בחממה של הזרוע הרובוטית. אין כזאת בעולם. השבוע חזרתי מתערוכה בהנובר, והמתחרים יהיו רק בעוד עשר שנים במקום שאנחנו נמצאים בו. אנחנו מקווים שבעוד שלושה חודשים יהיו לנו שלושה אב-טיפוס שעובדים ברפת.

שאפו.

התחייבנו שהפיתוח והייצור יהיו בישראל.

תודה רבה. רזי יהל מהתנועה הקיבוצית, משדה בוקר.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לחבר הכנסת זבולון כלפה על האירוע הנועז בסיטואציה הנוכחית ובהתראה כל-כך קצרה. מבטים לשמים זה בסדר, אבל בכל זאת – כל הכבוד.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת גם אם זה יישמע קצת דביק – אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, שבעמידתך היוצאת מן הכלל שלא זכור לי כמוה, ניהלת ישיבות ועדת כלכלה בתחום החקלאות ובתחומים שקשורים אלינו, ההתיישבות הכפרית בעיקר, בצורה ש- לעזאזל – אי אפשר לבוא בטענות לכלום. על כך אנחנו מוקירים ומודים לך מאוד.

במעבר חד אני מתריע. אני לא רוצה להשבית שמחות, אבל אני צריך להתנסח בזהירות כי למי שלא יודע, החקלאות הישראלית הצמחית בשטחים הפתוחים ובחקלאות האינטנסיבית כאחד נמצאת על עברי פי פחת. אנחנו במצב קטסטרופלי שבו התשומות עוברות את התשואה שהחקלאי מקבל. תראו את הדברים בצורה גורפת: קו המגמה של הרווח – אם קיים – הולך ויורד בצורה ליניארית תלולה. מצד שני, להזכיר לכם שקו המגמה של התפוקה כמעט בכל ענפי המשק הישראלי במושבים ובקיבוצים עולה. על כך ראוי לתת את הדעת, אדוני היושב-ראש, לפני שאנחנו או-טו-טו מחליטים להיכנס למאבק על הדבר הכי יקר לנו, במדינה.

תודה רבה לך, רזי. ד"ר אמנון לרס ממכון וולקני.

תודה. אני רוצה להצביע על נקודה אחרת. עד עכשיו דיברנו על ייצור מזון. אני רוצה שתסתכלו על כל התוצרת פה ותחשבו ששליש מהתוצרת פה נזרקת לפח. במדינת ישראל כ-30% מהתוצרת הטרייה אובדת מהקטיף ועד שהיא מגיעה לפה שלנו מכל מיני סיבות. במדינות מתפתחות זה מגיע ל-50%. זה נושא מאוד חשוב, ואנחנו עוסקים בזה באינטנסיביות במכון וולקני.

על הארכת חיי מדף?

אני מדבר מרגע הקטיף, בהובלה, באחסון ברשתות השיווק. בארץ, כנראה, ברשתות השיווק זה קורה בצורה מאוד גדולה. יש לזה משמעות לסביבה ולכלכלה. אנחנו יכולים לחסוך מאוד. במקום להשקיע בהגדלת הייצור בכמה אחוזים – להוריד 30% מהתוצרת שהולכת לאיבוד.

מה אתם עושים בנידון?

אנחנו מפתחים טכנולוגיות שונות. אני אתן לכם דוגמה פשוטה. לא תמיד זה רק טכנולוגיות חדשניות במובן הטכני. לפעמים זה רק מחשבה. תפוחי אדמה בבית זורקים לפעמים כי יש נבטים. עד לפני כמה שנים היו משתמשים בחומר שנקרא CIPC, שהוא חומר מאוד לא בריא. חוקר אצלנו במחלקה במכון וולקני משתמש בשמן מנטה במינונים מדויקים. זה חומר ידידותי שאנחנו אוכלים ושותים אותו. הוא מיושם היום בחדרי אחסון גדולים ומונע את הבעיה. יש טכנולוגיות אחרות, אבל זאת דוגמה לטכנולוגיה פשוטה שיכולה לפתור בעיות. כל חיסכון קטן אחרי הקטיף – יש לו משמעות מאוד גדולה. תודה.

תודה. רועי קוצר מאדם, טבע ודין, בבקשה. אחרי זה לא אחסר זורע.

אני אדבר בכמה משפטים על נושא אובדי המזון כי זה נושא שעסקנו בו גם בעבודת מחקר שאנחנו עושים באדם, טבע ודין וגם בשולחן עגול שעשינו בנושא הזה. מתוך כ-4 מיליון טון של פירות וירקות שמשווקים בשנה למעלה מ-40% הולכים לפח. אני מחזק את מה שאמנון אמר פה. כ-30%-20% מגיעים עד הצרכן, וכ-20% אצל הצרכן. יש הרבה בעיות שזיהינו בדרך. אחת הבעיות היא מדדי איכות. היום בעצם אין מדדי איכות, ומי שקובע אותם זה רשתות השיווק. אני לא אנקוב בשמות, אבל הם חלק גדול ומרכזי בשוק, והם קובעים לחקלאים גם את המחיר, גם את המועד שבו הם יביאו את התוצרת, כמה הם יביאו. בעצם החקלאי כמעט חסר אונים מולם. בעיה נוספת היא פערי השיווק שהולכים ומצטמצמים ומשאירים לחקלאים מעט מאוד רווח. אז קורה מצב שחקלאי נשאר עם תוצרת במחיר שלא יכול לעמוד בשוק, ואז תפוחים נשארים על העץ, דובדבנים נשארים על העץ וגם קלמנטינות. הרבה תוצרת נשארת על העץ כי לא קטפו אותה כי המחיר פשוט נמוך. זה נובע לא בגלל שהמחיר נמוך ריאלית, אלא מכיוון שהרשתות פה מכתיבות פערים מאוד גדולים. אצל הצרכן, כמובן, זה קשור לתרבות השפע ותרבות הצריכה, לכן הרבה תוצרת נזרקת לפח. זה עניין של חינוך ושל הסברה. לדעתנו, מישהו צריך לקחת את הנושא הזה כנושא מרכזי; שתוקם רשות שאחראית על המזון בארץ ותטפל בנושאים האלה. היום זה נופל בין הכיסאות. המשרדים שעוסקים בזה לא מחוברים זה לזה לא בחוקים ולא בתקנות.

רק להרגיע אותך – בכל תחום בממשלות ישראל, ולא רק בממשלה הזאת, הדברים לא מחוברים זה לזה. למה אתה חושב שישראל היא בתחתית העולם השלישי בזמן אישור בנייה, בבלגן בעסקים ובשחיתות בצמרת? כי כל שר עובד לעצמנו. אין צוות, ובאמצע נכנסים עודף יועצים משפטיים. לכן זאת הבעיה. הבעיה היא בכל מקום שאתה עומד. אם מישהו מכם היה מנהל את העסק שלו כשאין לו דרך וצוות התוצאות הן כאלה.

אל תדאג, אדם, טבע ודין מנצלים את הסיטואציות האלה.

ברושי. עד עכשיו הוא היה שקט - -

לא יכול להיות שפה יהיה כל-כך שקט. הם מפריעים להתיישבות לצמוח ולגדול.

אני שמח שחזרנו לכנסת.

קצת חבל ששולחן עגול כזה שכולל את כל משרדי הממשלה הקשורים – גם כלכלה, גם חקלאות, גם בריאות, גם רווחה – שהרי התוצרת שלא הולכת לצרכנים יכולה ללכת לנזקקים – חבל שזה מתבצע אצלנו וצריך להתבצע פה.

תודה, רועי. ד"ר אבי פרל, אתה רוצה להוסיף משהו?

יש לי מצגת, השאלה אם יש לי זמן.

קצרה.

אם זה 3-2 דקות זה בסדר.

זה יותר מ-3-2 דקות.

אז נעזוב את זה עכשיו?

זה חבל.

כמה, אבי?

אני אתחיל, ותפסיקו אותי.

אני אפסיק אותך. ד"ר אבי פרל, המדען הראשי, בבקשה. אחרי אבי פרל אני אתן לאבו וילן לדבר. אחרי כן איתן ברושי, ואסכם.

מתוך ידיעה שאחרים ידברו פה על הקדמה הישראלית בטכנולוגיות בנושא איבוד מזון, אני בחרתי להציג בקצרה מה העולם עושה בכיוון הזה כדי שתוכלו להתרשם מהפעילות במקומות אחרים, ואולי גם נלמד מזה. אין ספק שאיבודי מזון הוא הנושא החם ב-2014. בארצות-הברית 40% מהמזון מתבזבז, 165 מיליארד דולר לא מגיעים בכלל לשולחן ומגודלים. עיקר האיבודים הם ברמת המשווק והצרכן. אחד הדברים שהם פיתחו זה מה שנקרא fresh paper – טכנולוגיה חדשה: חתיכת נייר ששמים מתחת לפירות ולירקות שהיא חומר אורגני, טבעי לגמרי; פיסת נייר אחד שמניחים במגרה במקרר, בקערת פירות או בקרטון התוצרת מאריכה את חיי המדף של המוצר הזה פי שניים עד פי ארבעה. שלא לדבר על 1.6 מיליארד אנשים בעולם שחיים בלי מקררים, וזה פתרון גם לבנקי מזון שמספקים מזון לעולם המתפתח או לאנשים שאין להם יכולות קירור. יש פה מהפך. פיסת נייר, והתותים לא נרקבים בשום צורה.

אנחנו רגילים לקנות חבילות ענק של מזון. דוחפים לנו אריזות ענקיות, וחצי מהדברים לפעמים נזרקים מהבית. מה יקרה אם מכולות בעתיד ימכרו תזונה ליום אחד? זה נקרא "שינויים בהרגלי הצריכה". המכולת של העתיד – אפשר להזמין אפרסק אחד, בננה אחת. מכולת העתיד הזאת תעבוד גם היום. IBM מתחבר ל"אמזון" שכולכם מכירים, ויש Amazon fresh. אתה מזמין יום-יום און-ליין את הצריכה היומית. העיקרון הוא "zero waste" policy. זאת אומרת בלי לצאת מהבית אתה מקבל תוך חצי שעה את האספקה הביתה, ואין מצב שזורקים חצי מהמקרר.

אבל קיבלת זיהום אוויר מתנועה כזאת.

אני אשמח שלא תפריע לי עכשיו.

איבודי מזון, תקנה יופי – חלק ענק מהתוצרת החקלאית, הוא טרי, הוא בריא, לא רקוב, אבל נראה פשוט לא רגיל ונזרק. איבודי מזון – תקני יופי. רשתות מוכרות פירות יפים. מה יקרה אם נעשה מה שעשו אחרים בעולם שהקימו רשתות שמאפשרות למכור פירות שהם פשוט לא יפים?

ב-Daly male האחרון ב-18 ביולי, 30% חיסכון באיבוד מזון – רשתות הסופרמרקט בצרפת הסכימו להכניס למכירה את כל הפירות והירקות שנראים קצת מעוותים. כך יש 30% ירידה באיבודי מזון.

אותו דבר ב"טסקו". "טסקו" זורק כמויות ענקיות. ברגע שהאנגלים הסכימו ב"טסקו" להכניס פירות מעוותים לשיווק 300 אלף טון של תוצרת חקלאית בשנה שהיו נזרקים חזרו לרשתות השיווק. שלא לדבר על המחיר הנמוך יותר, כי כולם פה בוכים על מחיר ועל פערי תיווך.

יש פה גם עניין ברמה האישית – תזונה בריאה, חיסכון בקלוריות. יש היום אפליקציות באייפון שאפשר לסרוק את המוצר ולקבל תשובה מה הוא מכיל מבחינה בריאותית כדי לצרוך אוכל בריא יותר.

"bit bite". כולנו לועסים מהר, ואחת הסיבות שאנחנו משמינים היא מכיוון שאנחנו אוכלים מהר מדי. אנשים לא לועסים. חיישן באוזן סופר לעיסות. זאת טכנולוגיה ישראלית שנקראת "bit bite". הכול משודר לטלפון. אתה אוכל מהר מדי – אתה מקבל סיגנל קטן שאומר לך להאט את קצב הלעיסות. אתם לא מבינים איזה אפקט יש לזה. בינתיים אנחנו משמינים בלי לאכול לאט.
היפנים המציאו טכנולוגיה מדהימה. אתם רואים את העיגול הלבן שמתחבר לאייפון? זה חומר שמשחרר ריח. אתה לוחץ על האפליקציה באייפון, אתה בוחר ריח של סטייק, אתה מקרב את האף לדבר הלבן הזה, מריח, אוכל חסה, וזה בטעם של סטייק. בדקתי את זה.

חבר'ה, זה סוף תעשיית הבשר.

טכנולוגיה יפנית שעובדת היום: הטכנולוגיה מתחברת לכל הרגלי הצריכה של האזרח. יש לנו היום תחליפי ביצים מצמח. העולם מייצר בשנה 1.2 טריליון ביצים, ובמקום לגדל ביצים יש היום צמחים שמייצרים חומרים – לא בהנדסה גנטית, אלא טבעיים – שהם תחליף לביצים מכל הבחינות.

כולנו בוכים על חלבון ומחפשים מקורות אלטרנטיביים. העולם עבר לצרצרים. מגדלים צרצרים במכלים קטנים. לא צריך מים, לא צריך אוכל, לא צריך שמש, לא מייצר מיתן, לא מזהם את הסביבה. חלבון צרצר – 69% חלבון, הרבה יותר גבוה מסטייק ומחזה עוף. ערך תזונתי מעולה. זה לא נמכר בתור צרצרים על הצלחת, אלא בתור חטיף אנרגיה, כפי שרואים בשקופית הזאת. חברת exo האנגלית מייצרת חטיפי אנרגיה.

אתה צריך לסיים.

לסיום?

לסיום – רעיון לפריימריס ולתעמולת בחירות: היום על תפוחים ועל פירות אפשר לעשות לוגו של אנשים. היפנים משווקים היום תפוחים. הם ציירו את ראש הממשלה שלהם - -

אז אתה אומר, יש תפוחים רקובים ויש לא.

תלוי את מי אתה רוצה לצייר על התפוח. אפשר היום במדבקה על התפוח לפני הבשלה. נעשה אדום במקום שאין מדבקה – מורידים את המדבקה ומקבלים את הדיוקן של הבן-אדם. הרעיון הוא שיהיה קשר ישיר בין המגדל לבין הצרכן. תודה רבה.

אני מודה לך גם על הביקור וגם מה שאתם עושים זה פשוט נפלא. תחשבו שאם היינו עובדים בצורה מסודרת עם כל מה שיש פה היינו אור לגויים ולא כמו שאנחנו נראים כרגע. אז אלף תודות.
אני אתן כמה מילים לשחקנים ותיקים במגזר הפוליטי ציבורי של החקלאות. חבר הכנסת אבו וילן ואחריו איתן ברושי, ואני אסכם. אבו, בבקשה.

אחד לשעבר ואחד לעתיד?

לא אמרתי כלום.

אני לא חבר כנסת.

תודה על המינוי המוקדם. בדרך כלל זה סגולה לחיים ארוכים, לא מעבר לזה. יום החקלאות הזה בכל הנושא של הטכנולוגיה מעיד על כך שיש לנו בארץ תוצאה היסטורית של פיתוח ידע חקלאי. אנחנו כמעט בכל תחום מהמובילים בעולם. לצערי, דווקא בעולם עם משבר מזון מתמשך אנחנו לא יודעים לנצל את זה כראוי. כלומר בעולם חסר מזון, ויש בעיה גדולה של מים, ובישראל מצויות כל הטכנולוגיות מכל הסוגים. השילוב שהיה פה מההתחלה בין מכוני המחקר, הפקולטה והמו"פים לבין ההדרכה והחקלאים – אני לא מכיר מדינה – לא רק בחקלאות, אלא בכל דבר – שיש בה 8 מיליון אנשים אבל מתנהגת כמו שטייטל או קיבוץ אחד גדול. כולם מכירים את כולם. מהירות זרימת האינפורמציה פה היא מדהימה, ובחקלאות – אם במקומות אחרים אפשר להגיד ששומרים סודות בתעשייה, פה המידע והידע בחקלאות פתוחים וזמינים לכול. הם עוברים במהירות עצומה.

אז אנחנו מסכמים שהמידע עובר הכי מהר בעולם, אבל כמו שבני פלד אמר – באמת שטייטל. אז הגיע הזמן שיהיו גם מבוגרים אחראים שיצטרכו לנהל לפי ערכי המוסר של החקלאות.

זאת, כמובן, הערה פוליטית שאני מקבל אותה ומתחבר אליה, אבל בימינו הבעיה הכי גדולה שלנו היא איך אנחנו מסוגלים לתרגם את הידע הזה ואת היכולות האלה גם ברמה החיצונית. פה מדברים על זה כבר הרבה שנים, אבל מעט מדי עושים את זה. לדוגמה, אם אתה בודק את תקציבי המחקר של וולקני ושל המו"פים שנותנים את הידע המעשי; אם אתה בודק את היכולת למכור טכנולוגית מים היום בעולם – אם המדינה הייתה לוקחת את זה כפרויקט וגם עוזרת, היינו במקום אחר לגמרי. יש לנו פה יתרון יחסי אדיר, ולצערי, בכל הדיבורים מסביב זה לא מקבל את המקום הראוי. אני לא מכיר כמעט שר אחד שחוזר מסיור בחו"ל – פעם היו מבקשים נשק, הייטק, יכולות טכנולוגיות בתחום ההייטק- -

אל תדאג, יש עוד מספיק אנשים שחותכים קופונים פה כל יום על הרבה מאוד נשק, לצערי. הייתי מעדיף שיעסקו יותר בחקלאות.

אם תיקח מדגם מקרי של שרים שחזרו בשלושת החודשים האחרונים – לא משנה מאין – אתה תשמע שחלק גדול מהבקשות מישראל זה ידע וטכנולוגיה חקלאית. צריך לנצל את זה.

תודה רבה. איתן ברושי, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להודות לפרופ' ברוורמן על התקופה החשובה שהוא מילא בתור יושב-ראש הוועדה וגם בהזדמנויות אחרות. אני שותף לדאגה להמשך קיומה של החקלאות וההתיישבות. התצוגה שמונחת לפנינו והסקירות שנשמעו כאן היום ממחישות את הפער הקיים בין מצב החקלאות לבין מצב החקלאים. במשך כל השנים בישראל יש החקלאות המתקדמת בעולם, ועל החקלאים יש איומים קבועים, בוודאי מצד משרד האוצר וגם בחדרים בבית הזה יש לא פעם הצעות – חלקן הזויות – שיכולות לפגוע ולסכן את קיומה של החקלאות. ישראל בעצם היא מעין מגרש תצוגה וניסויים של הטכנולוגיות שהוצגו כאן, ועל בסיס ההצלחות כאן מייצאים תשומות ומייצאים ידע וטכנולוגיה; בכסף שמוכרים את הפיתוח החדשני יוצרים מקור לפיתוח הבא. הרי הפיתוח לא מחזיק כל החיים, וצריך כל הזמן לייצר חיים חדשים. נוצר פער שממשלות ישראל לדורותיהן אחראיות עליהן – גם ממשלות שתנועות העבודה השתתפו בהן; ועכשיו יש כאן הזדמנות לקראת בחירות שנוביל מצע בכל המפלגות שיש בו התחייבות אחרת מזאת שהייתה, למרות המאמצים להמשך קיומה של החקלאות.
כדאי לדעת שאנחנו רוצים חקלאות של חקלאים ולא של חוואים. יש לנו עניין לומר למפלגות שמרכיבות את הבית הזה ורוצות להרכיב את הבית הבא, שביטחון, חינוך, חקלאות והתיישבות הם היסודות שעליהם לא צריך להיות ערעור. אין ספק שלא יפגעו בביטחון עד כדי איום קיומי ולא בחינוך עד כדי איום על החינוך. ככה אי אפשר לפגוע. יש סכנה שהמשך המדיניות כפי שמסתמנת בתקופות האחרונות יכול ליצור איום על המשך קיומה של החקלאות וההתיישבות. אין ציונות בלי התיישבות, ואין התיישבות בלי מושב ובלי קיבוץ. כל המכלול הזה יחד לא נשאר בגדר אמירות של פעם, הוא נכון גם היום. צוק איתן הוכיח את חשיבותה של ההתיישבות. לכן אני קורא לך בדברי הסיכום לקרוא למפלגות, ובמיוחד למפלגה שאתה בא ממנה, להביא לידי ביטוי במצע שייכתב בימים הקרובים להמשך קיומה של החקלאות ושל ההתיישבות, ולראות בטכנולוגיה המתקדמת אמצעי לשמירת החקלאות בישראל ולשמירה על מעמדה של ישראל בעולם כולו.

תודה רבה לאיתן. אני אסכם. אני לא חושב שזה חשוב שבמצעים של המפלגות יכתבו שהחקלאות חשובה. אם תקראו את כל מצעי המפלגות לדורותיהם – כולם בעד ביטחון, חקלאות, חינוך – הכול טוב. הבעיה זה לא המצעים – הבעיה זה האנשים והמחויבות שלהם. מדינת ישראל חוטאת כבר שנים כלפי החקלאות. דובר פה על התרומה האדירה. מחקר ופיתוח בישראל לגופים כאן – ה-pay off שלו הוא אדיר. לכן צריך להפסיק את הקיצוצים האלה במקום לבזבז כספים על שטויות. כל המשרדים פה מלאים בזבוזים מחישובים פוליטיים של ריקבון, ואין להם שום ערך. במקום זה יש לחזק את המחקר ואת הפיתוח, לתת גיבוי לחקלאות, לחתוך את עודף הרגולציות במקום שלא צריך. חוץ מזה כמו שאמר גרשון – ביזמות ובחדשנות אנחנו מספר אחד. גם לנהל ולהעסיק אנשים בארץ ובעולם כדי שיותר אנשים יתפרסמו מהתרומות האדירות של ההמצאות הכי גדולות בעולם. ברוכים תהיו. אני אעשה כל מה שאני יכול, ואני בטוח שיש פה עוד חברים בבית שיעשו את זה. הבעיה היא תפקוד כל המערכת הפוליטית בישראל בלי שום קשר ל"שמאל", "ימין"" או "מרכז". המערכת בישראל לא מתפקדת. הפתרונות שלה זה לעבוד בצוות ובדרך עם אנשים יותר רציניים, פחות קשקשנים שמסתכלים לטווח ארוך, ויש להם המוסר של אבי הציונות. אתם כאלה, ותודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 09:45.>