PAGE
2
הוועדה לפניות הציבור
08/12/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 100>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, ט"ז בכסלו התשע"ה (08 בדצמבר 2014), שעה 10:00

<התמודדות הרשויות עם קרבות כלבים>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר
תמר זנדברג

>
רואי קליגר - מנהל יחידת הפיצו"ח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נירית ציפורי - ממונה חוק צער בע"ח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד ג'ריס גנטוס - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מיכל ריבלין - ממונה פניות הציבור, המשרד להגנת הסביבה

גלי דוידסון - אחראית בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד אביטל שטרנברג - ראש תחום יעוץ, משרד המשפטים

עו"ד שרון רוברטס - משרד המשפטים

אברהם אסולין - מתמחה, לשכת היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

רפ"ק טובי בן שלום - קצינת מדור חקירות - אגף חקירות ומודיעין, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק שמעון קדוש - אגף המבצעים, המשרד לביטחון פנים

ד"ר משה רפלוביץ' - יו"ר איגוד הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי

ד"ר אבי צרפתי - מזכיר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, מנהל השירות הווטרינרי ברחובות, מרכז השלטון המקומי

עינת פלינט - מנהלת תחום וטרינריה, מרכז השלטון המקומי

יעל ארקין - מנכ"לית, "תנו לחיות לחיות"

עו"ד יונתן שפיגל - יועץ משפטי, "תנו לחיות לחיות"

אתי אלטמן - דוברת, "תנו לחיות לחיות"

מריאנה אוליצקי - דוברתP.T.R.O.A. - הארגון לשמירה על זכויות בעלי חיים

ענבל פאינרו - יו"ר העמותה, פרויקט יהב

תומר נוני - חבר ועד עמותה, פרויקט יהב

יולה רייטמן - פעילת עמותה, פרויקט יהב

לי ירמיהו - פונים

יוראי להב - פעיל

שלומית אבינוח

יעקב סימן טוב
<התמודדות הרשויות עם קרבות כלבים>

טוב, בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. כמו כל ישיבה אני פותחת ואומרת: הוועדה לפניות הציבור היא ועדה מיוחדת. יש לה את אותן חובות וזכויות כמו כל ועדה אחרת בכנסת, רק שההבדל בינה לבין הוועדות האחרות הוא שהיא מתכנסת בעקבות פנייה של ציבור, של אדם בודד, של קבוצה, של ארגון, ואנחנו מקיימים את הדיונים עד מציאת פתרון לבעיה המועלית על ידי הפונים. הפונה המרכזית שלנו היום היא הגברת לי ירמיהו, ואליה הצטרפו גם ארגוני "תנו לחיות לחיות" ופרויקט יהב.

אנחנו מתעסקים בנושא קרבות כלבים. תופעה מזעזעת שבה בעלי כלבי תקיפה קובעים מקומות סודיים שבהם הם מקיימים קרבות עד זוב דם, ולעיתים עד מוות של הכלבים. אנחנו נפתח עם הפונים שיציגו את הבעיה ואחר כך נמשיך הלאה.

אני מברכת את חברת הכנסת תמר זנדברג שהצטרפה אלינו היום.

בבקשה, הגברת לי ירמיהו.

אני ארצה לפתוח בעצם בסרטון.

(סרטון משודר)

כן.

טוב, אני לא חושבת שיש הרבה מה להוסיף באמת בהמשך לסרט. שתי בעיות מרכזיות ובגינן באמת יזמנו את הדיון: הבעיה המרכזית זה שתשתית של פשע סביב קרבות כלבים מתקיימת באין מפריע, כמעט תחת כל עץ רענן בכל חלקי הארץ. זה לא משהו מגזרי וזה לא משהו חברתי, זה מתקיים חדשות לבקרים בכל אזור, מה שנקרא – איפה שזורקים אבן. אין איזושהי אכיפה מנוהלת ומאורגנת סביב העניין הזה.

הנושא השני, זה בעצם כל הנושא של ההרבעה והמסחר בגורים. שוב, מתקיים באין מפריע. אפשר לפתוח yad 2, אפשר לפתוח את עמודי הפייסבוק השונים והקבוצות השונות ולראות כיצד אנשים מתפרנסים מזה, ואני לא צריכה לומר שהגורים האלה בסופו של דבר מגיעים לקרבות.
אחת התופעות האכזריות והנוראיות שמתקיימות, ואני חושבת שבאמת אנחנו צריכים לתת תשובות, ויותר מזה, פתרונות, איך משנים את המצב הזה, כי הוא לחלוטין לא יכול להימשך.

תודה.

הגברת ענבל פאינרו.

כן. אז למי שלא יודע, אני ענבל פאינרו מפרויקט יהב. אני יושבת הראש של עמותה שבעצם נלחמת בנושא של קרבות כלבים. אני מאחורי הקלעים וגם בפרונט כבר משהו כמו שנתיים. קודם כל, אני רוצה להגיד את הדברים הטובים וזה משטרת ישראל שהם מדהימים. אנחנו נתקלנו בהרבה רצון לעזור. בכל מקום שבעצם פגשנו בתופעה של קרבות כלבים המשטרה סייעה ועזרה.

מה זה אומר "סייעה"?

לנו יש את המודיעין שלנו, גם משתפי פעולה. אגב, לגבי מה שהגברת לי ירמיהו אמרה, אני קצת, טיפה חולקת: התופעה נפוצה המון במגזר הערבי, הרבה יותר מאשר ביהודי. ואין בזה שמץ של גזענות, זאת המציאות. ובאמת כל מקום שאיתרנו קרבות כלבים, הרבעות, גידול של הכלבים האלה בתנאים לא תנאים, בכלובים צפופים וקטנים, המשטרה באה לקראת, הוציאה צווים, הגיעה, החרימה את הכלבים. ממש התנהלו למופת וסייעו.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אני יכולה להגיד, ועוד פעם, אני חושבת אך ורק לטובת הכלבים – יסלח לי מי שייפגע מזה: אין פה תפקוד. הוא פשוט לא מתפקד. הרבעות בכמויות. קרבות בכמויות. הם לא מחרימים כלבים. כלבים שהם מחרימים הם מחזירים למתעלל. ויש לי שיחת טלפון מתועדת עם היועץ המשפטי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר שמודיע למתעלל, בן אדם שהחזיק בתת תנאים, החזיר את הכלבים בידיעה שהבן אדם מתעלל והתעלל. זה לא שיש פה איזושהי בעייתיות, פשוט הכול בעייתי. שום דבר לא נעשה. אני יכולה רק לצפות בפייסבוק, באמת בכלבים המסכנים האלה וגם לראות אותם פיזית ולדעת שאין אפשרות לעזור להם. כי גם כשאנחנו כבר נכנסים ועושים יש מישהו שאחראי להחזיר אותם למתעלל תמורת כסף. אם אתם שואלים אותי, זה המחדל האמיתי. יש שני כלבים שלנו שהוחזרו למתעלל, לבן אדם מאום אל-פאחם, שערך קרבות מאוד קשים. החזיק כלבים בתת תנאים. עשרה כלבים שחילצנו בחילוץ יחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

רק אני מבקש להעיר, נאמרה פה אמירה מאוד-מאוד גסה: להחזיר? משרד החקלאות ופיתוח הכפר – להחזיר את הכלבים תמורת כסף? זה מה שאמרת?

עבור החזר הוצאות. זה מה שאני אמרתי. זה מה שעורך הדין ג'ריס גנטוס אמר. כן. כן. שיחה מוקלטת. הדבר הקשה לא נאמר ממני, הוא נאמר מהיועץ המשפטי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיש חוק כזה שעבור כסף מחזירים את הכלבים. כן, זה מוקלט.

החזר - - -

החזר הוצאות. כן.

נכון. כתוב חוק.

יש הבדל בין זה לבין תמורת כסף.

נכון.

זה נשמע כשוחד.

לא, לא, לא שוחד. ממש לא.

- - -

אוקיי. מבחינתי, בשיחה הזאת, מעבר לזה שיש צילום מתועד של מצב הכלבים שהיו באותו מקום ספציפי, שהוא היה קטסטרופלי: הכלבים, חלק מהם היו גוססים, פצועים, פצעי נשיכה, אוזניים גזורות, בלי שבב, ללא בעלים, לא מסורסים, לא לפי החוק. מבחינתי, אם שני כלבים כאלה חזרו למתעלל באום אל-פאחם, שגם במשטרה קיבלו - - -

- - -

במודיעין של המשטרה קיבלו הודעות על אותו בן אדם שעושה קרבות כלבים. אם שני כלבים כאלה חזרו למתעלל עבור החזר הוצאות – מבחינתי, סוף העולם הגיע. אין למה להתאמץ. יש מישהו שמחזיר את הכלבים חזרה למתעלל. בעצם נתנו פה אישור: תעשו קרבות, תגדלו את הכלבים האלה, ייקחו לכם אותם ויחזירו לכם אותם. וואלה, משתלם. אם לי לא היה לב גם אני הייתי עושה קרבות, כי זה משתלם: מחזירים את הכלבים האלה לאותם בעלים שגידלו אותם, בחסות המדינה, בחסות משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

ואנחנו ניתן את האפשרות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר להגיב. לפני כן, אני רוצה את "תנו לחיות לחיות". בבקשה.

אני רק רוצה להגיד מילה. שמי אתי אלטמן, אני גם דוברת וגם ממייסדי "תנו לחיות לחיות". אני מטפלת בנושאים האלה 30 שנה. אני הראשונה שפניתי לכל הגורמים בכנסת, כולל ליועץ המשפטי לממשלה, כולל לשרת המשפטים, כולל לכל הגורמים, ושלחתי להם עדויות ועובדות ומכתבים, ויש לי הכול. אף אחד לא הגיב לי. אף אחד לא טיפל בזה. אף אחד לא התייחס אליי.

אני הייתי בפגישה עם מפקד משטרת עכו, יחד עם הנציגים של "תנו לחיות לחיות", ומפקד המשטרה אמר לי חד משמעית שהוא לא ערוך להיכנס לכפרים, הוא לא ערוך להחרים את הכלבים. צריך פה אנשי ימ"מ, צריך פה וטרינרים, צריך פה צוות גדול, והוא לא יכול לטפל בזה. הוא אמר לי את זה חד משמעית – מפקד משטרת עכו. יש פה בעיה, שהבעיה פשוט הולכת וגדלה. ואת האמת, אין אף אחד שיכול לטפל בזה במדינה. צר לי להגיד לכם: אין אף אחד שיכול. משרד החקלאות ופיתוח הכפר – אין לי טענות. אין להם את האפשרות לבוא ולהחרים מאות כלבים. אין להם את האפשרות הזאת. גם הווטרינריים הרשותיים - - -

צריכות להיות לך טענות כי זה התפקיד שלהם - - -

אבל אין מספיק כוח אדם, - -

- - -

- - והווטרינריים הרשותיים גם לא יכולים להשתלט. כי אני מציעה לכם לבוא ולראות את המצב של כלבים עזובים בתחנות הסגר, שאין מקום לשים סיכה. כולנו, גם הפעילים וגם הווטרינרים, כולנו באותה הבעיה. לכן, הבעיה הזאת זו בעיה מאוד רצינית, מאוד גדולה. אני לא רואה בזה שום פתרון.

עצוב מאוד לשמוע.

אני רוצה רגע, מטעם "תנו לחיות לחיות" גם.

- - - מי אתה?

אני יונתן. אני עובד במחלקה המשפטית של "תנו לחיות לחיות" ומרכז גם, בין היתר, את הנושא הזה.

אני רוצה לציין כמה נקודות שהן המשך למה שהגברת אתי אלטמן הציגה בצורה שהיא, המון מהלב. כי הגברת אתי אלטמן מקבלת כל יום את הפניות והתלונות, וכשרואים משהו שהוא עבירה מאוד ברורה על החוק קורה בראש חוצות ומפרסמים כלבים כאלה למכירה ב-yad 2, ואף אחד לא עושה כלום, אז המצב קשה ומוביל לפעמים לייאוש. אבל אני רוצה רגע להציג כמה דברים שהם, מהניסיון שלנו, דברים שכן יכולים לקדם פתרון לעניין הזה: קודם כל, אני חושב שריבוי גורמי האכיפה הוא מאוד בעייתי בתחום הזה. יש פיצול, ובעצם הרבה פעמים כשהגברת אתי אלטמן מתקשרת למישהו ואומרת: הנה, כאן, עכשיו מוכרים או כאן הולך להתבצע קרב, אז מתחילים להעביר אותה מגורם לגורם. - - - להעביר אותה מהמשטרה, אומרים לה: אנחנו לא יכולים לעשות כלום בלי וטרינרים. אנחנו לא ניכנס למצב כזה בלי אנשי מקצוע שיטפלו בכלבים. הפיצו"ח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר אומר, ובמידה מסוימת של צדק: אין לנו סמכות על פי החוק לטפל רק בנושא של ההרבעות והסחר. כי באמת הסמכות לפי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים היא של הווטרינרים הרשותיים.
כשמדובר כבר בקרבות, חשוב להבין שקרבות זה סוף הדרך. לתפוס קרב זה לתפוס את הדובדבן שבקצפת, אבל התהליכים האלה מתחילים הרבה קודם: בסחר ובהרבעה, ושהם עצמם לא חוקיים לפי החוק היום, אבל אף אחד כמעט לא מטפל באכיפה של זה. הווטרינרים הרשותיים לבד לא יכולים להתמודד עם התופעה הזאת, כי מי שמכיר את העבודה של וטרינריים רשותיים, בייחוד במקומות היותר קשים בישראל, הם לא יכולים היום לבד להתעמת עם האוכלוסייה שמתעסקת עם הדברים האלה. המשטרה – אין במשטרה גורמים מיומנים לטפל בדברים האלה, ולכן ריבוי גורמי האכיפה יוצר מין מצב כזה שאף אחד לא אשם אבל הכלבים נטרפים ונסחרים ונסחטים עד טיפת דמם האחרונה.

עכשיו, לגבי ההצעה – אני יודע שאנחנו בתחילת הדיון, אבל אם רוצים גם משהו שהוא בגדר שורה תחתונה: אפשר במאמץ ובתקציב לא גדולים לטפל בתופעה הזאת. "תנו לחיות לחיות", לפני שנתיים בערך, עשתה פיילוט, ובמשך תקופה של כמה שבועות אני טיפלתי יחד עם יתר אנשי הצוות של "תנו לחיות לחיות", לקחנו "והתלבשנו" על כמה מקרים כאלה, המקרים הכי קלי ערך כביכול, רק של סחר, שהם המקרים הכי פשוטים גם לתפיסה. כי לתפוס קרב זה הרבה יותר קשה. ובתקופה של משהו כמו חודש וחצי או חודשיים החרמנו 40 כלבים. 40 כלבים בתקופה של חודשיים.

באיזו סמכות?

הפעלנו את כל הגורמים. באנו, לקחנו את היועץ המשפטי של עירייה איקס, אמרנו: עכשיו אתה צריך ללכת ולהוציא צו. אנחנו לקח לנו איזה עשרה ימים עד שהצלחנו לגרום ליועץ המשפטי להוציא צו, וזה קשה מאוד, והוא לא היה עושה את זה אם לא היינו גורמים לו לעשות את זה. אחרי זה לקחנו את הווטרינר העירוני, עם כוחות משטרה, והלכנו להחרים את הכלבים. ואז כשמישהו ניסה לברוח ובמקרה השוטרים לא היו איתנו, כי - - - שלא מספיק חשוב, היינו צריכים גם לרדוף אחריו שלושה ימים. זה לא אידיאלי אבל אפשר לעשות את זה.

אני חושב, וגם ניסיתי להגיד את זה לאנשים פה, שאנחנו עובדים איתם על הרבה דברים אחרים באופן שוטף. חייב לקום צוות, לדעתי צוות משולב, של המשטרה ושל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושל נציג המשרד להגנת הסביבה ונציג הארגונים. זה חייב להיות צוות מצומצם כי צוותים גדולים לא עובדים טוב. צוות מצומצם שייפגש אחת לכמה שבועות, אחת לחודשיים, בהתאם למה שהוא ירגיש, ויצטרך לדווח, בין אם זה לוועדה שתהיה כאן בכנסת הבאה או לאיזשהו גורם כדי שהצוות הזה יהיה חייב לעבוד ולהביא תוצאות. במקביל, שהצוות הזה גם יקדם תיקון חקיקה או יוביל תיקון חקיקה שיסמיך את משרד החקלאות ופיתוח הכפר ויעשה סדר בבעיה החקיקתית שיש כאן, שנכון שלצערנו במדינת ישראל זה לוקח זמן. אנחנו היום עם טרגדיות חקיקה - - -

אם לא היינו ביום האחרון של המושב הזה אנחנו - - -

אני יודע. אנחנו סובלים מהיום האחרון הזה מאוד – חוקים מאוד חשובים שלנו, לא ברור מה הולך להיות איתם. אבל אני מניח שאם יתחילו מיד אחרי הבחירות או מיד אחרי ספין שאולי יהיה היום ולא יהיו בחירות, אני לא יודע. אז אם יתחילו מיד אחרי הדבר שלא יהיה שהוא יקרה היום אז יצליחו כנראה תוך שנה גם להעביר תיקון חקיקה אם תהיה הסכמה רחבה לגביו, ויהיה אפשר לטפל בזה. הגברת אתי אלטמן מאוד מיואשת כי היא רואה את זה כבר שנים וכלום לא קורה, ובצדק, וזה עצוב. כי מי שסובל בסוף זה בדיוק מי שאין לו את הפה ואת היכולת לבוא לכאן ואנחנו באים בשבילו. אבל אפשר בכמה צעדים פשוטים של אנשים שאכפת להם, ואני מכיר גם את רוב האנשים ואני יודע שאכפת להם, ואפשר לעשות את זה באמצעות צוות משותף כזה שיקום וירכז את הנושא.

אני רוצה רק להוסיף משפט אחד, סליחה. מ"תנו לחיות לחיות" גם – יעל ארקין.
אחת הבעיות, הוא נגע בזה לשנייה, אבל מאוד חשוב להדגיש, זה הנושא של התקציב. כלומר, אחת הבעיות שנתקלנו זה שמצאנו את עצמנו עם 40 כלבים. 40 כלבים – אתה צריך מקום בשבילם, אתה צריך לעקר ולסרס אותם. ואפשר גם להביא 400 ו-4,000. אין בעיה.

בגלל זה עצרנו גם.

כן. בגלל זה באיזשהו שלב עצרנו, כי כבר לא היה לנו איפה לשים כלבים. זה חייב להיות מלווה כמובן בתקציב.

- - - אין ספק. חברת הכנסת תמר זנדברג?

כן. תודה, תודה על כינוס הדיון הזה באמת ביום האחרון.

אני רוצה להצטרף לדברים האחרונים שנאמרו ולהתקדם קצת לצעדים האופרטיביים ולהגיד שהקרבות זה באמת הביטוי הוויזואלי, המאוד מאוד אכזרי ומזעזע של העניין, אבל באמת כדי לאכוף צריך ללכת אחורה לעבירות קודמות, לעבירות של התעללות, של סחר ושל הרבעה, שנעשות עוד קודם, ובעצם המטרה שלהם זה להגיע בסופו של דבר לאותם קרבות שאנחנו רואים.

וכאן הנושא גם עלה, גם בעקבות הכתבה בערוץ 1 וגם בעקבות כתבה גדולה שהייתה בעיתונות. בשבוע שעבר בשאילתה לשר לביטחון פנים שהתייחס לנושא. ואני רוצה להתייחס לנקודה הזו של הממשק בין המשרד לביטחון פנים והמשטרה ובין משרד החקלאות ופיתוח הכפר באכיפה. כי תראו, יותר מכל, התופעה הזו שציינת, של נפילה בין הכיסאות כביכול ואף אחד לא יודע, זו איזושהי תוצאה של אוזלת יד ושל קצת חוסר יכולת לקחת את התופעה כתופעה חשובה ומרכזית שמופנים אליה מאמצי אכיפה.

השר לביטחון פנים במליאה ענה שהם מטפלים ואוכפים אבל רק כתוצאה מתלונות ולא באכיפה יזומה, כאשר אנחנו יודעים שהאינטרנט מלא ו"מפוצץ" במודעות, כמו שראינו חלק כאן, בפייסבוק וכולי, שפשוט זה רק ללכת ולאסוף ורק ללכת ולהגיע. כמובן שגורמי האכיפה המשטרתיים צריכים ליווי מקצועי, וטרינרי, של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. יכול להיות שאחד הרעיונות שעלו, כתוצאה מהדיון במליאה, זה אולי יחידה מיוחדת של המשטרה שתהיה מוכשרת לכך ותהיה מלווה על ידי פקחי משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לגבי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אני רוצה לומר: תראו, חברים, אני לא יודעת מי פה מייצג את משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אני עובדת הרבה עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנושאים של זכויות בעלי חיים, בעיקר בתעשיות המזון מן החי. עכשיו, בתעשיות המזון מן החי זה ברור – יש ניגוד אינטרסים והוא ברור: מצד אחד יש את האנשים שזה פרנסתם והציבור והצרכנים ויוקר המחייה וכל הדברים שאתם אומרים. ומצד שני יש את הנושא של זכויות בעלי החיים וההתעללות. כאן אין צד שני. זו התעללות נטו. זה פשוט בעלי חיים שסובלים לצורך – לקרוא לזה שעשוע זה באמת יהיה לשון סגינהור.

לצורך פרנסה - - -

עבריינות בנאלית.

לא.

זו עבריינות.

עבריינות בנאלית.

בסדר. מכל עבריינות יש מי שמתפרנס, אבל זאת לא - - -

- - - הצופים.

אגב, זה ממש פרנסה. הבן אדם מאום אל-פאחם סוחר נשק גם.

- - -

לא - - -

שוב, בניגוד לחקלאי, שאנחנו יכולים להגיד שזו פרנסה, שיש כאן באמת שני צדדים ושניהם אולי ראויים להגנה. פה זה, אין, זה התעללות נטו. זו תעשייה שהיא לא חוקית, אם בכלל אפשר לקרוא לזה תעשייה. ופה האכיפה שלנו צריכה להיות נטו מכוונת באמת להצלת הכלבים ולהכחדת הענף הזה. שוב, אם אפשר לקרוא לו כך. ולכן אני חושבת שכאן באמת הדיון הזה יכול להוות איזשהו קשירת קצוות ולקרוא. אם צריך חקיקה, אז אולי באמת ננסה בעזרת הארגונים להכין אותה לכנסת הבאה, אבל אני חושבת שכדאי לקשור את הקצוות בין גורמי האכיפה ולהגיע למצב שתהיה יחידת אכיפה מוכשרת, מיומנת, ושהיא minded ושהיא יוזמת, והרבה מהדברים האלה אפשר לתפוס אותם כבר בהתחלת התהליך ולא להגיע לסופו.

תודה.

תודה רבה.

טוב, אנחנו ננסה לחלק את הדיון באמת לשלושה חלקים: אנחנו מדברים על סחר, על הרבעה ועל קרבות. זה שלושה שלבים שונים שהאכיפה שלהם היא שונה, ואני רוצה להתחיל דווקא עם המשטרה. מי מייצג את המשטרה פה?
אני רוצה שתתייחסי למספר דברים: גם לדברים שאתם עושים היום. שאני מבינה שאתם עושים מאמצים גדולים ופרגנו לכם חלק מהגורמים.

מאוד.

אבל אני רוצה רק להתייחס להצעה שעלתה גם מדובר "תנו לחיות לחיות" וגם מחברת הכנסת תמר זנדברג. אני מבינה שיש בעיה תקציבית להקמת יחידה מיוחדת, אבל לצוות מיוחד, צוות משותף שלכם ושל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושל כל הגורמים שיטפל בנושאים. מה צריך לעשות בשביל להקים צוות כזה?

טוב, אני באה מתחום החקירות, באגף החקירות והמודיעין של המשטרה, ואנחנו בעצם, החלק של החקירות זה החלק שבו, כשמתלונן מישהו, כשיש תלונה על, כשמישהו עד להתעללות בבעלי חיים. כלומר, אנחנו הקצה שמטפל במקרים כשיש תלונה.

אבל מי האחראי?

לגבי השאלה שלך: מה צריך לעשות? זו כבר חשיבה עירונית רחבה. ואני כן רוצה לספר לוועדה, אולי דברים שהם כבר יודעים, אולי דברים שכבר עלו קודם: שכן היה צוות בין-משרדי, וכן יש שיתוף פעולה בין גורמי האכיפה החיצוניים. כי יש מספר גורמים הרי שמניתם, שעוסקים באכיפה של הנושא.

היה צוות?

היה צוות בין-משרדי.

מתי?

כן.

לא לעניין הזה. היה צוות שהוקם - - -

לא, בצער בעלי חיים. עורכת הדין אירין מפרקליטות מחוז חיפה, שהיא מאוד minded לנושא. גם אנחנו באח"מ, בלי קשר לזה שיש יחידה מיוחדת שעוסקת בצער בעלי חיים. יש גורמים מיוחדים - - -

רגע, אז השאלה, קודם כל, השאלה שלי היא למה את זאת הדוברת של המשטרה ולא מי שמייצג את הצוות המיוחד? למה - - -?

לא, אני לא הסברתי. זה לא - - -, זה צוות - - -

לא, לא, אבל נמצא כאן רב פקד שמעון קדוש שהוא ממדור הגנת הסביבה, אגף המבצעים. אני שואלת למה אנחנו מדברים על חקירות אם חקירות זה - - - ולא - - -?

אני יכול להציג את הנושא מההיבט שלנו אם את רוצה, גברתי. אני רב פקד שמעון קדוש. אני עוסק בנושא כמעט שנה וחצי ועונה לפניות של הציבור ומטפל בנושא יחד עם תחנות המשטרה בשטח. זאת אומרת, ברגע שאני מקבל פנייה; למשל: קיבלתי המון פניות מגברת ענבל פאינרו, ויחד עם הגברת ענבל פאינרו היינו בישיבה במועצת ירכא, ועשינו פעילות בירכא - - -

אבל אתה, למה אתה לא יוזם חקירות בנושא הזה?

אני לא יכול ליזום חקירות כי אני אדם, אני מדור אחד, בן אדם אחד בכל הארץ.

אני יכולה - - -, מבחינה ארגונית, - - - מבחינה ארגונית מה - - -

צריך להסביר את המבנה.

המבנה של המדור הוא כזה שאני מוניתי כקצין שמתכלל את העסק בכל תחנות המשטרה. אני לא יכול לחקור בכל הארץ כי אני בודד, אבל אני מחבר בין המתלוננים, בין המידעים לבין הקצינים שאחראים בתחנות כדי שהטיפול יהיה הכי טוב. וחיברתי את הגברת ענבל פאינרו יחד איתי בתחנת עכו עם קצין החקירות ועם קצין המודיעין, וטיפלנו בהרבה פניות וחילצנו הרבה כלבים מיד.

זאת אומרת אבל שהיום אין אף גורם במשטרה שאחראי ליזום חקירות, לטפל בנושא הזה, להתמקצע בנושא של קרבות כלבים. לא קרבות כלבים – הטיפול - - -

בכל תחנה יש חוקרים שמטפלים בזה. אין בעיה. לא צריך ליזום צוות ארצי שיטפל בזה. בכל תחנה יש צוות חקירות שאמור לטפל בתלונות האלה.

רק אם יש תלונות.

זהו - - -

- - -

מה שהוא בדרך כלל עושה, הוא מעביר את זה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מה שהצוות - - -

לא. ברגע שיש פנייה אלינו, אם זה פנייה שפורסמה בפייסבוק למשל: בחור מחולון שמארגן קרבות כלבים. מיד, באותו הרגע, בערב יום העצמאות, עם כל הלחץ של המשטרה, יזמתי פעילות של הבילוש שהלכו לבית שלו והם בדקו בבית שלו אם באמת יש שם משהו.

רק שאני אבין, מה שצריך בשביל זה זה שהארגונים ישבו על הפייסבוק, יחפשו את הגורמים האלה, ייכנסו ל-yad 2, יפנו אליכם, ורק אז אתה תיצור קשר עם מישהו מהמשטרה. זה תהליך ארוך, מסורבל ותלוי בעבודה של הארגונים.

נכון. אבל יחד עם זאת המשטרה לא מטפלת בכל הנושא של הרבעת כלבים או מכירת כלבים. אין לנו עסק עם זה. - - - לא יכול לטפל בזה.

נכון. לכן לא שאלתי אתכם לגבי זה. אמרתי - - -

לגבי קרבות הכלבים אין לנו מישהו שישב על מחשב ויסתכל כל הזמן מה - - -

אז עכשיו תספרו לי מה זה הצוות המיוחד שהוקם? מה זה הצוות המיוחד?

זה לא קשור. זה סתם. לא קשור.

רגע, אני רק רציתי להשלים. אני רק אשלים את מה שהתחלתי ואני מקווה – ברשותך, אם זה בסדר – אני אולי הטעיתי. הוועדה הזאת לא מתקיימת על בסיס שוטף. הייתה ועדה שהוקמה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ואז ישבנו, בראשותה של עורכת הדין אירין מפרקליטות מחוז חיפה, שהיא מאוד minded לנושא. וישבנו יחד איתה, עם הנציגים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, והנציגים מהמשרד להגנת הסביבה, והנציגים מהשירותים הווטרינריים, וכמובן אנחנו, המשטרה. כשאני אומרת משטרה אני צריכה להגיד שיש שני, יש חלוקה - - -

מה הייתה המטרה של - - - הזה?

הצוות היה לטייב את העבודה המשותפת, למנוע כפילות, לעזור, להפוך – אני לא אגיד מכפילי כוח, - -

באופן כללי.

- - אבל הרעיון היה לתת יותר קשב ארגוני לנושא הזה וגם תיאום. גם תיאום.

זה לא התעסק באופן מיוחד בנושא הזה, שזה היה של סחר, הרבעה וקרבות כלבים.

לא. עכשיו את נכנסת לנושא אחר. זה חלק מהדברים שגם התווינו. יש הפרדה, יש חלוקת עבודה, בדיוק כדי לא לדרוך האחד על השני וכדי להבטיח טיפול מיטבי. וגם מכיוון שיש דברים שהם עבירות ליבה של המשטרה, ויש דברים שהם לא עבירות ליבה של המשטרה. אין לנו שום עדיפות, שום מומחיות, שום יכולת להתעסק עם הרבעה של כלבים. אין לנו עדיפות על זה. איך שלא תהפכי את זה אין לנו עדיפות. חבל על המשאבים שלנו. הציבור משלם לנו מיסים כדי לתעל את - - - הנכונה.

רגע, אף אחד לא ביקש שאתם תטפלו בזה. אבל ברור שאם יהיה שיתוף פעולה בין הצוותים אתם תדעו מה הם מתעסקים, מתי הם מתעסקים בזה - - - הרבעה, מתי – תוכלו לעבוד ביחד, אז תגיעו לתוצאות. זה הטיוב שאת מדברת עליו.

אז בנושא של שיתוף הפעולה, אני מאוד אשמח שאחרים כמו רב פקד שמעון קדוש. זה הג'וב שלו. זה החלק שלו.

אני רוצה לציין. אנחנו נותנים אחת לחודשיים, חודש וחצי, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יש לנו פורום מסודר שיושב אחת לכמה זמן ואנחנו מעדכנים. גם רשות הטבע והגנים. יושבים ביחד, מעדכנים אחד את השני בכל הפעילות שמתבצעת, ומשתדלים איכשהו לסנכרן כדי שאני לא אדרוך עליו והוא לא ידרוך עליי. יש פעילות באום אל-פאחם שאני העברתי לו שהוא יטפל, ואכן הצוות שלו טיפל. אני לא יודע מה התוצאות כי לא בדקתי עד היום - - -

רגע. אז אתה רואה שזו כבר בעיה. אם אתה מעביר משהו ואתה לא עוקב אחריו ולא יודע מה התוצאות, אז זה אומר שאין אף אחד שעושה מעקב, שמסתכל על התופעה הזאת באופן יעיל ורואה מה קורה.

אני לא יכול לעקוב. אני לא המבקר שלו. אני לא מבקר.

לא צריך פיקוח כדי לדעת מה קורה.

הוא מתכוון שעבירות שלפתחנו אנחנו עוקבים. עבירות שהן לא לפתחנו - - -

אני מבינה מה אתם אומרים.

שלא לדבר על העמדה לדין, דרך אגב.

שוב, אני מבינה שאתם נותנים מענה כשאתם מקבלים פניות הציבור.

זה אנחנו - - -

זה אנחנו. אתם נותנים. זה הכול.

וגם אני רוצה להגיד משהו, אולי קצת להסביר: מדור הגנת הסביבה הוא מדור שהוא מומחה תוכן. הוא הגורם המקצועי שלי. איתו אני מתייעצת כשיש לי מקרים מיוחדים שאני לא יודעת מה, אם יש. מהרמה אפילו הלוגיסטית של מה לעשות עם סוס שהתעללו בו, למרות שזה - - -

טוב. שוב, אני מבינה את זה.

אבל הוא הגורם המקצועי. הוא גם עושה בקרות על תיקים.

אני רוצה להגיד איזו מילה אחת: זה נושא שהוא באמת, לי באופן אישי הוא מאוד יקר וחשוב, ואני יודעת שיש פספוסים. אני יודעת שיכולים להיות מקרים שבהם אפשר היה לעשות את זה הרבה-הרבה יותר טוב, אבל היום אנחנו כבר עכשיו עושים את זה הרבה-הרבה יותר טוב, מתוך קשב ארגוני, מתוך דאגה באמת לנושא הזה, וזה נושא שהוא. אנחנו מוציאים חוזרים שוטפים על זה, נעשות בקרות. אני שיושבת במטה, אני יכולה לראות - - -

אבל סליחה, אני חייבת להגיד לך: זה לא מספיק טוב. העבודה לא מספיק טובה.

- - -

לא.

אני חושבת שגם הנתונים הם בסך הכול; טוב, אני חושבת שהמצב הוא לא כל כך - - -

את רוצה להגיד שהמצב הוא לא כל כך גרוע? אני חושבת שהמצב מאוד גרוע.

לא. אני רוצה להגיד שתמיד אפשר לשפר, תמיד יכול להיות יותר טוב. לטעמי גם. בכל תחום. בכל התחומים. ואני חושבת שיש קשב ארגוני. אני לא רוצה להגיד איך זה נראה - - -

אז אני רוצה להגיד לך שהקשב הארגוני הזה הוא לא מספיק, ומשהו לא עובד בדרך שבה אתם עובדים, וצריך למצוא דרך לפעול בצורה אחרת כדי שיהיה פתרון יותר טוב. אני מבינה שכשאתם מקבלים פנייה אתם מצליחים למצוא קשב ארגוני לטפל בה. זה לא מספיק טוב.

זה גם לא נכון. אם תתנו לי דקה אני - - -

מי את?

שמי מריאנה אוליצקי. אני דוברת ארגון p.t.r.o.a – הארגון לשמירה על זכויות בעלי חיים. אנחנו בדיוק מתעסקים בחקר ואיסוף נתונים.

נו, אז ניתן לך רשות דיבור לשתי דקות.

עכשיו?

עכשיו.

אוקיי. אז אנחנו מכירים. הארגון שלנו מתעסק בדיוק בנושא הזה, בעצם באיסוף מידע, בנתונים על עבירות על חוק צער בעלי חיים. כמובן שאנחנו גם מתעסקים בנושא של קרבות כלבים בתקופה האחרונה. לפני שנה וחצי כבר היינו בוועדה אחרת בכנסת בנושא סחר בבעלי חיים, אחרי שעשינו תחקיר מאוד מקיף במשך שנה - - - כפר קאסם, שכל הנושא שלו היה סחר בבעלי חיים לא חוקי.

הבאנו המון נתונים. עשינו תחקיר מאוד גדול, גם - - -

אני מבקשת. שוב, אני רציתי עכשיו לעבור נקודתית, לא היסטורית מה עשיתם, אלא מה עכשיו את עושה? מה את יכולה להוסיף עכשיו?

אז שנייה. רק הנושא הזה. שנייה. לא היסטורי.

חומרים מצולמים, מעקבים במשך שנה. שכל אחד מהתחקירים ארך כשנה. חומרים מסודרים, מצולמים, כולל מי מעורב, מי אשם, מי מוביל, מי מוכר למי, מי עושה מה. הבאנו אותם גם למשטרה וגם למשרד החקלאות ופיתוח הכפר. תיקים מסודרים עם השם של הבן אדם, כתובת. הכול מתועד, מצולם. כלום לא נעשה. אמרו לנו: תודה רבה, התיקים מדהימים – גם במשטרה, גם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. יופי של חקירה עשיתם, התיקים מדהימים. כלום. שום דבר לא קרה. שום דבר לא זז. אף - - - מחר אנחנו עושים פשיטה בפארק הירקון על הנושא של סוסי הפוני וההתעללות בסוסי הפוני. הבנו שכלום לא קרה.

טוב, תודה. אני מודה לך.

אנחנו שומעים מהארגונים את - - - האלה ואתם ממשיכים להגיד לי שאתם עושים את מירב המאמצים וזה לא נראה ככה.

אני רוצה לפנות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

בבקשה. שמי רואי ואני מנהל יחידת האכיפה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אנחנו נתחלק בתשובה בין שלושתנו – עורך הדין ג'ריס גנטוס ודוקטור נירית ציפורי.

קודם כל, אני רוצה להגיד שאנחנו עושים ועושים הרבה מאוד. חבל שהגברת ענבל פאינרו לא ציינה, בחרה לציין רק את המשטרה, אבל זה ישמע קטנוני מצידי, אז נעבור על זה. אנחנו עושים, נענים לפניות. גם הגברת אתי אלטמן, חבל שהיא אמרה שלא נענים לפניות, אבל נענים לכל פנייה. יכול להיות שזה לא משביע את רצון הציבור? אני לא מתווכח עם זה. אני בהחלט קונה בשתי ידיים את מה שהציע עורך הדין יונתן שפיגל: לעשות ועדה ולהיות שותפים בה בכדי לעשות יותר. אני שותף ראשון.

שותף ראשון – אתה צריך ליזום אותה כרגע.

לא. מה שהציע עורך הדין יונתן שפיגל זו היוזמה של אותו איגוד כוחות, גם עם הארגונים, גם עם הרופאים הרשותיים, גם עם המשטרה וגורמי האכיפה. אני מוכן להיות שותף. אין - - -

לא, לא, לא, שנייה. אתה משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אתה צריך - - -

אני לא אספר פה, אני לא רוצה להגיד, לא בבכי ולא בנהי – לא חסר לנו כוח אדם ולא כלום. אני רק רוצה להגיד - - -

רגע, לא, לא, תסלח לי שנייה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר צריך להוביל יוזמה כזאת של הקמת צוות כזה, לא הארגונים צריכים להוביל אותו. הארגונים לא יכולים.

אז אם אני אגיד לך שאין לי סמכות על פי חוק כלבים מסוכנים, אז את תגידי: אתה פוטר את עצמך? אתה מתחמק? לא, אני שותף.

לא. רגע, אין לך סמכות להקים צוות, שולחן עגול, לדיאלוג בין הגופים השונים?

זה לא דיאלוג.

לא צריך סמכות בחוק.

זה לא דיאלוג

שנייה. לא צריך סמכות בחוק בשביל זה. בשביל להקים צוות שבו כולם שותפים ומדברים אחד עם השני - - -

אבל גברתי היושבת ראש, אני מסביר לך, אין לי סמכות, אין לי סמכות על פי חוק - - -

לשולחן עגול אתה לא צריך, אתה לא צריך סמכות חקיקתית לעשות, כדי לקיים - - -

לפעול לאכוף צריך סמכות?

לא. כרגע לא דיברנו על לאכוף. דיברנו על להקים שולחן.

אבל כל הכוונה. מה הציפייה פה מהציבור שיושב כאן? שתהיה יותר אכיפה, שתהיה יותר - - -

אבל לא בהכרח אתה. ברגע שיש שולחן עגול - - -

אז הנה, יש פה יוזמה ברוכה. למה לא לקדם את זה? למה לא לתפוס את זה בשתי ידיים? אני שותף. אני שותף.

לא. אבל היוזמה צריכה להיות יוזמה של הגופים הממשלתיים ולא של הארגונים. אני יכולה ליזום שולחן עגול. הנה, זה השולחן. אם הכנסת הייתה ממשיכה הייתי אומרת לכם: בואו לפה, השולחן עגול, בואו נשב ונדבר כאן סביב הוועדה. אבל הכנסת לא ממשיכה, ולכן הדיון הזה הוא יהיה כרגע דיון אחד. אני מקווה מאוד שיימשך בכנסת הבאה. אבל כרגע מישהו צריך לקחת על עצמו את היוזמה. לא, אני עוד לא דיברתי על האכיפה. דיברתי על ליזום את השולחן העגול. ליזום את העובדה שאנחנו עכשיו הולכים להיות נציג של כל אחד מהארגונים, נציג של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציג של הווטרינרים הרשותיים, נציג של המשטרה. אנחנו יושבים ומתחילים לעבוד ביחד. למה אתה לא יכול ליזום שולחן עגול לדיון בנושא?

אז קודם כל יש. יש כמה מעגלים. המעגל שרב פקד טובי בן שלום הזכירה זה מעגל בתחום המשפטי, אצל אותו עורך דין - - -

נכון. לא עליו דיברתי.

יש מעגל נוסף של מעגל האכיפה, שאנחנו יושבים. יושבים, מתאמים ומתואמים בכדי לפעול. הציע עורך הדין יונתן שפיגל מעגל נוסף, ועוד פעם, לזה אמרתי שאני מוכן. אנחנו מוכנים להיות שותפים לזה.

אני שואלת אותך למה אתה לא מוכן ליזום אותו?

אנחנו ניזום.

תיזום אותו.

אני לא אמרתי שאני לא מוכן.

לא, אמרת: אני מוכן להיות שותף. אני רוצה שאתה תיזום את המפגש.

מוכנים ליזום. אין שום בעיה.

תיזום את הצוות המשותף הזה.

ואנחנו נשמח לתת גם – הוועדה הזאת, אני מניח שהיא לא תתקיים פעם נוספת. אולי בתפאורה אחרת – אבל אנחנו נשמח, אנחנו נשמח - - -

תוכל להגיש את זה כהמלצה - - -

מזכירות הוועדה. מצוין.

אנחנו נשמח גם לתת דין וחשבון בזמן הקצוב שייקבע פה - - -

אבל אני רוצה, בבקשה, גברתי היושבת ראש, כמה דברים. פה באמת נעים, נוח. יושבים פה כמה וכמה נציגים מכל מיני ארגונים ורשויות ונציגי ציבור. אני אחד מהם כנציג ציבור. לא מקובל עליי שאת הביקורת מעבירים בצורה איומה ונוראה בגלל - - -

תסלח לי.

לא, רגע, אני רוצה להשמיע את דבריי.

אנשים - - -

למה לא להתייחס לזה?

אני אשמח שתתייחס לזה - - - אבל - - -

אם נציגת P.T.R.O.A. יושבת פה, שאני פוגש אותה רק בוועדות בכנסת, מתהדרים; דרך אגב, בכתבה האחרונה, כשפתחתם את האירוע, מה אמר החבר שלה לעבודה? שבאמת יש לה יכולות בלתי רגילות. שאלה אותו הכתבת: נו? אמר: אני לא יכול לשתף אף אחד. אני לא יודע מה המניעים שלו. אז להתהדר פה שיש לנו הרבה מאוד חומרים, העברנו את זה, - -

אבל החומרים האלה אצלכם. החומרים האלה אצלכם.

- - ולסגור את זה בזה שאומרים: הם לא עושים שום דבר – זה מקומם אותי.

- - -

- - -

אגב, זה לא יעצור אותנו מלעשות ולהמשיך לעשות.

אנחנו לא יכולים - - -

זו לא צורה להציג דברים.

תסלח לי. אני הבנתי. אני מבינה. הם מדברים מדם ליבם ואתה מדבר מדם ליבך - - -

מצוין. אבל אני מצפה - - - הדברים מהוועדה המכובדת הזאת. שהוועדה המכובדת לא תיתן או תגיד את דבריה או תתייחס לזה שלא ייתכן שצולבים בנו, כי אנחנו עושים את עבודתנו. אם לא מספיק – בעד זה אנחנו קשובים.

הנה תלונה מינואר שטופלה במארס, אם הוא רוצה לראות.

סליחה. סליחה. אוקיי. תלונה מינואר שטופלה במארס זה בסדר גמור. אני רוצה - - -

שלא טופלה. שלא טופלה.

סליחה. אני מבקשת אתכם, תעצרו רגע את הדברים. אתם אמרתם. נתתי לכם הזדמנות לקבל את רשות הדיבור ועכשיו אני מבקשת ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יש פה בעיה. הבעיה לא פתורה. אני לא מוכנה לקבל את התשובה שאתם עושים מספיק. אתם לא עושים מספיק. אני רוצה ממך שני דברים - - -

אני לא אמרתי: "עושים מספיק". אמרתי: אנחנו עושים. ולפי דברייך, הצעתך, אנחנו ניזום עוד פורום אכיפה. ואני אבקש שחבריי, חברתי, ימשיכו את ההתייחסות.

טוב, ברשותכם, ברשות גברתי, אני רק מבקש להגיד מהפן המשפטי כמה עניינים: - - - חשוב מאוד לחלק בין חוק הסדרת הפיקוח על כלבים והתקנות שהותקנו על פי, בענייננו, תקנות להחזקה וייבוא של כלבים מסוכנים; וחוק צער בעלי חיים. אני מדבר בהתחלה על חוק הסדרת הפיקוח על כלבים והתקנות שלפיהם. חוק הסדרת הפיקוח על כלבים, כל הסמכויות שעל פי החוק הזה הן נתונות לרופאים הרשותיים. יש להם את הקשיים שלהם, אבל עובדים, פחות, יותר, אבל הם עובדים לפי החוק הזה. הסמכות לתפוס בעלי חיים שעברו - - -

שמת לב אבל? אני מבינה אותך. אני רק אומרת שאתה מתחיל להגיד מה לא בסמכותך.

שהשר הממונה על החוק זה שר החקלאות ופיתוח הכפר.

רק שנייה, גברתי. אני מתחיל בקושי ומסיים בפתרון. רק אם גברתי תיתן לי שני משפטים.

אני רק רוצה להעיר את תשומת לבך לזה - - -

אם גברתי תיתן לי שני משפטים. גברתי, תאמיני לי שתקבלי ממני את התשובה ותשובה שתשביע את רצונך.

אני אשמח לשמוע.

אז לעניין הכלבים המסוכנים זה כלבים שמוגדרים על פי גזע או תכונות גזע או שבעצם התנהגות, עם כלבים מסוכנים, ואז יש עליהם הגבלות, על יבוא. אין איסור על החזקה אלא בתנאי שהכלבים האלה עברו סירוס, עיקור ורישיון. יש אפשרות להחזיק אותם. מי שמפר את ההוראות האלה, מוסמך רופא וטרינר רשותי לתפוס את הכלבים האלה. אנחנו ערים לבעיות ולכן אנחנו יוזמים תיקון לחוק הסדרת הפיקוח על כלבים, לקחת בו סמכויות נוספות על פי החוק הזה. יזמנו תיקון לחוק, ואנחנו ניקח סמכויות, ואנחנו נתחיל גם בעצמנו, כי אנחנו מכירים את הבעיה ואנחנו רוצים לעבוד לפי החוק, לפעול לפי החוק ולהפעיל אותו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. זה דבר אחד.

מתי מגישים תזכיר חוק?

מה זאת אומרת?

במשרד החקלאות ופיתוח הכפר - - - לפי החוק הזה.

רגע, השאלה הייתה: יש כבר תזכיר חוק?

כן.

כן. מ-2009.

כן. יש טיוטה שמתגלגלת בין משרד המשפטים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר להערות הציבור.

מ-2009?

אבל יש. עובדים על זה. עובדים על זה.

מ-2009?

אני לא יודע להגיד בדיוק אבל עובדים על זה, ואנחנו נדאג - - -

לא, כי אם עובדים על זה מ-2009 ועוד לא הצלחתם להניח את הצעת החוק פה, בכנסת - - -

גברתי, אנחנו נדאג לקדם את זה. וחבריי פה מ"תנו לחיות לחיות" גם יודעים להגיד שהצעות חוק שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר יזם ומעוניין בהם בנושא צער בעלי חיים קודמו תוך תקופות מאוד-מאוד קצרות.

בדיוק.

אז השאלה היא מה קרה עכשיו?

הסדרת הפיקוח זה בוועדת הכלכלה וזה משהו אחר.

זה משהו. גברתי, יש משהו. זה נמצא בוועדת הכלכלה. יש משרדים אחרים שיש להם מה להעיר על זה. זה תיקון גדול. אני לא בעצמי מטפל בזה, אבל מטבע הדברים זה דברים שלוקחים זמן.

אנחנו יזמנו. אנחנו לא מעכבים את זה.

לעניין השני, המקביל, של חוק צער בעלי חיים: אנחנו עושים. עשינו, עושים ונמשיך לעשות. יכול להיות שיגידו שלא מספיק, אבל תמיד השאיפה היא להשתפר. אם אני אביא נתונים יבשים מספרית, אפשר לראות, ושלחנו את זה בהתייחסות שלנו לוועדה, אנחנו רואים עלייה בכל שנה בטיפול שלנו בנושא צער בעלי חיים.

בנושא הספציפי הזה - - -

רגע. אנחנו רואים ירידה בכמויות ההרבעה בארץ?

עלייה.

- - -

זה לא המקום הנכון.

שוב, גברתי, זה חוק הסדרת הפיקוח על כלבים. זה לא חוק צער בעלי חיים. אי אפשר לעשות פה ערבוב. אנחנו אנשי חוק. אפשר למצוא את הפתרון במסגרת החוק. לא כי בא לי הבוקר. אני מסוגל מבחינתי ואני אשמח לצאת מחר בבוקר, להחרים כל כלב מכל מקום, שהכלב הזה מסוכן, אבל אני לא מוסמך. אני איש חוק. אני איש חוק.

אז תגיד לי מה סמכותך.

הסמכות שלי היא ללכת ולהחרים כלב, להחרים בעל חיים ולפעול לפי החוק, אם בעל החיים הזה עברו בו התעללות או עבירות לפי החוק. אני מוסמך - - -. אנחנו עושים את זה. מאות ואפילו אלפי בעלי חיים הוחרמו בשנים האחרונות.

ומחזירים.

יש עלייה בכמות ההחרמות?

בכמות ההחרמות? בוודאי. כל השנים יש עלייה בכמות הפעילות ויש עלייה בתקציבים.

ומה עושים עם הכלבים המוחרמים?

מה עושים עם הכלבים? מה עושים עם בעלי חיים שהם - - -?

נאמר כאן שהכלבים המוחרמים חוזרים חזרה לבעליהם.

חוזרים למתעלל.

אז אני אסביר את זה משפטית גם. ונמצאים פה נציגי משרד המשפטים ששמעו את העמדה שלנו והם יגבו גם אותה. אני אסביר בדיוק מה המקרה. בדיוק התכוונתי להגיע למקרה הזה. הסיפור שהגברת כאן ציינה: התקבלה תלונה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר על החזקה שלא כחוק, בניגוד לחוק צער בעלי חיים של כלבים במקום מסוים באום אל-פאחם. המפקחים הלכו, בעלי החיים נתפסו. על פי חוק צער בעלי חיים, אם תפסת בעל חיים שעברו בו עבירות לפי החוק, שזה החוק והתקנות, בעל החיים יועבר למתקן מוגן. ודגש, שני קווים תחת "מתקן מוגן". מתקן מוגן זה מקום שאושר על ידי מנהל השירותים הווטרינריים ככזה. ויש אחד כזה בנושא כלבים - - - ויש עוד מתקנים אחרים, חסויים, בנושא בעלי חיים אחרים, שאליהם מועברים בעלי חיים מהחרמות, ושם, על פי החוק, אמורים להישאר 20 ימים. במהלך 20 הימים האלה – זו נקודת המוצא של החוק – רשאי הבעלים, והבעלים מוגדר שם: מי שהכלבים נתפסו ממנו, תוך 20 יום מיום מסירת ההודעה להעברה למתקן מוגן; מתקן מוגן – שוב, אני מדגיש; לבקש את החזרת בעלי החיים. החוק לא קובע לי שיקול דעת. החוק אומר לי: עמד בשלושת הקריטריונים? - - -

מהם שלושת הקריטריונים?

מצבו הרפואי של בעל החיים מאפשר את החזרתו; תשלום הוצאות הטיפול והשיקום; וחתימה על התחייבות שלא לעבור על החוק. התקיימו שלושת התנאים - - -

וזה מספיק.

מה עם סעיף 10?

זה החוק. שנייה גברתי. זה החוק.

אני מבינה את החוק. האם אתה חושב שהחוק הזה ראוי? אתה לא חושב שצריך להגיש תיקון?

אנחנו יזמנו תזכיר חוק גם וזה התקדם.

מתי?

הוא לא מטפל - - -

יזמנו וזה התקדם, והתקדם יפה מאוד. שאנחנו ראינו את - - -

שמה? נותן לך סמכות למה?

נותן לי סמכות, קודם כל, להחמיר - - -

שיקול. נותן לך שיקול דעת?

נותן לי שיקול דעת שלא להחזיר. היום אין לי שיקול דעת שלא להחזיר.

זה לא נכון.

אין לי שיקול דעת שלא להחזיר.

יש סעיף 10.

כי האפשרות היחידה להתנגד להחזרת בעל חיים היא קיימת לאחראי על מתקן מוגן. ואם הכלב לא מוחזק במתקן מוגן, וזה מה שהיה במקרה הזה; כי הכלבים נלקחו על ידי הגברת לעמותה שלה, שזה לא מתקן מוגן. החזיקו אותם בניגוד לחוק.

זה ממש לא נכון.

אין לנו סמכות, אין לנו סמכות על פי חוק להתנגד. כי הכלבים לא מוחזקים על ידי, אז אין לי סמכות. על פי חוק אין לי מעמד לעמוד על פי חוק ולהגיד: אני מתנגד. ולכן אם הבן אדם, מעבר לנדרש, בא ושילם את ההוצאות – חסכנו בהוצאות המדינה גם – והוא שילם, הביע נכונות, חתם על התחייבות, ביצע עיקור וסירוס לכלבים האלה - - -

אחראי על מתקן - - -

- - -

זה לא - - - שלו - - -

לא, זה צער בעלי חיים. זה החוק שהם - - - אליו. חוק צער בעלי חיים.

נכון.

שוב, אבל כתוב: אחראי - - -

אחראי על מתקן מוגן. הוא היחיד שרשאי. היום, אגב, בתיקון הזה שקודם - - -

בסדר. אז אם הוא אומר שאצלו יש מתקן מוגן אז הוא יכול - - -

לא. מי האחראית על מתקן מוגן? הכלבים לא הועברו לשם - - -

נכון, אבל הכלבים לא הועברו לשם. וכאשר ביקשנו להעביר את הכלבים למתקן מוגן - - -

אז מה שאתם עושים כאן, במקום לדבר על איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה ואיך אנחנו פותרים את הבעיה, כל אחד מתגונן על מקרה ספציפי ומאשים אחד את השני ואומר - - -

למה מתגונן - - -?

גברתי שאלה אותי. גברתי שאלה אותי על מקרה נקודתי, - -

אני לא שאלתי. לא שאלתי.

- - כי אנחנו לא מחזירים כלבים למתעללים. נקודה.

עד היום לא הוחזרו כלבים.

אנחנו לא מחזירים. לא הוחזרו, לא נחזיר ולא מחזירים.

אתם מחזירים?

לא. לא. לא.

חוץ מהמקרה הנקודתי הזה אין. לא היה ולא יהיה.

- - -

איך אנחנו מתמודדים? הכלבים מועברים. איך אנחנו מתמודדים? הכלבים מועברים - - -

סליחה, אדוני, הרגע אמרת שאין לך שיקול דעת לא להחזיר כלבים לבעלים.

נכון, אבל - - -

אז איך אתה אומר לי שאתם לא מחזירים - - -?

כשהכלבים במתקן מוגן וההחזקה היא כחוק אני רשאי להפעיל את הסמכות לפי סעיף 10א ולהתנגד, כי אני מסתכל על העתיד, ואני אומר: בעתיד הוא יפר את החוק. אז האחראי על המתקן המוגן מתנגד. זה החוק היום. ואני לא מחזיר את הכלבים. מתמודד עם זה בבית המשפט, כולל עד בית המשפט המחוזי, ואני בעצמי מתמודד עם זה ובהצלחה. במשך שנים, מאות סוסים, מאות ואפילו אלפי כלבים, ואנחנו, לא היה מקרה שהחזרנו בעל חיים אחד חוץ מהמקרה הזה שהייתה החזקה שלא כחוק. אין מה לעשות, אנחנו אנשי חוק. לפעמים ההחלטה הנכונה היא לא ההחלטה הפופולרית, אבל צריך לקבל את ההחלטה - - -

לא דיברנו על החלטה פופולרית. דיברנו על החלטה שאמורה לשמור על - - - של כלבים.

אז ההחלטה, אני עומד מאחורי ההחלטה שקיבלתי. היא מגובה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ועל ידי משרד המשפטים כהחלטה משפטית נכונה. זאת ההחלטה היחידה שהייתה מתקבלת בנסיבות העניין, והיום הייתי מקבל אותה שוב.

בסדר גמור.

אני רוצה לשאול את השלב הראשון: להתמודד עם תופעות של סחר בבעלי חיים. מי אחראי על זה?

איזה בעלי חיים?

אין איסור.

אין איסור.

על כלבים.

אין איסור.

סחר כלבים.

אין איסור בחוק.

אין איסור.

אין איסור בחוק.

לכלבים מסוכנים יש איסור על סחר.

אין איסור.

אין איסור. תראה לי את האיסור בחוק, עורך הדין יונתן שפיגל. אנחנו מתמודדים עם זה.

יש חובת עיקור וסירוס - - -

- - -

עיקור וסירוס.

אוקיי. אז אם יש חובת עיקור וסירוס - - -

ושבב? וחובת שבב? וחובת שבב?

תגידי, אין איסור על סחר.

אין איסור על סחר. האיסור היחיד בחוק לגבי כלבים מסוכנים, ששוב, אני מאוד רוצה לאכוף אותו, לא יכולה כרגע.

למה?

כי אני ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר ואין לי את הסמכויות.

הדבר היחיד שבחוק כתוב, שהם צריכים להיות מעוקרים ומסורסים. זה הדבר היחיד. המטרה של החוק שהייתה, שגם אם תשאלי פה את כל השולחן - - -

רגע. האם הגשתם את הסעיף - - -?

סעיף 7: "בעליו של כלב מסוכן לא ימכור ולא ימסור את הכלב לאחר".

והיה תיקון.

"ואולם הוראות תקנה זו לא יחולו על - - -".

אה, "אולם", תמשיך. יש הוראות - - -

"לאדם". הסעיף היחידי שאולי יכול להיות רלוונטי זה לאדם אחר שאישר הרופא הווטרינר הרשותי.

בסדר.

כשאדם מרביע, עבר עבירה - - -

עדיין, אבל אין להם סמכויות.

אין לי ויכוח.

אני רוצה רגע להגיד: משרד החקלאות ופיתוח הכפר תמיד שולח לדיונים האלה את האנשים הכי טובים ושעושים את העבודה הכי טובה. ואז אנחנו מגיעים פה למצב, דנים בדיוני מדיניות עם האנשים שנמצאים בשטח, עושים את העבודה, רוצים לעשות את העבודה ומרגישים לא בנוח כי אלה אנשים שאנחנו עובדים איתם.

אתה לא צריך להרגיש לא בנוח, עורך הדין יונתן שפיגל.

חשוב לי להגיד את זה, קודם כל. אלה האנשים הטובים שעושים את כל העבודה שהם יכולים לעשות וצריך לתת להם את הקרדיט.

נכון.

נכון

בסדר גמור. אבל אנחנו מנסים למצוא פתרון - - -

ברמה המערכתית וזה לא נוח לי להרגיש שאני, כי אני יודע שהם רוצים בדיוק את מה שאני רוצה. האנשים שיושבים כאן - - -

אבל זה לא קורה, עורך הדין יונתן שפיגל. אז מה - - - הזאת?

- - - זה לא קורה.

אז אני אסביר. אז בגלל זה אני מסביר שהבעיה היא לא, וזה לא נכון לדעתי לקחת את זה למקרה x או למקרה y נקודתיים.

לכן אני מבקשת - - -

יש כאן בעיה מערכתית, ולכן אני חושב שצוות שכן יוביל ויקדם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ויהיה אחראי להראות תוצאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כי שם יש את האנשים שמסוגלים להראות את התוצאות האלה. אם יהיה במדינת ישראל בן אחד כמו דוקטור נירית ציפורי או כמו אחד מהם שיטפל בנושא הזה ויהיה אחראי עליו, הנושא הזה יטופל. לצערנו, דוקטור נירית ציפורי לא יכולה היום לטפל בנושא הזה כי היא עמוסה במיליון דברים. אם יהיה, והיא יודעת וגם אמרתי לה את זה – אם יהיה בן אחד כמוה, ברמה שלה, שיטפל בנושא הזה, הנושא הזה יטופל. בתוך שנתיים יהיה, לדעתי, צמצום של 80% של התחום הזה. בזה זה נגמר, בן אדם אחד.

שוב, אני מבקשת. תנו לי רגע - - -

טעות ללכת למקרים הנקודתיים.

כולכם מאוד בקיאים בתחום הזה. אני לומדת אותו לראשונה, ועכשיו אנחנו נעשה את זה לפי הסדר.

את אומרת שלא בסמכותך איסור בסחר בבעלי חיים. סליחה, במקרה הזה. האם הגשתם תזכיר חוק כדי לקחת על עצמכם סמכות כזאת?

אכן. כדי לקחת את הסמכויות של חוק הסדרת ותקנות הסדרת הפיקוח על כלבים, זה כלול בפנים. כי אם הכלבה לא מעוקרת אז אני לא צריכה בכלל להגיע לשלב של הסחר כי יש לה גורים. אז זה בכלל לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה כשיש מקרה שיש, שאני יכולה להיכנס אליו היום, זה אם יש חיתוך זנב-אוזניים. נכנסנו, לקחנו. כי אני יכולה. כי אז אני מפעילה את חוק צער בעלי חיים. ועשינו את זה. רק בשבועות האחרונים יש מקומות שזה שיתוף פעולה עם המשטרה. כי אסור לנו, גם מבחינת מקומות להיכנס לבד. אבל צריכים להבין הפעילים שאנחנו עובדים כאנשי חוק, וכשאנחנו מוציאים צו בית משפט ועושים, אסור להם להיות במקום, אסור להם להכניס את הכלבים לרכבים שלהם ולנסוע, אסור להם שכלבים ייעלמו בדרך ולא יגיעו למתקנים. אנחנו, אנשי החוק, שלא יכולים להגן על זה. ופה נפל המקרה הספציפי הזה מתוך מאות שהחרמנו.

שנייה, גברתי, את חוזרת לאותו מקרה ספציפי. אני שאלתי שאלה אחרת. אני שאלתי כרגע: מה צריך לעשות כדי לשפר את האכיפה בתחום הזה?

לשפר את האכיפה זה לאגד סמכויות. זה חייב לבוא עם תקציבים. זה לא יכול להיות, אנחנו לא יכולים להיות ב-30 מקומות - - -. לתת סמכויות ללא תקציב, גברתי יודעת מה זה אומר. זה אומר שהסמכויות לא ייאכפו. לעשות רשות משולבת של וטרינרים רשותיים שיש להם את כל הרישום, של מישהו שיכול. בשירות המדינה מי יכול היום לשבת על yad 2 כל היום? תני לי כוח אדם שיישב על yad 2 כל היום. אין לי את זה.

כן, אבל אם אנחנו נעשה צוות, שולחן עגול, עם הארגונים. הארגונים יושבים על yad 2 - - -

אני היום רק עם הארגונים עובדת. אין לי ברירה אחרת.

אבל בגלל זה אני מבקשת צוות שיהיה לא רק את, אלא את ונציג שלך ונציג של המשטרה ונציג - - -

קיבלנו את ההצעה הזאת בשתי ידיים.

קיבלנו. קיבלנו.

קיבלנו בשתי ידיים.

אנחנו ניזום פנייה.

קיבלנו.

טוב, זה שתדעו, דרך אגב, לבקשה הזאת אנחנו נגיש לוח זמנים. אנחנו נבקש שתוך שלושה חודשים הצוות הזה יתכנס, לפחות פעם אחת, ונקבל דיווח. בסדר גמור.

תוך שבועיים אני מוציא פנייה עם העתק. אם צריך העתק אפילו לוועדה.

עם העתק לוועדה, ואנחנו נקיים ישיבה משותפת לכולם. ואני מבקשת שבישיבה הראשונה שלכם אתם תגדירו את המטרות של הצוות הזה והפעילויות שלו ומה הדברים שהוא יוכל לעשות. ככה נוכל להתקדם.

כן.

רק אני רוצה לחדד דבר אחד, גברתי היושבת ראש - - -

לא על מקרה ספציפי, בבקשה.

לא, לא, לא. בדיוק זה העניין.

אנחנו דנים פה היום בנושא של כלבים מסוכנים. כשאנחנו מדברים עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, גורמי האכיפה, המשטרה, אנחנו מדברים בהתייחסות בכלל לאכיפה על צער בעלי חיים. פה אנחנו מדברים על נישה מאוד-מאוד מצומצמת: כלבים מסוכנים.

נכון.

אני יכול להגיד לכם שאנחנו עד ה-1 לנובמבר טיפלנו ב-330 פניות ופתחנו 186 תיקים. תיקים שכבר הייתה עילה לפתוח בפעולות חקירה. זאת אומרת, אנחנו מטפלים בהרבה מאוד דברים בהיבט הרחב מאוד.

רגע. רק שיהיה ברור שאני מבקשת שהצוות יתעסק בכלבים מסוכנים. צוות ספציפי לכלבים מסוכנים. לא שום צוות ושום דבר אחר.

הבנתי. הבנתי מצוין. ועוד הפעם, אנחנו נבצע, נקיים ונעדכן.

בסדר גמור.

עכשיו, מי זה הנציג של הרופאים הרשותיים?

שלום לך. דוקטור משה רפלוביץ' שמי. אני יושב ראש ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות. אני מייצג כ-180 רופאים שנמצאים מדן ועד אילת, כמעט בכל הרשויות המקומיות. בחלק מהמקומות אנחנו נמצאים בכוח מאוד גדול, ובחלק מהמקומות אנחנו נמצאים, צריך להגיד, בכוח מאוד-מאוד קטן.

אם אנחנו מדברים, עלה פה הנושא של מגזרים שבהם התופעה נפוצה יותר. צריך להגיד שבמגזרים האלה אנחנו מדברים ברוב המקרים על חלקיות משרה של הרופא שם. לצערי, זה המצב.

אם בכלל יש וטרינר.

יש וטרינרים כמעט בכל הרשויות, למעט שלוש-ארבע במגזר הערבי. אבל כמות המשרות שלהם נמדדת בשברירי משרה. אנחנו פנינו בעניין הזה גם למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וגם למשרד הפנים. ביקשנו להגדיר שם, שיהיה כוח אדם ראוי שמתאים לגודל האוכלוסייה ולגודל הברוך שנמצא שם. זה נכון לא רק לכלבים מסוכנים, זה - - -

עוד בקשה שאנחנו נוציא מטעם הוועדה גם למשרד הפנים וגם למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, להגדיל את אחוזי המשרה ולהבטיח - - -

להגדיר אותם, אני חושב, לפני הכול, גברתי. כי צריך להגיד כמה צריך. כי היום המצב הוא שמחליט ראש רשות – זה מקרה מהשבוע האחרון – לצמצם מ-25% ל-11% ואין מישהו שיכול להתנגד לזה בכלל. אז זה נושא אחד שאנחנו מתמודדים איתו ביום יום שלנו. זה קורה לא רק במגזר הערבי, זה קורה גם במרכז הארץ הדבר הזה, שמורידים אחוזי משרה, ומכיוון שאין תקן ולא נקבעה איזושהי התייחסות אז אנחנו מוצאים את עצמנו בוויכוח שקשה מאוד לנצח בו.

צריך להגיד אבל שאנחנו מערבים פה שני נושאים שהם לכאורה קשורים אחד בשני אבל הם בכל זאת קצת נפרדים: אחד, זה הכלבים המסוכנים; השני, זה קרבות הכלבים. נכון שהכלבים בקרבות באים מהכלבים המסוכנים ששייכים לאותם גזעים, אבל החוק הזה להסדרת הפיקוח על כלבים שבזמנו חשבנו שהוא לא נכון, החוק הזה, מה שהוא יצר, זה הוריד קבוצה שלמה של אוכלוסייה שמגדלת את הכלבים האלה, הוריד אותם מתחת לרדארים. הם לא מגיעים יותר, לא לחיסונים ולא לרישיונות. הם סוחרים בכלבים האלה מתחת לרדארים של כולנו. קשה מאוד להגיע אליהם.

התפקיד שלך על פי חוק הוא - - -

ולהגיע אליהם זה לא - - -

כן. קל מאוד להגיע אליהם.

- - -

התפקיד שלך על פי חוק הוא להגיע אליהם. נכון? למצוא את האנשים שעושים את הסחר בבעלי חיים או את ההרבעה מתחת לפני השטח.

החוק להסדרת הפיקוח על כלבים קבע את החובה הזאת על הרופאים הרשותיים מבלי לתת להם כלים לעשות את זה. זה נכון. אני חושב שהמצב הזה - - -

איזה כלים חסרים לך?

תראי, אנחנו מתמודדים עם עבריינים שנמצאים מתחת לרדארים. הרופא הווטרינר העירוני הוא זה שמפקח על מזון בעיר והוא עושה עוד הרבה דברים אחרים. הוא לא בלש. הוא יכול להיעזר במקרה - - -

- - -

הוא יכול במקרים מסוימים להיעזר גם במשטרה. וצריך להגיד שהמשטרה, כשפונים אליה לסיוע בעבודה, המשטרה מסייעת. לא רק האנשים הנכבדים שיושבים פה, גם בתחנות המשטרה, בהנחיה של הקצינים שיושבים כאן – המשטרה נרתמת ומסייעת. לא זאת הבעיה. הבעיה היא להגיע לאנשים האלה, והבעיה שתופעת הכלבים. אם אני אתאר בשתי מילים מקרה: יחד עם "תנו לחיות לחיות" הלכנו לתפוס כלבים כאלה. אז קבענו עם המוכרים שהיו ב-yad 2, קבענו איתם נקודת מפגש. בנקודת המפגש הייתה לנו שם נערת פיתוי, נקרא לה, והיה אחד האנשים מ"תנו לחיות לחיות" שהלך בתור קונה הכלבים. אז קבענו נקודת מפגש. בנקודת המפגש ישבנו עם בלשים כדי לשמור עליו גם. כשהגענו לנקודה, בטלפון אמרו לו: תלך לנקודה אחרת ועוד נקודה ועוד נקודה. ובמקרה הזה, באיזשהו שלב, באותה עיר, זה נגמר באותה עיר שמצאנו את הכלבים האלה ויכולנו להחרים אותם. בהרבה מקרים זה נגמר במעבר מעיר לעיר. וברגע שווטרינר רשותי, ברגע שהוא עובר את גבולות העיר שלו הוא לא יכול לפעול יותר, אין לו סמכויות יותר. הסמכויות שלו נגמרות בתחום הטריטוריאלי של הרשות המקומית.

אנחנו פנינו - - -

אז רגע, אז יש בעיה.

יש בעיה. אני מגדיר אותה.

אנחנו פנינו - - -

אני רואה בעיה אחרת. אני מניחה שיש עוד הרבה בעיות כאלה בדרך. השאלה מה אתם עושים בשביל לפתור אותה.

אז אני מציע הצעה לפתרון. אנחנו פנינו למשרד החקלאות ופיתוח הכפר וביקשנו להקים יחידה ארצית שתרכז את הטיפול בעניין הזה, מכיוון שאי אפשר להטיל את זה, לפזר את זה על כל השטח. פנינו אליהם עם הצעת חוק מסודרת. צריך להגיד: יחד עם הארגונים. בעיקר עם "תנו לחיות לחיות". עם הצעת חוק מסודרת, כדי שתהיה יחידת אכיפה. אנחנו כמובן ניתן את היד שלנו לעניין הזה. אני מרגיש כמו הנציגים של "תנו לחיות לחיות". לא נוח שאני יושב עם האנשים האלה, עם - - - האנשים הטובים שכן עושים את העבודה. אבל צריך להגיד שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר, האכפתיות לנושא הזה, לא של האנשים שיושבים פה, אבל האכפתיות לנושא הזה היא אכפתיות קטנה מאוד. היא לא מספקת. זה שאומרים שלא נעשה מספיק זה לא נגד האנשים שיושבים פה, אבל זאת עובדה שלא נעשה מספיק. צריך להבין שבכל משרד החקלאות ופיתוח הכפר יש שניים וחצי רופאים - - -

אז מי לא עושה מספיק?

אני חושב, וככה אמרתי גם לצמרת המשרד, שהמשרד היה צריך להקצות לזה משאבים ולהקצות לזה גם מפקחים וגם רופאים וטרינרים כדי לטפל בתופעה הזאת ולעזור לנו גם לטפל בתופעות. אנחנו יודעים להתמודד עם העבריינים האלה בקטן. אנחנו לא אנשי. קשה לנו לרוץ אחרי עברייניים כאלה. המשטרה עוזרת לנו בחלקה, אבל צריך יחידה שתרכז את הדבר הזה.

אז זו נקודה אחת, אבל יש עוד נקודה אחת שצריך להבהיר אותה פה: זה לא שהטיפול בכלבים המסוכנים לוקה בחסר במדינת ישראל, הטיפול בכלבים לוקה בחסר במדינת ישראל. והתוצאה של זה היא – וזה עלה פה, בדיון, אבל אף אחד לא אמר את האמת בעניין הזה – שכשמחרימים כלבים כאלה אין איפה לשים אותם. צריך להגיד את זה. אין כלביות. הכלביות - - -

אני אמרתי.

וזה נאמר ככה, אבל אין כלביות. הכלביות "מפוצצות". הכלבים האלה, אם לא מחזירים אותם לבעלים שלהם, הדילמה שאנחנו עומדים בפניה היא או להחזיר אותם לבעלים שלהם או להרוג אותם. אין מקום אחר. פעם הייתה עוד תקופה שיכולנו למסור לשירות בתי הסוהר. שירות בתי הסוהר "מפוצץ" בכלבים. אין מה לעשות איתם שם. ולא בכלבים מסוכנים. הכלביות שלנו "מפוצצות" בכלבים כי לא עוצרים את ההתרבות של כלבים במדינה. יש הזנחה בתחום הזה.

אבל האם אתם ביקשתם תקציב להקמת כלביות?

בוודאי. בוודאי.

כל הזמן.

אנחנו ביקשנו תקציב לכלביות, וביקשנו תקציב ליחידה, ואמרנו שצריך לטפל בהתרבות של הכלבים עם הצעות חוק של עיקורים וסירוסים חובה במדינה. הגשנו הרבה מאוד רעיונות. אנחנו נתקלים שם בחומה אטומה, צריך להגיד. נתק מהשטח, ולא מהאנשים שיושבים פה. אבל צמרת המשרד שם, לטעמי, מנותקת – צמרת השירותים הווטרינריים. לא רוצה להגן על משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אבל צמרת השירותים הווטרינריים מנותקת מהשטח בעניין הזה. לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות. והתוצאה היא שכלבים מומלטים, לא רק כלבים מסוכנים, מומלטים בקצבים מטורפים כאן. הכלביות של כולנו, כל מי שיש לו פה כלבייה, הכלביות שלנו סתומות. אין מקום להכניס סיכה פנימה. כשמגיע כלב מהרחוב מתחיל הבכי: על מי מוותרים עכשיו בשביל להכניס את הכלב הזה פנימה. אנחנו לא יכולים להגיד: הכלב הזה, לא מכניסים אותו לכלבייה. עכשיו אין לנו את הפריבילגיה הזאת. עכשיו צריך לדחוס אותו פנימה. אז הכלב השני והשלישי באותו תא, ובסוף זה מתפוצץ. יש גבול גם מה אפשר לדחוס שם. אז באים בטענות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לעורכי הדין שהחזירו כלבים. תחשבו מה האלטרנטיבה רק. אני לא יודע מה היה במקרה הספציפי, כי אני לא רוצה להגיע למקרה הספציפי, כי אני לא מכיר.

- - -

בבקשה, עזבו את המקרה הספציפי. זה לא נושא הדיון.

אז אני לא מדבר על הספציפי. גם אני לא מכיר אותו בכלל. אני מודה. אין לי מושג מה היה שם. אבל אין איפה להחזיק את הכלבים האלה. מה, עדיף להרוג אותם? אנחנו נמצאים בדילמה אמיתית. אני לא חושב שהפתרון של קרבות כלבים הוא הפתרון הנכון, אבל תבינו את הסיטואציה שאנחנו מתמודדים איתה, כולנו. אני אומר את זה כי אין דרך, והדרך היא טיפול מערכתי בכל נושא הכלבים במדינה. אין צוות שמרכז את הדבר הזה. אני רואה אדישות לצערי לנושא של סבל של בעלי חיים. חברת הכנסת תמר זנדברג שיצאה קודם אמרה שבנושא של חיות משק יש שני צדדים ולכן היא מבינה שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר עושה כאן איזשהן התאמות כדי לרצות את שני הצדדים. בעניין של הכלבים האלה אין שני צדדים, אבל לצערי גם אין צד אחד. יש רק את הכלבים שסובלים שם. אין אף אחד מהצד השני שמתמודד עם זה חוץ, באמת, קומץ מצומצם של אנשים שיושבים פה ותחתם עוד מעט אנשים שעובדים בשטח. זה הקומץ של האנשים שמטפלים בנושא הזה. אני יכול להגיד בשקט שמדינת ישראל זנחה את הכלבים לאנחות. מה שעולה פה זה קצה הקרחון של תופעה נוראית שקורית כאן. אנחנו מתמודדים איתה ביום יום שלנו. ומי שיעשה סיור בכלביות שלנו יבין מה קורה שם. זה נכון לעמותות, זה נכון לרשויות, זה נכון לכולם.

אני רק שואלת איך אתה עובד ביום יום במסגרת כזו שבה אתה מרגיש שמעליך יושבים אנשים שלא מתעניינים בעבודה שאתה עושה?

בוודאי.

בוודאי.

ברור.

בוודאי.

יום-יום.

על זה אנחנו מלינים כל הזמן.

יום-יום.

מנותקים מאיתנו לגמרי.

כולנו מרגישים - - -

כולנו - - -

מקצועית. הם ממונים עליהם מקצועית. משרד החקלאות ופיתוח הכפר ממונה עליהם מקצועית.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר ממונה מקצועית על העניין הזה. זה לא מעניין אותו - - -

- - - שלהם זה הרשויות המקומיות.

למעט חלק מהאנשים שיושבים פה. צריך להגיד, עם האנשים שיושבים פה אנחנו עובדים ביום יום כתף אל כתף, מצח למצח, מזיעים ביחד בשטח בשביל לתפוס את הכלבים האלה. כן. אבל זה הצוות, צריך להגיד, עם עוד כמה אנשים. את כמות האנשים שמתעסקים בזה אפשר לספור ביד אחת או שתיים. זהו. זה הצוות.

על כל מדינת ישראל.

כן, בבקשה.

דוקטור אבי צרפתי. אני מזכיר הארגון.

אני רוצה להגיד, להתחבר לקטע האחרון של מה שנאמר, זה שבהרבה מאוד מן המקרים אנחנו לא רק מרגישים שלא מתייחסים או לא אכפת להם ממה שאנחנו עושים בפועל בשטח, מפני שרופאים רשותיים הם בתכל'ס, בסוף היום, אלה שנמצאים שם. הם צריכים להתעסק עם האוכלוסייה, עם בעלי הכלבים. הם צריכים לפעול כדי למגר את התופעות האלה. הרבה פעמים התחושה שלנו זה שמתנכלים לנו, לעבודה שלנו.

מפריעים.

ולא רק שלא מאפשרים לנו לבצע את זה בצורה נכונה, אלא גם את היכולות המעטות שיש לנו, את זה גם כן מנכים מאיתנו.

עכשיו, אני רוצה להגיד משהו לגבי הנושא של קרבות כלבים. דובר פה, עכשיו, בחלק האחרון על הנושא של הסדרת הפיקוח על הכלבים, שזה נכון, אבל קרבות כלבים זה דבר, זה פשע. זה פעולה עבריינית חוצת רשויות. היא חוצת רשויות. היא לא נמצאת רק ברשות שלי ועוברת למקום אחר. היא חוצת רשויות. האנשים האלה גם מכירים, כשאנחנו מגיעים להתעסק עם האנשים האלה, מדובר בעבריינים, בעבריינים ברורים כמו כל פעולה עבריינית, כמו כל סמים, גניבות, התפרצויות וכדומה. ובמסגרת הזו, התהליכים האלה, אם הם לא יעבדו בצורה מרוכזת, על שטח גדול או על כל הרשויות בצורה חד משמעית במדינת ישראל, לא יהיה לזה פתרון. אף אחד לא יכול להרים את זה בצורה פרטנית, להגיד שלרופא הווטרינר הזה, שהוא ילך להיכנס. הוא יזיז. הוא ילך בלילה. הוא יפרוץ לבתים, יוציא כלבים מסוכנים, עם המשטרה, בלי המשטרה. אף אחד מאיתנו אין לו כוח ימ"מ.

טוב, אני מבינה שהפנייה הכי משמעותית שהוועדה הזאת יכולה לפנות כקריאה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר להקים, קודם כל, להקים את הצוות הבין רשותי הזה; ודבר שני, לתקצב אותו; כדי להסתכל על כל נושא הכלבים המסוכנים מההתחלה ועד הסוף: בנושא הסחר, בנושא ההרבעה ובנושא הקרבות.

- - - בתקופה של קיצוצי תקציב?

שוב, זאת פנייה שתצא מפה. אני יודעת שהפניות האלה לפעמים נופלות על אוזניים ערלות, כי אנחנו בתקופה של קיצוצי תקציב, בתקופה שלא יהיה תקציב למדינת ישראל והחודשים הקרובים - - -

דווקא בבחירות מבטיחים הרבה. זו דווקא תקופת ההבטחות.

שוב, תקופת ההבטחות, זו שאלה על מה, באיזה נושאים.

- - - את הכיסוי. כן.

בדיוק.

אבל אני רוצה לדעת מכם. אנחנו, בהנחה, ואני יוצאת מנקודת הנחה; אנחנו נצא עם הפנייה הזאת. אנחנו שומעים את הקול שלכם, אנחנו שומעים את האמירות האלה. זו הבקשה הראשונה שאנחנו נצא מפה. אבל השאלה היא: בהנחה שאנחנו כרגע, בתקציב הנוכחי. מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו נקים צוות משותף – אמר, ביקש עורך הדין יונתן שפיגל. נציגים של הארגונים, נציגים שלכם, אנשים שאכפת להם. מה צוות כזה יכול לעשות?

קודם כל, לעקר ולסרס. לעצור את הילודה שלהם.

שוב אני אומר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יכול ללוות. נכון שמי שהיום יש להם את הסמכויות הם הווטרינרים הרשותיים, אבל משרד החקלאות ופיתוח הכפר יכול לזהות כל מקרה, כמו שאנחנו מזהים אותו. לקבל מאיתנו מקרים ולהפעיל את אותם וטרינרים רשותיים, כמו שאנחנו לצורך העניין עשינו את זה.

אני מודע לגמרי לבעיה שהאנשים שיושבים כאן, ויכול להיות שזה ייפול על כתפיהם, הם עמוסים במיליון דברים, וזה יהיה רק בתנאי - - -

אני לא יכול לבוא מכאן ולהגיד לדוקטור נירית ציפורי או למישהו שאני יודע שהיום עובד 150% מהמשרה שלו, ואנחנו מכירים את זה כי אנחנו עובדים איתם. יצטרך שם מישהו להקצות את אותו כוח אדם, מועט מאוד לדעתי. בן אדם אחד על כל הארץ יכול לפתור את העניין הזה. עם רצון טוב אני בטוח שחלק גדול מהעבודה תצטרך להיות. אבל בסוף יצטרך להיות אותו אדם שיטפל בזה. אם הם רוצים, שייתנו לנו את התקציב – אנחנו נעסיק עוד אדם אצלנו - - -

כן. בסדר. הבעיה היא היעדר תקציב.

כן, בבקשה.

גלי דוידסון מהמשרד להגנת הסביבה.

קודם כל, אני רוצה להתחבר לסוף דבריו של דוקטור אבי צרפתי, לגבי החשיבות של הראייה הארצית של הטיפול בנושא הזה. משום שהנושא הזה הוא נושא שחשוב שיטופל ברמה הארצית ולא ברמה הנקודתית של רשות כזאת או אחרת. חשוב במקביל לדעתי גם כן לקדם את הנושא של התיקון של החקיקה של הסדרת הפיקוח, שהגורם האוכף הנוסף שיוכל להיות זה משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

שוב, אז הכיפה הזאת שצריכה להיות ברמה הארצית יכולה לעבוד בשיתופי פעולה, כמו שכולנו יודעים לעבוד ברמה של התכל'ס בשביל לפעול ולאכוף, גם במצב הנתון כיום שאין את הסמכויות, להוציא את הצווים באמצעות. אם יש את הרופאים הרשותיים באותו מקום אז להפעיל אותם. אם לא, באמצעות המשטרה. אבל התכלול של כל פעילות האכיפה צריכה להיות ברמה הארצית עם מדיניות אחידה לצורך תפקוד יעיל.

שוב, בגלל זה אני מדברת על צוות כזה, שולחן עגול כזה יכול ליצור את שיתוף הפעולה ויכול להתעסק בתכלול של העבודה. השאלה היא, גם צוות כזה צריך שמישהו ירכז אותו. שמישהו ירכז אותו, שמישהו יזמין את האנשים, שמישהו יתכלל את הפעילות, יזום את העשייה מול הווטרינריים הרשותיים, בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר לבין כולם במשטרה. השאלה אם אתם יכולים - - - והמערך שיש לכם כיום להקצות אדם שירכז את הצוות הזה?

אמרנו את זה יותר מפעם אחת: כן. בהחלט כן.

אוקיי.

בהחלט כן.

בסדר גמור. אז קודם כל, זה יהיה - - -

הפנייה תצא מאיתנו. אנחנו ניזום כבר פנייה בימים הקרובים.

אפשר עם העתק לוועדה?

כן, זה מה שאמרתי. כן, בוודאי. - - - אין לי בעיה.

אני רוצה להוסיף ולהגיד שברשות הטבע והגנים לדוגמה, שם כן התייחסו לנושא של הסחר הבלתי חוקי של חיות בר ברשת. הצליחו להוריד בצורה משמעותית מאוד את הסחר הבלתי חוקי בחיות בר, וניתן לראות את זה כבר בשטח.

בסדר גמור. קודם כל, זה צעד ראשון שאני חושבת שהוא חשוב ומשמעותי שהגענו אליו, הוועדה, כרגע, ונתחיל איתו.

עכשיו, לגבי תיקון – אני מבינה שהדברים הנוספים שצריכים לתיקוני חקיקה. אני לא הצלחתי להבין איזה תיקוני חקיקה עומדים על הפרק ואיפה הם עומדים. אמרת שלא אתה אחראי על זה, אבל אמרת שיש תזכיר חוק. איפה אנחנו?

אני יכול להגיד שתיקון מקיף לחוק צער בעלי חיים שעבר לפני, היה בכנסת ביום רביעי בוועדת החינוך, התרבות והספורט - - -

הוא לא היה בכנסת. הוא הופץ להערות.

הופץ להערות הציבור והערות המשרדים.

אני יודע שיש עבודה מתקדמת על החוק הזה. איפה זה עומד? אני לא בעצמי מטפל בזה, ואני יכול כמובן - - -

אז אני אבקש דיווח לוועדה על איפה עומדים שני הליכי החקיקה האלה, - -

אין בעיה.

- - באיזה שלב, ומה הצפי לגבי ההתפתחות שלהם.

אין בעיה. אין בעיה. זה, אין בעיה.

כי שוב, כאמור, הכנסת מתפזרת היום וזה בעייתי, אבל השאלה היא - - -

אבל אפשר לדווח למזכירות - - -

לא, לא, לדווח אפשר תמיד. אני רק אומרת, הליכי החקיקה ייעצרו אם הכנסת מתפזרת. אבל כיוון שהם עוד לא הגיעו לשלב של הכנסת, הם עדיין נמצאים בתהליכים בין-ממשלתיים, אני חושבת שאתם יכולים להמשיך ולקדם אותם.

כן. הנציגה של משרד המשפטים?

כן.

רק אולי, גברתי, לפני שעורכת הדין שרון רוברטס תתחיל, אני אגיד במשפט אחד: נאמרו פה דברים, ואני - - - שלא השתמשתי. כי אתם, כהסכמה לדברים שמופנים להנהלת המשרד – קטונו מלייצג את עמדת הנהלת המשרד, והדברים לא מהווים שום הסכמה מבחינתנו.

בסדר גמור.

משרד המשפטים, את יודעת להגיד לנו איפה בדיוק - - -

שלא ישתמע. שלא ישתמע.

- - -

אני הבנתי. הביקורת להנהלת המשרד הגיעה ממני ולא מכם. ככה אמרו. לכן אפשר להמשיך הלאה.

אז אנחנו לא שותפים.

אנונימית.

לא שותפים.

בבקשה. כן.

אז תזכיר של תיקון חוק צער בעלי חיים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר הופץ ביום רביעי להערות הציבור.

מה זה אומר? רק תסבירי מבחינת שלבי החקיקה.

כרגע קשה להגיד מה זה אומר מבחינת שלבי החקיקה, אבל בעיקרון תוך 21 יום צריך להעביר את ההערות לתזכיר ויתואם על ידי המשרדים. בעיקרון הוא היה צריך לעלות לוועדת שרים לחקיקה כדי שיאשרו אותו ויוכל להיות לקראת קריאה ראשונה.

החוק להסדרת הפיקוח – אני לא יודעת איפה הוא עומד. האמת שאני הגעתי בקיץ לתפקידי אז אני לא מכירה. כרגע הוא לא עבר אלינו. אנחנו נשמח לעודד את החקיקה שם. וגם - - -

- - - הוא עוד לא עבר עדיין ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד המשפטים - - -

לא, יכול להיות שהוא עבר בעבר. אני פשוט חדשה בתפקידי.

- - -

אני יודע שזה עובר. אני יודע שזה עובד ובפינג-פונג מסוים. אני לא יודע להגיד - - -

אוקיי. אז קודם כל אנחנו נרצה, אנחנו נפנה אליך לקבל דיווח. ודבר שני, לקרוא לכם לקדם את התהליך הזה, את התהליך - - - הזה.

ואני לא מכירה איפה החוק שלכם עובד.

לא שמעת על - - -

אני מבקש מילה.

כן.

במילה. החוק שמדברים אותו, על התיקון לחוק צער בעלי חיים, מה שהוא עשה, מה שהם כתבו שם ולשמחתי זה לא עבר עוד בוועדות, זה להוריד סמכויות מעצמם ולהוריד אחריות ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולהעביר את זה לרשויות המקומיות. זה מה שכתוב שם.

הפוך.

מה אתה אומר.

לא, זה מופיע שם. כדאי לשים לב לזה. אני יודע שפה לא דנים בחוק עכשיו, אבל זה חלק ממגמה שאנחנו רואים - - -

אני הבנתי שהמגמה הייתה אמורה להיות הפוכה: לקחת - - -

גם אני שמעתי - - -

זה שני - - - שונים.

- - - ואפילו קיבלנו שיחות הערכה מ"תנו לחיות לחיות" על התזכיר - - -

טוב, אנחנו לא דנים כרגע בהצעת החוק הזאת, - -

נכון. אבל בשביל להבין את המגמה - - -

- - אבל אני קוראת למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לשים לב ולהסתכל על התזכיר הזה. אם הוא עושה במקרה את הצעד שנאמר כאן, זה רק צעד שיעכב וייפגע בתהליך.

מה שכן, חשוב, אני חושב שחשוב שהוועדה תקרא למשרד החקלאות ופיתוח הכפר גם, לגבי התזכיר הזה, לשבת עם בעלי העניין הרלוונטיים, הארגונים והווטרינרים הרשותיים, ולדון בו לפני שמביאים אותו לוועדת השרים לחקיקה. כי מטבע הדברים - - -

לא, המשרד להגנת הסביבה.

אז אחרי המשרד להגנת הסביבה.

אם זאת הסיבה - - - תזכיר.

כן, אבל יש את המסגרת הפורמלית של התזכיר ויש את המסגרת שרוצים באמת - - -

אוקיי. שוב, אם עכשיו פורסם לתגובת הציבור זה אומר שאתם צריכים להעביר את הערותיכם לתקופה הזאת תוך 21 יום. זאת המטרה.

אנחנו נעביר - - -

כן. בשביל זה יש תזכיר.

כמובן שהכוונה היא מבורכת.

כן. את ביקשת רשות דיבור.

נכון. תודה.

רק תגידי מי את לפרוטוקול.

אני משתתפת עם פרויקט יהב והייתי מעורבת בכמה אירועים, ובייחוד האירוע המדובר.

אני לא רוצה - - -

- - - לא, אני לא רוצה. לא, אני לא נכנסת אליו ספציפית, אבל אני חושבת - - -

רק את שמך לפרוטוקול.

סליחה. יולה רייטמן.

אבל אני חושבת שבאירוע הזה היו כמה ברים שמראים על כשל מהכיוון שיש חוק ולכן אני לא כל כך אופטימית מהחקיקה. יש חוק והחוק הקים יכול לכסות הרבה מקרים, כי הוא נותן הרבה פתח לשיקול דעת. וגם במסגרת החוק הקיים. כלומר, הכשלים שהיו בטיפול במקרה הזה הם היו מפירושים שונים שמכוסים בחוק צער בעלי חיים ומכוסים גם בחוק הזה, ולכן הבעיה היא לא רק החוק. הבעיה היא איך באמת מתנהלים כולם על פי החוק. לקחת אותו עד הסוף ולאכוף אותו סופית. כי אותו בן אדם או אנשים אחרים יכלו כבר, היו צריכים בכלל חייבים לשבת בכלא על עבירה של החוק הקיים כבר, שהוא די, כלומר שהוא מכסה הרבה-הרבה מהתחומים שכן נעברו. אז הבעיה פה היא האכיפה ולא כל כך החקיקה. ולכן אני חושבת שצריך לראות את המנגנונים, צריך לראות איך אנחנו מייצרים באמת יחידה או קבוצת אנשים או יחידה המורכבת מכמה רשויות. המשרד להגנת הסביבה חייב להיכנס פה חזק. איך באמת לפעול ברמה ארצית ולסגור את כל האספקטים של הצלת בעלי החיים וצער בעלי חיים.

בסדר. אני מבינה כאן את המצוקה של כולכם. כולכם מאוד רוצים, מאוד מחויבים לנושא וחסרי כלים, ובעיקר חסרי תקציבים.

אני אסכם את הישיבה, אלא אם יש עוד - - -

אני אשמח להגיד משהו קטן ואופטימי. כן מקרה שהיה אבל זה לתת דוגמה. משהו שטופל. משהו שטופל יפה, שצמצמנו.

לא, אין צורך.

אוקיי.

אני מצטערת. אני אומרת, אני שמחה שיש מקרים שמטפלים. אני עדיין חושבת שהמקרים או מרבית המקרים לא מטופלים בצורה הראויה, ואנחנו הבנו איך להתנהל.

כן, אבל זאת דוגמה אולי איך להתנהל. אוקיי.

בבקשה.

אני רק רוצה לסכם עוד הפעם את הדברים שלנו לפני הסיכום שלך, לאור הדברים שהגברת המכובדת דיברה. עוד הפעם, אנחנו מדברים על שני טאקטים: דבר אחד, ראשון ומיידי, כפי שהתחייבנו בפנייך, גברתי היושבת ראש, להקים פורום ביוזמת משרד החקלאות ופיתוח הכפר בכדי לטפל על הקיים. על המשאבים, האמצעים, תוך איגוד כוחות. זה דבר אחד.

נכון.

דבר שני: מבחינתנו, גם קידומי חקיקה. כי החקיקה, כן – יש כמה מחסומים שדיברנו, חלקם עכשיו, חלקם אנחנו לא דיברנו עליהם, בכדי לתת לנו יותר כלים משפטיים, סמכותיים, לפעול.

וחלק מהטקט השני זה גם כבר להוסיף עוד תקציבים, גם לרשויות, גם לנו בנושא של כלביות, בכדי שנוכל להיטיב ולעשות את העבודה יותר טוב. זהו.

בסדר גמור.

עכשיו, קודם כל אני שמחה. שוב, אם הכנסת לא הייתה מתפזרת היום הייתי מציעה להגיש את הצעת החוק הזאת בעצמי בתיאום עם - - -

נקווה שעוד תהיה הזדמנות.

אבל מי יודע - - - שיהיה בכנסת הבאה. הכול יכול להיות. - - -

ברור.

ניפגש בטוח.

רק אני חושבת שהיינו יכולים להגיש את זה ולקדם את זה בצורה מהירה יותר אם היינו מגישים את זה אנחנו ולא מחכים להצעות חוק ממשלתיות. לכן, אני לוחצת וקוראת לארגונים להכין הצעות חוק כאלה - - -

- - -

אז להעביר את זה אפילו, להעביר אליי. אני אדאג לקדם את זה בכל דרך שאני יכולה.

שוב, אני מבינה שיש בעיה תקציבית, אני מבינה שיש בעיה של קשב של הנהלת המשרד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לנושא של כלבים מסוכנים ולנושא של כלבים בכלל, ולכן אני קוראת לכם, כמו שאת סיכמת את דבריי, קודם כל להקים את הצוות המשותף הזה שישתתפו בו גם הארגונים, גם המשרד להגנת הסביבה, גם המשטרה, גם הווטרינריים הרשותיים וגם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. לשבת כדי לנסות ולאגם את המשאבים הקיימים ולראות איך אנחנו בונים את התהליך. וכאמור, לצוות כזה צריך שיהיה אדם אחד ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר שירכז אותו כדי שהוא יידע להוביל ולנתב את הכוחות בין הגופים השונים. כמובן, לקדם את הליכי החקיקה בהקדם האפשרי, עד כמה שאפשר, במסגרת המגבלות.

לקיים דיאלוג שוטף עם הגורמים השונים עד שיקום הצוות הזה. יש פה אנשים מחויבים שפועלים באמת, וגם דיברו מדם ליבם, ופועלים ככל יכולתם כדי לנסות למנוע את התופעות האלה. יושבים על yad 2 ויושבים על הפייסבוק ועושים את העבודה. בבקשה, לתת להם את העזרה הנדרשת ואת כוח האדם המצופה כדי שהעבודה שלהם לא - - -

גם כאן, גברתי, אני יכול לתת לך עוד מזור: אני יכול להגיד לך שיש לנו מוקד שעובד 24/7, ואני מצפה שהחברות שיושבות פה; אין תלונה שמתקבלת שלא מטופלת. אין תלונה שמתקבלת ולא מטופלת.

אז למה אני לא מקבלת שום דבר? למה אני לא מקבלת תשובות על מה מדובר?

הגברת אתי אלטמן, רק ביום שבת - - - לענות לשלושת המיילים שלך.

בוא לא נדבר על המוקד - - - כרגע. זה לא רלוונטי וגם לא נכון.

הבעיה היא לא במוקד – צריך להגיד את זה. הבעיה היא לא במוקד. זה שהמוקד מקבל - - -

זה גם. זה גם. זה גם. - - -

אבל כשאחריו אין כוח אדם משמעותי שייטפל בזה, אז זה - - -

נכון.

שוב, אנחנו מבקשים לראות איך אפשר, ושוב, בכוח האדם הנוכחי, במשאבים הנוכחיים, לנצל את המשאבים. ואתם יודעים מה, הארגונים עושים עבודת קודש ואני רוצה להודות להם על העבודה שנעשית, ולנסות טיפה מהייאוש, להפיג טיפה - - -

30 שנה.

- - להפיג טיפה מהייאוש באמצעות זה שהעובדה שאנחנו מתחילים עכשיו איזושהי דרך חדשה, אם זה צוות משותף שיכול להיות שייתן מענה.

אני רוצה להודות לכל מי שעושה במלאכה ולמרות המגבלות, ולקרוא לכם לשנס מותניים, לעבוד ביחד ולנצל את המשאבים הקיימים ולפעול בצורה טובה יותר.

תודה רבה - - -

אני רוצה להודות לגברת לי ירמיהו על היוזמה ועל הארגון.

נכון.

שהיא ארגנה את הכול והיה אכפת לה מאוד, וכל הכבוד לה.

באמת כל הכבוד.

נכון. מגיע לה. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>