PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
24/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 324>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ב' בכסלו התשע"ה (24 בנובמבר 2014), שעה 11:30

<הצעת חוק הודעה בדבר קבלה או אי-קבלה למקום עבודה, התשע"ד-2014, של חה"כ מיקי רוזנטל, יריב לוין, אורלי לוי אבקסיס, אילן גילאון, שולי מועלם-רפאלי, יעקב מרגי, נחמן שי, מיכל בירן, איתן כבל, אורי מקלב, שמעון סולומון, ניצן הורוביץ, עדי קול, מרב מיכאלי, שמעון אוחיון, מירי רגב, בועז טופורובסקי - הכנה לקריאה ראשונה>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
מיכל בירן

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

קרן אלהרר

>
נעמי היימין-רייש - משרד הכלכלה

הילה רענן - עו"ד, תחום עבודה ועיסוקים, משרד הכלכלה

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

הדס אגמון - עו"ד, משרד המשפטים

עליזה טננבוים - נציבות שירות המדינה

בשארה פראן - נציבות שירות המדינה

מרגלית ביטרמן - עו"ד, משרד הפנים

ורד ויץ - עו"ד, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

מרדכי עזרן - עו"ד, היועץ המשפטי, התאחדות המלאכה והתעשייה

גדעון בן ישראל - יו"ר הסתדרות הגמלאים

בני רייך - הסתדרות הגמלאים

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות, בתי קפה וברים

מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת

חניתה חפץ - לוביסטית, פוליסי, מייצגת את התאחדות התעשיינים

נעה בן שבת

וילמה מאור

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<הצעת חוק הודעה בדבר קבלה או אי-קבלה למקום עבודה, התשע"ד-2014>, של חה"כ מיקי רוזנטל, יריב לוין, אורלי לוי אבקסיס, אילן גילאון, שולי מועלם-רפאלי, יעקב מרגי, נחמן שי, מיכל בירן, איתן כבל, אורי מקלב, שמעון סולומון, ניצן הורוביץ, עדי קול, מרב מיכאלי, שמעון אוחיון, מירי רגב, בועז טופורובסקי - הכנה לקריאה ראשונה

בוקר טוב. יום שני בשבוע, ב' בכסלו, ה-24 בנובמבר 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק הודעה בדבר קבלת או אי קבלה למקום עבודה, התשע"ד-2014 של חבר הכנסת חיים כץ ועוד רשימה של חברי כנסת שאף אחד מהם איננו כאן ולכן אני לא מקריא את שמותיהם. לא חשוב להם, הם הצטרפו אבל הם לא באו. כשיבואו בפעם הבאה, נקריא את שמם.
הצעת החוק מדברת על כך שבמידה ומראיינים עובד לעבודה, ייתנו לו גם תשובה חיובית או שלילית אבל לא ישאירו אותו חסר ידע וחסר ידיעה. הבן אדם בכל זאת תולה תקוות במקום העבודה ולפעמים אפילו לא הולך למקומות עבודה אחרים כי חושב שהיה בראיון אבל לא קיבל תשובה. המטרה היא שתהיה התייחסות לאנשים ולבן אדם שמגיע לראיון עבודה, שיודיע לו גם אם התשובה היא שלילית. אם הוא לא ראוי מסיבות לא תלויות בו או תלויות, מסיבות אלה ואלה אינך מתקבל לעבודה, תודה רבה, ניפגש בעתיד, או שהוא כן מתקבל.

אם יש מישהו שרוצה לדבר על הנושא, נאפשר לאנשים להביע את דעתם. יש כאן מישףהו שרוצה להגיד משהו?

אני ממשרד הכלכלה. יש לנו הסתייגויות.

אחרי הקריאה הראשונה, בין השנייה לשלישית נעשה את כל ההסתייגויות. את לא בוועדת הכלכלה. כאן בוועדה את יכולה להגיד כן או לא, מה שאת רוצה. את יכולה להגיד לפרוטוקול מה שאת רוצה. רוצה לדבר?

כן.

לפרוטוקול שם ותפקיד, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. אנחנו מבקשים להוריד את המילה "לרבות" בהגדרה "וכן יום העבודה". זאת אומרת שהחוק יחול רק על מועמדים שהגיעו פיזית לראיון או לתהליכי מיון.

תהליכי מיון שיכולה להיות כל בדיקה אחרת בהשתתפות מועמד לעבודה.

כן. ברגע שהוא מגיע. לא רק שליחת קורות חיים לצורך העניין.

בסדר. אני מקבל את מה שאת אומרת.

דבר נוסף. אנחנו מבקשים שהחוק לא יחול על עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים מתחת למאה עובדים.

מאה עובדים זה עסק קטן?

בינוני.

כמה מפעלים יש במדינת ישראל בהם יש מאה עובדים?

ולמה?

רגע. כמה מפעלים יש במדינת ישראל בהם יש מאה עובדים?

סביב ה-4,000.

זה הרבה או מעט?

באחוזים זה מעט. ההגדרה של עסקים קטנים ובינוניים היא עד מאה עובדים ועד מחזור של מאה מיליון שקלים, מחזור שנתי.

יש מאה עובדים בחברה שהמחזור שלה הוא מאה מיליון שקלים? יכול להיות דבר כזה?

לא שכיח.

יכול להיות דבר כזה? אם כל אחד מקבל שכר מינימום, תכפילי את השכר של מאה העובדים ותראי שהוא הרבה מעבר לזה. אם את מדברת על מחזור של מיליון שקלים.

מאה מיליון שקלים.

יש הרבה חברות שהמחזור שלהן הוא מאה מיליון שקלים?

את יכולה להסביר את ההיגיון? מה הלוגיקה?

כן. הלוגיקה היא שזה נטל גדול מדי על המעסיק. לא בכל מקום עבודה יש היום אדם שמטפל במשאבי אנוש.

מתקשרים לחמישה אנשים ואומרים שמצטערים, לא לקחו אותם. מה כל כך מסובך בזה?

לא את זה אומרת הצעת החוק.

בן אדם הגיע, הטריח את עצמו, דיבר, התראיין, נתן את כל כולו, מחליט המעסיק משיקוליו הוא ונכונים ככל שיהיו שהוא לא מתאים לו והוא לא רוצה אותו.

וזאת זכותו. אנחנו לא מלינים על כך.

מינימום כבוד זה להגיד במכתב. זאת תבנית של מכתב ורק צריך לשנות את השם, אבל שהבן אדם בצורה מכובדת ידע שלא רוצים אותו.

אנחנו חושבים שזה נטל גדול מדי.

מאחר ואני המחוקק, לא חשוב לי מה שאתם חושבים, אני המחוקק. אני נבחרתי לא לעשות את מה שאתם חושבים ואני חושב שמה שאתם חושבים, זה בכלל לא חשוב כאן. אתם חושבים, בסדר, אבל יחד עם זאת נעביר את זה בהכנה לקריאה ראשונה. אני אדבר עם הבוס שלכם. אני מאמין שהוא יותר רגיש מכם. לא יודע, אבל נראה.

יש לי הערה נוספת. אנחנו מבקשים להוריד את הסעיף שמדבר על אכיפה מינהלית. אנחנו חושבים שמאחר ומדובר בנורמה חדשה, ראויה ככל שתהיה, אנחנו מעדיפים אכיפה רכה. עובדים שנפגעו כתוצאה מהחוק הזה יוכלו להגיש תביעות אזרחיות כנגד המעסיקים שלהם. אנחנו לא חושבים שיש כאן עניין לאכיפה לא פלילית וגם לא מינהלית.

בסדר. שמענו.

אני מההסתדרות החדשה. לפני שאני אומר את מה שרציתי לומר, אני בזהירות אענה להערה האחרונה. דומני שבנוהל התראות מינהליות לגבי חוק הגברת האכיפה, יש הוראה בין היתר שאומרת שכאשר מדובר בחוק חדש, ממילא ניתן איזשהו גרייס למעסיקים. אני חושבת שאין בעיה עם העניין הזה.

איזה גרייס?

איזה גרייס? אין שום גרייס.

מי אדוני?

אני אציג את עצמי עוד מעט ואני אתייחס.

רק כאשר תקבל רשות דיבור.

ניתן. אני מודה שלא הכנתי את עצמי לעניין הזה אבל אני זוכרת שיש הוראה בעניין הזה שמדברת על כך שזה לא ייחשב כחלק מעבר של הפרת חוקים אם מדובר בחוק חדש. זאת אומרת, יינתן פרק זמן יותר ארוך להסתגל לחוק. יש משהו אבל אני לא זוכרת במדויק. אני אנסה לבדוק ולומר לכם.

יש משהו, זאת לא אמירה.

יש איזושהי הוראה.

זאת לא אמירה. אם הייתה לך אמירה, היית אומרת שיש גרייס של שנה, שנתיים.

אני תכף אחפש את זה.

רציתי לשאול. כשאני קראתי לראשונה את הצעת החוק, אני מודה שכתבתי הערה היה לי כל כך ברור שהיא מתבקשת ורק אחר כך הבנתי שהצעת החוק בעצם מתחילה ממקום שבו המועמד מגיע או מתחיל איזשהו מסלול אבל בעצם קיימת תופעה כל כך רחבה של אנשים ששולחים קורות חיים ואיש לא מתייחס אליהם

רחב מדי. צריך לעשות סדק בקיר.

אני מכירה את הגישה של אדוני.

קורות חיים, כל אחד יכול לשלוח.

אני חושבת שכמו שאדם פרסם, הוא יכול גם להודיע.

חברת הכנסת מיכל בירן.

אני מברכת על היוזמה של הצעת החוק הזאת. בנושא של העסקים הקטנים, לא שכנעתם אותי בלוגיקה. יכול להיות שיש מקום כן להקל על עסקים מאוד קטנים. אני מניחה שמי שיש לו עשרה עובדים, יכול להיות שאפשר שזה לא יהיה בכתב אלא יכול להיות למצוא החרגה של העסקים הקטנים מאוד. אני מצטערת, גם המספרים שזרקתם, הם לא עסקים קטנים. מי שיש לו מאה עובדים, יש לו עסק גדול ואם לא קוראים לזה מנהל משאבי אנוש, יש לזה שם אחר ומישהו עושה את העבודה הזאת ויש מי שיכול להוציא מכתבים.
כאמור, אני חושבת שיש כאן אולי מקום להחריג את העסקים הקטנים מאוד אבל בסך הכול זאת דרישה מאוד מאוד סבירה. היא ממש מידתית. באמת הסבל שנגרם לאנשים בציפייה לעומת המאמץ שנדרש בהודעה להם. שוב, אף אחד לא כפר בזכותם של המעסיקים להחליט אם כן מתאים או לא מתאים אלא הכול בסדר, אבל רק להודיע לאנשים. זה באמת אלמנטרי.

מנכ"ל איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה. אנחנו העסקים הקטנים עליהם אתם מדברים. אנחנו גם מעסיקים גדולים. אנחנו מעסיקים יותר מ-150 אלף עובדים, רובם חבר'ה צעירים בראשית דרכם, רובם בעבודות מלצרות. זאת עבודה שאנשים עובדים בה בממוצע בין שלושה לשישה חודשים.

הכוונה היא לא אליכם. מטרת החוק הוא לא אליכם. בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית, המטרה היא לא מסעדות.

אדוני יכול להחריג את המסעדות בהצעת החוק?

היא דיברה על עסקים קטנים. מסעדה היא עסק קטן. אם במשמרת עובדים עשרה עובדים או 12 עובדים, זה עסק קטן והמטרה היא לא המסעדות. הצעת החוק לא מתכוונת למסעדות וגם לא לסוג עבודת מלצרות.

התאחדות המלאכה והתעשייה. אנחנו מייצגים את העסקים של עד עשרים עובדים ואנחנו לא מבקשים להחריג את העסקים מהחובה החוקית להודיע לעובד אם הוא התקבל לעבודה או לא, אלא לסנקציה הכספית שיכולה לחול עליהם. ברגע שתהיה חובה, עסקים קטנים ובינוניים עד עשרים עובדים אמנם יחויבו להודיע לעובד. אני מדבר על נגריה קטנה של שלושה-ארבעה עובדים שמחפש צבעי עץ.

אנחנו לא מדברים על מקומות עם שלושה אנשים. אחרי קריאה ראשונה, אם הממשלה תשרוד ונדון בחוק, נגדיר מה זה סוג עבודה, מה זה מפעל. אם יש למנכ"ל שתי מזכירות, הוא יכול לשלוח מכתב. לא יכול להיות שאם יש לו שתי מזכירות, הוא לא יכול להגיד למזכירה אחת שאת זה הוא לא מקבל ותשלח לו מכתב. לא יכול להיות דבר כזה.

מסכים לחלוטין.

אני לא מדבר על מסגריה אליה הגיע מסגר או מישהו שבא לעבודת מלצרות וכל שלושה-ארבעה חודשים או שנה מחליף את מקום עבודתו. אני לא מדבר לא על ההתלמדות ולא על שום דבר. אני מדבר על עבודות מסודרות, אנשים שולחים קורות חיים ואחרי שהוא שלח את קורות החיים קראו לו לראיון וראיינו אותו, ולפעמים הוא עבר גם מבדקים שאלו כסף. שלחו אותו למבדקי התאמה עבורם שילם המעסיק לא מאה שקלים אלא 500 שקלים ואלף שקלים. אז אי אפשר להודיע לו? אי אפשר לשלוח לו מכתב שהוא לא מתאים? אי אפשר להודיע לו שלא מקבלים אותו ושלא יחכה? באת, ראיינת אותו, עבר תהליך, תנו לו מכתב. אני לא מדבר על מי ששולח קורות חיים. לקחת בן אדם, שלחת אותו לבחינת התאמה שעולה 700-800 שקלים, שלחת אותו למכון ובדקו אותו – תן לו תשובה. אין התייחסות, כאילו כלום.

משרד האוצר. בהמשך לדבריה של חברתי בעניין האכיפה המינהלית.

אתה עורך דין?

לא. אני רוצה להדגיש שמעבר לבעייתיות להעביר את זה לעולם של האכיפה המינהלית - - -

זה אחרי קריאה ראשונה.

אני אשמח להשלים את דבריי. האכיפה המינהלית כמו שכבודו יודע והיה בין המובילים המרכזיים של החוק הזה, נועדה בעצם להבטיח את התנאים הבסיסיים של החוקים המאוד אלמנטריים כמו שכר מינימום, שעות עבודה ומנוחה ושעות נוספות.

הודעה לעובד ששלחו אותו, הקדישו לו וראיינו אותו, זה לא אלמנטרי להגיד למזכירה שתוציא לו מכתב סטנדרטי?

אלמנטרי לחלוטין אבל עדיין בסדרי עדיפויות אני סבור ששכר מינימום בטוח קודם לנושא הזה.

מה זה נוגע אחד לשני?

זה עניין של מיקוד סדרי עדיפויות. לכן אני מצטרף להערה של משרד הכלכלה. גם אנחנו סבורים שהדרך הנכונה לעשות את זה היא באמצעות סעד בבתי הדין בהקשר הזה.
בנוסף, לגבי שבעת הימים. אני חושב שכולנו יודעים שעד כמה שזה פשוט, הרבה פעמים גם דברים שאנחנו עושים, לוקח לנו לפעמים יותר משבוע וזה לא מזדון ולא מרשלנות אלא מכוח החיים. לכן משהו שיכול להגדיל את זה ל-14 ימים שייתנו גם לעובד את הסעד הרצוי אבל מצד שני למעסיק.

אמרת שאתה מסכים לחוק. אמרת שאעזוב אותך משבע, קח את זה ב-14 ימים. זה מה שאמרת כאן עכשיו.

ההצעה עברה בתמיכתה אוצר אבל בתיאום ואלה הסוגיות הקריטיות שנשארו לנו לתאם בהקשר הזה.

14 ימים, זה בסדר.

אני מקווה שגם האכיפה המינהלית.

על זה נדון אחרי קריאה ראשונה. שלא תצא עם מלוא תאוותך בידך, קיבלת משהו.

אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה. במצב אדיר של זלזול שקיים היום, וראינו את זה בדיון הקודם, כאשר אנשים מובטלים בכלל לא נחשבים. זה זלזול. אני חושב שעשית כאן מעשה יפה ואתה רוצה את הדבר הזה עכשיו להבטיח בחקיקה. אני מאוד תומך. מתוך ניסיון חיים ארוך מאוד, אני מאוד תומך בהצעה שלך וכל הכבוד שבצד האנושי אתה מציע הצעת חוק נכונה.

תודה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו?

אני רוצה להרחיב. המציאות שהצעת החוק הזאת מייצרת מטילה איזשהו נטל בירוקרטי על העסק הקטן שנדרש לעמוד במספר, זה לא סתם להודיע, להתקשר ולהגיד שלום, לא התקבלת, או לשלוח מכתב, אלא יש כאן כל מיני כללים שהוא צריך לעמוד בהם כדי לעמוד בחובה של זה. אם הוא לא עומד בזה, מוטלות עליו סנקציות. צריך להבין שעסק קטן שאין לו מוטת שליטה, המבנה ההיררכי שלו הוא שטוח ואין לו מנהל משאבי אנוש, אין לו הרבה כוח קטן שיכול לנהל את כל האופרציה הזאת.

גם אם אין מנהל משאבי אנוש, יש אדם אחד שהוסמך על ידי הבעלים, המנכ"ל של החברה, לקבל או לא לקבל אדם לעבודה. מה הבעיה? בינינו, מכינים פורמט עם כל התנאים שמופיעים כאן בסעיף 3 ובסך הכול, כל מה שיידרש מהמעסיק או מהאדם שממונה על העסקת העובד או על דחיית העסקתו, זה לכתוב את השם ושם המשפחה נכון. זה כל הסיפור בסופו של דבר.

זה לא כל הסיפור.

סלח לי. זאת פעם שנייה שאתה מדבר בלי רשות ועוד פעם אחת, אתה בחוץ ואז תקשקש כמה שאתה רוצה.

גם מי שמוסמך על ידי בעל העסק לקבל את העובד, זה לא התפקיד היחיד שלו. אני חושבת, מבחינה מהותית, שאכן בן אדם שהגיע לעבודה צריך לקבל תשובה. מהותית בוודאי שזה נכון שבן אדם צריך לקבל תשובה. אני אומרת שאנחנו מכניסים כאן עסק לתוך חובה שהיא חובה בירוקרטית והוא גם הופך מחויב כלפי בן אדם שאין ביניהם שום יחסים. אם אנחנו כבר את זה למסגרת החוקית, נמשיך לדבר במונחים האלה. אין ביניהם יחסי עובד-מעביד והוא לא חייב לו משהו. אנחנו בעצם מחוקקים חוק שנועד להסדיר איזה שהם יחסים בין אישיים שיכול להיות שזה נצרך.
בבואכם לחוקק את החוק הזה, עליתם כנראה על איזשהו כשל שקיים וצריך לפתור אותו ואתם אכן באים לתת לו מענה, אבל יחד עם זאת אני באה מהמקום של עסקים קטנים ואני באה לדבר על הכשלים המקצועיים אתם אנחנו מתעסקים והגדרה של עסקים קטנים נולדה מתוך הלמידה המקצועית שלנו של התחום הזה, של מה הכשלים של עסקים קטנים שמאפיינים עסקים קטנים ועד איזה גודל עסק הכשלים האלה, אנחנו ממשיכים לזהות אותם בקרב העסקים האלה. נכון שאנחנו לא נפטור עסק קטן מחובות כמו שכר מינימום, זכויות עובדים ודברים שמהווים פגיעה מוסרית בבן אדם שמועסק אבל במקרה הזה שבו מדובר על הודעה לבן אדם אם הוא התקבל לעבודה או לא התקבל לעבודה, בתנאים שמפורטים במסגרת הצעת החוק הזאת, ואם הוא לא ביצע את זה לפי התנאים האלה, יינקטו כלפיו סנקציות, זה דבר שבעינינו אי אפשר להשית אותו על עסקים קטנים. מדובר בנטל כבד מדי. צריך להסתכל על זה גם בתוך מסגרת כוללת של כל שלל החקיקות והרגולציות שמושתות על עסקים קטנים. אני חושבת שגם חברי הכנסת מעלים כאן את הנושא הזה לעתים קרובות לגבי הקשיים אתם מתמודדים עסקים קטנים וזה צפוי להיות אחד הקשיים.

תודה רבה.

כמה הערות נוספות. אני רוצה דבר ראשון להבהיר שכרגע ההודעות אומרות לעדכן אחרי תשעים ימים מהמועד בו באמת בן אדם הגיע לראיון, לבחינה, נדרש לעמוד לאיזו בדיקה, להשתתף בעצמו בבדיקה. צריך להודיע לו על התקדמות ההליכים, מה הוא עבר, מה הוא לא עבר, מתי צפויה המשך ההודעה. בעצם התנאים הפורמליים מהטופס הזה הם יכולים להיקבע בטופס ומפורט כאן בסעיף 3 שזה נראה מאוד פורמלי.

בהצעת החוק המקורית הוצע גם הליך עונשי וגם הליך של עיצום כספי. אני מציעה שלא נכניס את זה כי זה לא מתאים. לגבי העיצום הכספי - - -

את כל הקטע הזה נעשה אחרי הקריאה הראשונה.

אבל אם אפשר את ההליך העונשי להוריד כבר עכשיו ולדון אחר כך בשאלה האם זה צריך להיות עיצום כספי בהליך מינהלי או הליך של תביעה אזרחית.

טוב.

דבר נוסף. מוצע כאן לקבוע חריגים, סייגים לתחולה. דובר כאן על מקרים של עובדים. דובר כאן על עובדים לארבעה חודשים. אם למשל מגיע שף או מנהל חשבונות למסעדה.

או מלצר.

אני לא יודעת איך רוצים להתייחס לזה. כאשר מדובר בתפקידים לתקופות קצרות, אם מדובר ממש לתקופה של שלושים ימים - - -

יכולות להיות גם תקופות ארוכות, אבל בפועל הוא מבצע תקופות קצרות.

לכן מוצע לעשות שני חריגים. מוצע להחריג תקופות ממש קצרות שאינן עולות על שלושים ימים או אדוני יקבע.

את לא יודעת להגדיר תקופות. נגדיר עיסוקים ולא תקופות.

זה יותר מסובך. יהיה קשה לאכוף את זה.

אני רוצה להציע שני דברים. אחת הדוגמאות שנתנו לנו מזכירי קלפיות. אנשים מתמנים ליום אחד.

מי מדבר על זה? באמת.

כשאנחנו מדברים על העסקה של פחות משלושים ימים, זאת בוודאי לא הייתה הכוונה ונבהיר זאת כבר עכשיו. או שהוועדה תקבע להסמיך את השר באישור הוועדה לקבוע חריגים לפי סוגי מקומות עבודה, סוגי משרות, תפקידים ומקומות עבודה עליהם זה לא יחול. זה יהיה באישור הוועדה ויובא לאישורה.

אחרי קריאה ראשונה. תקריאי בבקשה את הצעת החוק.

הצעת חוק הודעה לעניין קבלה לעבודה, התשע"ה-2014
1. הגדרות
בחוק זה –
"הודעה" – הודעה בכתב, לרבות הודעה באמצעי דיגיטלי.

"הליכי מיון לעבודה" – לרבות ראיון, בחינה וכל בדיקה אחרת בהשתתפות מועמד לעבודה, הנדרשת לשם בחינת התאמתו של המועמד לעבודה.

"השר" – שר הכלכלה.

2. מסירת הודעה למועמד לעבודה

(1) מעסיק ימסור למועמד לעבודה שהשתתף בהליכי מיון לעבודה הודעה בדבר התקדמות הליכי המיון לעבודה לא יאוחר מתשעים ימים מתחילת השתתפותו בהליכי המיון ואחת לתשעים ימים לפחות מאותו מועד ואילך.

(2) מעסיק ימסור למועמד לעבודה שהשתתף בהליכי מיון לעבודה הודעה בדבר החלטתו על אי קבלתו לעבודה – כמובן, אם הוא מקבל אותו לעבודה, הוא ממילא מוסר לו הודעה - לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו התקבל אדם לעבודה במשרה או בתפקיד שלגביהם התקיימו הליכי המיון.

3. תוכן ההודעה

הודעות לפי סעיף 2 יכללו – אני אוסיף את המילים בין השאר וכמובן הן אמורות לכלול גם את תוכן ההודעות - את כל אלה:

(1) שם המעסיק ושם המועמד לעבודה.

(2) תאריך תחילת הליכי המיון לעבודה, והגורם שבאמצעותו מתבצעים הליכי המיון ככל שאינו המעסיק.

בנוסח הזה שהקראת יהיה צריך לעשות שינויים אחרי קריאה ראשונה כי הוא לא נוסח נכון. אם הוא יחליט לבטל את המשרה, לצורך העניין לפי הנוסח הזה הוא לא צריך להודיע לו. 14 יום מיום קבלת מישהו אחר לתפקיד. אם הוא לא קיבל מישהו אחר, הוא לא צריך להודיע.

נכון, אבל אז - - -

בסדר. תמשיכי להקריא.

(3) התפקיד או המשרה שלגביהם נערכים הליכי המיון שבהם השתתף המועמד לעבודה.

(4) שמו של שולח ההודעה מטעם המעסיק ותפקידו.

אני מציעה להוריד את סעיף העונשין ולכן לא אקרא אותו.

4. סמכות שיפוט

לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך שעילתו בחוק זה.

5. דין המדינה

לעניין חוק זה, חוק המדינה כדין כל מעסיק אחר.

6. שמירת זכויות

הוראות חוק זה באות להוסיף על זכותו של מועמד לעבודה לקבלת מידע מכוח דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה.
אני לא יודעת אם יש לגבי מועמדים לעבודה הוראות כאלה אבל אם יש, זה בא להוסיף עליהן.

7. ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

8. סייג לתחולה

(1) הוראות חוק זה לא יחולו לגבי מועמד לעבודה לתפקיד או למשרה שתקופת העבודה בהם אינה עולה על שלושים ימים, ואם היה המועמד לעבודה נער, אינה עולה על שבעה ימים.

בסדר.

(2) השדר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סוגי משרות, תפקידים או מקומות עבודה שהוראות חוק זה לא יחולו לגביהם.

זה נשאר בסמכות השר. אם הוועדה תחליט כבר עכשיו להחריג או כבר אחרי הקריאה הראשונה.

לא. אחרי קריאה ראשונה נעשה דיון יותר ממצה בעניין.

9. תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק א', בסופו יבוא:
"(20)
מסירת הודעה למועמד לעבודה על קבלה או אי קבלה לעבודה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הודעה לעניין קבלה לעבודה התשע"ה-2014".
אמרנו שזה ייכנס לקריאה ראשונה ונדון בזה אחרי הקריאה הראשונה.

10. תחילה והוראת מעבר

(1) תחילתו של חוק זה........... ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
צריך יהיה לקבוע מועד תחילה.

(2) לעניין הליכי מיון לעבודה לעניין משרה או תפקיד, שביום התחילה טרם התקבלה החלטה על קבלת אדם לעבודה לגביהם, תימסר הודעה לפי סעיף 2 בתוך תשעים ימים מיום התחילה.

מי בעד הצעת החוק?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה

כל חברי הכנסת שנמצאים כאן והם חמישה במספר אישרו את הצעת החוק להכנה לקריאה ראשונה ואני מקווה שהיא תעבור במליאה. אחרי שהיא תעבור במליאה, אנחנו נדון בהסתייגויות שהועלו כאן וניכנס לעומקו של החוק ונראה איך אנחנו מוציאים חוק שייתן מענה מזערי לאלה שבאים ומבקשים להיקלט במעגל העבודה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>