פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
17/11/2014

רהכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 449>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ד בחשון התשע"ה (17 בנובמבר 2014), שעה 11:00
<סדר-היום:>
<חוק תקציב המדינה לשנת הכספים 2015>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
באסל גטאס

זהבה גלאון

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

דב ליפמן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

שמעון סולומון

חמד עמאר

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

איילת שקד

ישראל אייכלר

קארין אלהרר

יעקב אשר

אילן גילאון

רונן הופמן

ניצן הורוביץ

עליזה לביא

מיקי לוי

אברהם מיכאלי

חנא סוייד

חמד עמאר

מיכל רוזין

פנינה תמנו-שטה
<מוזמנים:>
שר האוצר יאיר לפיד
אמיר לוי - הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעל מבורך - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יואל נוה - הכלכלן הראשי, משרד האוצר

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

נטע דורפמן רביב - משנה ליועמ"ש, משרד האוצר

יוסי שטיינברג - אדריכל ראשי, משרד הבינוי

דוד גולדברג - נשיא, לשכת רו"הח בישראל

עדי גרינבאום - יועמ"ש, לשכת רו"הח בישראל

נסים עוג'ר - עו"ד, אגוד הארגונים החברתיים בכנסת ישראל

ענת אלון - עו"ד, לוביסטית, יועצת קשרי ממשל, להב, לשכת העצמאים והעסקים הקטנים

צליל ברקו - לוביסטית, פוליסי, לשכת רו"ח

יעל גויסקי - עו"ד, לוביסטית, יועצת קשרי ממשל, להב, לשכת העצמאים והעסקים הקטנים

ארז גילהר - לוביסט, פוליסי, הארגונים העסקיים

צבי לביא - ynet

עמי צדיק - ממ"מ, כנסת ישראל


<ייעוץ משפטי: >
שגית אפיק
שלומית ארליך
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
רונית יצחק
<<חוק תקציב המדינה לשנת הכספים 2015>>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב או התחלת צהריים טובים, אנחנו ממשיכים את ישיבת ועדת הכספים, ולמעשה בזה אנחנו פותחים את הדיון בתקציב המדינה לשנת 2015. בפתיחה אני רוצה לציין שלצערי, ואני לא זוכר תופעה כזאת שהייתה, בידינו נמצא רק תקציב המדינה. בציבור הרחב אולי לא בדיוק מבינים, אבל פה חברי הכנסת מבינים, נמצא בידינו רק תקציב המדינה, אבל חוק ההסדרים לא נמצא בידינו.
<אראל מרגלית:>
למה?

<זהבה גלאון:>
למה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה.

<יעקב ליצמן:>
אולי נדחה את השר אחרי חוק ההסדרים?

<יצחק כהן:>
לא נעים, לא נעים.

<קריאות:>
- - -

<מיקי לוי:>
לא חיכינו יותר משתי דקות - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, באמת, הרי רצינו שהשר יופיע.

<יצחק כהן:>
למה? אבל למה?

<יעקב ליצמן:>
אולי יופיע אחרי חוק ההסדרים.

<יצחק כהן:>
אבל למה, ניסן?

<יעקב ליצמן:>
אני לא יודע מה לשאול אותו, אין לי חוק הסדרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני באמצע המשפט הרי, דקה.

<יצחק כהן:>
באמצע משפט, דקה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חוק ההסדרים לא בידינו, ואני חושב שבאמת, לא יודע איזו מילה להגיד, המילה הכי עדינה שאני מוצא, שזו שערורייה שעדיין חוק ההסדרים לא בידינו למרות שהוא אושר בכנסת. הוא עדיין לא הגיע לוועדה בגלל שלא נגמרו הדיונים על הפיצולים. ואני חושב שעם ישראל שמסתכל אומר לעצמו: האם אלה הנבחרים שלנו? האם הם חושבים עלינו או שהם חושבים רק על - - -
<יצחק כהן:>
דבר על הקואליציה, רק על הקואליציה. אל תדבר על האופוזיציה.
<זהבה גלאון:>
הוא לא אומר את זה על כל הנבחרים שלנו.
<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, אז אתה רוצה שלא אגיד כלום? פעם אני נהפך לאופוזיציה, אז מה אתה, תן, מה אתה - - -
<יצחק כהן:>
לנבחרים מהקואליציה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באמת, אני חושב שעם ישראל מגיע - - -

<אראל מרגלית:>
אל תפריע לניסן בביקורת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לעם ישראל מגיע באמת, גם אם יש חילוקי דעות, קודם כול שהם יהיו בתוך החדר ויגמרו בזריזות. צריך מבוגר אחראי שבעשר דקות יכול לסדר את הדברים ואפשר להתקדם הלאה, זה ממש, אני לא מצליח להבין את זה. ואני מאוד מקווה - - -

<זהבה גלאון:>
כנגד מי זה הביקורת הזאת?
<יעקב ליצמן:>
אבל הם עושים את זה כבר חודשיים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מאוד מקווה שזה ייגמר ממש בין היום למחר. גם כך כולנו יודעים שלא היה תקציב שכל כך, איך אומרים, מיעטו לו את הזמן.
<קארין אלהרר:>
ברור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו היום נמצאים ב-17 בחודש, חוק ההסדרים עוד לא בידינו.
<אראל מרגלית:>
מבחינת הכנסת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם רוצים שהתקציב וחוק ההסדרים יידונו לקראת ה-31 בדצמבר, המשמעות היא שנסיים את הדיונים ב-15 בדצמבר כדי - -
<יעקב ליצמן:>
ב-15 בינואר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - שיצליחו לנסח את החוק ולהניח אותו על שולחן הכנסת.

<יצחק כהן:>
תמיד היית אופטימי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פירוש הדבר שאפילו חודש אין לנו לנושא הזה.

<יצחק כהן:>
תמיד הוא היה אופטימי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז שוב, אני רוצה להודיע, אני אומר בשמי, אבל אני מניח שבשם כולכם, שלא נהיה חותמת גומי, הכוונה שנקיים דיון אמיתי ורציני.
<ישראל אייכלר:>
את זה תגיד לחברי הוועדה.
<אילן גילאון:>
אל תהיה קשה.

<יעקב ליצמן:>
הוכחנו את זה במע"מ אפס.
<יצחק כהן:>
באפס מע"מ.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי, בשמי ובשם הוועדה. ונקיים - - -

<קריאה:>
יש פה כמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אתה יודע, חברי הכנסת מוזמנים לבוא ומשתתפים גם בדיוני התקציב וזה בסדר, גם אם הם לא בוועדה. בכל אופן, לא נהיה חותמת גומי ונקיים – מה עוד שממשלת ישראל, לצערי, לא קיימה דיון רציני, סך הכול עשר שעות, אני לא חושב שזה דיון רציני על תקציב של משק שנמצא בהאטה ורוצים שהוא יצמח. אז ממילא האחריות מוטלת עלינו, אז נקיים דיונים, יכול להיות שמבוקר עד ערב. כנראה שנעשה את זה גם בימי ראשון וחמישי.

<יצחק כהן:>
מוצאי שבת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ונעשה סדר ברגע שזה יעבור אלינו, ונפרסם לכולם את לוח הזמנים. אבל אם נצליח לגמור בזמן, בכבוד, אם לא נצליח לגמור, לא נהסס גם למשוך אותו בינואר. כמה שנצטרך עד שנוכל לגמור אותו ולהניח תקציב וחוק הסדרים, שאנחנו חושבים שהוא יהיה הרבה יותר טוב ממה שקיבלנו אותו, לדעתנו. אבל ככל שהדיונים על חוק ההסדרים מתמשכים הזמן מתקצר, וזה יהיה לא לכבוד, אני חושב, לאף אחד שלא נוכל לאשר את התקציב לקראת שנת 2015 ונצטרך למשוך את זה גם בשנת 2015. לכן, שוב, אני פונה מפה, איך אומרים, בקריאה נרגשת - - -

<יעקב אשר:>
למי?
<מיכל רוזין:>
למי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני פונה לראשי - - -

<מיכל רוזין:>
למי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מסביר. לראשי מפלגות הקואליציה ולכל מי שמעורב, תגמרו היום את כל הדיון בנושא, תגמרו את הפיצולים, תביאו את זה היום אחר הצהריים לאישור המליאה כדי שנוכל לקבל את זה לפחות הערב ולהתחיל לנוע בנושא. אבל בכל אופן, שוב, אני פונה בקריאה, אני מקווה שישמעו בקולי ויעשו את זה. נכון לעכשיו מצאנו לדון, לפתוח את הדיון בחוק התקציב שנמצא בידינו. וכמובן שראשון הדוברים ומי שאמור להציג את החוק ואת המרכיבים שהיו האלמנטים שבגינם הם הגיעו לחוק הזה, אז נמצא אתנו שר האוצר ואנשיו, איך שהוא יחלק את הזמנים. וכפי שאנחנו נוהגים תמיד, ננהג בכבוד, נשמע את השר, נשמע את אנשיו.
<קארין אלהרר:>
או, או, אם זה בכבוד כמו תמיד, הלך עלינו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל מי שרוצה, ששש, להעיר יירשם. לא להעיר באמצע כדי שנוכל לשמוע את רצף הדברים. כל מי שרוצה להעיר יירשם, ברגע שתיגמר ההצגה נאפשר לכל אחד לומר את דברו בזמן קצוב, ואחר כך השר יענה. ואם יהיה צורך בסיבוב נוסף, גם את זה יכול להיות שנעשה, נראה איך הדברים יתגלגלו. אבל שוב, אני מבקש מכולם להתאפק וגם אם מישהו בא לו, מה שנקרא, להגיד משהו - -
<יצחק כהן:>
שיצביע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - או בגלל שזה ענייני או בגלל שזה קואליציה-אופוזיציה או בגלל לא יודע, כל מה שמסביב, שיתאפק, יירשם, יקבל זכות דיבור מכובד. בזה אני מסיים את ההקדמה ומעביר את רשות הדיבור.
<יעקב אשר:>
חוק הלאום - - -
<מיכל רוזין:>
כמה זמן השר מקדיש לוועדה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה את שואלת מראש? איך שזה - - -

<מיכל רוזין:>
שנדע.

<סתיו שפיר:>
שנדע כמה זמן - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם השאלות יהיו ענייניות והשר יענה, בסדר, אני מניח שזה יימשך, כמו שאומרים, אז למה להגביל אותו מראש?

<יעקב ליצמן:>
אולי מישהו יכול לעדכן אותנו איפה המשברים? מה המחלוקת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, ליצמן.
<יעקב ליצמן:>
אולי אנחנו יכולים להיות מתווכים הוגנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אז זה לא קשור לעכשיו. כבוד השר, המיקרופון לרשותך.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
יושב-ראש הוועדה ניסן סלומינסקי, חברי הוועדה, אני רואה כאן ח"כים שאינם חברי ועדה, כמובן שזה רק משמח אותנו, - -

<יצחק כהן:>
בעיקר יש עתיד.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - הגעתי הנה עם הנהלת האוצר כדי להציג לכם את התוכנית הכלכלית, את תקציב המדינה 2015. תקציב 2015 הוא קודם כול תקציב חברתי. זה תקציב שאין בו העלאת מסים; זה תקציב שמאפשר לנו לעבוד בשביל האזרח; זה תקציב שמטפל בבעיות האמיתיות גם של השכבות החלשות, גם של מעמד הביניים. דרך הצעת התקציב שמונחת לפניהם נוכל לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר והזדמנויות שלא היו לנו, נוכל לתת להורים שלנו טיפול רפואי ואת האפשרות להזדקן בכבוד, נוכל לייצר עוד מקומות עבודה ועוד מנועי צמיחה, נוכל לספק ביטחון לאזרחי ישראל מול מנהרות החמאס, מול טילי החיזבאללה, מול איומים רחוקים וקרובים.

זה תקציב שמתחיל ליישם את מסקנות ועדת-אללוף למלחמה בעוני; זה תקציב שמתחיל ליישם את מסקנות ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית; שלוקח בחשבון שחינוך חינם צריך לכלול את קייטנות הקיץ שלנו שיורחבו בשנה הבאה, וגם מעונות יום שיקלו על הורים עובדים; תקציב שעושה מאמץ מיוחד לתת סיוע והכשרות לציבור החרדי, לציבור הערבי כדי לעזור להם להשתלב בשוק העבודה; תקציב שנותן מענה לצרכים הביטחוניים שנחשפנו אליהם ב"צוק איתן"; זה תקציב שמשנה מהיסוד את מצבם של ניצולי השואה בישראל.

תקציב 2015 מגדיל – אני מדבר לאורך כל הדיון במחירי 2015 – בלמעלה מ-10 מיליארד שקל את התקציבים החברתיים, התקציבים של המשרדים החברתיים, את התוספת של 3.2 מיליארד שקל לחינוך, תוספת של 1.2 מיליארד שקל לביטחון פנים, תוספת של כ-4 מיליארד שקלים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ותוספת של כ-2 מיליארד שקלים למערכת הרווחה.
בתקציב שמונח לפניכם באה לידי ביטוי תוכנית הדיור שהמטרה שלה להוציא את שוק הנדל"ן ממשבר עמוק שמאיים לקבור תחתיו דור שלם. הוועדה הזאת מכירה היטב את מע"מ אפס, אולי היטב מדי, אם יש דבר כזה. אבל מע"מ אפס הוא רק מרכיב אחד בתוכנית כוללת רחבה הרבה יותר שכוללת בתוכה את "מחיר מטרה", את "הסכמי הגג", את הדיור להשכרה לטווח ארוך, בינוי של מעונות סטודנטים, תוכנית "נתיב לדירה", תוכנית "שכירות הוגנת", פינוי מחנות צה"ל, ועוד.
<סתיו שפיר:>
שאתה מעכב אותה יותר משבעה חודשים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
אבל צריך להגיד דברים שהם לא נכונים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, סתיו.

<יעקב ליצמן:>
שאלות בעל-פה זה מקובל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, חבר'ה.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
התקציב הקודם שהבאנו בפני ועדת הכספים נועד להתגבר על אחד המשברים היותר קשים שבפניהם עמד המשק הישראלי. כשנכנסתי לתפקיד שלי כשר האוצר מצאתי משק עם תחזית גירעון של מעל 5%. היינו צריכים אז לעסוק בפעילות חילוץ של משק שעמד בפני קריסה, והפעולות שעשינו אז הצילו את הכלכלה הישראלית. והן אלה שמאפשרות לנו היום - -
<יעקב ליצמן:>
אפשר לעשות מספר? 115? כמה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - לשלם את מחירו של מבצע "צוק איתן", ולקיים בו בזמן את מה שהבטחנו לציבור הישראלי, שזה להוסיף שירותים חברתיים ולדאוג לביטחון ולבריאות ולחינוך ולרווחה ולדיור ולזוגות צעירים. וכל זה, שוב, בלי שנצטרך להעלות מסים.

<באסל גטאס:>
רק מי יעשה את זה - הממשלה הקודמת או הבאה?
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אדוני היושב-ראש, לפני שנצלול אל פרטי התוכנית הכלכלית, אני רוצה לבקש ממך ומחברי הוועדה עוד דבר אחד - אל תיתנו יד לשום סחטנות פוליטית, הציבור מצפה מאתנו לנהוג באחריות. חוק ההסדרים שהגשנו לכנסת הוא אחד הרזים והממוקדים ביותר שהבית הזה ראה אי-פעם. עשינו בחירה ערכית ועקרונית - -

<מיכל רוזין:>
עם ארבע רפורמות?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - לא להכניס לתוכו מה שנקרא "עזים". אנחנו לא מאמינים בזה, אנחנו מאמינים בלומר לכם את הדברים בדיוק כפי שהם, ולהציג לכם את תוכנית העבודה שלנו ל-2015 בשקיפות ובכוונה מלאה, וכשאנחנו עומדים מאחורי כל סעיף וסעיף שמוצגים לפניכם. כל חברי הוועדה צריכים לדעת, אופוזיציה וקואליציה כאחד, שלא נסכים בשום אופן לזה ששינויים בתקציב יובילו לקיצוץ נוסף בתקציבים החברתיים. אנחנו לא נסיים את המהלך החשוב הזה - - -

<באסל גטאס:>
את זה תגיד לממשלה. מה אתה אומר לוועדה? זו הממשלה אחראית, כבוד השר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באסל.

<באסל גטאס:>
הם עושים לך את הסחטנות. חוק מע"מ אפס מול חוק הלאום, מה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באסל, הוא מדבר לכולם, הוא לא מדבר רק אליך.

<יעקב ליצמן:>
עליהום לא הלאום.

<קריאות:>
- - -

<מיכל רוזין:>
באסל, הוא מדבר מעל הראש שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באסל, אומנם אתה יושב מולו, אבל הוא מדבר לכולם.
<באסל גטאס:>
אם הוא מדבר מעל הראש שלנו, אנחנו נדבר מעל הראש שלנו בשביל שהאחרים ישמעו, אז זה בסדר.

<מיכל רוזין:>
הוא לא מדבר אלינו, הוא מדבר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא מדבר לכולם, אז זה בסדר. לא, לא, בבקשה.

<יצחק כהן:>
חוק עליהום.

<באסל גטאס:>
חוק עליהום.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אדוני היושב-ראש, אני מודה שהספקתי לדבר הרבה יותר ממה שחשבתי שאספיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה בסדר, תמשיך. את כל הדברים שלך תוכל לומר.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לא נסיים את התקציב הזה בקיצוץ רוחבי בתקציבי חינוך ובריאות ורווחה וביטחון פנים. ואמרתי, ואני אומר שוב, אעדיף לא להעביר את התקציב מאשר לפגוע בכל מה שחשוב לאזרחי ישראל. מצד שני, אני מאמין שבתפיסה הזאת בסוף, אחרי שיעברו כולם את כל הפוליטיזציה ההכרחית, אני מבין שכל ממשלת ישראל וכנסת ישראל שותפים לדעה הזו שאסור לפגוע בתקציבים החברתיים ובתקציב החברתי הזה, אז כך אנחנו מביאים אותו.

אני רוצה להעביר את הבמה לאמיר לוי ראש אגף תקציבים שייתן מצגת על התקציב.

<יעקב ליצמן:>
רגע, זה מה שיש לך להגיד לנו?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, לא, אחר כך יהיו שאלות. ליצמן, תוכל לשאול ואז הוא ידע - - -

<יעקב ליצמן:>
רגע, הוא לא אמר כלום על התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רגע.

<זהבה גלאון:>
אדוני, יושב-ראש הוועדה, השר נתן פה נאום - -
<יעקב ליצמן:>
לא, הפקידים אחר כך, אבל השר צריך לדבר מה התקציב.

<זהבה גלאון:>
- - לאומה לצורכי תקשורת, לא אמר שום דבר על התקציב, - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמיר זה לא פקידים במובן הזה.

<יעקב ליצמן:>
- - חזר על אותן קלישאות שזה תקציב חברתי אחרי שקיצנו בבסיס התקציב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, זהבה, רגע, - - -

<זהבה גלאון:>
לא, אל תגיד אחרי זה, מה הוא מספר לנו סיפורים?
<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זהבה, את רשומה לזכות דיבור.
<אראל מרגלית:>
שר האוצר, אתה נכנס הנה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<אילן גילאון:>
בגלל זה עדיף לשאול קודם את השאלות ואחרי זה לתת תשובות.

<אראל מרגלית:>
אתה נכנס הנה יום אחרי שמפורסם שהכלכלה הישראלית - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אראל.

<אראל מרגלית:>
- - נכנסה להאטה הגדולה ביותר שהייתה לה מאז המשבר הפיננסי ב-2008.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אני מבקש. אני לא רוצה להתחיל - - -
<פנינה תמנו-שטה:>
אראל מנצל את הבמה. ההצגה הכי טובה בעיר להראות את עצמו.
<אראל מרגלית:>
שר האוצר מדבר בהקדמה, והוא לא מתייחס - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אתה רוצה שאתחיל להוציא? הרי אני לא רוצה.

<קריאות:>
- - -

<אראל מרגלית:>
ניסן, בוא אתן לך רמז, אני לא אחד מאלה - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
- - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנינה, תני לי, פנינה.

<זהבה גלאון:>
אדוני, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, זהבה. אראל, יהיה לך זמן לדבר, תוכל להגיד את הדברים האלו.

<אראל מרגלית:>
רגע, אבל אני רוצה התייחסות למילות ההקדמה.

<אילן גילאון:>
כרגע יש פרזנטציה, מה הבעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל תשאל.

<אראל מרגלית:>
לא, התייחסות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה התייחסות?

<אראל מרגלית:>
למילות ההקדמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בשביל זה יש לך - - -

<זהבה גלאון:>
שום מילה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יכול להגיד לו איך לסדר את הדברים שלו? באמת, נו - -

<אראל מרגלית:>
יש לנו האטה, - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - אתה תשאל והוא ייתן לך תשובה.
<יצחק כהן:>
ניסן, שר האוצר צריך להיות מודאג מצמיחה שלילית, יש צמיחה שלילית.

<קריאה:>
ניסן, תרגיע.

<זהבה גלאון:>
הוא לא אמר מילה על הצמיחה השלילית, אלוהים, הולכים למיתון.
<יצחק כהן:>
יודעים מזה.

<זהבה גלאון:>
נראה לך סביר ששר לא מתייחס לצמיחה השלילית.

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
שר האוצר אמר בדיוק את מה שהוא אמר אתמול בטלוויזיה. אנחנו מצפים למשהו אחר.
<זהבה גלאון:>
מילה הוא לא אמר על הצמיחה השלילית. נתונים כאלה מדאיגים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל הוא יגיד את זה כשאת תשאלי. בבקשה.

<זהבה גלאון:>
לא, הוא היה צריך להגיד את זה בפתח דבריו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שאת חושבת.

<זהבה גלאון:>
זה מה שהוא היה צריך לעשות, זה לא מה שאני חושבת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יכול להיות שהוא אולי חושב אחרת.

<יעקב ליצמן:>
יש לי רושם שהולך להיות פגע וברח, הוא הולך להגיד כמה מילים והוא יברח אחר כך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן. בבקשה.
<אמיר לוי:>
בוקר טוב לכולם, אפשר אור באולם, מספיק שיהיה במסך.
<יעקב ליצמן:>
בוקר טוב, זה חושך? מה?

<יצחק כהן:>
אמיר, סע, סע.

<אמיר לוי:>
לא, אני לא רואה.

<פנינה תמנו-שטה:>
קשה, קשה לאופוזיציה בחושך, לא רואים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אפשר להדליק אור באולם?

<זהבה גלאון:>
הביאו אתכם להקת מעודדות, אני רואה.

<מיכל רוזין:>
זה חבר המושבעים.
<קארין אלהרר:>
זהבה, תרגיעי.
<עליזה לביא:>
זהבה, ממך לשמוע כזאת הערה פוגענית - - -

<זהבה גלאון:>
כן, כי זה עובר כל גבול.

<פנינה תמנו-שטה:>
פמיניסטית.
<זהבה גלאון:>
כי זה מביך מה שאתם עושים. זה פשוט מביך מה שאתם עושים.

<קריאות:>
- - -

<פנינה תמנו-שטה:>
זהבה הפמיניסטית, להגיד - - -

<קריאות:>
- - -

<זהבה גלאון:>
- - - לא רק אותך, זה גם את - - - , וגם את ליפמן וגם את - - - , והופמן, וסולומון, כולכם להקת מעודדות.
<פנינה תמנו-שטה:>
להקת מעודדות? צריך מוסיקה אם כבר את קוראת לנו להקת מעודדות.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנינה, - - -

<זהבה גלאון:>
זה לא מתייחס רק לנשים, עליזה, כולכם.
<עליזה לביא:>
זהבה, כל העבודה שלך - - -

<קריאות:>
- - -

<פנינה תמנו-שטה:>
- - - פמיניסטית, את נופלת בלשונך פעם אחר פעם.

<עליזה לביא:>
חוץ מלדבר את לא יודעת לעשות שום דבר, ואת זה ראינו - - -

<זהבה גלאון:>
וואי, וואי.
<מיכל רוזין:>
שולי נעליך מעל רגלייך, - - - אולי תלכי לנהל את הישיבה שלך .

<מיכל רוזין:>
- - - במקום להיות פה חבר - - -
<עליזה לביא:>
מיכל, גמרת לדבר?

<קריאות:>
- - -

<שמעון סולומון:>
זהבה, מה שהרסת היום אנחנו מנסים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אני מבקש - - -

<קריאות:>
- - -

<פנינה תמנו-שטה:>
אדוני היושב-ראש, ככה מנהלים ועדה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון ודב, אתם לא מבינים? אתם רק עוזרים לזה, ואני מבקש, תנו לי להמשיך.

<שמעון סולומון:>
מותר להם לכעוס, שיחכו בנימוס, מותר להם להקשיב לדברים חשובים, אחר כך להעיר, אבל חציתם כל גבול.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, אפשר בבקשה? שמעון, בבקשה.

<מיכל רוזין:>
רגע, יש כאלה מיש עתיד שעוד לא הגנו עליו, אתם צריכים להגן עליו שנייה.
<קריאות:>
- - -
<מיכל רוזין:>
עוד לא אמרת משהו נגד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סליחה, אני מבקשה.

<זהבה גלאון:>
שר האוצר אמר שהצמיחה השלילית רשומה על שמו, אבל אין לו מה להגיד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זהבה, זהבה.

<שמעון סולומון:>
יכולת להקשיב עד הסוף למה שיש לו להגיד, אחר כך להעיר.

<זהבה גלאון:>
מה יש לו להגיד?

<שמעון סולומון:>
תקשיבי. - - - שינית את המצב?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - - אתה לא מבין מה אתה עושה?
<יעקב ליצמן:>
- - - יש עתיד כרגע כאן.

<אילן גילאון:>
זה לא כנס של יש עתיד, בכל זאת, עם כל הכבוד, אדוני.
<פנינה תמנו-שטה:>
זו הדוגמה.

<אילן גילאון:>
אדוני, אני מציע לך, תשאל שאלות ורק אחרי זה תיתן את התשובות.

<קארין אלהרר:>
מצטערת, מפריע לכם בעיניים.

<אראל מרגלית:>
ניסן, לפני שאמיר לוי מדבר, אני רוצה לשמוע משר האוצר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אוציא אותך - - -
<אראל מרגלית:>
אנחנו רוצים לשמוע התייחסות להאטה במשק ממך, יאיר לפיד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אני מבקש ממך פעם ראשונה, ואני לא רוצה, באמת, לא נעים לי אפילו - - -

<אראל מרגלית:>
רגע אחד, לפני - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לו, הוא יעשה מה שהוא רוצה. ואני מבקש, אני אוציא אנשים ולא נעים לי.

<אילן גילאון:>
אוי, אוי, אוי.

<קריאות:>
- - -

<מיקי לוי:>
אראל, הפתוס הזה, מספיק עם הפתוס הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא רוצה, אבל זה מה שיהיה.

<אראל מרגלית:>
שר האוצר, יש פה דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אין דיון.

<אראל מרגלית:>
הגיעה פה להקת מעודדות, באמת, נו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין דיון, אין דיון, בבקשה.
<אראל מרגלית:>
מה אנחנו? חלק מהלהקה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתה גם להקה כזו, אז מה.

<אראל מרגלית:>
איזו להקה? אנחנו מבקשים - - -

<קריאות:>
- - -

<אילן גילאון:>
אני יודע שהחבר'ה רוצים להתחנף למנהיג שלהם, אבל יש גבול לכל דבר. תוציאו את - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, תתחיל.

<אמיר לוי:>
בוקר טוב לכולם, אחלק את ההצגה לשני חלקים, - -
<יצחק כהן:>
יש מצוקה, יש מצוקה.

<אילן גילאון:>
אין מצוקה, נו, יש - - -
<קארין אלהרר:>
אני ממש מרחמת עליכם, אני נשבעת.

<אראל מרגלית:>
אלוהים לא מרחם, הוא מרחם על ילדי הגן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<פנינה תמנו-שטה:>
סיסמאות.

<קריאות:>
- - -

<אמיר לוי:>
- - בחלק הראשון אציג בעצם את - - -

<יעקב ליצמן:>
הוא מרחם על ילדי האוצר.
<אמיר לוי:>
בחלק הראשון אציג בעיקרי הדברים את הדברים המרכזיים שיש בתקציב, גם הרפורמות וגם דברים תקציביים שתומכים ברפורמות; ובחלק השני אציג את המספרים. הכול מופיע אגב בחוברת עיקרי התקציב, - -
<אילן גילאון:>
כן, נעשה קריאה מונחית.
<אמיר לוי:>
- - שהצגנו אותה גם בצורה - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אילן.

<אמיר לוי:>
- - שונה השנה, וגם לזה אתייחס.

<אילן גילאון:>
דווקא רעיון טוב. השר לא קרא את זה, אנחנו לא קראנו את זה, אולי הגיע הזמן שנקרא כולנו את התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אילן, אילן, בבקשה.

<אמיר לוי:>
נתחיל בחלק הראשון. המצגת לא מאוד ארוכה, ואשמח לענות גם על שאלות בסוף.
<זהבה גלאון:>
לא מעניין אותו.
<אמיר לוי:>
בחלק הראשון נסקור בעצם שמונה חלקים שהצעת תקציב 2015 מכילה. חלק ראשון בתוכנית הכלכלית זה פרק חדשנות; חלק שני - דו צמיחה ופריון, צעדים שאנחנו עושים במסגרת תקציב 2015; פרק שלישי - משאבי טבע, גם הוא חלק מהתקציב. אגב, אני רוצה להגיד בסוגריים שיש דברים שאנחנו עושים גם במהלך השנה, הם חלק מהתקציב, או ב-2014 או ב-2015, ואתייחס לזה ברגע במשאבי טבע, אבל זה לא רק.
<סתיו שפיר:>
87% מסעיפי התקציב, לא רק חלק.
<אמיר לוי:>
החלק הרביעי זה נושא היצע דיור, אציג צעדים שאנחנו עושים. הפחתת יוקר המחייה, פרק בריאות, פרק של הנפקת חברות ממשלתיות ובסוף סגירת פרצות. כל מה שאתם רואים כאן זה בעצם חלק מהצעת התקציב. ועכשיו ניכנס אחד אחד, כאמור, בקצרה.
נתחיל עם החדשנות - קודם כול תסתכלו בפינה השמאלית, אני לא יודע אם אתם מצליחים לראות, יש מגמה של ירידה שאנחנו רואים בשנים האחרונות. בסך כול ההיי-טק בישראל הוא מנוע צמיחה משמעותי, אנחנו רואים ירידה מסוימת בשנים האחרונות, אנחנו מוטרדים מזה. ניסינו לנתח את זה בשנה האחרונה, עשינו עבודה מאוד אינטנסיבית גם עם התעשייה, ובעצם גילינו שיש שני דברים מרכזיים – תכף אתייחס לחינוך – אבל דברים מרכזיים בצד התעשייתי.
אחד, האיינג'לים שהם מרכיב משמעותי בהשקעות בסטרטאפים בשלבים הראשונים של חייהם. יש חקיקה שבעצם לא באמת מעודדת אותם, ואנחנו מביאים לכנסת במסגרת החוק תיקון שאיינג'לים בעצם יצליחו ליהנות מההטבה הזאת ויגדילו את היקף ההשקעה שלהם בחברות צעירות.

החלק השני זה המדען הראשי, זה כלי שאנחנו מאוד מאמינים בו, אנחנו תומכים בו מאוד. נכון להיום המדען הוא בעצם פחות או יותר כלי בודד של מענקים. אנחנו רוצים להפוך את זה מכלי אחד לארגז כלים, ובמסגרת החקיקה אנחנו מציעים להקים רשות שתהיה בעצם הרבה יותר גמישה, שיהיה לה סט כלים שתוכל לתת הרבה יותר פתרונות מאשר מה שהמדען הראשי היום יכול לתת.

<אראל מרגלית:>
מה שאתם הולכים לעשות זה להפריט את המדען הראשי על-פי האפקטיביות - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אראל, בבקשה.

<אראל מרגלית:>
לא, רגע, התייחסות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא עכשיו.

<אמיר לוי:>
הבטחתי שבסוף אתייחס לכול, חבר הכנסת מרגלית, כולל נושא המדען.
<אראל מרגלית:>
אבל יש פה אנשים, באמת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אני אומר לך, אתה מאלץ אותי כבר להגיד לך פעם שנייה.

<אראל מרגלית:>
חדשנות, לבנות, חוק איינג'לים זה חזות הכול.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אתה מאלץ אותי להגיד לך פעם שנייה.

<אראל מרגלית:>
אלוהים ישמור, זה אחד מהעוולות הכי הגדולות שהולכים לבצע בחדשנות הישראלית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אראל, אני מבקש, נו.

<אראל מרגלית:>
הפרטת המדען הראשי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מאלץ אותי בסוף להוציא אותך, ואני לא רוצה לעשות את זה, אני מבקש.

<מיקי לוי:>
יש לך טענות, תעלה הצעת חוק במקום לצרוח.

<אראל מרגלית:>
מי צורח, מיקי? שתה משהו קר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, עוד פעם, נו, באמת, נו.

<אילן גילאון:>
חשבתי - - -
<פנינה תמנו-שטה:>
זה לא לרמה, "תשתה משהו קר", אתה מבין? כל הציבור רואה אותך וזה מה שיש לך להגיד.
<אמיר לוי:>
נושא שני, עידוד צמיחה ופריון - עוד אחד מהתחומים שמאוד מעסיקים אותנו ביום יום. אני רוצה לחלק את זה קודם כול לתחום התעסוקה. בהצעת התקציב יש תוכנית אקטיבית שמעמיקה את מה שהתחלנו השנה לתעסוקת חרדים וערבים, אגיד במילה, תעסוקת נשים ערביות עומדת היום על שיעור השתתפות של 30%, 31%.
<מיכל רוזין:>
כמה?
<אמיר לוי:>
גברים חרדים על 45%. מצד אחד זה מאוד מטריד אותנו, מצד שני אנחנו רואים בזה פוטנציאל מאוד גדול לצמיחת המשק ואנחנו משקיעים הרבה.

<אראל מרגלית:>
כמה?
<אמיר לוי:>
אנחנו מרחיבים את היצע מעונות היום - - -
<אראל מרגלית:>
כמה? כמה אתם שמים על חרדים וערבים?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אראל, באמת, נו.

<קריאות:>
- - -

<אראל מרגלית:>
הם שמים 50 מיליון שקל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא מבין שזו לא הבמה שלך כרגע.

<קריאות:>
- - -

<אראל מרגלית:>
אבל זו במה שלנו, אנחנו רוצים להבין. הוא אומר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זו לא.

<פנינה תמנו-שטה:>
יש אנשים שרוצים כל היום במה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, די, אראל.

<מיכל רוזין:>
כמה כסף משקיעים? שאלה לגיטימית.

<אראל מרגלית:>
שנה שעברה שמו 50 מיליון, כמה השנה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אראל, אני כבר לא אתווכח אתך. פעם הבאה, באמת, אני כבר לא מתווכח.

<אראל מרגלית:>
כמה שמים על חרדים וערבים?

<קריאות:>
- - -

<מיכל רוזין:>
זו שאלה לגיטימית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אני לא מתווכח אתך, ולא תוכל להשתלט על הדיון ולעשות את זה.

<אראל מרגלית:>
לא משתלט על הדיון, שואל שאלה.

<יעקב אשר:>
אבל זה דיון, זו לא מסיבת עיתונאים.

<קריאות:>
- - -

<שמעון סולומון:>
תשמע קודם, אחר כך יש דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני נותן זמן לשאלות.

<פנינה תמנו-שטה:>
אם זו הדוגמה שנותנת האופוזיציה לציבור אנחנו בבעיה קשה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני נותן זמן לשאלות. - - -
<אמיר לוי:>
נושא שני בהקשר של תעסוקה.

<מיכל רוזין:>
- - - אם אנחנו יודעים את הדברים - - -
<אילן גילאון:>
תראה, אדוני היושב-ראש, זו ועדת הכספים, אי-אפשר לדבר בהרבה, מעט, - -

<יעקב אשר:>
זו לא מסיבת עיתונאים.

<אילן גילאון:>
- - יותר, עולה לי יותר וזה, אנחנו רוצים לשמוע, באמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אילן, בשביל זה אני נותן אחר כך. אנחנו רוצים לראות את התמונה ואחר כך יהיה לכם זמן לשאול, תוכל לשאול את זה ותקבל תשובה, מבטיח לך.
<אילן גילאון:>
לא, כי אני יודע למשל, - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אי-אפשר שכל אחד יגיד מה שמעניין אותו.

<אילן גילאון:>
- - שבתמ"ת יש קיצוץ של 33% בהעסקה יהודית כזו, אז מה קורה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באמת, נו, תשאל, תירשם, אתה רשום בטח כבר פה.

<מיכל רוזין:>
אבל אם זו שאלה רלוונטית לסעיף? למה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל שאלה היא רלוונטית, המשמעות היא שאי-אפשר יהיה לדבר.
<מיכל רוזין:>
אפשר לדבר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו רוצים לשמוע תמונה כוללת ואחר כך - - -

<קריאות:>
- - -

<מיכל רוזין:>
כרגע לא מדברים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון, כרגע שומעים. מותר לשמוע.

<מיכל רוזין:>
כרגע אנחנו סטטיסטים.
<אמיר לוי:>
הנושא השני בהקשר של תעסוקה זה מעונות יום. תיקנו את הכללים כבר השנה והם נכנסו לתוקף כדי שבעצם תהיה נגישות הרבה יותר גבוהה לתקציב. והדבר הבא שעשינו, במסגרת תקציב מעונות היום שריינו 20% תקציב לרשויות ערביות ועוד 10% לרשויות חרדיות שבעצם יהיה משוריין אך ורק להם, כמובן שהמבחן הוא מבחן הביצוע.

הנושא הבא זה יישום הסכם רב-שנתי לחיזוק המכללות הטכנולוגיות. בנושא השכלה גבוהה - אנחנו מאוד רוצים להנגיש את ההשכלה הגבוהה, שוב, לשתי האוכלוסיות הללו שהן הרבה פחות מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית בהשכלה הגבוהה, ויש תוכניות ייחודיות וייעודיות בות"ת, סיוע במענקי מו"פ בעיקר למגזר הערבי עם תוכניות לחברות צעירות.

נושא תחבורה, שגם לו יש השפעה משמעותית על הצמיחה ועל הפריון, אז שני דברים מרכזיים: אחד, אנחנו מגדילים את הסובסידיה לתחבורה ציבורית - - -

<סתיו שפיר:>
קיצצתם בתחבורה הציבורית 125 מיליון שקלים רק לפני חודש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו.

<סתיו שפיר:>
לא, אבל אי-אפשר לדבר על הגדלה כשהוא אומר שהם קיצצו, מה, זה לא רלוונטי? ברצינות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את תשאלי, את רשומה פה, אני מבקש. כל אחד יש לו את הנקודה שלו, אי-אפשר ככה.

<סתיו שפיר:>
יש גבול לכמה שאפשר להגיד דברים שהם לא מדויקים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. תיזהרי, בבקשה.
<סתיו שפיר:>
מה זה?

<אראל מרגלית:>
מה? תיזהרי?

<יצחק כהן:>
או, לא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כי את אומרת דברים – את אומרת לו להגיד – גם את הרבה פעמים אומרת דברים שלא, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח אתך.

<קריאות:>
- - -

<אילן גילאון:>
ניסן, "היזהרי בלשונך".

<סתיו שפיר:>
לא תגיד לי "תיזהרי".

<יצחק כהן:>
ניסן, אל תאיים עליה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא מאיים, עשי לי טובה.

<אילן גילאון:>
לא, ניסן, תגיד לה "תיזהרי בלשונך".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, התכוונתי, רק אני רוצה לקצץ.
<סתיו שפיר:>
בסדר. אתה לא תגיד לי "תיזהרי".

<פנינה תמנו-שטה:>
הבנת? הוא קורא לך לסדר.
<סתיו שפיר:>
והדבר הזה, עם כל הכבוד, ישבתי פה עכשיו בסבלנות והקשבתי להרבה מאוד עובדות לא נכונות שנאמרו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, זה לדעתך.

<סתיו שפיר:>
לא יכול להיות שיביאו לפה נתונים שאין מאחוריהם שום מספרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר גמור, נו?

<סתיו שפיר:>
תסביר בבקשה, אמיר לוי, כמה אתם הולכים להוסיף בתחבורה בתקציב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמיר לוי יענה כשיהיה לך את הזמן לשאול.
<סתיו שפיר:>
אנחנו מדברים על תקציב, - - - על רעיון, לא מדובר בתיאוריה.
<קריאות:>
- - -

<אראל מרגלית:>
ניסן, השאלה היא לגבי סעיפים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם בסך הכול מפריעים.

<סתיו שפיר:>
אני רוצה להבין כמה כסף מושקע שם. אני יודעת שקיצצתם בסעיף הזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסוף לא יהיה לכם זמן לשאלות.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסוף אם לא יהיה זמן והוא יצטרך ללכת, לא תבואו בצעקות.
<סתיו שפיר:>
בישיבה בה דיברתי על הקיצוץ בתחבורה הציבורית גירשת אותי בכוח, אז עכשיו המעט שאתה יכול לעשות זה לדרוש מראש אגף תקציבים - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלילי. תסלחי לי, אף אחד לא - - -

<סתיו שפיר:>
- - הוכחות לסיפור הזה. כי לא ייתכן שהוא יגיד פה שהוא מעודד בשעה שהם קיצצו רק לפני חודש את הסכומים האלה. פשוט לא ייתכן. יש גבול לכמה אפשר לסבן את חברי הכנסת, באמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תשאלי כשיהיה לך את הזמן והוא יענה לך.

<סתיו שפיר:>
אני אשאל כשיהיה לי את הזמן והשר כבר יצא מהחדר, הוא הלך – אני לא יודעת איך זה עובד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את עכשיו רק מפריעה, את מושכת את הזמן, ובסוף לא יהיה זמן לשאלות.

<סתיו שפיר:>
אתה מחכה עם השאלות של חברי הכנסת לזמן שהשר כבר לא יהיה פה, עד שהוא הואיל בטובו לבוא לוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בדרך שאת הולכת, השר באמת בסוף לא יהיה. פעם ראשונה, בבקשה. אין דרך אחרת, אז זה יהיה ככה.
<מיכל רוזין:>
יש דרך אחרת.
<סתיו שפיר:>
מה יהיה ככה? תוציא את כל חברי הכנסת מהישיבה?

<מיכל רוזין:>
יש דרך אחרת, לאפשר דיאלוג.

<סתיו שפיר:>
אז כל הישיבה רק - - -
<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא את כולם.

<שמעון סולומון:>
רק את המפריעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק את אלה שהחליטו להפריע לישיבה, זה הכול. במקום לאפשר לשמוע - - -

<קריאות:>
- - -

<מיכל רוזין:>
כל ועדה מציגים מצגת ואפשר לשאול תוך כדי שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אין, תוך כדי שאלות לא יהיה שום דיון.

<סתיו שפיר:>
לא, להבין את הנתונים זו הפרעה לוועדה, מפריע לסדר הטוב לדבר על הנתונים האמתיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, פעם ראשונה, אני מבקש ממך, בבקשה.
<יעקב ליצמן:>
אולי תוציא את השר ותחסוך לנו?

<אמיר לוי:>
אז אני חוזר על תחבורה כדי שזה יהיה ברור וחד, אנחנו מגדילים את היקף הסובסידיה בתחבורה ציבורית ויהיה חיבור של יישובים שהיום לא מחוברים. זה נועד לטפל גם בצמיחה וגם ביציאה לשוק התעסוקה.

<סתיו שפיר:>
בכמה?
<אמיר לוי:>
הנושא הבא - רכבת קלה גם בירושלים וגם בתל-אביב. שתי הרכבות הללו - - -
<מיכל רוזין:>
סתם, זה מילים ריקות.

<אראל מרגלית:>
זה טוב. מה אתם עושים ברכבת הקלה?
<אילן גילאון:>
בימבה, בהמון.
<מיכל רוזין:>
איפה?

<אילן גילאון:>
הוא שואל בכמה, אני אומר לו בימבה, בהמון.
<אראל מרגלית:>
לא, תסביר, באמת, בזה אני בעד. מה אתם עושים ברכבות?

<אמיר לוי:>
שתי הרכבות הללו תקועות בשנים האחרונות. התחלנו משא-ומתן לשלוחות ולהיערכות בירושלים ותקצבנו, ויצאו מכרזים לרכבת הקלה בתל-אביב.
הנושא הבא שקשור לצמיחה ופריון זה בתחום התקשורת, דור רביעי בסלולר, המכרז אמור להיסגר עד סוף שנה. מיזם הסיבים האופטיים שאמור להרחיב את תשתיות האינטרנט מתוקצב בשנת 2015, ויצא שימוע לשוק סיטונאי לאפשר לנו בין היתר לקבל טלוויזיה על גבי האינטרנט.

מניתי כאן בקצרה את הצעדים שמשפיעים ישירות על עידוד צמיחה ופריון, יש נוספים, אבל אלה העיקריים שבהם.
הדבר הבא זה נושא משאבי טבע - - -
<אראל מרגלית:>
תתייחס להאטה בצמיחה?
<אמיר לוי:>
אתייחס לכל בסוף. מבטיח לרשום את כל השאלות, את הכול, לא אשאיר אתכם בלי תשובה.
<יצחק כהן:>
פה זה צמיחה שלילית.

<אראל מרגלית:>
לא כדי לקנטר, אני רוצה את תפיסת עולמך על ההאטה והצמיחה, תתייחס.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, שמענו אותך בהתחלה כבר, הוא יתייחס והשר יתייחס בזמנים שלהם, לא תכתיב להם סדר, באמת, נו.
<אראל מרגלית:>
לא מכתיב, תפסיק לעשות צעקות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז גמרנו, שאלת את זה כבר חמש פעמים, כמה אפשר לשאול?
<אראל מרגלית:>
אבל עכשיו הוא מדבר על הצמיחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא יענה לך בזמן. הוא שמע והוא יענה לך.

<פנינה תמנו-שטה:>
אדוני היושב-ראש, למה לא להגיע בהסכמה שתחכו לסוף, תשאיר זמן לשאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, פנינה, פנינה.

<פנינה תמנו-שטה:>
אבל אי-אפשר ככה לנהל דיון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנינה, תני לי, עשי לי טובה. הלאה.
<אמיר לוי:>
נושא משאבי טבע זה נושא מרכזי בפעילות שלנו. שני דברים מרכזיים שטיפלנו בהם במהלך השנה: הראשון עוסק במיסוי משאבי טבע, מחצבים, להלן ועדת ששינסקי 2. המסקנות הוגשו לשר האוצר, אומצו על-ידי הממשלה, ובימים אלו אנחנו כותבים את החקיקה, זה לא חלק מהתקציב, אבל אנחנו מתכננים להביא את זה במסגרת 2015; הדבר השני זה משאבי הקרקע שגם הם בבעלות הציבור, ואנחנו מדברים על קק"ל שזה כן חלק מהתקציב.
מה זה קק"ל? או מה אנחנו בעצם מתכוונים בקק"ל? 65% מההעברות המדינה לקק"ל. היום בערך מעבירים מיליארד שקל בשנה. מי שמעביר זה רשות מקרקעי ישראל שמנהלת את כלל הקרקעות גם עבור קק"ל, היא מעבירה את זה היום לקק"ל, אנחנו לא רואים מזה שום דבר. אני רוצה לתת דוגמה, יש לקק"ל 10,000 יחידות דיור פוטנציאליות בבית-שמש, זה היה תקוע במשך הרבה מאוד שנים. למה זה היה תקוע? כי היינו צריכים לסלול את כביש 38 משער הגיא עד בית-שמש, זה היה חסם, בלי זה לא ניתן היה לעשות את זה. תקצבנו 1.3 מיליארד שקל, קק"ל ייהנו מהתקבולים על הקרקע, והמדינה בעצם לא מקבלת שום דבר בחזרה מזה, אין מיסוי על קק"ל ואין שום דבר.

הצעד שבעצם הגשנו לכנסת אומר את הדבר הבא: 65% מההעברות המדינה לקק"ל ייועדו לפיתוח, לדברים שקשורים לדיור, כמו כבישים ומתקנים לטיפול בשפכים. הממשלה וקק"ל יקבעו במשותף את הפרויקטים שיתוקצבו על-ידי קק"ל. יש זכות מלאה לקק"ל לקבוע ביחד עם המדינה, בעצם יש לה זכות וטו, כל מה שאני אומר לכם במסגרת הצעת החוק. ההעברות האלו יבואו לידי ביטוי בתקציב המדינה שיאושר על-ידי הממשלה ועל-ידי הכנסת. זאת אומרת, זה לא יהיה באיזשהו מקום חבוי, אתם תאשרו את זה בעצמכם. אם קק"ל לא תאשר את זה – כי כאמור אין פה הלאמה ולא רצינו לסגור את קק"ל, ורצינו שקק"ל תמשיך לפעול, רק שתושבי המדינה ייהנו מהתקבולים האלה ושזה ייעשה בצורה גלויה – אם קק"ל לא תסכים אז יכנס מנגנון של מעין מיסוי, והמעמד של קק"ל יישאר ללא כל שינוי. זה בעצם מה שיש בקק"ל, זה המהומה הרבה על עוד דבר שיש. אז כל עוד קק"ל - - -
<אראל מרגלית:>
כך אתם משאירים את הפטור ממס, כן? את הפטור ממס לתורמים, וככה אתם רוצים שיהיה איזשהו סוג של שקיפות על הדברים.

<אמיר לוי:>
קודם כול מטרת המהלך היא לא שקיפות, המטרה היא שהציבור ייהנה בעצם מהמשאב שלו.

<פנינה תמנו-שטה:>
מה שלא קרה עד היום.

<אמיר לוי:>
הוא הבעלים של הקרקע, ולהחזיר חלק מהכסף לטובת הסרת חסמי דיור.

<יעקב ליצמן:>
ראש הממשלה מסכים לזה?
<מיקי לוי:>
מה אתה שואל פקיד ממשלה? נו, באמת, יש גבול.

<אמיר לוי:>
אענה בסוף, אני מבטיח.

<יעקב ליצמן:>
מה גבול? יש גבול אתה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיקי. חבר'ה, תתאפקו.
<יעקב ליצמן:>
בסדר, אז מה, אז מה.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם הקואליציה, חבר'ה, תתאפקו.

<קארין אלהרר:>
סתם שיהיה עניין למצלמות.

<אילן גילאון:>
אתה לא רוצה להרחיב קצת על קק"ל אולי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אילן, הוא יענה לך. כרגע הוא נותן סקירה כללית, אתה הרי יודע איך זה הולך.
<קריאות:>
- - -
<יעקב ליצמן:>
אחרי הדברים שראש הממשלה נגד והממשלה נגד אנחנו קונים את זה עכשיו כאילו זה אוטומטי.

<יצחק כהן:>
אפשר להדליק את האור.

<אראל מרגלית:>
אנחנו במילא לא רואים את הפרזנטציה אז אפשר להדליק את האור?

<יעקב ליצמן:>
אולי מישהו יודע מה ראשי התיבות של קק"ל?

<פנינה תמנו-שטה:>
תראה, גם בחושך הטלוויזיה מצליחה לראות אותך. באהבה, באהבה.

<אראל מרגלית:>
פנינה, באמת, נו. המלטונין שלי לא עובד בחושך, אני מתחיל להירדם.
<פנינה תמנו-שטה:>
אם כבר אני צריכה לדאוג.

<אראל מרגלית:>
למה?

<אמיר לוי:>
הנושא הבא – נושא מספר 4, היצע דיור - התייחס לזה שר האוצר.
<יעקב ליצמן:>
אני לא רואה כלום, תדליק, מה, אתה רואה, אני לא רואה כלום.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשתי.

<אמיר לוי:>
הלאה, הנושא הבא - היצע דיור. גם בשנה האחרונה ב-2014 וגם ב-2015 יש השקעה מאוד מאוד משמעותית גם של משאבים ניהוליים, אבל בעיקר של משאבים תקציביים בתחום היצע הדיור. פרט למע"מ, ששר האוצר התייחס, שמטפל בצד הביקוש, הצעדים המרכזיים בתחום ההיצע: אחד זה הקמת הוותמ"ל שהכנסת חוקקה במושב השני, החקיקה עברה וכבר היה כינוס של הותמ"ל. אם אתם זוכרים, בשנת 2003 חוקקנו את הוות"ל כי היה פה צוואר בקבוק מאוד גדול של תשתיות, והיה שיפור מאוד משמעותי, עדיין לא מספיק, אבל שיפור משמעותי בתשתיות בישראל. אז גם כאן אנחנו מתכננים שהוותמ"ל בעצם יתגבר על חסמים ביורוקרטיים גדולים.
פינוי מחנות צה"ל - חתמנו כבר על שני הסכמים, ואנחנו בדרך לחתום על הסכם נוסף. אנחנו רוצים לפנות כמה שיותר בסיסי צה"ל ממרכזי ביקוש. חמ"ל דיור שהקמנו – נתתי דוגמה קודם את כביש 38 בבית-שמש – מתכנס אחת לחודש ופותרים חסמים של טבעות מאושרות כדי להגדיל את מספר יחידות הדיור. הסכם "נתיב לדירה"; הקמת "דירה להשכיר" שכבר פרסמה מספר מכרזים ותפרסם עוד. אין היום בישראל שוק שכירות מסודר כמו שיש במדינות מסודרות, ואנחנו רוצים שיהיה שוק שכירות מסודר שאנשים יוכלו להתקשר בחוזה לחמש שנים ולא לחשוש שיוציאו אותם מהדירה או שהם יאלצו לעבור מקום עבודה בגלל זה; ו"הסכמי גג" - באנו לראשי רשויות מקומיות ועשינו אתם הסכם שניתן להם מוסדות הציבור, כבישים ודברים אחרים, והם יתחייבו לתת היתרי בנייה. כל הדברים האלה מתוקצבים. כל אלה בתוך הצעת תקציב 2015.
הנושא האחרון שגם הוא חלק מחוק ההסדרים ל-2015 זה התחדשות עירונית. אתם לא רואים כאן טוב, אגיד לכם רק שמתוך 95 רק שישה מתחמים שהתחילו תהליכים להתחדשות עירונית, רק שישה מתחמים נמצאים באכלוס. לנו היה מאוד ברור כשהקמנו את הוותמ"ל שאנחנו רוצים גם לחיות במדינה שיהיו בה שטחים פתוחים והבטחנו שנעשה צעדים לעשות שימוש בשטחים עירוניים. אנחנו בעצם מקימים את הרשות להתחדשות עירונית, אתם צריכים לחוקק את זה, בשביל לעשות שימוש בלא מעט קרקעות שיש במרכזי ערים, אנחנו גם חושבים שזה נכון למרקם העירוני.

הנושא החמישי זה יוקר מחיה - - -

<מיכל רוזין:>
הדף נעלם.
<אמיר לוי:>
חוק המזון עבר במושב הראשון וייושם החל מינואר 2015; ביטול הפטור מהסדר כובל בענף החקלאות למשווקים עבר גם הוא במושב הראשון, ייושם החל מאפריל 2015; הפחתנו מכסים בהיקף מסוים ליבוא בשווקי החלב והבשר; יבוא מקביל לרכב נמצא בשולחן ועדת הכלכלה של הכנסת, ואנחנו מקווים שיחוקק עד סוף השנה וייושם בשנת התקציב הבאה; רפורמת "הקורנפלקס" לצערנו לא נכנסה לחוק ההסדרים. מה שהיא אומרת זה לטפל במוצרי המזון היבשים כמו קורנפלקס ופסטות, להביא בעצם מוצרים בלי חסמים. אחרי שנה של עבודה הגענו להסכמות עם משרד הבריאות, ונביא את זה בחקיקה נפרדת שאנחנו עובדים עליה עכשיו ביחד עם משרד המשפטים; תחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית, בעיקר באמצעות חברות הסלולר והרחבת מערך "עידן פלוס", דבר שלדעתנו צריך להוזיל מאוד את חבילת הבסיס, והוא יעשה את זה; - -
<מיכל רוזין:>
איפה החשמל? איפה המים?

<אמיר לוי:>
- - רפורמה בשידור הציבורי - גם כן חוקק בכנסת ובוטלה האגרה החל משנת 2015; הגענו להסכם על פיצול מונופול המלט "נשר". כל הדברים הללו הם בשנת 2015.
<מיכל רוזין:>
תגיד משהו על החשמל, על המים, זה יוקר המחיה בישראל.

<אמיר לוי:>
חשמל ומים אמורים לרדת ברבעון הראשון בשנת 2015.

<פנינה תמנו-שטה:>
ב-10%.
<אמיר לוי:>
נושא מספר 6 - בריאות. מה שאנחנו רוצים לעשות בבריאות זה לחזק את הרפואה הציבורית, ולצורך כך הייתה ועדה בראשות שרת הבריאות גרמן, ויש שני נושאים מרכזיים שהם בעצם חלק מהחקיקה הנלווית לתקציב ועוד נושא אחד שהוא בתוך המספרים בחוברת התקציב.
הדבר הראשון לחיזוק הרפואה הציבורית זה הטלת CAP על בתי-החולים הפרטיים. כלומר, לקבוע תקרה שמעל אותה תקרה בתי-החולים הפרטיים ישלמו היטל. שוב, ההיטל הזה נשאר בתוך מערכת הבריאות הציבורית, הוא לא הולך להכנסות המדינה, והמטרה בעצם לעצור את זה היום במספר ביטוחי בריאות - עלינו בערך מ-1,000 שקלים לשנה, מה שמשפחה שילמה, היום משפחות משלמות בערך 3,500 שקל בממוצע לשנה, זה פערים עצומים, ולכן, הגיע הזמן לטפל בזה.
הנושא השני שגם הוא חלק מהתקציב זה הטלת היטל על הכנסות מתיירות מרפא. אני רוצה להגיד לכם במילה על זה, תזכרו שגם תיירות המרפא וגם הרפואה הפרטית מתבססות על תשתיות ציבוריות. אותם רופאים שמטפלים הן בתיירי מרפא והן ברפואה הפרטית הם בעצם רופאים שהוכשרו במערכת הציבורית, ולכן יש גם הגיון כלכלי רב להטיל את המגבלות הללו.
<יעקב ליצמן:>
זה נשאר בחוק ההסדרים?
<אמיר לוי:>
זה כרגע בחוק ההסדרים, התשובה היא כן.
<יעקב ליצמן:>
כרגע. טוב.
<אמיר לוי:>
הנושא הבא - חיזוק האיתנות - -
<יעקב ליצמן:>
איפה יש עתיד?

<אמיר לוי:>
- - של קופות-החולים, יש תוספת תקציב לקופות-החולים, להסכמי הייצוב, גם זה מופיע בתקציב משרד הבריאות, וכשתזמינו לכאן את משרד הבריאות הם יציגו לכם את הגידול - -
<יעקב ליצמן:>
איפה ישראל ביתנו?

<יצחק כהן:>
איפה ישראל ביתנו? איפה ליברמן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, יצחק.

<אמיר לוי:>
- - בתקציב קופות-החולים. הקמת רשות לניהול בתי-החולים הממשלתיים - הפרדה - - -
<מיכל רוזין:>
הוא ברוגז עם שר האוצר.

<אמיר לוי:>
גם זה נולד כתוצאה מהמלצות ועדת גרמן, בעצם שתהיה הפרדה בין הניהול או הרגולציה על בתי-החולים ועל רגולציה על שאר התחום. ודבר חשוב, אתם לא רואים כאן, לצערי, אבל תוספת של מיליארד שקלים לטובת קיצור תורים. זאת אומרת, המהלכים האלה שלובים כדי לחזק את הרפואה הציבורית, מצד אחד היה צורך להגביל את הרפואה הפרטית, אבל מצד שני היה צריך לתת תוספת משאבים כדי שאנשים יחכו הרבה פחות בתורים בהם הם מחכים הרבה מאוד זמן.
<פנינה תמנו-שטה:>
שאלה, ההפרדה הזאת של הרשות שמוקמת בתוך מערכת הבריאות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פנינה, פנינה, גם בקואליציה תחכו, תרשמו.

<יצחק כהן:>
קריאה ראשונה.

<פנינה תמנו-שטה:>
נרשום.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תרשמי, ואחר כך.

<אמיר לוי:>
הנושא הבא השביעי במספר שאני מציג כאן לפני המספרים זה נושא הנפקות חברות ממשלתיות. בעצם מה שאנחנו מבקשים, גם נמצא כחלק מהחקיקה שהגשנו לכנסת, זה לשתף את הציבור באמצעות הבורסה בבעלות על חברות ממשלתיות, מדובר בהנפקות אקוויטי ולא חוב. השליטה תישאר בידי הממשלה. נכון להיום מתקיימים לא מעט מצבים שבהם בעצם הניהול באותן חברות לא מספיק טוב, הוא מגדיל תעריפים וגם סיפורים אחרים שכולנו קראנו ושמענו, שלדעתנו אם חברות תהיינה בבורסה ותיסחרנה בבורסה אז הנהלות החברות לא ירשו לעצמן דברים שהם הרשו לעצמן בעבר. זאת רפורמה מאוד מהותית בעינינו. וכאמור, השליטה נשארת בידי הממשלה, גם זה נמצא במסגרת חוק ההסדרים ואחת הרפורמות. מכאן אני עובר לנושא השמיני.

<אראל מרגלית:>
אמיר, כמה זה אמור להכניס פחות או יותר?

<אמיר לוי:>
אני מגיע. הנושא הבא והאחרון, לא אציג בהרחבה, זה טיפול בסגירת פרצות והון שחור, כשנגיע לפרק הזה אז מנהל רשות המסים והצוות שלו יגיעו להציג. אלה שמונת הנושאים שבעצם מספרים את סיפור תקציב 2015.
<מיכל רוזין:>
וזה כולל מיסוי על פיצוי פיטורין פעם ראשונה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיכל, מיכל.

<מיכל רוזין:>
המלחמה בהון השחור, תחת זה מתחבא - - -

<אמיר לוי:>
מכאן אני עובר למספרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תהיה לך זכות, תשאלי ויענו לך.

<אמיר לוי:>
מספרים. קודם כול בסיס תקציב שנת 2014 - 315 מיליארד שקלים, סך הגידול 13.5 מיליארד.

<יצחק כהן:>
מה זה? זה הטייס האוטומטי? כמה הטייס האוטומטי?
<אמיר לוי:>
אראה תכף. ביטחון - 4.3 מיליארד, זו תוספת חד-פעמית ובעצם הטייס, זה לשאלתך, ביחד עם הבסיס מגיעים ל-333 מיליארד שקלים שמותר לנו ביחד עם ההוצאה החד-פעמית של הביטחון, עם ה-4.3 מיליארד, מותר לנו 332.1. כלומר, אנחנו צריכים לעשות התאמות בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, ותכף נראה מהן ההתאמות. זה צד ההוצאה. את תקרת הגירעון בעצם אישרתם - - -

<אראל מרגלית:>
זה 2.5 פלוס 1.3? כי היה לכם כלל הוצאה של 2.3.
<אמיר לוי:>
אני מראה את זה עוד שנייה. תקרת הגירעון המותרת, אתם יכולים לראות, בחוק מותר ב-2014 3%, ב-2015 זה הוצג לכם ואישרתם את זה בשבוע שעבר - 3.4%, ואתם רואים את הקו המקווקו עם הירידה המתוכננת שגם היא כבר החלק מהחוק שאישרנו.

מבחינת מצרפי התקציב - תחזית הצמיחה לשנת 2015 שלנו, האוצר, היא 2.8%, היא תחזית נמוכה מהתחזיות האחרות, של בנק ישראל היא 3% ותחזיות חיצוניות הן קצת יותר.
<אראל מרגלית:>
גם אחרי הנתונים האחרונים?
<אמיר לוי:>
תקרת הגירעון לשנת 2015 היא 3.4%, והגירעון המותר בעצם הוא 38 מיליארד שקלים. כשלוקחים את תחזית ההכנסות שזה 259 פלוס הכנסות אחרות - 30 מיליארד, הגירעון המתקבל הוא 41.8. כלומר, יש לנו פער - - -
<באסל גטאס:>
תחזית ההכנסות משתנה לגבי - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רגע.

<אמיר לוי:>
כלומר יש לנו פער - - -

<באסל גטאס:>
- - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באסל.

<אמיר לוי:>
אני תכף מראה לכם את זה מסודר. יש לנו פער מתקרת הגירעון של 3.3 מיליארד שקלים, ואם מסכמים את שניהם בשקף הבא אתם בעצם יכולים לראות - 1.2 מיליארד שקלים התאמות שצריכים לעשות בצד ההוצאה פלוס 3.3 מיליארד שקלים שצריכים לעשות בצד ההכנסה. ובעצם כרגע מונחות על שולחן הוועדה התאמות נדרשות של 4.5 מיליארד שקלים גם בצד ההוצאה, גם בצד ההכנסה כדי לעמוד גם ביעד ההוצאה שזה 2.6% פלוס הקופסה, וגם כדי לעמוד בתקרת הגירעון של 3.4%.
<אראל מרגלית:>
כלומר, עדיין יש 4.5 מיליארד - - -
<באסל גטאס:>
איך מביאים אותם?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רק שנייה, חבר'ה, עוד דקה.
<אמיר לוי:>
הנה, עכשיו אני מסיים ויהיו תשובות לכל.
<באסל גטאס:>
איך מביאים אותם?
<אמיר לוי:>
הנה, ההתאמות, מאיפה מביאים. בצד האוצר 1.2 מיליארד שקלים מורכב מקק"ל - 1 מיליארד שקלים, בעצם אמרתי קודם, מה שבעצם תקציב המדינה יראה מקק"ל, הוא יחליף בעצם פעולות שהיו מתוקצבות במשרדים אחרים כמו כבישים למשל; עוד 100 מיליון שקל - כלל רב-שנתי לכוח-אדם; ועוד 100 מיליון שקלים זה היטלים על תיירות מרפא ובתי-חולים פרטיים.
<באסל גטאס:>
מה זה אומר? מה זה אומר "כלל"?

<אמיר לוי:>
אענה בסוף. אני כבר מסיים.
<זהבה גלאון:>
מה זה "כלל רב-שנתי"?

<באסל גטאס:>
מה זה? אתה לא - - -

<מיכל רוזין:>
שאלות הבהרה, אלוהים אדירים.

<באסל גטאס:>
תלמידים טובים, רוצים להבין.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, כולנו יודעים, זה לצמצם את - - -
<זהבה גלאון:>
לא כולנו יודעים, לא היינו שואלים אם כולנו היינו יודעים, זו הבהרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נקיים על זה דיון אם זה יהיה אצלנו.

<אמיר לוי:>
בצד ההכנסה, כאמור, מדובר ב-3.3 מיליארד שקלים. ההרכב של אותם 3.3 מיליארד שקלים זה: דיבידנד חד-פעמי מאחת החברות - 900 מיליון שקל; סגירת פרצות מס, נגעתי בזה קודם, יוצג לכם בצורה מפורטת, זה במסגרת מהלכי החקיקה שתאשרו, אנחנו מקווים - 600 מיליון.
<אראל מרגלית:>
לאיזו חברה מגיע 900 מיליון?
<אמיר לוי:>
אי-אפשר לפרט פה. 900 מיליון שקלים.
<זהבה גלאון:>
למה אי-אפשר לפרט?
<אמיר לוי:>
רשות שדות התעופה - תמלוגים - -

<אילן גילאון:>
פעילות - - -
<אמיר לוי:>
- - בשנת 2015 עוד 500 מיליון שקלים; - -
<יעקב ליצמן:>
זו תוספת?
<אמיר לוי:>
- - הנפקת חברות ממשלתיות, הצעד שתיארתי קודם, המשמעות הפיסקלית שלו, לא בצד הקטנת החוב כי שם התקבולים יהיו הרבה יותר גדולים אלא רק בצד הגירעון, היא 500 מיליון שקלים כל שנה בשנים 2015, 2016, 2017, סך הכול זה 1.5 מיליארד, ועוד כל מיני דברים נוספים - 800 מיליון - סך הכול 3.3 מיליארד שקלים.
<זהבה גלאון:>
מה זה "גביית דיבידנד חד-פעמי"? למה אי-אפשר לפרט? מה, זה חסוי?
<מיקי לוי:>
כן, אי-אפשר.
<אמיר לוי:>
כן.

<זהבה גלאון:>
מה זאת אומרת?

<אראל מרגלית:>
למה? תסבירו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע.

<מיקי לוי:>
אי-אפשר.
<אמיר לוי:>
אי-אפשר.

<זהבה גלאון:>
מה זאת אומרת "אי-אפשר"?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, נו, בבקשה.

<מיקי לוי:>
גם יש תשובות כאלה.

<זהבה גלאון:>
אה. מה אתה אומר?

<יעקב ליצמן:>
זה הון שחור.

<מיקי לוי:>
מה שאת שומעת.

<זהבה גלאון:>
מעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש. רבותי, בבקשה.

<אילן גילאון:>
אי-אפשר, אי-אפשר, למה אי-אפשר?

<יצחק כהן:>
ניסן, ניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, שנייה, בואו ניתן לו לסיים ונשאל.

<מיקי לוי:>
תחשוב, אילן, אתה אינטליגנטי.
<קריאות:>
- - -

<זהבה גלאון:>
אדוני, כל הדיון הזה מתנהל באוויר. דיבידנדים אי-אפשר, "כלל" אי-אפשר, זה אי-אפשר, זה דיון באוויר. מה זה פה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, רגע.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לא רציתי להתערב. זה מסיבות ביטחוניות, את חברת ועדת החוץ והביטחון.
<זהבה גלאון:>
אה, ביטחוניות.

<אילן גילאון:>
אה, ביטחוניות.

<פנינה תמנו-שטה:>
מרצ מתים על זה.

<אמיר לוי:>
זה לא דיבידנד - - -
<אילן גילאון:>
ביטחוניות זה צריך להיות 11 מיליון.

<זהבה גלאון:>
אדוני, מה אנחנו? חותמת גומי פה? אנחנו רוצים לקבל הבהרות, מה זאת אומרת אי-אפשר? תסביר לי למה, אל תגיד לי ממי.
<מיכל רוזין:>
אפשר להדליק את האור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק שנייה, מיכל.

<שמעון סולומון:>
יש ועדות ששם אפשר לקבל את כל הנתונים. יש ועדות שהן - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, רבותי.

<זהבה גלאון:>
אה, עכשיו הבנתי למה הביאו אותו, באמת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה, תמשיך, תסיים.
<אילן גילאון:>
רגע, הדיון בחושך בכוונה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, כי רוצים לראות את המצגת, לצערי, זה לא הולך ביחד פה.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני בעד דיון בחושך. אה, יש בזה - - -
<זהבה גלאון:>
בחושך הגזירות כואבות פחות פשוט.

<אמיר לוי:>
שקף אחרון - - -

<מיקי לוי:>
על איזה גזירות את מדברת?

<אילן גילאון:>
התקציבים - - -
<זהבה גלאון:>
על הקיצוצים שלכם. אתם מספרים לנו סיפורים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, ששש.

<זהבה גלאון:>
מספרים לנו סיפורים.

<קארין אלהרר:>
קשה.

<אמיר לוי:>
שקף אחרון - מה שאתם רואים כאן, סך ההוצאה היא 332 מיליארד שקלים, כאמור. אתם יכולים לראות כאן שזו הצגה חדשה. באופן עקרוני עבדנו הרבה על הספר למרות הזמן הקצר שהיה לנו בין הממשלה של ערב סוכות לזמן שהגשנו את זה ב-11 בנובמבר, אבל עשינו ספר שמוצג אחרת, הוא ויזואלית אחרת, וגם האתר שלנו יהיה שונה בתחילת שנה כדי שהתקציב יונגש בצורה הרבה ידידותית לכל מי שרוצה.

<סתיו שפיר:>
מתי זה יעלה מתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<אמיר לוי:>
ומה שאתם יכולים לראות כאן - -
<סתיו שפיר:>
מתי יהיה אתר כזה?

<אמיר לוי:>
- - זה את הרכב התקציב: 130 מיליארד שקלים זה השירותים החברתיים; 70 מיליארד - הביטחון והסדר הציבורי; החזר חוב - 50 מיליארד; הוצאות אחרות - 33 מיליארד; תשתיות - 22 מיליארד; משרדי מטה - 15 מיליארד; וענפי משק - 9 מיליארד, כך מורכב בעצם תקציב המדינה לשנת 2015 אם מסתכלים במבט על. זהו, אז אני כאן סיימתי.
<יעקב ליצמן:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם עושים גם הצגה בחתכים אחרים, הרב ליצמן.

<יצחק כהן:>
מעשה בחמישה בלונים, זה הסיפור.

<אמיר לוי:>
השתדלתי לתת הצגה שנותנת גם את סיפור המעטפת ומה יש ברפורמות.
<יצחק כהן:>
זה סופו של כל בלון.

<אמיר לוי:>
וכאמור, אנחנו מקווים שתאשרו את זה. תודה רבה.

<סתיו שפיר:>
אפשר עכשיו לקבל תשובות לשאלות שהעלינו?
<קריאות:>
- - -

<יצחק כהן:>
בלון ירוק, בלון כחול, בלון צהוב, בלון אדום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש. רבותי.

<זהבה גלאון:>
סיפרת לנכדים שלך?

<יצחק כהן:>
ובום התפוצץ, זה סופו של כל בלון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אנחנו עוברים עכשיו לשאלות.
<יצחק כהן:>
מכירים את הספר הזה? מעשה בחמישה בלונים?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי שנרשם פה.

<מיכל רוזין:>
ואומרים שאין לכם לימודי ליבה.
<זהבה גלאון:>
אדוני, הצעה לסדר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, עזבי.

<יצחק כהן:>
בבלונים אנחנו מבינים טוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו עוברים לשאלות, וכל אחד יקבל שתי דקות ונרצה לתמצת.

<יעקב ליצמן:>
- - -

<אראל מרגלית:>
למה שתי דקות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כדי שכולם יספיקו לדבר ושהשר יספיק לענות.

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
קודם כול לחברי הוועדה יותר.

<יצחק כהן:>
זה דיון או לא דיון?

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
עם כל הכבוד, שתי דקות, אי-אפשר לפתוח את הפה בשתי דקות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההפך, תראה שאתה תגמור את זה בפחות. אתה תמיד גומר בפחות.
<יעקב ליצמן:>
לא, אני לא אגמור. רק אם תפסיק אותי.

<פנינה תמנו-שטה:>
אדוני היושב-ראש, אני צריכה לצאת לנשיאות, אני יכולה לשאול שתי שאלות ולצאת?

<יעקב ליצמן:>
לא, לא, לא מסכים. לא מסכים.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, פנינה, כל אחד רוצה - - -

<פנינה תמנו-שטה:>
איך אתם מארחים? ועדת הכספים, אתם מאוד בעייתיים.

<יעקב ליצמן:>
לא מסכים, לא מסכים, יש תור, יושבים כאן. את לא חברה בוועדה אפילו.

<פנינה תמנו-שטה:>
שיהיה להם לבריאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ננסה שלוש דקות ונראה אם נספיק כי אני רוצה שכולם ישאלו.

<סתיו שפיר:>
לכמה זמן השר נשאר בוועדה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואני רוצה גם שנקבל תשובות מהשר, אז זה לא חוכמה. לפי הרשימה שנרשמו – ליצמן, אתה ראשון, בבקשה.
<יעקב ליצמן:>
או, יפה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, - - -
<באסל גטאס:>
איפה השעון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה, הוא פה.
<יעקב ליצמן:>
השעון הפסיק ללכת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, זה הזמן שלך, רוץ.

<יעקב ליצמן:>
בסדר. קודם כול אנחנו מדברים על חוק יסוד, חוק יסוד זה 60 יום. כאשר אתה מגיש את התקציב היום אתה אפילו לא יודע מה זה בתוכו, אתה לא יודע מה זה חוק ההסדרים, אתה לא יודע איזה דברים אתה הולך להשאיר, איזה דברים שכבר בפנים אתה הולך להוציא. את קק"ל חישבת מיליארד שקל כשראש הממשלה בכלל נגד זה, אולי הוא מסכים על הכסף אבל לא על ההפרטה. אני לא מדבר על כל מיני סעיפים ותתי-סעיפים של תיירות מרפא שכבר הוצאת ועל שר"פ שיש מלחמת עולם. לא רוצה להגיד על עוד כמה דברים.
ולכן, איך אנחנו יכולים בכלל לדון על תקציב, כי הרי אנחנו לא יודעים מה יהיה בסופו, מאיפה יהיו הכנסות. הרי מה שקרה כאן, כל הכנסה של משרד האוצר הוא מתאים את עצמו להכנסות שצריך - אם חסר לו 30 מיליארד שקל, אז ההכנסות הצפויות 30 מיליארד שקל, 200, לא משנה כרגע המספר - אם צריך פחות אז זה פחות, אם צריך יותר אז זה יותר.

אבל אני רוצה להיכנס לדברים שאמרת, אדוני השר, בערוץ 2, אמרת: קיבלתי משק בקריסה והחזרתי בצמיחה. אז, אדוני, אני מצטט כרגע את "הארץ", ואתה יכול לתפוס אותי, אם כן, תתבע את "הארץ", אבל אני עומד גם מאחורי המספרים שהם כתבו.
<באסל גטאס:>
הוא אמר את זה עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<יעקב ליצמן:>
הצמיחה אצל שטייניץ הייתה בין 3.5% עד 5%; בשנת 2013 הייתה 3.3%; אצלך הייתה 2.4%, אז מה זו הקריסה שהייתה אצל שטייניץ? מה הגדולה שאצלכם?

<יצחק כהן:>
והגירעון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, רב יצחק, הוא עושה את זה טוב.
<יעקב ליצמן:>
שר האוצר אמר שהוא קיבל במשק ב-2012 גירעון של 5.5%. עובדה שב-2012 היה 3.8% וב-2013 היה 3.3%. המע"מ אפס - פקידי האוצר שלך אמרו בוועדת הכספים 2.75%, ואנחנו מחכים עד היום שתבוא להסביר מה שאמרת שם, סך הכל 1.3 מיליארד שקל, זה מה שאמרת. אני מצטט מה שאמרת: תוכנית מע"מ אפס אינה עולה על 3 מיליארד שקל זו אגדה, מישהו המציא את המספר הזה, בתקציב 2015 תוכנית מע"מ אפס עולה 1.3 מיליארד שקל. עכשיו תסביר לי אתה עם כל הסתירות האלו – כששר האוצר בא ציפיתי דבר ראשון כשחיפשנו אותך בתוכנית מע"מ כל הזמן, לא באת למע"מ, לא יודע למה, למה - - -
<אראל מרגלית:>
למה לא באת?
<יעקב ליצמן:>
לא, תגמור אחר כך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש. עכשיו זה ליצמן, אחר כך אתן לך.

<יעקב ליצמן:>
לא באת להסביר את הסתירות, ואני לא יודע בדיוק כמה באמת המע"מ עולה, כמה הוא עולה ומה יהיה בסוף. אני לא מדבר עכשיו אם מע"מ טוב או לא טוב, אני לא מדבר על התייקרות מחירי הדירות, אני לא מדבר על כל הדברים האלו, דבר אחד אני יודע עד הרגע הזה. עד הרגע הזה אנחנו לא יודעים מה זה תקציב המדינה, אנחנו לא יודעים אם זה ריאלי או לא ריאלי, אנחנו לא יודעים אם ההכנסות זה באמת, אנחנו לא יודעים מה שיש בפנים, לא הציעו הסכם קואליציוני, אנחנו לא יודעים מי יהיה שר האוצר בינואר, גם זה משהו, ואנחנו לא יודעים מה יקרה עם המע"מ. תגיד לי אתה, על מה אנחנו דנים עכשיו? על מה יושבים כרגע? כשהכול פתוח כאן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אוקיי.
<יעקב ליצמן:>
רגע. ודבר אחרון, אמרתם שחוק ההסדרים השנה הוא הכי - -
<זהבה גלאון:>
רזה.
<יעקב ליצמן:>
- - רזה. עשיתם תרגיל. אגיד לכם מה שעשיתם. לקחתם את כל ההסדרים שבדרך כלל נמצאים בהסדרים והכנסתם את זה לספר התקציב, לא בחוק ההסדרים, הכנסתם את זה בתוך ספר התקציב, אז ברור שזה אותו חוק הסדרים, אותם הדברים, אותו עובי, סך הכול הכנסתם את זה לתוך ספר התקציב, אז למה לעבוד עלינו?
<בועז טופורובסקי:>
למה? אני לא זוכר שעשית רפורמות בבריאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. ששש, בועז, בועז, תעזוב, בועז.

<יעקב ליצמן:>
מה אמרת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, די, רב ליצמן.

<יעקב ליצמן:>
אני דווקא עשיתי בבריאות הכי הרבה, יותר מכולם, כולל השרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, רב יעקב, ששש, רב יעקב.

<בועז טופורובסקי:>
לא אמרתי שזה בכיס שלי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, בועז.

<יעקב ליצמן:>
בכיס שלך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בועז, בבקשה.

<יצחק כהן:>
בשיניים, בשיניים.

<יעקב ליצמן:>
לא הכנסתי לך לכיס שום דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בועז.

<יעקב ליצמן:>
אני יודע שעשיתי שניים או עשרה - - - לא הכנסתי לכיס לך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רק מושך את הזמן, חבל.

<יצחק כהן:>
בועז, אז היית ילד, הוא טיפל בשיניים שלך.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, רב יעקב, באת הפעם מסודר עם ניירת - - -
<יעקב ליצמן:>
השרה אמרה שהיא בעד שר"פ, ובוועדת גרמן החליטה נגד השר"פ.

<בועז טופורובסקי:>
עלו לי הרבה כסף השיניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב. טוב, אראל.
<בועז טופורובסקי:>
למה? כי זה לא פופולרי בארץ?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, רב יעקב.

<יעקב ליצמן:>
למה? כי ירדו עליה כל מיני אנשים? אז למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יעקב, רב יעקב.

<בועז טופורובסקי:>
אתה קיצרת תורים?
<יעקב ליצמן:>
אז למה? תגיד את האמת. אני לפחות הייתי עקבי.

<בועז טופורובסקי:>
אתה הורדת את מחירי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, ליצמן, די, ליצמן.

<יעקב ליצמן:>
עשיתי רפורמות שלא חלמת עליהם - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, ליצמן.

<בועז טופורובסקי:>
איזה? אני רוצה להבין.
<קארין אלהרר:>
לא הצלחתי אפילו לחלום עליהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, בבקשה, שלוש דקות.
<אראל מרגלית:>
שר האוצר, יאיר לפיד, תראה, אתה בא אלינו אחרי פרסום של נתונים קשים - המשק הישראלי נמצא בהאטה הגדולה ביותר שהוא היה בה מאז המשבר הפיננסי של 2009. האטה, מינוס 4% צמיחה, למדינת ישראל זה לא כמו מדינות אחרות, זו קטסטרופה. מה שהייתי מצפה ממך – תראה, המצב קשה מכל מיני סיבות – שתשים את הדאגות שלך וגם את הבעיות על השולחן. אגיד לך, אני בא מהסקטור העסקי, כשמנכ"לים באים לדירקטוריון, ואנחנו במובן זה מייצגים דירקטוריון, ועדת הכספים זו נציגת העם, והמנכ"ל אומר שהכול טוב כשהמצב לא טוב, זה נותן תחושה לא טובה לגבי השנה הבאה.

אי-אפשר להשתמש ב"צוק איתן" כאליבי מרכזי לכישלון בצמיחה של המשק, לא החמאס אחראי לתקלות שיש לנו פה במשק. תראה, ב"עופרת יצוקה" נפלו כאן טילים והייתה כניסה קרקעית מסיבית, ולא היו סוללות "כיפת ברזל" בכל מקום, והמשק המשיך לצמוח. כרגע הוא בהאטה. אמרתי לך את זה גם קודם, כשנפגשנו גם קודם ברבעון השני של 2014. לא החמאס אחראי ליוקר המחיה, הממשלה אחראית ליוקר המחיה. ולא החמאס אחראי לזה שהמונופולים מטופלים בצורה גרועה.
שמתי לך על השולחן חוק שקיפות המונופולים שלא פותר הכול, הוא רק צעד, נכון. ניסיתי להגיע אתך ועם האוצר ועם משרד המשפטים להבנות, חשבתי שהגענו. בוא, שיהיה לך את האומץ, נעבוד קואליציה ואופוזיציה, עשינו את זה בחוק הריכוזיות, ונעביר, נפתח את השקיפות על המונופולים במדינת ישראל כדי שאפשר יהיה לראות את הדוחות, ולמה "ג'ילט" עולה פה פי ארבעה ופי חמישה ממה שעולה באירופה או בארצות-הברית. החמאס לא אחראי לזה ש-60,000 ומשהו, אני לא יודע בדיוק את המספר, התחזית היא ש-60,000 עסקים קטנים הולכים להיסגר השנה.
תקשיב, תראה, יש בעיה גדולה של ביטחון תעסוקתי ובעיה גדולה של הביטחון האישי ברחוב, פה בירושלים, אבל גם ביטחון תעסוקתי. אם אתה עצמאי אתה לא מצליח להביא מחזור כדי שיאפשר לך לשלם, ואם אתה שכיר אתה לא גומר את החודש. דיברת על זה שמקובל עליך לדבר על שכר המינימום, לכו על זה, על 5,500 שקל, תיתנו עוד כסף לתוך המערכת כדי שיהיה לאנשים יותר כסף לצריכה, זה יתמוך בצמיחה.
עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו לגבי עסקים קטנים, ומשה אשר יושב פה גם כן, תראו, במלחמת לבנון השנייה סך כל הפיצוי, לא מהתקציב אלא מהקרן לנזקי מלחמה, היה 3.62 מיליארד, פה משה אשר, אומרים לי רבע מיליארד, חבר'ה, זה לא עובד. זה לא עובד. המספרים לא מתחברים. חייבים לתת הרבה יותר פיצוי אמיתי לתוך הדברים האלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תתחיל לקצר, אראל.

<אראל מרגלית:>
תן לי, אני רק מסיים, נקודה אחרונה לגבי הגירעון. חבר'ה, וזה גם אליך, אמיר לוי, לגבי הגירעון, אני לא מאמין למספרים שלכם וגם הנגידה לא מאמינה. תראו, יש בעיה, שימו אותה על השולחן, אל תדחפו אותה. ה-3.4 זה לא ריאלי. הנגידה בעצמה מדברת על עוד 3-2 מיליארד שקל שאתם לא עומדים בו. שימו, תגידו, הגירעון הולך להיות 4%, אנחנו נוכל לנהל אותו, כך וכך אנחנו עושים, תקבעו מדרג הרבה יותר הגיוני של ירידה ולא פנטזיונרי. כי אחרת, תקשיבו, אמינות זה אל"ף-בי"ת בניהול תקציב, אי-אפשר לשחק במספרים ולספר סיפורים. אז חייבים להחזיר אותנו, גם אם המצב כזה, שימו את הדברים על השולחן ונתמודד אתם.
<יצחק כהן:>
ונעזור לכם.
<אראל מרגלית:>
נתמודד אתם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, תודה. איציק.

<יצחק כהן:>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בפתיחת דברי קודם כול רוצה להביע הערכה מלאה לפקידי האוצר על כל אגפיהם, באמת אנשים נפלאים שאני מכיר אותם היטב.
<ישראל אייכלר:>
עוד מעט אתה עלול לחזור לשם?

<יצחק כהן:>
לא, לא, אני קודם כול רוצה להביע הערכה.

<מיכל רוזין:>
למה עלול? עשוי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, חבר'ה.

<יצחק כהן:>
הם נמצאים במצב בלתי אפשרי בעליל, הם מנסים לעשות את המיטב, ואחרי 120 שנה יכתבו על המצבות שלהם: פה נמצאים אנשים ששמרו על כלכלת המדינה בגופם.
<יעקב ליצמן:>
כולל המע"מ אפס.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<יצחק כהן:>
על כל פנים, התקציב של 2015 לא לוקח בחשבון – כאילו המדינה נגמרת ב-2015, אגב, הוא ייפרץ כבר ברבעון הראשון, כי הוא לא ריאלי לגמרי – הוא לא לוקח בחשבון לא את 2016, לא את 2017, אין, המדינה נגמרת ב-2015, זהו.
<אילן גילאון:>
אתה יודע משהו שאנחנו לא, תספר.
<יצחק כהן:>
לא, אני רואה את התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אילן, עוד מעט אתה.

<יצחק כהן:>
סך הכול שנה וחצי ממשלה וכבר צמיחה שלילית מול 14.8% צמיחה בארבע השנים הקודמות שקיבלו ירושה מדהימה. גירעון, השאירו, הגירעון הגדול, 3.15%, ליצמן, אני מתקן אותך, מול גירעון שהאוצר מתכנן של 3.4% שהנגידה כבר אומרת שזה לא ריאלי. אנחנו מאמינים לנגידה. יחס חוב תוצר - מול קטסטרופה קיבלו יחס חוב תוצר מדהים. מה קורה פה? אנחנו כבר מתחילים לשמוע את חברות דירוג האשראי שמתחילות לרחרח פה; עלייה של 30% בהשקעות מול קיפאון מוחלט; ירידה במדד ג'יני, מדד האי-שוויון מול פתיחת פער באי-שוויון; שמירה הדוקה על תקרת ההוצאה, מעולם לא נפרצה.
<באסל גטאס:>
איציק, עלייה במדד ג'יני.
<יצחק כהן:>
עכשיו, אני מדבר על מה שהם קיבלו, קיבלו מגמת ירידה. מול קופסאות מוזרות של תקציב הביטחון, לא צריכים לומר לכם שזו קופסה שם שאני לא יודע איך עשו אותה; נתוני אבטלה נרשמו, כמעט תעסוקה מלאה מול סגירת מפעלים חדשות לבקרים. סופו של התקציב צריך להתכנס, מה לעשות, צריך להתכנס, אבל זה לא מתכנס. מה עושים? חסרים פה לפי הרשימות של האוצר 4.5 מיליארד שקל, אז עושים תרגילים חשבונאים, למשל, מבקשים מרש"ת, רשות שדות התעופה, תמלוגים שלוש שנים קדימה על חשבון תקציב 2016 ו-2017; מבקשים מ"אינטל" שעל-פי חוק עידוד השקעות הון קיבלה מענק יפה, שמחנו, של 1.1 מיליארד, מבקשים ממנה חזרה את המענק, נפרוס לך את זה בארבע שנים, אנחנו בסביבת ריבית של 2%, תקבל את זה חזרה ב-4% ריבית, אחלה עסקה; מקרן קיימת מבקשים גמ"ח, במקום לסגור את הדבר הזה – פירקו את הפלמ"ח, פירקו את האצ"ל והלח"י – במקום לסגור את הדבר המושחת הזה, מבקשים ממנו גמ"ח של מיליארד שקל; משיכת דיבידנדים ממע"מ מהפרטות חברות ממשלתיות עתידיות, עתידיות; - -

<זהבה גלאון:>
- - - מוצלח.

<יצחק כהן:>
- - את נמל אשדוד הפריטו, ביקשו שם את זה; הרכבת מקבלת סובסידיה, בוא "נאג"ח" את הסובסידיה, זה עוד לא שמעתי, זה חידוש מדהים. אבל הדבר החמור ביותר – אני כבר גומר, זה מצלצל בדבר החמור ביותר – - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ניתן לך עוד דקה.

<יצחק כהן:>
- - זה לחזור לימי ההסתדרות.

<יעקב ליצמן:>
אני יכול לתת לו ממני קצת.
<יצחק כהן:>
לחזור חזרה לימי ההסתדרות העליזים, חברת העובדים, הימים היפים האלה, שלקחו "הלוואות" במירכאות מקרנות הפנסיה, בסופו של יום גרמו לכך שכל קרנות הפנסיה פשטו את הרגל, הממשלה עשתה פה מבצע אדיר להציל את אותם מיליון איש ואגמה את כולם בתוך עמיתים. היום חוזרים על אותה תופעה, מבקשים מיליארד שקל מקרנות הפנסיה, לוקחים מיליארד שקל מקרנות הפנסיה, זה דבר חמור. רבותי, זו קופסה שחורה שאסור לנגוע בה.

<אראל מרגלית:>
זה חמור כי הסקטור הפרטי - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל, אראל.
<יצחק כהן:>
נכון, עשה את זה פעם, איך קוראים לו, זה שקפץ מהספינה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק סיים, אז תן לו לסיים.
<יצחק כהן:>
לא, לא סיימתי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אמרת שאתה מסיים.

<יצחק כהן:>
ההוא שקפץ מהספינה שלו, רוברט מקסוול. אסור לנגוע בקרנות הפנסיה, זו קופסה שחורה שאסור לפתוח אותה. ההסתדרות וחברת העובדים עשתה את זה בשנות ההקמה, בשנות ה-50 וה-60, היא גרמה לכך שהקרנות פשטו את הרגל, אני לא יודע, הציבור, איפה ההסתדרות? ההסתדרות שותקת? אסור לנגוע בזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אמרת נקודה אחרונה.

<יצחק כהן:>
דקה, לא, נקודה אחרונה. אתה יודע מה, תהיה בריא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. זהבה, ואחר כך – אילן.
<זהבה גלאון:>
תודה, אדוני, הקשבתי קשב רב לפתיח של שר האוצר וזה היה די מחזור של הנאום שהשר נשא במליאה לגבי התקציב בטלוויזיה, במליאה, תקציב חברתי, באנו לעבוד בשביל האזרח, כל מיני הבטחות כאלה. אדוני השר, אם היה לי שקל על כל הבטחה ריקה שלך, תאמין לי, את הגירעון הזה שהציגו פה היינו סוגרים.

<קארין אלהרר:>
זהבה, זה גם מחזור של מה שאמרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, קארין.
<זהבה גלאון:>
היינו סוגרים. ממש היינו סוגרים. למה אני אומרת את זה? הקשבתי לדברים של אמיר לוי, אני לא נוהגת אף פעם להפריע לדברים של מומחים אנשי משרד, יש לי מה להגיד לפוליטיקאים, אני לוקחת דוגמה אחת רק כדי לסבר את האוזן, להראות איך אתם עובדים על הציבור בעיניים, איך אתם זורים חול בעיני הציבור. אמר אמיר לוי, מרחיבים את מעונות היום, אני רוצה לתת לכם את הנתונים מה זה אומר מרחיבים את מעונות היום. התקציב למעונות היום וצהרונים כמעט לא גדל, הוא גדל בהתאם לגידול באוכלוסייה. איך מרחיבים בלי כסף? אני שואלת. יש פטנט שמרחיבים בלי כסף? התקציב למעונות היום גדל מ-1.37 מיליארד ל-1.39 מיליארד, יכול להיות שקיצצתם מהצהרונים והעברתם למעונות, אז מה עשינו בזה? אני רוצה תשובה על זה. אני לא לוקחת את כל הדוגמאות. זו נקודה ראשונה.
אמרתם
תקציב חברתי, איפה יום לימודים ארוך? איפה כל ההבטחות, אדוני השר, יום לימודים ארוך עד ארבע, הקטנת כיתות לימוד, הגדלת התמיכה לתלמידים בפריפריה, לימודי ליבה, מה קרה לכל ההבטחות האלה? נמוגו. בכלל, אני תוהה, אדוני השר, ניסיתי לחשוב איפה השריר הזה שנקרא "שריר האומץ"? פה? פה? אני לא יודעת בדיוק איפה. האומץ להתייצב מול כל אותם ממסדים שלא היה לך אומץ להתייצב מולם, לא מול בעלי ההון, לא מול הממסד הביטחוני, לא מול הממסד ה"מתנחלי", שום דבר לא עשית מכל ההבטחות שלך. קברתם את המלצות ועדת אללוף, העברתם לביטחון, תמיד בשם הביטחון. אתם מסבירים לנו שזה תקציב חברתי.
<קארין אלהרר:>
לא, זה אין לתאר, אין לתאר.
<מיקי לוי:>
פשוט אין לזה בסיס.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, חבר'ה.

<זהבה גלאון:>
אדוני, סגן השר, נראה לי שהשר יסתדר מצוין, יענה לי מצוין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זהבה, אל תתייחסי לזה, אבל אני מבקש גם מאנשי הקואליציה.
<קארין אלהרר:>
עם דוגמאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קארין.

<זהבה גלאון:>
עכשיו אני שואלת, אדוני, עוד דבר, עברנו על התקציב כמה שאפשר היה לעבור, ואני מודה שלא מצאתי שום דבר חברתי בתקציב הזה. אתן כמה דוגמאות: גביית תשלום מהורים על צהרונים, דחיית תוכנית יום לימודים ארוך, החמרת התנאים לקבלת דמי אבטלה, מיסוי פיצוי פיטורין כאילו תחת הכותרת "מלחמה בהון השחור ממסים פיצוי פיטורין". הרי, אדוני השר, אם באמת ירצו לעמוד ביעד הגירעון שהציג כאן אמיר, הרי או שתצטרכו להעלות מסים או לקצץ עוד פעם בשירותים החברתיים. הרי מה המשמעות של זה? ההוצאה האזרחית תקטן, אי-השוויון יגדל, ומי ישלם את המחיר? אותן משפחות צעירות שקורסות תחת הנטל? זאת הבשורה שלך? זה התקציב החברתי? איך אמרת? כתבתי פה שוב: באנו לעבוד בשביל האזרח ולתת ביטחון.
עכשיו אני שואלת, אתה יושב כאן היום, אחרי שאתמול, אומנם התייחס לזה אראל, אבל אני רוצה להגיד על זה משהו, אחרי שאתמול התפרסמו נתונים כל כך חמורים על הצמיחה השלילית. אתה יושב כאן, וברישה של הדברים שלך, אלא אם כן תתייחס לזה עכשיו, אתה לא אומר מילה על זה, אבל הצמיחה השלילית הזו רשומה על שמך, איך שלא תסתכל על זה, מאיזה כיוון שלא תסתכל על זה. תן לי, אני כבר מסיימת, אדוני, אל תעשה לי ככה, אל תאיץ בי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, בסדר. לא אאיץ בך, כבר צלצל השעון.
<זהבה גלאון:>
יכול להיות, לכולם צלצלו הפעמונים, אני מסיימת.
<יצחק כהן:>
למי צלצלו הפעמונים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<זהבה גלאון:>
אדוני, אני אומרת, אנחנו שומעים בימים האחרונים את כל המניפולציות, ותהיה ממשלה חלופית או לא תהיה ממשלה חלופית, ונעשה קומבינות כאלה ונעביר את זה או את זה, אבל הצמיחה השלילית הזאת מעידה על סכנת מיתון. אראל דיבר על סכנה לעסקים הקטנים במדינת ישראל. מה עשית? לא עשית כלום כדי לטפל ביוקר המחיה, בהצטברות ההון אצל העשירים, עכשיו אתה יושב כאן, מציג לנו איזה תקציב גירעוני, מי יתמודד עם הבעיות האלה? מי ישלם את המחיר של זה? אז יושבים ומסבירים לנו מה קיבלתם, אבל מה אנחנו מקבלים? מה יהיה ב-2015? מה יהיה ב-2016? מי ישלם את המחיר? אתה רוצה להגיע לבחירות בשלום, זה מה שאתה רוצה? וכולנו, כל מי שיושב כאן ישלם את המחיר. אשמח לקבל תשובות. תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. אילן, ואחר כך – יעקב אשר.
<אילן גילאון:>
תראה, מה שחבל בעצם, אני אומר מה שחבל כי אני כבר עושה - - - , אני מניח שלא תעביר תקציב שהוא לא יהיה טוב לציבור, ובעצמך אמרת. מה שחבל, תראה, היה פה דרוש אדם טוב - וזה אתה, לא מנוסה - וזה גם אתה, עם 19 מנדטים - וזה גם כן אתה. אבל הוא היה צריך לבוא גם עם אג'נדה וגם עם איזשהו אומץ לקחת את כל התקציב הזה, להפוך את הקערה על פיה, לפזר את הכול ולהרכיב את הכול מחדש, משום שאת הבעיה אתה הגדרת לפני הבחירות האלו, היא ברורה - מי מקבל כמה ולמה, ומי משלם כמה ולמה. היום תקוע במצב שמעטים מקבלים הרבה והרבה מקבלים מעט, ולכאורה הצגת איזושהי עמדה שהיא עמדה מעמדית והיא נכונה, אגב. זה בדיוק המסלול שצריך להיות, במאה השנים הבאות הציונות צריכה לעבור ממצב של עם למצב של מעמד בדיוק הפוך. ואת זה הגדרת טוב, רק בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך מבצע את אותה מדיניות של ביבי נתניהו, קפיטליסטית עם שיפוע מאוד מאוד קשה. כי תראה, אתה תמיד צריך בתור שר אוצר לעבוד בין המתח איך להיות מצד אחד כלכלת שוק, אבל אתה לא רוצה להיות חברת שוק, זה על-פי הגדרתך ועל-פי ההגדרות שהיינו מאוד תומכים בהם. ואז מצאת את עצמך בסיטואציה שאני לא יודע עכשיו, הדברים שהצגת בתחילת הדברים. אנחנו מיטבים עם הצעירים, אמרה פה זהבה, ציינה כמה דברים שקשורים אל הצעירים.
אתה יודע מה, הנושא של מע"מ אפס, יש נסיבות שצריך לתמוך בזה, אני תומך במע"מ ככלי רגולטיבי, ודירה היא מצרך יסוד. למה לא לעשות את זה אוניברסלי? למה לא להכניס אותו בתוך מסגרת שלא תהיה סכנה של ייקור? אפשר היה ללכת על הדבר הזה.

מערכת הבריאות - אני חושב שאם יש מקום שצריך להחמיא לפחות, אתה יודע, אני לא רק בעד מבחן התוצאה, אני גם בעד מבחן הכוונה, כי זה גם חשוב. ושם יש התכוונות טובה, לא מספיקה אולי, לא דיה, אבל כמעט הייתה טובה. הנה, עכשיו אנחנו מתבשרים שגם שם הלכתם על איזושהי עסקה, כביכול הדברים האלה קשורים לאיזה גאדג'ט, לאיזו תחושה שכל הדברים שנאמרים כאן הם וירטואליים, שאין ממש קשר בין החיים האמיתיים לבין מה שמתרחש, כי מאף אחד – אתן לך דוגמה אחרת, בנושא התמ"ת, ישבנו עם שר התמ"ת לפני שבוע ובתקציב התמ"ת - - -

<באסל גטאס:>
שר הכלכלה.
<מיכל רוזין:>
אין תעסוקה יותר, רק כלכלה.

<אילן גילאון:>
כלכלה, נכון. עוד לא התרגלתי. כלכלה עם נשמה אמרו לי.

<מיכל רוזין:>
הורידו את התעסוקה.

<אילן גילאון:>
אגב, הצעתי שכל מפלגה תיקח את השם שלה, את הקמפיין של המפלגה שלה בבחירות, תדביק את זה על המשרדים שלה.

<יצחק כהן:>
כלכלה עם הלאום.

<אילן גילאון:>
כלכלה עם נשמה, תיקון עם נשמה, ויש עתיד יכולים סתם להגיד: באנו לשנות ויצאנו משונים, זה גם כן לכל המשרדים שלהם. אבל אני אומר, זאת החמצה ענקית, כי ממך דווקא היה מצופה – תראה, חוסר ניסיון הוא תנאי הכרחי לעשות מהפכה, הוא לא מספיק. ובאת, ולפני שהגעת הייתה לך אג'נדה, לפחות לפי דבריך, ואיבדת אותה כאן ואתה מבצע תקציב של מישהו אחר. זה לא אתן יותר ליותר ופחות לפחות אלא להפך מזה, אתה כאן מקדש את ההפרטה, את חוסר האחריות, את המשבר הגדול בסולידריות.

ובוא אגיד לך, אנחנו בתור ישראלים רוצים, אתה יודע מה, להיאבק כמה שפחות ולחיות כמה שיותר, זו הנקודה, הרבה יותר הגינות והרבה פחות מאבק. את זה לא הצלחת לעשות במכשיר שיש לך.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה, אילן. יעקב אשר, ואני מבקש, כדי שהשר ישיב לנו - - -
<שר האוצר יאיר לפיד:>
חבר הכנסת אשר, אתה תסלח לי לרגע, אני צריך לצאת לרגע, אז החבר'ה פה ירשמו את דבריך ואשתדל לחזור לסוף דבריך.
<סתיו שפיר:>
נו, באמת.
<יעקב אשר:>
אמתין לך, אדוני. אמתין בסבלנות.
<אילן גילאון:>
השר, לא נשאל אותך לאן אתה הולך.

<מיקי לוי:>
חברי הכנסת שגמרו את ההצגה יצאו החוצה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיקי, עזבו.

<יצחק כהן:>
מיקי, די.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו - - -

<קריאות:>
- - -

<אילן גילאון:>
רגע, יש עוד שאלות לסגן השר.

<קריאות:>
- - -

<זהבה גלאון:>
אתה מתייחס לדברים שלנו כאל הצגה? שאני אבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, יש מישהו - - -

<זהבה גלאון:>
אדוני, זאת ההתייחסות שלך לדברים שלנו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, זהבה, זהבה.
<זהבה גלאון:>
לא, אל תפריע לי רגע, אדוני. הדברים שלנו זו הצגה?

<קריאות:>
- - -

<זהבה גלאון:>
מה שאתם מביאים זה תיאטרון האבסורד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו מהדוברים שכן מוכן לדבר?

<זהבה גלאון:>
אתם מביאים לנו כאן את תיאטרון האבסורד, ואתה אומר לנו שאנחנו עושים הצגה כשאנחנו שואלים שאלות נוקבות? חצופים.
<סתיו שפיר:>
עד מתי לפיד הולך להישאר בחדר?

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה? לא שומע.

<סתיו שפיר:>
עד מתי לפיד הולך להישאר בחדר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מקווה שעד אחת.

<סתיו שפיר:>
מגיע לנו לדעת את סדר-היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מקווה שעד אחת, כי דחינו את זה.

<סתיו שפיר:>
עד אחת הוא כאן?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא היה צריך להישאר עד שתיים-עשרה וחצי, אבל דחינו את זה לאחת.

<אילן גילאון:>
אבל למה הוא מתגלח על הפרצוף שלנו? זאת השאלה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש מישהו מהדוברים בהמשך שמוכן לדבר עכשיו כדי שנחסוך?
<זהבה גלאון:>
לא, אבל אני מוכנה להמשיך לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. כדי שנחסוך את הזמן, כי אני רוצה - -

<מיכל רוזין:>
קחי את הזמן שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - שכולם ידברו, אבל מצד שני אני רוצה שנשמע אותו.

<זהבה גלאון:>
אדבר אליך בינתיים, אדוני, ברצינות. 20 שניות תרשה לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
20 שניות?

<זהבה גלאון:>
20 שניות. תראה, כולנו שייכים למפלגות פוליטיות, אבל אני חושבת שהתקציב בנפשנו, של כולם, כל אחד מהכיוון שלו. לא יכול להיות שיושב סגן השר ואומר לנו: באתם לעשות הצגה, בכל הכבוד, ואתה עובר על זה ככה לסדר-היום. הוא אומר - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
א', לא שמעתי אותו בכלל - - -
<זהבה גלאון:>
הנה, אז עכשיו אני אומרת לך. אנחנו עושים הצגה? אנחנו מוציאים את הנשמה, זה נכון, אבל יש לנו שאלות. איזו מין אמירה זאת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, בין חבר כנסת לחבר כנסת אני - - -
<זהבה גלאון:>
לא, זה לא. הוא סגן שר האוצר, - -
<מיכל רוזין:>
לא, זו התייחסות של הממשלה בכנסת.

<זהבה גלאון:>
- - זאת ההתייחסות של הממשלה לחברי הכנסת ולתקציב, ככה זה נראה.

<מיכל רוזין:>
ניסן, אתה צריך לשמור על כבוד הוועדה ועל כבודה של הכנסת, וזה לא קורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא שומר?

<מיכל רוזין:>
לא.

<אילן גילאון:>
ניסן, תענה למה השר מתגלח על הפרצוף שלנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סוף כל סוף הצלחנו לגרום לו שיתגלח, אדוני, זה לקח זמן, זה לא היה ככה.
<אראל מרגלית:>
אבל למה להתגלח על חשבון הציבור?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה אני לא יודע להגיד לכם.
<אילן גילאון:>
בג'ילט עולה פי שלושה.

<יצחק כהן:>
לא, הוא עושה את במכונה חשמלית, הוא שומר הלכה.
<זהבה גלאון:>
אומרים "הצגה". יושב ואומר לנו "הצגה".
<קארין אלהרר:>
תראה מה עשית, מיקי, תראה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנה, הוא חזר. טוב, רב יעקב.

<אילן גילאון:>
אני לא מבין אותך, הבאתם את כל הגבעטרון שלכם, מקהילה, למה אתם - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, נו, מהר, רב יעקב.

<זהבה גלאון:>
אדוני סגן השר, הקאמרי הפסיד שחקן כשבאת לפה. הפסיד, הפסיד אותך.
<מיקי לוי:>
זהבה, את בוודאי ובוודאי היית עוברת את כל המבחנים.
<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, רבותי.

<קארין אלהרר:>
זהבה, לא מאוחר.

<מיכל רוזין:>
מיקי, יש סיכוי לקריירה שלישית?
<מיקי לוי:>
אין עליך. לזהבה כן.
<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיקי. רבותי, רשות הדיבור עכשיו לרב יעקב, בבקשה.

<זהבה גלאון:>
תהיה מקורי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב אשר, יש לך שלוש דקות.
<יעקב אשר:>
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר דבר שצרם לי בהתחלה, לאחר מכן זה צרם לי עוד יותר. דיברו פה על הצגה, הצגה, הצגה, חשבתי מצגת, אבל כנראה שזו באמת הצגה. כי לבוא ולומר על התקציב ולהפוך את התקציב הזה להתקציב החברתי שקרה במדינת ישראל בדורות האחרונים, זה באמת יכול להיות רק הצגה, ורק שחקן באמת מושלם יכול לבוא באומץ בלי למצמץ ולומר את זה.

הרי כולנו יודעים שחלק גדול מהתקציבים גם בתקציבים החברתיים הם דברים שבאו בגידול טבעי, אנחנו יודעים את זה. אל תשכחו שגם בסוף שנה רק לא מזמן היה את אותה הורדה פלט שהיום בעצם אתה חייב לקזז אותה גם בתוך העניין. ולבוא ולהגיד היום שזה תקציב חברתי – ניסיתי לבדוק ודווקא אשמח לשמוע תשובה אם תהיה, אבל אני לא מאמין שאולי כרגע. אהבתי מאוד את הבלונים האלה, ולא בגלל הבלונים המתפוצצים, לא תמיד אנחנו ציניים, באמת בצורה יפה מאוד.

<קארין אלהרר:>
רוב הזמן.

<יצחק כהן:>
זה דיסקים.

<יעקב אשר:>
זה דיסקים. אני שואל שאלה אחת, כשאתה משווה את זה עשר שנים אחורה, אותו עיגול שנקרא השירותים החברתיים שכולל בתוכו את הכול, כשאתה מקזז את הגידול הטבעי וכו', האם הייתה פה איזושהי בשורה ענקית לעומת שנים עברו? אני לוקח סיכון ואני אומר לך שלא. אני לוקח סיכון אם אתה מקזז את הגידול הטבעי ואני אומר לך שלא. לבוא ולומר שהתקציב הזה שהוא תקציב עם סיכונים, ההכנסות לוטות בערפל, כל מיני קופסאות למיניהן, אני לא אומר רק הקופסות השחורות, גם הקופסאות שכן מופיעות כאן, הרי זה דברים שאולי כן יעשו אותם ואולי לא. ואם לא, אנחנו מותחים שוב. מתחתם את יעד הגירעון למקום מסוכן מאוד על-פי בנק ישראל, לא על-פי חברי כנסת מהאופוזיציה, אני לא רוצה להזכיר לך, ודאי זה כבר נדוש, שלשחק עם יעד הגירעון זה לשחק עם הדורות הבאים, אמר את זה מישהו והוא לא כלכלן. לבוא ולהגיד "סחטנות פוליטית" על כל דבר כשנושא המע"מ אפס – שהוא דבר שמבחינת הציבור החרדי הוא בכלל לא דבר שהוא נגדו בחלקים מסוימים, אפילו קיבלנו ביקורת מהרבה מאוד אנשים – אבל לבוא ולהיצמד אל הדבר הזה ולהתעקש עליו בצורה כזאת כשכולם נגד העניין הזה.
<קארין אלהרר:>
יש בעד. לא כולם נגד.
<יעקב אשר:>
- - וכשאתה יודע שבמתנה הזאת שמקבלים מהמדינה אותו זוג צעיר מהפריפריה יקבל 50% או 60% ממה שיקבל זוג צעיר בתל-אביב או באזורי הביקוש, אתה יודע את זה שזה לא שוויוני ולא נכון בכל צורה שהיא, זאת סחטנות פוליטית והתעקשות פוליטית – אני מסיים – היא גם סחטנות פוליטית.

ולסיום אני רוצה לומר דבר אחד. עד לפני כמה זמן החרדים היו אשמים במצב הכללי, הכול החרדים, ישבו כביכול על קופת המדינה וכו'. היום החמאס אשם, "צוק איתן", שלשום זה היה פקידי האוצר עם ה"פה נטמן" וכו'. אדוני הנכבד, זה שעשית טעות ונהיית שר האוצר, שאפו לביבי, כל הכבוד, עשית טעות, אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד: על תקציב כזה במצב כזה זה התקציב הכי חברתי שהיה במדינת ישראל, הכי טוב, זאת הונאה של הציבור חד-משמעית.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, תודה. סתיו, ואחרייך – מיכל.
<סתיו שפיר:>
תודה רבה, ראשית אומר שאם היינו מנהלים את הדיונים האלה בצורה הגיונית ושר האוצר היה מגיע לוועדת הכספים לעתים יותר תכופות – כמובן שלא כל שבוע, אני לא מצפה ממנו, אבל לפחות לדבר על חקיקה כל כך גדולה כמו למשל חוק המע"מ על מנת שנוכל לקיים על זה דיון ולתקן את מה שאפשר לתקן גם אם אנחנו לא מסכימים להצעה בכללותה – אז כל הדיון פה היה כבר נראה אחרת.
ומה שקורה פה, אי-אפשר להרגיש אותו שלא כזלזול בכנסת. הבאתם לנו הצעת תקציב פחות משבע שעות לפני שנאלצנו להצביע עליה בקריאה ראשונה. אפשר לדבר על שקיפות ופוליטיקה חדשה כמה שאתה רוצה, אבל להביא לכנסת הצעה לתקציב המדינה שיש בה אלפי סעיפים, מאות עמודים שצריך לקרוא בפחות משבע שעות לפני שצריך להצביע עליה זו לא שקיפות וזו לא פוליטיקה חדשה, וזה כל כך רחוק מכל ההבטחות שנשמעו כאן. באפריל האחרון הגשתי לכם שאילתה, ושלחת את סגן השר מיקי לוי לענות על השאילתה, ושאלתי: מתי יגיע התקציב לכנסת? אם אנחנו רוצים להגדיל את כוחה של הכנסת, ואנחנו מבינים שיש פה בעיה עם השינויים התקציביים וכדומה, וענה לי סגן השר שהתקציב יגיע אלינו מוקדם מהרגיל כבר בספטמבר ונוכל לקרוא אותו ולעיין בו. ואחר כך באתם ואתם - -
<יעקב אשר:>
והוא גם התנגד למע"מ אפס לפני שלושת-רבעי שנה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<סתיו שפיר:>
- - משתמשים במלחמה כדי להצדיק את הדחיה הזו בתקציב. אין שום קשר בין הדחיה בתקציב לבין המלחמה. יכולתם לשבת כבר בישיבות הממשלה לפני המלחמה ולהצביע על התקציב אם תכננתם להביא אותו אלינו בספטמבר. הרי לא יכול להיות שדחיתם את זה כל כך הרבה.
שנית, אני רוצה להבין איזה הבטחות ניתנו. שמענו שניתנו הבטחות לבית היהודי בסך של 530 מיליון שקלים מתוך התקציב הזה להתנחלויות ולפרויקטים של זהות יהודית למינהלת וכדומה על מנת להעביר את התקציב בממשלה, האם יש באמת הסכמים כאלה? על איזה סכומים? האם יש עוד הסכמים עכשיו סביב חוק המע"מ? שמענו שהבטחתם גם למשרד הביטחון עוד כמה מיליארדים במהלך השנה, כמה מיליארדים? שנבין, האם יש לזה מקורות תקציביים? מתי זה הולך לעבור אליהם?

ודבר שלישי שחשוב לי להבין פה, בסופו של דבר התקציב, וברור לכולנו, הוא לא התקציב האמיתי, 87% מסעיפי התקציב משתנים בוועדת הכספים בשקט דרך העברות התקציביות. בשנה אחרונה קיצצת 1.5 מיליארד שקלים מביטוח לאומי לטובת משרד הביטחון הרבה לפני "צוק איתן" או לפני ש"צוק איתן" בכלל נחזה; הורדת 150 מיליון שקלים מהשכלה גבוהה; 500 מיליון שקלים ממשרד החינוך; 125 מיליון שקלים מתחבורה ציבורית.

<יעקב אשר:>
זה הפלט - - -
<סתיו שפיר:>
יכול לשבת פה יושב-ראש אגף תקציבים ולהגיד עד מחר שמשקיעים בתחבורה הציבורית, אבל קצצתם. אז מצד אחד מקצצים ואז רגע אחר כך אומרים שמוסיפים, דברו אתנו במספרים זו ועדת הכספים. לא יכול להיות שתבואו לפה עם כל מיני תיאוריות ובועות צבעוניות ולא תדברו במספרים, זה תקציב המדינה. מספיק שאנחנו לא יכולים בכלל לדון בתקציב כי אתם מגישים אותו רגע אחרי הרגע האחרון בגסות רבה כלפי הכנסת, אז גם עכשיו בוועדה אתם לא מדברים במספרים? אז מה אנחנו? באנו לפה לשבת כניצבים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. מיכל. ושוב, אני מבקש שכל אחד יקצר כי אנחנו רוצים את התשובות של השר.
<יצחק כהן:>
מיכל קיצרה כבר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מיכל איננה. באסל, בבקשה. אבל שוב, באסל, קצר.

<באסל גטאס:>
לא אקח את כל מלוא שלושת הדקות. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך, אמרת קבל עם ועדה בסח'נין, אתה והממונה על התקציבים, שכל ממשלות ישראל תקצבו, היה תת-תקצוב למגזר הערבי, לכפרים וליישובים ולכלכלה הערבית. האם לדעתך התקציב הזה משקף איזשהו שינוי באותה מגמה היסטורית של תת-תקצוב? האם נתת ביטוי – וזה בידך, פה אתה הריבון, אתה ואותו איש שישב על ידך, - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא נמצא פה.
<באסל גטאס:>
חזר. השתדלתי לעבוד מולכם דרך הלובי לחיזוק הכלכלה הערבית, הלכתי וישבתי עם שמונה משרדי ממשלה לנסות להשפיע על בסיס התקציב בכיוון. האם תושג תעסוקה – כל היעדים הגדולים שאתה וראש הממשלה שמתם והבטחתם וחזרתם על צמיחה בכלכלה הערבית, בתקציב כזה, מה עם תקציב הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי שכולנו יודעים שרוב התוכניות שלו הושלמו, האם יתוקצב מחדש?
אני מעריך, אדוני השר, שבאמת המגזר הערבי, לא בשביל לסגור את הפער אלא שהפערים לא ילכו ויגדלו, זקוק ל-2 עד 3 מיליארד שקל תוספת למה שקיים היום. 2 עד 3 מיליארד שקל זה משהו שכלכלה של טריליון שקל יכולה להרשות לעצמה. אז אני מבקש רגע לפני הרגע האחרון באמת באמת לבצע שינויים עמוקים במספר משרדים שמשפיעים על חיינו, על חיי 1.5 מיליון תושבים ערבים. אם לא, נחזור לאותה נקודה, נחזור לאיפה שהיינו שנה אחרי שנה אחרי שנה.

שאלה שנייה, יש סעיף מרכזי – תראה, אמרתי מעל במת הכנסת, אני חושב שזה לא באשמתך, ואף אחד מאלה שיושבים כאן לא יכול להגיד מה שאני אומר – כל בניית התקציב והצגתו והדיון בו בכנסת הוא משהו כמו תיאטרון, משהו אפילו כמו קרקס.

<יעקב אשר:>
הצגה.
<באסל גטאס:>
אנחנו יודעים שיום אחרי אישור התקציב מתחיל התקציב האמיתי. אבל אפילו בקרקס הזה יש דברים הגיוניים יעני. אני לא טיפש, אוקיי?
<זהבה גלאון:>
מי אמר את זה?
<באסל גטאס:>
יש לי דוקטורט, יש לי MBA מהמקום הכי טוב בעולם, אני מבין קצת במספרים. אתה אומר שבנית תחזית הכנסות על 2.8% צמיחה, בעוד שהצמיחה השנה תהיה 2.4%, נניח לשיטתך שזה מה שיהיה - -
<יצחק כהן:>
באסל, אבל זה לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באסל, ממש תקצר כי אחרת לא נשמע את התשובות ולא עשינו כלום.
<באסל גטאס:>
אני שואל שאלה. אתה שם שם סעיף הוצאה בצד ההוצאה, קוראים לו רזרבות - 14 מיליארד שקל, שלא ידוע מה זה, אלא אם אתם אותו בפרוטרוט, לך תקצץ משם את ה-4 מיליארד שקל, שים רזרבות 10 מיליארד שקל ואז זה יתאזן, יתכנס, לדוגמה.

<יעקב אשר:>
אל תיתן לו רעיונות.

<באסל גטאס:>
זה שוב יהיה תרגיל חשבונאי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
באסל, תודה. אייכלר, ואחריו – שמעון סולומון. ואני מבקש שוב, נקצר, כי אחרת לא נספיק לשמוע את התשובות וזה יהיה חבל, אז בואו.

<ישראל אייכלר:>
אדוני היושב-ראש, ושר האוצר וכל אנשים משרד האוצר, כל מה שאמרו החברים לגבי העניינים הכלכליים נכון, אבל אני חושב שאין פה רק שאלה כלכלית, יש פה מלחמה. הכלכלה היא כלי נשק בידי שר האוצר להילחם נגד אויביו, והוא סימן את הציבור החרדי כאויבי הציבור, וזו הסכנה הגדולה ביותר בישיבתו כשר האוצר. ולכן, חשוב מאוד מה שהקדוש ברוך הוא מסובב שיכו את מצרים במצרים, שהוא רב עם החברים שלו כדי שהממשלה לא תתפרק כדי שהוא לא יוכל לפגוע בילדי ישראל במסגרת מלחמתו הכאילו כלכלית.
אקח לדוגמה משהו שהוא לאו דווקא לציבור החרדי אלא שזו מלחמה שבזה לא שר האוצר אשם אלא שהוא ממשיך את זה, עניין יוקר הדיור - יוקר הדיור זה לא דבר אובייקטיבי, יוקר הדיור נוצר על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, קרי, האוצר שהלאים את מקרקעי ישראל, במקום לתת קרקעות לעם ישראל כדי שיוכלו להתיישב כל אזרחי ישראל, הם הפכו את זה לשוק מסחרי. וכך נוצרה שכבה של עשירים, של מיליארדרים שמנהלים מכרזים ויכולים לקנות את כל העולם, לרושש את העניים ולהעשיר את העשירים, וזה מה שגרם ליוקר הדיור ושום דבר אחד לא. אם האוצר היה מוריד את ידו ממינהל מקרקעי ישראל ולא היו עושים מכרזים על-פי כל המרבה במחיר ומייקרים את תקציבי הפיתוח, אפשר להוריד את מחירי הדיור לגמרי. אותו דבר ביוקר המחיה - אם היה פיקוח ורגולציה במדינה כזאת שיש כל כך הרבה עניים אפשר היה להוריד את יוקר המחיה.
עכשיו לגבי מה שאמר השר שהוא דואג גם לחרדים לתעסוקה. שני דברים אומרים אנשי יש עתיד, ושמעתי גם את שר הרווחה שמספר על הדברים היפים שעושים למען ילדי ישראל ברווחה ותקציבים חברתיים, הם רק לא מספרים לעם שמסננים מראש מאות אלפי ילדים שלא מוכנים לקבל את החינוך מחדש של האידיאולוגיה ה"כפרנית". לכן, למשל, כל הילדים שלומדים לא במסגרת הממלכתית ממודרים עם כל ההטבות שנותנים במערכת החינוך.
<אילן גילאון:>
אמרתי "כפרנית", "כפרנים"?

<ישראל אייכלר:>
"כפרני", כן, אתיאיסטי. ועוד דבר אני רוצה לומר לגבי תעסוקה. הם מספרים שהם רוצים את החרדים לתעסוקה, מקציבים כסף לתעסוקה. דבר אחד הם מספרים, שיש 100,000 אנשים מובטלים בגלל חסימות ביורוקרטיות של דרישה לתארים אקדמאים. וכך הם אומרים: "כל הציבור שלא רוצה ללמוד באוניברסיטאות שלנו ולא מוכנים ל - - - ולחינוך מחדש הסובייטי, לא יוכלו להתקבל לשום משרה כולל בחינוך החרדי. והבאתי דוגמאות - - -
<אילן גילאון:>
תצפה שכבר התשובה תהיה אליך של השר, אל תדאג.
<ישראל אייכלר:>
בסדר גמור, שנפתח את מערכת הבחירות בזה. אני רוצה לומר לכם, אילו הם היו - - -

<יעקב אשר:>
- - - עומד בתנאי הסף שלו.
<אילן גילאון:>
לא, תן לו לברוח - - -
<ישראל אייכלר:>
אם רק היו מורידים את החסמים הביורוקרטים שמונעים פרנסה ממאות אלפי אנשים על-ידי דרישה לתארים אקדמאים, ולא רק לחרדים אין תארים אקדמאים, היו יכולים לפתור את בעיית התעסוקה, - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אייכלר.
<אילן גילאון:>
אייכלר, גרמת - - -
<ישראל אייכלר:>
- - היו יכולים לפתור בעיית הדיור, היו יכולים לפתור את בעיית יוקר המחיה. ברגע שהם לא רוצים את זה עושים חוק מע"מ אפס, שאני בעקרון בעד מע"מ אפס כדי לעזור לזוגות צעירים, אבל ברגע ששוב מסננים ציבורים מסוימים אז זה לא עניין כלכלי, - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוא נעצור כאן.

<ישראל אייכלר:>
- - זה עניין של מלחמה, ובמלחמה הזאת אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יגן עלינו מפני אויבינו.

<בועז טופורובסקי:>
אפשר לחשוב שלא הייתם בממשלה כל השנים האלו, - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, חבר'ה.

<אילן גילאון:>
ניסן, רק שיהיה ברור, אני בעד הקצרנות, שלא תטעה.
<בועז טופורובסקי:>
- - הכול נוצר עכשיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, אבל ממש קצר.
<שמעון סולומון:>
זו לא שאלה, רק אגיד כמה משפטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משפט אחד, כי השר לא יענה ונישאר עם השאלות שלנו, ואני לא רוצה את זה.
<שמעון סולומון:>
בסדר גמור. קודם כול, באמת מה שמקודם חברת הכנסת זהבה גלאון אמרה לגבי להקת מעודדות, אני חושב שזה לא מכובד להגיד משפטים שאין להם - - -
<אילן גילאון:>
נו, יאללה, חאלס, כבר - - -
<שמעון סולומון:>
רגע, משפט, תן לנו לסיים.

<אילן גילאון:>
- - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אילן, אילן, חבל על הזמן.
<שמעון סולומון:>
ואתם יודעים שחברי יש עתיד, - -
<אילן גילאון:>
הם יעשו קריירה מזה.

<שמעון סולומון:>
- - אנחנו מגיעים בפורום מלא כמעט לכל ועדה, אולי זה משהו מוזר לכם, חדש לכם. מה שאמרת לא נכון, לכן, אני מרגיש צורך להגיד את זה.

דבר נוסף, לגבי התקציב, כמה שנים לא ראינו תוספת לנושאים החברתיים.

<זהבה גלאון:>
איפה יש תוספת?

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, חבר'ה.

<קריאה:>
זה שקר.

<שמעון סולומון:>
אפילו בתיקים הכי חשובים לאזרחים לא היו שרים במשרה מלאה, אז על מה אתם מדברים? אולי אנחנו צריכים להתרגל למצב שאתם צריכים להגיד הפוך כל הזמן, אולי זה סיסמאות שאין להם שום דבר מאחוריהם. כשמדברים על מספרים מוחלטים, תוספות מאוד מאוד ברורות לרווחה, לבריאות, שגם אם זה נכון, המצב הכלכלי אם הוא קטסטרופה, פעם ראשונה יש כאן סדרי עדיפויות כשמקצצים בדברים אחרים כן מוסיפים לתיקים שאתם מייצגים: לרווחה, לבריאות, לחינוך, אלו תוספות שהן לא סיסמאות אלא תוספות מאוד מאוד מוחלטות.

<זהבה גלאון:>
זה לא נכון.
<שמעון סולומון:>
זה תקציבים. תקציבים שרואים אותם במספרים - - -

<זהבה גלאון:>
גידול טבעי 2 מיליארד ש"ח - - -

<יעקב אשר:>
כמה היה בקדנציה הקודמת?

<קריאות:>
- - -

<שמעון סולומון:>
רגע, זה מספרים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, עזבו, רבותי. חבל על הזמן.
<בועז טופורובסקי:>
הייתם מצליחים לעשות שלום עם כל מדינות ערב - - -

<שמעון סולומון:>
קשה לכם, - - -

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זהבה.

<שמעון סולומון:>
הרי זה לא מעניין אתכם מה מביאות האוכלוסיות החלשות. - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון.

<קריאות:>
- - -

<שמעון סולומון:>
- - -

<אראל מרגלית:>
שמעון סולומון, תראה, אם בקריית-שמונה אימהות היו משלמות במעון יום 600 שקל, אבל הן משלמות 2,200 שקלים למעון יום - - -

<שמעון סולומון:>
- - -
<מיקי לוי:>
קצת יושרה, הוא לא הפריע לך.

<שמעון סולומון:>
תן לי לסיים, אתם לא רוצים לשמוע את האמת, קשה לכם.

<יצחק כהן:>
שמעון, אין דבר, אין דבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
על חשבון התשובות של השר, באמת.

<קריאות:>
- - -

<שמעון סולומון:>
בנוסף, גם אם ברבעון השלישי הייתה ירידה, יש תחזית ברבעון הרביעי אחרי המלחמה, שכחתם להזכיר את המלחמה שהייתה מלחמה הכי ארוכה - - -

<קריאות:>
חמאס.

<שמעון סולומון:>
מבצע או מלחמה, ובנוסף לזה גם - - -
<אראל מרגלית:>
אמרנו שהחמאס זה לא תירוץ.
<קארין אלהרר:>
די, אראל, די כבר, מספיק עם זה.

<שמעון סולומון:>
תן רגע, תן להשלים משפט. תן להשלים משפט.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
די, אראל, אבל אי-אפשר, אראל.

<שמעון סולומון:>
אראל, אתה דיברת, לא הפרעתי לך, נכון? תן לנו להשלים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האופוזיציה מדברת. תן לו להגיד את הדעה שלו.

<זהבה גלאון:>
האמת לא נוחה.
<שמעון סולומון:>
כנראה שקשה לשמוע את האמת, אז תקשיבו.

<זהבה גלאון:>
האמת לא נעימה.

<קארין אלהרר:>
די כבר, די, צילמו אותם. לא יכולים לשמוע מישהו אחרי מדבר.
<שמעון סולומון:>
אפילו ההערה הקטנה בנושא חוב תוצר שהצגת במשפט אחד, 2012 - - -

<אילן גילאון:>
שמעון, אם כל כך טוב אז למה כל כך רע?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, הזמן נגמר.

<שמעון סולומון:>
מ-2012 שחוב התוצר היה 74%, ב-2014 נדמה לי שירד ל-67%. ואתה יודע שלזה יש השפעות על התקציב, אז מותר לכם גם לפעמים להגיד דברים שיש להם - - -

<יצחק כהן:>
אין דבר, לא חשוב.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ניצן, אחרון הדוברים.
<קארין אלהרר:>
חוסר נימוס.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מבקש גם כן לקצר כי אנחנו רוצים לשמוע את השר, בבקשה.

<אילן גילאון:>
אדוני, רק יש הבדל בין חברתי לחברותי וצריך להבין, זה עקרוני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, דקה, דקה. ניצן.
<ניצן הורוביץ:>
היות - - -

<שמעון סולומון:>
רגע, יש גבול למשפטים שאתה אומר. - - - בביתך, ואני נמנע מלהגיד דברים מאוד מאוד חמורים, אתם - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, שמעון.

<שמעון סולומון:>
- - דרדרתם את המדינה, אנשים כמוכם שאתם נכנסים - - - 100 שנה בפוליטיקה, - - - מנסים לתת סדרי עדיפויות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, שמעון, אתה מדבר על חשבון השר.

<יעקב אשר:>
באנו לשנות.

<שמעון סולומון:>
בדיוק זה מה שאנחנו עושים.
<קריאות:>
- - -

<קארין אלהרר:>
לא, באמת הגזמתם. הגזמתם.

<ניצן הורוביץ:>
שנייה, אדוני השר, אני רוצה להתייחס - - -

<שמעון סולומון:>
דרדרתם את המדינה לתחתית.
<ניצן הורוביץ:>
שקט, נו, לא הפרעתי לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון.

<קארין אלהרר:>
חברים שלך הפריעו לו.

<ניצן הורוביץ:>
אני רוצה להתייחס לנושא שלא עלה כאן.

<שמעון סולומון:>
אתה מבקר אז למה אתה כועס? אתה לא מגיע אף פעם לוועדה - - -
<קריאות:>
- - -

<יעקב אשר:>
שמעון, זו פוליטיקה חדשה, באמת?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, - - -

<אילן גילאון:>
הוא מאשדוד, אני מגן עליו.

<יעקב אשר:>
מה זה משנה?

<סתיו שפיר:>
יש עתיד באו כדי לסגור את הדיון? מה קורה פה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ניצן.

<ניצן הורוביץ:>
אני רוצה להתייחס לנושא שלא עלה כאן, והוא בעצם הסיפור הגדול בתקציב הזה, ואנחנו לא מדברים עליו, וזה הפיל באמצע החדר שזה הגידול העצום בתקציב הביטחון. התקציב הזה של תקציב הביטחון, יותר מ-52 מיליארד שקל, בלי התוספת של 6 מיליארד שקל שסיכמתם עליה, בנוסף, 7.8, כמעט 8 מיליארד שקל הוצאה מותנית בהכנסה. זאת אומרת, סך הכול תקציב הביטחון ל-2015 יהיה יותר מ-66 מיליארד שקל, שזה שיא חדש, שיא חדש בגידול, בהיקף, והיד עוד נטויה על הצ'קים.
יש לרשות מערכת הביטחון סכום שיא של יותר מ-20 מיליארד שקל הרשאה להתחייב. התקציב הזה שאמרתי לא כולל הוצאות כמו מוסד, שב"כ, משמר הגבול, לא כולל רזרבה כללית שרובה הולכת להוצאות ביטחוניות, תגדל כמעט בכמעט 5 מיליארד שקל. והסכומים המטורפים האלה, באמת, כי כל הדברים שדיברו עליהם הם כמובן חשובים ונכונים, אבל הגידול העצום הזה בתקציב הביטחון – ואני שואל אותך, אדוני השר, באופן נקודתי, כמה מעורבות הייתה לך בסכומים העצומים האלה, איך נולדו עוד 11 מיליארד שקל והגדלת רזרבות שכזאת? איך אנחנו בתור מחוקקים, בכלל אנחנו בתור סיעות, ציבור, ארגונים יכולים להתמודד עם תוספת כזאת שמגיעה הנה? מי מפקח על זה? מאיפה זה בא?

ושאלת השאלות היא, על חשבון מה זה בא? ומה ההשלכות לחברה הישראלית משינוי כזה בתקציב הביטחון שהרי ילווה אותנו עוד שנים ארוכות, זה לא משהו שרק ל-2015, בבסיס התקציב זה ילך גם הלאה. כל זה לא זוכה להתייחסות, לא שמעתי גם אותך בעניין הזה, לא ראיתי את המעורבות שלכם בעניין. ואני רוצה להבין, מי הוביל ומי הוריד עלינו את השינוי הכביר הזה שהולך להשפיע על חיינו בצורה דרמטית ולא מתקיים עליו שום דיון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה. כבוד השר.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
תודה רבה. אנסה לעבור על הדברים בתקווה שאספיק את רובם, לפחות בקצרה.

<אראל מרגלית:>
נגמר הזמן.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
נגמר לי הזמן? כבר? חבר הכנסת ליצמן שאל לגבי עיכוב הגשת החוק, גם חברי כנסת אחרים, כמובן, זה לא מצב אידיאלי. היינו מוכנים, היינו מתוכננים להיות מוכנים עם התקציב באמת מוקדם מהפעמים הקודמות ואז החל מבצע "צוק איתן".
<יעקב אשר:>
עוד פעם "צוק איתן".
<שר האוצר יאיר לפיד:>
"צוק איתן" הולך להיות התשובה שלי לשני נושאים: אחד זה נושא הצמיחה השלילית עכשיו, ואחד זה נושא העיכוב. אנחנו מצרים על זה, זה נעשה באישור היועץ המשפטי לממשלה. הצגנו בפניו את כל העובדות, הוא אישר לנו להגיש את החוק. צריך לתת מילה טובה, זו הזדמנות, לאנשי אגף תקציבים, בדרך כלל הכנת החוק לוקחת שמונה שבועות, במקרה הזה הם עשו את זה בארבעה שבועות מתוך כבוד לכנסת ורצון להעביר את זה בזמן.

<סתיו שפיר:>
אבל איך תכננתם להגיש את זה בספטמבר? איך חיכיתם עד יוני כדי לעשות את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, די, סתיו, אז לא נשמע את התשובות שלו.

<סתיו שפיר:>
זה לא מסתדר עם הזמנים, אפשר להגיד "צוק איתן" על הכול, אבל זה פשוט לא נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תני לו - - -

<סתיו שפיר:>
אבל זה לא נכון, ניסן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבל, נו.

<סתיו שפיר:>
אתה פתחת את הישיבה בלהגיד שאנחנו לא נהיה חותמת גומי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נכון.
<סתיו שפיר:>
אז תעשה משהו לטובת העניין שלא נהיה חותמת גומי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא נהיה חותמת גומי, אבל מה זה קשור לתשובות שלו? אנחנו נקיים את הדיונים בזמן.

<סתיו שפיר:>
זה לא קשור למלחמה, זה פשוט לא קשור. אין שום קשר. משרד האוצר עובד על התקציב לאורך כל השנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, בסדר.
<סתיו שפיר:>
ישיבת הממשלה יכלה להתקיים לפני המלחמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, בבקשה.
<סתיו שפיר:>
היא הייתה אמורה להתקיים לפני המלחמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
סתיו, בבקשה.

<סתיו שפיר:>
זה היה אמור להתקיים עוד ביוני, איך זה קשור?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם את לא רוצה לתת לו לענות - - -

<יעקב אשר:>
אולי הוא רוצה לענות לה. תן לו לענות. תן לו לענות, למה אתה מפריע? יש דו-שיח.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלו שאלות, כל אחד קיבל את הזמן שלו. אין דו-שיח. אחרת הוא יענה לשאלה אחת וילך, אז מה הרווחנו?
<סתיו שפיר:>
אם לא תפריע לו אז אולי הוא יענה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, את לא תפריעי לו, בבקשה.

<יעקב אשר:>
אם יש לו לאן ללכת.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני רוצה להזכיר - - -

<זהבה גלאון:>
לאן יש לו ללכת?

<יעקב אשר:>
אין לו לאן ללכת. עם ראש הממשלה להיפגש? עם ליברמן להיפגש? עם מי יש לו להיפגש?
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני רוצה רק להזכיר שלפני מבצע "צוק איתן" - -
<אילן גילאון:>
שוב לחפש - - -
<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - היינו בתוך מבצע "שובו אחים", זאת אומרת, היינו בסיטואציה ביטחונית מאוד מורכבת שקצת שיתקה את החיים פה לתקופה ממושכת, זה גרם לעיכוב. רצינו, היה לנו אינטרס להגיש את זה מוקדם ולקיים על זה – איזה אינטרס יש לנו לא? – לקיים על זה דיון בנחת ולא בלחץ.
בעצם, אותה תשובה או תשובה דומה אני עונה לגבי נושא הצמיחה השלילית. הצמיחה השלילית קודם כול מדאיגה, וצריך לטפל בה, וצריך לזכור שאכן הייתה האטה במשק עוד לפני "צוק איתן". ואנחנו מדברים עכשיו על תוצאות של רבעון. רבעון זה בערך 90 יום. מתוך 90 היום של הרבעון הזה, 50 יום, זאת אומרת מעל 50% היה מבצע שבו נפלו טילים מחדרה ועד דרום הארץ, שיתקו את המשק. נפלו טילים בשדה התעופה, אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שסגרו את נתב"ג, למזלנו רק ליום אחד. לדבר הזה היה אפקט שלילי חזק מאוד. אנחנו עומדים מאחורי תחזית הצמיחה שלנו, יושב פה יואל נוה, הכלכלן הראשי, ישמח להסביר את זה אם תרצו באופן מורכב לכל חבר כנסת בנפרד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
וגם בוועדה הוא יסביר.

<יצחק כהן:>
בוועדה.

<יעקב אשר:>
וגם בוועדה.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
וגם בוועדה ודאי שהוא יסביר.

<אראל מרגלית:>
החמאס לא יכול, באמת, זה לא יכול להיות האליבי היחיד. ההאטה הייתה כבר ברבעון השני.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דרך אגב, אראל, יואל מופיע אצלנו ביום רביעי והוא ייתן לנו הסברים ויענה על שאלות.
<אראל מרגלית:>
בסדר, אבל אנחנו מדברים פה עם שר האוצר, לא עם יואל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, נו.

<אראל מרגלית:>
עם יואל נדבר גם כן.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
כמו שאמרתי, אכן הייתה האטה - - -
<יעקב אשר:>
יואל הדר?
<קריאה:>
שידבר עכשיו.

<יעקב אשר:>
יואל, בבקשה.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
קשה לדעת לגבי רבעון אחד של האטה, אני אומר שוב, הרבעון אחרי זה היה רבעון שהוא מחוץ לקוריקולום, אבל קשה לדעת לגבי רבעון אחד אם זה אינדיקציה, אבל זה מדאיג אותנו. אכן יש בתוך התקציב לא מעט צעדי צמיחה שאנחנו מאוד מאמינים בהם, שאנחנו חושבים שיזניקו את המשק קדימה. אני רוצה להזכיר שתחזית הצמיחה של משרד האוצר היא השמרנית מכולן. זאת אומרת, הגשנו את התקציב עם תחזית צמיחה של 2.8%, בנק ישראל עם 3%, IMF OECD – עם מעל 3%, הלכנו על תחזית מאוד שמרנית שאנחנו בהחלט סומכים עליה; ומצד שני, יש לנו אחריות מלאה לשים כל הזמן את האצבע על הדופק ולבחון את מצב הצמיחה ולנסות לפעול בעניין הזה.
<אראל מרגלית:>
קח בחשבון שההאטה הזאת היא לא רק בגלל במלחמה, קח את זה בחשבון, תעשה לעצמך טובה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אראל.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
ודאי שאנחנו לוקחים את זה בחשבון, זה מעביר אותי באמת לשאלות שלך, שאלת על העסקים הקטנים. חלק מהצעדים שהוצגו פה, חלק מהצעדים שנמצאים בתוך חוק התקציב הם אכן בנושא של תמיכה וסיוע לעסקים קטנים. הרחבנו מאוד את האשראי לעסקים קטנים במהלך השנה, בחודשים האחרונים בלי קשר לתקציב עשינו לא מעט צעדים לטובת העסקים הקטנים, מע"מ תמורת מזומן שהיה פה, זה צעד לטובת העסקים הקטנים. שינינו את כל הדרך שבה אנחנו מתנהלים מול ספקים שהם עסקים קטנים, ספקים של הממשלה שהם עסקים קטנים, קיצרנו מאוד את התשלום להם, חישוב מיוחד נפרד, גם כן עבר פה. זאת אומרת, זה דברים – הוועדה הזאת דווקא מכירה את הפעילות המאוד אינטנסיבית שלנו גם עם הארגונים, עם רצאבי, עם אחרים, בשביל לסייע לעסקים הקטנים. העסקים הקטנים מחזיקים 55% מהעובדים במשק.
מה שמעביר אותי לנושא הבא שחבר הכנסת מרגלית העלה, וזה נושא שכר המינימום. אני תומך בהעלאת שכר המינימום. אבל צריך להעלות את שכר המינימום – יש שני דברים שהייתי רוצה לקבל עליהם תשובה: אחד, איך מגנים דווקא על עסקים קטנים? מפני שהבעיה בהעלאת שכר מינימום – אם נעלה, "טבע" תעמוד בזה וגם המגזר הציבורי יעמוד בזה, אבל עסק שיש לו ארבעה עובדים, ועכשיו יגיד: טוב, העלו את שכר המינימום, אני מפטר את הרביעי ונשאר עם שלושה, זה מצב שצריך למנוע. אני לא אומר שזה בלתי פתיר. היו בעבר, איציק כהן מכיר את זה, בעבר הילכו אימים בנושא שכר מינימום, ועובדה היא שזה לא גרם לגל של פיטורים, צריך לעשות את זה מושכל.
הצבתי בפני יושב-ראש ההסתדרות שאלה
יש העלאת שכר מינימום ויש העלאת שכר מינימום, יש העלאת שכר מינימום שעליה מדברים, שדוחפת למעלה גם את בעלי המשכורות הגבוהות יותר, כי יש לה רכיבי שכר מעל השלמת ההכנסה. באתי ליושב-ראש ההסתדרות, ואמרתי לו: בוא נעלה באופן דרמטי את שכר המינימום לחלשים בלבד, לא לאנשים שהם באיגודים המקצועיים הגדולים ומקבלים 11,000 ו-12,000 ו-15,000 שקל, אלא באמת אלה שמרוויחים 4,300, בוא נעלה רק להם. בשלב זה עדיין לא קיבלתי תשובה על כך, אני מחכה. יש לנו כבר מפגשים גם עם התעשיינים, גם עם - - -
<זהבה גלאון:>
מחר שביתה.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
מפה אני הולך לפגוש את לשכת המסחר, בשביל לקיים דיון נוסף על הנושא הזה. אנחנו מנסים לקיים את הדיון הזה ברצינות ולהכיל ולקבל את כל פרטיו.
<אראל מרגלית:>
בעניין הזה תבוא אלינו, ניתן תמיכה.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
תמיד אני בעד כל שיתוף פעולה.

<זהבה גלאון:>
למה? אל תדבר טנטטיבית.

<אראל מרגלית:>
לחלק מהדברים ניתן תמיכה, לבעלי משכורות גבוהות.
<זהבה גלאון:>
לא, לא.

<קארין אלהרר:>
לא, זהבה במדיניות אנטי.
<זהבה גלאון:>
אל תיתן לו כל כך מהר תמיכה, אראל, תתייעץ.
<אראל מרגלית:>
לא נותן. אני אומר שבעניין של משכורות גבוהות, - -

<זהבה גלאון:>
תתייעץ.

<קריאות:>
- - -

<אראל מרגלית:>
- - כנ"ל בעלי משכורות נמוכות - - -
<מיקי לוי:>
אראל, אתה מכאיב לה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, חבר'ה.
<סתיו שפיר:>
אפשר, בבקשה, תשובה - - -

<אראל מרגלית:>
בעניין הזה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, את הארגון המשפחתי נעשה אחר כך.

<אראל מרגלית:>
לא, אני - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, שמענו, מקובל. אני ממשיך. אם יבוא, אז ניתן לו תמיכה לזה.
<יעקב אשר:>
שיעשה דברים - - - , הוא לא עושה דברים.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני לא נוהג - - -
<אראל מרגלית:>
מונופולים.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לגבי המונופולים יש הצעת חוק, מתקיים עליה דיון, סליחה אם זה לא בmainstream- של הדיון שפה אנחנו מנהלים, שזה על חוק התקציב וההסדרים.
<אראל מרגלית:>
תגיד לי מילה על המונופולים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לנו את חוק הריכוזיות, רק זה צריך להתממש לאט לאט.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
איציק, אני עובר אליך. תראה, אני נמנע מכבודך מדיונים כשאתה נמצא על מה שהושאר לי במשרד האוצר, אז אנחנו נדלג על השלב הזה.

<יצחק כהן:>
למה?

<יעקב אשר:>
בוא, פתח את זה.
<קריאות:>
- - -

<שר האוצר יאיר לפיד:>
אבל אני רוצה רק להרגיע אותך בשני נושאים אחרים. אחד, אין שום הרעה במדד ג'יני בניגוד למה שאמרת, אתה יכול לבדוק.

<יצחק כהן:>
אוקיי.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
זה טוב, כי אנחנו רוצים, להפך, ביחד להקטין את הפערים ובתקציב הזה יש לא מעט פעולות לטובת הקטנת הפערים.
<באסל גטאס:>
פה הוא גדל. הוא גדל. זה דוחות של ה-OECD אי-אפשר להתווכח עם דוחות של OECD, הוא גדל. הפערים גדלו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
ואנחנו כמובן במגע מתמיד עם חברות דירוג האשראי, אין כוונה להוריד את דירוג האשראי שלנו, הם הודיעו כבר, גם "מודיס", גם "אסנס", הודיעו כבר שאין הורדה של דירוג האשראי.
לגבי קרנות הפנסיה, אמיר, אתה רוצה במשפט להסביר?

<אמיר לוי:>
כן. בעיקרון החוק אומר שהקרנות או התשלום אליהם הוא לפי מצב משק המדינה, בשל מבצע "צוק איתן" והתוספת הגדולה שמשרד הביטחון קיבל אז ייעשה שינוי בלוח סילוקין. זה שולם במלואו ואין שום פגיעה בחוסכים.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
אם כבר המיקרופון אצלך אז תשאיר אותו אצלך ותסביר אולי לחברת הכנסת גלאון גם את נושא מעונות היום.
<יצחק כהן:>
אפשר להרחיב בנושא הפנסיה?
<שר האוצר יאיר לפיד:>
שנייה, אני פשוט לא אספיק לעולם את מה שנאמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא לא יספיק. נקיים על זה דיונים והם יבואו. נקיים על זה דיונים בוועדה.
<אמיר לוי:>
שאלתם לגבי מעונות היום, אז שני דברים: הצגנו הגדלה של היצע המעונות, חברת הכנסת גלאון, אז דיברתי קודם על נושא אחד שזה בעצם שריון של 30% לטובת יישובים ערביים וחרדיים, שהיום לא מנצלים את התקציב ובעצם הכוונה שינוצל התקציב, כי הם לא יצטרכו להתחרות ביישובים האחרים. אז זו דרך אחת להגדיל.
והדרך השנייה, לאור שינוי במנגנון שנעשה לפני חודש בערך, השינוי נעשה כדי שיהיה ניצול טוב יותר, אנחנו נאפשר לרשויות שמחזיקות בכתבי אישור ישנים לנצל את התקציב הזה לטובת מעונות יום, ובעצם מה שאתם רואים - - -

<יעקב אשר:>
אבל זה אותו תקציב שלא נוצל מלפני - - -

<אמיר לוי:>
אני מסביר רגע את שתי הדרכים איך ההיצע יגדל. ובעצם אותם תקציבים או אותם כתבי אישור שהרשויות הללו מחזיקות ולא מנוצלים ולא ינוצלו גם, נאפשר לנצל אותם בזכות המנגנון החדש. אז שני הצעדים האלה יגדילו את היצע מעונות היום.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
ולגבי השאלה היותר כללית של חברת הכנסת גלאון, - -
<יעקב אשר:>
זה לא צעדים חדשים, אמיר. אם זה היה שינוי - קרקע.
<אמיר לוי:>
זה שינוי משמעותי, האמן לי.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - האם התקציב הוא תקציב חברתי, התשובה היא כן.
<סתיו שפיר:>
אז תסביר את זה במספרים, בבקשה, כי לזה עוד לא שמענו הסבר.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
ספר התקציב מונח בפניכם.

<סתיו שפיר:>
הוא מונח בפנינו, אבל הספר של השנה הנוכחית, של 2014, משום מה בסוף 2014 - - - תקציבים חברתיים.
<יעקב אשר:>
כמה מתוך זה גידול טבעי? במספרים.

<זהבה גלאון:>
אתה יכול להרחיב עוד בנקודה הזאת?

<יעקב אשר:>
אבל למה אתה מורח לי? כמה זה גידול טבעי?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, ששש.

<יעקב אשר:>
כמה באמת הוסיפו? כמה - - -
<שר האוצר יאיר לפיד:>
חבר הכנסת אשר, - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, יעקב.

<קריאות:>
- - -

<סתיו שפיר:>
זה נורא קל לקצץ בסוף שנה אחת כדי להוסיף בכאילו לשנה הבאה כשאחר כך תקצץ את זה בוועדת הכספים.

<זהבה גלאון:>
אדוני, אתה אומר "כן", בקיצור, מה שאמר אמיר, שלא מוסיפים כסף.

<סתיו שפיר:>
תסביר מה קרה ל-1.5 מיליארד שקלים שקיצצתם מהביטוח לאומי, אתם מחזירים את זה - - -

<זהבה גלאון:>
לא מוסיפים כסף, אמיר, בשורה התחתונה לא מוסיפים כסף, ואתה אומר לנו שזה תקציב חברתי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, רבותי.

<סתיו שפיר:>
מה קרה לתקציב תחבורה ציבורית שקצצתם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, תנו להם להמשיך.

<זהבה גלאון:>
אתם עובדים עלינו בעיניים, אלוהים.

<סתיו שפיר:>
לא, שהפעם אחת ידברו במספרים, מה הבעיה עם זה? במקום תשובות כלליות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לגבי חבר הכנסת גילאון, אני מודה שאם הבנתי נכון את הערתך, היא יותר נגעה לזה שאתה מצפה ממני להשתפר כאדם, אני אעשה כל מאמץ.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא אמר שאתה אדם טוב.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
בן-אדם טוב, אבל הוא מצפה ממני עוד יותר. אעשה את זה.
<ישראל אייכלר:>
הוא רוצה את הקריאטיב
באנו לשנות ויצאנו משונים.

<אילן גילאון:>
- - - באמת, תרשה לי משפט אחד. אני האחרון שאאשים אותך באי-כלכלנות, האמן לי, כבוד השר, יש פה למכביר כלכלנים, משפטנים ופרזנטורים, זה לא בדיוק מה שצריך, בכיוון האחר שהוא לא כל אלה אתה כשלת.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
חבר הכנסת אשר שאל לגבי, הימר, אני חושש שלא נכון לגבי נושא הגידול טבעי. הגידול הטבעי הוא כ-1.8% במדינת ישראל בשנה. רק בשביל לסבר את האוזן, הגידול בתקציב הבריאות הוא כ-15% השנה, הגידול בתקציב החינוך הוא כ-7%. זאת אומרת, הגידול הוא הרבה הרבה הרבה מעבר לגידול הטבעי.
<סתיו שפיר:>
וכמה קיצוצים?

<יעקב אשר:>
יש גידול טבעי בחינוך שהוא אחר מהגידול טבעי כללי, עם כל הכבוד. סליחה, יש פה את אגף התקציבים, זה לא הולך באותם פרמטרים.

<מיקי לוי:>
באותו יחס, מי שנולד גם הולך לכיתה א', תלמד.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
חבר הכנסת אשר, אני מנסה לענות לך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לגבי מע"מ אפס, אני רוצה אולי הגיע הזמן לתקן טעות שאני מבין שנאמרה פה בוועדה לא פעם, שכולם נגד, כל הכלכלנים נגד, אני מכיר את הסיסמה. לשכת המסחר בעד, לשכת התיאום של הארגונים - - - התעשיינים בעד, לשכת יועצי המס בעד, האנשים האלה הם כלכלנים, הם לא רקדנים ולא אנשים של שחיה צורנית. יש הרבה מאוד כלכלנים שהם בעד מע"מ אפס, - -
<ישראל אייכלר:>
אני בעד אפליה גזענית בחוק הזה.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
והם צודקים, ואחת הסיבות שהם בעד זה בגלל שהפריפריה תקבל לא פחות מאשר המרכז דרך מע"מ אפס. שאלות של חברת הכנסת סתיו.
<באסל גטאס:>
מה עם השאלה שלי? כבוד השר.

<אראל מרגלית:>
גם אצלך במשרד רוב הכלכלנים לא בעד.
<קריאה:>
- - -

<זהבה גלאון:>
הכלכלן הראשי - - -
<יעקב אשר:>
הוא שמע את כולם, אף אחד לא שמע את כולם. שמעתי את דן פרופר מהתעשיינים שדיברת, ביקורת קטלנית על העניין הזה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יעקב, רב יעקב. יעקב, הוא רוצה לענות לסתיו, בבקשה.
<יעקב אשר:>
הוא לא עונה, הוא סתמי.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
ברשותך, אמרת ששלחתי את סגן השר לענות לך. אני לא שולח את סגן השר, סגן השר הוא חבר כנסת, סגן שר במדינת ישראל ואדם בעל זכויות – אני לא יודע מה הייתה – יותר גדולות משלי בתולדות מדינת ישראל, הוא לא מישהו ששולחים.
<סתיו שפיר:>
אז שיהיה - - - אליך, ששלחת אותו להחליף אותך. זה לא נאמר בחוסר כבוד לסגן השר, כמובן.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אז זה נשמע כך.

<סתיו שפיר:>
אבל אני מצפה שגם התשובות שהוא מסר למליאה יתייחסו אלי בכבוד ויעמדו בהם, ולא סתם יזרקו תשובות למליאת הכנסת.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני שמח שלא התכוונת לפגוע בכבודו של סגן השר. לגבי השאלה אם יש הסכם לגבי המע"מ - אין הסכם לגבי המע"מ. לגבי השאלה אם יש הבטחה למיליארדים נוספים - -
<סתיו שפיר:>
לא העברתם כספים להתנחלויות בתמורה למע"מ?

<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - למערכת הביטחון - אין הבטחה למיליארדים נוספים למערכת הביטחון.
<סתיו שפיר:>
מדוע באמצע "צוק איתן" היה לך דחוף להעביר 35 מיליון שקלים ליהודה ושומרון? בזמן ההצבעות על חוק המע"מ?
<בועז טופורובסקי:>
היא לא רוצה לשמוע תשובה.
<סתיו שפיר:>
אני רוצה תשובות רציניות.

<בועז טופורובסקי:>
את לא רוצה לשמוע את התשובות.

<פנינה תמנו-שטה:>
אי-אפשר גם לשאול וגם לענות לעצמך.
<קריאות:>
- - -

<מיקי לוי:>
למה לה לשאול אם היא יודעת את התשובות?

<יעקב אשר:>
מתנחלים וחרדים - - -

<בועז טופורובסקי:>
אומרים לה אין, אז היא אומרת יש.
<סתיו שפיר:>
אני מחכה לתשובות לא לנאום למצלמות, כבר אין מצלמות. אני מחכה לתשובות רציניות.

<זהבה גלאון:>
לא נוח לכם השאלות?

<יעקב אשר:>
אולי זה ניסן יענה?

<פנינה תמנו-שטה:>
היא שואלת ועונה לעצמה.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
20 פעם אומרים שאין קשר - - -

<קריאות:>
- - -

<יעקב אשר:>
מי אמר למי?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
20 פעם אומרים שאין קשר, - - -

<קריאות:>
- - -

<זהבה גלאון:>
לא נוח לך עם השאלות האלה, למה העברתם כספים להתנחלויות?

<פנינה תמנו-שטה:>
אי-אפשר גם לשאול וגם לענות על השאלה. אם השר לא ענה אז היא עונה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלא נדבר על זה שאני לא מתבייש על אף אגורה שמעבירים ליהודה ושומרון, אבל אין קשר - - -
<קריאות:>
- - -
<סתיו שפיר:>
כמה הדרום חשוב?

<יעקב אשר:>
- - - לצורכי הבחירות, הוא אמר שהמתנחלים לוקחים את כל הכסף.

<סתיו שפיר:>
ליהודה ושומרון היה לך דחוף להעביר יותר ממיליארד שקלים בשנה האחרונה.

<קריאות:>
- - -

<בועז טופורובסקי:>
אל תשכחו שמע"מ אפס יעבור, נו, מה - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העבירו 1.5 מיליארד לדרום, אז כל הזמן - - -

<סתיו שפיר:>
על פני חמש שנים. ליהודה ושומרון העבירו מיליארד שקלים רק בשנה האחרונה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלוואי, רק שחברי ישמעו.

<סתיו שפיר:>
כל הכסף נמצא בין יצהר לאיתמר, - - -

<יעקב אשר:>
מה אמרת? בין יצהר לאיתמר - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברי ישמעו אותך - -

<קריאות:>
- - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - ואני אקבל הרבה קרדיט למרות שאין לזה שחר, - -

<סתיו שפיר:>
אין בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - אבל אשמח שחברי ישמעו שאת אומרת שהעברתי מיליארד שקל - - -
<בועז טופורובסקי:>
חוק מע"מ עוד יעבור.

<יעקב אשר:>
אמרת שקיבלו יצהר ואיתמר?
<זהבה גלאון:>
ניסן, אל תעשה מזה צחוק.
<סתיו שפיר:>
- - - פריימריז שלך, - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלוואי. פריימריז, באמת, נו.

<קריאות:>
- - -

<סתיו שפיר:>
שר האוצר התבטא בנאום לפני כמה חודשים שכל הכסף נמצא בין יצהר לאיתמר ואחרי הנאום הזה הוא המשיך להעביר את הכסף ליצהר ואיתמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה.

<יעקב אשר:>
קיבלו יצהר ואיתמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, השר רוצה להמשיך לענות.

<באסל גטאס:>
אפשר לקבל תשובה על השאלה שלי?

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לגבי השאלה שלך.

<פנינה תמנו-שטה:>
זו פרסומת סמויה ליצהר ואיתמר.

<יעקב אשר:>
בין יצהר לאיתמר.

<זהבה גלאון:>
הוא מתייחס למה שנוח לו.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני מסכים

<באסל גטאס:>
זה 20% מתושבי המדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני מסכים שצריך לעשות יותר וזה חלק מהמשימות שלנו בנושא הסיוע למגזר הערבי. יש תוספות לחינוך, יש תוספות לרשויות המקומיות, היה רק לפני פחות משבועיים דיון גדול בקבינט הדיור על נושא הסיוע, דרכים חדשות למצוא עזרה בדיור למגזר הערבי. אנחנו עושים מאמצים בעניין הזה. מדינת ישראל, אני לגמרי מסכים אתך, במשך שנים הזניחה את המגזר הערבי, אנחנו מתחילים תהליך של תיקון ונמשיך.

<זהבה גלאון:>
חוק הלאום, תהליך תיקון.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לגבי הרזרבות, אתה רוצה להגיד משפט, אבל משפט, אמיר, כי באמת - - -

<אמיר לוי:>
הרזרבות כולן - - -

<סתיו שפיר:>
אפשר לדעת איזה אחוז מהתקציב אתם מתכוונים לשנות דרך ועדת הכספים בשנת 2015?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש, חבר'ה, בבקשה, נו.

<מיקי לוי:>
אי-אפשר לדעת, חכי בסבלנות.

<אמיר לוי:>
הרזרבות כולן שקופות, נמצאות בתקציב, אתם רואים אותן, יש רזרבה כללית של מה שנמצא בה אתם יודעים, פלוס קופסה. והחלק השני זה רזרבה להתייקרויות ולעמידה ביעד הוצאה שכולן נמצאות בסוף כל חוברת ועל כך אתם מצביעים.
<אראל מרגלית:>
הקופסה זה 1.3?

<זהבה גלאון:>
יש רזרבות בתקציב הביטחון?

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לא, אין שום.

<יעקב אשר:>
חבר'ה, לכבות את האורות, ההצגה ממשיכה.

<זהבה גלאון:>
נשארו רזרבות ב-2013 בתקציב הביטחון?
<קריאות:>
- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, יש עוד מי שהשר לא ענה לו, אז בבקשה, הוא רוצה לענות.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
חבר הכנסת אייכלר, - - -

<ישראל אייכלר:>
או, לא חשבתי שאתה רוצה לענות לי.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני מאוד רוצה לענות לך דווקא.
<יעקב אשר:>
הוא דווקא אוהב את זה.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני רוצה להגיד לך משהו, אני כל פעם המום מחדש מהצורך שלכם לטעון שאני שונא אתכם או אויב שלכם. אינני אויבכם, - -
<ישראל אייכלר:>
המעשים שלך מוכיחים.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - אינני שונאך, הקדוש ברוך הוא, אני מקווה, לא יכה אותי כמו שהיכה את מצרים, למרות דבריך. ואני חושב שאם קבוצה שהיא באוכלוסייה כל הזמן תגיד שונאים אותי, שונאים אותי, שונאים אותי, בסוף אתה תשכנע צעירים חרדים - - -
<ישראל אייכלר:>
אתה שכנעת הרבה שנים הרבה אנשים חרדים - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אייכלר.

<ישראל אייכלר:>
- - ואתה מבצע את זה בתקציב, - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא, אייכלר, בבקשה. אייכלר, עזוב.

<ישראל אייכלר:>
אם לא הייתי אומר את זה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לו – אמרת את דבריך, אתה רוצה לשמוע אותו, הרי לא להשמיע עוד פעם ועוד פעם.
<קריאות:>
- - -
<יעקב אשר:>
הוא מודאג מאוד מהשנאה הזאת, מאוד מודאג.
<ישראל אייכלר:>
שיוכיח בתקציב שהוא לא שונא, שהוא לא מסנן ילדים חרדים.

<קריאות:>
- - -

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לגבי הקרקעות - אני מסכים שבאמת במשך שנים הייתה פה בוננזה על הקרקעות שמדינה ניהלה, אני לגמרי מסכים אתך. בגלל זה שינינו את חוקי המשחק, בגלל זה "מחיר מטרה" ומע"מ אפס ו"הסכמי גג" על 100,000 יחידות דיור, בגלל זה סדרה שלמה של רפורמות - -

<אמיר לוי:>
פינוי בסיסים.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - שאומרת פינוי בסיסים, זה הכול להגיד: אנחנו כבר לא רואים בקרקע אמצעי למקסום הרווח של המדינה, אנחנו רואים בקרקע משאב לאומי השייך לאזרחיה. כל הפעולה של קבינט הדיור - - -

<זהבה גלאון:>
- - -
<ישראל אייכלר:>
הייתי מסכים אתך אם לא היית עושה את האפליה בחוק מע"מ אפס.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
ולגבי החינוך – בעיני מתמטיקה ואנגלית אינם דברים "כפרניים", - -
<אילן גילאון:>
למי מאזרחיה?
<שר האוצר יאיר לפיד:>
- - הרמב"ם היה רופא, וחינוך כזה אינו חינוך "כפרני", אנחנו רוצים שלאנשים יהיה ארגז כלים בשביל - - -

<זהבה גלאון:>
אז למה דחיתם את לימודי הליבה?
<ישראל אייכלר:>
אבל אתה לא יכול לכפות את זה. זו כפייה דתית, זה בשביל הדת שלך.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
מתמטיקה ואנגלית זה כפייה דתית?

<זהבה גלאון:>
לימודי ליבה - למה דחיתם את זה?

<ישראל אייכלר:>
כפייה דתית של הדת שלך, כשם שאתה לא רוצה שאכפה את הדת שלי עליך ועל הילדים שלך אל תעשה כפייה דתית.

<זהבה גלאון:>
חמש שנים.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לשאלתך אם נעמוד על זה, התשובה היא כן, אנחנו נעמוד על זה.

<ישראל אייכלר:>
לכן תלך הביתה.

<זהבה גלאון:>
כמו שעמדתם על איסור לימודי ליבה. רק דחיתם את זה בחמש שנים.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
חבר הכנסת הורוביץ, תראה, קודם כול שאלת על המעורבות - - -

<ישראל אייכלר:>
אבל אתה מודה שאתה מסנן ילדים שלא רוצים לקבל את הדת שלך, אתה מודה שאתה מסנן עובדים שלא רוצים את התארים שלכם.
<קריאה:>
זה לא דת שלו, אייכלר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אייכלר, הוא מתחיל לענות לניצן עכשיו.

<שמעון סולומון:>
יש מונופול למישהו על הדת?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, שמעון.

<ישראל אייכלר:>
לדת שלו יש לו את המונופול. לדעת שלי יש לי את המונופול.

<שמעון סולומון:>
אתה מדבר כאילו אתה הנציג הבלעדי של אלוהים.

<קריאות:>
- - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אייכלר, אייכלר, אבל יש חברי כנסת שהוא עוד לא ענה להם - -

<ישראל אייכלר:>
אתה לא יכול להתנות תנאים סוציאליים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - והם רוצים את התשובה.

<בועז טופורובסקי:>
אייכלר, אנחנו אוהבים אותך.
<ישראל אייכלר:>
שמור אותי מאוהבי.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
חבר הכנסת הורוביץ, לגבי הגידול בתקציב הביטחון - קודם כול שאלת על מעורבות שר האוצר אקסיופיציו הוא חלק מהקבינט הביטחוני שמנהל את הדיון המאוד עמוק על תקציב הביטחון. גם אנחנו חושבים שצריך לבחון מחדש את נושא תקציב הביטחון, בשל כך הוקמה ועדת לוקר. אני לא רוצה להמר מראש על - - -
<ניצן הורוביץ:>
אבל זה מסנדל את המסקנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
לא. אני אומר, זה לא מסנדל, מראש הגדרנו חלק גדול מתקציב הביטחון השנה - 4.3 מיליארד שקל כקופסה שאומרת: אנחנו מחכים למבנה מחדש, לסידור מחדש של הקוביות. אם אתה שואל אותי, אני לא רוצה להמר על תוצאות הוועדה, אבל נדמה לי – והופעתי בוועדה, כולנו עובדים מול הוועדה – שיש הבנה שנושאים כמו הפנסיות והשיקום צריכים בעצם לצאת מתוך תקציב הביטחון, להיות מנוהלים על-ידי המדינה, כדי שתקציב הביטחון יהיה יותר שקוף, יותר ברור, יותר עוסק בביטחון. זה גם נכון לגבי השנה האחרונה שנחשפנו לסדרה שלמה של צרכים ביטחוניים חדשים שצריך לתת להם פתרון. אני חושב שהדוגמה שכל אזרח ישראלי מכיר זה פתרון טכנולוגי לבעיית המנהרות ולבעיית הפצמ"רים, שזה דברים שאנחנו צריכים ללכת לשים כסף מהיר כדי לבוא עם תשובות מהירות לגביהם.

<אראל מרגלית:>
עוד יבקשו שישחררו דברים אחרים, שפחות רלוונטיים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ששש.

<זהבה גלאון:>
כל האתרוגים, אתם לא נוגעים בהם, רק - - -
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אני חושב שהאמירה הגורפת שאומרת – אני, כאמור, היה לי חשוב שזה תקציב חברתי כי בזה אני מאמין וזה אני חושב שצריך להיות סדר העדיפויות של מדינת ישראל, אבל אין לנו את הזכות במזרח התיכון, כל עוד לא יהיה הסדר מדיני, ואתה יודע שאני תומך בהסדר מדיני כמוך.

<אראל מרגלית:>
בזה עשיתם המון בממשלה.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אבל כל עוד אין הסדר מדיני, עלינו לחיות במדינה בטוחה, ובשביל לחיות במדינה בטוחה אתה צריך לתת תקציבים לביטחון, זה לא קורה מעצמו, ביטחון, ואין אפשרות לייצר ביטחון בלי - - -

<ניצן הורוביץ:>
הגידול הזה סביר בעיניך?
<זהבה גלאון:>
אתה יודע שהתוספות האלה אין קשר בינם לבין הגנה על ביטחון המדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, ששש.

<זהבה גלאון:>
הן קשורות לאתרוגים שאתם לא מעיזים לגעת בהם.
<שר האוצר יאיר לפיד:>
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על ההזדמנות הזאת ונחכה - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אני רוצה להודות לחברי חברי הכנסת, להודות לשר, להודות לאמיר ולשאר הצוות ולכל מי שנמצא פה. ושוב, אדוני השר, ראינו שיש חוסר בהכנסות, יש יתרה בהוצאות וכדי לאזן אותם צריך את חוק ההסדרים.

<זהבה גלאון:>
יעלו מסים, יקצצו בשירותים החברתיים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנא, אני פונה אליך שוב בקריאה נרגשת, תגמרו ביניכם את כל האלמנט הזה כדי שנוכל לקבל, כדי לדון, כי כרגע בלי זה התקציב נמצא חסר וחבל. אנחנו מבקשים ואנחנו מודים לך אחרי הכול.

<שר האוצר יאיר לפיד:>
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:05.
02/12/2014

08:48

קוד המקור של הנתונים