הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 399>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט' בכסלו התשע"ה (01 בדצמבר 2014), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 01/12/2014
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו-2016, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<1.הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014, של חה"כ מיקי רוזנטל (פ/2053)>
<2.הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014, של חה"כ עדי קול ומיקי רוזנטל (פ/2457)>
מוזמנים
¶
>
עו"ד ברוריה מנדלסון - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד אלידור בליטנר - עוזרת ראשית - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אגם דניאל - עוזרת ראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן
עו"ד דין ליבנה - היועץ המשפטי לוועדה, ועדת הבחירות המרכזית
אלדד גת - חברת טלאול, חברות דיוור ישיר
נחמן ליס - המשמר החברתי
יונתן בן משה - יועץ תקשורת
פז ברנט - שתדלן, "פוליסי", מייצג את חברות הסלולר
רישום פרלמנטרי
¶
יעקב סימן טוב
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 61) (החלטת האיסור על משלוח פרסומת לשם קבלת תרומות או לתעמולה), התשע"ה-2014>
<הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014>
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
רבותיי, חברת הכנסת עדי קול, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, כל הנציגים והמכובדים שיושבים כאן. אנחנו דנים היום בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014, של חבר הכנסת מיקי רוזנטל; והצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014, של חברת הכנסת עדי קול ביחד עם חבר הכנסת מיקי רוזנטל. ואני אתן, ברשותך, חברת הכנסת עדי קול לחבר הכנסת מיקי רוזנטל.
הצעות החוק עברו בטרומית ב-25 ליוני 2014, ואני מבקש את רשותכם למזג את שתי ההצעות לאחת. אני מעלה את זה, אם כך, להצבעה.
בקצרה או בתמצית אומר כך
¶
חוק הספאם תוקן לפני כמה שנים. אסר על חברות עסקיות להתקשר ממענה טכנולוגי למכשירי טלפון של נמענים. מחוץ לתחולת החוק נותרו ארגונים ללא כוונת רווח, עמותות למיניהן, והטכנולוגיה הזאת מאוד-מאוד מטרידה. קיבלתי עשרות פניות, תלונות, על כך שאנשים לא יכולים לשבת בביתם בנחת, בשקט, בלי שטלפון מתקשר. ומתקשרים מקבר צדיקים כזה או ברכות כאלה או אחרות, תרומות למיניהן. והצעת החוק הזאת, התיקון להצעה בא להכליל גם את העמותות בתחולת החוק ולאסור עליהן להתקשר אלינו - - -
עדי קול
¶
קודם כל, אני קיבלתי שיחת טלפון בכניסה לוועדה, שיחה מעמותה שביקשה תרומה. אז אני מקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אקבל אותה, למרות שאנחנו רק בהכנה לקריאה הראשונה.
כן, אנחנו מבקשים להחיל את חוק הספאם – אתה מדבר על פרסום, דברי פרסום שמופצים באופן טכנולוגי ובאופן אוטומטי ולהחיל אותם גם על מסרים שמגיעים מעמותות. יש עוד תוספת שאנחנו מאפשרים גם דבר פרסומת שמועבר בחיוג אוטומטי, יאפשר המפרסם לנמען במשך 30 שניות מתחילת ההודעה להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם. זו עוד תוספת שאנחנו מאפשרים – להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של המפרסם אם הוא כבר נמצא שם. בסדר?
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
תודה רבה.
האם יש הערות כלליות לנושא הזה? אם אין, אני חושב שכולם פה בעד.
אם ככה, עורכת הדין אתי בנדלר, האם את או עורכת הדין מרב תורג'מן תקראו את החוק? מקובל עליכם?
ברוריה מנדלסון
¶
אוקיי. אנחנו נצמדנו להחלטה של ועדת השרים שהחליטה להוציא את הנושא של המסרים הפוליטיים. אז זה הוצאנו.
ברוריה מנדלסון
¶
בסדר. אוקיי.
תיקון סעיף 30א – 1. "בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בסעיף 30א:
(1) בסעיף קטן (א) –
(א) בהגדרה "דבר פרסומת", בסופה יבוא "וכן מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו בקשת תרומה, לרבות עבור מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975".
עורכת הדין אתי בנדלר, פה אני ארשה להתלבט איתך בקול: הכוונה הייתה להכניס - - -
אתי בנדלר
¶
אולי רגע. אולי נאמר ככה: ההגדרה של דבר פרסומת היום הוא מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
המילים "המופץ באופן מסחרי" גרמו לכך שכל דבר פרסומת שלא מופץ באופן מסחרי, גם אם מטרתו רכישת מוצר או שירות או עידוד להוציא כספים לא נכלל בסעיף הזה, ולפיכך ניתן היה להפיץ אותו ללא גבול.
אני מבינה שמטרת המציעים היא בעצם לאסור הפצה של דבר פרסומת כלשהוא, לא משנה באיזו דרך – אם זה מסחרי או לא מסחרי.
אתי בנדלר
¶
רגע.
אם הוא מופץ באופן מסחרי או לא מסחרי. והם קיבלו את עמדת הממשלה אבל שמוכנה לסייג את התחולה כך שזה לא יוחל על מסרים פוליטיים. נכון?
ברוריה מנדלסון
¶
אבל תוך תיאום. הכוונה הייתה שכל פרסומת - - - מופץ באופן מסחרי הייתה הכוונה שאם אני כותבת מייל בעבודה: מי מעוניין לקנות את האוטו שלי? זה לא יהיה ספאם פתאום כי זה לא באופן מסחרי. זו הייתה הכוונה – משהו שמופץ להמונים. ורצינו להבחין מה זו פרסומת. שאני לא פתאום אהיה אשמה במשלוח ספאם כי שלחתי מייל לחברים שלי: מי רוצה לקנות את האוטו או - - -?
ברוריה מנדלסון
¶
וזו הייתה הכוונה. הכוונה עכשיו בתרומה, מה שאתם התכוונתם, אני מניחה, זה לא אם אני שולחת: קרוב שלי, חסרים לו 100 שקל, מי יכול להלוות לו? זה לא יהיה ספאם.
ברוריה מנדלסון
¶
זה לא יהיה. אלא כל מיני עמותות כאלה שפונות אליי, כמו שתיארת בכניסה לפה, לבקש תרומה. והכוונה הייתה מישהו שפונה להמונים באמצעות מערכת חיוג בדרך כלל, אוטומטית - - -
ברוריה מנדלסון
¶
כן. אבל אנחנו מבקשים לא לשנות את ההגדרה לגבי הפרסומת. פרסומת נשארת מה שהיא, ועכשיו מוסיפים את כל מה שאתם מבקשים לעניין תרומה. כל תרומה שמופצת בצורה רחבה תהיה אסורה.
עדי קול
¶
אנחנו ביקשנו בהצעת החוק לבטל את המילים "מופץ באופן מסחרי". אנחנו מבינים כרגע שאם נבטל את זה יכולה להיווצר בעיה - - -
ברוריה מנדלסון
¶
למה? למה רציתם - - -? יכול להיות - - - יש פרסום - - - לא באופן מסחרי. כל פרסומת היא באופן מסחרי. זו ההגדרה להגדיר מה זה - - -
לאה ורון
¶
רגע, רגע. אני מציעה שתדברו לחברי הכנסת כמו שראוי ונכון לדבר לחברי כנסת בישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת. אוקיי?
מיקי רוזנטל
¶
לא, לא, עזבו, זה סתם. הייתה אי - - -. הכול בסדר. באמת. רוח טובה. עזבו. לא היה שום דבר. באמת. הכול בסדר.
עדי קול
¶
החשש שלנו היה כי כתוב "מופץ באופן מסחרי" – יצפו - - - טכנולוגיות כאלה, המוניות, במערכות תקשורתיות כאלה. ויש הפצה שהיא לא הפצה כזאת, היא הפצה נרחבת, והיא לא במענה ממוחשב קולי כזה.
ברוריה מנדלסון
¶
אז זה גם מוסדר בחוק. מה שאס.אמ.אס, מה שבאמצעות אימייל. הכול מוסדר. אתם כתבתם בדברי ההסבר - - -
מיקי רוזנטל
¶
אני לא יודע אם זו הגדרה חוקית ואפשר לכמת אותה, אבל האם מקובל עליכם שיהיה כתוב: מופץ באופן המוני?
ברוריה מנדלסון
¶
אני רוצה רק למקד את עצמנו. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, המטרה הייתה להתמודד עם תופעת – כמו שאתם כיניתם. אני חושבת שאולי יש גופים נוספים אבל – מוסדות ללא כוונת רווח ששולחים מסרים אלקטרוניים.
ברוריה מנדלסון
¶
זאת אומרת, אנחנו לא נמצאים ברובריקה של פרסומת. אנחנו נמצאים עכשיו, רוצים להסדיר את נושא התרומות.
ברוריה מנדלסון
¶
אז את הפרסומת להבנתי, ואנחנו, זה מה שאנחנו מבקשים: לא לגעת. אנחנו עכשיו ניגע בכל מה שקשור לתרומה וביחד אתכם נמצא את הנוסח.
ברוריה מנדלסון
¶
ולכן אני חושבת שהמקום הוא יהיה, להשאיר את ההגדרה "דבר פרסומת" כפי שהיא, ובסוף יהיו "לרבות" או "ו" - - -
אתי בנדלר
¶
לא. המטרה היא לא שינוי או לא שינוי של הגדרה. המטרה היא לאסור דברים שהיו מותרים. השאלה היא מהם הדברים - - -, ואז נראה אם יש צורך לשנות או אין צורך לשנות.
מיקי רוזנטל
¶
אנחנו, כאמור, רצינו למנוע שני דברים: אחד, זה בקשת תרומות. השני, זה דברי תעמולה, הפצת תעמולה שאיננה תעמולה פוליטית.
יעקב אשר
¶
לחסום כל תעמולה שגורמת לך, שמישהו מתקשר אליך ואומר לך: תיכנס, תשמע אותי. או שזה חדשות או במהדורת חדשות או דברים מהסוג הזה. כל תעמולה כזאת שאינה פוליטית. ועדת השרים הורידה פוליטית – בסדר. אבל כל דבר כזה שההתייחסות שלו, בעצם משהו שהאדם מקבל את הטלפון – הוא אומר: כנס, תבוא, תשמע וכולי. איך מגדירים את זה? - - -
עדי קול
¶
בסדר. אז אנחנו כרגע, נשאיר רגע בצד את המחיקה של המילים "המופץ באופן מסחרי", ונוותר עליו כרגע.
ברוריה מנדלסון
¶
אז ההצעה שלנו הייתה להוסיף בסוף הסעיף, בסוף ההגדרה של "דבר פרסומת": וכן מסר המופץ באופן מסחרי או – אתם ביקשתם באופן המוני. אין לי עם זה בעיה.
אלידור בליטנר
¶
החשש שלי היה מיחיד, למשל, שמנסה לגייס תרומה בשביל קרוב משפחה שלו, שזה אני – תגידו לי מה אתם חושבים – לדעתי זה לא ראוי לבוא בגדרי הסעיף. שמישהו מבקש בשביל קרוב משפחה שלו משהו - - -
אתי בנדלר
¶
השאלה היא, בהנחה שאנחנו, כולנו, יודעים מה זה הציבור הרחב, שזה ציבור בלתי מסוים וכולי, כן? ושבאמת מדובר בציבור גדול לצורך העניין הזה. כשמדובר במישהו שמפיץ מסר כזה, שמבקש תרומה עבור מישהו חולה, - -
ברוריה מנדלסון
¶
- - - כאן? מי שהוא לא עמותה? ואם זו חברה מסחרית, את לא רוצה למנוע – תוספת תרומה? ואם מדינת ישראל שולחת אס-אמ-אס שהיא רוצה - - -
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
רבותיי, רבותיי, סליחה, סליחה, זה מתחיל להיראות לא כמו ועדת הכלכלה. לכן השאלה שלי: האם אנחנו יכולים להגיע לנוסח, עורכת הדין אתי בנדלר, או שאתם - - -?
עדי קול
¶
אנחנו לא רוצים, לא רוצים - - - אדם פרטי. אדם פרטי, המנכ"ל של העמותה יכול להיות - - -. אני לא מפיץ את זה כמנכ"ל, כעמותה, אני מפיץ את זה כאדם פרטי.
ברוריה מנדלסון
¶
לא, אבל החוק - - - גם, מעבר למערכת הפצה אוטומטית, החוק אוסר גם על משלוח מסרונים ומיילים, וזה גם בן אדם - - -
אלידור בליטנר
¶
להוסיף להגדרה של דבר פרסומת שמופיעה היום. "וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה".
אלדד גת
¶
שמי אלדד גת, חברת "טלאול". אני אחת החברות שמפעילות את השירותים האלה. ומאז החקיקה, כמובן שהגבלנו את עצמנו והפסקנו לבצע את כל הפעולות שאינן בחוק. אבל ישנם מספר שירותים, ואני אתן דוגמה, שברגע שאתם קובעים את המילה תעמולה ולא מגדירים בדיוק, אז שירותים חדשים נפגעים ואני רוצה להצביע על כמה מהם, כי אני חושב שהם שירותים חיוניים. בואו ניקח לדוגמה עירייה. בעירייה יש מחלקת תרבות. היא עושה אירוע חינם לציבור. ראש העיר מקליט בקולו ומזמין את הציבור: בואו לאצטדיון, ביום שישי הופעה. אז עכשיו זה יהיה לא חוקי.
אלדד גת
¶
כי למה? כי אם אתם תפתחו את זה שכל תושב שלא אוהב את ראש העיר, ילך ויתבע אותו על ספאם, 1,000 ש"ח בבית משפט לתביעות קטנות, אז אתם דוחפים את העירייה להוציא כסף ולשים את זה במקומונים וברדיו מקומי. זה השירות הכי מהיר, הכי זול והכי חשוב. דוגמה.
יעקב אשר
¶
אפשר להחריג גופים ציבוריים או גופים ממשלתיים, אני יודע, שאתה יודע שהם לא יעשו שטויות – רשויות מקומיות או דברים מהסוג הזה. אפשר להחריג.
מיקי רוזנטל
¶
ואם אני לא רוצה אז הם לא ישלחו לי. ואם אני לא אעשה פעולה אקטיבית הם לא ישלחו לי. זה בדיוק העניין. זה נועד להגן על אנשים שלא רוצים לקבל את המידע הזה.
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
רבותיי, אני נתתי לכם להתנהג כמו בוועדת הכספים, כמו במליאה. עכשיו, אני רוצה להתקדם פה. בבקשה, עורכת הדין אתי בנדלר, תעזרי לי, כי אני באמת רוצה לסגור את זה תוך מספר דקות. רוצה לקבל החלטה. הרוח ברורה. בואו תנסחו לי אותה ונלך עם הרוח.
אלידור בליטנר
¶
תודה. במובחן מתרומות, צריך להבין שכאן בענייני תעמולה, ואם אנחנו לא מדברים על תעמולה פוליטית, הפגיעה בחופש הביטוי היא חריפה יותר. זו נקודה התחלתית שצריך להבין, לדעתי.
עכשיו, השאלה היא
¶
מצד אחד, עד כמה זה באמת נפוץ. מסרים כאלה שאינם מסרים פוליטיים, נכון? כי את זה אנחנו מחריגים. ובהשוואה, למשל, כמובן, למסרים מסחריים ולתרומות.
עדי קול
¶
טוב, את מדברת על תפוצות של עיריות? אני קיבלתי השבוע שתי שיחות כבר מעירייה, ולכן אני אומרת: זה נפוץ, ואת צריכה לנסות לאזן בחופש – מה אמרת כרגע?
אלידור בליטנר
¶
לדעתי חשוב, אם מתעסקים בתעמולה חשוב להבין מה זאת תעמולה, להגדיר מה זאת תעמולה, ואיך מבחינים אותה מתעמולה פוליטית - - -
מיקי רוזנטל
¶
גברתי הנכבדה, החוק מבחין בין אנשים שרוצים לקבל את המידע לבין אלה שלא. מי שרוצה לקבל את המידע מוזמן לקבל את המידע. אין שום בעיה. אנחנו לא מונעים מאף אחד לקבל חלילה מידע. זה לא פוגע בחופש המידע. אם אדם רוצה לקבל מידע מהעירייה, מהממשלה, הוא מצטרף למאגר ומקבל את המידע. אבל מי שלא רוצה תישמר זכותו לפרטיותו ולא יקבל את כל הבלגן - - -
מיקי רוזנטל
¶
אין, אין. אבל זו עדיין בחירה. זו צריכה להיות בחירה של הפרט – אם הוא רוצה להיחשף לזה או לא רוצה. זהו.
אלידור בליטנר
¶
אוקיי. אני רוצה להציע, למשל, שכדי לרכך את הפגיעה בחופש הביטוי בהקשר הזה, אולי נאפשר כאן מצב של הודעה חד פעמית. הודעה חד פעמית בענייני - - -
מיקי רוזנטל
¶
- - הוא בלתי סביר ואין לך כמעט דרך להתחמק ממנו. והטלפון הפרטי שלך זה באמת איזו לטיפונדיה אחרונה שנותרה וראי שנשמור על זה. זה הכול. אנחנו חושבים - - -
עדי קול
¶
רק דקה.
כתוב: הפצת רעיונות בקרב הציבור הרחב במטרה להשפיע על התנהגותו או עמדותיו. זאת הגדרה של תעמולה.
מיקי רוזנטל
¶
נכון. ואני רוצה אבל לומר לך את העניין: החוק דהיום מנוסח כך שאומר שהפנייה הראשונה של ראש העיר שמזמין אותה לא תיחשב כספאם.
מיקי רוזנטל
¶
תן לי לסיים את דבריי, אחר כך תגיד את מה שאתה רוצה.
הפנייה הראשונה של ראש העיר, ואז אני יכול להסיר את עצמי - - -
אלידור בליטנר
¶
זה בדיוק מה שאמרתי. אתה מדבר על פנייה חד פעמית, שבעצם תאפשר לך במסגרת הפנייה החד פעמית גם לבקש הסרה. בעיניי זה - - -. אני מסכימה עם זה.
אתי בנדלר
¶
אני לא חושבת. גם היום יש לי. בטח לא בשלב הזה. אני חושבת שאנחנו יכולים כרגע לחיות בלי הגדרת תעמולה.
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
אחר כך נעשה. זו הלוא קריאה ראשונה. אנחנו נעשה את כל השיפוצים, גם הדברים שאתם אומרים, נעשה בין ראשונה לשנייה.
אתי בנדלר
¶
אני מבקשת לסכם. ההגדרה "דבר פרסומת" תהיה כך – הנוסח הסופי של ההגדרה: מסר שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד - - -
דבר פרסומת
¶
מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או הפצת תעמולה. תיווסף הגדרה לתעמולה שתהיה הפצת רעיונות בקרב הציבור הרחב לשם השפעה על התנהגותו או על עמדותיו, למעט תעמולה שיש בה מסר פוליטי.
דין ליבנה
¶
עורך הדין דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית.
אני לא משוכנע שלהגיד מסר פוליטי ממעיט את מה שאנחנו רוצים, מה שהמציעים רוצים – הכוונה.
דין ליבנה
¶
הצעתי למעט במפורש תעמולת בחירות לכנסת, לרשויות המקומיות – לגופים שרוצים להמעיט. למשל: אם יש תעמולת בחירות - - -
ברוריה מנדלסון
¶
אז את תתני לראש העיר להזמין אותך. ראש העיר יוכל להזמין אותך כי זה לא לצורך בחירות, כי זה בשוטף. אבל למה לצמצם את זה לתקופת בחירות? אני לא מבינה.
עדי קול
¶
אבל זה לא מסר פוליטי להזמין אותי להרצאה או להופעה. זה לא מסר פוליטי. זה לא קשור. אז סתם - - -
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
טוב. תחיו עם זה. - - - בין ראשונה לשנייה.
אדוני, למרות שאני בעד עצתך, עורך הדין דין ליבנה, יכול להיות שהם ישקלו את זה בין ראשונה לשנייה. נשאיר את זה כרגע, כי אחרת אנחנו נשב פה עד הערב.
אתי בנדלר
¶
אוקיי. כרגע זה יהיה למעט תעמולה שיש בה מסר פוליטי. בין הקריאה הראשונה לשנייה תשבו ביניכם ותביאו - - -
דין ליבנה
¶
כי יכול להיות שיש תעמולה של בחירות שאת רוצה עכשיו לחסום שהם לא מסרים פוליטיים. תעמולת בחירות ללשכת עורכי הדין. מתקשר אלייך - - -
אתי בנדלר
¶
כן. יש לי הרגשה שתהיה כאן מלאכת ניסוח הרבה יותר קשה ממה שחשבתי להצעת החוק שעל פניה פשוטה, כי זה "לרבות", "לרבות", "למעט" ולרבות מהלמעט. אני לא יודעת עכשיו מה לרבות ומה למעט אבל נתמודד עם זה בהמשך. אוקיי.
אם ככה, הרעיון הוא שזה יהיה – שוב, אני חוזרת כדי שלא יהיו אי הבנות: דבר פרסומת יהיה מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או הפצת תעמולה.
הגדרת תעמולה
¶
הפצת רעיונות בקרב הציבור הרחב לשם השפעה על התנהגותו או על עמדותיו, למעט תעמולה שיש בה מסר פוליטי, לרבות תעמולת בחירות. תעמולת בחירות זה נכנס לתוך ה"למעט", אני מבינה. נכון?
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
מי בעד?
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 30א(א) להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014, אושר.
ברוריה מנדלסון
¶
אוקיי. סעיף קטן (ב): "בהגדרה "מפרסם", אחרי "לקדם את מטרותיו" יבוא "ובכלל זה קבלת תרומות".
עדי קול
¶
אז צריך גם להכניס פה התנהגות. עמדות והשקפות זה אותו דבר בעיניי, ואנחנו צריכים להכניס פה התנהגות. כן.
אלדד גת
¶
אני רק רוצה לפנות לשכל הישר של הניסוח. בואו ניקח לדוגמה שעיריית תל אביב עושה מרתון ורוצה לצלצל ערב לפני לרחובות שבהם המרתון עובר ולהגיד לאנשים: אל תחנו שם, שזה השפעה על התנהגות.
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
כן. זה לא רעיון, זה רק: אל תעמוד - - -
בבקשה. אם כך, אני מעלה עם תיקון - - - את ההצעה של סעיף (ב) להצבעה. מי בעד? חבר הכנסת יעקב אשר, אתה מצביע בעד?
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
לא מצביע. אז הלאה.
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 30א(ב) להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014, אושר.
ברוריה מנדלסון
¶
לדעתי, התיקון הזה לא מוצלח. נפלה לדעתי לכם טעות. כי בסעיף הזה, הפנייה לבית עסק זה כנמען, לא כשולח. אז אני חושבת שלא צריך לתקן את הסעיף. כי הוא אומר: הפנייה לבית עסק בפעם הראשונה – לא צריך. אבל נפלה לכם טעות, לדעתי.
אתי בנדלר
¶
- - באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה לא מהווה, ההצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו לא תיחשב, ולכן היא צודקת, עורכת הדין ברוריה מנדלסון.
אלידור בליטנר
¶
חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אם אפשר, ציינת מקודם שאולי לגבי תעמולה יכול להיות שתהיה פנייה חד פעמית. אפשר אולי להחריג גם כאן.
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
עזבי, עזבי. לא, לא, לא, לא.
הלאה. סעיף (3). בבקשה, עורכת הדין ברוריה מנדלסון. אחרי סעיף קטן (ה).
ברוריה מנדלסון
¶
סעיף (3). כן, אז ההצעה שלנו היא - - -, לא אחרי, אלא בסעיף קטן (ה1)(ג), בסופו יבוא "ואם דבר הפרסומת שוגר באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יאפשר המפרסם לנמען, במשך 30 שניות מתחילת הודעת המסר הקולי, להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם בדרך של לחיצה על החייגן".
מיקי רוזנטל
¶
זה צריך להיות בתוך 30 השניות הראשונות. - - - כל פנייה אחרת - - - אם אתה רוצה תלחץ וזה. זה צריך להיות - - -
ברוריה מנדלסון
¶
גם בתחילת ההודעה לא טוב, כי תחילה זה משהו סובייקטיבי. בעיניך, תחילה גם תהיה אחרי דקה וחצי. אז לכן 30 שניות זה דבר טוב. - - - אפילו לקצר ל-20.
אתי בנדלר
¶
אני לא בטוחה שהמיקום שהצעתם הוא נכון. אני מציעה שהוועדה תאשר את העיקרון, ואת המיקום המדויק נחליט עליו - - -
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
קיבלתי. מי בעד?
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 30א(ה1) להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - דואר זבל), התשע"ד-2014, אושר.
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
צמצום – אנחנו בקבלה נצמצם, לא ב-30 שניות של הפלאפון. אני בעד תורת הצמצום ולא כאן.
הלאה.
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
די, חבר הכנסת יעקב אשר, די. עזוב. בעבור 10 השניות האלה לא יגיע המשיח.
הלאה. סעיף (4). כן. סעיף (4). עורכת הדין ברוריה מנדלסון.
ברוריה מנדלסון
¶
סעיף (4) – אנחנו חושבים שהסעיף לא נדרש. אני אקריא את הסעיף: "בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "תאגיד" – לרבות מוסד ללא כוונת רווח אף אם אינו תאגיד". אבל לפי חוק הפרשנות תאגיד כולל – לא צריך את ההגדרה הזאת.
היו"ר אבישי ברוורמן
¶
חברת הכנסת עדי קול, היא חושבת שזה מיותר. זה מיותר. מה את אומרת?
מקובל עלייך, עורכת הדין אתי בנדלר, שזה מיותר?
ברוריה מנדלסון
¶
שתאגיד זה גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, ולכן אין צורך - - - נוסף - - -
אלידור בליטנר
¶
קודם כל, אנחנו מדברים על סעיף קטן (ח). כדי להבין, כשאתם מדברים על סעיף קטן (ח), שמטיל אחריות על מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד. בגלל עכשיו, ההקשר של התרומות, אני מבינה שאתם רוצים להוסיף גם מוסדות ללא כוונת רווח שהם אינם תאגידים.
ברוריה מנדלסון
¶
לא, אין כזה דבר. תאגיד זה גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, ולכן מלכ"רים כבר נכנסים בפנים. לא צריך לעשות "לרבות". תאגיד כולל מלכ"רים.
אתי בנדלר
¶
תאגיד לפי חוק הפרשנות זה גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות. זאת אומרת - - -
ברוריה מנדלסון
¶
רק רגע. אני רק רוצה הערה: בסעיף הקודם אמרה היועצת המשפטית של הוועדה, שעוד רוצה לדבר איתנו על המיקום של הסעיף – אם הסעיף לא ייקלט בסעיף קטן (ה), אז אנחנו צריכים לראות מה עושים לגבי ההוראה העונשית. כי ככל שזה בסעיף קטן (ה) כבר קיימת היום הוראה עונשית.
ברוריה מנדלסון
¶
אז אני רוצה שהוועדה תיתן דעתה אם היא רוצה גם לקבוע הוראה עונשית. ככל שזה לא יהיה בסעיף קטן (ה) נצטרך להוסיף הוראת - - -
לאה ורון
¶
רגע. הנציג של אגף התקציבים במשרד האוצר, מר עופר מרגלית, מוסר כי אין עלות תקציבית להצעות החוק.