PAGE
19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
24/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 114>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ב' בכסלו התשע"ה (24 בנובמבר 2014), שעה 11:00

<הצגת פעילות ארגון הלל העולמי והלל ישראל, במעמד נשיא ארגון הלל העולמי, מר אריק פינגרהאט>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

נסים זאב

דב ליפמן

אברהם מיכאלי
איילת שקד

אריק פינגרהאט - נשיא הלל העולמי, ארגון הלל עולמי

אלון פרידמן - מנכ"ל, ארגון הלל ישראל

מיכל ציליבון - מנהלת הלל אוניברסיטת תל אביב, ארגון הלל ישראל

רותם אוחנה - מנהלת מרכז הלל במכללת ספיר, ארגון הלל ישראל

נתן נסטל - למען עתידנו, ארגון הלל ישראל

דיויד סוורדלוב - תקווה סטודנטים לישראל, ארגון הלל ישראל

רבקה אייבלס - תקווה סטודנטים לישראל, ארגון הלל ישראל

בויאנה גבריאלה גרובשיץ' - מנהלת פרויקטים, ארגון הלל ישראל

חגי אליצור - ראש אגף בכיר תחום תפוצות, משרד לענייני ירושלים

אבי אבלוב - יועץ מנכ"ל, המשרד לירושלים והתפוצות

עמנואל מהל - מנהל מח' קהילות יהודיות, חטיבת התפוצות, משרד החוץ

צילה מירון - מ"מ מנהלת אגף מורשת, משרד החינוך

אורית מור סלע - סגנית ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

אור רז - עוזרת למנכ"ל הסוכנות, הסוכנות היהודית

אילן וגנר - מנהל היחידה לחוויות בישראל ומסלולי עלייה, הסוכנות היהודית

גוסטי יהושע ברוורמן - ראש המח' לפעילות ציונית בתפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית

פרופ' חנן אלכסנדר - דיקן הסטודנטים וראש ביה"ס הבינלאומי, אונ' חיפה

מרסיה קלנר פולישוק - latin America director, אוניברסיטת תל-אביב

אמה אפטרמן - מנהלת קשרי אקדמיה ישראל-אסיה, מל"ג

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

ליאת הלבץ - התאחדות הסטודנטים בישראל

מארק רוזנברג - מנהל המח' לטיפול בעולים צעירים, ארגון 'נפש בנפש'

אלן אבי - דירקטור, מכון שלום הרטמן

אלכסנדרה (סאנה) בריטבסקי - קרן ג'נסיס

אנה פרלמן - סמנכ"לית, קרן ג'נסיס

חן מזיג - ארגון stand with us

אמילי שריידר - ארגון stand with us

אבי שטיינברג - איש חינוך, 'יד זיכרון' ליהדות רומניה

מאיר דויטש - תנועת רגבים

עמית ברק - פורום גיוס העדה הנוצרית

בקי כספי - פדרציות יהודיות צפון אמריקה JFNA

דוד דנקר - פדרציות יהודיות צפון אמריקה JFNA

זכריה רייך - IFMC

ארז תדמור - אתר מידה

שמואל סוקט - ג'רוזלם פוסט

צביקה קליין - עיתון מקור ראשון NRG

אביבה סלומיץ'
–
ר' יחידת הקמפוס, CAMERA

ראול ווטליץ - כתב voice of Israel

אמוץ אייל - סוכנות תצפית

טטיאנה גוברמן - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הלל העולמי

רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), מייצג את ור"ה

גידי זאגא - לוביסט, מייצג את מכון הרטמן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<הצגת פעילות ארגון הלל העולמי והלל ישראל, במעמד נשיא ארגון הלל העולמי, מר אריק פינגרהאט>

בוקר טוב לכולם. ביום הסוער הזה, גם מבחינת מזג אוויר וגם בכנסת, הוועדה מתכנסת היום לישיבה בנושא פעילות ארגון הלל ישראל, במעמד נשיא ארגון הלל העולמי, מר אריק פינגרהאט, שאף כיהן כחבר קונגרס בבית הלבן מטעם מדינת אוהיו במשך תשע שנים ובהשתתפות מנכ"ל הלל ישראל, מר אלון פרידמן. ידוע לי שארגון הלל העולמי הוא כיום ארגון סטודנטים יהודי הגדול בעולם הפועל במטרה לטפח את דור העתיד של מנהיגות היהודית העולמית באמצעות חיזוק הזהות היהודית והקשר למדינת ישראל בקרב עשרות אלפי סטודנטים וצעירים ברחבי העולם היהודי.

אבקש לקבל ממך, מר פינגרהאט, דיווח על פעילותו של ארגון הלל בכ-500 קמפוסים ובקהילות ב-15 מדינות ברחבי העולם, ביניהם ישראל, ארצות הברית, מדינות ברית המועצות לשעבר, אמריקה הלטינית ואירופה. אני מבין שמטרת ביקורך בארץ, בנוסף להצגת פעילות הלל העולמי, ללמוד על פעילות המדינה ולחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. אנחנו נבקש להציג היום גם את הפעילות של הלל ישראל, שמפעיל תכניות ואירועים לחיזוק זהותם היהודית של סטודנטים ישראליים ולהעמקת תחושת השייכות שלהם לעם היהודי וכן חשיפתם לחיים היהודיים בתפוצות. בתכניות האלה משתתפים כ-20,000 סטודנטים צעירים בארץ מדי שנה, בשמונה קמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות ובשיתוף ארגונים נוספים.

אנחנו ביקרנו ובעיקר בנסיעות לחו"ל, יותר בנסיעות של הסוכנות היהודית, וכן נחשפנו לפעילות של הלל ואנחנו חושבים שזאת הפלטפורמה הנכונה בתוך הקמפוסים להעביר מסרים. רק צריך לוודא שהמסרים יהיו מסרים שמייצגים את המדינה כמו שאנחנו רוצים. אנחנו ניתן עכשיו את רשות הדיבור לנשיא ארגון הלל העולמי, מר אריק פינגרהאט. בבקשה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי, מפי אלון פרידמן).

יושב ראש הוועדה, כבוד גדול בשבילי להופיע פה לצדך ולצד חברי הכנסת בפני הוועדה הזאת. כפי שציין היושב ראש, היה לי הכבוד לשרת בממשלת ארצות הברית כחבר קונגרס בארצות הברית ובנוסף סנטור של מדינת אוהיו. שימשתי גם כנציב ההשכלה הגבוהה במדינת אוהיו, שבעצם מקביל לתפקיד של שר חינוך במדינה בארצות הברית. אני רוחש כבוד לעבודת הכנסת ולוועדה הזאת ואני מבטיח שארגון הוא שותף במאמצים להשיג את המטרות שהעם היהודי מציב לעצמו.

כמו שציינת, הלל הוא אכן ארגון הסטודנטים היהודים הגדול בעולם. זו זכות גדולה עבורי לשמש כנשיא ומנכ"ל הארגון העולמי ועבור עשרות אלפי סטודנטים ב-16 מדינות ב-18 אזורי זמן. מוטת החשיפה של הארגון היא לרוחב כמעט כל הקמפוסים הרלוונטיים בצפון אמריקה, מעל 550 קמפוסים בצפון אמריקה, כמו כן באמריקה הלטינית, בברית המועצות לשעבר, באירופה, באוסטרליה ובמקומות נוספים.

מטרת הארגון, כפי שציינת, היושב ראש, היא אכן לבנות זהות יהודית חזקה וחיבור חזק בין צעירים יהודיים ברחבי העולם. אנחנו ערים מאוד לעובדה ששנות הלימודים בקולג' הן שנים מעצבות מבחינת הצעיר האמריקאי, שם מתקבלות ההחלטות של במה נעסוק, איזה חיים ננהל, איך נבנה את זהותנו. בעולם כל כך פתוח מבחינת תקשורת ותנועה בעולם הסטודנטים היום יכולים להיות כל מה שהם רוצים וכל מה שהם חולמים עליו. מטרתנו לדאוג שכל מה שהם לא יבחרו לעשות, באיזה תחום שהם יבחרו לעסוק ואיפה שהם לא יראו את עצמם חיים בעולם, שתמיד הם יישארו מחוברים לעם היהודי, שיהיה להם קשר חזק לזהות היהודית שלהם.
בלב הבנת הזהות היהודית היא כמובן ההבנה שלעם היהודי יש מדינת לאום והלב של הארגון לשם כך הוא מדינת ישראל. לכן המטרה שלנו היא להבנות בקרב הזהות של אותם צעירים יהודיים מחויבות עמוקה לחיים יהודיים, לאוריינות יהודית ולמדינת ישראל. התברכנו במספר ארגונים משותפים שמסייעים לנו ופוסעים לצדנו בדרכנו להגשמת החזון הזה. כמובן אנחנו גאים בשותפות המתמשכת והעמוקה שיש לנו עם הסוכנות היהודית לישראל.

בקמפוסים שלנו ברחבי העולם יש לנו יותר שליחים שנשלחים על ידי הסוכנות היהודית מאשר לכל ארגון אחר ברחבי העולם. השליחים הישראלים בקמפוסים מהווים חלק בלתי נפרד מהצוות המקומי של ההללים בקמפוסים, איתם הסטודנטים נפגשים, מדברים ודרכם הם לומדים ומבינים את מה שקורה במדינת ישראל, את החשיבות בחיזוק הקשר למדינת ישראל. השליחים בעצם עובדים לא רק כלפי הסטודנטים, אלא גם מסייעים מאוד לאנשי המקצוע של הלל בקמפוסים, להסביר להם ולתת להם את הזווית העמוקה של איך נראים החיים בישראל, במה הם כרוכים.

אנחנו כמובן משתפים פעולה עם ארגונים נוספים שהמנדט שלהם הוא להביא צעירים מחוץ לארץ לביקורים בישראל, תגלית, מסע, onward Israel והלל היום הוא המארגן הגדול ביותר של טיולי תגלית והתפקיד הייחודי שהוא ממלא זה בעצם לגייס את הסטודנטים, לשלוח אותם וגם להצליח לעבוד איתם בחזרה, כשהם חוזרים לקמפוסים, על מנת להמשיך את החוויה במקומות עמוקים יותר. העבודה של הלל מתאפשרת לחלוטין כתוצאה מתמיכה ותרומות של אינדיבידואלים וארגונים יהודיים בכל רחבי העולם. חלק מהתומכים שלנו מחויבים לקמפוס מסוים או לקהילה מסוימת, אבל רבים מהם, כמו השותפים שלנו מקרן ג'נסיס, שנמצאים כאן היום, מחויבים לרעיון הכללי ולעבודה הכללית של הלל ברחבי העולם.

אני אשמח מאוד לענות בהמשך על שאלות, אבל אשמח, ברשותך, היושב ראש, לסיים בנקודה אחת. קשה להסביר במשפט אחד מדוע העבודה של הלל היא כל כך חשובה, אבל אני אנסה לעשות את זה באופן הבא. אני מניח ששמתם לב שהיהודים ברחבי העולם הם עם מאוד מגוון, עם מגוון רחב מאוד של השקפות ודעות. אנחנו לא מתלבשים אותו דבר, אנחנו לא אוכלים אותו דבר, אנחנו לא מתפללים אותו דבר, ומדי פעם גם יש לנו אי הסכמות פוליטיות לגבי נושא מסוים, אבל יש דבר אחד שליהודים בכל רחבי העולם יש כמכנה משותף, למעשה זה אולי הדבר היחידי שמשותף לכל היהודים בכל רחבי העולם, אנחנו שולחים את הצעירים שלנו ללמוד באוניברסיטה, אנחנו מאמינים בחינוך, אנחנו לא שולחים אותם רק למכונים חינוכיים שנועדו אך ורק ליהודים, אנחנו שולחים אותם לאוניברסיטאות ולמכללות הטובות ביותר בעולם על מנת שייחשפו לאידיאות ולרעיונות הטובים ביותר באמצעות המורים והמרצים הטובים ביותר. כך שלמרות שהדמוגרפיה מראה שהצעירים היהודים הולכים ומתרחבים מבחינת ספקטרום ההשקפות שלהם ובאים ממשפחות שגם הן הולכות ומתרחבות מבחינת הנראות והשוני ביניהן, עם השקפות שונות על מה הוא העם היהודי ואיך הוא נראה, בסופו של דבר הם מתקבצים יחדיו במספר מקומות מאוד מאוד מסוים ומוגדר על מנת לבלות זמן משמעותי, ללמוד ולהעשיר את עצמם ביחד. אחרי אותן ארבע שנים באותם מוסדות שאנחנו מדברים עליהם הם הולכים להתפזר שוב מחדש בכל רחבי העולם, לכן, אדוני היושב ראש, יש לנו פה הזדמנות פז שבמהלך אותן שנים שבהם הסטודנטים האלה מרוכזים יחדיו בקמפוסים ברחבי העולם לספק להם את הטוב ביותר, את המובחר בענייני לימוד יהודי ובקשרים שלהם לעם היהודי ולמדינת הלאום היהודית, למדינת ישראל.
אף אחד לא יכול לחזות מראש בוודאות איך ייראה עתידו של העם היהודי, אחרי הכול אנחנו עם משתנה, אבל אנחנו יודעים שאם אנחנו נספק לצעירים שלנו את ההזדמנויות הטובות ביותר העם היהודי ימשיך להיות בידיים טובות. זהו חזונו ומשימתו של ארגון הלל ואנחנו מאוד מאוד שמחים להיות פה היום בפורום הזה. נשמח בשלב הזה, להחלטתך, היושב ראש, מתי לענות על שאלות מהאנשים.

תודה לנשיא ארגון הלל העולמי, מר אריק פינגרהאט. להתייחס לסיכום של הדברים שלך, כמובן שהלימודים זה דבר מאוד חשוב, אבל אני חושב שהדברים העיקריים הם המסורת היהודית שהיא איתנו לאורך הרבה הרבה שנים וכמובן הבית, בסופו של דבר זאת המדינה היהודית שאנחנו צריכים לתמוך. אני חושב שזה המכנה המשותף שהוא מאוד חשוב.

אנחנו נמשיך עם מר אלון פרידמן, מנכ"ל ארגון הלל ישראל, בבקשה, ואז ניתן לחברי הכנסת.

תודה רבה, אדוני. כמו כל ארגון יהודי גדול להלל יש פעילות ענפה גם בישראל, בעצם הלל ישראל, כחברה, כארגון, לובש שני כובעים, הכובע האחד הוא באמת הייצוג של הארגון העולמי במדינה היהודית. ישראל מהווה את המרכז לפעילות הגלובלית של הארגון. הארגון מאמין שהקשר בין הצעיר היהודי בהלל בקייב לצעיר היהודי בהלל במונטוידאו עובר וצריך לעבור דרך ירושלים וזו אחת המטרות שלשמן הארגון פועל בארץ. מעבר לזה אנחנו מאמינים שהסטודנטים הישראלים הם בהחלט אוכלוסייה שזכאית וחייבת לקבל את השירות שארגון הלל נותן. מטרתנו ב-8 קמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ, שבהן אנחנו פועלים כיום, לחזק את הזהות היהודית של הסטודנטים הישראלים, לתת לסטודנטים הישראלים את הפרספקטיבה הרחבה ביותר שניתן לגבי מה הם חיים יהודיים. הרבה פעמים הצעיר הישראלי נוהג לזהות את היהדות עם אלמנטים שהם דתיים או הלכתיים בלבד והתרבות היהודית והערכים, מסורת ומשפחתיות ואלמנטים אחרים של היהדות לפעמים נעלמים או נפלאים מעיניו. באמצעות הפעילות של הלל ישראל אנחנו חושפים את הסטודנטים הישראלים לקהילות ולסטודנטים יהודים במקומות אחרים בעולם, על מנת לחבר אותם לזהות היהודית, לקשר אותם מחדש לעם היהודי ולוודא שהשיח היהודי שמתנהל במדינת ישראל והשיח היהודי שמתנהל בחוץ לארץ לא יהפוך לשני מונולוגים נפרדים, אלא ימשיך ויתנהל כדיאלוג אחד מפרה ומזין.

תודה למר פרידמן.

עכשיו אנחנו נעבור לחברת הכנסת איילת שקד.

תודה רבה. ארגון הלל זה באמת ארגון חשוב מאוד. אנחנו רואים חשיבות אדירה ואסטרטגית ממש לשמר את הזהות היהודית של החבר'ה הצעירים בארצות הברית, גם היהודים וגם הישראלים. אני חושבת שזה אחד מהיעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל. אתם מעין כוח בחזית העולם שבאמת מגן על מדינת ישראל וגם כמובן על העם היהודי ועל המסורת היהודית ועל הדת שלנו, שנמצאת כבר 3,000 שנה. יחד עם זאת הגיעו אליי כמה עדויות מדאיגות שבתאים של הלל יש חדירה של ארגונים פוסט ציוניים שממומנים על ידי ה-BDS והקרן החדשה לישראל. זה בכמה אוניברסיטאות בודדות, אבל עדיין זה תהליך שמתרחש תחת השרביט של הלל. אני רוצה אולי שנתן, שהראה לי סרט שאותי באופן אישי הוא מאוד מאוד מדאיג, יראה את הסרט לכולם ומר פינגרהאט יוכל אחר כך להתייחס לזה.

אין בעיה. אנחנו נראה את הסרט וניתן להתייחס. כמו שאמרנו, יש מקומות בודדים, אבל אם יש את אותם מקומות בודדים אנחנו כן צריכים לטפל בסוגיה הזו שהיא סוגיה לא נעימה. כמו שאמרנו לפני כן, הלימודים והמסורת ומדינת ישראל, אלה העקרונות הכי חשובים. אז בואו נראה את הסרטון. בבקשה, נתן, ואז ניתן גם לחברי הכנסת להתייחס.

שמי נתן נסטל, אני בוגר הטכניון, אחר כך המשכתי בארצות הברית בברקלי לתואר גבוה בהנדסה ומינהל עסקים ושם התוודעתי לחשיבות הגדולה של ארגון הלל. כמו שמר פינגרהאט אמר, הלל ממלאת תפקיד מרכזי בקמפוסים, יש 400,000 סטודנטים יהודים באוניברסיטאות בארצות הברית והם העתיד של הקהילה היהודית בארצות הברית. הצהרת הכוונות של הלל היא מאוד חשובה, לקרב את היהודים לישראל ולעם היהודי וכולנו מסכימים לזה, הבעיה היא שמה שקורה בשטח זה מאוד שונה ממה שתואר פה. אני הייתי פעיל, הייתי יושב ראש ארגון הסטודנטים הישראלי בארצות הברית ובקנדה והייתי פעיל עם סטודנטים אמריקאים. פוטנציאל הסטודנטים האמריקאים הוא אינסופי, 400,000 סטודנטים, אם הם היו מקבלים מנהיגות טובה הם היו מתגברים על כל הדה לגיטימציה והיו נכס מאוד חשוב לעם היהודי.

עשיתי סרט על זה שמתעד את המצב, עבדתי על זה עם סטודנטים באוניברסיטאות הכי מרכזיות בארצות הברית, בהארוורד, קולומביה, ייל, בראון, UCLA, UC Berkeley, אלה האוניברסיטאות המרכזיות שמהן תצא המנהיגות העתידית של הקהילה היהודית וגם המנהיגות של ארצות הברית. מה שקורה, שיש ארגונים כמו ג'יי סטריט והקרן החדשה, ארגונים שמכפישים את צה"ל ואת ישראל, ארגוני כמו שוברים שתיקה, בצלם, תנועת שייח ג'ראח, והבעיה היא שראשי הלל בקמפוסים האלה משתפים פעולה איתם, הם מציגים את הארגונים האלה לסטודנטים וכיוון שהם מציגים לסטודנטים הם מזמינים את כל הסטודנטים, כולל בוגרי תגלית, וההשפעה על הסטודנטים היא הרסנית. הסטודנטים האלה, שאין להם הרבה רקע, כשהם שומעים כמו חיילים ישראליים, כמו שוברים שתיקה או בצלם, שאומרים שצה"ל זה צבא שמבצע פשעי מלחמה, ישראל היא מדינה שפוגעת בזכויות אדם, זה גורם להם לניכור מישראל. הם אומרים אחרי זה, 'אנחנו לא רוצים להיות מעורבים עם צבא ומדינה שמבצעים פשעים כאלה'. כתוצאה מכך, וזה מה שמתועד בסרט שלי, הרבה סטודנטים צעירים שבאו מבתים פרו ישראליים אפילו וילדים של ישראלים הופכים למעורבים בארגונים שהם בעד חרמות על ישראל.

בוא נראה את הסרט.

אני פניתי לבתי הלל כבר שבע שנים בנושא הזה, חשבתי שכשהם יקבלו את האינפורמציה שהם יתקנו את המצב. מה שקרה, הם עשו ספינינג וטיוח והמצב נעשה יותר ויותר גרוע. אני אראה קטעים מהסרט, הסרט הוא 50 דקות ואני אראה כמה קטעים.

ממש בקצרה, שנבין את התמונה ואם ישנה בעיה ניתן להם להגיב.

(הקרנת סרט).

אתם רואים איך הם מתארים את ה - - - זה פרסום של הלל, הם מזמינים את הסטודנטים, ויש 6,000 סטודנטים בקמפוס, לבוא לשמוע עדויות כביכול של חיילים ישראלים על פשעי מלחמה שצה"ל ביצע.

אבל מה זה קשור להלל?

(המשך הקרנת הסרט).

אני אראה לכם קטע אחר. פה אלן דרשוביץ עושה הבחנה בין ארגונים - - -

לא חשוב דרשוביץ, תראה קטע של הלל.

(המשך הקרנת הסרט).

אלה הקבוצות שמביאים, שמארגנים אותן.

אני חייב לומר שזה לא כל כך מודגש שזה מטעם מהלל, שהוא מארגן נגד עצמו.

הסרט מפרט את זה, אני פשוט מראה קטעים.

אני רק אומר, זה איך שאני ראיתי את זה ואיך שאני מבין את הסרט.

אני אראה לך את הסרט וזה ברור מאוד.

ודאי שזה לא מטעם הלל, צודק חבר הכנסת.

על זה אני שואל. יש לי ביקורת גדולה על כל מה שראיתי פה, אבל - - -

תראה את הקטע הזה ואז מר פינגרהאט - - -

אבל חשוב לי הקשר.

אני אראה לך ואסביר לך את הקשר.

(המשך הקרנת הסרט).

בואו ניתן למר פינגרהאט לענות.

תודה לחברת הכנסת שקד ואני שמח על הצגת הדברים, על מנת שיתאפשר לי להגיב באופן ישיר. מר נסטל מסתובב ברחבי ארצות הברית בשנים האחרונות. הוא אוסף הרבה מאוד מידע, אבל לצערי לא חולק אותו איתי וניסיונות להיפגש איתו בשנה האחרונה לא צלחו. לצערי, זו אינפורמציה ישנה ומטה. בשיחותיי עם אנשים וגורמים שאיתם נפגש מר נסטל, אני תמיד אומר לאותם אנשים אם יש איזה שהוא מקרה ספציפי שמדאיג אתכם, התרחשות ספציפית בקמפוס מסוים, אנא תעבירו את החומרים אליי על מנת שאני אוכל לבדוק ולתת לכם את ההתייחסות של מה באמת קרה בשטח. פרופ' אלן דרשוביץ בעצמו, שמצוטט כאן בסרט, אמר שדבריו הוצאו מהקשרם בהקשר לסרט שאליו הוא שובץ כרגע.

כששימשתי כחבר קונגרס נהגנו להאמין שאם מבקרים אותנו באותה מידה מהימין כמו שמבקרים אותנו מהשמאל, סימן שאנחנו ככל הנראה עושים את הדברים הנכונים. כל גוף שמגיע לאוניברסיטאות מעוניין להופיע בהלל ולהציג את הדברים באמצעות הלל, מסיבות מובנות, ובדיוק על מנת לדעת להיערך לעניינים האלה יצרנו את ההנחיות של הלל העולמי בנוגע לטיפול בנושאים של ישראל.

ההנחיות טובות.

עברנו וחזרנו ויצרנו את ההנחיות עם טובי המומחים בתחום, נתן שרנסקי בעצמו עבר עליהן ואשרר אותם לפני פרסומן. ואני אוכף אותן בצורה עיקשת.

אז איך זה ששוברים שתיקה - - -

רוב הביקורת שאנחנו מקבלים דווקא טוענת שההנחיות שלנו בנוגע לעיסוק בישראל הן דווקא קשיחות מדי וקוראים לנו להקל אותן ולהרחיב אותן לכיוון ליברלי יותר.

(אומרת דברים באנגלית, תרגום חופשי מפי אלון פרידמן).

ההנחיות על הכתב הן מצוינות, אז כיצד ארגונים כמו שוברים שתיקה ואבנר גבריהו מופיעים בהלל ברחבי ארצות הברית?

במהלך כהונתי כנשיא היה אירוע אחד בלבד שבו היו מעורבים מארגון שובר שתיקה, באותו אירוע האדם שהוזמן לדבר בהלל, אחד, הוא יוצא צה"ל, ששירת, למיטב הבנתי, וסיים את שירותו בהצטיינות, הוא כרגע סטודנט באוניברסיטה בארצות הברית, לומד לימודי תואר שני. אחד הסטודנטים היהודים באחד הקמפוסים שלנו שמעה אותו מדבר והזמינה אותו לדבר אצלה בקמפוס והיא ביקשה מהלל להיות הספונסר של השיחה הזאת. מה שעשינו, חברת הכנסת שקד, חשנו אז ואני חש באופן אישי שלומר לסטודנטית הזאת שלא ניתן לה להזמין את אותו יוצא צה"ל לבוא ולדבר, משום שאנחנו לא אוהבים את הארגון שאיתו הוא מזוהה, זה היה משגה מבחינתנו, זו הייתה גישה לא נכונה מבחינתנו במאמצינו לבנות את הקשר המתמשך והחזק לישראל, שאליו אנחנו שואפים. לכן מה שעשינו, הטסנו את אחד השליחים המצטיינים שלנו מקמפוס אחר לאותו קמפוס, על מנת שיוכל להסביר את הקשיים והאתגרים שבפניהם ניצב צה"ל. אותו שליח נפגש עם סטודנטים לפני האירוע לארוחת ערב ולמעשה גם אחרי השיחה עם אותו יוצא צה"ל השליח נפגש שוב עם הסטודנטים ובעצם השלים להם את התמונה, השלים את החסר ונתן את התמונה המלאה. בעצם בכך נקטנו בגישה חינוכית, שמצד אחד אפשרנו את האירוע שיקרה, אבל מצד שני דאגנו לספק תמיד את התמונה המלאה, להסביר איפה הנתונים הם מוטים ומוסטים, ועל ידי כך מיצבנו את הלל שוב כמקום שבאמת בו אפשר לנהל את השיחות לגבי ישראל בצורה של קשר לישראל וחיזוק הקשר לישראל.

תמיד יהיו כאלה שיסכימו ולא יסכימו עם תגובה מסוימת שלנו לאינצידנט מסוים, אבל אני רוצה לומר לך שני דברים, חברת הכנסת שקד. דבר ראשון, אנחנו רוצים לדבר עם הסטודנטים האלה ולהראות להם שהלל הוא המקום לעשות את זה. בעצם לא שאני לא מבקש את רשותך לדבר עם סטודנטים כאלה, אני חושב שאת צריכה לדרוש ממני לדבר עם הסטודנטים האלה כדי שהשיח הזה יתנהל בתוך הלל, בתוך המקום ששואף לחזק את הקשר למדינת ישראל ולא במקומות אחרים. הסטודנטים האלה נחשפים למסרים, הם מקשיבים לפרופסורים, הם מקשיבים להרבה מסרים של הסתה, הם צעירים, הם הרבה יותר צעירים מהסטודנטים בארץ ואנחנו רוצים להקשיב ולדעת לדבר עם כל הסטודנטים האלה, כדי שהשיח יתנהל תחת הדיסקורס המגונן שלנו. שנית, הדבר היחידי באמת שמטריד אותי במצגת שנתן נתן זה משהו אחד לקחת מקרה בודד עם דובר בודד בקמפוס בודד, אבל זה משהו אחר לנסות להציג את זה בתור האופן שבו מתנהלים דברים בארגון שלם. אני חושב שבעצם ההצגה של הדברים בצורה כזאת, יש כאן ביזיון למאות אלפי אנשי המקצוע של הלל בקמפוסים שימים כלילות עוסקים בלנהל את השיח הזה בצורה תומכת ומחזקת. כמו שכאן בכנסת לפעמים קורים אירועים שאחר כך אנשים אומרים שהיה עדיף אם זה לא היה קורה, כך גם בזירת הקמפוסים ברחבי ארצות הברית, ואנחנו כאן בעצם, אומר נשיא הלל העולמי, כדי להבטיח שהחזון שלנו והמטרות שלנו הם במקום הנכון, הם על מנת לחזק את הקשר של היהודים למדינת ישראל, לחזק את הקשר שלהם לעם היהודי, בשביל זה אנחנו מתעוררים כל בוקר, ואריק מעיד על עצמו, 'בשביל זה אני עושה את עבודתי'.

תודה רבה. אם כך אלה רק מקרים בודדים שלא מייצגים את הפעילות של הלל ואין שיתוף פעולה בין ארגוני BDS לתאי הלל?

אנחנו מסרבים לשתף פעולה עם ארגונים שקוראים ל-BDS. האזכור כאן ל-JVFP, Jewish Voice For Peace, אין שום סיכוי שהלל בעולם ישתף פעולה עם ארגון כזה, ההנחיות שלנו מאוד ברורים בתחומים האלה והסיפור הזה הוא מובהק וברור.

תודה לך.

תודה, אלון.

לפני שאני נותן לחבריי חברי הכנסת להמשיך, מהתמונות שראינו כאן ואני גם שמעתי את זה לפני כן, קודם כל הלל זה ארגון ענק ואני באמת שמחתי לראות שההנחיות הן ההנחיות ברורות. אני כן שמעתי על מקרים קיצוניים פה ושם בנסיעתי האחרונה לפני שנה לארצות הברית, אבל חשוב מאוד שאתם לא תיתנו יד ובאמת אנחנו נהיה גם מעורבים בתוך התהליך הזה ואם ישנן פניות על מקרים קיצוניים בודדים שיגיעו אלינו לשולחן שלנו אנחנו נעביר לכם ואתם תטפלו לפי ההנחיות. ההנחיות שלכם הן ממש ברורות ומצוינות ואנחנו לא רוצים לכלול את כל המערך של הלל, כי זה מערך ענק ועם הרבה אנשים מצוינים שגם עושים שירות מצוין למדינת ישראל, אז אנחנו לא רוצים לפסול את כולם על מקרים בודדים. אני חושב שאנחנו נשתף פעולה בכל מקרה שיגיע אלינו שהוא מקרה קיצוני, אתם רואים את המעורבות, אנחנו נעביר לכם ואתם, לפי ההנחיות שכתובות אצלכם, תטפלו.

חבר הכנסת ליפמן.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

אדוני היו"ר, מר פינגרהאט, תודה לך על שהגעת אלינו. כחבר קונגרס לשעבר, אתה יכול לשער שרבים מאיתנו מנסים לאזן את זמננו בלוחות הזמנים שלנו ואנו מתנצלים מראש במידה ונצטרך לעזוב מוקדם יותר את הישיבה. אני מעריך את הכנות שלך וכמובן שאני מבין את האתגר.

צפיתי בסרט הוידיאו, מבחינתי ממה שראינו, ברור שנעשה איזשהו מאמץ להתארגנות וברור שאתה מנסה לנווט עם הקשיים. אני מכיר מקרוב את הלל, השתתפתי באירועים שלהם ואף אכלתי את הארוחות המאוד טעימות שלהם במרילנד, דבר שהם ידועים בו.
אני חושש ואני אבקש ממך אם תוכל להתייחס לכך, רבים מאיתנו צפו בסרט הוידיאו שמראה את הבחור שהניף קודם את דגל "דאעש" ולאחר מכן את דגל ישראל. זה היה מבחן מדהים, ששיקף את מה שקורה בקמפוסי הקולג'ים ומה האנשים חושבים.
החשש שלי הוא, שבמידה ולא ניזום באופן אגרסיבי פעולות מהכיוון הפרו-ישראלי, אני מעריך את
זה שאמריקה מנסה לנהוג באופן שווה והנסיון שלה להביא לשיחות בין הצדדים, אבל אם אנחנו לא ניזום בסוגייה זו, נצא מופסדים. זה ברור שבכל רחבי העולם ובתקשורת, אנו נפסיד.

השאלה שלי אליך היא, האם קיימות תכניות ומה אתה דעתך על כך שיש ליזום אף יותר ולהיות יותר אגרסיבים, בהסברת הצד הישראלי ואולי אפילו לנסות להפוך את הלל ואת הסטודנטים בקמפוסים, לשגרירים פעילים למען ישראל?

אני מודה על המחמאות לאוכל הכשר שנהנה ממנו חבר הכנסת ליפמן בהלל במרילנד.

היה טעים, לא רק כשר.

לקחתי פה חירות גדולה מדי בתרגום. אתה צודק. אני לוקח את דבריי בחזרה. נשיא הלל מזמין את כל מי שמבקר בוושינגטון בקרוב להתארח גם במטה החברה העולמי בוושינגטון.

אני מתייחס לשאלה שלך מאוד ברצינות ואנחנו עדים ומודעים לכך שהמאמצים לעשות דה לגיטימציה של מדינת ישראל הלכו והתגברו וממשיכים ומתחזקים בשנים האחרונות. אנחנו מוכרחים לאמץ גישה פעילה יותר ואגרסיבית יותר, לא מספיק לנו כבר לשלוח סטודנטים לתגלית ולהסתפק בזה, אנחנו מוכרחים לעבור לשלב הבא מבחינת האגרסיביות של העבודה שלנו. במהלך השנה האחרונה, מאז שהתמניתי לנשיא הארגון העולמי, יצרנו מחלקה חדשה במטה החברה העולמי בוושינגטון שנקראת 'הננו', זו מחלקה לחינוך ומעורבות עם ישראל. המחלקה הזאת מנוהלת על ידי ישראלית, שליחה, חלי קידר, שמשמשת בתפקיד סגנית נשיא ומדווחת ישירות לנשיא. תפקידה של המחלקה הזאת זה לייצר את המשאבים ואת המקורות שבהם כל ההללים בקמפוסים ברחבי העולם יוכלו להשתמש במקורות האלה ולהגן על ישראל בצורה ראויה. עלה בידינו לגייס תרומות נוספות ומשאבים נוספים מקרנות כגון מרקוס, זינגר, דיווידסון, על מנת לחזק את היכולת שלנו לייצר חומרים כאלה. כחלק מהמאמצים האלה למשל ערכנו חשיפה מאוד רחבה של קמפוסים ברחבי ארצות הברית במהלך מבצע 'צוק איתן' בקיץ האחרון, גם שמענו את שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, וגם את יושב ראש האופוזיציה, יצחק בוז'י הרצוג. במהלך ההכנות לפתיחת שנת הלימודים עכשיו, בסתיו האחרון, מאחר שהיינו מודאגים וידענו שיהיו השלכות למבצע 'צוק איתן' בקיץ כאן הצלחנו באמצעות שותפינו בסוכנות היהודית לגייס עוד שליחים במילואים, עוד כ-40 שליחים, לקמפוסים שאין בהם באופן קבוע שליח על מנת להיערך לפתיחת השנה שעשויה הייתה להציג אלמנט ארצי ישראלי מוגבר. ואלה רק דוגמאות לחלק מהדברים שאנחנו עושים בקמפוסים כחלק מהמאמץ.

תודה.

חבר הכנסת נסים זאב.

קודם כל זה כבוד בשבילנו. ראשית אני רוצה לברך אותך, אדוני. שמך פינגרהאט, פינגר זה אצבע והארט זה לב חם, יש לך את שניהם. שמת את האצבע במקום הנכון, על ההדק, כדי להביא את הסטודנטים ולקשר אותם לארץ ישראל ולעם ישראל ואני מברך אותך על כך. שלא יהיה ספק, תמיד יהיו שועלים קטנים מחבלים בכרמים שירצו לפגוע בכל הארגון הזה. יש כאלה שייראו כאילו הם באים להזדהות, אבל הם באים בעצם לחבל ולהזיק לכל הפעילות שלכם. מה שחשוב זו המטרה שלך, הנחישות שלך, הכיוונים שלך, לקרב כמה שיותר את הסטודנטים לעם ישראל, שירגישו חלק מארץ ישראל בכל מקום שהם נמצאים. לא צריך להתרגש מזה שיש ארגונים כאלה ואחרים שפועלים נגד מדינת ישראל, הם לא פועלים רק נגד הלל, הם פועלים פה בתוך מדינת ישראל, הלוא יש לנו חברי כנסת שהולכים לג'יי סטריט ולצלם ומזדהים איתם. מעניין, זה לא מפריע לאף אחד? לי זה מפריע הרבה יותר, כי הנזק העצום שהם עושים למדינת ישראל זה הרבה יותר נזק מאשר יעשו בארגון הלל.

מה שחשוב לי, אדוני, שבתוצאה, דיברת על 20,000 סטודנטים, כמה מהם בסופו של דבר אתה חש שבאמת הצלחת לקרב אותם, להביא אותם, בכל הפעילות הענפה שלך. זה הכי חשוב.

20,000 זה בארץ.

בארצות הברית 400,000 סטודנטים יהודים שלומדים בכל שנה נתונה.

אז חשוב לי לדעת, בסופו של דבר, דרך תגלית, דרך כל הארגונים האלה שפועלים ומביאים אותם לארץ, כמה אדוני חש באחוזים שאתה מצליח לקרב אותם ולהביא אותם לציונות ולכל האידיאולוגיה של העם היהודי. אני רוצה לומר לך שזהות יהודית זה מאוד מורכב, יש כאלה שחושבים שחוק הלאום יביא את הזהות היהודית שלנו, יגדיר מה זה הזהות היהודית ויש כאלה שעושים מנגל ביום העצמאות ובזה הם מזדהים עם העם היהודי, יש להם יום עצמאות, כל אחד והרמה שלו. לכן מה שחשוב לי זה הנחישות שלך, ואת זה אני רואה ברוך ה', ואני מברך אותך על כך, ושחלילה וחס לא תרגיש רפיון ידיים בגלל גורמים כאלה ואחרים שליליים שמנסים לחבל בפעילות שלכם. על כך אני מברך אותך.

תודה לחבר הכנסת נסים זאב.

אנחנו נמשיך בדיון וכיוון שיש לנו הרבה דוברים, תנסו להיצמד לשלוש דקות לדובר ולהזדהות לפרוטוקול. אנחנו ממשיכים.

אני יכול להגיב בקיצור?

הבנו את הנקודה, נתן, אנחנו לא נפתח אותה בהמשך.

רותם אוחנה, מנהלת מרכז הלל במכללת ספיר, בבקשה.

בוקר טוב. אני מנהלת את מרכז הלל במכללה האקדמית ספיר, בוגרת תואר ראשון בתקשורת, פעילה חברתית בשדרות, מנחת קבוצות וסטודנטית לתואר שני בניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון. גדלתי והתחנכתי כאן בירושלים ולפני שבע שנים עברתי לגור בשדרות עם תחילת הלימודים בספיר. ספיר היא המכללה הציבורית הגדולה ביותר בישראל והמוסד האקדמי היחיד בעוטף עזה המתמודד ב-14 השנים האחרונות עם אתגרי המצב הביטחוני ואיום הירי המתמיד מרצועת עזה. כ-75% מהסטודנטים בספיר הם דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל, כ-90% מהם הם תושבי הנגב, ואני אסתכן ואומר שאולי יותר מ-60% מהסטודנטים היהודיים בקמפוס שלנו לא לגמרי מבינים מה ההבדל בין זהות יהודית וזהות ישראלית.

ביום חמישי הקרוב יגיעו לשדרות 50 משתתפי פרויקט מסע של משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית לסמינר חווייתי עם סטודנטים מהלל ספיר שפעלו בקהילה במהלך 'צוק איתן'. הם יספרו על הבחירה שלהם לחיות בשדרות, העשייה במרחב הקהילתי המיוחד שבו הם פועלים והתובנות שלהם מהקיץ האחרון. משתתפי מסע יספרו על חוויית הסטודנט היהודי בקמפוס בחו"ל בזמן מלחמה בארץ, אתגרי ההבנה וההסברה, יחד ננסה להבין איזה מחויבות ואחריות יש לנו אחד כלפי השני בשגרה ובחירום. מפגשים כאלה גורמים לאותו סטודנט מבולבל שמתקשה להבין בין זהות יהודית וישראלית להבין שהוא חלק ממשהו גדול יותר, כשאת החוויה שלו בישראל, ובשדרות במיוחד, צריך וכדאי להבין בהקשר הרבה יותר רחב. המשקפיים האלה מאפשרים לסטודנט מרחק מהעומס הרגשי ואפשרות להקנות משמעות חדשה ובעלת כוח לחוויית החיים המורכבת בישראל בכלל ובמיוחד בעוטף עזה.

בתכנית האחרונה שפיתחנו עבור אוכלוסיית דוברי הרוסית בקמפוס למדנו שמעל 2,300 סטודנטים, קרוב לשליש מהסטודנטים בספיר, הם דוברי רוסית, עולים ובני עולים. בתכנית שלנו פגשו צעירים יהודים מברית המועצות לשעבר למסע שטח בן 5 ימים בנגב המערבי, למדו ופגשו אנשי רוח וחברה תושבי האזור והכירו יחד קהילות שונות בשדרות, בעיקר שאלו שאלות. קצרה היריעה מלתאר את עוצמת החוויה עבור המשתתפים, הישראלים והרוסים כאחד, ולכן אסיים בציטוט מסיכום המסע של אחת המשתתפות, אלינה שטיינברג, סטודנטית למינהל ומדיניות ציבורית בספיר, 'אני חושבת שהחוויה שעברתי לימדה אותי הרבה מאוד על עצמי ועזרה לי להתמודד עם סוגיות בזהות שלי שעד אז ברחתי מהן, נפל לי האסימון בנוגע להתנהגויות של ההורים שלי והתמלאו אצלי הפערים בין הזהות שלי כישראלית לבין הזהות שלי כבת לקהילת העולים מברית המועצות. באיזה שהוא מקום זה גם חיזק אצלי את הגאווה במוצא שלי. אני מבינה טוב יותר היום שאני לא חייבת לבחור, מותר לי להיות גם ישראלית וגם רוסייה. דיברנו הרבה על איך זה ששם היינו 'היהודים' וכאן אנחנו 'הרוסים', תמיד אחרים, ואולי זה בעצם מה שמחבר אותנו באמת, ישראלים, יהודים, הרי כולנו היינו פעם אחרים במקום אחר, לא?'. תודה רבה.

תודה. יישר כוח על הפעילות המבורכת. כיף לשמוע.

אנחנו ממשיכים הלאה. חגי אליצור, ראש אגף בכיר תפוצות במשרד לירושלים והתפוצות. בבקשה.

שלום, ברוך הבא. אנחנו כמובן רוצים לברך את נשיא הלל ואת הלל, את אלון ואת אריק כמובן על העבודה הטובה שאתם עושים. אחד הדברים הכי טובים בתפקיד שלי זה שאני רואה הרבה מאוד אנשים מהעולם היהודי שמקדישים את כל זמנם ומרצם להמשך קיומו של העם היהודי, גם לקשר עם ישראל וכל הכבוד על הדבר הזה, זה מדהים לראות שאנשים שיש להם קריירות והיו יכולים להתפתח בכל מיני מקומות אחרים מקדישים את חייהם לעם היהודי ותודה רבה. זה אחד הדברים הכי טובים בתפקידי, אז תודה, אני אתחיל עם זה.

אני אומר גם בקשר לדיון שהיה פה, שני דברים לתת הקשר לכל העניין הזה. יש שלושה אתגרים מאוד מאוד גדולים, בהקשר גם למה שאמר חבר הכנסת ליפמן אמר, שניצבים לפתחה של הלל ואחרי זה אני אדבר גם על שיתוף הפעולה עם ממשלת ישראל. האחד זה באמת להביא זהות יהודית משמעותית. זאת אומרת לא רק להיות בית ומקום חברתי, אלא ליצור באמת זהות יהודית משמעותית שמחברת את הצעיר היהודי בקמפוסים, כמו שכולם אמרו, שהוא העתיד של הקהילות, לזהות יהודית ולהבין את שורשיו. זה נכון גם לסטודנטים בישראל וודאי לסטודנטים בחו"ל, זה דבר מאוד מאוד משמעותי וזו שאלה גדולה מאוד איך עושים את זה ואיך מביאים תוכן משמעותי שיכול לעשות את הדבר הזה.
הדבר השני זה באמת הנושא של הקשר לישראל וקצת יותר מקשר לישראל, זה ליצור אווירה פרו ישראלית וזה דבר שני. אמנם שמתי את זה בתור שני דברים, אבל בעצם אנחנו מבינים היום שבמציאות שיש לנו בקמפוסים הדברים האלה קשורים אחד לשני, אין זה בלי זה ואין זה בלי זה, אין זהות יהודית בלי קשר לישראל ואין קשר לישראל בלי זהות יהודית, זה דבר שכמעט לא קיים והמפתח זה לדעת לעשות אחד מתוך השני וביחד עם השני וזה קשור מאוד לדיון שהיה פה קודם בהרבה מאוד מובנים וזה גם דיון, שלא היה פה, איך משתפים פעולה גם עם ארגונים אחרים שעוסקים בזהות יהודית והם קצת יותר חלשים בקשר לישראל ואיך הלל באמת יוצר קשרים משמעותיים כדי להעשיר את כל הסטודנטים בקמפוסים. האתגר השלישי הוא איך עושים את זה בכל העולם. צפון אמריקה זה לא כל העולם היהודי, כידוע. המציאות של קמפוסים, לא בכל העולם יש קמפוסים, לא בכל העולם אפשר לעבוד ככה וזה דבר משמעותי. היכולת להגיע גם לאנשים אחרים במקומות שאין בהם מסגרת שהיא קמפוסית היא אתגר אדיר שאנחנו חייבים לתת לו מענה, כי אחרת אנחנו נאבד המוני סטודנטים יהודים בעולם וזה דבר מאוד משמעותי.

אני רוצה לדבר כאן על משהו שייתן לזה קצת הקשר מבחינת שיתוף הפעולה עם ממשלת ישראל. השיח שלנו במשרד התפוצות עם הלל, עם אריק, הוא עמוק וכבר מתמשך ואנחנו ממשיכים אותו כל הזמן. המהלך הכי גדול שעושה היום הממשלה ביחד עם הסוכנות היהודית וביחד עם העולם היהודי המאורגן והקרנות הוא דבר שנקרא יוזמה משותפת לממשלת ישראל והעם היהודי, שנידונה פה כבר בוועדה. המטרה שלה היא באמת ליצור איזה שהיא הסתכלות על הדור הצעיר של העולם היהודי מגיל 12 בר מצווה, בת מצווה, עד גיל 35, וליצור גם פרויקטים שייעשו בשיתוף פעולה עם העולם היהודי וממשלת ישראל לכל הגילאים האלה ובעיקר גם לעבוד על הרצף של דבר שהיום מאוד מאוד בעייתי, כי יש היום עשרות סטודנטים בקמפוסים שכבר השתתפו בפעילויות יהודיות משמעותיות, היו במחנה, היו בסיור תיכון בארץ, הם כבר בתוך מאגר המידע היהודי, הם כבר התחילו פעילויות של להיות שותפים, אבל כשהם מגיעים פתאום לקמפוסים הלל צריך להתחיל מהתחלה, למצוא אותם, להביא אותם, ואז כשהם עוזבים את הקמפוסים שוב אנחנו - - - זה אתגר מאוד גדול שהיוזמה בעצם מכוונת, אני חושב, להתמודד איתו, שיהיה רצף אחד גדול, שנדע איך לתת לצעיר היהודי ולצעירה היהודייה גם פעילות משמעותית, כמו שאמרתי קודם, שהיא עמוקה והיא מבוססת תוכן ולא רק חברה, והדבר השני זה שגם נדע ליצור את הרצף הזה מגיל 12 עד גיל 35 לפחות. זה אתגר מאוד מאוד גדול שניצב לפתחו של הלל ואנחנו נשתף פעולה כדי להשיג אותו ושמתוך ה-400,000 הצעירים האלה אנחנו נוכל להגיע לאחוזים מאוד מאוד גבוהים שיהיו פעילים בפעילויות שונות בדבר הזה.

אז תודה רבה ושיהיה המון בהצלחה. אלה אתגרים גדולים והדרך עוד ארוכה.

תודה, חגי, זאת המשימה של כולנו.

אנחנו ממשיכים בדיון. בקי כספי, ארגון פדרציות צפון אמריקה. בבקשה, בקי.

שלום. אני מאוד מברכת על הדיון של היום ותודה לך, אריק, על ההנהגה הרגישה שלך. אני רוצה להמחיש לבית הזה את המציאות המאוד מאוד מורכבת שיש בקמפוסים. ב-50 ימי המבצע בקיץ אנחנו דאגנו והרגשנו איזה שהיא עלייה במקרים והיה מזל מאוד גדול שרוב הסטודנטים היהודיים לא היו בקמפוסים במהלך חודשי הקיץ. לאור החששות של מה שיכול לבוא בתחילת הסתיו, עם החזרה לקמפוס, אנחנו התחלנו מאמץ של התייעצות והתכנסות של הארגונים המובילים שעובדים בזירה הזאת, כמובן עם הלל והסוכנות ועם אחרים, קטנים יותר, ואנחנו רואים, וזה מאוד מאוד חשוב שאנשים יבינו את זה, זינוק ב-100%, כלומר המקרים האנטי ישראליים בקמפוסים באמריקה הוכפלו בסתיו ואני רוצה גם להצדיע בשם JFNA, בשם הפדרציות, לעבודה המאוד אמיצה של הלל, הן לכנס דיונים ודו שיח אמיץ, כי דו שיח לא בעל אופי כזה לא יקדם אותנו. זה דבר לא פשוט ואני חושבת שהעבודה נעשית ברגישות יתרה ואנחנו צריכים לתמוך במאמצים האלה, להגיד תודה לארגון הלל ולברך על זה שיש שותפים אמיצים שמוכנים לשמש כחומת מגן עבור מדינת ישראל בזמנים כל כך לא פשוטים כמו שאנחנו מוצאים את עצמנו היום.

כמובן שכשציינתי קודם את התומכים הגדולים בפעילות של הלל, הלל לא היה יכול לשרוד לחלוטין ללא התמיכה המאוד מאוד משמעותית של הפדרציות של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה. בסתיו האחרון בלבד, בגלל העובדה שהמבצע התרחש במהלך חודש יולי והסמסטר נפתח מיד אחר כך, ארגון הקהילות היהודיות של צפון אמריקה התארגן במהירות וביעילות ופשוט העביר סכומים מאוד משמעותיים כדי שהלל יוכל להתחיל לפעול בצורה נאותה עם פתיחת שנת הלימודים בסתיו. לא רק במשאבים כספיים, אלא גם בהרבה ידע שיש לארגון הקהילות היהודיות בצפון אמריקה בנוגע לאבטחה וביטחון של מבנים ושל ניהול חיים יהודיים בקמפוס. אני רוצה להודות בשם הלל לארגון הפדרציות.

תודה. אנחנו ממשיכים הלאה, מר אילן וגנר, הנציג של הסוכנות היהודית.

אני אקצר, כי הזמן רץ. קודם רציתי לברך את אריק ואלון, שאתם פה. השותפות בין הסוכנות והלל היא שותפות רבת שנים, יש לי הזכות להיות מעורב אישית כבר 10 שנים בשותפות הזו ואני יכול להעיד שמשנת 2003, כשהיו, אני חושב, 6 שליחים בקמפוס, עד היום שיש 70 שליחים בקמפוס ועשרות אלפי הסטודנטים שהגיעו לארץ בין השנים האלה בפעילות המוגברת של הלל בפרויקט תגלית, בפרויקט מסע, בפרויקט onward Israel, אין ספק שזה ארגון שהוא ביום יום שלו בהמון מובנים הולך ומגביר את הקשר שלו עם ישראל ואת התמיכה שלו בעשייה הציונית היהודית בקמפוסים בצפון אמריקה. אני יכול להעיד על זה בפרספקטיבה.

הדבר השני שאני רוצה להגיד בקצרה, וזה נאמר כאן קודם, המציאות היא באמת מורכבת ואני חושב שארגון הלל מתמודד בגבורה עם שתי משימות שלא תמיד הולכות ביחד, האחת היא לחזק את הקשר ואת התמיכה במדינת ישראל והשנייה היא להיות בית תומך, מקבל וקולט כל יהודי באשר הוא בקמפוסים. הדבר הזה, כל אחד יכול להבין את המורכבות שלו, אבל כפי שנאמר קודם, בלי גם להתייחס לזהות היהודית של סטודנטים ולתת להם תחושה שעם מגוון הדעות שיש להם יש להם מקום ויש להם שיח ויש להם בית בקמפוס, אני חושב שארגון הלל היה מועד בייעודו והוא לא עושה את זה. לכן יש כאן מורכבות. אני יכול להגיד שאני מרגיש שלם ובטוח עם ההתמודדות של הארגון בסוגיות האלה והוא באמת תומך ומחזק את הקשר עם ישראל, אבל גם מכיל מגוון רחב של סטודנטים שחיים ופועלים בעולם מורכב באופן כללי ובקשר לישראל באופן ספציפי.

תודה, בהחלט הקשר בין הלל והסוכנות הוא קשר הדוק, אני ראיתי את זה ואתם באמת עובדים ביחד.

גב' סאנא בריטבסקי מקרן ג'נסיס, בבקשה.

האמת שברצוני היה להתייחס כמעט לכל הדברים שכולכם דיברתם, כי אנחנו אפילו בעולם הזה מדברים עם עברית כל כך מגוונת, נגיד ככה. אנחנו שומעים מחלק מכם אנגלית אחרי עברית, מחלק מכם רוסית אחרי עברית, מישהו מדבר עברית הרבה יותר צלול מאחרים, אך דווקא בעיניי כולנו נציגים של עם ישראל המודרני. אנחנו אנשים שונים, אנחנו באמת מאוד מגוונים, אך אנחנו עם אחד. אנחנו כקרן ג'נסיס תומכים בארגון הלל למעשה כמעט ב-7 השנים האחרונות. עיקר התמיכה שלנו היא כמובן בהלל בשטח ברית המועצות לשעבר, אני מדברת על הלל רוסיה, שכיום נחשב לארגון הגדול ביותר לצעירים יהודים דוברי רוסית שנמצאים שם. אני גם מדברת על הלל קייס, אנחנו קוראים לזה, כל המדינות חוץ ממדינת רוסיה, וכרגע אנחנו מדברים על 18 סניפים של הלל, מבילורוס עד ארצות קווקז או אסיה הקטנה.

חשוב לציין שכרגע אנחנו רואים בארגון הלל גם מקום כמעט היחידי כאשר דיון מאוד פתוח על ישראל מתנהל בתוך האוניברסיטאות הרוסיות הגדולות. כאן, להיפך מהמצב שקיים בקמפוסים בארצות הברית, אנחנו כמעט בכל מקום רואים תמיכה גורפת על ידי סטודנטים יהודים דוברי רוסית, גם בישראל המודרנית, בת זמננו, גם כמדינה וגם המצב שישראל נמצאת היום כמדינה במזרח התיכון. אבל חוץ מזה, שזה בעצמו די חשוב, כי הלל הרוסי ובכלל הלל דוברי רוסית הוא מאוד קרוב למדינת ישראל של היום, אנחנו יכולים לזהות עוד עניין אחד שהוא בעיניי לא פחות חשוב מקשר לישראל, אנחנו כולנו מודעים למצב באוקראינה כרגע ואנחנו כולנו מודעים לזה שהמצב הזה הוא חשוב והוא מסוכן מאוד, לא רק לאוכלוסייה האוקראינית כולה אלא גם ליהדות באוקראינה. באזור המלחמה נמצאים 4 סניפים של הלל כיום, כמעט כל האנשים שם - - - אפילו קשה לי להסביר איך זה היה בפועל, אבל בעצם הוזמנו על ידי ההללים האחרים. אנחנו רואים שאנשי הלל מחפשים עבודה בשבילם, הם מחפשים מקום מגורים, הם מחפשים כל אפשרות לעזור להם, כי הם רואים באלו שהגיעו ממדינות אחרות או מערים אחרות בני אחים, גם יהודים, וזה מה שחשוב. אנחנו כאן מדברים על ארגון שהוא מאחד יהדות עולמית, וזה מה שחשוב, והוא מאחד את היהדות העולמית איתנו, עם מדינת ישראל. כאן מה שברור לנו וברור ב-20 השנה האחרונות, שלא מספיק לעלות לישראל כדי להתחבר לעולם היהודי. בהלל הישראלי, וגם הגב' שדיברה לפניי דיברה על זה, יש קשר בינינו לעולם המודרני, העולם היהודי מחוץ לישראל, אנחנו חייבים ואנחנו כקרן מאוד מנסים לעזור בכל דבר, כדי שאנחנו באמת נרגיש כולנו אחים, כי בעצם אנחנו לא יכולים ללא תפוצות והתפוצות לא יכולות ללא ישראל.

לכן בעיניי עצם ההגעה לכאן של אריק זה סימן שהלל העולמי רואה בנו בישראל לא רק מרכז, אלא גם שותפים לדרך. לי, גם כנציגה של קרן ג'נסיס, זה נורא חשוב ואני מאוד מברכת על כך שהמקום של הלל ישראל בסוף גם ימצא את עצמו בהלל הבינלאומי. זאת אומרת אנחנו יכולים להגיד כיום שאנחנו תומכים בארגון באמת שמאחד את הנוער היהודי מכל העולם, גם הסטודנטים, ומה שחשוב לציין בנוסף לכך, בעיניי לפחות, זה לחשוב איך אנחנו מקשרים את הקשר שלנו עם אותה היהדות העולמית באופן הדוק יותר, מה אנחנו עושים איתם אחרי הגיל של הלל, מה אנחנו עושים עם אלה שאחרי הרבה שנים עם הלל עלו לישראל וכיום הם ישראלים ובעצם איך אנחנו ממשיכים את הקשר כדי לא לאבד שוב פעם את האנשים הצעירים שהיו כבר בזירתנו ועוד פעם יכולים לעזוב אותנו.

תודה לך, סאנה.

אנחנו ממשיכים הלאה, גב' גוסטי יהושע ברוורמן, ראש המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות, ההסתדרות הציונית. בבקשה.

צהריים טובים. אני רוצה לומר שנהניתי מכל מילה שהנשיא של הלל אמר. אני שותפה לגמרי להבנה שאנחנו צריכים לדבר עם כולם ולא רק עם המשוכנעים ולצאת החוצה אליהם ולא לחכות שהם יבואו אלינו. כאח הגדול של הסוכנות היהודית, אבל גם הצעיר, בעקבות הקונגרס האחרון, אני יכולה להגיד שהמחלקה שאני עומדת בראשותה שמה מאמץ מאוד מאוד גדול לחזק את הנושא של הזהות הציונית. אחד הדברים שדובר פה הרבה מאוד זה העניין של העמקת הזהות היהודית, אבל אנחנו יודעים שמה שקורה בקמפוסים, שהרבה פעמים יש העמקה בזהות היהודית על חשבון התרחקות מישראל. זאת תופעה שאנחנו צריכים להיות ערים לה, אנחנו צריכים להתמודד איתה ואנחנו צריכים לתת לה מענה. מתוך שכך אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לפתח את שלוש האיי'ם, כנגד הטריפל די שהציגו פה, ואני מאוד מסכימה איתם, זה ה-Identity, זה נושא של זהות ציונית, זה Identification, זה הזדהות עם הערכים הציוניים, ו-Israel כערך מרכזי בבניית הזהות היהודית של הסטודנטים. להיות סטודנט היום בקמפוסים בצפון אמריקה ובכלל בעולם הוא לא דבר פשוט. כל מי שמסתובב בקמפוסים מבין שהאתגר הוא בלתי רגיל ולכן כמו ששמעתי באוסטרליה, They Jude out, הם פשוט מוותרים גם על הזהות היהודית הרבה פעמים רק כדי לא להתמודד עם להגן על מדינת ישראל ולהיות ה- spokespersonשל מדינת ישראל.
לכן מה שאנחנו עושים זה לפתח פלטפורמות בטוחות לדיון הרבה יותר רחב ומעמיק בשאלת הזהות הציונית, מתוך הבנה שהסטודנטים היום ובכלל החבר'ה הצעירים, לא אוהבים שיגידו להם איך לחשוב, מה לחשוב, הם לא אוהבים סיסמאות וזה נכון לגבי אלה שרוצים בכלל לנהל שיח, הרוב הרבה פעמים פשוט בורחים הצידה. אנחנו פיתחנו מערך שלם של תכניות מתוך אותה מכוונוּת לייצר שיח שהוא לא פשוט, הוא הרבה פעמים אפילו קשה מאוד לנו, הישראלים, לשמוע אותו, במקומות שבהם הרבה פעמים האמירות הן מאוד מאוד קשות. אני מאלה שמאמינה שאם אנחנו לא נותנים את המקום זה לא אומר שהאמירות האלה לא מתקיימות, הן מתקיימות ואנחנו צריכים לעודד אותם שיהיו על השולחן, משום שזו הדרך היחידה לשמור על השיח עם אלה שהם לא משוכנעים ולכן אני מסכימה לגמרי, אני מאוד לא אהבתי את הסרט שראינו פה, הוא בעיניי מאוד בעייתי, אני לא אוהבת את האמירות על ג'יי סטריט, לדוגמה, משום שאני ניזונתי מאותן שמועות. כשהלכתי ופגשתי, ג'יי סטריט הוא לא מקשה אחת, אין לנו את הפריבילגיה לוותר על חלקים מהעם היהודי רק בגלל שהם לא חושבים בדיוק כמונו, נורא קל לדבר עם המשוכנעים, אנחנו מפסידים אותם, אנחנו לא צריכים להיות במקום הזה.

לכן אנחנו פועלים עם הלל בשיתוף פעולה מתוך אמונה שלמה שאנחנו צריכים מכפילי כוח, אנחנו עובדים יחד איתכם בנושא של הכשרת שליחי הלל וזה מתקציבי המחלקה המאוד מאוד מצומצמים מתוך הבנה שאנחנו צריכים להרחיב את הנוכחות שלנו בקמפוסים. אנחנו עושים את זה באמצעות הכשרה, אנחנו עושים את זה באמצעות תכניות להכשיר סטודנטים להעביר תכנים בתוך הקמפוסים, אנחנו עוסקים בנושא של הכנה לתגלית. תגלית יכולה בקלות רבה להפוך למין טיול בארץ, אנחנו מאמינים שיש ערך בלהכין את הסטודנטים. הייתי שמחה לראות מאוד אם אוטובוסים של תגלית היו עוצרים במרכז הרצל, שגם הוא תחת האחריות של המחלקה ולא רק עוברים בשביל המחבר בין 'יד ושם', הזיכרון שלנו לקבר של הרצל, אלא עוצרים במרכז הרצל ודנים קצת על החזון הציוני. אגב, מאחר שיש רשימה שלמה של תכניות שאנחנו עושים במחלקה יחד איתכם, לדוגמה כמו שאתם יודעים השבוע זה כ"ט בנובמבר, זה בעיתוי מאוד מאוד משמעותי לכולנו. כאשר השבוע ידונו בכל מיני בירות בעולם על הכרה במדינה פלסטינאית מצאנו לנכון במחלקה לפתח תכנית שקראנו לזה, the vote , ההצבעה, זה תמיד בעברית ובאנגלית, כשאנחנו שמים פלטפורמה לדון של מה המשמעות של החלטת האו"ם ב-47' לגבי מדינת ישראל, לגבי הזהות. זו אחת הדוגמאות שאנחנו מציבים לכם, הלל, בתוך הקמפוסים, תוך כדי הכשרה שלנו, תוך כדי רצון שלנו שבאמת יתקיים שיח רחב ככל האפשר, כולל בנושא ה-BDS, שבינינו, בואו נדבר על ה-BDS, האם זה ביקורת לגיטימית או שזה ניסיון חדש לקריאה להשמדתה של מדינת ישראל.

אני מאמינה שאנחנו צריכים לצאת החוצה, לא לחכות להם שיבואו, ואנחנו רואים את עצמנו מחויבים להצלחת הלל, בדיוק כמו שאנחנו נשמח לראות את הלל לוקחים אותנו כשותפים שלכם.

תודה לגוסטי.

אנחנו ממשיכים הלאה, פרופ' חנן אלכסנדר, דיקן הסטודנטים וראש בית הספר הבינלאומי באוניברסיטת חיפה. בבקשה.

תודה רבה, כבוד יו"ר הוועדה וחברי הכנסת. לכבוד הוא לי לדבר פה בצוות החשוב הזה. אני מברך על הדיון כמו כולם. בוודאי ובוודאי הבעיה של דה לגיטימציה בקמפוסים זו אחת הבעיות המורכבות והחשובות שאנחנו חייבים לדון בהן, אבל הדרך הנכונה לדון בה היא לא לתקוף את עצמנו. אני הייתי באוניברסיטת ברקלי כמרצה אורח ב-2010 וגם נתן יודע, כי אנחנו נפגשנו שם לא מעט פעמים, והלל שם, והרב אדם נפתלי קלמן היה השותף שלי המלא על מנת להתמודד ולהתנגד ל-BDS שניסו להעביר שם. אם כן עכשיו לקרוא כאילו ולהאשים את הלל כי היא מקבלת אחריות על הדבר הזה, זה פשוט להפוך את האמת על פיה וזה לא נכון. נהפוך הוא, אני מקבל במאה אחוז את התפיסה של אריק פה, לנסות לחבק את כולם בצורה חכמה, כמו שהם עושים, ואם כן גם העבודה המאוד חשובה, גם בקמפוסים וגם כאן בארץ, כמו שאנחנו שמענו מחברה שלנו ממכללת ספיר, כמובן במדינות אחרות, זה הכול חלק ונחלה חשובה של העבודה של בית הלל.
אבל אני בא לדיון הזה עם פרספקטיבה קצת אחרת, כי אני חבר סגל אקדמי בתוך האוניברסיטאות הללו, אני לא בא מחוץ. בית הלל ברוב המקרים הוא ארגון לצדה של האוניברסיטה ולא בלב לבה של האקדמיה. זה נכון שזה ככה וראוי שזה יהיה ככה, אבל הבעיה העיקרית שלנו בקמפוסים היא בעיה בתוך הקמפוסים, בתוך האקדמיה ולא לצד האקדמיה. אם אנחנו רוצים להתמודד עם הבעיה הזאת על בוריה, אנחנו חייבים, אני חושב, אני זורק פה את האתגר גם לאריק וגם ליושב ראש הוועדה הזאת וגם לחברי הוועדה, להקים ועדה אקדמית של חברי סגל בתוך הקמפוסים על מנת לדון במורכבות האינטלקטואלית של ההתנגדות הזאת לעצם קיומה של מדינת ישראל על בסיס תיאוריה פוסט קולוניאלית וכל מיני תיאוריות אחרות שהן בעייתיות בשבילנו, אבל הן גם בעייתיות מבחינת עצמן.

אם כן, אני מברך על הפעילות של הלל. אנחנו גם באוניברסיטת חיפה שותפים מלאים, אני שם כדיקן סטודנטים וראש בית הספר הבינלאומי גם הקמתי בית הלל מחדש בחיפה ואנחנו שותפים מלאים ומברכים על הפעילות. אני מאוד מברך על הגעתו של נשיא הלל שמכבד את מדינת ישראל ומכבד אותנו וגם על הדיון הזה. תודה.

תודה לפרופסור חנן אלכסנדר, דיקן הסטודנטים וראש בית הספר הבינלאומי באוניברסיטת חיפה.

אנחנו ממשיכים הלאה, הגב' דבורה מרגוליס, ראש מינהל ועד ראשי האוניברסיטאות, בבקשה.

שלום וממש בהמשך לדובר הקודם, קודם כל תודה רבה על ההזמנה ומאוד מרגש אפילו להיות כאן. יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' מנחם בן ששון, שהוא נשיא האוניברסיטה העברית, יארח מחר את מר אריק פינגרהאט ואת מר פרידמן בלשכתו בהר הצופים מחר. נבצר ממנו להיות כאן היום. אחד הדברים שמאוד מטרידים את ראשי האוניברסיטאות בישראל הוא נושא שעלה כאן בעקיפין וגם בגלוי, זה נושא של חרמות אקדמיים, חרמות גלויים וחרמות סמויים. אנחנו רואים בארגון הלל שותף אפשר לומר אסטרטגי לטיפול, מניעה, ניטור, בלימה וכו' וכו' של התופעות המאוד מאוד בעייתיות האלה בשביל האקדמיה הישראלית ושיתוף הפעולה הזה כבר התחיל והוא יעמיק והביקור הזה מאוד מאוד משמח אותנו ואנחנו מאוד מודים לך.

תודה לך.

חן מזיג, ארגון stand with us.

שלום רב. אני רוצה להודות למר פינגרהאט. אנחנו שמענו אחד על השני בעבר, אבל לא נפגשנו עד היום. אני עובד בארגון stand with us. Stand with us הוא ארגון חינוך ישראלי בינלאומי, אנחנו פועלים בארצות הברית, שותפים מאוד קרובים של הלל באירופה, אנחנו פותחים סניפים באוסטרליה ובדרום אפריקה. השוני, אני חושב, בינינו לבין הלל זה שהלל זה על הזהות היהודית וזה מאוד חשוב, אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים לסטודנטים ובשנתיים האחרונות עבדתי בחוף המערבי בארצות הברית, בקמפוסים שם, דיברתי בפני 50,000 סטודנטים וסיפרתי על השירות הצבאי שלי. איתי נמצאת אמילי שריידר שגם עובדת איתנו ב- stand with us בלוס אנג'לס, היא הייתה סטודנטית והיא התחילה במעורבות עם stand with us בגלל שהיא נתקלה בכל כך הרבה שנאה. אז אנחנו כן שותפים של הלל, אנחנו מאמינים בעבודה שלהם ואנחנו מברכים אותם על השותפות הנפלאה שיש לנו איתם.

עם זאת הפעילות שלנו מתמקדת בישראל, אנחנו מאמינים שהאנטישמיות החדשה, כמו שהרבה טוענים, היא לא עוד אנטישמיות קלאסית, זה לא רק שנאה של יהודים, זה שנאה של מדינת ישראל ואנחנו עוזרים לסטודנטים בכל מיני דרכים. יש לנו 170 אוניברסיטאות בארצות הברית שאנחנו פועלים בהן, אנחנו מכשירים מעל 170 סטודנטים, יש לנו כנסים בלוס אנג'לס, יש לנו שני כנסים במהלך השנה שאנחנו מביאים דוברים. אנחנו לא מאמינים שיש בעיה עם האסטרטגיה, אנחנו לא חושבים שיש בעיה עם השיח, אנחנו חושבים שהשיח הוא בסדר, אנחנו פשוט צריכים לעזור לסטודנטים ולתת להם את הכלים שהם צריכים כדי לדעת לדבר על ישראל. אנחנו לא מאמינים שאנחנו צריכים להיות הגורם שמבלבל את הסטודנטים או נותן להם כל מיני עמדות שהם לא צריכים.
הם ישמעו את הדברים האלה, הם יכולים לשמוע אותם בחוץ, אנחנו מכשירים אותם ונותנים להם את הכלים לעמוד בשביל ישראל. כל ההצלחות שלנו במלחמה נגד החרם על ישראל, החל מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שהייתי חלק ממנו, עבודה משותפת עם הלל, שביחד הצלחנו להביס את ההחלטה, העברנו החלטה נגד חרם על ישראל, עוד לפני שהוצגה ההחלטה באוניברסיטת מערב וושינגטון. כמו כן החרם של ה-ASA, של ה- American Studies Association, החרם האקדמי הראשון שאנחנו פעלנו כדי לשנות את ההחלטה, הייתה לנו שם את פרופ' רוברטה סייד שעובדת בשבילנו בלוס אנג'לס שהייתה שם. כדי להילחם בתופעה שאנחנו רואים של שוברים שתיקה אנחנו שולחים כל שנה 14 חיילים לשעבר ברחבי ארצות הברית להרצות בקמפוסים, הרבה פעמים הם עובדים ביחד עם הלל, אנחנו מספקים את התכנית הזאת להלל, כי אנחנו מאמינים שכשהחיילים מגיעים לקמפוסים הם מביאים לסטודנטים firsthand experience, הן היו בשטח והם באים ומשתפים בחוויות שלהם. אנחנו מכשירים מעל ל-200 סטודנטים כל שנה, כמו שאמרתי, אנחנו עובדים עם סטודנטים מגוונים, זה לא רק יהודים, אנחנו רואים תמיכה מסטודנטים נוצרים הרבה פעמים שרוצים לעמוד לצדנו וזה כל כך חשוב להשקיע בהם גם ולטפח אותם ולחבר גם אותם אלינו.

בישראל יש לנו את ה-fellowship שלנו של 2,000 בוגרים שאנחנו מכשירים אותם כל שנה לעבוד בשביל ישראל במשך שנה שלמה. הם עושים פרויקטים כמו להביא צלמי אינסטגרם לארץ, כמו להביא פוד בלוגרז ולעשות פרויקטים מדהימים שבאמת משפיעים ומשנים את ישראל. אנחנו עובדים גם בתיכונים והפוקוס העיקרי שלנו הוא, כמו שאמרתי, להילחם בדה לגיטימציה של ישראל, שאנחנו מאמינים שזאת האנטישמיות החדשה. ואנחנו רואים תוצאות, אנחנו רואים הצלחות, פשוט צריך לתת לסטודנטים את הכלים הנכונים, צריך לעזור להם, צריך להיות שם מאחוריהם ולא צריך לשנות אסטרטגיה ולא צריך לשנות את השיח, השיח הוא נכון, פשוט צריך לחזור עליו. אם אנחנו נחזור על השיח ואנחנו נעזור לסטודנטים להבין במה הם עומדים אנחנו נוכל להביס את התנועה האנטישמית הגזענית של ה-BDS. ותודה וכבוד להיות איתך.

תודה לחן מזיג, יישר כוח על הפעילות שלכם. באמת פעילות מבורכת.

אנחנו ממשיכים הלאה, מאיר דויטש, תנועת רגבים, בבקשה.

שלום, תודה רבה. אין ספק שאתם עושים מבחינה אסטרטגית כנראה את הדבר הכי חשוב שהיינו צריכים לעשות, מדינת ישראל צריכה להוביל את זה בכלל. יהדות ארצות הברית, כל מי שמכיר מעט יודע הדור הצעיר כבר התרחק מהתמיכה החד משמעית לצד מדינת ישראל והיום הדור הצעיר מתרחק מזה. אין ספק שישראל צריכה להשקיע המון כדי לדאוג לכך שבעוד 20 שנה יהדות ארצות הברית עדיין תתמוך בישראל ותרצה את הקשר עם מדינת ישראל.

מה שהוצג פה מקודם מצביע על בעיה אמיתית שנמצאת, של פעילות של המון ארגונים שפועלים נגד מדינת ישראל בקמפוסים. לצערי הרבה מהארגונים האלה הם ישראלים והם מתוקצבים על ידי מדינות זרות, מדינות אירופאיות, בסכומים שלארגונים ולעמותות לא ממשלתיות אין את התקציבים האלה. זאת אומרת מדינה שנותנת תקציב לארגון לא ממשלתי, אותו ארגון יכול לעשות הרבה דברים שארגון לא ממשלתי רגיל לא יכול לעשות. אני מדבר בשם תנועת רגבים, אבל יש עוד הרבה ארגונים פה בישראל שמתעסקים במציאות הכול כך מורכבת שבין מדינת ישראל והפלסטינאים והיינו שמחים להפיץ את מה שקורה פה לקמפוסים ליהדות ארצות הברית, אבל בתקציבים הדלים של מיליון או 2 מיליון בשנה אי אפשר להילחם עם ארגונים שמקבלים מאות מיליוני דולרים ממדינות אירופאיות על מנת לקדם את האג'נדה האנטי ישראלית בקמפוסים. מה שאני מבקש זה שתהיה איזה שהיא חשיבה, אני בטוח שהחשיבה הזאת נעשית כבר, אבל איכשהו לדאוג שהשיח לא יהיה חד צדדי. ארגון שמגיע לקמפוס וזה ארגון אנטי ציוני, אפשר לפנות לארגונים אחרים שהם פרו ישראלים, שהם ארגונים ציוניים, ולעשות באמת שיהיה שיח שוויוני ולא לתת רק לכסף לדבר. תודה.

תודה.

שאלה קצרה לאביבה סלומיץ' ואחרי זה חבר הכנסת מיכאלי ואנחנו נסיים את הדיון. בבקשה.

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)
אומר את הדברים שלי באנגלית , אדבר לאט על מנת שכולם יבינו.

אני עומדת בראש מחלקת הקמפוסים של CAMERA, שהמשרד הראשי שלה הוא בארה"ב, יש לנו סניף כאן בישראל הנקרא "פרספקטיבה – פוליסי, ישראל מדיה". אנחנו עובדים עם קמפוסים, בעיקר ברחבי ארה"ב וקנדה והמטרה שלנו היא ללמד את הסטודנטים ולסייע להם להבין את התעמולה נגד ישראל. אנו עובדים עם סטודנטים בכל רחבי ארה"ב וקנדה, יהודים ולא יהודים, דתיים וחילוניים. אנו עוזרים להם להבין את משמעות והיקף התעמולה האנטי ישראלית היוצאת מתוך הקמפוסים, לא רק על ידי סטודנטים אלא גם מהמרצים, גם לא רק על ידי סטודנטים ערבים וסטודנטים לא יהודים, אלא הרבה מהתעמולה הזאת מגיעה דווקא מסטודנטים יהודים ואפילו ישראלים, הלומדים בארה"ב.
הוזכר כאן הארגון "שוברים שתיקה", יש עוד מספר ארגונים דומים לו הפועלים בעיקר בקמפוסים, ביחד עם סטודנטים כמו עודד נעמן, שהוא אחד ממקימי ארגון "שוברים שתיקה" ולומד באוניברסיטת הארוורד.

שיתוף הפעולה שלנו עם הלל הוא מצויין. הרבה פעמים קיבלנו מהם עזרה בפעילות שלנו בקמפוסים, במטרה להפיץ מידע פרו-ישראלי, הם גם סייעו לנו להתחיל בהתארגנות פרו-ישראלית. מדובר בפרוייקט חדש של CAMERA, שבו אנו למעשה מסייעים לסטודנטים ליצור ארגונים פרו-ישראלים, ולהתחיל מהיסוד. העזרה שלנו מתבססת בעיקר על הדרכה והכוונת הסטודנטים, כיצד להתמודד עם פעילות אנטי-ישראלית. אנו מספרים להם על הארגונים השונים, עם מי עליהם לפעול ועם מי לא, כולל ארגונים כגון: "שוברים שתיקה". אנו לא נרשה לסטודנטים להביא לקמפוסים ארגונים אנטי-ישראלים.

אני חייבת להוסיף, שהפעמים היחידות שבהן היו לנו אי-אלו בעיות עם ארגון "הלל" בקמפוסים, זה היה כאשר חבר המנהלים תמך ב- J-street. נכון לעכשיו, ל- J-street יש את האישור להיות חלק מהמטרייה הכוללת של הלל. מדובר בארגון מאוד מסוכן, המתאר את עצמו כארגון שוחר שלום, בעד ישראל ובעד הפלסטינים, אולם מצד שני הם די אנטי ישראל, והם משכנעים סטודנטים שאם הם לא תומכים ב- J-street, אז או שהם ימנים קיצונים או שהם מאוד נאיבים. ארגונים מהסוג הזה, הם אלו המכניסים לקמפוסים ארגונים אנטי ישראלים.
בסתיו האחרון, לאחר המלחמה בעזה, J-street ארגן בקמפוסים הפגנות למען הרוגי המלחמה. בהפגנות אלה, מספר סטודנטים סיפרו לי וזה אמיתי, הם ציינו גם שמות של מחבלים. כך שהם לא רק הפגינו לזכר אותם אזרחים שנהרגו בעזה ובישראל, הם הפגינו גם לזכר אותם מחבלים שרצחו ישראלים. כך שזו בעיה שאיתה אנו חייבים להתמודד בקמפוסים ועלינו לאסור ש- J-street ייחשב כחלק מתנועה פרו-ישראלית.
תודה רבה.

חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני גם אברך את נשיא הלל העולמי. אין כל ספק שהפעילות שלכם היא פעילות מבורכת ולצערנו אחת הטענות הקשות תמיד היא נגד ממשלת ישראל, נגדנו כולנו כמדינה, שאנחנו לא יודעים איך להסביר את עצמנו לעולם כולו ובמיוחד בקרב הקהילות היהודיות. אני יודע את הפעילות שלכם במקומות שונים בעולם, הגברת דיברה פה על מדינות של רוסיה לשעבר ובכמה מקומות שהגעתי פגשתי את הנציגים שלכם שם. לפני שבועיים פגשתי את החברים שיש לכם שם, בטביליסי, גיאורגיה.

הנקודה היא אחת, אני מאמין בשיתוף פעולה של הכוחות השונים שיש לנו בהסברה, הכוחות השונים שפועלים בקמפוסים. לצערנו כאן אני מאשים את עצמנו ואת ממשלת ישראל שהם לא למדו עדיין לנצל את הכוחות החיוביים האלה בצורה מוכוונת, מתואמת. לא יכול להיות שכל מיני ארגונים מסתובבים בקמפוסים ומשדרים שדרים שונים. נכון, אנחנו לא כולנו צריכים לחשוב אותו דבר, אבל בואו נחשוב ביחד מה המטרה שלנו. המטרה שלנו, אל"ף, כן לחזק את הפעילות שלכם בנושא של הזהות היהודית, כי מי שלא נשאר עם זהות יהודית, אין לו שום קשר אחר כך למדינת ישראל. אפשר לדבר על הרבה תכניות יפות, אבל ראינו את הדוגמה של הסוכנות היהודית שהם מרימים ידיים מהעלייה, כי אי אפשר לדבר עם בן אדם על עלייה כשאין לו שום זיקה למדינת ישראל.
אז עכשיו עוברים לזהות יהודית, אני בירכתי אותם בשנים האחרונות על כך, אבל גם בזהות היהודית כשמדברים איתם, צריכים למצוא שפה משותפת בין ארגונים שונים, שיש דברים שלא מדברים עליהם בצורה חופשית עם כל אחד, למה? אדם שהוא רחוק מיהדות, אתה לא יכול היום לבלבל אותו, כי אם אתה מבלבל אותו הוא בסוף גם מנסה לזוז אפילו הצידה, הוא לא רוצה להיות בקשר עם דיבור שהוא לא תמיד משכנע אותו להיות בקשר עם מדינת ישראל.

אני כן רוצה מאיתנו, אני דורש מעצמנו, כוועדת כנסת, אדוני היושב ראש, כן לקיים יוזמות שלנו עם הארגונים השונים שפועלים בקמפוסים, הארגונים השונים שפועלים בעולם כולו, לקיים אצלנו מין ועדת מעקב אחרי הפעילות הזאת. ממשלת ישראל, בכל הכבוד, אני לא רואה כרגע איזה שהיא תכנית שהונחה בפנינו שכל הארגונים שותפים ביחד בהסברה. אגב, אנחנו מדברים על זה כבר שנים, זה לא משהו שרק היום זה לא קורה. לכן אני מנצל את ההזדמנות הזאת, שאני היום פוגש את נשיא הלל העולמי, כדי יחד איתך, יחד עם השותפים, שאתה מכיר את כולם, בוא ניזום איזה מפגש משותף ונדבר על השולחן על איזה פרוגרמה, אפשר לצאת במשותף, לדבר לסטודנטים באותם המסרים פחות או יותר, שנוכל גם להביא תוצאה חיובית מהמפגשים האלה וכמובן באמצעות שיתוף הפעולה הזה גם להדוף כמה שניתן את האנטישמיות שהיא לצערנו, אי אפשר לדבר עליה כמתחדשת, אלא זה כבר הרבה יותר.

תודה על הביקור שלך בארץ.

תודה לחבר הכנסת מיכאלי. אני מקבל את ההצעה שלך, דיברנו כבר לא פעם שאנחנו נכשלים בהסברה. עד עכשיו היו שלושה גופים שהתמקדו בהסברה, שזה משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד התפוצות, משרד התפוצות ירד מזה, עכשיו זה ראש הממשלה והחוץ, אבל יש לנו ארגונים מאוד מאוד גדולים שיכולים לסייע ואנחנו לא משתמשים בהם. דיברנו על כך ומאז לא זז שום דבר, אז אני באמת מתכוון לקבל את ההצעה שלך, חבר הכנסת מיכאלי, ואנחנו נכנס דיון יחד עם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ והארגונים בשביל לעשות את הפרויקט הזה, כי חייבים להשתמש, יש לנו הרבה כוחות, כוחות חזקים, שיושבים במקומות הנכונים, שדרכם אנחנו יכולים להעביר מסרים. אני חושב שאנחנו מוכרחים לעשות זאת. אנחנו בהחלט נקבע את הדיון הזה.

לסיכום, אני חושב שחשוב מאוד שקיימנו את הדיון הזה היום. אנחנו כאן רוצים לברך את ארגון הלל ובראשו עומד נשיא הארגון, מר אריק פינגרהאט, ומנהל ארגון הלל ישראל, אלון פרידמן. אני חושב שאנחנו קיבלנו כאן המחשה עד כמה העבודה הזאת מורכבת בתוך הקמפוסים, עד כמה יש הרבה כוחות עוינים יש ואיתם צריך להילחם ועד כמה הסטודנטים שעדיין צעירים יכולים להיות נאיביים וקל מאוד להסיט אותם מכיוון לכיוון. שמחתי לראות שיש לכם תקנון ואתם עובדים על פי התקנון והמקרים הקיצוניים שישנם, אנחנו פשוט צריכים להביא לידיעתכם, אם אתם לא מקבלים, ואתם צריכים לטפל בהם. כמובן אנחנו מבינים, אמרו כבר, בתוך הכנסת אנחנו לא יכולים לטפל בכל המקרים הקיצוניים, אז ברור שבעולם זה הרבה יותר קשה לעשות.

בסופו של דבר אנחנו מברכים אתכם, אתם עושים עבודה מאוד מאוד מבורכת ואתם עוזרים מאוד למדינת ישראל ותמשיכו כך. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:50.>