PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 417>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ה (25 בנובמבר 2014), שעה 10:00

<חלוקת חלקות ומגרשים לבניה לחיילים משוחררים בישובי המגזר הדרוזי, של חה"כ חמד עמאר>

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – מ"מ היו"ר
דוד אזולאי

>
יוסף משלב - ממונה מחוז חיפה, משרד הפנים

ויקי אליאשקוביץ - ראש צוות תכנון מחוז צפון, משרד הפנים

דור בלוך - רפרנט בינוי אגף תקציבים, משרד האוצר

סמי הולצקן - אכ"א - מ' מופת, משרד הביטחון

כמאל בדר - סגנ מנהל מחוז, משרד הבינוי והשיכון

רחל צדקה - יועצת למנהל הרשות, רשות מקרקעי ישראל

רמזי חלבי - יועץ אסטרטגי, מרכז השלטון המקומי

נביה נאסר אלדין - יועץ למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

נביה אסעד - ראש מועצת כסרע סמיע, מרכז השלטון המקומי

מעדא חסמאני - ראש מועצת ינוח ג'ת, מרכז השלטון המקומי

והיב חביש - ראש מועצת ירכא, מרכז השלטון המקומי

אמיר חביש - עוזר ראש מועצת ירכא, מרכז השלטון המקומי

חאתם עג'מיים - מהנדס מועצת ינוח ג'ת, מרכז השלטון המקומי

עבאס תיתי - ראש מועצת בענה, עיריות ומועצות

ביאן קבלאן - ראש מועצת בית ג'אן, עיריות ומועצות

וג'יא כיוף - ראש מועצת עוספיא

אחמד אחמד - ראש מועצת פקיעין

מאג'יד עמאר - ראש מועצת חורפיש

שאוקי לטיף - ראש מועצת ראמה

ג'בר חמוד - ראש מועצת סאג'ור

לאה קריכלי

יפעת קדם
<חלוקת חלקות ומגרשים לבניה לחיילים משוחררים בישובי המגזר הדרוזי>

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ועדת הפנים בנושא חלקות לחיילים משוחררים דרוזים. אני רוצה לברך את כל אלה שהגיעו לוועדה - ראשי הרשויות, מנהל מחוז חיפה, אלוף משלב יוסף, חברי הכנסת, יושב-ראש הפורום, נציג משרד השיכון, נציג צה"ל, נציג מינהל מקרקעי ישראל ונציג האוצר.

יזמתי את הדיון הזה אחרי סיור שקיימתי בחודש האחרון ביישובים הדרוזים על מנת לבדוק את הנושא של חלקות לחיילים משוחררים. קיבלתי נתונים מאוד מאוד קשים בחלק מהישובים. הייתי בפקיעין. ישבתי שם עם צעירים שלא מתחתנים, לא קובעים תאריך לחתונה כי הם לא יודעים מתי תהיה חלוקת המגרשים באותו יישוב. אפילו יצאו בהפגנות נגד ראש המועצה, אף על פי שראש המועצה הוא לא זה שצריך לחלק את המגרשים. מי שצריך לחלק את המגרשים זה מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון. ביקרתי בעוספיא. ישבתי שם עם צעירים שאמרו לי שמ-1994 לא חולק מגרש אחד בעוספיא.

מ-1991.

אני מקבל תיקון מראש המועצה. מ-1991 לא חולק מגרש אחד בעוספיא. שאלתי איפה אנחנו מתקדמים בתכנון, איפה אנחנו נמצאים בתכנון. התברר לי שאני רחוק מאוד מלראות שכונה חדשה של חיילים משוחררים בעוספיא. אני אתן לכם את הדוגמה של ראמה. אני הייתי עוזר שר התשתיות אביגדור ליברמן בשנת 2001. טיפלתי בשכונת חיילים משוחררים בראמה. אמרו שמחלקים שם 220 מגרשים. הייתה בעיה של ביוב שפתרנו. אחר כך הייתה עוד בעיה. אנחנו נמצאים היום ב-2014, לקראת 2015. באותה שכונה עוד לא חולק מגרש אחד. הנושא הזה הוא נושא כואב, קשה. הצעירים הדרוזים עושים את מה שמוטל עליהם. כשהם משתחררים מהצבא הם רוצים לבנות את הבית, להתחתן. אין להם את האפשרות הזאת, לכן אני מקיים את הדיון הזה. אני מקווה שנקבל נתונים מעודדים ממשרד השיכון, ממינהל מקרקעי ישראל. אנחנו נשמע ממנהל המחוז על הנושא של התכנון בתחום עוספיא ודליה, אם יש התקדמות, נשמע את ראשי הרשויות. אנחנו נתחיל עם משרד הפנים. אני מבקש את מנהל המחוז, מר יוסף משלב, לתת לנו עדכונים על דליה ועוספיא מבחינת תכנון. נשמע גם את המתכננת.

אני מודה לך שאתה מעלה את הנושא הזה. זה נושא מאוד כואב . קצב הקידום של פתרונות הדיור לזוגות משוחררים לוקה בחסר. חצי הכוס המלאה זה שבדליה ועוספיא יש בום תכנוני. זה בהמשך לדיונים הקודמים. רק בעוספיא יש תכנית שנדונה בשבוע שעבר עם החלטה לאשר אותה. אנחנו בשלבים סופיים. היא אמורה לתת מענה של דיור עם פוטנציאל של עד 2000 יחידות דיור. בדליה תופקד עד סוף השנה תכנית ל- 3300 יחידות דיור -ואדי אלפש א', ועוד תכנית נוספת – אלוונסה של עוד 2000 יחידות דיור. 8000 יחידות דיור במהלך השנה הבאה יהיו תחת תכניות מאושרות. זאת הזדמנות היסטורית שלא הייתה מעולם, לדעתי, ברכס.
אצל החיילים המשוחררים המצב שונה. בדליה יש שכונת חיילים משוחררים עם תכנית מאושרת לבנייה רוויה במזרח הגבעה – דליה צעירה ב'. יש עוד תכנית מאושרת של פנינת הכרמל עם 200 דונם שמיועדים להיות אדמת מדינה ואפשר לשווק. קיבלנו הבטחה ממשרד השיכון שהתכנית הזאת תשווק בשנה הבאה. מדובר בסדר גודל של 300 יחידות דיור. אם העניין הזה יצא לפועל בלוחות הזמנים האלה, הוא ייתן מענה מיטבי למה שקורה בדליה. הבעיה שלי היא בעוספיא.

על כמה יחידות דיור אתה מדבר?

300.

קודם משווקים את החלקות, רק אחר כך מתחילים בפיתוח. אחרי השיווק אנחנו צריכים לחכות שנה, שנתיים עד גמר הפיתוח.

כמאל יוכל לתת את הסטטוס, כי מי שאחראי על זה זה משרד השיכון. אני מקבל את ההערה שעדיין יש חסמים שימנעו את השיווק של 300 יחידות הדיור האלו. עוספיא במצב לגמרי לא טוב, במילה עדינה. כל מה שיש לנו כרגע זה מספר יחידות דיור מצומצם של אדמות מינהל שיכולים לשווק. אני לא זוכר את המספר, אם 50,60 יחידות דיור. אי אפשר לשווק אותן בלי תשתיות ציבוריות. אי אפשר לדרוש מהמועצה לממן תשתיות ציבוריות. זה חסם מאוד רציני להביא את 50 יחידות הדיור האלו שרשומות בפניך. מצד שני, גם התכנון, שהוא לא באחריות משרד הפנים, מגמגם, לא מתקדם.

איזה תכנון לא באחריות משרד הפנים?

יש תכנית שאנחנו יוזמים יחד עם משרד השיכון - סידנא אבו עבדאללה, סדר גודל של 200 יחידות דיור. התכנית הזאת, לפי לוחות הזמנים שקבענו במחוז, הייתה צריכה להידון לצורך הפקדתה בכדי שבשנה הבאה אפשר יהיה לשווק ולבנות לחיילים. קצב קידום התכנית לוקה בחסר. בהתייעצות עם מנהלת המחוז ועם כמאל נראה איך אפשר להאיץ את התכנון בכדי לתת מענה. אני מנוע מלדבר כרגע על מקומות אחרים שהם לא במחוז. אני חי את היישובים האחרים. הבעיה היא איומה. זה לא הוגן כלפי הזוגות האלה. אני שואל את עצמי מה אני יכול לעשות יותר. אני יכול לקחת את התכנון בשייח אבו עבדאללה. זה מה שאני אעשה. צריך לתת מענה בקצב אחר. אמנם אתה עושה את הדיון היום, אבל לדעתי צריך כל חודש דיון, כל חודש סטטוס. צריך לעבור יישוב יישוב ולהגיד מה הם החסמים. צריך להביא את הסוגיה הזאת לקבינט הדיור על מנת לקבל פתרון לחסמים. אי אפשר שמישהו כל שבועיים לוחץ, עושה סיור ומעלים את הבעיה.

מי נותן את הסקירה לגבי שאר יישובי הדרוזים בגליל?

נקבל את הסקירה מראשי רשויות. ניתן למשרד השיכון.

זאת לא בעיה של משרד הפנים. משרד השיכון נמצא כאן, ראשי הרשויות נמצאים כאן.

אני מאוד ממליץ שמהדיון הזה תהיה תפנית כך שהנושא הזה יעלה על סדר היום לא רק בשביל התקשורת אלא כדי שכל מנהל מחוז יגיד את החסמים אצלו ונראה איזה פתרון יש. אנחנו נזכרים כל 10 שנים, כל 8 שנים. זה לא נותן לנו את המענה.

לגבי המגרשים יש לנו בעיה מיוחדת. כמאל מכיר את הבעיה. הוא מקדיש הרבה לנושא.

אני מצטרף למשפטים המסכמים של חברי, מנהל מחוז חיפה, משלב. אני בתחושה קשה. אני שנה בתפקיד. אחד מהנושאים המרכזיים בעיסוק שלי זה כל סוגיית מצוקת הדיור. אני לא מעט פעמים הייתי פה בכנסת בדיונים שונים. אני בודק כל דבר במבחן התוצאה. כשאתה בודק בתוצאה הסופית מה קורה, איפה התקדמנו, לא זחלנו אפילו מטר. זה מסע ארוך מאוד. חבל. אין סיבה ואין הצדקה. לו היו לוקחים את הדברים ברצינות מתוך כוונה לפתור את הבעיה, להערכתי היינו כבר מזמן נמצאים במקום אחר. אנחנו כרגע מתמקדים יותר בסיפור של השכונות לחיילים משוחררים, אבל לא ניתן לנתק את הדיון הזה מבעיית התכנון והבנייה או אישור התב"אות של המגזר הדרוזי באופן כללי. אני רוצה להגיד על זה מילה, כי זה קשור לנושא. תכנית המתאר שלי או ההרחבה עומדת להיכנס לתוקף בטווח של ימים. להוציא היתר מתוקף אותה תכנית זה עניין של עוד 20 שנה קדימה, כי צריך לתכנן את המתחמים. בשביל 27 המתחמים בינוח ג'ת צריך סדר גודל של משהו כמו 8,9 מיליון שקל. מהם אין שקל אחד. קיבלתי מיליון שקל עבור שני מתחמים לדוגמה.

מי אמור להעביר את הכסף על התכנון? איזה משרד?

למדתי בצבא משהו שנקרא תורת הכדרור. תכליתה של תורת הכדרור להתיש את כולם, לא להבקיע שער. זה בדיוק מה שקורה. יש את משרד הפנים, את משרד השיכון, את משרד ראש הממשלה. אני לא יודע מי נגד מי. אני לא יודע מי אמור לפתור את הבעיה. אני לא אנצל את האירוע של השוטר זידאן, זכרונו לברכה, אבל יצא לי אחרי האירוע להיפגש עם שר השיכון. אמרתי לו שאני לא יודע מי אמור לתת את הכסף הזה. אם אין את הכסף הזה, אין את הפתרון. אנחנו יכולים לדבר בסיסמאות ולא להגיע לשום מקום.

איפה אנחנו עומדים היום בינוח?

לגבי כל סוגית השכונות של חיילם משוחררים. אני אתחיל ברמה האסטרטגית, אחרי זה אני אדבר ברמה העניינית מקומית. מזה כמה שנים לא משווקים מגרשים בינוח.

מאיזו שנה לא שווק אף מגרש בינוח?

7 שנים בערך מאז הפעם האחרונה שהיה שיווק. אני עומד כרגע לקראת סיום המכרז ולקראת הגרלה. סגרנו את המכרז. תיכף נדבר עליו כמה מילים. סוף סוף יש איזה משהו באוויר, איזו שהיא תקווה שמגיעה. אני אספר לכם איך את התקווה הזאת קוטלים בגלל בעיית פקידות. אין ראייה אסטרטגית ארוכת טווח שמדברת איך ייראה הפיתוח של היישוב הזה, לאור הגידול שלו, בעוד 20 שנה. כולם מדברים על 63 החלקות שאנחנו צריכים לחלק עכשיו. אני אשווק אותם עכשיו, אבל זה לא ייתן מענה ל50%,60% מהבעיה. אין תכנון עתידי. הגשנו בקשה להרחבת השטח. התרנו שטח שבו אנחנו רוצים לתכנן עבור חיילים משוחררים 20 שנה קדימה. אני מאוד מקווה שהאמירה של שר השיכון על כך שהוא ייתן לנו את התקציב לתכנון - תתקבל.

תכנון על ה-50 מיליון שיוצאים להגרלה?

על ההרחבה. תיכף נדבר על 63 המגרשים שאני מחלק עכשיו. יש בעיה של תכנון ארוך טווח. זה לא קיים. אנחנו נכנסים לזה עכשיו. צריך לייצר פוטנציאל עתודה. הדבר השני זה מחיר מגרש. המחירים של המגרשים זאת פשוט שערורייה. לא יעלה על הדעת שאותו מגרש בינוח, ב-2011 העלות שלו הייתה 50 אלף שקל, עכשיו אותו מגרש קופץ במחיר פי 6. מינהל מקרקעי ישראל החליט שהוא מקפיץ את המחיר פי 5 ופי 6 לאותו מגרש. זה לא עולה על הדעת. מה היה בינוח שבאמת יצדיק הקפצה כזאת של המחיר? אף אחד לא יודע להסביר.

התחלף ראש מועצה.

יש קניון, יש מרכזים מסחריים.

שום דבר לא התפתח ביישוב. מדובר באותה חלקה.

בגלל זה המחירים עלו.

זאת פשוט שערורייה. זה לעשוק את התושבים, לעשוק את הצעירים. זה מה שעושים.

חשוב לציין שמינהל מקרקעי ישראל לא מעלים מחירים.

אני לא יודע. חייבים להתייחס לחבר'ה האלה. מדובר בחבר'ה צעירים. עלויות הפיתוח שלנו גבוהות מידי. צריך לסבסד את הפיתוח. משרד השיכון צריך לקחת על עצמו את הפיתוח. 150 אלף שקל זה יותר מידי ל-360 מטר.

חבר הכנסת חמד, אני חושב שפעם אחת צריך לשנות את המודל הזה. אולי תביא את שר השיכון שיגיד לנו מה הוא עשה בשבילנו. כל פעם אנחנו באים לפה ובוכים. אחרי 3 חודשים מזמינים אותנו עוד פעם כדי שנבכה. אולי חלק מהשרים יטיבו לא רק כאשר יש הרוגים אצל הדרוזים. שיבואו לכנסת ויעשו משהו לאנשים החיים. הגיע הזמן לשנות את הסדר. כל פעם באים ובוכים, הולכים הביתה ולא יוצא שום דבר. ל-237 חיילים דרוזים אין פיסת קרקע.

237 בעוספיא.

רשומים. כל יום שואלים אותי מתי נותן המינהל, מתי נותן זה. אנחנו קבצנים. אנחנו לא אזרחים עם חוק הלאום הזה שעושה אותך סוג ב' וג'. נותנים לנו לשבת פה. אם לא היה האדם הזה במחוז, גם לא היה תכנון, כי אני לוקח מהוועדה שלו כסף. אומרים לך שאין כסף לתכנון. הוא אומר לך: תשמע, אתה רוצה שכונת חיילים? לך תתכנן. תן 8 מיליון. איפה ה-8 מיליון? לוקחים אותך אחרי שהבטיחו לך. אם הבטיחו לך ושיקרו, מה יעשו איתי? אותך שיקרו. את השמאות הממשלתית הזאת, מה שאמר ידידי, מעלים כל יום 80 פעם. ריבונו של עולם, מה קרה? יש אנשים, יש גידול, יש חיילים, יש אדמה, יש הכל. אני לא יודע מה לעשות. מ-91 לא נתנו חלקה אחת. איך זה יכול להיות? מי יכול להאמין לדבר הזה? אני הולך למשרד השיכון בתכנון. פעם ככה, פעם ככה. יש זמן לאנשים. אותו מתכנן, אני רוצה לספר לך, תכנן מ-2005 עד 2008. את אותו מתכנן פיטרו ב-2008 . משכו את אותן תכניות שעכשיו מגישים. מינו אותו עכשיו עוד פעם להיות מתכנן על מנת שיתכנן עוד פעם. ככה זה עובד. וואלה, אף אחד לא יודע מה שקורה. מבחן התוצאה הוא שיש 237 חיילים בלי אדמות. התכנון מקרטע. ביקשתי מהממונה על המחוז. ראית את הזיתים שעכשיו סיימנו את ההתנגדויות. אפשר לתת בזיתים. אלו האדמות הפרטיות. מדובר ב-1027 דונם, כאשר רק 5 דונם שייכים למינהל. בפרטי מוכנים שנעשה מה שאנחנו רוצים. אומרים לך לתכנן, לעשות כביש. לאדמות המינהל אסור לך התקרב. אומרים לך שזה לא שלך, שזה לא של החיילים שלך, שזה לא של האזרחים שלך. זה המצב. אני חושב שהגיע הזמן שנביא את שר השיכון המכובד - הוא עסוק בימים אלה - לפה, נאמר שפעם אחת ולתמיד ישים את הדברים על השולחן. שיגיד לנו אם הם רוצים. אם הם לא רוצים, חבל על הזמן שלנו, חבל על הזמן שלו. אתה, אדוני היושב-ראש, עושה הכל על מנת לתת את ה-80 מיליון לדליית אל כרמל. האזרחים אומרים לי: שמע, נתנו 80 מיליון. האנשים לא יודעים את האמת. אנחנו נהפכים להיות שקרנים בעיני התושבים. הממשלה מובילה אותנו להראות לא כמנהיגים, לא כאנשי ציבור. אנחנו שקרנים בעיני הציבור שלנו.

אצלנו המצב הרבה יותר קשר מאשר אצל כולם, כי אצלנו יש משפחות שיש בהן חיילים שגרים ב-70 מטר עם הילדים והנשים שלהם. הבטיחו לתת לנו 190 יחידות. אמרו לנו שקיבלנו, שנתחיל לעבוד ולפתח. לא חילקו, לא עבדו ולא היה פיתוח. אישרו לנו 825 דונם הרחבת מתאר, אחר כך אמרו שאין, שיש רק 150. הודיעו לנו לפני שבועיים שלא נותנים. או שאתם נותנים, או שאתם לא נותנים. אם אתם לא רוצים לתת, תגידו: אנחנו לא רוצים לתת, לכו תשברו את הראש. באו אלינו לפקיעין ונתנו לנו 190 יחידות. אמרו לנו שתוך שבועיים מתחילים לעשות את הפיתוח. זה היה לפני חצי שנה.

פיתוח או שיווק?

פיתוח. עבדו עלינו. אמרו שקודם יהיה פיתוח, אחר כך ישווקו. אמרו לנו הפוך. משחקים איתנו כמו חתול ועכבר. היה אצלנו גיוס של 99.9%. הגיוס בפקיעין ירד היום ל-60%. אנשים לא רוצים להתגייס. כשאתה בא לבחור, הוא אומר לך: למה לי להתגייס? כשרוצים להרחיב את הישוב אצל היהודים, מרחיבים אותו ב-30 דונם, לא שואלים אף אחד. אצלנו בפקיעין יש לנו את החלקות הפרטיות שלנו. לפחות שירחיבו לנו את שלנו. את שלנו לא רוצים להרחיב. אני מאוד מבקש ממך, חמד, שתביא את שר השיכון, כמו שאמר האדון, שיגיד לנו אם הוא רוצה לתת. אם הוא לא רוצה לתת, שיגיד: אני לא רוצה לתת, תעשו מה שאתם רוצים.

אצלנו אין בעיה, חוץ מבעיה אחת שאני רוצה להציג. יש בעיה לחיילים שלא מסיימים שירות של 3 שנים כי הם נפצעו או משהו. צריך לשרת 24 חודשים. יש חיילים שאחרי שנה נפצעים ומשחררים אותם. קשה להתמודד עם הבעיה הזאת.

העליתי את הנקודה הזאת בחוק מע"מ 0 . הכנסנו לתוך החוק שמי שנפצע בצבא, אפילו אם היה יומיים בצבא, יקבל את אותן זכויות. גם את הנושא הזה העליתי בפני שר השיכון. שר השיכון הבטיח ואמר – העליתי את הנקודה פעמיים בישיבה איתו - שכל חייל שנפצע וכתוצאה מהפציעה שלו שוחרר, יקבל את אותם תנאים של חייל ששירת 3 שנים.

הסוגיה של הדיור בשכונה של החיילים המשוחררים אצלנו זה אותו סיפור כמו אצל יתר החבר'ה. היא מאוד מסובכת. היא התחילה בשנת 95. לא הייתי אז ראש מועצה. בכלל לא חשבתי להיות אז ראש מועצה.

מ-1995 אין לך חלוקה.

בכלל לא. גברת חנה סלע ממשרד הבריאות טענה שיש בעיה בצינור שמוביל את הביוב מכפר ראמה למט"ש כרמל, שצריך להוציא מכרז, שצריך להחליף את הצינור, להגדיל אותו מבחינת הקוטר על מנת שיספיק לעניין של הזרימה של הביוב. זה לקח עד שנת 2011, מ-1995 עד 2011. ממתי שנכנסתי לתפקיד שלי קיבלתי את האישור מגברת חנה סלע. מאז עד היום הטלטלה המשיכה בעניין התכנון של השכונה. יש לנו 222 יחידות דיור. עדיין לא רואים דובים ולא רואים יער. למה? מאז ועד היום לא נזכרו לבדוק את הקרקע. טוענים שיש שם שבר ססמי שצריך לבדוק. יצאו למכרז. עמרי מזרחי שלח לנו מישהו מהטכניון. הצעת המחיר שלו הייתה 400 אלף שקל. הבאתי חבר שלי, באסם חזן. הוא נתן לי הצעה של 180 אלף שקל כולל מע"מ, כולל הכל. כשחזרנו אליהם הם אמרו שהם מסכימים להצעה שלי. אתמול דיברתי עם המחוז עוד פעם. היינו רחוקים מלהסכים על המחיר הזה. הטלטלה ממשיכה, הסחבת ממשיכה.
בכפר ראמה יש סיפור שהוא יותר מורכב משל החבר'ה האחרים, כיוון שאנחנו, כמו שכולם יודעים, כפר מעורב. יש 52% נוצרים. יש להם את אותה בעיה. יש עוד 15% מהעדה המוסלמית. הם פליטים. הם לא נחשבים לפליטים עכשיו כי הם הגיעו בשנת 48. חלק נוצרים, עקורי איקרית ובירעם. עקרו אותם בשנת 48. הם הגיעו לכפר ראמה. יש להם צו בית משפט עליון לחזור לכפר. זה לא מתבצע מטעמי ביטחון. הצבא מתנגד. כנ"ל בעניין החבר'ה המוסלמים. אני ראש רשות לכלל האוכלוסייה, לאו דווקא לחבר'ה הדרוזים. אני מדבר בשם כל האוכלוסייה. ישנה בעיה מאוד מאוד גדולה. יש עקורים מכפרים אחרים ששמו בכפר ראמה. יש להם את אותו סיפור של החיילים המשוחררים. אין להם פתרון לבנייה. מוטל על הכתפיים שלי בתור ראש רשות למצוא להם פתרון. אמנם יש כל מיני מחשבות לתת להם, אבל הלכה למעשה זה עדיין לא יצא לפועל.

אצלנו הצורך הוא ל-483 חיילים משוחררים. משנות ה-90 לא חילקו חלקות ומגרשים לחיילים משוחררים. יש לנו חלקה ותיקה שנשארו בה מספר מגרשים שצריך לחלק. אני כבר כמה שנים עובד על זה מול משרד השיכון, מול כמאל. מול המינהל קיימנו מספר ישיבות. עדיין לא מתקדם. זה יכול לפתור בעיה של בין 15 ל-20 חיילים משוחררים וזוגות צעירים. הייתה אצלנו חלקה במקום שיש בו מעל 50% שיפוע. כשנבחרתי להיות ראש מועצה התנגדתי לתכנית שהייתה. שילמו הרבה כסף עליה. זה סתם הלך לטמיון. התאמנו חלקה שייעדו חלק ממנה לתושבי בית ג'אן. אני התנגדתי ששמורות הטבע והמינהל יעשו עסקאות חליפין עם תושבים פרטיים בצמודי הדופן לתכנית המתאר. אמרתי שצריך לתת עדיפות למטרות הציבוריות. בחלקה הזאת בוטלו עסקאות החליפין שהיו מתוכננות. אנחנו 4 שנים ומשהו נמצאים בתכנון. לאחרונה היה חסר תקציב. לפני חודש בערך נפתרה הבעיה התקציבית להמשך תכנון, ליועצים למתכנן. קיימנו בחודש האחרון שתי ישיבות. בישיבה האחרונה באים אלי בהצעה לצמצם, בגלל עלויות פיתוח, את השכונה ב-72 יחידות. מצמצמים חלקה שאמורה לתת מענה ל-250 יחידות ב-72, כאשר הצורך הוא כ-500 יחידות. מה אני מתבשר? אנחנו מתכננים חלקה עתידית צמודת דופן. היא גם צמודה לחלקות של החיילים המשוחררים. אנחנו חוזרים על אותה סוגיה של עסקאות חליפין. נותנים לתושב אחד 40 דונם בחלקה הזאת, כאשר 40 דונם יכולים לתת מענה ל-180 חיילים. הדו-משפחתי יכול לתת פתרון ל-150 זוגות לפחות. פניתי לראש המינהל, פניתי למנכ"ל שמורות הטבע. הוא החזיר לי תשובה שבעסקה הזאת התחילו טיפול לפני 2009. ב-2009 חתמתי על הסכם שלא יבצעו חליפין בקרקעות צמודות הדופן ליישוב. הם אמורים לתת מענה עתידי.

אני מכיר את הנושא של עסקאות חליפין.

אני מבקש שהגופים האלה יעמדו בהתחייבויות שלהם. כל חליפין שהוא צמוד דופן ליישוב צריך להיות מתואם לפי הסכם חתום מול המועצה המקומית. הצמצום של 72 חלקות הוא בעלויות יחסית קטנות. נכון שמדובר בשיפוע של 40%, אבל זו שורה אחת שהמועצה המקומית יכולה להיות מעורבת בתכנית החומש מול משרד השיכון. היא יכולה לממן חלק מפיתוח האזור הזה.

נשמע את משרד השיכון בנקודה הזאת.

יש לנו מצוקה אמיתית. בית ג'אן הוא ישוב גיאוגרפי מאוד מאוד קשה. אם נתקמצן על עלויות פיתוח, הכפר שלנו יתרחב כך שיפגעו יותר בשמורות טבע. תחליטו, או שרוצים לשמור על שמורות הטבע, או שרוצים לתת חלקות ולתת לכפר להתפתח.

הפעם האחרונה שחולק בירכא היה ב-2004. נכון לעכשיו יש לנו תכנית שאושרה לכ-150 יחידות דיור. אנחנו בשלב פרסום. הכל תוכנן. יש לנו מכשול אחד של הזזת שני לולים צמודים לשכונה. לאחר בדיקה מתברר שאי אפשר להשאיר אותם במקום, צריך לפנות אותם. הפינוי שלהם כרוך בסכום כסף מזערי של כ-2 מיליון שקל. משרד השיכון יכול לסגור את זה תוך חודש. הוא יכול לפתור את זה תוך כמה שנים. זה לשיקול דעתו. אני מקווה שיעשו את זה מהר מאוד על מנת לאפשר שיווק בזמן הקרוב.

לגבי העתיד. אם תהיה הזזה לתמ"א 35, תיפתר בעיית העתיד. יש לנו שכונה שתוכננה ל-1241 יחידות דיור. נקווה להמשך התכנון של התכנית הזאת. זה ייתן מענה לתושבי ירכא לכמה שנים קדימה. בנושא של תמ"א 35 היה דיון ב-1 ביולי, אחרי זה ב-9 בספטמבר. עד היום לא הוצא פרוטוקול, לא נתקבלה החלטה. תכנית מתאר ירכא פורסמה. נגמר הפרסום בספטמבר. אנחנו נמצאים כמעט בדצמבר. אין זימון לשמוע התנגדויות. כל פעם אנחנו חוזרים על אותו דבר. אי אפשר להמשיך כך. עד שאתה מתכנן, עד שאתה מקבל תכנית וקרקע, לוקח לך כמה שנים. פתאום הוועדה המחוזית תוקעת אותך עוד כמה חודשים בשביל לשמוע התנגדויות. זה מצב בלתי סביר. אי אפשר להמשיך בצורה הזאת. בשנת 1999 הייתה לנו המצוקה שבגללה פלשנו לאדמות מינהל, בנינו ללא היתר. כולם היום עם היתר ועם הכל. אם זאת השיטה במדינה, אני אשמח לעשות אותה עוד פעם. אין לי בעיה.

אני כרגע מציג את הדברים כיושב ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. חלק מהדברים שאני אומר יהיו קשים לשמיעה. שמעתי שאחד התושבים אמר שאין לנו בעיית חלקות לחיילים המשוחררים. כששאלתי אותו למה, הוא אמר שכשיש חלל אז תוך דקה מקבלים חלקה. לחללים יש חלקות, לחיים אין חלקות. הדבר נובע מחוסר הבנה בסיסי, מהתעלמות. זה בא לידי ביטוי בנעילה וסגירה של הישובים שלנו בתמ"א 35 שאני הגדרתי כגדר הפרדה בלי בטונים. שמורות הטבע הכריזו על הקרקעות הפרטיים עם מטעי הזיתים של הסבא והאבא כשמורות טבע. אנחנו יושבים ולא דנים בחסמים. החסמים הם תמ"א 35, שמורות טבע, התנגדויות.
דיברתם פה רק על משרד השיכון. שכחתם שמי שיושב בוועדות זה משרד הבריאות, משרד השיכון, משרד הפנים. כל משרדי הממשלה מתנגדים. זה לא אחד. או שזו מדיניות, או שזו אטימות. אני לא יודע איך לקרוא לזה. הקרקע שלנו היא קרקע פרטית. רוב הקרקע היום בתחומי השיפוט של הישובים הדרוזים היא קרקע פרטית. מאז קום המדינה עד היום הופקעו מהעדה הדרוזית יותר מ-65%. לאן הלכו? למינהל. מה קורה? המינהל מחזיר לנו את זה במכירה. אנחנו קונים את זה מהמינהל. זה פשוט לא ייאמן. אנחנו דנים פה בכנסת, בוועדות הפנים ובכל משרדי הממשלה. מי שמקבל את ההחלטות אלו אותם פקידים, אותם אנשים שיושבים בוועדות וקיבלו הנחיות אחרות. כל עוד שלא נגרע את שמורות הטבע מהיישובים שלנו, כל עוד לא נתקן ונפרוץ את תמ"א 35 שכרגע זה בהליך - - אנחנו עכשיו יושבים פה בוועדת הפנים. אנחנו עדיין במדינת ישראל. היום, חברים, יש ישיבה בוועדת תכנון ארצית בירושלים על התאמת תחומי התכנון לתחומי השיפוט, הנצחת העיוות. בית ג'אן צריך עכשיו לתקן את תחום השיפוט שלו שכרגע שייך למועצה אזורית x. היום הולכים לתת לאותה מועצה אזורית x את היכולת לתכנן על אותם שטחים. נותנים למרום הגליל, למועצה אזורית משגב או לכל דבר אחר. יד שמאל לא מחוברת ליד ימין. מה לעשות, הישובים הדרוזים נמצאים. את זה אנשים שוכחים. רק כשבאים לאכול אצלנו לבנה וזעתר, רק אז נזכרים. אנחנו נמצאים בטופוגרפיה הכי קשה במדינת ישראל, יותר קשה מהידידים והחברים בישובים הערבים. יותר מכפר מנדה, מסכנין. תעלו לפקיעין, לבית ג'אן, לחורפיש. לעשות שם תשתיות זה עלויות אדירות.
אמרתם חיילים? אני אומר אזרחים. באים לתושבים. העלויות הן בשמיים. זה בעייתי. זה לא סוד - גם המחוז יודע, גם כמאל יודע, גם מחוז צפון יודע - שבסאג'ור הצלחתי להרחיב את המתאר. רק היה הבדל אחד ביני ליתר החברים. אני לא הסכמתי בשום פנים ואופן שמשרד ממשלתי יביא לי מתכננים. אני הבאתי את המתכננים. אני חתמתי איתם את החוזה. אני דרשתי מהם ועשיתי סטטוסים. ככה התקדמתי. ב-13:30 יש לנו פגישה עם שר השיכון. פגשנו את כל השרים. אפשר לפתור את הבעיות. הבעיות נפתרות בוועדות המרחביות, בוועדות המחוזיות ובוועדות המקצועיות. כל עוד לא תהיה הנחיה ומדיניות ועדה כוללת שתעבור ישוב ישוב , תיתן הנחיות לאותו פקיד שלא יודע איפה זה בית ג'אן ואיפה זה סאג'ור, העניין לא יתקדם.
דיברתי פה על מדיניות ועל חוסר התחשבות. לצערי, זה בא לידי ביטוי לא רק בתכנון ובנייה, זה בא לידי ביטוי בחוק הלאום, כאילו זה לא הלאום של הדרוזים, כאילו שזאת לא המדינה של הדרוזים. אנחנו נלחמנו מספיק עוד לפני שהמדינה הזאת קמה. זה גם בא לידי ביטוי בחוק מע"מ 0, שבא ואומר שתהיה בנייה של רב קומות. מה לעשות, אצלנו הבנייה היא לא רב קומות, הבנייה היא עצמית. קבלנים אצלנו זה לא דבר שיעבוד. מר חמד עמר, הנציג של העדה הדרוזית בכנסת, אנחנו פונים אליך ומבקשים ממך לא לתמוך בחוק הלאום עד שזה יחול על כלל האזרחים. בחוק מע"מ 0 אנחנו מבקשים וסומכים עליך שתעשה את הכל כדי שהחיילים שלנו ייהנו מאותה הטבה.

אדוני היושב-ראש, חבריי, אני חשבתי תמיד לפי הפתגם שאומר שאולי בשכנות לפרחים ייהנו הקוצים. דופקים על הדלת שלי כמעט כל שבוע 35 חיילים. אין בתוך כפר בענה לחיילים משוחררים ולא לאזרחים רגילים. אולי שכל משרדי הממשלה שנוגעים בדבר ייקחו ברצינות וספציפית לכל מועצה ומועצה יעשו דיונים על מנת לקדם את העניינים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על היוזמה הברוכה לקיום הדיון הזה. זה דיון חשוב. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהשתתף בצערם של משפחות חללי הדרוזים שנפטרו בתוך 10 ימים - איש מג"ב מבית ג'אן ושוטר מינוח ג'ת. אני לא סתם מזכיר את זה. אני נלחמתי. אני מכיר את המקומות האלה. שמעתי פה את כל ראשי הערים. הדברים חוזרים על עצמם. אדוני היושב-ראש, משהו לקוי במערכת הזאת. אני תיכף אשמע את נציגי המשרדים. בטוח יש תשובות. אין לי ספק שיש תשובות.
אני רוצה להרגיע אותך ידידי, ראש מועצת סאג'ור. החוק של 0 מע"מ לא יעבור. תהיה רגוע. עזוב את הנזק שזה גרם לנו. ליבי ליבי על העדה הדרוזית. מילא שמענישים את החרדים שלא הולכים לצבא, השלמנו עם מר גורלנו, אבל הדרוזים משרתים בצבא. למה להפלות אותם? זה לא סוד, כולם יודעים שאין בנייה רוויה בישובים הדרוזים, אין קבלנים שבונים בישובים הדרוזים. גם אם זה יעבור, אתם לא תיהנו מזה. אני מקווה שהחוק הזה לא יעבור, שהממשלה הזאת תלך הביתה, על מנת שנוכל לבנות את מה שהם הרסו במשך כל התקופה הזאת.
אני רוצה להציע לך, אדוני היושב-ראש. תראה, כל פעם אני שומע שכשיש איזה פיגוע אנשי הימין מיד מכריזים על איזו היאחזות חדשה, על התנחלות חדשה. זה המענה לטרור. בואו נציע לשרים שלנו שכל פעם שיש חלל דרוזי, חס וחלילה, שהמדינה תצא בהכרזה ותגיד שהיא נותנת 100 מגרשים בחינם באותו יישוב שממנו בא החלל. למה לא? למה צריך לחכות? אם לא נותנים פתרונות, צריך לבוא עם הפתרון הזה. אני חושב שפה הדברים נמרחים. התמזל מזלה של העדה הדרוזית שהממונה על מחוז חיפה בא מהעדה. יש לעדה במה להתגאות איתו. הוא מקדם. גם ידיו כבולות. אני חושב שצריך לפנות לראש הממשלה בכתב, להציג לו את המצוקה האמיתית של הישובים הדרוזים, את כל הבירוקרטיה. צריך להקים צוות בין משרדי שיתאם. שמענו פה דברים קשים. יש הנחיה מלמעלה, אבל עד שזה מחלחל לוועדה המקומית, לוועדה המרחבית או לוועדה המחוזית הדברים מתפספסים בדרך. אני רוצה ללמד זכות על אותם פקידים שיושבים במחוזות. אולי הם לא קיבלו הנחיות כמו שצריך.
אדוני היושב-ראש, הגשת הסתייגות בחוק מע"מ על כך שחיילים דרוזים שנפצעו לא יפסידו את הזכויות שלהם. הייתי מציע לך למשוך את זה. עזוב את ההסתייגות כרגע. אני מציע שתוביל חקיקה מיוחדת בנושא הזה. לא יעלה על הדעת שמי שנפצע כתוצאה משירות או השתחרר מסיבה כזאת או אחרת, לא ייהנה מאותה הטבה. לא צריך לחכות ל-0 מע"מ.

שמעתי פה דברים קשים. אני חייב להגיד קצת בהרחבה. משרד השיכון משווק מגרשים יחד עם המינהל על קרקע של המדינה, לא על קרקע פרטית. מה לעשות שרוב הישובים הדרוזים מוגבלים בתמ"א 35. כמעט סיימנו את כל יחידות הדיור בקרקע של המדינה שנמצאת בתוך מתאר הישוב. לנו מותר לשווק ולתכנן רק בתוך המתאר. יש ישובים שבהם יש עדיין יתרות שמשווקים. יש יישובים שבהם התחלנו בתכנון קרקע שלא תוכננה בעבר וכרגע משווקים אותה. יש ישובים שאין בהם תכנית לעתיד, כמו ג'וליס. בעוספיא קיבלנו תכנון לקוי ממינהל מקרקעי ישראל. השטחים שם מאוד מאוד קשים מבחינה טופוגרפית. היינו חייבים לעשות שינוי בתכנון. אנחנו לקראת סיום. זה ייקח זמן. זה לא קל. זה לוקח הרבה כסף. בדליה, שזה יותר קל מאשר בעוספיא, מדובר על בין 20 ל-25 מיליון שקל לפריצת כבישים, מים, חשמל וביוב. עוד לא הגענו למגרשים של המדינה. המגרשים שנשארו לשיווק בחלק גדול מהישובים הם הבלאי של הבלאי. למה אני אומר את זה כך? כי עד 2005 שיווקו מגרשים חינם בכל היישובים. לא גבו פיתוח, רק גבו על הקרקע מחיר מאוד זול. מה נעשה מ-2005? יש החלטה שצריך לשלם. אנשים משלמים. עד 2005 היו מגרשים שלא נלקחו בחינם כי הם לא טובים טופוגרפית. היום אנחנו רוצים לשווק אותם בכסף. יש כאלה שקונים, יש כאלה שלא קונים. יש בעיה. צריך להבין את הבעיה הזאת. אנחנו אמורים לצאת השנה לשיווק בכל המגזר הדרוזי והצ'רקסי עם 801 יחידות דיור. באבו סנאן המכרז יצא. בבית ג'אן אמור לצאת לפני סוף השנה מכרז. בינוח יצא ומחכים להגרלה. בדליית אל כרמל המכרז באוויר.

אדוני מדבר על מגרשים או על יחידות דיור?

יחידות דיור. בדלית אל כרמל הוצאנו 22 יחידות דיור לפרסום. הן כבר באוויר. אנחנו מתכננים עד סוף השנה קרוב ל-188 יחידות דיור. בג'ת אנחנו מוציאים 10 יחידות לפני סוף השנה. זה מה שנשאר לנו בשכונה המאושרת. בכסרא אנחנו מוציאים 60 יחידות, שזה יתרות של השיווקים הקודמים שהיו. במראר 96 יחידות דיור. בשפרעם 188 יחידות דיור. בפקיעין 100 יחידות דיור, בסמיא 18 יחידות דיור. בחנין 42. סך הכל 801 יחידות דיור בכל המגזר הדרוזי והצ'רקסי. יש החלטת ממשלה. אנחנו עובדים מתוקף החלטת ממשלה. ההחלטה קבעה כמה גובים פיתוח. המינהל קובע את המחירים. השמאי הממשלתי קובע את המחירים. בחלק מהישובים המחירים גבוהים, בחלק לא. הכל תלוי בטופוגרפיה של הישוב עצמו, בטופוגרפיה של השכונה עצמה. בנוסף לשיווקים של 2014, אנחנו מוציאים ב-2015 לשיווק - -

אנחנו נדון ב-2015. אני רוצה לעשות דיון המשך לדיון הזה. אני לא מסיים את הדיון כאן.

קרוב ל-1300 יחידות דיור יהיו בירכא, בחורפיש, בראמה, בסאג'ור, בעוספיא, במידה ויאושר, ובפקיעין. זה היתרות של המגרשים הקודמים. לא יקנו מתוך ה-801 את כל המגרשים. את זה אנחנו מצרפים למגרשים ב-2015.

מה תגיד לאנשים בעוספיא? מה תגיד לחיילים האלה?

שמעתי פה טענות לגבי תכנון על קרקע פרטית. אנחנו הוצאנו הרשאות לרשויות – זה מתוקף החלטת ממשלה - לתכנון על קרקע פרטית בכל הישובים בקרוב ל-20 מיליון שקל. 10 מתוכם זה לפי החלטה קודמת לגבי חלק מהישובים. עוספיא, דליה, מראר ושפרעם קיבלו קרוב ל-10 מיליון שקל לתכנון בקרקע פרטית. כל ההרשאות שקיבלנו מהאוצר נמצאות כבר ברשויות לתכנון. התכנון הוא לא של משרד השיכון, רבותיי, התכנון הוא של הרשויות.

כפי שידוע לכם, החיילים בני העדה הדרוזית מתגייסים באחוזים מאוד מאוד גבוהים לצה"ל, מתגייסים ליחידות קרביות. זאת ההזדמנות להביע את הערכה לעדה כולה ולחיילים המשוחררים. אנחנו בהחלט חושבים שצריך לפתור את הבעיה הזאת. זאת בעיה שמשפיעה על הגיוס לצה"ל. צריך לשים לב לזה. מה שלא נעשה עכשיו ישפיע על השנים הקודמות.

בתור אם לשני חיילים אני רואה כל יוזמה כזאת כיוזמה מבורכת שיכולה לסייע לכל חייל מכל סוג שהוא. כל הנושא של פיתוח, תכנון ושיווק הוא בידי משרד השיכון. בעניין המחירים אנחנו פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. אנחנו גובים 65% ולא 91% כמו שאנחנו גובים בדרך כלל.

תשנו את החלטת הממשלה.

אנחנו נשמח. יש על זה הנחות של אזורי עדיפות. לפעמים אנחנו גובים תשלום של 16% למרות שהתשלום הוא 65% מהנחת אזור.

מדובר באותו ישוב.

השומות לא נקבעות על ידנו. זה משרד המשפטים. בכל החלטת ממשלה שתהיה אנחנו נפעל בהתאם.

שמענו את ראשי הרשויות. הם נתנו נתונים מאוד קשים. שמעתי את נציג משרד השיכון. אני מקווה שאת אותן חלקות שדובר עליהן ואת אותם מגרשים שאמורים לחלק בשנת 2014 אנחנו נראה מחולקים. אנחנו נעשה דיון המשך לדיון הזה כבר ב-2015, לבדוק כמה חולקו ב-2014, כמה מתוך הרשימה שקיבלנו הגיעו לחיילים משוחררים. אנחנו צריכים להבין שמתגייסים קרוב ל-1000 חיילים דרוזים כל שנה, אם לא יותר, ואין לי מגרשים ל-20 חיילים מתוכם כל שנה. יש לי אולי 50 מגרשים. כל שנה יש לנו מחסור אדיר בחלקות לחיילים משוחררים במגזר הדרוזי. מצוקת הדיור במגזר הדרוזי היא מצוקה מאוד מאוד קשה. אחוז הגידול הטבעי במגזר הדרוזי הוא הכי נמוך במדינת ישראל כי אין אפשרות לאותם צעירים לבנות את הבית שלהם ולהתחתן. אני אקיים דיון המשך בהתחלת השנה על-מנת לבדוק את התקדמות נושא החלוקה בישובים הדרוזים. אני רוצה להודות לכל אלה שהגיעו לדיון. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>