PAGE
3
ועדת הכספים
17/11/2014
רהכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 449>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ה (17 בנובמבר 2014), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 17/11/2014
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2015, התשע"ה-2014
פרוטוקול
סדר-היום
<חוק תקציב המדינה לשנת הכספים 2015>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
באסל גטאס
זהבה גלאון
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
דב ליפמן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
שמעון סולומון
חמד עמאר
אלעזר שטרן
סתיו שפיר
איילת שקד
ישראל אייכלר
קארין אלהרר
יעקב אשר
אילן גילאון
רונן הופמן
ניצן הורוביץ
עליזה לביא
מיקי לוי
אברהם מיכאלי
חנא סוייד
חמד עמאר
מיכל רוזין
פנינה תמנו-שטה
מוזמנים
¶
>
שר האוצר יאיר לפיד
אמיר לוי - הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יעל מבורך - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יואל נוה - הכלכלן הראשי, משרד האוצר
משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר
נטע דורפמן רביב - משנה ליועמ"ש, משרד האוצר
יוסי שטיינברג - אדריכל ראשי, משרד הבינוי
דוד גולדברג - נשיא, לשכת רו"הח בישראל
עדי גרינבאום - יועמ"ש, לשכת רו"הח בישראל
נסים עוג'ר - עו"ד, אגוד הארגונים החברתיים בכנסת ישראל
ענת אלון - עו"ד, לוביסטית, יועצת קשרי ממשל, להב, לשכת העצמאים והעסקים הקטנים
צליל ברקו - לוביסטית, פוליסי, לשכת רו"ח
יעל גויסקי - עו"ד, לוביסטית, יועצת קשרי ממשל, להב, לשכת העצמאים והעסקים הקטנים
ארז גילהר - לוביסט, פוליסי, הארגונים העסקיים
צבי לביא - ynet
עמי צדיק - ממ"מ, כנסת ישראל
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב או התחלת צהריים טובים, אנחנו ממשיכים את ישיבת ועדת הכספים, ולמעשה בזה אנחנו פותחים את הדיון בתקציב המדינה לשנת 2015. בפתיחה אני רוצה לציין שלצערי, ואני לא זוכר תופעה כזאת שהייתה, בידינו נמצא רק תקציב המדינה. בציבור הרחב אולי לא בדיוק מבינים, אבל פה חברי הכנסת מבינים, נמצא בידינו רק תקציב המדינה, אבל חוק ההסדרים לא נמצא בידינו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חוק ההסדרים לא בידינו, ואני חושב שבאמת, לא יודע איזו מילה להגיד, המילה הכי עדינה שאני מוצא, שזו שערורייה שעדיין חוק ההסדרים לא בידינו למרות שהוא אושר בכנסת. הוא עדיין לא הגיע לוועדה בגלל שלא נגמרו הדיונים על הפיצולים. ואני חושב שעם ישראל שמסתכל אומר לעצמו: האם אלה הנבחרים שלנו? האם הם חושבים עלינו או שהם חושבים רק על - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
חבר'ה, אז אתה רוצה שלא אגיד כלום? פעם אני נהפך לאופוזיציה, אז מה אתה, תן, מה אתה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לעם ישראל מגיע באמת, גם אם יש חילוקי דעות, קודם כול שהם יהיו בתוך החדר ויגמרו בזריזות. צריך מבוגר אחראי שבעשר דקות יכול לסדר את הדברים ואפשר להתקדם הלאה, זה ממש, אני לא מצליח להבין את זה. ואני מאוד מקווה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מאוד מקווה שזה ייגמר ממש בין היום למחר. גם כך כולנו יודעים שלא היה תקציב שכל כך, איך אומרים, מיעטו לו את הזמן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם רוצים שהתקציב וחוק ההסדרים יידונו לקראת ה-31 בדצמבר, המשמעות היא שנסיים את הדיונים ב-15 בדצמבר כדי - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אז שוב, אני רוצה להודיע, אני אומר בשמי, אבל אני מניח שבשם כולכם, שלא נהיה חותמת גומי, הכוונה שנקיים דיון אמיתי ורציני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר, אתה יודע, חברי הכנסת מוזמנים לבוא ומשתתפים גם בדיוני התקציב וזה בסדר, גם אם הם לא בוועדה. בכל אופן, לא נהיה חותמת גומי ונקיים – מה עוד שממשלת ישראל, לצערי, לא קיימה דיון רציני, סך הכול עשר שעות, אני לא חושב שזה דיון רציני על תקציב של משק שנמצא בהאטה ורוצים שהוא יצמח. אז ממילא האחריות מוטלת עלינו, אז נקיים דיונים, יכול להיות שמבוקר עד ערב. כנראה שנעשה את זה גם בימי ראשון וחמישי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ונעשה סדר ברגע שזה יעבור אלינו, ונפרסם לכולם את לוח הזמנים. אבל אם נצליח לגמור בזמן, בכבוד, אם לא נצליח לגמור, לא נהסס גם למשוך אותו בינואר. כמה שנצטרך עד שנוכל לגמור אותו ולהניח תקציב וחוק הסדרים, שאנחנו חושבים שהוא יהיה הרבה יותר טוב ממה שקיבלנו אותו, לדעתנו. אבל ככל שהדיונים על חוק ההסדרים מתמשכים הזמן מתקצר, וזה יהיה לא לכבוד, אני חושב, לאף אחד שלא נוכל לאשר את התקציב לקראת שנת 2015 ונצטרך למשוך את זה גם בשנת 2015. לכן, שוב, אני פונה מפה, איך אומרים, בקריאה נרגשת - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מסביר. לראשי מפלגות הקואליציה ולכל מי שמעורב, תגמרו היום את כל הדיון בנושא, תגמרו את הפיצולים, תביאו את זה היום אחר הצהריים לאישור המליאה כדי שנוכל לקבל את זה לפחות הערב ולהתחיל לנוע בנושא. אבל בכל אופן, שוב, אני פונה בקריאה, אני מקווה שישמעו בקולי ויעשו את זה. נכון לעכשיו מצאנו לדון, לפתוח את הדיון בחוק התקציב שנמצא בידינו. וכמובן שראשון הדוברים ומי שאמור להציג את החוק ואת המרכיבים שהיו האלמנטים שבגינם הם הגיעו לחוק הזה, אז נמצא אתנו שר האוצר ואנשיו, איך שהוא יחלק את הזמנים. וכפי שאנחנו נוהגים תמיד, ננהג בכבוד, נשמע את השר, נשמע את אנשיו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כל מי שרוצה, ששש, להעיר יירשם. לא להעיר באמצע כדי שנוכל לשמוע את רצף הדברים. כל מי שרוצה להעיר יירשם, ברגע שתיגמר ההצגה נאפשר לכל אחד לומר את דברו בזמן קצוב, ואחר כך השר יענה. ואם יהיה צורך בסיבוב נוסף, גם את זה יכול להיות שנעשה, נראה איך הדברים יתגלגלו. אבל שוב, אני מבקש מכולם להתאפק וגם אם מישהו בא לו, מה שנקרא, להגיד משהו - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
- - או בגלל שזה ענייני או בגלל שזה קואליציה-אופוזיציה או בגלל לא יודע, כל מה שמסביב, שיתאפק, יירשם, יקבל זכות דיבור מכובד. בזה אני מסיים את ההקדמה ומעביר את רשות הדיבור.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם השאלות יהיו ענייניות והשר יענה, בסדר, אני מניח שזה יימשך, כמו שאומרים, אז למה להגביל אותו מראש?
שר האוצר יאיר לפיד
¶
יושב-ראש הוועדה ניסן סלומינסקי, חברי הוועדה, אני רואה כאן ח"כים שאינם חברי ועדה, כמובן שזה רק משמח אותנו, - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
- - הגעתי הנה עם הנהלת האוצר כדי להציג לכם את התוכנית הכלכלית, את תקציב המדינה 2015. תקציב 2015 הוא קודם כול תקציב חברתי. זה תקציב שאין בו העלאת מסים; זה תקציב שמאפשר לנו לעבוד בשביל האזרח; זה תקציב שמטפל בבעיות האמיתיות גם של השכבות החלשות, גם של מעמד הביניים. דרך הצעת התקציב שמונחת לפניהם נוכל לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר והזדמנויות שלא היו לנו, נוכל לתת להורים שלנו טיפול רפואי ואת האפשרות להזדקן בכבוד, נוכל לייצר עוד מקומות עבודה ועוד מנועי צמיחה, נוכל לספק ביטחון לאזרחי ישראל מול מנהרות החמאס, מול טילי החיזבאללה, מול איומים רחוקים וקרובים.
זה תקציב שמתחיל ליישם את מסקנות ועדת-אללוף למלחמה בעוני; זה תקציב שמתחיל ליישם את מסקנות ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית; שלוקח בחשבון שחינוך חינם צריך לכלול את קייטנות הקיץ שלנו שיורחבו בשנה הבאה, וגם מעונות יום שיקלו על הורים עובדים; תקציב שעושה מאמץ מיוחד לתת סיוע והכשרות לציבור החרדי, לציבור הערבי כדי לעזור להם להשתלב בשוק העבודה; תקציב שנותן מענה לצרכים הביטחוניים שנחשפנו אליהם ב"צוק איתן"; זה תקציב שמשנה מהיסוד את מצבם של ניצולי השואה בישראל.
תקציב 2015 מגדיל – אני מדבר לאורך כל הדיון במחירי 2015 – בלמעלה מ-10 מיליארד שקל את התקציבים החברתיים, התקציבים של המשרדים החברתיים, את התוספת של 3.2 מיליארד שקל לחינוך, תוספת של 1.2 מיליארד שקל לביטחון פנים, תוספת של כ-4 מיליארד שקלים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ותוספת של כ-2 מיליארד שקלים למערכת הרווחה.
בתקציב שמונח לפניכם באה לידי ביטוי תוכנית הדיור שהמטרה שלה להוציא את שוק הנדל"ן ממשבר עמוק שמאיים לקבור תחתיו דור שלם. הוועדה הזאת מכירה היטב את מע"מ אפס, אולי היטב מדי, אם יש דבר כזה. אבל מע"מ אפס הוא רק מרכיב אחד בתוכנית כוללת רחבה הרבה יותר שכוללת בתוכה את "מחיר מטרה", את "הסכמי הגג", את הדיור להשכרה לטווח ארוך, בינוי של מעונות סטודנטים, תוכנית "נתיב לדירה", תוכנית "שכירות הוגנת", פינוי מחנות צה"ל, ועוד.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
התקציב הקודם שהבאנו בפני ועדת הכספים נועד להתגבר על אחד המשברים היותר קשים שבפניהם עמד המשק הישראלי. כשנכנסתי לתפקיד שלי כשר האוצר מצאתי משק עם תחזית גירעון של מעל 5%. היינו צריכים אז לעסוק בפעילות חילוץ של משק שעמד בפני קריסה, והפעולות שעשינו אז הצילו את הכלכלה הישראלית. והן אלה שמאפשרות לנו היום - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
- - לשלם את מחירו של מבצע "צוק איתן", ולקיים בו בזמן את מה שהבטחנו לציבור הישראלי, שזה להוסיף שירותים חברתיים ולדאוג לביטחון ולבריאות ולחינוך ולרווחה ולדיור ולזוגות צעירים. וכל זה, שוב, בלי שנצטרך להעלות מסים.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אדוני היושב-ראש, לפני שנצלול אל פרטי התוכנית הכלכלית, אני רוצה לבקש ממך ומחברי הוועדה עוד דבר אחד - אל תיתנו יד לשום סחטנות פוליטית, הציבור מצפה מאתנו לנהוג באחריות. חוק ההסדרים שהגשנו לכנסת הוא אחד הרזים והממוקדים ביותר שהבית הזה ראה אי-פעם. עשינו בחירה ערכית ועקרונית - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
- - לא להכניס לתוכו מה שנקרא "עזים". אנחנו לא מאמינים בזה, אנחנו מאמינים בלומר לכם את הדברים בדיוק כפי שהם, ולהציג לכם את תוכנית העבודה שלנו ל-2015 בשקיפות ובכוונה מלאה, וכשאנחנו עומדים מאחורי כל סעיף וסעיף שמוצגים לפניכם. כל חברי הוועדה צריכים לדעת, אופוזיציה וקואליציה כאחד, שלא נסכים בשום אופן לזה ששינויים בתקציב יובילו לקיצוץ נוסף בתקציבים החברתיים. אנחנו לא נסיים את המהלך החשוב הזה - - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
לא נסיים את התקציב הזה בקיצוץ רוחבי בתקציבי חינוך ובריאות ורווחה וביטחון פנים. ואמרתי, ואני אומר שוב, אעדיף לא להעביר את התקציב מאשר לפגוע בכל מה שחשוב לאזרחי ישראל. מצד שני, אני מאמין שבתפיסה הזאת בסוף, אחרי שיעברו כולם את כל הפוליטיזציה ההכרחית, אני מבין שכל ממשלת ישראל וכנסת ישראל שותפים לדעה הזו שאסור לפגוע בתקציבים החברתיים ובתקציב החברתי הזה, אז כך אנחנו מביאים אותו.
אני רוצה להעביר את הבמה לאמיר לוי ראש אגף תקציבים שייתן מצגת על התקציב.
זהבה גלאון
¶
- - - לא רק אותך, זה גם את - - - , וגם את ליפמן וגם את - - - , והופמן, וסולומון, כולכם להקת מעודדות.
שמעון סולומון
¶
מותר להם לכעוס, שיחכו בנימוס, מותר להם להקשיב לדברים חשובים, אחר כך להעיר, אבל חציתם כל גבול.
אמיר לוי
¶
בחלק הראשון אציג בעיקרי הדברים את הדברים המרכזיים שיש בתקציב, גם הרפורמות וגם דברים תקציביים שתומכים ברפורמות; ובחלק השני אציג את המספרים. הכול מופיע אגב בחוברת עיקרי התקציב, - -
אילן גילאון
¶
דווקא רעיון טוב. השר לא קרא את זה, אנחנו לא קראנו את זה, אולי הגיע הזמן שנקרא כולנו את התקציב.
אמיר לוי
¶
בחלק הראשון נסקור בעצם שמונה חלקים שהצעת תקציב 2015 מכילה. חלק ראשון בתוכנית הכלכלית זה פרק חדשנות; חלק שני - דו צמיחה ופריון, צעדים שאנחנו עושים במסגרת תקציב 2015; פרק שלישי - משאבי טבע, גם הוא חלק מהתקציב. אגב, אני רוצה להגיד בסוגריים שיש דברים שאנחנו עושים גם במהלך השנה, הם חלק מהתקציב, או ב-2014 או ב-2015, ואתייחס לזה ברגע במשאבי טבע, אבל זה לא רק.
אמיר לוי
¶
החלק הרביעי זה נושא היצע דיור, אציג צעדים שאנחנו עושים. הפחתת יוקר המחייה, פרק בריאות, פרק של הנפקת חברות ממשלתיות ובסוף סגירת פרצות. כל מה שאתם רואים כאן זה בעצם חלק מהצעת התקציב. ועכשיו ניכנס אחד אחד, כאמור, בקצרה.
נתחיל עם החדשנות - קודם כול תסתכלו בפינה השמאלית, אני לא יודע אם אתם מצליחים לראות, יש מגמה של ירידה שאנחנו רואים בשנים האחרונות. בסך כול ההיי-טק בישראל הוא מנוע צמיחה משמעותי, אנחנו רואים ירידה מסוימת בשנים האחרונות, אנחנו מוטרדים מזה. ניסינו לנתח את זה בשנה האחרונה, עשינו עבודה מאוד אינטנסיבית גם עם התעשייה, ובעצם גילינו שיש שני דברים מרכזיים – תכף אתייחס לחינוך – אבל דברים מרכזיים בצד התעשייתי.
אחד, האיינג'לים שהם מרכיב משמעותי בהשקעות בסטרטאפים בשלבים הראשונים של חייהם. יש חקיקה שבעצם לא באמת מעודדת אותם, ואנחנו מביאים לכנסת במסגרת החוק תיקון שאיינג'לים בעצם יצליחו ליהנות מההטבה הזאת ויגדילו את היקף ההשקעה שלהם בחברות צעירות.
החלק השני זה המדען הראשי, זה כלי שאנחנו מאוד מאמינים בו, אנחנו תומכים בו מאוד. נכון להיום המדען הוא בעצם פחות או יותר כלי בודד של מענקים. אנחנו רוצים להפוך את זה מכלי אחד לארגז כלים, ובמסגרת החקיקה אנחנו מציעים להקים רשות שתהיה בעצם הרבה יותר גמישה, שיהיה לה סט כלים שתוכל לתת הרבה יותר פתרונות מאשר מה שהמדען הראשי היום יכול לתת.
אמיר לוי
¶
נושא שני, עידוד צמיחה ופריון - עוד אחד מהתחומים שמאוד מעסיקים אותנו ביום יום. אני רוצה לחלק את זה קודם כול לתחום התעסוקה. בהצעת התקציב יש תוכנית אקטיבית שמעמיקה את מה שהתחלנו השנה לתעסוקת חרדים וערבים, אגיד במילה, תעסוקת נשים ערביות עומדת היום על שיעור השתתפות של 30%, 31%.
אמיר לוי
¶
גברים חרדים על 45%. מצד אחד זה מאוד מטריד אותנו, מצד שני אנחנו רואים בזה פוטנציאל מאוד גדול לצמיחת המשק ואנחנו משקיעים הרבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אילן, בשביל זה אני נותן אחר כך. אנחנו רוצים לראות את התמונה ואחר כך יהיה לכם זמן לשאול, תוכל לשאול את זה ותקבל תשובה, מבטיח לך.
אמיר לוי
¶
הנושא השני בהקשר של תעסוקה זה מעונות יום. תיקנו את הכללים כבר השנה והם נכנסו לתוקף כדי שבעצם תהיה נגישות הרבה יותר גבוהה לתקציב. והדבר הבא שעשינו, במסגרת תקציב מעונות היום שריינו 20% תקציב לרשויות ערביות ועוד 10% לרשויות חרדיות שבעצם יהיה משוריין אך ורק להם, כמובן שהמבחן הוא מבחן הביצוע.
הנושא הבא זה יישום הסכם רב-שנתי לחיזוק המכללות הטכנולוגיות. בנושא השכלה גבוהה - אנחנו מאוד רוצים להנגיש את ההשכלה הגבוהה, שוב, לשתי האוכלוסיות הללו שהן הרבה פחות מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית בהשכלה הגבוהה, ויש תוכניות ייחודיות וייעודיות בות"ת, סיוע במענקי מו"פ בעיקר למגזר הערבי עם תוכניות לחברות צעירות.
נושא תחבורה, שגם לו יש השפעה משמעותית על הצמיחה ועל הפריון, אז שני דברים מרכזיים: אחד, אנחנו מגדילים את הסובסידיה לתחבורה ציבורית - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, כי את אומרת דברים – את אומרת לו להגיד – גם את הרבה פעמים אומרת דברים שלא, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח אתך.
סתיו שפיר
¶
והדבר הזה, עם כל הכבוד, ישבתי פה עכשיו בסבלנות והקשבתי להרבה מאוד עובדות לא נכונות שנאמרו.
סתיו שפיר
¶
בישיבה בה דיברתי על הקיצוץ בתחבורה הציבורית גירשת אותי בכוח, אז עכשיו המעט שאתה יכול לעשות זה לדרוש מראש אגף תקציבים - -
סתיו שפיר
¶
- - הוכחות לסיפור הזה. כי לא ייתכן שהוא יגיד פה שהוא מעודד בשעה שהם קיצצו רק לפני חודש את הסכומים האלה. פשוט לא ייתכן. יש גבול לכמה אפשר לסבן את חברי הכנסת, באמת.
סתיו שפיר
¶
אתה מחכה עם השאלות של חברי הכנסת לזמן שהשר כבר לא יהיה פה, עד שהוא הואיל בטובו לבוא לוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בדרך שאת הולכת, השר באמת בסוף לא יהיה. פעם ראשונה, בבקשה. אין דרך אחרת, אז זה יהיה ככה.
אמיר לוי
¶
אז אני חוזר על תחבורה כדי שזה יהיה ברור וחד, אנחנו מגדילים את היקף הסובסידיה בתחבורה ציבורית ויהיה חיבור של יישובים שהיום לא מחוברים. זה נועד לטפל גם בצמיחה וגם ביציאה לשוק התעסוקה.
אמיר לוי
¶
שתי הרכבות הללו תקועות בשנים האחרונות. התחלנו משא-ומתן לשלוחות ולהיערכות בירושלים ותקצבנו, ויצאו מכרזים לרכבת הקלה בתל-אביב.
הנושא הבא שקשור לצמיחה ופריון זה בתחום התקשורת, דור רביעי בסלולר, המכרז אמור להיסגר עד סוף שנה. מיזם הסיבים האופטיים שאמור להרחיב את תשתיות האינטרנט מתוקצב בשנת 2015, ויצא שימוע לשוק סיטונאי לאפשר לנו בין היתר לקבל טלוויזיה על גבי האינטרנט.
מניתי כאן בקצרה את הצעדים שמשפיעים ישירות על עידוד צמיחה ופריון, יש נוספים, אבל אלה העיקריים שבהם.
הדבר הבא זה נושא משאבי טבע - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אראל, שמענו אותך בהתחלה כבר, הוא יתייחס והשר יתייחס בזמנים שלהם, לא תכתיב להם סדר, באמת, נו.
אמיר לוי
¶
נושא משאבי טבע זה נושא מרכזי בפעילות שלנו. שני דברים מרכזיים שטיפלנו בהם במהלך השנה: הראשון עוסק במיסוי משאבי טבע, מחצבים, להלן ועדת ששינסקי 2. המסקנות הוגשו לשר האוצר, אומצו על-ידי הממשלה, ובימים אלו אנחנו כותבים את החקיקה, זה לא חלק מהתקציב, אבל אנחנו מתכננים להביא את זה במסגרת 2015; הדבר השני זה משאבי הקרקע שגם הם בבעלות הציבור, ואנחנו מדברים על קק"ל שזה כן חלק מהתקציב.
מה זה קק"ל? או מה אנחנו בעצם מתכוונים בקק"ל? 65% מההעברות המדינה לקק"ל. היום בערך מעבירים מיליארד שקל בשנה. מי שמעביר זה רשות מקרקעי ישראל שמנהלת את כלל הקרקעות גם עבור קק"ל, היא מעבירה את זה היום לקק"ל, אנחנו לא רואים מזה שום דבר. אני רוצה לתת דוגמה, יש לקק"ל 10,000 יחידות דיור פוטנציאליות בבית-שמש, זה היה תקוע במשך הרבה מאוד שנים. למה זה היה תקוע? כי היינו צריכים לסלול את כביש 38 משער הגיא עד בית-שמש, זה היה חסם, בלי זה לא ניתן היה לעשות את זה. תקצבנו 1.3 מיליארד שקל, קק"ל ייהנו מהתקבולים על הקרקע, והמדינה בעצם לא מקבלת שום דבר בחזרה מזה, אין מיסוי על קק"ל ואין שום דבר.
הצעד שבעצם הגשנו לכנסת אומר את הדבר הבא: 65% מההעברות המדינה לקק"ל ייועדו לפיתוח, לדברים שקשורים לדיור, כמו כבישים ומתקנים לטיפול בשפכים. הממשלה וקק"ל יקבעו במשותף את הפרויקטים שיתוקצבו על-ידי קק"ל. יש זכות מלאה לקק"ל לקבוע ביחד עם המדינה, בעצם יש לה זכות וטו, כל מה שאני אומר לכם במסגרת הצעת החוק. ההעברות האלו יבואו לידי ביטוי בתקציב המדינה שיאושר על-ידי הממשלה ועל-ידי הכנסת. זאת אומרת, זה לא יהיה באיזשהו מקום חבוי, אתם תאשרו את זה בעצמכם. אם קק"ל לא תאשר את זה – כי כאמור אין פה הלאמה ולא רצינו לסגור את קק"ל, ורצינו שקק"ל תמשיך לפעול, רק שתושבי המדינה ייהנו מהתקבולים האלה ושזה ייעשה בצורה גלויה – אם קק"ל לא תסכים אז יכנס מנגנון של מעין מיסוי, והמעמד של קק"ל יישאר ללא כל שינוי. זה בעצם מה שיש בקק"ל, זה המהומה הרבה על עוד דבר שיש. אז כל עוד קק"ל - - -
אראל מרגלית
¶
כך אתם משאירים את הפטור ממס, כן? את הפטור ממס לתורמים, וככה אתם רוצים שיהיה איזשהו סוג של שקיפות על הדברים.
אמיר לוי
¶
הלאה, הנושא הבא - היצע דיור. גם בשנה האחרונה ב-2014 וגם ב-2015 יש השקעה מאוד מאוד משמעותית גם של משאבים ניהוליים, אבל בעיקר של משאבים תקציביים בתחום היצע הדיור. פרט למע"מ, ששר האוצר התייחס, שמטפל בצד הביקוש, הצעדים המרכזיים בתחום ההיצע: אחד זה הקמת הוותמ"ל שהכנסת חוקקה במושב השני, החקיקה עברה וכבר היה כינוס של הותמ"ל. אם אתם זוכרים, בשנת 2003 חוקקנו את הוות"ל כי היה פה צוואר בקבוק מאוד גדול של תשתיות, והיה שיפור מאוד משמעותי, עדיין לא מספיק, אבל שיפור משמעותי בתשתיות בישראל. אז גם כאן אנחנו מתכננים שהוותמ"ל בעצם יתגבר על חסמים ביורוקרטיים גדולים.
פינוי מחנות צה"ל - חתמנו כבר על שני הסכמים, ואנחנו בדרך לחתום על הסכם נוסף. אנחנו רוצים לפנות כמה שיותר בסיסי צה"ל ממרכזי ביקוש. חמ"ל דיור שהקמנו – נתתי דוגמה קודם את כביש 38 בבית-שמש – מתכנס אחת לחודש ופותרים חסמים של טבעות מאושרות כדי להגדיל את מספר יחידות הדיור. הסכם "נתיב לדירה"; הקמת "דירה להשכיר" שכבר פרסמה מספר מכרזים ותפרסם עוד. אין היום בישראל שוק שכירות מסודר כמו שיש במדינות מסודרות, ואנחנו רוצים שיהיה שוק שכירות מסודר שאנשים יוכלו להתקשר בחוזה לחמש שנים ולא לחשוש שיוציאו אותם מהדירה או שהם יאלצו לעבור מקום עבודה בגלל זה; ו"הסכמי גג" - באנו לראשי רשויות מקומיות ועשינו אתם הסכם שניתן להם מוסדות הציבור, כבישים ודברים אחרים, והם יתחייבו לתת היתרי בנייה. כל הדברים האלה מתוקצבים. כל אלה בתוך הצעת תקציב 2015.
הנושא האחרון שגם הוא חלק מחוק ההסדרים ל-2015 זה התחדשות עירונית. אתם לא רואים כאן טוב, אגיד לכם רק שמתוך 95 רק שישה מתחמים שהתחילו תהליכים להתחדשות עירונית, רק שישה מתחמים נמצאים באכלוס. לנו היה מאוד ברור כשהקמנו את הוותמ"ל שאנחנו רוצים גם לחיות במדינה שיהיו בה שטחים פתוחים והבטחנו שנעשה צעדים לעשות שימוש בשטחים עירוניים. אנחנו בעצם מקימים את הרשות להתחדשות עירונית, אתם צריכים לחוקק את זה, בשביל לעשות שימוש בלא מעט קרקעות שיש במרכזי ערים, אנחנו גם חושבים שזה נכון למרקם העירוני.
הנושא החמישי זה יוקר מחיה - - -
אמיר לוי
¶
חוק המזון עבר במושב הראשון וייושם החל מינואר 2015; ביטול הפטור מהסדר כובל בענף החקלאות למשווקים עבר גם הוא במושב הראשון, ייושם החל מאפריל 2015; הפחתנו מכסים בהיקף מסוים ליבוא בשווקי החלב והבשר; יבוא מקביל לרכב נמצא בשולחן ועדת הכלכלה של הכנסת, ואנחנו מקווים שיחוקק עד סוף השנה וייושם בשנת התקציב הבאה; רפורמת "הקורנפלקס" לצערנו לא נכנסה לחוק ההסדרים. מה שהיא אומרת זה לטפל במוצרי המזון היבשים כמו קורנפלקס ופסטות, להביא בעצם מוצרים בלי חסמים. אחרי שנה של עבודה הגענו להסכמות עם משרד הבריאות, ונביא את זה בחקיקה נפרדת שאנחנו עובדים עליה עכשיו ביחד עם משרד המשפטים; תחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית, בעיקר באמצעות חברות הסלולר והרחבת מערך "עידן פלוס", דבר שלדעתנו צריך להוזיל מאוד את חבילת הבסיס, והוא יעשה את זה; - -
אמיר לוי
¶
- - רפורמה בשידור הציבורי - גם כן חוקק בכנסת ובוטלה האגרה החל משנת 2015; הגענו להסכם על פיצול מונופול המלט "נשר". כל הדברים הללו הם בשנת 2015.
אמיר לוי
¶
נושא מספר 6 - בריאות. מה שאנחנו רוצים לעשות בבריאות זה לחזק את הרפואה הציבורית, ולצורך כך הייתה ועדה בראשות שרת הבריאות גרמן, ויש שני נושאים מרכזיים שהם בעצם חלק מהחקיקה הנלווית לתקציב ועוד נושא אחד שהוא בתוך המספרים בחוברת התקציב.
הדבר הראשון לחיזוק הרפואה הציבורית זה הטלת CAP על בתי-החולים הפרטיים. כלומר, לקבוע תקרה שמעל אותה תקרה בתי-החולים הפרטיים ישלמו היטל. שוב, ההיטל הזה נשאר בתוך מערכת הבריאות הציבורית, הוא לא הולך להכנסות המדינה, והמטרה בעצם לעצור את זה היום במספר ביטוחי בריאות - עלינו בערך מ-1,000 שקלים לשנה, מה שמשפחה שילמה, היום משפחות משלמות בערך 3,500 שקל בממוצע לשנה, זה פערים עצומים, ולכן, הגיע הזמן לטפל בזה.
הנושא השני שגם הוא חלק מהתקציב זה הטלת היטל על הכנסות מתיירות מרפא. אני רוצה להגיד לכם במילה על זה, תזכרו שגם תיירות המרפא וגם הרפואה הפרטית מתבססות על תשתיות ציבוריות. אותם רופאים שמטפלים הן בתיירי מרפא והן ברפואה הפרטית הם בעצם רופאים שהוכשרו במערכת הציבורית, ולכן יש גם הגיון כלכלי רב להטיל את המגבלות הללו.
אמיר לוי
¶
- - של קופות-החולים, יש תוספת תקציב לקופות-החולים, להסכמי הייצוב, גם זה מופיע בתקציב משרד הבריאות, וכשתזמינו לכאן את משרד הבריאות הם יציגו לכם את הגידול - -
אמיר לוי
¶
גם זה נולד כתוצאה מהמלצות ועדת גרמן, בעצם שתהיה הפרדה בין הניהול או הרגולציה על בתי-החולים ועל רגולציה על שאר התחום. ודבר חשוב, אתם לא רואים כאן, לצערי, אבל תוספת של מיליארד שקלים לטובת קיצור תורים. זאת אומרת, המהלכים האלה שלובים כדי לחזק את הרפואה הציבורית, מצד אחד היה צורך להגביל את הרפואה הפרטית, אבל מצד שני היה צריך לתת תוספת משאבים כדי שאנשים יחכו הרבה פחות בתורים בהם הם מחכים הרבה מאוד זמן.
אמיר לוי
¶
הנושא הבא השביעי במספר שאני מציג כאן לפני המספרים זה נושא הנפקות חברות ממשלתיות. בעצם מה שאנחנו מבקשים, גם נמצא כחלק מהחקיקה שהגשנו לכנסת, זה לשתף את הציבור באמצעות הבורסה בבעלות על חברות ממשלתיות, מדובר בהנפקות אקוויטי ולא חוב. השליטה תישאר בידי הממשלה. נכון להיום מתקיימים לא מעט מצבים שבהם בעצם הניהול באותן חברות לא מספיק טוב, הוא מגדיל תעריפים וגם סיפורים אחרים שכולנו קראנו ושמענו, שלדעתנו אם חברות תהיינה בבורסה ותיסחרנה בבורסה אז הנהלות החברות לא ירשו לעצמן דברים שהם הרשו לעצמן בעבר. זאת רפורמה מאוד מהותית בעינינו. וכאמור, השליטה נשארת בידי הממשלה, גם זה נמצא במסגרת חוק ההסדרים ואחת הרפורמות. מכאן אני עובר לנושא השמיני.
אמיר לוי
¶
אני מגיע. הנושא הבא והאחרון, לא אציג בהרחבה, זה טיפול בסגירת פרצות והון שחור, כשנגיע לפרק הזה אז מנהל רשות המסים והצוות שלו יגיעו להציג. אלה שמונת הנושאים שבעצם מספרים את סיפור תקציב 2015.
אמיר לוי
¶
אראה תכף. ביטחון - 4.3 מיליארד, זו תוספת חד-פעמית ובעצם הטייס, זה לשאלתך, ביחד עם הבסיס מגיעים ל-333 מיליארד שקלים שמותר לנו ביחד עם ההוצאה החד-פעמית של הביטחון, עם ה-4.3 מיליארד, מותר לנו 332.1. כלומר, אנחנו צריכים לעשות התאמות בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, ותכף נראה מהן ההתאמות. זה צד ההוצאה. את תקרת הגירעון בעצם אישרתם - - -
אמיר לוי
¶
אני מראה את זה עוד שנייה. תקרת הגירעון המותרת, אתם יכולים לראות, בחוק מותר ב-2014 3%, ב-2015 זה הוצג לכם ואישרתם את זה בשבוע שעבר - 3.4%, ואתם רואים את הקו המקווקו עם הירידה המתוכננת שגם היא כבר החלק מהחוק שאישרנו.
מבחינת מצרפי התקציב - תחזית הצמיחה לשנת 2015 שלנו, האוצר, היא 2.8%, היא תחזית נמוכה מהתחזיות האחרות, של בנק ישראל היא 3% ותחזיות חיצוניות הן קצת יותר.
אמיר לוי
¶
תקרת הגירעון לשנת 2015 היא 3.4%, והגירעון המותר בעצם הוא 38 מיליארד שקלים. כשלוקחים את תחזית ההכנסות שזה 259 פלוס הכנסות אחרות - 30 מיליארד, הגירעון המתקבל הוא 41.8. כלומר, יש לנו פער - - -
אמיר לוי
¶
אני תכף מראה לכם את זה מסודר. יש לנו פער מתקרת הגירעון של 3.3 מיליארד שקלים, ואם מסכמים את שניהם בשקף הבא אתם בעצם יכולים לראות - 1.2 מיליארד שקלים התאמות שצריכים לעשות בצד ההוצאה פלוס 3.3 מיליארד שקלים שצריכים לעשות בצד ההכנסה. ובעצם כרגע מונחות על שולחן הוועדה התאמות נדרשות של 4.5 מיליארד שקלים גם בצד ההוצאה, גם בצד ההכנסה כדי לעמוד גם ביעד ההוצאה שזה 2.6% פלוס הקופסה, וגם כדי לעמוד בתקרת הגירעון של 3.4%.
אמיר לוי
¶
הנה, ההתאמות, מאיפה מביאים. בצד האוצר 1.2 מיליארד שקלים מורכב מקק"ל - 1 מיליארד שקלים, בעצם אמרתי קודם, מה שבעצם תקציב המדינה יראה מקק"ל, הוא יחליף בעצם פעולות שהיו מתוקצבות במשרדים אחרים כמו כבישים למשל; עוד 100 מיליון שקל - כלל רב-שנתי לכוח-אדם; ועוד 100 מיליון שקלים זה היטלים על תיירות מרפא ובתי-חולים פרטיים.
אמיר לוי
¶
בצד ההכנסה, כאמור, מדובר ב-3.3 מיליארד שקלים. ההרכב של אותם 3.3 מיליארד שקלים זה: דיבידנד חד-פעמי מאחת החברות - 900 מיליון שקל; סגירת פרצות מס, נגעתי בזה קודם, יוצג לכם בצורה מפורטת, זה במסגרת מהלכי החקיקה שתאשרו, אנחנו מקווים - 600 מיליון.
אמיר לוי
¶
- - הנפקת חברות ממשלתיות, הצעד שתיארתי קודם, המשמעות הפיסקלית שלו, לא בצד הקטנת החוב כי שם התקבולים יהיו הרבה יותר גדולים אלא רק בצד הגירעון, היא 500 מיליון שקלים כל שנה בשנים 2015, 2016, 2017, סך הכול זה 1.5 מיליארד, ועוד כל מיני דברים נוספים - 800 מיליון - סך הכול 3.3 מיליארד שקלים.
זהבה גלאון
¶
אדוני, כל הדיון הזה מתנהל באוויר. דיבידנדים אי-אפשר, "כלל" אי-אפשר, זה אי-אפשר, זה דיון באוויר. מה זה פה?
זהבה גלאון
¶
אדוני, מה אנחנו? חותמת גומי פה? אנחנו רוצים לקבל הבהרות, מה זאת אומרת אי-אפשר? תסביר לי למה, אל תגיד לי ממי.
אמיר לוי
¶
שקף אחרון - מה שאתם רואים כאן, סך ההוצאה היא 332 מיליארד שקלים, כאמור. אתם יכולים לראות כאן שזו הצגה חדשה. באופן עקרוני עבדנו הרבה על הספר למרות הזמן הקצר שהיה לנו בין הממשלה של ערב סוכות לזמן שהגשנו את זה ב-11 בנובמבר, אבל עשינו ספר שמוצג אחרת, הוא ויזואלית אחרת, וגם האתר שלנו יהיה שונה בתחילת שנה כדי שהתקציב יונגש בצורה הרבה ידידותית לכל מי שרוצה.
אמיר לוי
¶
- - זה את הרכב התקציב: 130 מיליארד שקלים זה השירותים החברתיים; 70 מיליארד - הביטחון והסדר הציבורי; החזר חוב - 50 מיליארד; הוצאות אחרות - 33 מיליארד; תשתיות - 22 מיליארד; משרדי מטה - 15 מיליארד; וענפי משק - 9 מיליארד, כך מורכב בעצם תקציב המדינה לשנת 2015 אם מסתכלים במבט על. זהו, אז אני כאן סיימתי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ואני רוצה גם שנקבל תשובות מהשר, אז זה לא חוכמה. לפי הרשימה שנרשמו – ליצמן, אתה ראשון, בבקשה.
יעקב ליצמן
¶
בסדר. קודם כול אנחנו מדברים על חוק יסוד, חוק יסוד זה 60 יום. כאשר אתה מגיש את התקציב היום אתה אפילו לא יודע מה זה בתוכו, אתה לא יודע מה זה חוק ההסדרים, אתה לא יודע איזה דברים אתה הולך להשאיר, איזה דברים שכבר בפנים אתה הולך להוציא. את קק"ל חישבת מיליארד שקל כשראש הממשלה בכלל נגד זה, אולי הוא מסכים על הכסף אבל לא על ההפרטה. אני לא מדבר על כל מיני סעיפים ותתי-סעיפים של תיירות מרפא שכבר הוצאת ועל שר"פ שיש מלחמת עולם. לא רוצה להגיד על עוד כמה דברים.
ולכן, איך אנחנו יכולים בכלל לדון על תקציב, כי הרי אנחנו לא יודעים מה יהיה בסופו, מאיפה יהיו הכנסות. הרי מה שקרה כאן, כל הכנסה של משרד האוצר הוא מתאים את עצמו להכנסות שצריך - אם חסר לו 30 מיליארד שקל, אז ההכנסות הצפויות 30 מיליארד שקל, 200, לא משנה כרגע המספר - אם צריך פחות אז זה פחות, אם צריך יותר אז זה יותר.
אבל אני רוצה להיכנס לדברים שאמרת, אדוני השר, בערוץ 2, אמרת: קיבלתי משק בקריסה והחזרתי בצמיחה. אז, אדוני, אני מצטט כרגע את "הארץ", ואתה יכול לתפוס אותי, אם כן, תתבע את "הארץ", אבל אני עומד גם מאחורי המספרים שהם כתבו.
יעקב ליצמן
¶
הצמיחה אצל שטייניץ הייתה בין 3.5% עד 5%; בשנת 2013 הייתה 3.3%; אצלך הייתה 2.4%, אז מה זו הקריסה שהייתה אצל שטייניץ? מה הגדולה שאצלכם?
יעקב ליצמן
¶
שר האוצר אמר שהוא קיבל במשק ב-2012 גירעון של 5.5%. עובדה שב-2012 היה 3.8% וב-2013 היה 3.3%. המע"מ אפס - פקידי האוצר שלך אמרו בוועדת הכספים 2.75%, ואנחנו מחכים עד היום שתבוא להסביר מה שאמרת שם, סך הכל 1.3 מיליארד שקל, זה מה שאמרת. אני מצטט מה שאמרת: תוכנית מע"מ אפס אינה עולה על 3 מיליארד שקל זו אגדה, מישהו המציא את המספר הזה, בתקציב 2015 תוכנית מע"מ אפס עולה 1.3 מיליארד שקל. עכשיו תסביר לי אתה עם כל הסתירות האלו – כששר האוצר בא ציפיתי דבר ראשון כשחיפשנו אותך בתוכנית מע"מ כל הזמן, לא באת למע"מ, לא יודע למה, למה - - -
יעקב ליצמן
¶
לא באת להסביר את הסתירות, ואני לא יודע בדיוק כמה באמת המע"מ עולה, כמה הוא עולה ומה יהיה בסוף. אני לא מדבר עכשיו אם מע"מ טוב או לא טוב, אני לא מדבר על התייקרות מחירי הדירות, אני לא מדבר על כל הדברים האלו, דבר אחד אני יודע עד הרגע הזה. עד הרגע הזה אנחנו לא יודעים מה זה תקציב המדינה, אנחנו לא יודעים אם זה ריאלי או לא ריאלי, אנחנו לא יודעים אם ההכנסות זה באמת, אנחנו לא יודעים מה שיש בפנים, לא הציעו הסכם קואליציוני, אנחנו לא יודעים מי יהיה שר האוצר בינואר, גם זה משהו, ואנחנו לא יודעים מה יקרה עם המע"מ. תגיד לי אתה, על מה אנחנו דנים עכשיו? על מה יושבים כרגע? כשהכול פתוח כאן.
יעקב ליצמן
¶
- - רזה. עשיתם תרגיל. אגיד לכם מה שעשיתם. לקחתם את כל ההסדרים שבדרך כלל נמצאים בהסדרים והכנסתם את זה לספר התקציב, לא בחוק ההסדרים, הכנסתם את זה בתוך ספר התקציב, אז ברור שזה אותו חוק הסדרים, אותם הדברים, אותו עובי, סך הכול הכנסתם את זה לתוך ספר התקציב, אז למה לעבוד עלינו?
אראל מרגלית
¶
שר האוצר, יאיר לפיד, תראה, אתה בא אלינו אחרי פרסום של נתונים קשים - המשק הישראלי נמצא בהאטה הגדולה ביותר שהוא היה בה מאז המשבר הפיננסי של 2009. האטה, מינוס 4% צמיחה, למדינת ישראל זה לא כמו מדינות אחרות, זו קטסטרופה. מה שהייתי מצפה ממך – תראה, המצב קשה מכל מיני סיבות – שתשים את הדאגות שלך וגם את הבעיות על השולחן. אגיד לך, אני בא מהסקטור העסקי, כשמנכ"לים באים לדירקטוריון, ואנחנו במובן זה מייצגים דירקטוריון, ועדת הכספים זו נציגת העם, והמנכ"ל אומר שהכול טוב כשהמצב לא טוב, זה נותן תחושה לא טובה לגבי השנה הבאה.
אי-אפשר להשתמש ב"צוק איתן" כאליבי מרכזי לכישלון בצמיחה של המשק, לא החמאס אחראי לתקלות שיש לנו פה במשק. תראה, ב"עופרת יצוקה" נפלו כאן טילים והייתה כניסה קרקעית מסיבית, ולא היו סוללות "כיפת ברזל" בכל מקום, והמשק המשיך לצמוח. כרגע הוא בהאטה. אמרתי לך את זה גם קודם, כשנפגשנו גם קודם ברבעון השני של 2014. לא החמאס אחראי ליוקר המחיה, הממשלה אחראית ליוקר המחיה. ולא החמאס אחראי לזה שהמונופולים מטופלים בצורה גרועה.
שמתי לך על השולחן חוק שקיפות המונופולים שלא פותר הכול, הוא רק צעד, נכון. ניסיתי להגיע אתך ועם האוצר ועם משרד המשפטים להבנות, חשבתי שהגענו. בוא, שיהיה לך את האומץ, נעבוד קואליציה ואופוזיציה, עשינו את זה בחוק הריכוזיות, ונעביר, נפתח את השקיפות על המונופולים במדינת ישראל כדי שאפשר יהיה לראות את הדוחות, ולמה "ג'ילט" עולה פה פי ארבעה ופי חמישה ממה שעולה באירופה או בארצות-הברית. החמאס לא אחראי לזה ש-60,000 ומשהו, אני לא יודע בדיוק את המספר, התחזית היא ש-60,000 עסקים קטנים הולכים להיסגר השנה.
תקשיב, תראה, יש בעיה גדולה של ביטחון תעסוקתי ובעיה גדולה של הביטחון האישי ברחוב, פה בירושלים, אבל גם ביטחון תעסוקתי. אם אתה עצמאי אתה לא מצליח להביא מחזור כדי שיאפשר לך לשלם, ואם אתה שכיר אתה לא גומר את החודש. דיברת על זה שמקובל עליך לדבר על שכר המינימום, לכו על זה, על 5,500 שקל, תיתנו עוד כסף לתוך המערכת כדי שיהיה לאנשים יותר כסף לצריכה, זה יתמוך בצמיחה.
עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו לגבי עסקים קטנים, ומשה אשר יושב פה גם כן, תראו, במלחמת לבנון השנייה סך כל הפיצוי, לא מהתקציב אלא מהקרן לנזקי מלחמה, היה 3.62 מיליארד, פה משה אשר, אומרים לי רבע מיליארד, חבר'ה, זה לא עובד. זה לא עובד. המספרים לא מתחברים. חייבים לתת הרבה יותר פיצוי אמיתי לתוך הדברים האלה.
אראל מרגלית
¶
תן לי, אני רק מסיים, נקודה אחרונה לגבי הגירעון. חבר'ה, וזה גם אליך, אמיר לוי, לגבי הגירעון, אני לא מאמין למספרים שלכם וגם הנגידה לא מאמינה. תראו, יש בעיה, שימו אותה על השולחן, אל תדחפו אותה. ה-3.4 זה לא ריאלי. הנגידה בעצמה מדברת על עוד 3-2 מיליארד שקל שאתם לא עומדים בו. שימו, תגידו, הגירעון הולך להיות 4%, אנחנו נוכל לנהל אותו, כך וכך אנחנו עושים, תקבעו מדרג הרבה יותר הגיוני של ירידה ולא פנטזיונרי. כי אחרת, תקשיבו, אמינות זה אל"ף-בי"ת בניהול תקציב, אי-אפשר לשחק במספרים ולספר סיפורים. אז חייבים להחזיר אותנו, גם אם המצב כזה, שימו את הדברים על השולחן ונתמודד אתם.
יצחק כהן
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בפתיחת דברי קודם כול רוצה להביע הערכה מלאה לפקידי האוצר על כל אגפיהם, באמת אנשים נפלאים שאני מכיר אותם היטב.
יצחק כהן
¶
הם נמצאים במצב בלתי אפשרי בעליל, הם מנסים לעשות את המיטב, ואחרי 120 שנה יכתבו על המצבות שלהם: פה נמצאים אנשים ששמרו על כלכלת המדינה בגופם.
יצחק כהן
¶
על כל פנים, התקציב של 2015 לא לוקח בחשבון – כאילו המדינה נגמרת ב-2015, אגב, הוא ייפרץ כבר ברבעון הראשון, כי הוא לא ריאלי לגמרי – הוא לא לוקח בחשבון לא את 2016, לא את 2017, אין, המדינה נגמרת ב-2015, זהו.
יצחק כהן
¶
סך הכול שנה וחצי ממשלה וכבר צמיחה שלילית מול 14.8% צמיחה בארבע השנים הקודמות שקיבלו ירושה מדהימה. גירעון, השאירו, הגירעון הגדול, 3.15%, ליצמן, אני מתקן אותך, מול גירעון שהאוצר מתכנן של 3.4% שהנגידה כבר אומרת שזה לא ריאלי. אנחנו מאמינים לנגידה. יחס חוב תוצר - מול קטסטרופה קיבלו יחס חוב תוצר מדהים. מה קורה פה? אנחנו כבר מתחילים לשמוע את חברות דירוג האשראי שמתחילות לרחרח פה; עלייה של 30% בהשקעות מול קיפאון מוחלט; ירידה במדד ג'יני, מדד האי-שוויון מול פתיחת פער באי-שוויון; שמירה הדוקה על תקרת ההוצאה, מעולם לא נפרצה.
יצחק כהן
¶
עכשיו, אני מדבר על מה שהם קיבלו, קיבלו מגמת ירידה. מול קופסאות מוזרות של תקציב הביטחון, לא צריכים לומר לכם שזו קופסה שם שאני לא יודע איך עשו אותה; נתוני אבטלה נרשמו, כמעט תעסוקה מלאה מול סגירת מפעלים חדשות לבקרים. סופו של התקציב צריך להתכנס, מה לעשות, צריך להתכנס, אבל זה לא מתכנס. מה עושים? חסרים פה לפי הרשימות של האוצר 4.5 מיליארד שקל, אז עושים תרגילים חשבונאים, למשל, מבקשים מרש"ת, רשות שדות התעופה, תמלוגים שלוש שנים קדימה על חשבון תקציב 2016 ו-2017; מבקשים מ"אינטל" שעל-פי חוק עידוד השקעות הון קיבלה מענק יפה, שמחנו, של 1.1 מיליארד, מבקשים ממנה חזרה את המענק, נפרוס לך את זה בארבע שנים, אנחנו בסביבת ריבית של 2%, תקבל את זה חזרה ב-4% ריבית, אחלה עסקה; מקרן קיימת מבקשים גמ"ח, במקום לסגור את הדבר הזה – פירקו את הפלמ"ח, פירקו את האצ"ל והלח"י – במקום לסגור את הדבר המושחת הזה, מבקשים ממנו גמ"ח של מיליארד שקל; משיכת דיבידנדים ממע"מ מהפרטות חברות ממשלתיות עתידיות, עתידיות; - -
יצחק כהן
¶
- - את נמל אשדוד הפריטו, ביקשו שם את זה; הרכבת מקבלת סובסידיה, בוא "נאג"ח" את הסובסידיה, זה עוד לא שמעתי, זה חידוש מדהים. אבל הדבר החמור ביותר – אני כבר גומר, זה מצלצל בדבר החמור ביותר – - -
יצחק כהן
¶
לחזור חזרה לימי ההסתדרות העליזים, חברת העובדים, הימים היפים האלה, שלקחו "הלוואות" במירכאות מקרנות הפנסיה, בסופו של יום גרמו לכך שכל קרנות הפנסיה פשטו את הרגל, הממשלה עשתה פה מבצע אדיר להציל את אותם מיליון איש ואגמה את כולם בתוך עמיתים. היום חוזרים על אותה תופעה, מבקשים מיליארד שקל מקרנות הפנסיה, לוקחים מיליארד שקל מקרנות הפנסיה, זה דבר חמור. רבותי, זו קופסה שחורה שאסור לנגוע בה.
יצחק כהן
¶
ההוא שקפץ מהספינה שלו, רוברט מקסוול. אסור לנגוע בקרנות הפנסיה, זו קופסה שחורה שאסור לפתוח אותה. ההסתדרות וחברת העובדים עשתה את זה בשנות ההקמה, בשנות ה-50 וה-60, היא גרמה לכך שהקרנות פשטו את הרגל, אני לא יודע, הציבור, איפה ההסתדרות? ההסתדרות שותקת? אסור לנגוע בזה.
זהבה גלאון
¶
תודה, אדוני, הקשבתי קשב רב לפתיח של שר האוצר וזה היה די מחזור של הנאום שהשר נשא במליאה לגבי התקציב בטלוויזיה, במליאה, תקציב חברתי, באנו לעבוד בשביל האזרח, כל מיני הבטחות כאלה. אדוני השר, אם היה לי שקל על כל הבטחה ריקה שלך, תאמין לי, את הגירעון הזה שהציגו פה היינו סוגרים.
זהבה גלאון
¶
היינו סוגרים. ממש היינו סוגרים. למה אני אומרת את זה? הקשבתי לדברים של אמיר לוי, אני לא נוהגת אף פעם להפריע לדברים של מומחים אנשי משרד, יש לי מה להגיד לפוליטיקאים, אני לוקחת דוגמה אחת רק כדי לסבר את האוזן, להראות איך אתם עובדים על הציבור בעיניים, איך אתם זורים חול בעיני הציבור. אמר אמיר לוי, מרחיבים את מעונות היום, אני רוצה לתת לכם את הנתונים מה זה אומר מרחיבים את מעונות היום. התקציב למעונות היום וצהרונים כמעט לא גדל, הוא גדל בהתאם לגידול באוכלוסייה. איך מרחיבים בלי כסף? אני שואלת. יש פטנט שמרחיבים בלי כסף? התקציב למעונות היום גדל מ-1.37 מיליארד ל-1.39 מיליארד, יכול להיות שקיצצתם מהצהרונים והעברתם למעונות, אז מה עשינו בזה? אני רוצה תשובה על זה. אני לא לוקחת את כל הדוגמאות. זו נקודה ראשונה.
אמרתם
¶
תקציב חברתי, איפה יום לימודים ארוך? איפה כל ההבטחות, אדוני השר, יום לימודים ארוך עד ארבע, הקטנת כיתות לימוד, הגדלת התמיכה לתלמידים בפריפריה, לימודי ליבה, מה קרה לכל ההבטחות האלה? נמוגו. בכלל, אני תוהה, אדוני השר, ניסיתי לחשוב איפה השריר הזה שנקרא "שריר האומץ"? פה? פה? אני לא יודעת בדיוק איפה. האומץ להתייצב מול כל אותם ממסדים שלא היה לך אומץ להתייצב מולם, לא מול בעלי ההון, לא מול הממסד הביטחוני, לא מול הממסד ה"מתנחלי", שום דבר לא עשית מכל ההבטחות שלך. קברתם את המלצות ועדת אללוף, העברתם לביטחון, תמיד בשם הביטחון. אתם מסבירים לנו שזה תקציב חברתי.
זהבה גלאון
¶
עכשיו אני שואלת, אדוני, עוד דבר, עברנו על התקציב כמה שאפשר היה לעבור, ואני מודה שלא מצאתי שום דבר חברתי בתקציב הזה. אתן כמה דוגמאות: גביית תשלום מהורים על צהרונים, דחיית תוכנית יום לימודים ארוך, החמרת התנאים לקבלת דמי אבטלה, מיסוי פיצוי פיטורין כאילו תחת הכותרת "מלחמה בהון השחור ממסים פיצוי פיטורין". הרי, אדוני השר, אם באמת ירצו לעמוד ביעד הגירעון שהציג כאן אמיר, הרי או שתצטרכו להעלות מסים או לקצץ עוד פעם בשירותים החברתיים. הרי מה המשמעות של זה? ההוצאה האזרחית תקטן, אי-השוויון יגדל, ומי ישלם את המחיר? אותן משפחות צעירות שקורסות תחת הנטל? זאת הבשורה שלך? זה התקציב החברתי? איך אמרת? כתבתי פה שוב: באנו לעבוד בשביל האזרח ולתת ביטחון.
עכשיו אני שואלת, אתה יושב כאן היום, אחרי שאתמול, אומנם התייחס לזה אראל, אבל אני רוצה להגיד על זה משהו, אחרי שאתמול התפרסמו נתונים כל כך חמורים על הצמיחה השלילית. אתה יושב כאן, וברישה של הדברים שלך, אלא אם כן תתייחס לזה עכשיו, אתה לא אומר מילה על זה, אבל הצמיחה השלילית הזו רשומה על שמך, איך שלא תסתכל על זה, מאיזה כיוון שלא תסתכל על זה. תן לי, אני כבר מסיימת, אדוני, אל תעשה לי ככה, אל תאיץ בי.
זהבה גלאון
¶
אדוני, אני אומרת, אנחנו שומעים בימים האחרונים את כל המניפולציות, ותהיה ממשלה חלופית או לא תהיה ממשלה חלופית, ונעשה קומבינות כאלה ונעביר את זה או את זה, אבל הצמיחה השלילית הזאת מעידה על סכנת מיתון. אראל דיבר על סכנה לעסקים הקטנים במדינת ישראל. מה עשית? לא עשית כלום כדי לטפל ביוקר המחיה, בהצטברות ההון אצל העשירים, עכשיו אתה יושב כאן, מציג לנו איזה תקציב גירעוני, מי יתמודד עם הבעיות האלה? מי ישלם את המחיר של זה? אז יושבים ומסבירים לנו מה קיבלתם, אבל מה אנחנו מקבלים? מה יהיה ב-2015? מה יהיה ב-2016? מי ישלם את המחיר? אתה רוצה להגיע לבחירות בשלום, זה מה שאתה רוצה? וכולנו, כל מי שיושב כאן ישלם את המחיר. אשמח לקבל תשובות. תודה.
אילן גילאון
¶
תראה, מה שחבל בעצם, אני אומר מה שחבל כי אני כבר עושה - - - , אני מניח שלא תעביר תקציב שהוא לא יהיה טוב לציבור, ובעצמך אמרת. מה שחבל, תראה, היה פה דרוש אדם טוב - וזה אתה, לא מנוסה - וזה גם אתה, עם 19 מנדטים - וזה גם כן אתה. אבל הוא היה צריך לבוא גם עם אג'נדה וגם עם איזשהו אומץ לקחת את כל התקציב הזה, להפוך את הקערה על פיה, לפזר את הכול ולהרכיב את הכול מחדש, משום שאת הבעיה אתה הגדרת לפני הבחירות האלו, היא ברורה - מי מקבל כמה ולמה, ומי משלם כמה ולמה. היום תקוע במצב שמעטים מקבלים הרבה והרבה מקבלים מעט, ולכאורה הצגת איזושהי עמדה שהיא עמדה מעמדית והיא נכונה, אגב. זה בדיוק המסלול שצריך להיות, במאה השנים הבאות הציונות צריכה לעבור ממצב של עם למצב של מעמד בדיוק הפוך. ואת זה הגדרת טוב, רק בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך מבצע את אותה מדיניות של ביבי נתניהו, קפיטליסטית עם שיפוע מאוד מאוד קשה. כי תראה, אתה תמיד צריך בתור שר אוצר לעבוד בין המתח איך להיות מצד אחד כלכלת שוק, אבל אתה לא רוצה להיות חברת שוק, זה על-פי הגדרתך ועל-פי ההגדרות שהיינו מאוד תומכים בהם. ואז מצאת את עצמך בסיטואציה שאני לא יודע עכשיו, הדברים שהצגת בתחילת הדברים. אנחנו מיטבים עם הצעירים, אמרה פה זהבה, ציינה כמה דברים שקשורים אל הצעירים.
אתה יודע מה, הנושא של מע"מ אפס, יש נסיבות שצריך לתמוך בזה, אני תומך במע"מ ככלי רגולטיבי, ודירה היא מצרך יסוד. למה לא לעשות את זה אוניברסלי? למה לא להכניס אותו בתוך מסגרת שלא תהיה סכנה של ייקור? אפשר היה ללכת על הדבר הזה.
מערכת הבריאות - אני חושב שאם יש מקום שצריך להחמיא לפחות, אתה יודע, אני לא רק בעד מבחן התוצאה, אני גם בעד מבחן הכוונה, כי זה גם חשוב. ושם יש התכוונות טובה, לא מספיקה אולי, לא דיה, אבל כמעט הייתה טובה. הנה, עכשיו אנחנו מתבשרים שגם שם הלכתם על איזושהי עסקה, כביכול הדברים האלה קשורים לאיזה גאדג'ט, לאיזו תחושה שכל הדברים שנאמרים כאן הם וירטואליים, שאין ממש קשר בין החיים האמיתיים לבין מה שמתרחש, כי מאף אחד – אתן לך דוגמה אחרת, בנושא התמ"ת, ישבנו עם שר התמ"ת לפני שבוע ובתקציב התמ"ת - - -
אילן גילאון
¶
אגב, הצעתי שכל מפלגה תיקח את השם שלה, את הקמפיין של המפלגה שלה בבחירות, תדביק את זה על המשרדים שלה.
אילן גילאון
¶
כלכלה עם נשמה, תיקון עם נשמה, ויש עתיד יכולים סתם להגיד: באנו לשנות ויצאנו משונים, זה גם כן לכל המשרדים שלהם. אבל אני אומר, זאת החמצה ענקית, כי ממך דווקא היה מצופה – תראה, חוסר ניסיון הוא תנאי הכרחי לעשות מהפכה, הוא לא מספיק. ובאת, ולפני שהגעת הייתה לך אג'נדה, לפחות לפי דבריך, ואיבדת אותה כאן ואתה מבצע תקציב של מישהו אחר. זה לא אתן יותר ליותר ופחות לפחות אלא להפך מזה, אתה כאן מקדש את ההפרטה, את חוסר האחריות, את המשבר הגדול בסולידריות.
ובוא אגיד לך, אנחנו בתור ישראלים רוצים, אתה יודע מה, להיאבק כמה שפחות ולחיות כמה שיותר, זו הנקודה, הרבה יותר הגינות והרבה פחות מאבק. את זה לא הצלחת לעשות במכשיר שיש לך.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
חבר הכנסת אשר, אתה תסלח לי לרגע, אני צריך לצאת לרגע, אז החבר'ה פה ירשמו את דבריך ואשתדל לחזור לסוף דבריך.
זהבה גלאון
¶
אתם מביאים לנו כאן את תיאטרון האבסורד, ואתה אומר לנו שאנחנו עושים הצגה כשאנחנו שואלים שאלות נוקבות? חצופים.
זהבה גלאון
¶
20 שניות. תראה, כולנו שייכים למפלגות פוליטיות, אבל אני חושבת שהתקציב בנפשנו, של כולם, כל אחד מהכיוון שלו. לא יכול להיות שיושב סגן השר ואומר לנו: באתם לעשות הצגה, בכל הכבוד, ואתה עובר על זה ככה לסדר-היום. הוא אומר - - -
זהבה גלאון
¶
הנה, אז עכשיו אני אומרת לך. אנחנו עושים הצגה? אנחנו מוציאים את הנשמה, זה נכון, אבל יש לנו שאלות. איזו מין אמירה זאת?
יעקב אשר
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר דבר שצרם לי בהתחלה, לאחר מכן זה צרם לי עוד יותר. דיברו פה על הצגה, הצגה, הצגה, חשבתי מצגת, אבל כנראה שזו באמת הצגה. כי לבוא ולומר על התקציב ולהפוך את התקציב הזה להתקציב החברתי שקרה במדינת ישראל בדורות האחרונים, זה באמת יכול להיות רק הצגה, ורק שחקן באמת מושלם יכול לבוא באומץ בלי למצמץ ולומר את זה.
הרי כולנו יודעים שחלק גדול מהתקציבים גם בתקציבים החברתיים הם דברים שבאו בגידול טבעי, אנחנו יודעים את זה. אל תשכחו שגם בסוף שנה רק לא מזמן היה את אותה הורדה פלט שהיום בעצם אתה חייב לקזז אותה גם בתוך העניין. ולבוא ולהגיד היום שזה תקציב חברתי – ניסיתי לבדוק ודווקא אשמח לשמוע תשובה אם תהיה, אבל אני לא מאמין שאולי כרגע. אהבתי מאוד את הבלונים האלה, ולא בגלל הבלונים המתפוצצים, לא תמיד אנחנו ציניים, באמת בצורה יפה מאוד.
יעקב אשר
¶
זה דיסקים. אני שואל שאלה אחת, כשאתה משווה את זה עשר שנים אחורה, אותו עיגול שנקרא השירותים החברתיים שכולל בתוכו את הכול, כשאתה מקזז את הגידול הטבעי וכו', האם הייתה פה איזושהי בשורה ענקית לעומת שנים עברו? אני לוקח סיכון ואני אומר לך שלא. אני לוקח סיכון אם אתה מקזז את הגידול הטבעי ואני אומר לך שלא. לבוא ולומר שהתקציב הזה שהוא תקציב עם סיכונים, ההכנסות לוטות בערפל, כל מיני קופסאות למיניהן, אני לא אומר רק הקופסות השחורות, גם הקופסאות שכן מופיעות כאן, הרי זה דברים שאולי כן יעשו אותם ואולי לא. ואם לא, אנחנו מותחים שוב. מתחתם את יעד הגירעון למקום מסוכן מאוד על-פי בנק ישראל, לא על-פי חברי כנסת מהאופוזיציה, אני לא רוצה להזכיר לך, ודאי זה כבר נדוש, שלשחק עם יעד הגירעון זה לשחק עם הדורות הבאים, אמר את זה מישהו והוא לא כלכלן. לבוא ולהגיד "סחטנות פוליטית" על כל דבר כשנושא המע"מ אפס – שהוא דבר שמבחינת הציבור החרדי הוא בכלל לא דבר שהוא נגדו בחלקים מסוימים, אפילו קיבלנו ביקורת מהרבה מאוד אנשים – אבל לבוא ולהיצמד אל הדבר הזה ולהתעקש עליו בצורה כזאת כשכולם נגד העניין הזה.
יעקב אשר
¶
- - וכשאתה יודע שבמתנה הזאת שמקבלים מהמדינה אותו זוג צעיר מהפריפריה יקבל 50% או 60% ממה שיקבל זוג צעיר בתל-אביב או באזורי הביקוש, אתה יודע את זה שזה לא שוויוני ולא נכון בכל צורה שהיא, זאת סחטנות פוליטית והתעקשות פוליטית – אני מסיים – היא גם סחטנות פוליטית.
ולסיום אני רוצה לומר דבר אחד. עד לפני כמה זמן החרדים היו אשמים במצב הכללי, הכול החרדים, ישבו כביכול על קופת המדינה וכו'. היום החמאס אשם, "צוק איתן", שלשום זה היה פקידי האוצר עם ה"פה נטמן" וכו'. אדוני הנכבד, זה שעשית טעות ונהיית שר האוצר, שאפו לביבי, כל הכבוד, עשית טעות, אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד: על תקציב כזה במצב כזה זה התקציב הכי חברתי שהיה במדינת ישראל, הכי טוב, זאת הונאה של הציבור חד-משמעית.
סתיו שפיר
¶
תודה רבה, ראשית אומר שאם היינו מנהלים את הדיונים האלה בצורה הגיונית ושר האוצר היה מגיע לוועדת הכספים לעתים יותר תכופות – כמובן שלא כל שבוע, אני לא מצפה ממנו, אבל לפחות לדבר על חקיקה כל כך גדולה כמו למשל חוק המע"מ על מנת שנוכל לקיים על זה דיון ולתקן את מה שאפשר לתקן גם אם אנחנו לא מסכימים להצעה בכללותה – אז כל הדיון פה היה כבר נראה אחרת.
ומה שקורה פה, אי-אפשר להרגיש אותו שלא כזלזול בכנסת. הבאתם לנו הצעת תקציב פחות משבע שעות לפני שנאלצנו להצביע עליה בקריאה ראשונה. אפשר לדבר על שקיפות ופוליטיקה חדשה כמה שאתה רוצה, אבל להביא לכנסת הצעה לתקציב המדינה שיש בה אלפי סעיפים, מאות עמודים שצריך לקרוא בפחות משבע שעות לפני שצריך להצביע עליה זו לא שקיפות וזו לא פוליטיקה חדשה, וזה כל כך רחוק מכל ההבטחות שנשמעו כאן. באפריל האחרון הגשתי לכם שאילתה, ושלחת את סגן השר מיקי לוי לענות על השאילתה, ושאלתי: מתי יגיע התקציב לכנסת? אם אנחנו רוצים להגדיל את כוחה של הכנסת, ואנחנו מבינים שיש פה בעיה עם השינויים התקציביים וכדומה, וענה לי סגן השר שהתקציב יגיע אלינו מוקדם מהרגיל כבר בספטמבר ונוכל לקרוא אותו ולעיין בו. ואחר כך באתם ואתם - -
סתיו שפיר
¶
- - משתמשים במלחמה כדי להצדיק את הדחיה הזו בתקציב. אין שום קשר בין הדחיה בתקציב לבין המלחמה. יכולתם לשבת כבר בישיבות הממשלה לפני המלחמה ולהצביע על התקציב אם תכננתם להביא אותו אלינו בספטמבר. הרי לא יכול להיות שדחיתם את זה כל כך הרבה.
שנית, אני רוצה להבין איזה הבטחות ניתנו. שמענו שניתנו הבטחות לבית היהודי בסך של 530 מיליון שקלים מתוך התקציב הזה להתנחלויות ולפרויקטים של זהות יהודית למינהלת וכדומה על מנת להעביר את התקציב בממשלה, האם יש באמת הסכמים כאלה? על איזה סכומים? האם יש עוד הסכמים עכשיו סביב חוק המע"מ? שמענו שהבטחתם גם למשרד הביטחון עוד כמה מיליארדים במהלך השנה, כמה מיליארדים? שנבין, האם יש לזה מקורות תקציביים? מתי זה הולך לעבור אליהם?
ודבר שלישי שחשוב לי להבין פה, בסופו של דבר התקציב, וברור לכולנו, הוא לא התקציב האמיתי, 87% מסעיפי התקציב משתנים בוועדת הכספים בשקט דרך העברות התקציביות. בשנה אחרונה קיצצת 1.5 מיליארד שקלים מביטוח לאומי לטובת משרד הביטחון הרבה לפני "צוק איתן" או לפני ש"צוק איתן" בכלל נחזה; הורדת 150 מיליון שקלים מהשכלה גבוהה; 500 מיליון שקלים ממשרד החינוך; 125 מיליון שקלים מתחבורה ציבורית.
סתיו שפיר
¶
יכול לשבת פה יושב-ראש אגף תקציבים ולהגיד עד מחר שמשקיעים בתחבורה הציבורית, אבל קצצתם. אז מצד אחד מקצצים ואז רגע אחר כך אומרים שמוסיפים, דברו אתנו במספרים זו ועדת הכספים. לא יכול להיות שתבואו לפה עם כל מיני תיאוריות ובועות צבעוניות ולא תדברו במספרים, זה תקציב המדינה. מספיק שאנחנו לא יכולים בכלל לדון בתקציב כי אתם מגישים אותו רגע אחרי הרגע האחרון בגסות רבה כלפי הכנסת, אז גם עכשיו בוועדה אתם לא מדברים במספרים? אז מה אנחנו? באנו לפה לשבת כניצבים?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תודה רבה. מיכל. ושוב, אני מבקש שכל אחד יקצר כי אנחנו רוצים את התשובות של השר.
באסל גטאס
¶
לא אקח את כל מלוא שלושת הדקות. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך, אמרת קבל עם ועדה בסח'נין, אתה והממונה על התקציבים, שכל ממשלות ישראל תקצבו, היה תת-תקצוב למגזר הערבי, לכפרים וליישובים ולכלכלה הערבית. האם לדעתך התקציב הזה משקף איזשהו שינוי באותה מגמה היסטורית של תת-תקצוב? האם נתת ביטוי – וזה בידך, פה אתה הריבון, אתה ואותו איש שישב על ידך, - - -
באסל גטאס
¶
חזר. השתדלתי לעבוד מולכם דרך הלובי לחיזוק הכלכלה הערבית, הלכתי וישבתי עם שמונה משרדי ממשלה לנסות להשפיע על בסיס התקציב בכיוון. האם תושג תעסוקה – כל היעדים הגדולים שאתה וראש הממשלה שמתם והבטחתם וחזרתם על צמיחה בכלכלה הערבית, בתקציב כזה, מה עם תקציב הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי שכולנו יודעים שרוב התוכניות שלו הושלמו, האם יתוקצב מחדש?
אני מעריך, אדוני השר, שבאמת המגזר הערבי, לא בשביל לסגור את הפער אלא שהפערים לא ילכו ויגדלו, זקוק ל-2 עד 3 מיליארד שקל תוספת למה שקיים היום. 2 עד 3 מיליארד שקל זה משהו שכלכלה של טריליון שקל יכולה להרשות לעצמה. אז אני מבקש רגע לפני הרגע האחרון באמת באמת לבצע שינויים עמוקים במספר משרדים שמשפיעים על חיינו, על חיי 1.5 מיליון תושבים ערבים. אם לא, נחזור לאותה נקודה, נחזור לאיפה שהיינו שנה אחרי שנה אחרי שנה.
שאלה שנייה, יש סעיף מרכזי – תראה, אמרתי מעל במת הכנסת, אני חושב שזה לא באשמתך, ואף אחד מאלה שיושבים כאן לא יכול להגיד מה שאני אומר – כל בניית התקציב והצגתו והדיון בו בכנסת הוא משהו כמו תיאטרון, משהו אפילו כמו קרקס.
באסל גטאס
¶
אנחנו יודעים שיום אחרי אישור התקציב מתחיל התקציב האמיתי. אבל אפילו בקרקס הזה יש דברים הגיוניים יעני. אני לא טיפש, אוקיי?
באסל גטאס
¶
יש לי דוקטורט, יש לי MBA מהמקום הכי טוב בעולם, אני מבין קצת במספרים. אתה אומר שבנית תחזית הכנסות על 2.8% צמיחה, בעוד שהצמיחה השנה תהיה 2.4%, נניח לשיטתך שזה מה שיהיה - -
באסל גטאס
¶
אני שואל שאלה. אתה שם שם סעיף הוצאה בצד ההוצאה, קוראים לו רזרבות - 14 מיליארד שקל, שלא ידוע מה זה, אלא אם אתם אותו בפרוטרוט, לך תקצץ משם את ה-4 מיליארד שקל, שים רזרבות 10 מיליארד שקל ואז זה יתאזן, יתכנס, לדוגמה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
באסל, תודה. אייכלר, ואחריו – שמעון סולומון. ואני מבקש שוב, נקצר, כי אחרת לא נספיק לשמוע את התשובות וזה יהיה חבל, אז בואו.
ישראל אייכלר
¶
אדוני היושב-ראש, ושר האוצר וכל אנשים משרד האוצר, כל מה שאמרו החברים לגבי העניינים הכלכליים נכון, אבל אני חושב שאין פה רק שאלה כלכלית, יש פה מלחמה. הכלכלה היא כלי נשק בידי שר האוצר להילחם נגד אויביו, והוא סימן את הציבור החרדי כאויבי הציבור, וזו הסכנה הגדולה ביותר בישיבתו כשר האוצר. ולכן, חשוב מאוד מה שהקדוש ברוך הוא מסובב שיכו את מצרים במצרים, שהוא רב עם החברים שלו כדי שהממשלה לא תתפרק כדי שהוא לא יוכל לפגוע בילדי ישראל במסגרת מלחמתו הכאילו כלכלית.
אקח לדוגמה משהו שהוא לאו דווקא לציבור החרדי אלא שזו מלחמה שבזה לא שר האוצר אשם אלא שהוא ממשיך את זה, עניין יוקר הדיור - יוקר הדיור זה לא דבר אובייקטיבי, יוקר הדיור נוצר על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, קרי, האוצר שהלאים את מקרקעי ישראל, במקום לתת קרקעות לעם ישראל כדי שיוכלו להתיישב כל אזרחי ישראל, הם הפכו את זה לשוק מסחרי. וכך נוצרה שכבה של עשירים, של מיליארדרים שמנהלים מכרזים ויכולים לקנות את כל העולם, לרושש את העניים ולהעשיר את העשירים, וזה מה שגרם ליוקר הדיור ושום דבר אחד לא. אם האוצר היה מוריד את ידו ממינהל מקרקעי ישראל ולא היו עושים מכרזים על-פי כל המרבה במחיר ומייקרים את תקציבי הפיתוח, אפשר להוריד את מחירי הדיור לגמרי. אותו דבר ביוקר המחיה - אם היה פיקוח ורגולציה במדינה כזאת שיש כל כך הרבה עניים אפשר היה להוריד את יוקר המחיה.
עכשיו לגבי מה שאמר השר שהוא דואג גם לחרדים לתעסוקה. שני דברים אומרים אנשי יש עתיד, ושמעתי גם את שר הרווחה שמספר על הדברים היפים שעושים למען ילדי ישראל ברווחה ותקציבים חברתיים, הם רק לא מספרים לעם שמסננים מראש מאות אלפי ילדים שלא מוכנים לקבל את החינוך מחדש של האידיאולוגיה ה"כפרנית". לכן, למשל, כל הילדים שלומדים לא במסגרת הממלכתית ממודרים עם כל ההטבות שנותנים במערכת החינוך.
ישראל אייכלר
¶
"כפרני", כן, אתיאיסטי. ועוד דבר אני רוצה לומר לגבי תעסוקה. הם מספרים שהם רוצים את החרדים לתעסוקה, מקציבים כסף לתעסוקה. דבר אחד הם מספרים, שיש 100,000 אנשים מובטלים בגלל חסימות ביורוקרטיות של דרישה לתארים אקדמאים. וכך הם אומרים: "כל הציבור שלא רוצה ללמוד באוניברסיטאות שלנו ולא מוכנים ל - - - ולחינוך מחדש הסובייטי, לא יוכלו להתקבל לשום משרה כולל בחינוך החרדי. והבאתי דוגמאות - - -
ישראל אייכלר
¶
אם רק היו מורידים את החסמים הביורוקרטים שמונעים פרנסה ממאות אלפי אנשים על-ידי דרישה לתארים אקדמאים, ולא רק לחרדים אין תארים אקדמאים, היו יכולים לפתור את בעיית התעסוקה, - -
ישראל אייכלר
¶
- - היו יכולים לפתור בעיית הדיור, היו יכולים לפתור את בעיית יוקר המחיה. ברגע שהם לא רוצים את זה עושים חוק מע"מ אפס, שאני בעקרון בעד מע"מ אפס כדי לעזור לזוגות צעירים, אבל ברגע ששוב מסננים ציבורים מסוימים אז זה לא עניין כלכלי, - -
ישראל אייכלר
¶
- - זה עניין של מלחמה, ובמלחמה הזאת אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יגן עלינו מפני אויבינו.
שמעון סולומון
¶
בסדר גמור. קודם כול, באמת מה שמקודם חברת הכנסת זהבה גלאון אמרה לגבי להקת מעודדות, אני חושב שזה לא מכובד להגיד משפטים שאין להם - - -
שמעון סולומון
¶
- - אנחנו מגיעים בפורום מלא כמעט לכל ועדה, אולי זה משהו מוזר לכם, חדש לכם. מה שאמרת לא נכון, לכן, אני מרגיש צורך להגיד את זה.
דבר נוסף, לגבי התקציב, כמה שנים לא ראינו תוספת לנושאים החברתיים.
שמעון סולומון
¶
אפילו בתיקים הכי חשובים לאזרחים לא היו שרים במשרה מלאה, אז על מה אתם מדברים? אולי אנחנו צריכים להתרגל למצב שאתם צריכים להגיד הפוך כל הזמן, אולי זה סיסמאות שאין להם שום דבר מאחוריהם. כשמדברים על מספרים מוחלטים, תוספות מאוד מאוד ברורות לרווחה, לבריאות, שגם אם זה נכון, המצב הכלכלי אם הוא קטסטרופה, פעם ראשונה יש כאן סדרי עדיפויות כשמקצצים בדברים אחרים כן מוסיפים לתיקים שאתם מייצגים: לרווחה, לבריאות, לחינוך, אלו תוספות שהן לא סיסמאות אלא תוספות מאוד מאוד מוחלטות.
אראל מרגלית
¶
שמעון סולומון, תראה, אם בקריית-שמונה אימהות היו משלמות במעון יום 600 שקל, אבל הן משלמות 2,200 שקלים למעון יום - - -
שמעון סולומון
¶
בנוסף, גם אם ברבעון השלישי הייתה ירידה, יש תחזית ברבעון הרביעי אחרי המלחמה, שכחתם להזכיר את המלחמה שהייתה מלחמה הכי ארוכה - - -
שמעון סולומון
¶
מ-2012 שחוב התוצר היה 74%, ב-2014 נדמה לי שירד ל-67%. ואתה יודע שלזה יש השפעות על התקציב, אז מותר לכם גם לפעמים להגיד דברים שיש להם - - -
שמעון סולומון
¶
רגע, יש גבול למשפטים שאתה אומר. - - - בביתך, ואני נמנע מלהגיד דברים מאוד מאוד חמורים, אתם - -
שמעון סולומון
¶
- - דרדרתם את המדינה, אנשים כמוכם שאתם נכנסים - - - 100 שנה בפוליטיקה, - - - מנסים לתת סדרי עדיפויות - - -
ניצן הורוביץ
¶
אני רוצה להתייחס לנושא שלא עלה כאן, והוא בעצם הסיפור הגדול בתקציב הזה, ואנחנו לא מדברים עליו, וזה הפיל באמצע החדר שזה הגידול העצום בתקציב הביטחון. התקציב הזה של תקציב הביטחון, יותר מ-52 מיליארד שקל, בלי התוספת של 6 מיליארד שקל שסיכמתם עליה, בנוסף, 7.8, כמעט 8 מיליארד שקל הוצאה מותנית בהכנסה. זאת אומרת, סך הכול תקציב הביטחון ל-2015 יהיה יותר מ-66 מיליארד שקל, שזה שיא חדש, שיא חדש בגידול, בהיקף, והיד עוד נטויה על הצ'קים.
יש לרשות מערכת הביטחון סכום שיא של יותר מ-20 מיליארד שקל הרשאה להתחייב. התקציב הזה שאמרתי לא כולל הוצאות כמו מוסד, שב"כ, משמר הגבול, לא כולל רזרבה כללית שרובה הולכת להוצאות ביטחוניות, תגדל כמעט בכמעט 5 מיליארד שקל. והסכומים המטורפים האלה, באמת, כי כל הדברים שדיברו עליהם הם כמובן חשובים ונכונים, אבל הגידול העצום הזה בתקציב הביטחון – ואני שואל אותך, אדוני השר, באופן נקודתי, כמה מעורבות הייתה לך בסכומים העצומים האלה, איך נולדו עוד 11 מיליארד שקל והגדלת רזרבות שכזאת? איך אנחנו בתור מחוקקים, בכלל אנחנו בתור סיעות, ציבור, ארגונים יכולים להתמודד עם תוספת כזאת שמגיעה הנה? מי מפקח על זה? מאיפה זה בא?
ושאלת השאלות היא, על חשבון מה זה בא? ומה ההשלכות לחברה הישראלית משינוי כזה בתקציב הביטחון שהרי ילווה אותנו עוד שנים ארוכות, זה לא משהו שרק ל-2015, בבסיס התקציב זה ילך גם הלאה. כל זה לא זוכה להתייחסות, לא שמעתי גם אותך בעניין הזה, לא ראיתי את המעורבות שלכם בעניין. ואני רוצה להבין, מי הוביל ומי הוריד עלינו את השינוי הכביר הזה שהולך להשפיע על חיינו בצורה דרמטית ולא מתקיים עליו שום דיון.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
נגמר לי הזמן? כבר? חבר הכנסת ליצמן שאל לגבי עיכוב הגשת החוק, גם חברי כנסת אחרים, כמובן, זה לא מצב אידיאלי. היינו מוכנים, היינו מתוכננים להיות מוכנים עם התקציב באמת מוקדם מהפעמים הקודמות ואז החל מבצע "צוק איתן".
שר האוצר יאיר לפיד
¶
"צוק איתן" הולך להיות התשובה שלי לשני נושאים: אחד זה נושא הצמיחה השלילית עכשיו, ואחד זה נושא העיכוב. אנחנו מצרים על זה, זה נעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה. הצגנו בפניו את כל העובדות, הוא אישר לנו להגיש את החוק. צריך לתת מילה טובה, זו הזדמנות, לאנשי אגף תקציבים, בדרך כלל הכנת החוק לוקחת שמונה שבועות, במקרה הזה הם עשו את זה בארבעה שבועות מתוך כבוד לכנסת ורצון להעביר את זה בזמן.
סתיו שפיר
¶
זה לא קשור למלחמה, זה פשוט לא קשור. אין שום קשר. משרד האוצר עובד על התקציב לאורך כל השנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שאלו שאלות, כל אחד קיבל את הזמן שלו. אין דו-שיח. אחרת הוא יענה לשאלה אחת וילך, אז מה הרווחנו?
שר האוצר יאיר לפיד
¶
- - היינו בתוך מבצע "שובו אחים", זאת אומרת, היינו בסיטואציה ביטחונית מאוד מורכבת שקצת שיתקה את החיים פה לתקופה ממושכת, זה גרם לעיכוב. רצינו, היה לנו אינטרס להגיש את זה מוקדם ולקיים על זה – איזה אינטרס יש לנו לא? – לקיים על זה דיון בנחת ולא בלחץ.
בעצם, אותה תשובה או תשובה דומה אני עונה לגבי נושא הצמיחה השלילית. הצמיחה השלילית קודם כול מדאיגה, וצריך לטפל בה, וצריך לזכור שאכן הייתה האטה במשק עוד לפני "צוק איתן". ואנחנו מדברים עכשיו על תוצאות של רבעון. רבעון זה בערך 90 יום. מתוך 90 היום של הרבעון הזה, 50 יום, זאת אומרת מעל 50% היה מבצע שבו נפלו טילים מחדרה ועד דרום הארץ, שיתקו את המשק. נפלו טילים בשדה התעופה, אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שסגרו את נתב"ג, למזלנו רק ליום אחד. לדבר הזה היה אפקט שלילי חזק מאוד. אנחנו עומדים מאחורי תחזית הצמיחה שלנו, יושב פה יואל נוה, הכלכלן הראשי, ישמח להסביר את זה אם תרצו באופן מורכב לכל חבר כנסת בנפרד.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דרך אגב, אראל, יואל מופיע אצלנו ביום רביעי והוא ייתן לנו הסברים ויענה על שאלות.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
קשה לדעת לגבי רבעון אחד של האטה, אני אומר שוב, הרבעון אחרי זה היה רבעון שהוא מחוץ לקוריקולום, אבל קשה לדעת לגבי רבעון אחד אם זה אינדיקציה, אבל זה מדאיג אותנו. אכן יש בתוך התקציב לא מעט צעדי צמיחה שאנחנו מאוד מאמינים בהם, שאנחנו חושבים שיזניקו את המשק קדימה. אני רוצה להזכיר שתחזית הצמיחה של משרד האוצר היא השמרנית מכולן. זאת אומרת, הגשנו את התקציב עם תחזית צמיחה של 2.8%, בנק ישראל עם 3%, IMF OECD – עם מעל 3%, הלכנו על תחזית מאוד שמרנית שאנחנו בהחלט סומכים עליה; ומצד שני, יש לנו אחריות מלאה לשים כל הזמן את האצבע על הדופק ולבחון את מצב הצמיחה ולנסות לפעול בעניין הזה.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
ודאי שאנחנו לוקחים את זה בחשבון, זה מעביר אותי באמת לשאלות שלך, שאלת על העסקים הקטנים. חלק מהצעדים שהוצגו פה, חלק מהצעדים שנמצאים בתוך חוק התקציב הם אכן בנושא של תמיכה וסיוע לעסקים קטנים. הרחבנו מאוד את האשראי לעסקים קטנים במהלך השנה, בחודשים האחרונים בלי קשר לתקציב עשינו לא מעט צעדים לטובת העסקים הקטנים, מע"מ תמורת מזומן שהיה פה, זה צעד לטובת העסקים הקטנים. שינינו את כל הדרך שבה אנחנו מתנהלים מול ספקים שהם עסקים קטנים, ספקים של הממשלה שהם עסקים קטנים, קיצרנו מאוד את התשלום להם, חישוב מיוחד נפרד, גם כן עבר פה. זאת אומרת, זה דברים – הוועדה הזאת דווקא מכירה את הפעילות המאוד אינטנסיבית שלנו גם עם הארגונים, עם רצאבי, עם אחרים, בשביל לסייע לעסקים הקטנים. העסקים הקטנים מחזיקים 55% מהעובדים במשק.
מה שמעביר אותי לנושא הבא שחבר הכנסת מרגלית העלה, וזה נושא שכר המינימום. אני תומך בהעלאת שכר המינימום. אבל צריך להעלות את שכר המינימום – יש שני דברים שהייתי רוצה לקבל עליהם תשובה: אחד, איך מגנים דווקא על עסקים קטנים? מפני שהבעיה בהעלאת שכר מינימום – אם נעלה, "טבע" תעמוד בזה וגם המגזר הציבורי יעמוד בזה, אבל עסק שיש לו ארבעה עובדים, ועכשיו יגיד: טוב, העלו את שכר המינימום, אני מפטר את הרביעי ונשאר עם שלושה, זה מצב שצריך למנוע. אני לא אומר שזה בלתי פתיר. היו בעבר, איציק כהן מכיר את זה, בעבר הילכו אימים בנושא שכר מינימום, ועובדה היא שזה לא גרם לגל של פיטורים, צריך לעשות את זה מושכל.
הצבתי בפני יושב-ראש ההסתדרות שאלה
¶
יש העלאת שכר מינימום ויש העלאת שכר מינימום, יש העלאת שכר מינימום שעליה מדברים, שדוחפת למעלה גם את בעלי המשכורות הגבוהות יותר, כי יש לה רכיבי שכר מעל השלמת ההכנסה. באתי ליושב-ראש ההסתדרות, ואמרתי לו: בוא נעלה באופן דרמטי את שכר המינימום לחלשים בלבד, לא לאנשים שהם באיגודים המקצועיים הגדולים ומקבלים 11,000 ו-12,000 ו-15,000 שקל, אלא באמת אלה שמרוויחים 4,300, בוא נעלה רק להם. בשלב זה עדיין לא קיבלתי תשובה על כך, אני מחכה. יש לנו כבר מפגשים גם עם התעשיינים, גם עם - - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
מפה אני הולך לפגוש את לשכת המסחר, בשביל לקיים דיון נוסף על הנושא הזה. אנחנו מנסים לקיים את הדיון הזה ברצינות ולהכיל ולקבל את כל פרטיו.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
לגבי המונופולים יש הצעת חוק, מתקיים עליה דיון, סליחה אם זה לא בmainstream- של הדיון שפה אנחנו מנהלים, שזה על חוק התקציב וההסדרים.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
איציק, אני עובר אליך. תראה, אני נמנע מכבודך מדיונים כשאתה נמצא על מה שהושאר לי במשרד האוצר, אז אנחנו נדלג על השלב הזה.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אבל אני רוצה רק להרגיע אותך בשני נושאים אחרים. אחד, אין שום הרעה במדד ג'יני בניגוד למה שאמרת, אתה יכול לבדוק.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
זה טוב, כי אנחנו רוצים, להפך, ביחד להקטין את הפערים ובתקציב הזה יש לא מעט פעולות לטובת הקטנת הפערים.
באסל גטאס
¶
פה הוא גדל. הוא גדל. זה דוחות של ה-OECD אי-אפשר להתווכח עם דוחות של OECD, הוא גדל. הפערים גדלו.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
ואנחנו כמובן במגע מתמיד עם חברות דירוג האשראי, אין כוונה להוריד את דירוג האשראי שלנו, הם הודיעו כבר, גם "מודיס", גם "אסנס", הודיעו כבר שאין הורדה של דירוג האשראי.
לגבי קרנות הפנסיה, אמיר, אתה רוצה במשפט להסביר?
אמיר לוי
¶
כן. בעיקרון החוק אומר שהקרנות או התשלום אליהם הוא לפי מצב משק המדינה, בשל מבצע "צוק איתן" והתוספת הגדולה שמשרד הביטחון קיבל אז ייעשה שינוי בלוח סילוקין. זה שולם במלואו ואין שום פגיעה בחוסכים.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אם כבר המיקרופון אצלך אז תשאיר אותו אצלך ותסביר אולי לחברת הכנסת גלאון גם את נושא מעונות היום.
אמיר לוי
¶
שאלתם לגבי מעונות היום, אז שני דברים: הצגנו הגדלה של היצע המעונות, חברת הכנסת גלאון, אז דיברתי קודם על נושא אחד שזה בעצם שריון של 30% לטובת יישובים ערביים וחרדיים, שהיום לא מנצלים את התקציב ובעצם הכוונה שינוצל התקציב, כי הם לא יצטרכו להתחרות ביישובים האחרים. אז זו דרך אחת להגדיל.
והדרך השנייה, לאור שינוי במנגנון שנעשה לפני חודש בערך, השינוי נעשה כדי שיהיה ניצול טוב יותר, אנחנו נאפשר לרשויות שמחזיקות בכתבי אישור ישנים לנצל את התקציב הזה לטובת מעונות יום, ובעצם מה שאתם רואים - - -
אמיר לוי
¶
אני מסביר רגע את שתי הדרכים איך ההיצע יגדל. ובעצם אותם תקציבים או אותם כתבי אישור שהרשויות הללו מחזיקות ולא מנוצלים ולא ינוצלו גם, נאפשר לנצל אותם בזכות המנגנון החדש. אז שני הצעדים האלה יגדילו את היצע מעונות היום.
סתיו שפיר
¶
הוא מונח בפנינו, אבל הספר של השנה הנוכחית, של 2014, משום מה בסוף 2014 - - - תקציבים חברתיים.
סתיו שפיר
¶
זה נורא קל לקצץ בסוף שנה אחת כדי להוסיף בכאילו לשנה הבאה כשאחר כך תקצץ את זה בוועדת הכספים.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
לגבי חבר הכנסת גילאון, אני מודה שאם הבנתי נכון את הערתך, היא יותר נגעה לזה שאתה מצפה ממני להשתפר כאדם, אני אעשה כל מאמץ.
אילן גילאון
¶
- - - באמת, תרשה לי משפט אחד. אני האחרון שאאשים אותך באי-כלכלנות, האמן לי, כבוד השר, יש פה למכביר כלכלנים, משפטנים ופרזנטורים, זה לא בדיוק מה שצריך, בכיוון האחר שהוא לא כל אלה אתה כשלת.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
חבר הכנסת אשר שאל לגבי, הימר, אני חושש שלא נכון לגבי נושא הגידול טבעי. הגידול הטבעי הוא כ-1.8% במדינת ישראל בשנה. רק בשביל לסבר את האוזן, הגידול בתקציב הבריאות הוא כ-15% השנה, הגידול בתקציב החינוך הוא כ-7%. זאת אומרת, הגידול הוא הרבה הרבה הרבה מעבר לגידול הטבעי.
יעקב אשר
¶
יש גידול טבעי בחינוך שהוא אחר מהגידול טבעי כללי, עם כל הכבוד. סליחה, יש פה את אגף התקציבים, זה לא הולך באותם פרמטרים.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
לגבי מע"מ אפס, אני רוצה אולי הגיע הזמן לתקן טעות שאני מבין שנאמרה פה בוועדה לא פעם, שכולם נגד, כל הכלכלנים נגד, אני מכיר את הסיסמה. לשכת המסחר בעד, לשכת התיאום של הארגונים - - - התעשיינים בעד, לשכת יועצי המס בעד, האנשים האלה הם כלכלנים, הם לא רקדנים ולא אנשים של שחיה צורנית. יש הרבה מאוד כלכלנים שהם בעד מע"מ אפס, - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
והם צודקים, ואחת הסיבות שהם בעד זה בגלל שהפריפריה תקבל לא פחות מאשר המרכז דרך מע"מ אפס. שאלות של חברת הכנסת סתיו.
יעקב אשר
¶
הוא שמע את כולם, אף אחד לא שמע את כולם. שמעתי את דן פרופר מהתעשיינים שדיברת, ביקורת קטלנית על העניין הזה.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
ברשותך, אמרת ששלחתי את סגן השר לענות לך. אני לא שולח את סגן השר, סגן השר הוא חבר כנסת, סגן שר במדינת ישראל ואדם בעל זכויות – אני לא יודע מה הייתה – יותר גדולות משלי בתולדות מדינת ישראל, הוא לא מישהו ששולחים.
סתיו שפיר
¶
אבל אני מצפה שגם התשובות שהוא מסר למליאה יתייחסו אלי בכבוד ויעמדו בהם, ולא סתם יזרקו תשובות למליאת הכנסת.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אני שמח שלא התכוונת לפגוע בכבודו של סגן השר. לגבי השאלה אם יש הסכם לגבי המע"מ - אין הסכם לגבי המע"מ. לגבי השאלה אם יש הבטחה למיליארדים נוספים - -
סתיו שפיר
¶
מדוע באמצע "צוק איתן" היה לך דחוף להעביר 35 מיליון שקלים ליהודה ושומרון? בזמן ההצבעות על חוק המע"מ?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
שלא נדבר על זה שאני לא מתבייש על אף אגורה שמעבירים ליהודה ושומרון, אבל אין קשר - - -
סתיו שפיר
¶
שר האוצר התבטא בנאום לפני כמה חודשים שכל הכסף נמצא בין יצהר לאיתמר ואחרי הנאום הזה הוא המשיך להעביר את הכסף ליצהר ואיתמר.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אני מסכים שצריך לעשות יותר וזה חלק מהמשימות שלנו בנושא הסיוע למגזר הערבי. יש תוספות לחינוך, יש תוספות לרשויות המקומיות, היה רק לפני פחות משבועיים דיון גדול בקבינט הדיור על נושא הסיוע, דרכים חדשות למצוא עזרה בדיור למגזר הערבי. אנחנו עושים מאמצים בעניין הזה. מדינת ישראל, אני לגמרי מסכים אתך, במשך שנים הזניחה את המגזר הערבי, אנחנו מתחילים תהליך של תיקון ונמשיך.
אמיר לוי
¶
הרזרבות כולן שקופות, נמצאות בתקציב, אתם רואים אותן, יש רזרבה כללית של מה שנמצא בה אתם יודעים, פלוס קופסה. והחלק השני זה רזרבה להתייקרויות ולעמידה ביעד הוצאה שכולן נמצאות בסוף כל חוברת ועל כך אתם מצביעים.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אני רוצה להגיד לך משהו, אני כל פעם המום מחדש מהצורך שלכם לטעון שאני שונא אתכם או אויב שלכם. אינני אויבכם, - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
- - אינני שונאך, הקדוש ברוך הוא, אני מקווה, לא יכה אותי כמו שהיכה את מצרים, למרות דבריך. ואני חושב שאם קבוצה שהיא באוכלוסייה כל הזמן תגיד שונאים אותי, שונאים אותי, שונאים אותי, בסוף אתה תשכנע צעירים חרדים - - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
לגבי הקרקעות - אני מסכים שבאמת במשך שנים הייתה פה בוננזה על הקרקעות שמדינה ניהלה, אני לגמרי מסכים אתך. בגלל זה שינינו את חוקי המשחק, בגלל זה "מחיר מטרה" ומע"מ אפס ו"הסכמי גג" על 100,000 יחידות דיור, בגלל זה סדרה שלמה של רפורמות - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
- - שאומרת פינוי בסיסים, זה הכול להגיד: אנחנו כבר לא רואים בקרקע אמצעי למקסום הרווח של המדינה, אנחנו רואים בקרקע משאב לאומי השייך לאזרחיה. כל הפעולה של קבינט הדיור - - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
- - הרמב"ם היה רופא, וחינוך כזה אינו חינוך "כפרני", אנחנו רוצים שלאנשים יהיה ארגז כלים בשביל - - -
ישראל אייכלר
¶
כפייה דתית של הדת שלך, כשם שאתה לא רוצה שאכפה את הדת שלי עליך ועל הילדים שלך אל תעשה כפייה דתית.
ישראל אייכלר
¶
אבל אתה מודה שאתה מסנן ילדים שלא רוצים לקבל את הדת שלך, אתה מודה שאתה מסנן עובדים שלא רוצים את התארים שלכם.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
חבר הכנסת הורוביץ, לגבי הגידול בתקציב הביטחון - קודם כול שאלת על מעורבות שר האוצר אקסיופיציו הוא חלק מהקבינט הביטחוני שמנהל את הדיון המאוד עמוק על תקציב הביטחון. גם אנחנו חושבים שצריך לבחון מחדש את נושא תקציב הביטחון, בשל כך הוקמה ועדת לוקר. אני לא רוצה להמר מראש על - - -
שר האוצר יאיר לפיד
¶
לא. אני אומר, זה לא מסנדל, מראש הגדרנו חלק גדול מתקציב הביטחון השנה - 4.3 מיליארד שקל כקופסה שאומרת: אנחנו מחכים למבנה מחדש, לסידור מחדש של הקוביות. אם אתה שואל אותי, אני לא רוצה להמר על תוצאות הוועדה, אבל נדמה לי – והופעתי בוועדה, כולנו עובדים מול הוועדה – שיש הבנה שנושאים כמו הפנסיות והשיקום צריכים בעצם לצאת מתוך תקציב הביטחון, להיות מנוהלים על-ידי המדינה, כדי שתקציב הביטחון יהיה יותר שקוף, יותר ברור, יותר עוסק בביטחון. זה גם נכון לגבי השנה האחרונה שנחשפנו לסדרה שלמה של צרכים ביטחוניים חדשים שצריך לתת להם פתרון. אני חושב שהדוגמה שכל אזרח ישראלי מכיר זה פתרון טכנולוגי לבעיית המנהרות ולבעיית הפצמ"רים, שזה דברים שאנחנו צריכים ללכת לשים כסף מהיר כדי לבוא עם תשובות מהירות לגביהם.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אני חושב שהאמירה הגורפת שאומרת – אני, כאמור, היה לי חשוב שזה תקציב חברתי כי בזה אני מאמין וזה אני חושב שצריך להיות סדר העדיפויות של מדינת ישראל, אבל אין לנו את הזכות במזרח התיכון, כל עוד לא יהיה הסדר מדיני, ואתה יודע שאני תומך בהסדר מדיני כמוך.
שר האוצר יאיר לפיד
¶
אבל כל עוד אין הסדר מדיני, עלינו לחיות במדינה בטוחה, ובשביל לחיות במדינה בטוחה אתה צריך לתת תקציבים לביטחון, זה לא קורה מעצמו, ביטחון, ואין אפשרות לייצר ביטחון בלי - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותי, אני רוצה להודות לחברי חברי הכנסת, להודות לשר, להודות לאמיר ולשאר הצוות ולכל מי שנמצא פה. ושוב, אדוני השר, ראינו שיש חוסר בהכנסות, יש יתרה בהוצאות וכדי לאזן אותם צריך את חוק ההסדרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנא, אני פונה אליך שוב בקריאה נרגשת, תגמרו ביניכם את כל האלמנט הזה כדי שנוכל לקבל, כדי לדון, כי כרגע בלי זה התקציב נמצא חסר וחבל. אנחנו מבקשים ואנחנו מודים לך אחרי הכול.