PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/12/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 270>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' בכסלו התשע"ה (02 בדצמבר 2014), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 02/12/2014
צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשע"ד-2014 - קריית גת, צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ד-2014 - כרמיאל, צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ד-2014 - באר שבע, צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ד-2014 - חדרה, צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ד - 2014 - מועצה מקומית אזור
פרוטוקול
סדר היום
<1. צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשע"ד-2014 - קריית גת>
<2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ד-2014 - כרמיאל>
<3. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשע"ד-2014 - באר שבע>
<4. צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון), התשע"ד-2014 - חדרה>
<5. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ד - 2014 - מועצה מקומית אזור>
מוזמנים
¶
>
מיכל גולד - משפטנית, משרד המשפטים
לוטן לסקי - משפטנית, משרד המשפטים
שחר פרלמוטר - לשכה משפטית, משרד הפנים
שלמה גבע - יועץ משפטי, עיריית כרמיאל
חי יקיר - יועץ משפטי, עיריית קריית גת
דניאל קינדלר - עו"ד, עיריית באר שבע
עדנה גלבר גרפי - עו"ד, עיריית חדרה
ענבל אהרון - עו"ד, עיריית באר שבע
רפאל גילילוב - יועץ חיצוני, מועצה מקומית אזור
היו"ר דוד רותם
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נדון היום בצו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשע"ד-2014 – של קריית גת, של כרמיאל, של באר-שבע, של חדרה ושל אזור. נתחיל עם כרמיאל כי אני מבין שהם פה.
דורית ואג
¶
רק צריך לומר לפרוטוקול – הבקשה הגיעה מהשר גדעון סער והבוקר קיבלנו אישור של השר החדש, גלעד ארדן.
שלמה גבע
¶
אנחנו מבקשים לאשר תיקון שמדבר על שני סעיפים: האחד מתייחס לאיסור הכנסת משקה משכר לפארקים והשני אוסר - - -
שלמה גבע
¶
יש לנו פקחים שיפקחו על זה. השני אוסר החזקת נרגילה כשהיא דלוקה. בקיצור, לאסור את כל החפלות האלה שמתרחשות במקומות מהסוג הזה. אנחנו יודעים מה עלולות להיות התוצאות של אלכוהול בקרב בני נוער וצעירים בעיקר ומצאנו לנכון שזה דבר שיש לצמצם אותו עד כמה שניתן.
אורי מקלב
¶
זו תופעה ייחודית לכרמיאל, הנושא של נרגילה? על הנושא של משקה משכר כבר שמענו וראינו, הנושא של נרגילה זה משהו אופייני לגליל?
מיכל גולד
¶
למיטב זכרוני זה עוד לא הגיע לפה, אבל כן יש כמה רשויות שכבר קבעו את זה בחוק העזר שלהן והצווים בדרך. יש פה את הראשונים אבל כן יש בקנה עוד רשויות שביקשו את זה.
אלעזר שטרן
¶
רק צריך להעיר מבחינה ניסוחית – הניסוח של הצו צריך להשתנות מעט, גם יש את הסייג של שרת המשפטים שצריך להיכנס לתוך הצו, וגם מבחינת הניסוח כדי שזה יהיה ברור שזו דרגת קנס ב'.
אורי מקלב
¶
ואם מישהו יבוא ב-20:30 ויכניס – זה בסדר? מהשעה 21:00 הוא כבר צריך להוציא את זה, או שהשאלה היא מתי הוא הכניס? כתוב "לא יכניס אדם".
אורי מקלב
¶
אם אדם הכין את החפלה הזו שאתה מדבר עליה בשעה 20:30, יתחיל ויכוח האם ב-20:30 או ב-21:30 הוא הכניס – הוא יגיד: מה אתה רוצה, ב-20:30 הכנסתי את זה.
אורי מקלב
¶
זה מצטבר. לכם אין מקומות שאתם עושים "על האש"? בכל כרמיאל, אדם שעושה "על האש" – לא יוכל להחזיק בקבוק יין כשהוא עושה? אם הוא עושה בר מצווה שם למשל?
שלמה גבע
¶
אנחנו גם כללנו סעיף בחוק שיהיו מקומות מסוימים שבהם ניתן יהיה להטיל את זה על מי שגילו מעל 21 שנה. זה כלול בחוק העזר הזה, חשבנו גם על האפשרות הזאת.
אלעזר שטרן
¶
אני פשוט הבאתי לפה את כל הסעיף אבל זה לא הסעיף שקובעים – קובעים רק את סעיפים קטנים (ו) ו-(ח).
אורי מקלב
¶
אני אגיד לך, הנושא של נרגילה – לאו דווקא כרמיאל – אני קצת לא מכיר את הנושא. השאלה היא האם בדקתם את המשמעויות של הדבר הזה, מה צורת ההתנהלות וההתנהגות עם נרגילה, מי משתמש בזה, איך אנשים משתמשים? אני פשוט לא בקיא בעניין.
אורי מקלב
¶
להסתובב. פניה קירשנבאום דיברה עכשיו ברדיו, היא אומרת שהיא נמצאת עכשיו בסיורים בתור מזכ"לית בכרמיאל ובעוד מקומות, אני אצטרף אליה אולי, אני חושב שאני באמת אשכיל מהם.
אורי מקלב
¶
למה אנחנו לא מגבילים את זה בשעות, אם כך? למה אתה לא שם את אותן שעות של משקה משכר? אם זאת תופעה – למה שלא תהיה שפה אחידה לכול?
שלמה גבע
¶
אני חייב לומר שלו זה היה תלוי בנוי אז היינו אוסרים את החזקת המשקה המשכר משך כל שעות היממה, אבל אמרו לנו במשרד הפנים שזה צריך להיות מידתי וצריכות להיות שעות לגבי זה ולכן הכנסנו את הגבלת השעות. בקשר לנרגילות, הדבר הוא דבר שגורם מטרד למי שבא לפארק ויש שם עשן וריחות של נרגילה, לכלוך וכו', זה מטרד. זו לא רק העובדה שזה גורם להתגודדות וזה חלק מסיפור האלכוהול גם שיש בתוך זה, גם כשמסתכלים על זה לבד יש בזה אלמנטים של מטרד ולכן אנחנו חשבנו שהאיסור הזה יהיה בכל שעות היממה.
ענבל אהרון
¶
אנחנו מבקשים בעצם לתקן מספר תיקונים שהמכנה המשותף של כולם הוא להסדיר ולאפשר אכיפת סדר וביטחון אישי במרחב הציבורי ושמירה על המרחב הציבורי. אחד הדברים שאנחנו מבקשים הוא סעיף שמדבר על האלכוהול, גם פה יש את האיסור שמוגבל בשעות של לא להכניס, לא להחזיק ולא לצרוך בשעות האלה את האלכוהול במרחב הציבורי, כשגם פה יש אפשרות לראש העירייה להתיר במקומות מסוימים למעל גיל 21 ואת הצורך בקיומו של שלט במקום. כלומר, אנשים יידעו איפה מותר ואיפה אסור, יש הגבלה של שעות ואפשרות של ראש העירייה להתיר מקרים של מעל גיל 21 – גם מתוך מטרה למגר את התופעה ולמנוע אלימות, תופעה שדי ידועה בחברה הישראלית שרוצים להתמודד אתה.
אלעזר שטרן
¶
נכון, זו טעות שלי. בטבלה שמונחת לפניכם שניים מהסעיפים זו דרגה ב' ולא דרגה א', מס' 2 ומס' 3.
ענבל אהרון
¶
רצינו גם יותר גבוה, לפני זה היה דיון עם משרד המשפטים, המטרה היתה בעצם שרצו שנאכוף את זה יותר כדי למגר את התופעה, ובאמת העירייה מתכוונת לאכוף את זה בצורה - - -
ענבל אהרון
¶
דבר נוסף שקשור למרחב הציבורי הוא בעצם איסור הבערת אש במקום ציבורי או בגן, כאשר הבערת אש כוללת גם כל מה שקשור לצורך מנגלים, גם לצורך חימום אישי וגם לרבות נרגילה, כשפה זה לא מוגבל בשעות אבל זה כן יותר במקומות מסוימים, כי המטרה היא למנוע גם ונדליזם והשחתת רכוש. לכן זה הוגבל למקומות מסוימים – כי בעצם גם ממנגלים, גם מאפשרות להתחמם וגם מנרגילה יש אפשרות לפגיעה ברכוש הציבורי, וגם, כמו שהזכירו כאן, למנוע אי נעימות לאנשים שנמצאים בפארק ורוצים ליהנות מהפארק ולא רוצים להריח ריח כזה. לכן זה הוגדר במקומות מאוד מסוימים, יש מקומות שבהם זה כן יותר וגם יהיו שלטים בנושא שיגידו איפה מותר ואיפה אסור. זה לגבי הסעיפים האלה.
סעיף נוסף שמדברים עליו בדרגת קנס ב' גם הוא איסור של הקמת אמצעי מחסה במקום ציבורי או בגן, כשהמטרה היא בעצם למנוע שימוש בגן ציבורי למטרות של לינה ואיזשהו דיור, להשחית את המדשאות שנועדו לציבור הרחב ליהנות מהם, כשכאן יש התייחסות וסייג לגבי סוכות אבלים כמובן וסוכות של חג הסוכות. שם יש התייחסות שאומרת שבן אדם יוכל להקים ליד ביתו סוכת אבלים וגם סוכה לחג הסוכות אבל לאפשר מקום מסוים במדרכה שכמובן לא ימנע את היכולת של הולכי הרגל לעבור, וגם השימוש לא ללון בפארקים ציבוריים, זו המטרה.
היו"ר דוד רותם
¶
אני לא מבין, אני הולך עם הנכדים שלי לגן – אנחנו לא יכולים לשים שמיכה כדי שנתחבא בצל?
ענבל אהרון
¶
המטרה היא באמת שלא תהיה סככה, סוכה, משהו קבוע יותר שבן אדם בעצם הולך לישון באוהל בגן הציבורי, המטרה היא בעצם למנוע את התופעה הזאת.
אורי מקלב
¶
איך זה עונה למה ששאל היושב-ראש? זו המטרה שלכם, אבל מה ימנע מפקח אם מבקר ישים שמיכה, אהיל, כדי שישמש לו סככה מהשמש, שלא לקנוס אתו על זה שהוא שם את השמיכה? בגלל שזה יהיה פחות מ-12 יום? זו הסיבה או מסיבות אחרות?
מיכל גולד
¶
גם כאן אנחנו מדברים על מקומות שהוצג שלט. הרעיון שהוצג שלט, מעבר לזה שהציבור יידע, זה גם איזשהו שיקול דעת לראש העיר לראות באיזה מקומות יש תופעה, יש בעיה, ובאיזה מקומות לא צריכים. אני לא חושבת שבכל גן ציבורי עכשיו הם בהכרח ישימו שלט כזה.
מיכל גולד
¶
אני כן אגיד שהיה איסור נוסף שהרשות ביקשה ולא אישרנו של לינה בכלל במקום ציבורי, אמרנו שזה יותר דורש מענה רווחתי מאשר הדברים שפה ולכן זה סעיף שלא אושר, אבל זה היה לנו מידתי יותר ובסדר.
ענבל אהרון
¶
מההגדרה גם של מחסה, מהביטויים שמגדירים מהו מחסה – שמדברים על גגון, צריף, סככה – עולה שאלה דברים הרבה יותר קבועים שצריך לקבע אותם בצורה אחרת מאשר בן אדם שמגיע בעצם לגן ושם לו איזושהי שמיכה, משהו זמני לזמן שהוא נמצא בפארק. אני חושבת שזה עולה מההגדרה של מחסה, וכמובן שתהיה הפעלת שיקול דעת.
ענבל אהרון
¶
אני חושבת שההגדרה של מחסה כן מבהירה שהמטרה היא באמת לדברים שהם יותר קבועים, מעבר למשהו זמני, כמו סככה שמישהו שם בפני השמש לזמן מוגבל שהוא נמצא בפארק.
אורי מקלב
¶
הערה קטנה רק לגבי הסוכות. לגבי סוכת אבלים אני חושב ש-12 יום זה באמת זמן סביר ומספק, לגבי סוכות – יש כאלה שאומרים שבתקופת הטורקים לא הורשו להקים סוכות אבל הם היו מביאים צו בית משפט ל-14 יום, זה הצווים שהיו עושים. היה אסור להקים סוכות, היו מקימים סוכות ואמרו שהם היו נותנים צווים בבית המשפט שאומרים שעליך תוך 14 יום לפנות ולהוציא את המפגע. נתנו 14 יום – לא 12 יום.
אורי מקלב
¶
5 ימים, כן, אבל סוכות יוצא ביום ראשון, ביום שני, אז יש את הימים קודם לכן ויום אחר כך. לכן אמרתי, לגבי סוכת אבלים – לא מכינים אותה הרבה זמן קודם, בתקווה, מכינים באותו יום או עוד יום אחד, בסוכות אני חושב שסביר היה לתת 14 יום אבל לא נלך על זה לרב.
אלעזר שטרן
¶
זה לא סעיף שעכשיו בכלל מונח בפני הוועדה. עכשיו ההצעה היא לקבוע עבירות קנס של סעיפים (א) ו-(ד), אתה מדבר על סעיף (ג).
אלעזר שטרן
¶
סעיף (ג) לא מונח עכשיו על שולחן הוועדה לקבוע כעבירת קנס, זה נמצא פה פשוט כדי שתראו את הסעיף בכללותו.
מיכל גולד
¶
יש פה בלבול – סעיף (ג) בכלל לא קובע עבירה, זה גם לא יכול עבירות קנס, (ג) פשוט קובע באיזה תנאים העבירה שבסעיף (א) תחול.
אורי מקלב
¶
מה זה משנה? אבל זה חלק מכול הסעיפים. אם אתה קורא את סעיפים (א),(ג) ו-(ד) – זה לא משנה. אתה יכול להגיד: אם אני קובע את הדברים האלה אז אני קובע - - -
מיכל גולד
¶
יש אפשרות להוסיף את זה כסייג. ככלל, נכון שיש סייגים שאנחנו מוסיפים אבל אנחנו עושים את זה במקרים שזה מאוד מאוד – למשל שלט, שמבחינתנו בלי שלט זה איסור לא מידתי. זו החלטה של הוועדה.
מיכל גולד
¶
את חוק העזר אנחנו לא יכולים לשנות כרגע, אפשר להגיד לרשות שתעשה את זה בהמשך אבל כרגע אי אפשר לשנות. הדבר היחיד שאפשר זה לסייג.
אלעזר שטרן
¶
אבל עכשיו ברשימה זו בכלל לא עבירת קנס, הסעיף הקטן הזה, זה בכלל לא קבוע כעבירת קנס, גם לא מונח כרגע על שולחן הוועדה לקבוע את זה כעבירת קנס. מה שאתה מציע, חבר הכנסת מקלב, זה בעצם לשנות את חוק העזר, שכרגע לא נמצא על שולחן הוועדה לשנות אותו.
אורי מקלב
¶
אבל אם אדם מקים סוכה, הוא יקבל עבירת קנס גם אם זה יהיה מעל 12 יום – זו המשמעות. לפני כן זה רק היה בצו בית משפט? אדם שהקים סוכה ל-14 יום, מה קרה עד היום ומה יקרה מחר?
אורי מקלב
¶
שאפשר לתבוע אותו. 12 יום זה לא דבר – אתם יודעים שאני חסיד מאוד גדול לכך שצריכה להיות שפה אחת ולכן אני יוצא מנקודת הנחה שהסייג הזה - - -
אורי מקלב
¶
הסעיף מדבר על "לא תהווה מכשול לציבור המשתמש במדרכה" – זה לא רק גן ציבורי, אתה מדבר גם על מדרכות.
אורי מקלב
¶
מקום ציבורי יכול להיות אפילו מגרש שנמצא מאחורי הבית, שבמקורו הוא מקום ציבורי, הוא שטח עירוני.
עדנה גלבר גרפי
¶
אנחנו מבקשים לתקן את צו העיריות (עבירות קנס) לעניין סעיפים מסוימים מתוך חוק עזר (מודעות ושלטים). חוק העזר נכנס ב-2007 ועד היום לא נקבעו ממנו סעיפים שמוגדרים כעבירות קנס. קיימת חשיבות רבה להגדיר סעיפים אלו כעבירות קנס על מנת שהעירייה תוכל להטיל קנסות, לאכוף את חוק העזר בצורה הרתעתית, כשכל המטרה של הסעיפים האלה היא לשמור על חזות אסטטית של העיר ואופי ארכיטקטוני מסוים שהעירייה תרצה להגדיר לאזור מסוים.
אלעזר שטרן
¶
חשוב לציין שיש פה שתי עבירות שאנחנו הערנו לגבי דרגת הקנס שלהן והבנתי שזה מקובל, שתי עבירות שהן יחסית יותר טכניות ודרגת הקנס שהוצעה פה קצת גבוהה לגביהן: אחד, סעיף 4(א) והשני סעיף 6, מדובר רק על החובה להציג את הפרטים במודעה ופה יש הסכמה שזה ירד לדרגת קנס ג'.
היו"ר דוד רותם
¶
אני רוצה רק להבין דבר אחד: מה זה "ראש העירייה רשאי להחליט על הנהגתו של שילוט אחיד באזור מסוים או בכל האזורים המצויים בתחום שיפוט העירייה"?
עדנה גלבר גרפי
¶
ראש העירייה יכול להחליט נניח באזור מסוים במרכז העיר – וזה באמת מה שכבר נעשה, לפני כמה חודשים התקבלה החלטה כזאת – שבאותו אזור, נניח אזור מסחרי, יהיה שילוט בעל אופי מסוים, בעל צורה מסוימת ארכיטקטונית, צבע מסוים. יצאה החלטה כזאת עקרונית, רק עוד לא התחלנו לבחון את זה מבחינת אדריכל העיר, אבל זאת הכוונה – לשמור על חזות אחידה באזור מסוים.
היו"ר דוד רותם
¶
אושר פה אחד.
<צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ד - 2014 - מועצה מקומית אזור>
רפאל גילילוב
¶
שלום, אנחנו בעצם עברנו כברת דרך במועצה מתחילת הדרך. התיקון לצו נבע מכך שאנחנו קודם כל חוקקנו חוק עזר לאיכות הסביבה, שהוא חוק שעברנו אתו הרבה מאוד הערות, גם של המשרד להגנת הסביבה, גם של משרד הפנים וגם של משרד המשפטים, וכשעברנו את הדרך הזאת אנחנו גם יצאנו במועצה לדרך חדשה על מנת לתקן את הצו (עבירות קנס) שיתאים את עצמו גם לחוק זה.
על כן, התיקון כולו מתייחס רק לחוק של איכות הסביבה. יש פה מגוון רחב של נושאים שהסדרנו, גם אחרי שעברנו את שלושת המשרדים הנכבדים, עברנו גם את משרד הפנים ומשרד המשפטים, את שתי המחלקות המשפטיות. לדעתי יישרנו קו עם כל הלשכות המשפטיות, אלא אם כן תגידו שיש איזו בעיה נקודתית שאני לא ער לה. אני אשמח לפרט ככל שתהיינה שאלות.
אלעזר שטרן
¶
גם פה יש רק הערה טכנית, מבחינת איזה חלק זה נמצא בצו המועצות המקומיות. כתוב פה שזה אמור להיות בחלק צ"ט בצו, יש כבר חלק צ"ט - - -
אורי מקלב
¶
מה ההערה שלך לגבי סעיף 50 - "לא יעשה אדם מעשה בגן שיש בו כדי לגרום לסכנה, הפרעה או נזק לאדם או לבעל חיים"?
מיכל גולד
¶
אנחנו חשבנו שיש הבחנה בין משהו שיכול לגרום לסכנה, להפרעה וכו' לבין הפרעה של סדר בגן, שזה משהו שהוא פחות מינורי.
רפאל גילילוב
¶
הסעיף הזה בין היתר – אני מקצין בכוונה – עונה על ונדליזם לבעלי חיים, אני לא צריך בשביל זה להיות וטרינר, אני רואה שיש פגיעה חמורה בבעל חיים בדרך קשה ביותר שאי אפשר לתאר ואני בכך, עם כל הכבוד, כן יכול לתפוס אותו ולתת לו קנס. ויש דברים, לצערי יש דברים כאלה.
אורי מקלב
¶
סעיף 69 – אני מבין שניצלתם את זה שחברת הכנסת מרב מיכאלי לא נמצאת פה, שאתם מחריגים רק את הכלבים ולא את החתולים, כאחת - - -
מיכל גולד
¶
לא, ההחרגה לכלבים היא לא כיוון שאי אפשר לאכוף עליהם אלא כיוון שהם אמורים לאכוף את זה לפי תקנות עבירות מינהליות, כלומר, זה פשוט מוסדר במקום אחר ואנחנו לא רוצים שתהיה כפילות.
מיכל גולד
¶
חתול זה פה, זה בדיוק העניין. לפי הצו הזה הם יוכלו לאכוף את זה על בעלי החיים. לגבי כלבים, אנחנו לא רוצים שתהיה הסדרה כפולה, יש תקנות עבירות מינהליות שמסדירות את הפיקוח על הכלבים ומכוח אותן תקנות עבירות מינהליות אמורים לאכוף. זאת אומרת, כן תהיה אכיפה, פשוט מכוח סעיף חוקי אחר.
רפאל גילילוב
¶
יש הגדרה בסעיף הראשון של ההגדרות שמגדיר מהו רכב, שזה "רכב – רכב הנע מכוח מכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה". כלומר, רכב הנע מכוח מכני זה גם עונה על אופנוע.
אורי מקלב
¶
גם אופניים עם מנוע לפי זה? אם זה גם כולל אופניים הייתי כותב את זה הפוך – לא בלשון ההיתר אלא בלשון השלילה, כשיש שלט שאוסר זאת.
אורי מקלב
¶
זה נכון שזה כתוב, אבל נניח "הפוגעים בחזיתו" – פוגעים בחזיתו, הפירוש הוא בנראות, לא משהו שגורם לסכנה או משהו.
היו"ר דוד רותם
¶
לפי סעיף 12 – אם אני נכנס לאזור עם רכב ויש רדיו שפועל בתוכו, אני עובר עבירה כי זה גורם לרעש בין השעות 14:00-16:00?
מיכל גולד
¶
לא, האיסור הוא לא לנקות, לאבק, לנער וכו' – שזה גורם למטרד ורעש, לא האיסור להקמת רעש בפני עצמו.
אורי מקלב
¶
נראה לי ש-105 שקלים – אני הרבה זמן מחפש לראות מישהו שחובט במרבד, תגידו לי איפה זה נמצא, אני אסע לסיור, זה מעלה בי זיכרונות, כבר הרבה זמן לא ראיתי דבר כזה.
חי יקיר
¶
אנחנו מבקשים לתקן את צו העיריות (עבירות קנס) כך שנוכל לקבוע קנסות לאכיפת חוק העזר לקריית גת (פיקוח על מכירת בשר ומוצריו). מדובר בקנסות שיעזרו בידנו לאכוף תנאים תברואתיים נכונים ובריאים להחזקת בשר ומוצריו. חוקים דומים כאלה קיימים גם ברשויות אחרות, אנחנו מבקשים לאשר.