הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החוקה, חוק ומשפט

לדיון בהצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי
יום ראשון, א' בכסלו התשע"ה (23 בנובמבר 2014), שעה 10:00

<הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

דוד רותם – מ"מ היו"ר

אורית סטרוק

>
עו"ד יואל הדר - יועמ"ש המשרד לביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

עו"ד אריאל סיזל - ע' יועמ"ש המשרד לביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

עו"ד פרומית כהן - משנה ליועמ"ש, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

תג"ד שמעון בר גור - רח"ט כליאה, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

מישר בן ציון - רת"ח חקיקה, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

ציון שי - מנהל יח' הפיקוח האלקטרוני, שב"ס, המשרד לביטחון פנים

שמוליק יקותיאל - ר' תחום תקציבי שב"ס, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ יוסף שפרלינג - רמ"ח סיור באגף המבצעים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק זאב חכים - קצין מדור חקירות באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק קובי עזרא - ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

פקד דורית סבן-נוי - קצין מדור תביעות באגף החקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עו"ד נעמה פויכטונגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

נעמי לוינוב - מתמחה, יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

ברכה וייס - מפקחת ארצית, הנהלת שירות מבחן מבוגרים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד אודיה איפרגן - יועצת משפטית בלשכה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רבקה לאופר - רכזת רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אבי דיאמנט - מפקח ארצי, הרשות לשיקום האסיר

עו"ד שירי לנג - ממונה חקיקה בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עו"ד עדי שגב - סגנית בכירה בפרקליטות המדינה, פרקליטות המדינה

עו"ד גיל שפירא - הסנגוריה הציבורית

עו"ד שמשון וייס - לשכת עורכי הדין

יורם לוי - מנהל אגף הפיקוח האלקטרוני, המוקד המפעיל את האיזוק, G4S

אברהם ילינק - יועץ בכיר G4S, המוקד המפעיל את האיזוק

נירה לאמעי-רכלבסקי

ענת לוי

יעקב סימן טוב
<הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014>

בוקר טוב. אני מתכוון לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת חוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק הפיקוח האלקטרוני, שזה על סדר היום, על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו בישיבה הזאת לא מקריאים יותר את החוק. הקראנו אותו ואת כל הסעיפים שהינם שנויים במחלוקת, הם נדונו בשתי הישיבות הקודמות. אנחנו היום דנים רק על הסעיפים שבהם לא הייתה הסכמה או שהיה צריך ללכת למצוא ניסוח אחר או שהיה צריך לקבל החלטה בעניין הזה, ואת זה אנחנו נעשה היום. אני מקווה שהיום נסיים את הדיון ונצביע על החוק. החוק הוא חשוב מאוד: הוא חשוב לשירות בתי הסוהר, הוא חשוב למשטרה, הוא חשוב למשרד האוצר ולמשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הוא חשוב למשרדי הממשלה, אבל הוא חשוב למדינת ישראל, והוא חשוב גם לזכויות אדם. גם אדם שהורשע או שהוא נעצר על עבירות שהוא צריך לקבל עליהן עונש או לפחות להיות באיזשהו מעצר, זו חלופת מעצר של האיזוק האלקטרוני שעד היום זה היה בהוראת שעה. האריכו את זה בניגוד למה שהיה כתוב בהוראת השעה המקורית, האריכו את זה ארבע פעמים, ואנחנו מקווים שהפעם אנחנו מסיימים את זה וזאת תהיה הוראת קבע לכל אורכו של החוק הזה. בניגוד למה שהממשלה אמרה באמצע, באיזה משהו, הוראת שעה, אני מקווה שגם עם זה נסתדר.

נתחיל בבעיות כפי שהן מופיעות אצלי, וזה לא לפי סדר החשיבות שלהן. סעיף 22א, דיברנו על הוספת סעיף לעניין הסמכת בעלי התפקידים, טכנאים וסיירים מטעם החברה המפעילה על ידי נציב בתי הסוהר, נכון? מה ביקשנו?

כן. ויש כאן, בעצם הוספנו סעיף שעוסק בכל העניין של ציון אותה הסמכה שכרגע לא הייתה בהצעת החוק והכנסתה לתוך החוק של אותם אנשים שנושאים תפקידים מטעם החברה המפעילה בהפעלת החוק הזה. תפקידים מרכזיים שהגדרנו אותם: טכנאים, סיירים - - -

שיחולו עליהם העבירות הנוגעות לעובדי ציבור שבחוק העונשין. זה מה שביקשת?

זה עכשיו ביקשנו להוסיף. מבחינה צורנית, אפילו הייתי אומרת, מכיוון - - -

יש מישהו שמתנגד לניסוח? בכל אופן, אנחנו מכניסים לפה אנשים חדשים. בלאו הכי אני הבנתי בישיבה הקודמת שאתם אומרים שחל עליהם חוק העונשין.

נכון.

נכון.

אז מכניסים את זה בחוק כדי - - -

לא, על ההסדר עצמו אין ויכוח. היה לנו קצת - - -

בסדר. אם יש בעיות ניסוח שהן אינן מהותיות בכלל אז אין בעיה – הוועדה תסמיך אתכם על הניסוח. אבל העיקרון, צריך שזה יהיה בפנים, אז אין בעיה עם זה.

וכרגע ההסדר בעצם מדבר על אנשים שעברו הכשרה, יקבלו הסמכה ולו פורמלית מנציב שירות בתי הסוהר - - -

רגע, על מה את מדברת עכשיו?

על הטכנאים והסיירים. על סעיף 22א.

סעיף 22א2?

כן. סעיף 22א. זה בעצם כל הסעיף. זאת תהיה תוספת. התוספת של סעיף 22א2 פשוט מכילה את אותם דינים של עובדי ציבור לגבי חוק העונשין על האנשים האלה בצורה ישירה. כלומר, אם הוא מגיע למקום - - - ונעשה איזשהו ניסיון לתת לו שוחד תמורת זה שהוא ייתן דיווח מוטעה. או שוב, התסריטים שיכולים להיות בעניין הזה הם תסריטים ברורים. אנשים - - -

כן. אז זה העבירות הנוגעות לעובדי ציבור שבחוק העונשין - - -

רגע. סליחה. בעניין הזה חשוב לי להעיר: זו תוספת חדשה לנוסח. רק הבוקר עוד התכתבנו על זה במייל. אין צורך בסעיף הזה. הגדרת - - -

על איזה סעיף? שנייה, רק תגידי לי.

סעיף 22א2.

סעיף 22א2 – החלת דינים של עובדי ציבור. אני אקריא את זה: "דין סייר פיקוח אלקטרוני וטכנאי פיקוח אלקטרוני כדין עובדי הציבור לעניין העבירות הנוגעות לעובדי ציבור שבחוק העונשין, התשל"ז-1977".

יש בעיה עם זה? על זה אמרת שאין בעיה.

לא. הגדרת עובד ציבור בחוק העונשין היא: 1, 2, 3, 4, 10. נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי וכולי וכולי, ההגדרה חלה מיניה וביה על - - -

אבל - - -

מה שאני אומרת הוא שהנוסח של הגדרת עובד ציבור בחוק העונשין היא באופן מובהק וחד משמעי חלה על טכנאים וסיירים גם בלי הסעיף הזה.

בסדר.

ועדיין בהצעות חוק שעוברות כרגע - - - בצורה ברורה - - -

רגע. אני רוצה לדעת מה הוויכוח? מה זה מפריע? בסדר, אז אמרת קודם - - -

אני אגיד בדיוק מה זה מפריע: כל חקיקה כזאת שבה אנחנו אומרים במפורש דבר שכבר מוסדר עלולות להיות לו השלכות רוחב כי משתמע כאן הסדר שלילי. עד היום המדיניות הברורה היא שאם זה נכנס להגדרה זה נכנס. אין שאלה.

בסדר. אז מה זה.

להגיד את זה במפורש זה אומר שבכל חוק אחר פתאום יהיה סימן שאלה – רגע, שם אמרו, אז למה פה לא?

בסדר. כפי שמופיע בחוק העונשין מספר זה וזה. מה הבעיה?

אדוני, אנחנו באמת, פשוט לא כותבים חקיקה כפולה. בשביל זה נועדה ההגדרה בחוק העונשין.

עורכת הדין נעמה פויכטונגר, סליחה, הצעות חוק שעוברות, התיקון לחוק התכנון והבנייה לאחרונה של מכוני בקרה החיל על אנשים שבסך הכול עושים בקרה על היתרי בנייה מחברות פרטיות, של היתרי בנייה.

אני לא מכירה את הדוגמה הזאת. אני לא יודעת האם בהגדרה הם נכנסים להגדרה הזאת.

את חוק - - -, את חוק העונשין, בצורה ברורה. יש כאן רשימה של חוקים.

טוב. אוקיי, אני מסכם ככה: אם אין מקרים אחרים דומים לזה זה לא יהיה גם פה. אם יש את זה במקומות אחרים זה יהיה גם פה. זה הכול. זה הכול.

אני מוכנה - - - עם מר מתי שיפמן. נכון?

הלאה. הוויכוח הסתיים.

מר מתי שיפמן - - -?

לא יודע. שמות אני לא מכיר.

עורך הדין יואל הדר.

לגבי הכותרת, סעיף 22א1(א) – "הנציב יסמיך את נציגי החברה - - -".

איפה אתה? מאיפה אתה קורא?

סעיף 22א1(א).

אבל עוד לא הגענו לזה. אני רוצה לגמור נושא-נושא ולהצביע.

אולי גם, זה מה שדיברתם כרגע.

לא, דיברנו על - - -

כן, כן, זה בין היתר נמצא בסעיף הזה.

נו, כן, הסמכת בעלי - - -

בסעיף 22א?

כן.

סעיף 22א1(א).

הוועדה קובעת שמי שבעצם יסמיך פורמלית את האנשים האלה זה הנציב, נציב שירות בתי הסוהר. הוא גם קובע את ההנחיות והנהלים לעניין ההכשרה שלהם.

מה אתה אומר?

אני אומר שכשם שהרמטכ"ל לא ממנה את הטוראים, אין מקום במקרה הזה שהנציב יסמיך כל טכנאי וטכנאי באופן אישי. הנציב עמוס בהמון דברים. בשביל זה יש את המנהל שהוא קצין בכיר, שהוא צריך להסמיך לטכנאים שם: משה, אברהם – ולא צריך שהנציב - - -

הוא לא מקבל אותם למשרדו, עורך הדין יואל הדר.

גם הנציב לא מכיר אותם.

הוא חותם - - -. תשמע, יש לזה משמעות כאן.

אבל הנציב קובע את ההכשרות. יש סעיף שקובע שהנציב קובע באופן כללי את ההכשרות, אבל למנות אדם ואדם לא צריך שההירארכיה הכי בכירה תקבע את הטכנאים. הוא לא ממנה את הסוהרים, אז מה, הוא יקבע כל טכנאי וטכנאי? זה לא הגיוני. זה פשוט מעמיס על הנציב. יש גבול כמה צריך להעמיס על ראש המערכת, על דבר כזה, שהוא צריך פרטני על כל שם ושם.

ואם יהיה כתוב או מישהו - - -?

המנהל.

המנהל.

הנציב או מי מטעמו?

רגע. הנציב או מישהו מטעמו?

אז אני אומר כבר עכשיו: המנהל יקבע. למה צריך לכתוב את זה כשאני אומר המנהל - - -?

בסדר - - -

זאת אומרת, למרות שגם כשהשר - - - אנשים הוא לא מקבל אותם למשרד וחותם על כתב המינוי שלהם.

אבל השר ממנה בכירים. בכירים.

השר ממנה בכירים – אחד-אחד. השר ממנה בכירים – אחד-אחד. הנציב לא ממנה את האחרון של הסוהרים.

הנציב או מי מטעמו.

בסדר.

הלאה. יש עוד משהו בסעיף הזה? סעיף 22ב(ד).

אנחנו בסעיף 22ב(ד)?

סעיף 22ב(ד) – "דיווח המנהל לבית המשפט בתוך חמישה ימי עבודה - - -".

אלה דברים שהוסכמו - - -

רגע. בסדר. אז אני רק חוזר על זה.

סעיף 22ב(ד) – אתם הבאתם שזה יהיה עשרה ימים ואנחנו סיכמנו - - -

רגע, אנחנו לא באותו סעיף.

אנחנו לא שם עדיין. זה נראה כמו ה'.

סעיף 22ב(ד) כתוב אצלך?

זה כתוב, אני רואה, בנוסח בטעות. כי (ה) זה (ד).

אז תגידי איזה סעיף זה. מה הסעיף?

סעיף 22ב(ד) מדבר על - - -

סליחה. לשב"ס יש עוד הערה לגבי סעיף 22א(1).

- - - על הנציב או מי מטעמו.

או מי מטעמו, לגבי הנוהל - - -

אם אנחנו לא מתקדמים מהר הם נזכרים כל רגע במשהו אחר.

לא, אבל זה דברים שסוכמו כבר.

לא, לא חשוב.

מה ההערה?

שנייה, שנייה. סעיף 22ב - - -

לא. סעיף 22א(1)(ד).

כן, מה ההערה? זה לגבי הנציב או מטעמו.

אותו דבר – שהנציב או מי מטעמו.

כן. על מה אתם מדברים?

מקובל שנוהל, לא הנציב מוציא את הנהלים, את ההנחיות. הם יוצאים מטעמו, אבל לא הנציב הוא זה שחותם עליהם. אנחנו מבקשים שגם כאן זה יהיה: "או מי מטעמו".

למה שהנציב לא יחתום על הנוהל, על - - - שזה רציני?

הנחיות שהנציב לא יוציא?

- - - את הנציב למפקד יחידת הפיקוח האלקטרוני. יש לו - - -

לא, לא. סליחה, סליחה. זה שיש לו אחריות מיניסטריאלית - - -

הוא בכל מקרה מפקד היחידה.

נכון.

הוא יכול להאציל את סמכותו - - -

אנחנו לא מקבלים את זה. כאן לא יהיה "או מי מטעמו". עם כל הכבוד.

הוא לא ישב ויכתוב את ההנחיות האלה, אבל הוא - - -

מקודם הייתה טענה שלא יכול להיות שכל טוראי יעבור דרך הנציב, - -

וגם ככה הוא לא עובר.

- - אז "או מי מטעמו" – בסדר. אבל הנחיות הנציב לא צריך לדעת? הוא לא צריך לחתום על זה? על הנחיות. פעם אחת. לא, אני לא מקבל. הלאה.

אבל - - -

לא, אני לא מקבל. זה סתם. לא צריך להתעקש על זה.
סעיף 22ב - - -

(ד).

(ה). זה מופיע פה. (ד).

כן, זה נמחק - - -

"לא הוגש דיווח המנהל לפי סעיף קטן (ג) בתוך חמישה ימי עבודה - - -" – הסכמנו על זה שבמקום עשרה ימי עבודה יהיו חמישה ימי עבודה.

כל עשרה ימים חמישה ימי עבודה.

בסדר. הלאה.

אוקיי. סעיף 22ג – כמובן הוראת השעה ירדה. זה היה אחד הדברים הראשונים שעשינו - - -

מה זה? מה זה?

תסקיר מעצר לעניין מעצר - - -

רק שנייה, שנייה, שנייה. עכשיו אני רוצה לדעת. אני רותח מזעם שאין פה נציג של משרד האוצר. איפה משרד הרווחה והשירותים החברתיים?

אנחנו. אולי הם לא הגיעו כי הגענו להסכמות.

בסדר. אני מבקש. המנכ"ל דיבר איתי ואני. רק תעשי לי טובה, אל תסנגרי עליהם. עם כל הכבוד, כאן מדובר על חקיקה שהיא חקיקה לא פשוטה, היא גם תקדימית. לא יכול להיות שיהיה מצב שפתאום יהיה ויכוח ואת תגידי בשם משרד האוצר שהכול בסדר, - -

נכון. אתה צודק.

- - ובסוף הם יגידו: אנחנו לא התכוונו לזה, התכוונו לזה. אני מכיר את זה הרבה מאוד זמן.

קודם תגידו מה הסכמנו, ואני לא גומר את העניין הזה עד שלא יהיה פה נציג משרד האוצר ויגיד, מה שאת אומרת שהוא יגיד שהוא מסכים לפרוטוקול. בבקשה.

טוב. מה שהוסכם, אני יכולה להקריא את הנוסח כפי שהוא. כי כידוע, כל מילה היא מדוקדקת: בשנה הראשונה תוספת של 15 אלף שעות נוספות. בשנה השנייה 12 תקנים לקציני מבחן למבוגרים בבסיס התקציב. בשנה השלישית תוספת של עוד 12 תקנים לקציני מבחן למבוגרים, כך שמספר התקנים הכולל בשלב הראשון של יישום החוק יעמוד על 24 תקנים תוספתיים.

במהלך שלוש השנים הראשונות ליישום החוק ייבחן מספר הפונים לתסקירים כתוצאה מחיקוק חוק זה, ובהתאם לכך ייגזרו מספר התקנים הסופי שיוקצו עבור חוק זה.

טוב. אנחנו מורידים את הוראת השעה. אין הוראת שעה בחוק הזה. אני לא מאשר את מה שאמרת עד שלא יהיה פה נציג משרד האוצר ויגיד לפרוטוקול שזה מוסכם גם עליהם. אף על פי שבטלפון הם אמרו לי, במשרד האוצר, הם אמרו לי שהם הגיעו אתכם להסכמה. נדמה לי שגם אמר מישהו בכיר במשרד האוצר. טוב, אני לא רוצה להגיד בגלל בעיות פוליטיות, אבל הבכיר במשרד האוצר אמר לי גם כן שהגיעו להסכמה בעניין הזה. צריך להיות פה נציג משרד האוצר, כלשהוא, שיגיד לפרוטוקול שמה שאמרת קודם זה אכן מקובל גם עליהם. ואני צריך אותם פה לגבי עוד דבר, לגבי התקנים.

אוקיי. בסדר. אז אנחנו ממשיכים הלאה. עדיין לא מאשרים את העניין הזה.

אוקיי.

איפה אנחנו?

אנחנו עכשיו בסעיף 22ד – תכנית הפיקוח. אנחנו נמצאים בסעיף (1)(ג)(2), זה לגבי ההחלטה של בית המשפט, לגבי תכנית הפיקוח וחלונות הפיקוח.

היה מדובר על יציאה לעבודה ואז העלתה חברת הכנסת אורית סטרוק שגם לימודים צריכים להיות. מה אתם אומרים? אנחנו מדברים על סעיף 22ד(1)(ג)(2).

אין לנו התנגדות לנוסח כפי שהוא מופיע היום בגרסה של היועצת המשפטית. זאת אומרת, הנושא של לימודים והכשרה אינם מוזכרים באופן מפורש, יש עליהם התייחסות עקיפה בסעיף קטן (ד) – המספור כרגע הוא עדיין לא הוסדר, אני רואה - - -

העלתה חברת הכנסת אורית סטרוק לא רק בית ספר אלא גם תיכון, ישיבה, אולפנה – אני יודע מה.

זה נמצא אחר כך. זה נמצא בהמשך - - -

איפה בהמשך?

סעיף 22ד(2)(3). צריך להיות (3) כאילו. במקום (ד), מה שכתוב בקטן, היה צריך להיות (3). (3) קטן.

כן - - -

זה עונה על הדרישות שלך?

בעיקרון אני חושבת שכן.

בסדר.

אני - - - אסביר את העמדה מכיוון שאני העליתי את ההצעה הזאת: אני סברתי שמאחר שמדובר באנשים שבעצם בית המשפט מכריז על מסוכנותם ועל אי התאמתם לשחרור בערובה, העניין של פירוט חלונות שהדבר הראשון שבהם זו יציאה לעבודה, ואז אולי באמת גם אין סיבה לאשר יציאה ללימודים, כאשר הסיפא של הסעיף אומרת שיכול שיהיה לתכלית אחרת חלון יציאה שהומלצה בתסקיר המעצר או לתכלית חשובה אחרת מטעמים שיירשמו. הסיפא הזאת מאפשרת לנו בעצם להבהיר לבית המשפט שאנחנו מאפשרים יציאה לעבודה או לדברים אחרים שהם לא יציאה לרופא או ל-, - -

לימודים.

- - אבל מטעמים שיירשמו וכשהתכלית היא באמת חשובה וקריטית לעניין.

טוב. בסדר.

כך אני סברתי.

יש בעיה?

ואת הוספת גם שהסעיף - - - מיוחד.

ואז אם באמת מאשרים כזה דבר, - -

בסדר גמור.

- - שיש חלון של יציאה לעבודה או ללימודים - -

בסדר גמור.

- - אז צריך ערב ספציפי במקום הזה.

אבל חשוב להדגיש - - - שיש חלונות, לא הכול מותנה רק בהמלצה שבתסקיר. גם בית המשפט יש לו. אז זה לא רק חלון שהומלץ - - -

ודאי שלא. כתוב כאן: או לתכלית חשובה אחרת מטעמים שיירשמו. אני פשוט סבורה שבחוק כזה, כשאנחנו מדברים על עצורים - - -

לא, אבל מה שהיא אומרת שזה לאו דווקא בתסקיר, זה יכול להיות - - - אחרות.

נוסח מותנה - - -

- - -

זה לאו דווקא. הנה, גם - - -

זה הניסוח?

אני מקריאה שוב: ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר או לתכלית חשובה אחרת מטעמים שיירשמו.

טוב. בסדר גמור.

כלומר, אם בית המשפט יחשוב שכאן היציאה לעבודה היא קריטית הוא יוכל לאשר את זה - - -

הלאה. הלאה. עורכת הדין נירה לאמעי-רכלבסקי, אנחנו לא דנים עכשיו בדברים. אם מגיעים להסכמות אז זה בסדר.

אם אפשר ללכת אחורה לעמוד 7. "לא הוגש דיווח המנהל לפי סעיף קטן (ג) בתוך חמישה ימי עבודה - - -". להבנתנו, זה ימי שישי, שבת וחג. ערבי חג. ימי עבודה.

זאת אומרת, ימי עבודה, אנחנו מבקשים שיהיה ברור שזה לא ימי שישי, לא - - -

אבל אתם ביקשתם ימי עבודה. אני כתבתי בלי מועדים - - - אתם ביקשתם את - - -

לא, שישי - - -

הבהרת את עמדתכם ובסדר. מה, כתוב חמישה ימי עבודה. מי עובד בשבת ובחג?

אבל שישי וערב חג - - -

אוקיי. אוקיי. אוקיי.

שבת ברור - - -

הכוונה היא שישי - - -

מה לא ברור?

שישי וערב חג.

בסדר. חמישה ימי עבודה כפי שמוגדר בחקיקה.

אני אוודא, אם נוסח החוק אצלנו, שכאן מדובר - - -

בסדר. בסדר. מדובר על חמישה ימי עבודה. הסכמנו לזה מראש.

נכון.

מה, אם יום שישי נקרא יום עבודה, יום שישי לא כלול. אם הוא נקרא שהוא לא יום עבודה אז הוא כלול.

אוקיי.

הלאה. אני לא רוצה לפתוח דברים שזה, אני רוצה לסיים.

כן.

דילגנו גם על 22ד(ב) – יש כאן איזשהו שינוי שהוא נובע משינוי מאוחר יותר. בהחלטת הפיקוח האלקטרוני השופט אמור להודיע גם, במסגרת ההחלטה, מהי תקופת מעצר הפיקוח האלקטרוני. ביקשנו להוריד פה את הסיפא כי פה לא רלוונטי.

מורידים את זה כי זה פשוט כבר לא יהיה רלוונטי. כי ברגע - - -

לא הבנתי.

היה לנו סעיף בסעיף 22ה שאמר שתקופת הפיקוח תהיה מוגבלת לתשעה חודשים עם הוראות מיוחדות. זה השתנה לאור עמדת הוועדה, עם החלה מותאמת של סעיפים 60 ו-61. אנחנו עוד נגיע לזה. אבל קודם כל, לכן אני רק רוצה להסב את תשומת לב הוועדה שלכן ביקשנו להוריד פה את הסעיף או שהוא כבר לא רלוונטי. אבל אנחנו מבקשים, מה שככה התחדד לי עכשיו, צריך להבהיר כאן: תקופת מעצר על פיקוח אלקטרוני, כדי שלא ישתמע שבית משפט בעצם מחויב מראש להגדיר תקופה מסוימת, אנחנו מבקשים להגיד: תקופת המעצר על פיקוח אלקטרוני אם נקבעה תקופה כזאת או ככל שנקבעה תקופה כזאת.

כן. היא צודקת.

בסדר.

כן.

אין בעיה עם זה. בסדר?

בסדר. הם בכל מקרה מוגבלים באותה תקופה של סעיפים 60 ו-61 שאנחנו קבענו.

בסדר. בסדר. בסדר. בסדר.

אדוני, אני מבין שבכל מקרה, אחרי שאנחנו נסכם פה, אז אדוני יאפשר לנו תיקונים מהסוג הזה, לאפשר, כדי - - -

ניסוח, אמרתי: מה שלא משנה מהותי אין בעיה. אבל בתנאי שזה לא משנה מהותי, אז אין לכם.

אז זהו, זה מה שאני אומר: אם נגלה עוד דברים אחרי זה.

בסדר.

תמיד כשאנחנו קוראים את החוק החדש בישיבת הניסוח, אנחנו עושים - - -

אנחנו לא הולכים לקרוא יותר מחדש.

לא, לא, בישיבת הניסוח.

קראנו. את מה שעכשיו מאפשרים את הניסוח, הוועדה מסמיכה אתכם רק על ניסוחים עם היועצת המשפטית.
הלאה.

כן. אני רוצה גם להדגיש אם כך עוד משהו בסעיף 22ד(ד): "ואם קבע בית המשפט כי בתכנית הפיקוח יהיו חלונות לצורך יציאה לעבודה או ללימודים - - -", משהו כמו או כיוצא באלה. כי אני לא בטוחה שזה יהיה רק זה.

כן, לא להכניס פרטים.

אנחנו אמרנו לבית המשפט או - - -

כן. רק את העקרונות. כן.

או תכליות שלא הופיעו בסעיף (ג)(2).

בסדר. בסדר. הלאה.

אוקיי?

כן. סעיף 5.

סעיף 22ה.

כן. (ב). תחולת סעיפים 60 ו-61.

אז קודם כל, ב-(א) אנחנו הורדנו את הסעיף שאומר שתקופת הפיקוח לא תעלה על תשעה חודשים. ובעצם בסעיף (ב) אנחנו לא מבטלים את התחולה של הסעיפים 60 ו-61, אלא עושים תחולה מותאמת. אני כבר אומרת כאן שיכול להיות שבישיבת הנוסח אנחנו נחליט שהנוסח שמופיע כאן בסעיף 22ה לא יופיע בחוק, אלא יהיה תיקון עקיף בסעיפים מאוחרים יותר, כאן, בנוסח, שזה יותר מתאים מבחינה ניסוחית.

מופיע היום בעמוד 19, הגרסה שלך.

כן. בעמוד 19 – זה הנוסח שאתם מחזיקים – יש תיקונים עקיפים לחוק. יכול להיות שאנחנו נתקן באופן אורגני את החסד"פ בסעיפים עצמם ולא נעשה תחולה מותאמת. זה עניין ניסוחי לחלוטין, אוקיי? ניסוחי לחלוטין.

רק צריך להבהיר: בנוסח פה בעמוד 10 חסר הנוסח המלא של תיקון סעיף 62. הוא מופיע בעמוד 19.

כן.

מה זה סעיף 62?

זה בעצם סעיף נוסף בחסד"פ שנדרשת עכשיו התאמה שלו למה שקבעה הוועדה בסעיפים 60 ו-61.

לאור העובדה שאנחנו עכשיו מחילים תקופה מותאמת של שנה וחצי במקום תשעה חודשים על מעצר עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני, אנחנו צריכים לתקן את סעיפים 60, 61 ו-62 בהתאם. אוקיי? העיקרון שאנחנו קובעים זה - - -

שנייה, אני רק רוצה להגיד לחבר הכנסת דוד רותם, יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, וגם לחברת הכנסת אורית סטרוק: דיבר איתי מנהל בתי המשפט. את הדיונים האלה אני הרי לא מסתיר. והוא אמר לי ככה, הוא אמר: תראה, כשאחד הולך למעצר בית, אין הגבלה של סעיפים 60 ו-61. סעיפים 60 ו-61 הם מועדי הגשת כתב האישום והמועדים של תחילת המשפט. אחרת, מושיבים בן אדם, מושיבים אותו ללא סוף, ללא קץ. אז בן אדם שנמצא במעצר זה נורא ואיום. אדם שנמצא במעצר בית – אין הגבלה בכלל. אמר לי מנהל בתי המשפט וזה נטען כאן, בוועדה, שאדם שאזוק באיזוק אלקטרוני הוא לא נמצא במעצר. אם הוא לא נמצא במעצר גם עליו. לכן, בניסוח המקורי אין הגבלה של סעיפים 60 ו-61. הוא אומר: ברגע שאתם קובעים מועד אתם הופכים אותו להרבה יותר טוב מאשר מעצר בית. הרי אתם באים ואומרים שיש דד-ליין, גם לפתיחת המשפט, גם להגשת כתב אישום וגם לפתיחת המשפט. בסדר. אני מסביר את הזה.

הוא שכנע אותי בעניין הזה, אבל אמרתי, אמרה פה היועצת המשפטית: זה לא יכול להיות בלי סוף. אז אמרתי: בסדר - - -

אותי הוא לא שכנע.

למה? המציאות היא - - -

למה, אני אסביר לך למה.

רגע. רק שנייה אחת. המציאות היא שבן אדם לא נמצא במעצר, הוא לא נמצא עם אנשים שהם נמצאים שם יחד איתו. הוא למעשה משוחרר מהמעצר, אבל הוא נמצא בפיקוח, זה נכון.

אמרתי שצריך להגיע לדד ליין, ואפשר לעשות אותו, בניגוד למעצר בית ובניגוד להצעה של הממשלה המקורית, שסעיפים 60 ו-61 לא חל בכלל, יחול אבל בתקופה כפולה: במקום 30 יום, 60 יום.

זה נכון.

בסדר.

שיהיה יותר. אבל אנחנו חייבים לקחת בחשבון שני דברים: אל"ף, מה שאמרו לנו פה, אלה שצברו ניסיון, - -

על הסוף. כן.

- - שבשלב מסוים האדם לא מחזיק יותר מעמד.

בדיוק.

כן.

בדיוק.

בי"ת, שאנחנו גם רוצים לאפשר את האמצעי הזה לעוד עצורים, ולכן אי אפשר שאותו אדם יתפוס את האזיק האלקטרוני לאורך זמן בלתי מוגבל.

כן. אז הוא לא יתפוס את זה. אם הוא לא יוכל הוא יחזיר.

בסדר. הלאה. כן.

אוקיי. אם יורשה לי, אני לא אקריא כרגע את הנוסח שמופיע כאן, כי זה ככל הנראה ירד.

לא, לא. בסדר. בסדר.

אז אוקיי. אנחנו מגיעים לסעיף 22ז, לגבי - - -

רגע, את מדברת על סעיף שיורד?

לא, לא.

לא, לא, לא.

לא, דובר על החלופות - - -

אני מדברת רק על התיקון של סעיפים 60 עד 62.

תקריאי את זה בגלל שאת זה לא הקראנו.

לא, אבל עוד פעם: זה כנראה לא יופיע. אנחנו נגיע לעמוד 19, שם יהיה תיקון אורגני של החוק ולא את התחולה המתואמת - - -

הבנתי. בסדר. בסדר.
מוסכם עליכם, נכון?

כן, כן, זה עניין ניסוחי - - -

זו שאלה של נוסח - - -

זה עניין ניסוחי לחלוטין.

בסדר. הלאה.

סעיף 22ז – העניין של מכסת מפוקחים. חברי הכנסת ביקשו להיות חלק מאותו צו שהשר יכול להוציא לגבי המכסות, מספר מרבי של מפוקחים. ולכן נקבע שהשר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, שזו ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת חוקה, חוק ומשפט; ואני רוצה להדגיש שלפי תקנון הכנסת, היום, ברגע שוועדת המדע והטכנולוגיה מוזכרת קודם זה אומר שהיושב ראש של הוועדה המשותפת ייבחר מבין חברי ועדת המדע והטכנולוגיה.

בסדר. בסדר. נגיע להסכמות בעניין הזה. - - -

פעם זה היה - - -

לא, לא, זה בסדר.

היום זה כתוב כבר. היום זה סעיף.

בבקשה.

אבי דיאמנט, מהרשות לשיקום האסיר.

כן. אנחנו רק לא פותחים דיון.

בדיון הקודם הבאתי טענות בשם הרשות לשיקום האסיר, מדוע אנחנו חושבים שצריכים גם להגדיל את המכסה של האסירים בשחרור מוקדם, כמו שקיים באירופה, בארצות הברית, בארצות אחרות; וגם הבאתי את הטיעונים, וזה צריך להיות גם בהסכמת משרד האוצר. ואני מקווה שיהיה לזה ביטוי בסעיף 22ז, בסעיף הזה. כי מה שקורה, המכסה היום - - -

טוב, אבל אין. רצו לקבוע מכסות, אין מכסות. המכסות יהיו על ידי - - -

אוקיי. אבל גם בהסכמת משרד האוצר. כמו שהגיעו להסכמה עם משרד הרווחה והשירותים, צריכים גם להגיע להסכמה עם - - -

אבל כתוב: בהסכמת שר האוצר.

אז צריכים להגיע לזה. זה אחד הדברים שאנחנו עובדים על זה.

לגבי המכסה בין עצורים - - -

בסדר. זה יבוא לאישור הכנסת. אין בעיה.

בגלל זה אנחנו מביאים את זה לכנסת.

אתה תבוא לכאן ואתה תגיד: תשמע, החלוקה שעשה שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים נתנו יותר ביטוי לעצורים או לאסירים או לא חשוב מה. תאמר את דעתך, ניקח את זה בחשבון, מי שיהיה כאן.

אוקיי. אז ישנו גם המכתב של המנכ"ל שלנו שישנו אצלך.

בסדר. בסדר. אני אעבור עליו. בסדר. הלאה. בסדר. תודה.

עכשיו סעיף 22ז(ב). זה אותו סעיף שאפשר לשר לקבוע בצו סוגי מקומות, ובמקור גם מקומות שבהם לא ניתן לקיים מעצר בפיקוח אלקטרוני בשל קושי מיוחד במימוש תכנית הפיקוח. כרגע, כמו שאני מבינה, ואנחנו נראה בהמשך את הפיצוי שכתבנו בנוסח על העניין הזה: הסעיף הזה ירד בעצם. אלא אם כן אנחנו עדיין רוצים לאפשר לשר לקבוע סוגי מקומות.

אנחנו לא צריכים.

אתם לא צריכים את זה. אתם לא צריכים.

שוב, אנחנו חוזרים למה שדיברנו בינינו - - -

אוקיי.

אז תעברי למה שכן יהיה כתוב.

אוקיי.

תעברי.

אוקיי. אז אנחנו נקפוץ אם ככה - - -

אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול, לפרוטוקול ולכולם: אנחנו לא מקבלים את הגישה הזאת. הוועדה לא מקבלת את הגישה הזאת שבה אדם שגר ביישוב מסוים, רק מעצם היותו גר ביישוב מסוים, אני לא יודע איזה ישוב, הוא לא יהיה זכאי לאיזוק אלקטרוני. אין מציאות כזאת. אין כוח אדם? שיביאו עוד כוח אדם. צריך למקום הזה, צריך, אני לא יודע מה שצריך לעשות, צריך לעשות.

אם באים לשופט ואומרים לו שהאיש המסוים הזה שגר במקום הזה איננו רשאי לאיזוק אלקטרוני מהסיבות שתיכף היא תקריא, לי אין התנגדות לזה. זה לא שמישהו נמצא באיזה מקום רחוק או באיזה מקום ששם לכם יש חששות, אז האיש עצמו יהיה חייב לקבל איזוק אלקטרוני בכל מקרה. אני גם את זה לא דורש – לא פריבילגיה ולא אפליה לרעה. אם לא תהיה כתובה המילה מקום אני מקבל כל ניסוח.
איפה כתוב הניסוח?

כן. אנחנו פשוט נדלג על כמה דברים ואנחנו נחזור אליהם.

כן, ותגידי לי איפה.

אז אדוני, רוצים לדבר על העקרונות כדי שאנחנו מבינים. כי אדוני אמר שהוא לא רוצה להיכנס לניסוח, אז אנחנו ניכנס - - -

אז תיכף נראה מה כתוב ואני אגיד את. או שאתה תגיד את העקרונות. זה לא משנה.

אוקיי. אז אנחנו חוזרים לסעיף 22ב. זה לא מופיע כרגע בנוסח אבל אני רק אראה לכם איפה אנחנו כנראה נוסיף את זה. אנחנו כרגע מדברים על תכנית פיקוח, החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני. בסעיף 22ב(ג), הסעיף אומר שלצורך קבלת החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני יקבל בית המשפט דיווח מאת המנהל או מי מטעמו כי התקיימו כל אלה. ואז יש לנו את סעיף (1) שזה העמידה במכסות; סעיף 2 שזה מקום הפיקוח ואמצעי התקשורת שמאפשרים פיקוח אלקטרוני; וכאן הכוונה להוסיף סעיף נוסף, סעיף 3, ואני קוראת איזשהו נוסח טנטטיבי - - -

למה צריך את סעיף (3)? למה אי אפשר להכניס את זה בסעיף (2)? להוסיף. "מקום הפיקוח המוצע ואמצעי התקשורת המצויים בו מאפשרים פיקוח אלקטרוני, והושלמו בו ההתאמות הנדרשות לצורך קיום הפיקוח האלקטרוני" - - -

יש מקומות שבהם אני לא רוצה לאפשר את זה.

כן. בסדר. לא, אבל להוסיף. לא לעשות פסקה (3).

כי סעיף (2) זה טכנולוגי.

אדוני, סעיף (2) עוסק יותר בהתאמה הטכנולוגית.

טכנולוגית.

בסדר.

עכשיו אנחנו מדברים על משהו אחר, לא טכנולוגי, ולכן מכניסים עוד סעיף.

בסדר. אז זה חלק - - -. טוב, נו. בסדר.

ללא טכנולוגית.

פסקה (3). הלאה. נשמע מה היא אומרת.

מבחינה ניסוחית זה לא יהיה "סבר המנהל", אבל להוסיף איזשהו סעיף שיגיד שאם המנהל סובר שקיים קושי מיוחד במימוש תכנית פיקוח מוצעת, והכוונה היא לקושי ספציפי בתכנית פיקוח מוצעת בבית ספציפי - - -

או באיש הספציפי.

או עם האיש הספציפי. אני יודעת.

או במקום הספציפי.

פה לא. "המקום" לא. אין מקום.

לא, "המקום" לא.

מקום – שיתגברו.

אני לא מבין, אתה רוצה שגם ייכנסו לעיסאוויה?

כשהוא ימסור את זה לזה הוא יגיד: אי אפשר להיכנס לעיסאוויה. בגלל שאם לא ייכנסו לעיסאוויה אז הוא יבוא ויגיד: גם לא נכנסים לקריית ארבע. שילך לבית המשפט.

לא, זה לא טוב. אני רוצה, אם אפשר להסביר.

לא, רגע. שהיא תסיים את הניסוח.

כן. אז שוב, זה לא יוכל להיות כאן בניסוח הספציפי הזה כ-(3), - -

כן. בסדר.

- - כי סעיפים (1) ו-(2) מדברים על שני דברים שאמורים להתקיים. עכשיו אנחנו מדברים על דבר שלישי שהוא לא בדיוק מתקיים אלא הוא איזשהו מצב יוצא דופן.

סבר המנהל כי קיים קושי מיוחד במימוש תכנית הפיקוח המוצעת מטעמים של סכנה לפגיעה בסדר הציבורי או בביטחון הנפש והרכוש, יפנה לקבלת חוות דעת קצין משטרה בכיר. ואז קבע קצין - - -

מה זה "קצין משטרה בכיר"?

סגן ניצב ומעלה.

סגן ניצב - - -

אנחנו נגדיר את זה.

בסדר.

לא, זה מוגדר – קצין משטרה - - -

לא, את החוק, בפקודת המשטרה זה - - -

זה הוגדר. אמרו בישיבה הקודמת.

לא, לא, לא, זה לא מוגדר בחוק הזה. זה לא מוגדר - - -

בפקודת המשטרה אז נדע.

בסדר, בפקודת המשטרה נדע מה זה.

בסדר. אם זה לא מוגדר זה יוגדר. אם זה מוגדר על פי הכללים האחרים אז אין צורך.

הלאה.

קבע קצין המשטרה, קצין משטרה בכיר, כי מקום הפיקוח המוצע – ואני הצעתי, אולי קצין משטרה באותו אזור שבו נמצאת התכנית או - - -

קבע קצין משטרה שמה?

כי מקום הפיקוח המוצע אינו - - -

את ה"מקום" להוריד.

קבע קצין משטרה כי - - -

- - -

- - -

כן.

כי מתקיימים תנאים כאמור.

כן.

אוקיי.

בסדר.

כמו - - -

המילה "מקום" היא פסולה.

זה תלוי מהו המקום.

כן. לא משנה - - -

אז אולי נסיבות?

אז שיגיד את זה לבית המשפט. אני לא אמרתי - - -

עורכת הדין נירה לאמעי-רכלבסקי, אפשר להגיש את תכנית הפיקוח המוצעת אם זה עושה לך בעיות.

כן. בסדר.

כי בתכנית הפיקוח המוצעת מתקיימים או קיים קושי כאמור, אותו - - -

קצת מוזר שחבר הכנסת משה גפני אומר שהמילה "מקום" פסולה. על דעת המקום אנחנו כל הזמן אומרים.

אני ידעתי שאתה תגיד את זה. אני לא התכוונתי ואני אומר לפרוטוקול מה שאנחנו אומרים: "- - -על דעת המקום ועל דעת הקהל - - -". אנחנו מדברים על אתר גיאוגרפי. ידעתי שתגיד את זה.

אני אגיד לך מה אני, אני עוד לא גומרת, הרי היא מנסחת את זה. היא חושבת תוך כדי דיבור ומדברת - - -

כן, כן, בסדר. אנחנו נראה את הניסוח הסופי.

בסוף, המילה שתופסת אותי פה זה הפרות הסדר. בסוף יגידו, למשל: - - -

סכנה לפגיעה בסדר הציבורי.

הסדר הציבורי. בסוף יגידו, למשל, שבחווארה ערבים זורקים אבנים, ולכן מי שגר, למשל, באלון מורה לא יכול לקבל את הפיקוח כי צריכים לעבור דרך חווארה. מה הוא אשם? זה לא נראה - - -

זה לא כתוב כאן.

שיעבור מקום.

לא, לא, לא כתוב - - -

אני רוצה להגיד משהו: אומרת חברת הכנסת אורית סטרוק וגם אני אומר – אני לא מסכים שיבוא השב"ס או אותו קצין או לא חשוב מי, הוא יבוא לבית המשפט ויאמר: המחוקק אפשר לי שבמקום מסוים אני לא עושה איזוק אלקטרוני רק בגלל המקום. לא מסכים שתבוא הנחיה כזאת מהכנסת. הכנסת אומרת ההיפך: בכל מקום בארץ, אם מתאים העציר הזה, הוא מתאים לאיזוק אלקטרוני, צריך לאפשר לו את זה. צריך להעמיד לצורך העניין אנשים? צריך להעמיד אנשים.

אם בא הקצין או השב"ס או מי שצריך לבוא לבית המשפט והוא אומר: אנחנו לא יכולים בעיסאוויה, אנחנו לא יכולים לעשות איזוק אלקטרוני בגלל שזורקים שם אבנים; זה בעיתוי שזורקים אבנים; לא רלוונטי לגבי ה-. אז יש שם מקום נקודתי שבו יש בעיה.

אני באלון מורה לא מוכן בגלל שהמשטרה צריכה לעבור שם – אין מציאות כזאת. אתה צריך לעבור? אתה צריך לעבור בהרבה מקומות.

נכון.

אז במקום שאתה לא עובר. אם השופט ייתן השופט ייתן. לדעתי, השופט לא ייתן, אלא אם כן, השופטים, כמו שהם מוגדרים – השופט כנראה לא ייתן.

אני בכלל לא מבינה, אני רוצה להוסיף על זה, עורך הדין יואל הדר: תראה, אם אתה רוצה להגיד שיש עצור מסוים שהתנאים הספציפיים שלו מסיבות כאלה ואחרות לא מתאימים לאיזוק אלקטרוני, הרי זה מהותו של החוק. כל מהותו של החוק זה שבודקים כל מקרה באופן פרטני.

לא על זה מדובר. ואם הוא גר בפנימייה?

הרי אתה פה בעצם עושה טריק ולוקח את השאלה של המקום מסעיף אחד, מעביר אותו לסעיף אחר. בסעיף הראשון עוד היה יחסית טוב כי אמרנו שהוועדה המשותפת צריכה לאשר את רשימת - -

לא.

- - המקומות. כן.

לא, לא.

לא, בכלל, אתה אומר: הוא יחליט שבמקום מסוים יש הפרות סדר אז אי אפשר. הרי - - -

אז זה בתקופה, זה ביום ספציפי.

אז אני רוצה להסביר.

זה בדיוק - - -

נכון.

בבקשה, עורך הדין יואל הדר.

הוועדה אמרה: לא מוכנה שהשר יקבע קטגורית מקומות.

נכון.

לכן היינו צריכים לשבור את הראש, למצוא חלופה למה שהוועדה דרשה.

לא לשבור את הראש, להפעיל את הראש לפי ההנחיה של ועדת הכנסת.

ניסינו. ניסינו. אז ניסינו להפעיל את הראש, ואז באנו מכיוון אחר ואמרנו: ככלל, מותר לאדם שיהיה לו איזוק אלקטרוני כחלופה, מראש. אנחנו אומרים ככלל זו חלופה, חלופה טובה.

ולא חשוב איפה הוא גר.

לא חשוב איפה. ככלל.

עכשיו, אנחנו נכנסים למגבלות. אז מגבלה אחת זו מגבלה טכנולוגית. אמרנו, יכול להיות שבעיה של מגבלה טכנולוגית.

עכשיו, מגבלה אחרת יכולה להיות שבאותו זמן או לא רק באותו זמן אי אפשר במקום מסוים; אני לא מדבר רק על שכונות, למשל, - - - אתה אומר לי שיש הפרות סדר, שכדי להיכנס לשם צריכים כוח משטרה אדיר, כשאותו אדם זכאי לאיזוק אלקטרוני, נניח במקום בעיסאוויה, במשרד המשפטים ברחוב סאלח א-דין. זה גם מזרח העיר. הוא יהיה בתוך משרד המשפטים. יכול להיות שזו כן יכולה להיות חלופה. ולכן אותו אדם זכאי לאיזוק, לכן יכול להיות שיש חלופה.

עכשיו, אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי המקום: אנחנו כל הזמן נכנסים למקומות מהסוג הזה שאנחנו אומרים. לדעתי, יכול להיות שאותו מואזק ירצה להיות בבית של ראש ארגון פשיעה, להיות מואזק שם.

נכון.

אבל גם זה לא מתאים.

קיבלתי את זה. אני אומר.

או ליד גן ילדים, - -

נכון.

- - ואנחנו אומרים שגם זה לא מתאים, ליד גן ילדים.

בסדר. בסדר.

לכן המקומות זה מרחב אדיר של דברים, ולכן אנחנו רוצים לצמצם ולהגיד: קצין משטרה יפעיל שיקול דעת, את כל הדברים שאמרתי עכשיו ועוד דברים.

טוב.

תקשיב לי, אני לא מבינה. עורך הדין יואל הדר, תקשיב: מה שאתה אמרת רשום בסעיף (2).

רשום כבר בסעיף (2). נכון.

כתוב: "מקום הפיקוח המוצע ואמצעי התקשורת - - -". אמצעי התקשורת זה דבר אחד, מקום זה דבר שני. אתה בא ואתה אומר: תקשיב, רגע, הוא רוצה בדירה שלו איזוק אלקטרוני. בדלת ממול גר ראש המאפיה. לא מתאים. בסדר.

מי יגדיר את זה? אני אומר, קצין משטרה - - -

אבל סעיף (2) זה המנהל. סעיף (2) זה המנהל.

אני מסכים איתך, לכן אני אומר: המנהל הוא איש שב"ס. אני רוצה שקצין משטרה בכיר, שהוא זה שיקבע מבחינת שלום הציבור. לא רוצה לסמוך על - - - של איש שב"ס, אני רוצה לתת לאיש מקצוע - - -

עורך הדין יואל הדר, הבנו. עורך הדין יואל הדר, אני הולך - - -

אפשר שנייה?

בבקשה.

אתה מדבר על תכלית המעצר, זה משהו אחר.

לא, הוא מדבר על - - -

שנייה.

אתה מדבר על זה שהנסיבות הספציפיות של הפיקוח יאפשרו להשגת תכלית המעצר.

אני אסביר.

ואם גר מולו ראש ארגון פשע - - -

עורכת הדין נירה לאמעי-רכלבסקי, שנייה.

זה לא סכנה לשלום הציבור אבל.

עורכת הדין נירה לאמעי-רכלבסקי, אני אסביר את מה שהוא אומר וצריך לנסח את זה. הניסוח פה הוא מאוד קריטי.

יכול להיות שצריך להוסיף את זה, - - -

רק שנייה.

בא עורך הדין יואל הדר ובא השב"ס והם אומרים ככה: יש את הבעיה של המגבלה האלקטרונית שהיא כתובה בסעיף (2). עכשיו הם באים ואומרים: ברגע שהורדתם מקומות, ברגע שהורדתם את כל העניין הזה, אנחנו יכולים ללכת ולתת חוות דעת לבית המשפט. יש לנו כמה דברים שאנחנו אומרים אותם לוועדה: יש מצב שבו אנחנו לא ניתן איזוק אלקטרוני במקום מסוים שזה ליד גן ילדים. לא ניתן. עכשיו, מה פירוש לא ניתן? אנחנו לא נחליט. אנחנו ניתן חוות דעת לבית המשפט או לשופט או מי שצריך לתת, כפי שכתוב בחוק, אנחנו נגיד: אי אפשר לתת לאיש הזה איזוק אלקטרוני בגלל שהוא רוצה את האיזוק האלקטרוני בבית שלו, סמוך לגן ילדים.

והוא פדופיל.

כן.

לא.

נניח. אבל הוא מואשם בזה.

לא משנה.

כן. לא משנה.

זה לא משנה גם.

אבל - - -

רגע, שנייה.

או שהוא נמצא בפנימייה, עם כל מיני אנשים כאלה שעברו עבירות דומות או משהו מהסוג הזה. או שהוא נמצא במקום שבו, מולו גר מישהו שהקרבה ביניהם, אפילו שהוא עם איזוק אלקטרוני אבל לדבר איתו הוא יכול, ויכולים להיות שם דברים מבחינת המשטרה ומבחינת השב"ס, יכולים להיות דברים חמורים.

צריך להגיע לניסוח – או שיש גם בעיות של הסדר הציבורי; הוא מגיע למקום שבו הוא באיזוק אלקטרוני וכל החבר'ה שם הם חבר'ה עבריינים והם יכולים ליצור בעיה חמורה.

אנחנו לא נותנים שיהיה כתוב שהיות והוא גר ביישוב, שביישוב הזה יש הפרות סדר בגלל סיבות אחרות לכן הוא יכול לא לקבל, לכן אפשר לא לתת לו את האיזוק האלקטרוני.

אנחנו אומרים, ואני אומר את זה לפרוטוקול: אם זה יבוא לבית המשפט, בית המשפט לא יקבל את העמדה הזאת. הוא יגיד: בסדר, יש שם בעיות של הפרות סדר? אז אל תעשו את זה בשבוע הזה או שאל תעשו את זה עכשיו או שאני לא מאשר לכם. אם הוא מאשר זה לא הנחיה של הכנסת. הכנסת לא אומרת את זה. ולכן צריך לנסח את זה באופן כזה שהדברים שאמרתי: המקום הוא פנימייה, המקום הוא אזור של חבורת עבריינים, הוא גר ליד ראש המאפיה, הוא נמצא ליד גן ילדים או דברים מהסוג הזה, זה מה שיהיה כתוב. המקום לא יהיה כתוב. זהו. בזה סיימנו את העניין.

מה, עורך הדין יואל הדר, מה? למה אתה מקשה?

אני מקשה כי אני הבנתי, אני חושב, דברים. אני חושש שאחרי זה, כשנגיע לניסוח, שוב אנחנו ניכנס לבעיה כשיש לנו את - - -

אני רוצה רק שיהיה ברור גם שאם זה מקום כמו עיסאוויה, כרגע, בעת הזו - - -

יש עיתוי בשכונה מסוימת, שיש בעיה – תגידו את זה לשופט.

לא, אבל אני רוצה שקצין המשטרה – זה לא שאם יגידו - - -

כן, הוא יגיד.

לא, אבל אני רוצה שיהיה כתוב בחוק, יהיה כתוב: קצין משטרה קובע שבגלל הפרעה לשלום הסדר או פגיעה בביטחון הנפש והציבור אי אפשר לתת לו איזוק אלקטרוני - - -

ביטחון הנפש – הפרות הסדר אתה לא יכול לכתוב. אבל פגיעה בנפש ובזה - - -

בסדר הציבורי. - - - בסדר הציבורי.

לא, בסדר הציבורי גם לא. זה מוביל אותנו לעיסאוויה. אני לא רוצה שזה יוביל אותנו לשם.

אבל יש חלופה - - -

אני רוצה שיהיה כתוב – אמרת, איך הוא אמר?

ביטחון הנפש והרכוש, אני חושבת - - -

פגיעה בביטחון הנפש והרכוש אפשר?

בסדר. אפשר.

אז כל הדבר הזה, שקצין המשטרה יקבע את זה.

הפרות סדר, עזוב. כמה שאני מנסה, אתה יודע, לגרור אותך החוצה, אתה נדחף פנימה. למה אתה יוצר לנו בעיות? השר שלך הוא איש שלא רוצה שיגידו שלא נכנסים למקומות בארץ. אני יכול להגיד בגלל שאני לא כזה ימני.

ייכנסו לכל מקום - - -

בסדר. עורך הדין יואל הדר, תאמין לי, אני דואג לטובתכם גם כן.

טוב.

הלאה.

יש לי שאלה כי אני רוצה להבהיר משהו, כי נכנסנו כבר לסוגיה הזאת: היום בחסד"פ, בחוק סדר הדין הפלילי, למשל, עניין שחרור בערובה, אין כללים איך לקבוע שחרור בערובה. מתנהל דיון מעצר, נציג הנאשם מציע מקום למעצר בית, הפרקליט נותן את דעתו, בית המשפט עושה איזשהו הליך של חקירת עדים ובדיקה של ערבים - - - וקובע את זה.

האם הכוונה הייתה, לגבי פיקוח אלקטרוני, שחוות דעת המנהל – ותשכח רגע מהמקומות כי זה לגבי חוות דעת באופן כללי – נכללו מראש - - -

פנימייה.

לא.

לא.

לא. גן ילדים, השכנות לראש ארגון פשע. אני רוצה לדעת. האם - - -

השאלה – מי העציר? השאלה – איזה גן ילדים? השאלה – מה מידת הקרבה? ששופט יבחן את זה.

לא - - -

- - - האם הכוונה הייתה לתמיד - - -

לא, לא. אבל האם הכוונה הייתה במקור שהמנהל ייתן בחוות דעתו, ותשכחו רגע מהמקום בבקשה כי זה; האם הכוונה הייתה שהמנהל ייתן חוות דעת גם בעניינים כאלה?

לא.

העניינים האלה הם בדרך כלל סוג הדברים שהם חלק מתסקיר המעצר שדובר עליו הרבה.

בדיוק. זה מה - - -

הוא זוכר את הסיטואציה.

אז לכן אני שואלת: אז הכוונה היא לא שהדברים האלה יכללו בחוות דעת המנהל.

נורא תלוי. כל הדברים האלה אפשר - - -. לפעמים הדגש הוא עניין סוציולוגי. אם כל האחים של אותו עצור הם כולם עבריינים, יש לך בעיה עם המשפחה שלו, וזה עובדי הרווחה ידעו.

זה ברור. אבל השאלה היא אם המנהל, שהוא כאמור סוהר בכיר - - -

זה נורא תלוי בנסיבות. אנחנו - - -

אין לו את הכלים.

אבל אתם מתכוונים שהמנהל יהיה חתום בחוות דעתו בין היתר על דברים כאלה או שאתם משאירים את זה לתסקיר? זאת השאלה. אם אנחנו ננסח עכשיו משהו שינסה להתגבר על עניין המקום אנחנו נכליל גם דבר כזה - - -

דברים שהם בתחום ההתאמה הטכנולוגית, ההיתכנות הביטחונית – הם התחום של המנהל. דברים שהם היבטים פסיכולוגיים, סוציאליים – הם נולדים מהתסקיר. כל המכלול הזה, התובע מגיש אותו לבית המשפט.

אז המנהל כן מגיש חוות דעת - -

לא.

- - שאומרת שמאחר שיש בסביבה גן ילדים ובכתב האישום יש עבירות - - - מה ההכשרה של המנהל - - -

לא. לא.

המנהל לא מחווה את דעתו בנושאים - - -

מה לא?

אני ציון שי, מנהל היחידה.

כן. מה לא? גן ילדים לא מוגן?

לא. אין לי את הכלים לדעת את זה.

בדיוק. זה - - -

אין לי את הכלים לדעת את זה. אני לא יודע מי האנשים - - -

אין את הכלים אז אתה לא מגיש.

אני לא יודע מי האנשים, אני לא יודע מי המועמד להיכנס לפיקוח, מה בדיוק העבירות שלו, עבריינים - - -. אין לי את זה.

אז איך הוא יעשה את זה?

אז יש את תסקיר המבחן, ויש גם את קצין המשטרה לגבי ביטחון - - -

זה התסקיר.

- - -

בסדר, הבנתי. אז זה התסקיר.

אני לא נמצא - - -

יש לך - - -

הבנו, הבנו, די.

אני לא נמצא בהליך הדיון המשפטי.

רגע - - - אני רוצה להגיד לך: כל הדבר הזה נשמע לי או שהם עובדים עלינו או שאנחנו עובדים על עצמנו. הסיפור של הפיקוח האלקטרוני הוא סיפור מאוד פרסונלי: כל אחד ואחד נבדק לפרטיו; מה שהיחידה יודעת להביא היא מביאה; ומה שהתסקיר יודע להביא, שזה הרבה יותר רחב וכוללני הוא מביא; ומה שהמנהל יודע להביא הוא מביא; ובית המשפט עושה את השיקול באופן פרסונלי אסיר-אסיר.

עד כאן נכון.

או עציר-עציר. זה הכול.
הם רוצים להביא, על גבי כל הדבר הפרסונלי הזה, גם את חוות הדעת על הפרות הסדר וסכנת הנפשות באזור וכולי וכולי.

לאסיר.

אני אומרת שאסור שזה ייכנס לחוק. אסור. השופט יש לו, איך אומרים, שיקול דעת מספיק ברור אחרי שהוא מקבל את כל הנתונים האלה. הוא גם לא מטומטם, הוא גם קורא קצת עיתונים. אז אם בזמן מסוים הוא שומע שיש כך וכך באזור מסוים, הוא גם יכול להכניס את זה לתוך שיקול הדעת. אבל לבוא ולהחליט מראש שבגלל שבאזור מסוים יש, ועכשיו הם אומרים לך: לא הפרות סדר, יש סכנה. אני אומרת לך על סמך ניסיון, בסדר? בן יותר מ-30 שנה: איפה שיש הפרות סדר יש גם סכנה. בסדר? אבן גם הורגת. נו, אז מה? אז בגלל זה בן אדם שגר במסירות נפש ביישוב מסוים ואבן יכולה להרוג בדרך לשם, אז בגלל זה הוא לא יוכל לקבל את מה שמגיע לו?

אם ימצאו שהנתונים הפרסונליים שלו לא מתאימים - - -

זה לא מגיע לו.

אז אם יחליטו שזה לא מגיע לו, עוד פעם אני אומרת. הרי בסוף יש פה מכלול שלם של נתונים שהם כולם פרסונליים, שייכים אליו, ספציפיים, כולל גן הילדים - -

לא, זה ברור.

- - והמשפחה והשכן ממול והאופי שלו והכול. בסדר? - - -

טוב. הסבר, מה אתם מבקשים שהתובע או המנהל יגיש לשופט?

אז זה מה שאנחנו מבקשים. יש פה שלושה פקטורים מבחינתנו: אחד, זה המנהל לגבי הנושא הטכנולוגי; ותסקיר המבחן לגבי הסביבה שלו; וקצין המשטרה לגבי ביטחון הנפש והרכוש והסדר הציבורי. זה - - - מרכיבים שצריכים להיות בפני בית המשפט. הוא צריך לקבל את ההחלטה שלו. זה מה שביקשנו.
אנחנו מדברים - - -

כן, הסדר הציבורי לא יהיה כתוב.

אבל זה קשור, זה קשור.

סדר ציבורי – תתגברו על הסדר הציבורי.

מה זה להתגבר? מה זה להתגבר?

להתגבר – הסדר הציבורי. שקצין המשטרה יגיד לשופט: הסדר הציבורי שם יכול לגרום לסכנת נפשות, לכן אנחנו לא יכולים לאזוק אותו.

אז זה מה שאנחנו רוצים שיהיה כתוב - - -. אז כך - - -

אבל אני לא רוצה שזה יהיה כתוב, אני לא רוצה שיתאפשר. אתה אומר: ביטחון הנפש והרכוש? תגיד את זה לשופט.

בסדר.

הסדר הציבורי זה כאילו אתה מדבר על מקום.

ברגע שאת לא מנחה, חברת הכנסת אורית סטרוק; הרי זה התחיל ממקום. אני לא מסכים למקום בשום מקרה. הסדר הציבורי גם מוביל למקום. ברגע שהוא אומר: יש בעיה של ביטחון הנפש והרכוש, וזה יכול להיות הרבה מאוד דברים, אנחנו לא מנחים את השופט שבמקום מסוים אין איזוק אלקטרוני. אין דבר כזה. נבחן את זה לגופו של עניין.

עכשיו, זה יגיד, שקצין המשטרה יגיד מה הבעיה.

כן.

קצין המשטרה כרגע לא - - -

הסדר הציבורי לא מופיע.

אז ביטחון הנפש, קצין המשטרה קובע שיש בעיה מבחינת ביטחון - - -

שיקבע. שילך לבית המשפט. למה צריך לכתוב את זה?

לא, הוא לא צריך - - -

לא.

לא.

לא, הוא לא צריך ללכת לבית המשפט.

לתת חוות דעת.

הוא לא צריך - - -

שייתן את חוות הדעת לשופט.

הוא צריך לקבוע. קצין המשטרה צריך לקבוע בדבר הזה. השופט בעניין הזה, לטעמנו - - -

לוקח את מכלול הנושאים.

לא. לא בנושא הזה.

לא בעניין הזה.

לא בנושא הזה. בנושא הזה התקיפה לא תהיה על ידי השופט הזה, אלא מי שחושב שביטחון הנפש והרכוש הוא לא בסדר, שזו עתירה מנהלית כנגד קצין המשטרה. כי זו קביעה שהיא לא שייכת רק למכלול הספציפי, היא קביעה כללית של קצין המשטרה בנושא הזה.

איזה - - -? באיזו פרוצדורה?

מה יש לעתור מנהלית נגדו? אני אומרת לך בערבון מלא, בסדר? עכשיו לנסוע בכביש מירושלים לחברון, יכול להיות שיבוא מולך נהג, ידרוס אותך. אתה מסכים איתי? אז מה?

זה לא - - -

זה נכון.

וזה מישהו שגר בקריית ארבע או באפרת לא יכול לקבל איזוק אלקטרוני?

גם בירושלים. אז תגידי: כל ירושלים.

אז בסדר. לכן - - - אותו דבר עם זה.

לא, אבל זאת לא הכוונה. לכן זאת לא הכוונה. אבל אל תיקחי את קריית ארבע. דווקא קריית ארבע זאת לא הבעיה בכלל בנושא הזה. אבל קחי את כל ירושלים, תגידי מהכיוון הזה. עוד לא יהיה איזוק בכל ירושלים. זאת לא הכוונה. הכוונה פר עציר ספציפי. אנחנו, שוב, יורדים לפר עציר ספציפי ולא יורדים למקום.

פר עציר ספציפי – תכניס לתוך התסקיר. תכניס את זה לתסקיר.

ירדנו מהסדר הציבורי, ירדנו - - - נכון, אבל לפחות - - -

תתייחס לעציר הספציפי הזה, תכתוב ליד הדלת של הבית שלו - - -

מתייחסים. מתייחסים, אני שאלתי אותם. מתייחסים לעציר הספציפי.

אנחנו מתייחסים לעציר. זה מה שאנחנו אומרים: ירדנו מהסדר הציבורי בגלל זה, ביטחון הנפש והרכוש - - -

עזוב את הסדר הציבורי. על העציר הספציפי הזה אומר הקצין שאי אפשר לתת לו איזוק אלקטרוני בגלל שיכול להיגרם פה נזק לנפש ולרכוש ועל זה הוא יכול לעתור בעתירה מנהלית. אבל אין דבר כזה של מקום, אלא האיש הספציפי הזה שנמצא בשכונה מסוימת במקום מסוים, הוא - - -

בסדר. אוקיי. אפשר לחיות עם זה, אין ברירה. לחיות עם זה. אני חושב שאנחנו הורדנו את הנושא של המקום. אין דבר כזה שהם יכולים לבוא ולהגיד: בגלל שזה במקום מסוים אז אי אפשר לאזוק איזוק אלקטרוני. אין מציאות כזאת. החוק לא נותן את זה.

תראה מה הם אומרים - - -

- - -

על האיש הספציפי הזה הוא יגיד: הוא גר ברחוב מסוים בשכונה מסוימת. אי אפשר להגיע אליו, אי אפשר להגיע לזה, אז זה סיפור אחר. זה שאי אפשר להגיע אליו בגלל שכל השכונה הזאת עכשיו היא בעייתית, אבל הוא לא יכול לבוא ולהגיד שאני לא הולך לאלון מורה או שאני לא הולך לקריית ארבע. הוא לא יכול להגיד את זה בגלל שהחוק לא מאפשר.

הוא חייב לעבור דרך חווארה.

אז הוא צריך לעבור, שיעבור בכביש עוקף.

אין כביש עוקף - - -

אז שייסע. אז שיבוא עם כוחות - - -

אז אפשר אולי לכתוב נסיבות מיוחדות שמתקיימות באותה עת ולא סכנה וזה, אלא נסיבות, נסיבות מיוחדות שמתקיימות באותה עת.

אפשר גם כן. אם תסכימו לזה זה בסדר.

אני מבקשת שזה יהיה - - -

איך מיוחדות - - -?

קיים קושי במיוחד - - -

אבל זה נכון לגבי האזור אבל לא לגבי אחד, לשים אותו - - -

אחד, אחד, על אותו אחד - - -

כן, כן, אבל זה שליד גן ילדים זה לא באותה עת, הוא בכלל לא יכול להיות ליד גן ילדים.

בסדר, אז זה כבר אמרנו תסקיר. אל תערבבו את זה, כבר התבלבלתי פעמיים.

לא, לא בתסקיר. למה תסקיר?

הנושא של גן ילדים יכול להיות במקרה הספציפי הזה אבל זה יכול להיות לאורך זמן. יש מקרים שבהם המקרה הוא עיתוי, גם אתם אמרתם את זה, הוא עיתוי זמני, חולף.

נכון.

בסדר. אז זה תלוי בנסיבות. הרי לא יושבים בשב"ס אנשים שאין להם שכל, שסתם הם מחליטים לעשות זה, בגלל שעל זה יוגשו עתירות.

נעבוד על זה בניסוח, כששמענו את - - -

אני אגיד לך - - -

טוב. אבל אני מבקש שאת הניסוח הזה גם להראות לנו, לחברי הוועדה כאן, ולהגיע לניסוח שיהיה זהיר מאוד. בשום פנים ואופן שלא ייתן פתח למקומות אחרים.

אז אולי אתה מאשר את הסעיף הזה להצבעה?

לא, לא, לא, לא, לא. אנחנו החלטנו – "המקום" לא בעניין. החלטנו.

אדוני, מבחינתנו, כל סעיף אפשר להראות לכם. אנחנו לא - - -

בסדר. אנחנו לא נחזור לפה. זה מה שאני רוצה, לא נחזור לדיון הזה. אחרת אנחנו נמשיך כמו הממשלה, שמונה חודשים, לריב על הוראת השעה לשלוש שנים.

עורכת הדין נעמה פויכטונגר, לאור מה שעלה כאן, לגבי ההפרדה בין תסקיר המעצר ומה הוא אמור להביא, וחוות דעת המנהל ומה היא אמורה להביא, אני חושבת שאולי בסעיף 22ג לגבי תסקיר המעצר, שאמור לכלול התייחסות להתאמת העצור למעצר בפיקוח אלקטרוני ולמקום הפיקוח המוצע. והשאלה אם אי אפשר להוסיף כאן משהו כמו: התאמתו להשגת תכלית המעצר. יש עניין של תכלית המעצר, למה הבן אדם הזה נעצר: סכנה לשלום הציבור - - -

המונח תכלית המעצר לא כל כך רלוונטית לגבי נותני התסקיר, שלפעמים תכלית המעצר, למשל, היא למנוע שיבוש הליכי משפט. זה לא דבר שעורך התסקיר הוא בהכרח אמון עליו.

אבל מישהו כן צריך לתת. ואם נכנסים כבר לפרטים אני רוצה להבין - - -

בסוף את זה, תכלית המעצר עם כל הנתונים השופט שוקל;

זה לא התפקיד של - - -

תסקיר המעצר זה באמת תחום מומחיות של עורכי התסקירים שיודעים להתייחס לנושאים מסוימים. להכניס מינוח שמכניס אותם לאיזו פינה שהיא לא בטוח בתחום שלהם - - -

אז מי כן אמור לתת את כל הדברים האלה שמסביב? זה חשוב לי כי אנחנו יוצרים כאן הליך חדש, ומי אמור בפני בית המשפט לתת את אותו input, כמו למשל, הנושא של מיקום של גן ילדים וכדומה? אני בכוונה מעלה את זה.

אז זה נורא תלוי מהו הדבר - - -. כי אנחנו יכולים היום - - -

אבל הבעיה, מה שהיא אומרת, זו בעיה שלכם. איפה אתם תגידו את זה שגן ילדים - - -?

אבל אדוני, זה לא שונה. בעצם, בכל הליך מעצר יש איזשהו מכלול של נסיבות או כל דיון בחלופת מעצר.

בסדר. בסדר. הם צריכים לדאוג לזה, אנחנו לא צריכים לדאוג לזה. הם צריכים להגיד את זה.

אנחנו תמיד חיים בעולם עם אפשרויות אין סופיות, ובסוף - - -

יש אפשרות להכניס את זה בעניין של חוות דעת המנהל? כי בכל זאת, יוצרים הליך חדש לאנשים שהם מסוכנים מכדי להיות משוחררים בערובה.

בסדר, השופט ישאל את זה. זה דבר שקיים בכל מקרה. אני הייתי מבקש את זה במקומם.

לא אכפת לי לנסות לברר את זה בישיבות הניסוח, אבל אני לא מוכנה, סליחה שאני אומרת, אי אפשר שפתאום בשלב הזה יהיו עיזים שאנחנו פתאום אחר כך - - -

לא, לא קשור לעיזים. הדברים עולים כאן, כרגע.

טוב. בסדר, בסדר. ניסוח, ניסוח. בסדר.

אי אפשר להשאיר את זה לשופט.

מה?

לא, אי אפשר להשאיר את זה לשיקול דעת של השופט בכל מקום, כי אנחנו רואים מה - - -

בסדר, אבל איפה תגידו, שאלה היועצת המשפטית: איפה תגידו שהאיש הזה שהולך לאיזוק אלקטרוני גר ליד גן ילדים, שאסור לו להיות שם? איפה הם יגידו את זה?

בתסקיר.

לא, לא. התסקיר לא יכול לדעת את זה.

למה הם - - - את זה מהתסקיר? איך אנחנו נדע? התסקיר לא יכול לדעת את זה.

ומאיפה קצין המבחן ידע את זה? מאיפה - - -?

- - -

מה זאת אומרת - - -?

מה שהיא שואלת: איפה זה עולה? איפה זה מגיע? מי מבין כל האינסטנציות שאמרתם עכשיו אומר שהוא גר ליד גן ילדים?

זה לא התסקיר.

מה?

לא התסקיר.

לא התסקיר - - -

אז מי כן? אני חושב שהקצין.

- - - המשטרה.

גם אני חושב. לכן אני אומר, הם היו צריכים לבקש את זה. תחליטו מה שאתם רוצים. בסדר.

אז אנחנו נשקול גם להכניס את המשטרה. יכול להיות שיהיה פתרון דרך - - -. הצענו - - -

בסדר. בסדר. תגיד. בסדר. בסדר. רק תעשו את זה מהר לפני - - -

אבל זה לא שונה מהמצב היום גם - - - תסקיר.

אז מי אומר שהמצב של היום הוא טוב? אז אנחנו גילינו שיש בעיה פה, לכן. אתם הולכים לשלוח מישהו לאיזוק אלקטרוני ליד גן ילדים, ומה שתעשו, את הדבר הכי נוח, תגידו: אין איזוק אלקטרוני, שזה אנחנו לא מסכימים.

לא נראה לי שהשאלה - - -

תמצאו את הפתרון בתוך יום, לפני שאנחנו מביאים את זה למליאה.

אני חוזר בבקשה, מכיוון שהגברת רבקה לאופר ממשרד האוצר הגיעה, אני מבקש ממך לחזור. תגידי את שמך, ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

עורכת הדין אודיה איפרגן.

מקודם אמרה עורכת הדין אודיה איפרגן שהגעתם להסכמה לגבי הנושא של הוראת השעה, שאנחנו ביקשנו שזה לא יהיה בחוק. היא אמרה דברים שאני מבקש ממנה לחזור עליהם. היות ואת הגעת רק עכשיו במקום בישיבת ממשלה, פה יותר מעניין. אם את יכולה לחזור על ההסדר שהגעתם אליו? או שאת יודעת מה, תגידי את. משרד האוצר, הגברת רבקה לאופר.

כן. ההבנות האלה כבר הושגו מזמן לגבי החקיקה - - -

מזמן הכוונה באמצע השבוע שעבר, אחרי הישיבה שהתקיימה כאן.

היה איזשהו דיון לגבי הוראת השעה, הוראת הקבע, ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים חשש שאם החוק יוסדר כהוראת קבע אז הם - - - ככה, בעוד שלוש שנים - - -. הגענו להבנות שהתקנים שדיברנו איתם עליהם אכן יינתנו, בהתאם לחוק, ו-12 תקנים השנה. אחרי שמונה שנים – 12 נוספים. ובתום שמונה שנים הם יאספו את כל הנתונים. אם נראה שיש גידול בתסקירים, איזושהי תופעה שלא חשבנו עליה היום, אנחנו נשב ונתקנן על פי. אני חושבת שזה אמור לספק.

כן.

כן.

היא אמרה את זה ומה שאמרת עכשיו - - -. הסיכום הזה מבחינתי הוא בסדר מכיוון שאנשי המקצוע שנמצאים ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים אומרים שזה מספק אותם, ואתם, ממשרד האוצר, אומרים שאתם מתקננים את זה וכל מה שנלווה לעניין. ואנחנו יכולים להוריד את הוראת השעה, שלא היה חוק פה עם הוראת שעה, שזה לא לעניין, אז אני מקבל את העניין הזה. אני רק רוצה לדעת, אנחנו נבוא אחרי זה לסעיף – אני לא מבקש ממך גם התחייבות, אני רק רוצה לומר את זה לפרוטוקול: למנהל שיהיה במעמד של שופט שלום, נדמה לי, נכון?

ממונה.

ממונה.

לא, הממונה.

ממונה. ממונה, הכוונה - - -

עם כשירות להיות שופט - - -, עם כשירות להיות.

הכשירות שלו תהיה גבוהה ואתם תצטרכו לתקנן את זה.

לא, בכל זאת - - - זה עורך דין, ארבע שנים.

בסדר. בסדר. לא משנה. רק זה יהיה, זה יכול להיות ברמה יותר גבוהה מבחינת תשלום השכר.

- - - דרגה. אתה מדבר על דרגה. זה לא - - -

כן. כן. כן. כן.

אני כמובן לא יכולה להתחייב על - - -

אני לא ביקשתי שתתחייבי. אני רק מבקש לפרוטוקול שאם אכן יאושר בחוק ממונה בתקן, מבחינת השכר שלו גבוה יותר, שמשרד האוצר יתקנן את זה בהתאם ל-, שלא תהיה מבחינתנו מניעה לא לאשר דבר כזה היות ויהיה חסר תקציב לשכר הזה.

לא, לא דיברנו בכלל על - - -

לא, בסדר. אני רק רציתי להגיד את זה בנוכחותך, שלא תהיה מניעה, אם אנחנו רוצים להעלות את הדרגה של הממונה או של האנשים שאנחנו מחליטים פה, שלא תהיה מניעה, וזה לא קשור למה שהסכמתם ביניכם.

זה לא קשור לסיכום - - -

מאה אחוז. מאה אחוז. מאה אחוז. בסדר.

צריך לציין שזה עומד בלב החוק, כי מדובר על מנגנון הפיקוח המינהלי, שאדם שאיננו שופט שולח אנשים למעצר.

- - - לתפקיד ביטחון פנים. אתה מכיר את זה, את הנושא הזה?

היא רפרנטית של הרווחה, הגברת רבקה לאופר, ואנחנו מדברים על ממונה שיתקשרו לביטחון פנים.

הוא היה פה בשבוע שעבר, מר אמיר אדרי. השאלה אם הוא מכיר את הנושא הזה.

לא.

כן. זה מופיע בנוסח כבר לפחות - - -

זה מופיע בחוק.

זה מופיע בחוק - - -

כן. כן, אם תוכלי להעיר את תשומת ליבו שזה מופיע בחוק. כן.

אז אני אדבר, אני אדבר איתו גם על זה, נוודא - - -

בסדר. בסדר. תודה רבה.

בבקשה.

כן, בבקשה.

שלום. לגבי סעיף 22ז. אם אנחנו נגיע להסכמות עם השר לביטחון פנים בנושא של המכסה, הגדלת המכסה לגבי עצירים, אז אנחנו כאן צריכים גם את משרד האוצר, ואת כרפרנטית של משרד האוצר ממונה גם על הרשות לשיקום האסיר. זאת אומרת, גם את ההסכמה שלכם מבחינה זאת להגדיל. כי התקציב שלנו לגבי הכמות, מ-2006 נשאר אותו דבר. וגם המכסה היא מאוד נמוכה, מה שלא קורה בארצות אחרות וכולי.

אני באמת מציעה לא לנצל את העברה הזאת לענייני התקציב של הרשות.

אז צריכים כאן להגיע - - -

אתה אמרת את דבריך. הם צריכים להגיע לכאן כדי לאשר את המכסה. אמרת את דבריך קודם. היא לא הכתובת להגיד את זה. זה יגיע לכאן. לאחר שיהיו דיונים, יגיע לכאן. ושם, אמרתי לך גם קודם, אנחנו נאמר את הדברים, אתה תציג את הדברים או שתאמר אותם ונגיע להסכמות.

עושה רושם שאנחנו, יש לנו יכולת להגיע להסכמות גם עם משרד האוצר. תראה מה זה, שמונה חודשים הם דנו בנושא של הוראת שעה ולא הגיעו להסכמה והכניסו הוראת שעה בחוק. בשלושה ימים הגיעו להסכמות. אז אל תהיה מודאג. עוד לא אבדה תקוותנו – בחוק הלאום.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לך שאני ממש מוטרדת מהסיפור הזה של הסעיף שהם רוצים - - -

טוב, אז נחזור לזה. בואי נתקדם. בסדר. אני פחות היום.

אני רוצה להגיד ככה - - -

רגע, שנייה, שנייה, אני רק רוצה.

בסדר? יש עוד משהו לגבי? כן. חברת הכנסת אורית סטרוק, נחזור לזה. בואי נגמור רגע.

- - -

כן. נחזור לזה. בסדר. אל תהיי כל כך מוטרדת, אני כבר פחות. בסדר, לא משנה. תציגי - - -

- - -

לא, בסדר, אין בעיה. אם אני משתכנע כמוך, את יודעת, אני לא מוותר.
הלאה.

אז אנחנו חוזרים לסעיף 22ח. דילגנו, חזרנו - - -

לא, למה סעיף 22ח?

כי דיברנו, היינו כבר בסעיף 22ז. דיברנו על העניין של מקומות. קפצנו חזרה לסעיף 22ב כדי לדבר על חוות דעת המנהל. עכשיו אנחנו ממשיכים לסעיף 22ח – מינוי מנהל - - -

סעיף 22ט.

לא - - -

שבע, שבע - - -

לא. אנחנו הכנסנו פשוט בסעיף 22ח את העניין של הכשרות, הכשרות של האזיק.

איפה? איפה? זה?

- - - הכשר. כן.

איפה זה?

פשוט מיקמנו את זה. אז שוב, זה גם עניין - - -

אני הולך לפי הדף הזה. לכן - - -

אני יודעת. אני יודעת.

אז תגידי מה הסעיף.

בסעיף 22ח(ב), זה מיקום שככה חשבתי להכניס כרגע את העניין של ההכשר. הוסכם כאן, בוועדה, שאחת לשנה או בכל פעם שנעשה שינוי בטכנולוגיה שמשתמשים בה תהיה איזושהי בדיקה לגבי העמידה של האזיק בכללי ההלכה בכל הנוגע לשמירת שבת.

כן. שבת וחג.

דיברנו על שינוי מהותי.

מה?

דיברנו אז בישיבה הראשונה על שינוי מהותי - - -

יש הלכה. זה הנוסח החלופי.

- - - זו ההצעה שלנו בסעיף 4א.

סליחה.

רגע, הבדיקה היא שלכם, של השב"ס, של הרבנות של השב"ס.

אוקיי.

כן, אבל הייתה - - - להיכנס - - -

בסדר. לא, למה זה צריך להיות מהותי? מה אכפת לך שזה לא מהותי?

אנחנו מסכימים על העיקרון - - -

לא, השאלה הייתה אם זו תהיה בדיקה תקופתית או בדיקה שהיא תלוית שינויים טכנולוגיים.

אמרנו שיש שני דברים: יש בדיקה של אחת לשנה, שזה דבר מקובל בכל מקרה; ויש בדיקה שכאשר נעשה שינוי באיזוק, בנושא הטכני - - -

אני לא יודעת אם זה עקרוני אבל אנחנו הבנו בדיון הקודם אחרת. בהתחלה הוועדה הציעה אחת - - -

היה פה הרב של השב"ס.

נכון. ואז - - -

עכשיו, אני אומר לכם: אני לא רב ואני לא. אולי כן אבל זה לא קשור בכלל לעניין. על כל פנים, אין מצב כזה שבו, בכל תחום, לא רק בתחום של הכשר הלכתי, אלא בתחום של הכשר טכני, של הכשר אלקטרוני, של כל מה שנלווה לזה, אין דבר כזה שלא בודקים את העניין אחת לשנה. זה הדבר הרגיל. זה נאמר קודם, בישיבה הקודמת. מה שנאמר על ידי הרב, ואני חושב גם כן: אם נעשה שינוי באיזוק – במקום איזוק א' עושים איזוק ב'. זה לא מפריע לאף אחד. זה לא דורש משאבים. זה אותם עובדי שב"ס, שהם ברבנות של השב"ס, הם בודקים את זה.

אם יש התנגדות תגידו. אני אקבל התנגדות שהיא תהיה התנגדות הגיונית. אין דבר כזה שלא בודקים אחת לשנה או שלא בודקים בשעה שמחליפים את האיזוק. טכנית. עכשיו, אני לא מבקש להביא בד"ץ, אני יודע מה. אני מבקש להביא את הרבנות של השב"ס.

מה, מה הבעיה? אולי תשתפו אותי בהתייעצות.

אם אין שינוי בציוד וזה אותו ציוד - - -

אז בודקים אחת לשנה.

מה יש לבדוק? לא חל בו שום שינוי.

שום דבר. כלום. אתה נבדק אלקטרונית, אתה נבדק טכנית בציוד שלך? אחת לשנה בודקים? בא מישהו לבדוק?

לא.

אני אומר לך שכן. אתה אפילו לא שם לב לזה. לא בודקים את הציוד שלך אחת לשנה?

אולי שיינתן ההכשר - - -

כן. כן. הבדיקה אומרת אישור. הרבנות אומרת: כן, הכול בסדר.

שלא היה שינוי בטכנולוגיה הכוונה היא שיינתן אותו הכשר אחר כך.

כן. המילה הכשר היא - - -

לא, לא המילה הכשר. אני אסביר אולי פשוט מה - - -

לא הכשר. אישור שזה אומר - - -

כן.

הבדיקה עצמה, לפחות עד היום, באמת נעשתה דווקא על ידי מכון "צומת", לא על ידי רבנות השב"ס - - -

נכון.

כן, אבל הרב עמד מאחורי העניין.

בוודאי.

זהו.

בוודאי. השאלה היא רק, בניגוד לכשרות של מזון, למשל, שיש עניין לא בבדיקה אחת – שם - - - בדיקה כל הזמן, כי כל יום מגיע משלוח - - -

אנחנו מדברים פה על בדיקה טכנית אלקטרונית. כן.

נכון. השאלה היא, ככל שלא יהיה שום שינוי בציוד, השאלה היא האם גם אז מתחייב חידוש - - -

לא. הרב אומר שלא היה שום שינוי, וההכשר, שהיה כל הזמן, תקף. זה הכול.

בסדר - - -

- - -

אדוני, אין לנו בעיה עם הנוסח.

אין לנו בעיה.

מה?

אין לנו בעיה. אין לנו בעיה.

לכן אנחנו כותבים את זה. זה הכול.

הוא - - - לחלופין.

לא, לא, שיהיה גם בזה.

- - -

בואו נעשה סדר: אני לא עושה פה מחטף ואני לא הולך. הרי עוד מישהו עוד יכתוב את זה. יש עצירים, לצערנו הרב, שהם שומרי שבת. יש עצירים שהם שומרי מסורת, ואנחנו גם נמצאים במדינה יהודית בסופו של דבר. אני לא מסכים לחוק הלאום בגלל שאני חושב שזה חוק יסוד שיוצר בעיה. אבל בעיקרון, המדינה יהודית. צריך שבן אדם שמבקש את האיזוק האלקטרוני, והוא לא יבקש אותו אם לא יגידו לו: האיזוק הזה נבדק אחת לשנה. יש פה את הרב שעובר על זה, שזה התחום שלו. אם יש בעיה הוא קורא למכון "צומת". אם אין בעיה הוא אומר: את מה שאושר כל הזמן – תקף. אם משנים לחלוטין את העניין הזה שמשנים את האיזוק האלקטרוני אז אנחנו יוצרים את כל התהליך מחדש. תהיה שקט ורגוע. כמו שהוא אומר לי גם בהוראת השעה. אני שאלתי את הרב ויזנר לפני שהתחילה הישיבה הראשונה. הוא אומר: אין לך מה להיות מודאג. אדם שומר שבת או שומר מסורת, אין לו בעיה עם האיזוק האלקטרוני.

זה צריך שהעציר יוכל לשמוע. כדי שהוא יוכל לשמוע אנחנו צריכים להכניס את זה בחוק. זה לא דבר שהוא מצריך משאבים. אם הוא מצריך משאבים, זאת אומרת צריך לעשות שינויים, אז מצריך משאבים בגלל שהאיזוק הוא לא טוב מבחינת שמירת השבת. זה הכול.

הלאה.

אתה סומך על מכון "צומת"?

יש דברים שאני סומך על מכון "צומת". מה השאלה. - - -. בנושא הזה אין פה הרבה חוכמות. או שהאיזוק האלקטרוני מתחיל לעבוד בשבת בגלל שאתה זז או שלא. יש לזה פתרונות והפתרונות ישימים.

אוקיי. סעיף 22ט, דיברנו על זה כבר, הנושא של כשירות להיות שופט שלום, של ממונה - - -

הממונה – אתם מסכימים לזה?

כן.

הם הסכימו.

בוודאי.

לאור ההערה שלך לגבי הזה - - -

תקן.

אבל שוב, כן, כי אני רק רוצה להסביר שהמחשבה הראשונה הייתה, שב"ס עובד, יעבוד פה בפריסה מחוזית, והכוונה הייתה שיעשו את זה במחוזות. לאור ההערה שלך אז אנחנו חיים בשלום עם העניין.

טוב. הלאה.

אפשר הערה, אדוני?

בבקשה.

שמוליק יקותיאל, מהתקציבים של המשרד לביטחון פנים.

אנחנו מסוכמים מול משרד האוצר. הרי השב"ס קיבל תוספת תקנים. התקן של הממונה הוא מעבר לזה.

בסדר. מאה אחוז. הלאה.

אותו סעיף, 22ט, אנחנו ב-(ג), לגבי מספר הימים שעצור יכול לשהות במעצר לפני שהוא מובא לפני שופט, והסיכום היה שזה יהיה שלושה ימים, - -

לא חמישה.

- - ולא חמישה כמו שנכתב.

לא כולל שבתות וחגים. עורך הדין יואל הדר.

לא.

שלושה ימים.

שלושה ימים, לא כולל שבתות וחגים.

בדיוק. וההבהרה על שבתות וחגים נמצאת - - -

אולי עדיף שלושה ימי עבודה.

אפשר, אדוני, כדי לעשות יותר בהירות, כמו מקודם, שלושה ימי עבודה?

לא.

לא.

לא, לא, לא, לא, לא.

כן.

לא, לא, לא, לא שלושה - - -

הבנתי - - -

ואז זה יהיה גם לא כולל שישי.

כתוב לך בסוף, הסיכום היה ששבתות וחגים לא יובאו אלא - - -

שלושה ימים לא כולל שבתות וחגים.

הבנתי, הבנתי. אתה למדת בישיבה? לא, אם למדת בישיבה אני מבין עכשיו את כל מה שאתה עושה. אתה פשוט הולך להרוויח יום עכשיו במילה הזאת של שלושה ימי עבודה. נכון?

כן ולא. למה כן ולא? לא, זה לא למדתי בישיבה אם כן ולא. לא למדתי בישיבה כמוך, אדוני. אני אומר: זה רק יכול לגבש. כי מראשון עד חמישי אין שום שינוי.

אני עומד במילתי: שלושה ימים במקום חמישה, לא כולל שבתות וחגים, שזה מוסיף את הזמן של שבתות וחגים. ובקטין חצי מהזמן, לא כולל שבתות וחגים.

36 שעות.

36 שעות.

אז בשביל - - -

עזוב, אל תסבך את זה.

אבל זה הסיכום.

אם אתה מתחיל להגיד לי ימי עבודה וזה, אני צריך לצאת החוצה ולהפעיל מחשב ולהתחיל זה. אני הרי לא למדתי ליבה אז אני לא יודע כמה אתה - - -

ליבה – בישיבות של הוועדה פה למדנו שגם יום ראשון זה יום עבודה של הכנסת. לא ידענו עד עכשיו.

זאת ועדה משותפת. ועדת חוקה, חוק ומשפט עובדת, וועדת המדע והטכנולוגיה עובדת ועוד ועדות עובדות שאנחנו משתתפים בהן. אז אנחנו, במקום לנסוע לסיורים או לכל מיני מקומות החלטנו לסיים את החוק. בגלל שאני התחייבתי לעצמי ולשר שהחוק הזה יעבור מהר - - -

אנחנו מודים לאדוני.

הממשלה מברכת על כך

באמת, אנחנו מברכים על כך.

סליחה, אדוני היושב ראש, אנחנו מבקשים שייקבע שלושה ימי עבודה בפירוש כדי שיום שישי לא ייחשב.

לא קיבלתם.

זה לא היה הסיכום.

המקור דיבר על חמישה ימים - - -

לא, בסדר – לא קיבלתם. העלית את זה – לא קיבלתם.

מסוכם.

שלושה ימים לא כולל שבתות וחגים.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם, אני אבקש פה מהנהלת בתי המשפט: היות והעלתה היועצת המשפטית של הוועדה לגבי קטין שזה 36 שעות, היא אמרה שזה לפעמים יכול להיות חמישה וחצי ימים, ויכול להיות ביומיים של ראש השנה ושבת. זה מתפרס על פני זמן רב.

עכשיו, אני רוצה להגיד לכם שאני דיברתי גם עם מנהל בתי המשפט, גם השופט, נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס מעורב בזה; דיברתי גם עם נציב השב"ס וגם עם אנשי השב"ס לגבי העניין. אני מבקש, אם את יכולה, בבקשה, להצהיר הצהרה לפרוטוקול. תגידי את שמך ותפקידך.

אז אני עורכת הדין שירי לנג מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. אז באמת, על מנת להפחית את חילול השבת והחג, הנהלת בתי המשפט מסכימה לנייד שופטים כאשר יש רצף של ראש השנה ושבת שעולה על 72 שעות. מסכימה לנייד אותם למתקני הכליאה ובלבד שמתקיימים שני תנאים: התנאי הראשון הוא שאנחנו מדברים על אולם שיהיה במתקן הכליאה שהוא אולם משפט שעונה על כל הדרישות של אולם משפט, שהוא נגיש לציבור ומתקיים בו הכלל של פומביות הדיון. והדבר השני שזה יהיה מתקן כליאה אחד בכל מחוז על מנת - - -

בששת המחוזות.

כן, בכל ששת המחוזות. לגבי אילת, נצטרך להחריג את אילת מההסדר, אני מניחה, בגלל המרחק שלה, כך שעצורים שנעצרו באילת הדיון בעניינם יתקיים בבית המשפט באילת. זו ההסכמה.

קודם כל, אני מודה לך על ההצהרה החשובה הזאת שהיא מבחינתי גם פותרת ייסורי מצפון שיש לי מאז שאושר החוק של המעצרים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לפני הרבה מאוד שנים.

נאמר פה התנאי של פומביות הדיון. המשמעות היא, אם אני מבין, זאת אומרת שאזרחים, לא עורכי הדין, לא באי כוחם, יוכלו להיכנס למתקן.

נכון.

שירות בתי הסוהר, יש שישה בצפון, יש בתי מעצר. אני לא רואה, זאת אומרת, צריך להשקיע משאבים. כרגע, כיום, לקיים דיון שיהיה פומבי, להכניס אזרחים לבתי המעצר, ככל שאני רואה, למעט אחד בדרום, זה בעייתי. אני כבר אומר את זה לכם.

יש גם במרכז - - -

אם החלופה היא לעשות אולמות דיונים שהם לא בתוך בתי המעצר אז מה הועילו חכמים? כי אנחנו נצטרך לנייד אותם.

לצורך העניין, בית המעצר אבו כביר בתל אביב, אין שם, כדי להכניס לשם אזרחים לאולם, לתוך בית המעצר – בעייתי, נראה לי, כרגע. להוציא אותם החוצה כדי לקיים את הדיון – אז זה שוב, זה - - -

טוב. תשמע, אני רוצה להגיד לך: אני גם דיברתי עם נציב השב"ס והוא אמר גם שהוא יקיים עבודת מטה אצלו. אני מניח שהוא עשה את זה. בפניכם עומדות שתי ברירות: כל הזמן טענו, אני דיברתי עם השב"ס הרבה מאוד קדנציות, טענתם שהנהלת בתי המשפט לא מסכימה – היא לא תשלח שופטים ולא. בסדר. ואז מה שנאלצתם לעשות זה לקחת סוהרים שחלקם שומרי מסורת, כפי שאתה בוודאי יודע, אבל זה לא משנה; גם להעביר את כולם במסות – מכיוון שאנחנו מדברים על שלושה ימים, שזה באמת קורה אחת לכמה שנים – אבל להעביר במסות לבתי משפט עם חילולי שבת וחילולי חג וכל מה שנלווה לעניין הזה; עם הוצאות בלתי רגילות, מכיוון שצריך להביא את כל המשמר וצריך להביא את כל אלה שלוקחים את העצורים האלה. לפעמים יש עצורים שהם עצורים מסוכנים, והסיפור הוא סיפור קשה מאוד. לכן, זה טרדה בלתי רגילה. ההיערכות לזה היא ענקית. אני יודע. בגלל הנושא הזה אני גם למדתי את העניין. כל הטענה הייתה בתי המשפט. בסדר.
הנושא של בית המשפט, ייאמר לשבחו של נשיא בית המשפט העליון ושל מנהל בתי המשפט שהם הודיעו שהם מסכימים. עכשיו בידיכם האפשרות הטכנית. צריך להידבר איתם, מה נקרא בדיוק אולם משפט; למה מתכוונים באחת, נניח, לחמש או ארבע שנים או. זה יכול לקרות שנה אחרי שנה כמו שקרה עכשיו אבל זה דבר נדיר לחלוטין. אנחנו מדברים, נדמה לי, על שלושה ימים בעוד חמש שנים. אם השב"ס לא יכול להגיע להסכמה עם הנהלת בתי המשפט מהו אולם משפט ראוי באבו כביר וכתוצאה מזה יתחילו לנייד בתוך תל אביב שם את כל מה שנלווה לעניין, אני חושב שזאת תהיה תעודת עניות לשב"ס.

אני לא אמרתי שלא, רק אמרתי את עניין - - -

אני גם לא אמרתי שיש לכם תעודת עניות. אמרתי שאם בסוף יתברר, חס וחלילה, שהשופטים הם בסדר ואתם לא בסדר אז אני צריך לשנות את כל הנאומים שלי. לא, רגע, אני חוזר.
הנהלת בתי המשפט הסכימה. זה מוריד למשרד האוצר הוצאות תקציביות. זה מוריד לכם הוצאות תקציביות. זה מוריד לכם את הנושא של שבת וחג, את הדברים שהעיקו מאוד גם עליכם. ואתם חיפשתם פתרונות ואמרתם לי, עוד לפני שאתה נשאת בתפקיד: אתה חבר כנסת, תשנה את החוק. תכריח את בתי המשפט. ככה אמרו לי. בא בית המשפט מרצונו והוא אומר: אני עושה את זה. אני אבקש משופטים, יכול להיות אפילו שופטים שאינם יהודים. שאפילו זה יכול לרדת. אני אומר את זה לפרוטוקול אבל אני לא מחייב אף אחד מה לעשות. אתה יודע, לפעמים עם רצון טוב אפשר לפתור בעיות באופן מושלם. עכשיו זה בידיים שלכם. אתם אמרתם שאתם תעשו כל מאמץ על מנת לפתור את הבעיה הזאת. אמר לי את זה גם נציב השב"ס. ואני מבקש שתגיד לפרוטוקול שאתם הולכים לעשות כל מאמץ, בתיאום עם הנהלת בתי המשפט, כדי לעשות את זה.

אגב, אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, זאת אומרת, אם אתה זוכר את זה, אני זוכרת את זה יותר מדי טוב, שבהתנתקות פתחו בתי משפט בתוך בתי הכלא. פתאום לא הייתה שום בעיה - - -

ולא רק, אלא גם ב"צוק איתן" פתחו.

נכון.

שם זו לא הייתה דוגמה מוצלחת אבל פתחו.

כן, אבל לא קוימה פומביות הדיון.

להערת יושב ראש הוועדה: השב"ס יעשה כאמור את המאמצים כדי שאכן הפתרון, אותו פתרון של פעם אחת לכמה שנים יתקיימו דיונים שלא בבתי המשפט אלא בתוך בתי המעצר.

אבל להערתה של חברת הכנסת אורית סטרוק: אותם בתי משפט נוצרו מחוץ לבתי הכלא. בהתנתקות.

בתוך מתחמי בתי הכלא.

מתחם רמלה מחוץ - - -

בסדר.

זה היה בתוך המתחם.

הערתה של חברת הכנסת אורית סטרוק נרשמה, תשובתך נרשמה. לא רלוונטי עכשיו לענייננו. עכשיו לענייננו, פנינו לעתיד. אנחנו מבקשים שהעניין הזה יוסדר על ידי השב"ס. הנושא התקציבי, כדי להכשיר את זה ומה צריך להכשיר, הם עומדים מולם. גם הם יבינו שכאשר מדובר על מקרה שהוא מקרה די נדיר באופן יחסי, הוא לא מעשים שבכל יום, אז יוכלו לעגל פינות. אני כך מעריך.

- - - פומביות בחוק, זה לא - - -

אין ויכוח.

מה? מה?

אין ויכוח.

אין ויכוח שמה?

אנחנו נעשה את המאמץ. הצעתנו המקורית שתמומש.

בסדר. הצעתנו המקורית הכוונה שיהיה מקום שבו שופט יוכל להגיע בכל אחד מששת המחוזות כדי למנוע את ההסעה והשמירה וההעברה של אנשים בעיצומו של חג או בעיצומה של שבת.

זה האינטרס שלנו, שבכל מקום שיש שם עצורי - - -

בסדר. מי רושם פרוטוקול?

אני.

אינטרס שלנו הוא אמר.

הלאה. תודה רבה. הלאה.

טוב. סעיף 22ט(ד), פה אנחנו חוזרים, הייתה כאן איזושהי הסכמה בוועדה להפוך את רשות הערעור, להפוך אותה ולהפוך אותה לזכות, וכרגע אנחנו חוזרים בעצם, משאירים את זה - - -

כן, אני הסכמתי לערעור ברשות, גם שכנעו אותי בעניין הזה. אבל ערעור ברשות מכיוון שבלאו הכי זה נמצא בתהליך ארוך ואני הסכמתי לזה.

הלאה. סעיף 22י.

<(היו"ר דוד רותם)>

סעיף 22י. אנחנו, בהתאם לחוות דעת שגם אני הגשתי קבענו כאן, בוועדה, שהתנאים כאן לדרוש מכל אדם למסור תעודת זהות או למסור ידיעה או מסמך היו מקלים מדי על סוהר או המנהל לצורך בירור הפרה, ולכן הוספנו כאן איזשהם מגבלות כדי שיהיה ברור שאנחנו דורשים, אנחנו נותנים כאן סמכות לדרוש מכל אדם שעשויה להיות לו נגיעה לעניין: למסור לו את שמו ומענו, להציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת. וכנ"ל לגבי מסירת ידיעה או מסמך העשויים לכלול מידע בנוגע לעמידה בתנאי תכנית הפיקוח או להפרתם.

אני חושבת שיצרנו איזשהו איזון כדי שיהיה ברור שאין כאן סמכויות מרחיקות לכת למנהל או לסוהר שממלא את מקומו.

טוב. כן, יש לכם עם זה בעיה?

לא.

לא.

הנוסח, אמנם עוד לפני התיקון הוא הנוסח המינימלי שניתן גם לפקחים לפי החוק למניעת עישון וברכבת הקלה. אבל מכיוון שממילא זאת המטרה אין לנו בעיה עם ההבהרה הזאת.

טוב.

כן. אוקיי. עכשיו, סעיף 22יב – ביצוע ותקנות. התקנות יובאו כאן לאישור ועדת הכנסת המשותפת. הוספנו את זה. כנ"ל לגבי הדיווח לכנסת מידי שנה במהלך תקופה של שלושה שנים.

רק בסעיף 22יג(1) צריך להבהיר שזה פרסום צו ולא צווים, כיוון - - - צו אחד.

פרסום צו לפי סעיף 22ז. נכון, זה יהיה רק המכסות.

רגע, לא הבנתי את סעיף 22יג(1) שהכפפת את זה לאישור של הוועדה. אז מה יש לי לפרסם, להודיע לכם על פרסום צו?

זה נכון.

נכון.

כן. אנחנו רוצים לדעת אם השר הגביל מקומות - - -

לא, אבל באישור שלכם. אם אתם לא רוצים את האישור שלכם זה בסדר.

לא, מה שהם אומרים, אנחנו ממילא, הצו הזה מובא אלינו ממילא, לכן אין צורך לעדכן אותנו בפרסום צו כזה כי הצו יגיע ממילא לוועדה המשותפת – צו על מסירה.

אבל אם אתם מעדיפים פרסום ולא באישור של הוועדה זה גם אפשרי.

לא, לא, אתה צודק. אתה צודק.

לא, זה גם אפשרי.

לא, זה יהיה באישור הוועדה.

לא, לא, לא. ההחלטה הייתה שזה מגיע לוועדה. לכן, באמת פסקה (1) לא רלוונטית.

זה רק צו של מכסת מפוקחים.

כן.

נשארנו רק עם הצו הזה.

כן. הצו כרגע הוא רק לגבי מכסות.

אוקיי.

מכסות ואפשרות של חלוקה למחוזות. זה עדיין איתנו שם - - -

בהמשך יש לנו את התיקון של סעיפים 60, 61, 62. זה התיקון המותאם לעובדה שתהיה הגבלה של שנה וחצי על מעצר בפיקוח אלקטרוני, ו-60 ימים לתחילת משפט.

טוב.

וכל מה שנובע מזה.

זה אומר שהתובעים המשטרתיים יצטרכו להגיש כתב אישום מהר.

מוגש. מעצר עד תום ההליכים - - - מוגש.

כתב אישום יוגש בכל מקרה כי זה מעצר עד תום ההליכים, אבל המשפט יצטרך להתחיל בתוך חודשיים לכל היותר ולהסתיים תוך שנה וחצי.

טוב.

שוב, חוות דעתי הייתה שנה אבל לצערי דעתי לא התקבלה.

זה מה שרצה היושב ראש.

כן.

אוקיי. הסעיפים בהמשך שהוספנו הם באמת סעיפים טכניים של תחולת החוק. אנחנו בעצם משאירים בתוקף את הוראת השעה שחלה כרגע עד כניסתו של החוק. וכניסתו של החוק – שישה חודשים מיום פרסומו. עד אז בעצם תחול הוראת השעה ויחולו אותן מכסות שקבועות כרגע.

אנחנו, למיטב הבנתי, מורידים את סעיף התקצוב לאור סעיף ה'.
<(היו"ר משה גפני)>

כן. כן.

וזהו, בעצם. זה מביא אותנו - - -

סיימנו את הכול, מה שהעלית?

כן.

בסדר.

חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה, לגבי המקום.

אני רוצה להגיד שאני מרגישה שזה סוג של טריק שהוא כבר יותר גרוע ממה שהיה בהתחלה. כי לפי מה שהיה צריך להיות בהתחלה, שסוגיית המקום הייתה צריכה להיכנס שם, בסעיף 22ז, אז לפחות זה היה צריך להיות באישור של ועדת הכנסת המשותפת. זאת אומרת, לא כל איזה קצין משטרה שהיה מחליט שמקום מסוים זה מסוכן, היה יכול להחריג מקום. היה צריך עוד פיקוח על ההחלטה הזאת שלו. פה הפיקוח הוא פיקוח מינהלי – איזה? מה תפקח? יטענו שהקצין הזה אומר שזה מסוכן וזה לא מסוכן. זה מסוכן. אי אפשר לערער על הקביעה שלא שזה מסוכן, אבל שבגלל שזה מסוכן זה לא מגיע לאותו עציר או אסיר – זאת השאלה. - - - אין פיקוח - - -

טוב. אני אגיד לך: לגבי הניסוח הראשון אני לא מסכים בשום אופן. אני אגיד לך מה יכול לקרות בניסוח הראשון. בניסוח הראשון יבואו לכאן ויגידו – אני בכוונה אומר עיסאוויה, אבל יכולים להגיד גם שכונות בלוד – יבואו לכאן, לכנסת, ויקבלו - - -

או, למשל, במאה שערים, דרך אגב.

זה נכון, מאה שערים.

הם יגידו: במאה שערים, לא יודעת, שורפים פחי אשפה, זורקים טיטולים.

רגע, עזבי את מאה שערים. זה לא מעניין אותי. דינה של מאה שערים כדינה של קריית ארבע וכדינה של כל שכונה אחרת במדינת ישראל. אנחנו צריכים שלא יהיה את.

יבואו לכנסת בשעה שיש מהומות באיזשהו מקום בארץ, יבואו לכאן ויגידו: אנחנו מבקשים שתאשרו את המקום הזה, ששם לא יהיה איזוק אלקטרוני – יהיה להם כאן רוב. אנחנו עכשיו מדברים בטון שקט ובסדר. ברגע שאת מכניסה את העניין של המקומות גם בית המשפט יידרש לעניין, והוא אמר: הכנסת לקחה בחשבון שיש בעיה של מקומות. אנחנו מודים בעובדה הזאת.

אבל זה מה שאתה עושה - - - גם עכשיו.

רגע, רגע, רגע, רגע, נלך לפי הסדר.

לכן, לחזור להצעה המקורית אני לא מסכים. אני חושב שזה דבר רע. גם לך אסור להסכים.

אני גם לא רוצה לחזור - - -. אני רק חושבת שהוא פה משחיל לנו - - -

רגע, רגע. משחיל – משחיל. בסדר, מה לעשות. להתמודד עם עורך הדין יואל הדר זה לא דבר פשוט. אני לא אמרתי. משחיל? צריך להיות ערניים.

אני לא משחיל שום דבר. ביקשתי למצוא פתרון - - -

כן, כן. כן. דווקא מה שעורך הדין יואל הדר ביקש, אני רוצה להגיד לך, עורך הדין יואל הדר ביקש לא להצביע היום בגלל שהוא אומר שאני השחלתי לו. עכשיו, שני הדברים לא נכונים. אני רוצה להצביע, אני רוצה לסיים את זה. אני חושב שזה חוק חשוב. אנחנו מנסים ביחד. באמת, אני אומר לך, תאמיני לי. איך אמרה חברת הכנסת זהבה גלאון: הרבה דברים אפשר להגיד על גפני. אי אפשר להגיד עליו שהוא תמים. זאת אומרת, הוא לא מנסה לבוא, הוא מנסה למצוא פתרון. הוא יודע את הלחצים שיש גם מהשב"ס. אגב, גם מהשר. אני אראה לך את ההודעות שקיבלתי, אצלי במשרד. ביום חמישי קיבלתי הודעה: השר מבקש לא להצביע. אנחנו הולכים פה לנסות לרבע את המעגל באופן כזה שלא ניפול - - -

אם השר ביקש לא להצביע אז באמת לא צריך להצביע.

לא, אבל סיכמתי איתו שכן.

אחרי זה שוחחתי עם חבר הכנסת משה גפני, אחרי זה - - -

כן, כן, סיכמנו שכן. שאם נגיע להסכמה נצביע.

נכון. זה מה - - -

בסדר. לא, אני אמרתי לשר שלא נצביע. אמרתי לו מלכתחילה שלא נצביע בלי הסכמה. לא יהיה מצב כזה שבו. המשרד לביטחון פנים צריך ליישם את החוק הזה. אנחנו נעשה את זה בלי הסכמה – אין לזה שום תועלת, ואני באמת - - -

חברת הכנסת אורית סטרוק, אם את חושבת שקצין משטרה, שהוא קובע להרבה דברים: ביטחון הציבור, הסדר והרכוש. למשל: הפגנות, גם כן. יש סמכויות גם לגבי זה לא לאפשר הפגנה בזמן מסוים במקום מסוים – גם זו סמכות של קצין משטרה. אני מדבר על הפגנה שהיא משהו, חופש הביטוי. פה אנחנו מדברים לא על חופש הביטוי אלא על מאוזק ספציפי, שלא אומרים שלא יקבל איזוק, רק לא יקבל במקום מסוים בזמן מסוים, שזה הרבה פחות חמור לטעמי מהעניין שיש את הסמכות של קצין משטרה.

אם את חושבת שפעלנו שלא כשורה ברצף אז זה יבוא לדיון בכנסת ואנחנו נצטרך לעשות תיקון או הכנסת תדרוש מאיתנו לעשות תיקון לגבי הנושא הזה. - - - שלוש שנים יש לנו בחינה. יש לנו - - -

אני רוצה להתרחק מכמה דברים: אני רוצה להתרחק מהמילה מקום, אני רוצה להתרחק מהעניין של סדר ציבורי. מבחינתי היה הטוב ביותר אם היה כתוב, בלי לכתוב שום דבר, שיש סמכות בגלל סיבות שונות או בגלל כל מיני סיבות, אפילו בלי שיהיה כתוב את הנושא של הנפש והרכוש היה הכי טוב.
אני מציע ככה: אני מציע - - -

אם זה היה כתוב כחריג שבחריג.

לא, אי אפשר. מה זה "חריג שבחריג"? אם אני הייתי במקומם לא הייתי מסכים.

שבמקרים מיוחדים, במקרים מיוחדים - -

אפשר לכתוב את זה - - -

- - תוגש חוות דעת של קצין משטרה.

טוב.

כן, כן. כן. כן.

במקום הזה, באופן ספציפי, בזמן הזה, זה בלתי אפשרי.

כן. אז אפשר לכתוב את זה.

כאילו כשזה מוצג כחריג ולא ככלל – זה אפשר.

בסדר.

אפשר לכתוב את זה כסעיף נפרד.

זה חריג - - -

אנחנו רואים בזה חריג, לא - - -

בסדר.

חברת הכנסת אורית סטרוק, אפשר לכתוב את זה כסעיף נפרד.

אז כאילו, - - - כתוב כדבר מאוד חריג ולא עם כלל. כי אני אומרת שוב, אני רוצה שזה יהיה על השולחן – זו לא רק שאלה של הפרות סדר: אם אנחנו מגיעים לשאלה שאם יש סכנת חיים להגיע למקום מסוים, כל יום יכול להגיד נציג המשטרה בגלל שבא לו או בגלל שהוא חושב ככה; ואגב, אני כן חושבת, עורך הדין יואל הדר, שהרבה פעמים קציני המשטרה שלכם נותנים חוות דעת שהן מגמתיות.

שהן מה?

מגמתיות.

לא, מותר להם.

כן, אני ככה חושבת.

אני חושב שהם צודקים כשהם - - -

אני רוצה רק את העקרונות שסיכמנו לגבי הסעיף הזה - - -

רק לגבי הזמנים, אני רוצה לגבי הזמנים. אתם מדברים על נסיבות של אירוע מסוים. אבל, למשל, לא לשים ליד גן ילדים מישהו מסוים זה קבוע, זה לא איזשהו דבר זמני - - -

בסדר. ברור. ברור. אנחנו מדברים - - -

אבל זה משהו שהוא כרגע - - -

בטח, זה במקום הפיקוח. אני לא מבינה מה - - -

אנחנו מדברים על מקום. על הדברים האחרים אנחנו לא מדברים.

טוב.

כן, כן, עורכת הדין נירה לאמעי-רכלבסקי.

אנחנו בעצם יוצרים כאן סעיף נפרד שאומר שבנסיבות מיוחדות, כאשר המנהל סבר שיש קושי מיוחד במימוש תכנית פיקוח מוצעת ספציפית בשל התקיימותם באותה עת של נסיבות מיוחדות, וכאן צריך להחליט שבעטיין עלולה להיות פגיעה בביטחון נפש או רכוש, - -

אפילו מיותר או. כן.

- - אז הוא יפנה לקבלת חוות דעת קצין משטרה בכיר, ואותה חוות דעת תיכלל, תובא יחד עם אותה - - -

המילה חריגה כתובה?

צריך להיות נסיבות חריגות, מיוחדות.

כן. נסיבות מיוחדות, קושי מיוחד. כן. זה סעיף נפרד.

באופן חריג. טוב.

זה לא סעיף שמפרט מה יש בחוות דעת המנהל, אלא רק כשהוא סובר שיש דבר כזה הוא פונה לקבלת חוות דעת קצין משטרה בכיר, וקצין משטרה בכיר ייתן את חוות דעתו, וזה יובא בפני השופט במקרים המיוחדים, ואז השופט יקבל את חוות הדעת הרגילה לגבי המקום וכולי - - -

לא, אבל אמרנו שזה יהיה תנאי.

לא, זאת לא הייתה הצעתנו שזה יובא בפני השופט.

זה אמור להיות תנאי להחלטה.

בסדר, אנחנו לא. רגע, זה לא הובא לפני שופט. אז מה - - -?

מה תנאי? זה בא - - -

כמו שהמנהל - - -

זה לא מובא בפני שופט כמו חוות הדעת של המנהל. אנחנו אמרנו שחוות הדעת הזו של קצין המשטרה, בחריג, במקרים החריגים האלה, כפי שהוזכר כאן, היא תקבע בעניין הזה.

- - - "היא תקבע"?

מה זאת אומרת? זה שולל את שיקול הדעת של השופט?

אתה לוקח לשופט את שיקול הדעת? לא הבנתי.

כן, מה.

השופט רואה את הכול, את כל המכלול, כולל את חוות הדעת, - - - שיקול דעת. מה קרה?

גם כשהמנהל קובע שאי אפשר להתקין בגלל סיבות טכניות, אבל - - -

אבל הוא כותב את זה לשופט.

נכון.

אבל הוא כותב את זה לשופט. השופט - - -

- - -

בסופו של דבר, ההחלטה - - -

השופט מקבל בחוק הזה הוראה להסתכל על דיווח מהמנהל, ולראות שהדיווח אומר: עומד במכסה, המקום מתאים, טכנולוגית מתאים. ואז יש סעיף שיגיד אם במקרה הזה חל לפי, כמו סעיף ד', חלות נסיבות מיוחדות, שיש לנו לגביהן חוות דעת קצין משטרה בכיר, והשופט יצטרך להתמודד האם הוא נותן החלטה נגד חוות דעת של קצין משטרה בכיר.

בדיוק. זה הכי פשוט.

אולי, יש לי איזושהי הצעה שאני מעלה אותה עכשיו, לא בדקתי אותה מול חבריי. אבל אולי במקרה כזה אפשר להציע שאם הוגשה חוות דעת כזאת לבית המשפט, אחת לפרק זמן מסוים תיבחן שוב ההיתכנות של פיקוח אלקטרוני ואז זה נותן לנו איזושהי בקרה על האם השתנו הנסיבות, האם - - -

זה רעיון טוב – להוסיף - - -

ואפשר עוד להוסיף - - -

אבל עדיין, שוללים את שיקול הדעת של בית המשפט פה?

לא, לא. אני אומרת - - -

קצין משטרה ימנע מבית המשפט לקבל - - -?

מה? מה?

- - - שזה בכל מקרה בא לפני בית המשפט.

קודם כל, שהכול בא לפני השופט, כולל חוות הדעת החריגה הזאת שמתייחסת לנסיבות חריגות. הוא מחליט, מה שזה. אבל זה צריך להיות כתוב כדבר חריג.

אתה צריך להבין שהשופט צריך להתמודד עם זה שהוא הולך לתת מקום פיקוח בניגוד לחוות דעת של קצין משטרה בכיר. זה נראה לי די - - -. אפשר להוסיף את זה, שאם השופט בחר לקבוע בניגוד לחוות דעתו של קצין משטרה, ינמק - - -

השופט יישא באחריות לתוצאות.

לא. ינמק את החלטתו - - -

הוא מנמק כל החלטה. השופט מנמק כל החלטה. אין החלטה שהוא לא מנמק. צריך לכתוב את זה.

או ירשום טעמים מיוחדים.

מטעמים מיוחדים.

- - - לא נראה לי - - -

מטעמים מיוחדים שיירשמו אם הוא מחליט לסטות מחוות הדעת של קצין המשטרה.

בסדר.

גם של המנהל וגם. אולי הוא - - -

בסדר.

גם המנהל - - -

שניהם.

כן. בסדר.

בסדר. בסדר.

גברתי, חברת הכנסת - - -

זה אפשר. זה מקובל.

בסדר. יופי.
אנחנו צריכים להצביע על כל סעיף בנפרד או שאפשר להצביע על הכול יחד?

אפשר להצביע על הכול יחד.

טוב. רבותיי, הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו אפשרנו שינויי נוסח.

בנוסח שמופיע כעת על שולחן הוועדה.

כן, כן. כן. בנוסח שמופיע כאן על שולחן הוועדה.

אדוני, אם אפשר?

מה?

סליחה, אני נורא לא רוצה לקטוע את ה"שוונג". אנחנו גם נורא שמחים על סיום החוק. אני מבקשת לחזור ולהבהיר שהנושא של חוק העונשין ייכנס רק במידה והיא תשוכנע - - - שאין בו צורך.

זה נושא ניסוח, אני לא חוזר אליו. אני אמרתי, אם יש את זה במקומות אחרים יהיה את זה גם פה; אם אין את זה במקומות אחרים, כמו שטענת, לא יהיה את זה פה. הוויכוח הוא ניסוחי.

הוויכוח יהיה האם כל המקומות האחרים דומים או לא דומים לזה.

הוויכוח הוא ניסוחי. אם יהיה שינוי מהותי – טוב, אני לא רוצה להגיד את זה אפילו. זה שינוי נוסחי. בשינויי נוסח אפשר להגיע להסכמות. הלשכות המשפטיות, אפשר להגיע עם היועצת המשפטית, אפשר להגיע להסכמות בעניין הזה. אנחנו, כל מה שדיברנו בישיבה היום ומה שדיברנו בישיבות הקודמות, לשנות מהנוסח הממשלתי – מופיע בחוק. אני מצרף לעניין הזה, בתוך הפרוטוקול, לא בחוק, אבל בתוך הפרוטוקול את מה שאמרה עורכת הדין שירי לנג בנושא של שני ימים ראש השנה ושבת, ומה שאמר תת גונדר שמעון בר גור.
מה התפקיד שלך?

ראש חטיבת הכליאה.

ראש חטיבת הכליאה.
אני מברך על ההודעות האלה. אני מקווה שהן אכן יתממשו לקראת הזה, כמה שיותר מהר, על מנת שלא נעמוד, ואני רואה בזה תיקון גדול.

מי בעד הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית על כל השינויים? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה
בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014, להצבעה בקריאה שנייה וקריאה שלישית נתקבלה.

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. תעשו את העבודה על שינויי הנוסח מה שיותר מהר, שנוכל להביא את זה למליאת הכנסת. עד שאתם לא מסיימים את הניסוח אז זה מקשה, אין לי אפשרות להביא את זה למליאת הכנסת. תסיימו את זה כמה שיותר מהר.

תודה רבה. אני מודה לך, היועצת המשפטית. אני מודה לכולם. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:41.>