PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
18/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 322>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ה בחשון התשע"ה (18 בנובמבר 2014), שעה 14:30

<תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
מיכל בירן

מיקי רוזנטל

>
דבורה ספיר-אליעזר - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

נטע ברנר-נאור - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

יפה סולימני - מנהלת מינהל ההסדרה והאכיפה, משרד הכלכלה

אברי פולצ'ק - מ"מ מנהל תחום פדגוגיה ומנהל היח' לתכנ"ל,, משרד הכלכלה

דנה יפה - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דוד גולדברג - נשיא לשכת רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינברג - יועמ"ש, לשכת רואי חשבון

אייל פלטי - יועמ"ש, לשכת רואי החשבון בישראל

ערן גולן - יו"ר פורום דיני עבודה, לשכת עורכי הדין

ורד ויץ - עו"ד בלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בה, ההסתדרות החדשה

חנה שניצר - סגנית ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

ערן גולן - עו"ד, חבר הנהלה, קו לעובד

חזי אופיר - אחראי תחום אכיפת זכויות, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אנה ניימן - בודקת שכר, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אסתר רונן-הרשקוביץ - יועצת משפטית האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

מאיר אסרף - הסתדרות המח"ר

יעל סלנט

וילמה מאור

אסתר מימון
<תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ד-2014>

צהרים טובים, היום יום שלישי בשבוע, כ"ה בחשוון, 18 בנובמבר 2014, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והנושא: תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה. גברתי היועצת המשפטית.

אני אתחיל לקרוא את הנוסח, ותוך כדי אני אעיר נקודות.

למי שיש הערות, יעיר את הערותיו ונדון סעיף-סעיף. איפה שלא נצטרך להגיד שום דבר, לא נגיד ונאשר, ואיפה שנצטרך להגיד – נגיד.

תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ד-2014
בתוקף סמכותי לפי סעיף 40(א)(1) ו-(3) ו40(ב) לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.
בתקנות אלה -


"האגף להכשרה" – אגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם במשרד ;

אם למישהו תהיה הערה, שיעיר, כי אחרי שהיא גומרת לקרוא, אנחנו מצביעים.

תהיה לי הערה בסעיף הזה.

גם להסתדרות הלאומית תהיה הערה בסעיף.

טוב מאוד.

"האגף להכשרה" – אגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם במשרד ;



"היקף עבודה נדרש" – עבודה בהיקף משרה שלא יפחת מהקבוע בטור א' בתוספת למשך תקופת העבודה הקבועה בטור ב' שלצידה מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה ללימודי בודק שכר מוסמך;


כאן זה מפנה לתוספת, ובתוספת אחרי זה אני אעיר שיש כאן איזה תיקון קטן של המספר. לא משהו מהותי.

האם רוצים את ההערות אחרי כל סעיף ההגדרות או לכל הגדרה? איך שתגיד.

לכל הגדרה יש לך הערה?

לא לכל הגדרה.

אם יש לך לכל הגדרה - - -

לא לכל.

עד עכשיו אין לך הערה?

יש לי.

כבר?

כן. יש לי לא הרבה. האמת שיכול להיות שאדוני יגיד בסוף: ענייני ניסוח וכאלה, תסתדרו ביניכם, אבל אני אומר את הדברים. תחליט איך נתקדם. בסדר, אדוני?

בסדר, גברתי המלומדת.

אני משתדלת. ההגדרה של "האגף להכשרה" הגדירו את זה "המשרד". לטעמי זה לא נכון, זה מבלבל. המשרד זה בדרך כלל משרד הכלכלה וכאלה. למה לא נגדיר את זה האגף, שהוא אותו האגף להכשרה? אחר-כך זה מסתבך עם הגדרות אחרות בעניין הנציגים לוועדות השונות.

זאת ממש הערת נוסח. המשרד מוגדר כמשרד הכלכלה, והאגף בתוך משרד לכלכלה, זה ממש - - -

לכן זה מבלבל.

אני לא חושבת שזה מבלבל, כי זה אמור להיות אותו משרד.

לא מקבלים את ההערה שלך.

לנו, ההסתדרות הלאומית, יש הערה. מה שאנחנו רוצים להעיר זה שחסרה כאן ההגדרה של "בודק שכר מוסמך". בתקנות להפנות להגדרה של החוק להגברת האכיפה.

התקנות הן מכוח החוק, ולכן - - -

ברור. מה שבדרך כלל נהוג לעשות במהלכי חקיקה לשיטתנו ולידיעתנו, זה שברגע שיש סעיף הגדרות, אנחנו צריכים להפנות להגדרה של החוק, ואז היות שמושא התקנות זה בודק שכר מוסמך, פשוט להפנות לפי סעיף 2 ו-40 לחוק להגברת האכיפה.

התקנות מכוח החוק להגברת האכיפה. החוק להגברת האכיפה מגדיר בדיוק מהו בודק שכר מוסמך, הוא מקים את הפונקציה הזאת, וזה ברור לגמרי.

מאה אחוז. כן, דבי.

רק למען הבהירות, התקנות האלה עברו מחלקת נוסח חקיקת משנה במשרד המשפטים, ועל-פי הנוסח לחקיקת משנה אין צורך להגדיר בתקנות הגדרות שמופיעות בחוק.

מאה אחוז.

הערה נוספת לגבי היקף העבודה הנדרש.

כבר קראנו את זה?

כן. אנחנו סבורים שהניסיון צריך להיות מתוך שלוש שנים אחרונות ולא מתוך חמש שנים אחרונות. ואם מדובר על חמש, לפחות שייאמר שמדובר על 18 או כמה חודשים שייקבעו, האחרונים מתוך התקופה הזאת, לא שהוא עסק בזה לפני חמש שנים. הוא לא עסק בזה שנתיים בכלל ועכשיו הוא מבקש הכרה?

בתקנות האלה יש איזונים עדינים בין העמדות של כלל הגורמים. מצד אחד יש העמדות של משרד המשפטים בנוגע להגבלת חופש העיסוק, מצד שני, יש לנו הערות המעסיקים שהם רוצים שיהיה היצע כמה שיותר רחב של השירות, מצד אחר יש העמדה שלנו, שאנחנו רוצים משהו איכותי, וגם נראה לי שההסתדרות מבקשת שהאדם שיבצע את הבדיקות התקופתיות – זה סט התקנות הבא שנדון בו, שנקבע לדיון – יהיה מישהו שמבין בזה. בין כל האיזונים האלה וכל ההערות של כלל הגורמים הגענו לנוסחה הזאת, ולכן אני מבקשת שלא לשנות אותה.

לא משנה.

הערה נוספת לגבי ההגדרה של "תעודת הכרה". גם לצורך העלאת המעמד של ההכרה בבודק שכר וגם לפי הוראת תקנה 7, שמגדירה את תעודת ההכרה כתעודת מקצוע, חשבנו וראינו לנכון להציע לכם לשנות את ההגדרה ל"תעודת הכרה במקצוע". שימו לב שבתקנה 7 אתם מגדירים את זה כתעודת מקצוע ופה זה "תעודת הכרה".

אנחנו מפנים לסעיף 40 לחוק. סעיף 40 לחוק הוא זה שמגדיר מה זו תעודת הכרה ובודק מקצוע, לכן זה מוגדר באופן הזה.

זה לא מתיישב לגמרי עם ההגדרה בסעיף 40 לחוק.

ודאי שכן.

הוא בדיוק מדבר על זה, על תעודת הכרה - - -

אני חושבת שזאת טענה יותר מהותית לתקנה 7, ועוד לא הגענו אליה, אבל בסופו של דבר צריך להבחין בין שניים. התקנות האלה קובעות שהסמכות של השר זה לקבוע הכשרתו של אדם שיבוא למשרד ויבקש תעודת הכרה. במובן הזה תקנה 7 מדברת על זה שאדם שמסיים את הקורס יקבל תעודת מקצוע. אבל לא די בכך, יש תנאים נוספים בחוק, שעל בסיסם הוא יוכל לקבל תעודת הכרה, כמו לדוגמה שלא הורשע בדין. לכן יש ההבחנה הזאת בין תעודת ההכרה לבין תעודת המקצוע.

הבנתי. תודה.

תמשיכי.

אולי גם נקרא את ההגדרה של תעודת הכרה, כי דיברת עליה.


"תעודת הכרה" - תעודת הכרה בבודק שכר מוסמך כאמור בסעיף 40 לחוק.


אחרי זה נדלג על זה.


"המנהל" – מנהל האגף להכשרה או עובד המשרד שהוא מינה לעניין תקנות אלה;



"המשרד" – משרד הכלכלה.



"ועדת המקצוע" – ועדה שחבריה הם המנהל שיהיה היושב ראש, עובד המשרד נציג מינהל הסדרה ואכיפה שמינה מנהל מינהל הסדרה ואכיפה ונציג המנהל הכללי של המשרד שמינה מקרב עובדי משרדו ;

אני לא בדיוק מבינה - - -

לא הקשבת למה שאמרו. הנוסח הזה תואם בין המשרדים הממשלתיים ואני לא אעשה פה שום שינוי שהוא לא מהותי. יש לך משהו מהותי?

אדוני, השאלה אחרת.

אם אין לך משהו מהותי, אני לא אעשה שום שינוי. אם יהיה משהו מהותי שהוא בלב העניין, זו אופרה אחרת.

מקובל.

אם את רוצה בשביל להגיד, אז דברי.

לא. אני רק רוצה לשאול אם תהיה אפשרות אחר-כך להגיע בהסכמה לאיזה שינויים בנוסח, אם זה אפשרי, כי יש פה דברים שלטעמי לא ברורים מהנוסח הקיים. יש בכל זאת בלבול בין משרד לבין אגף.

לא מפריע לי שהיועצים המשפטיים של המשרדים הנוגעים בדבר - - -

כדאי שתשמעו אותה, אולי יש לה הערות - - -

תשמעו את ההערות של עורכי-הדין, אבל לא כל עורכי-הדין שנמצאים פה. אם כל עורכי-הדין ירצו להראות לכולם שהם עבדו והם הרוויחו את לחמם ביושר - - -

זה יותר גרוע מחברי כנסת.

הרבה יותר גרוע, וגם יותר קל להיות עורך-דין מאשר להיות חבר כנסת.

אדוני, אני מוחא בתור נציג של הלשכה.

כמה שנים אתה לומד להיות עורך-דין?

שלוש וחצי ושנה סטאז' - - -

שלוש וחצי ושנה סטאז'. תשקיע שלוש שנים וחצי, נראה אותך, תהיה חבר כנסת.

הוא לא אמר בזה שום דבר לרעת עורכי הדין, הוא אמר כמה קשה להיבחר לכנסת. זה הכול.

אני מבקשת לחזור למה שאדוני אמר בהתחלה. כעיקרון, בנוסח הזה, ההערות של ההסתדרות הובאו בפנינו בעוד מועד, כך שזה נשקל. אנחנו מחויבים בנוסח. כמו שבכנסת יש מי שאחראי על הנוסח, יש בממשלה מי שאחראי על נוסח התקנות, וזה אחרי שזה מובא בפניכם.

דבי, אתם מחויבים, ואנחנו חברי הכנסת לא מחויבים.

יש גם תהליך של נראות. אם יש הערות, צריך לשמוע אותן.

אני מדברת רק על נוסח, אני לא מדברת על הערות של מהות. מבחינת הנוסח, הנוסח אושר. זה פשוט פותח אותנו לדיונים - - -

זה רק להבהרת הדברים.

שמעת מה היא אמרה? זה היה בפניהם, הם חושבים שלמרות שאת עורכת-דין וחברתם המלומדת, הם לא מקבלים מה שאמרת, ואני בכל ענייני נוסח לא הולך לריב. אם יש פה ענייני מהות, אני אכנס לגופו של עניין. לכן נגמרו ההערות בנושא הנוסח.

"ועדת קבלה" – ועדה שתפעל בכל מוסד מוכר לפי תקנה 4 לצורך בדיקת התאמתם של מועמדים לקורס בודק שכר מוסמך; בכל ועדת קבלה יהיו חברים נציג האגף להכשרה ונציג מינהל הסדרה ואכיפה שהם עובדי המשרד ונציג מוסד הלימודים המוכר שבו מתנהלת הוועדה;



"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה - 2005;



"כלכלן" - בעל תואר אקדמי מוכר כמשמעותו בסעיף 22 ובסעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בכלכלה;



"מינהל הסדרה ואכיפה" - מינהל הסדרה ואכיפה במשרד;



"מפקח עבודה"- מפקח עבודה במינהל הסדרה ואכיפה שעסק באכיפת כל החוקים הבאים לפחות: חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987, חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, וחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951;



"עורך דין" – כמשמעותו בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961;



"רואה חשבון" – מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו–1995;



"תעודת הכרה" כבר קראנו, אז אני מדלגת.

מקצוע או תואר אקדמי מתאים
2.
(א)
מקצוע או תואר אקדמי מתאים לעניין סעיף 40(א) לחוק הוא אחד מאלה:



(1) חשב שכר שבידו תעודת גמר קורס חשבי שכר שהעניקו האגף להכשרה או לשכת רואי החשבון בישראל, אם שוכנעה ועדת קבלה כי עסק בחשבות שכר במשרה בהיקף עבודה נדרש;



את זה הגדרנו קודם.



(2) רואה חשבון, אם שוכנעה ועדת קבלה כי עסק בראיית חשבון או בחשבות בהיקף עבודה נדרש;

סליחה, אם אפשר לסעיף הזה.

ראשית, אני מצר שאני רואה בפעם הראשונה נוסח מתוקן. מצאו לנכון להביא נוסחים. בפעם הראשונה אני רואה נוסח שיש בו תיקונים, חלקם משמעותיים יותר. כנ"ל כאן בהגדרה.
הנוסח המקורי בתיאום ובשיחות היה שרואה חשבון, אם שוכנעה ועדת הקבלה, והיה פה מבחן של זמן מתוך חמש השנים, ודיברנו אם זה חמש שנים או שנתיים וכו', אבל כמובן שאדם עסק ויש לו ניסיון בנושא הזה במשך חמש שנים, נדמה לי, זה היה המקור.

זה עדיין קיים בתוספת, זה רק שינוי של המיקום. זה לא נמחק.

לא השתנה כלום.

ההגדרה על היקף העבודה הנדרש, אדוני, מפנה לתוספת. התוספת מגדירה את הניסיון הנדרש.

איפה זה נמצא?

בתוספת, בעמוד האחרון.

אני מצטער, אבל אני רואה את זה פעם ראשונה.

הנוסח גם עלה לאתר האינטרנט של הוועדה כמובן, וזה גם מוגדר בתוספת. אם תסתכל, יש בטור א' את היקף המשרה, ובטור ב' את משך תקופת העבודה, וביחד הם שניהם מהווים את הניסיון הנדרש.

מ-18 עלה ל-24 חודש.

לא, יצרנו פה מדרוג. אם קודם זה היה 18 חודשים ב-36 שעות, עכשיו יצרנו מדרוג, כדי שגם מי שעובד בהיקף יותר נמוך מזה, אבל יותר זמן, יוכל להיכנס לתקנות.

אין מתחת ל-24 חודש.

נכון. זה גם בעקבות הערות שקיבלנו, שביקשו לעשות את הניסיון הזה משמעותי.

18 חודש עלו ל-24 חודש.

נכון, המינימלי.

האם אפשר להפנות בהיקף עבודה נדרש לאותו סעיף של מה נדרש?

בהגדרה "היקף עבודה נדרש" אנחנו מפנים לתוספת. זה בדיוק זה.

תודה.

יש לי שאלה כללית.

החלפת אותה עכשיו?

חילקנו את העבודה.

יש לזה לפחות נראות.

הם באים לדיונים, אכפת להם. זה חשוב. תטפח להם על השכם.

אני נותן להם.

יש לנו שאלה כללית. לגבי כל ההתחלה של הסעיף הזה, האם זה לצורך הכרה או לצורך קבלה ללימודים?

אני אסביר. סעיף 40א מדבר על הכרה ומדבר גם על הכשרה. מה הסיפור? פה אנחנו בודקים את הדרישות האלה בשלב הכניסה. זה תנאי להכרה ואנחנו בודקים את זה בשלב הכניסה לפני הקורס, כדי שלא יתקבלו לקורס אנשים שאחרי זה לא יכולים להיות בודקי שכר. זאת התשובה, ולכן זה משולב.

תשובה יפה. פה היא מגדירה מי יכול לקנות כרטיס כניסה שהוא יבין את השפה שמדברים במגרש.

היינו ב"רואה חשבון".


(3) עורך דין, אם שוכנעה ועדת קבלה כי עסק בדיני עבודה במשרה בהיקף עבודה נדרש;



(4) מבקר פנימי, כמשמעותו בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992, אם שוכנעה ועדת קבלה כי עסק בביקורת פנים בהיקף עבודה נדרש;


כאן אני אעיר שקיבלנו הערה מהותית, שמבקר פנים, חסר לו הניסיון הרלוונטי לצורך בדיקת שכר וביקשו להוסיף - - -

מבקר פנים לא חייב להיות כלכלן.

כלכלן זה במקום אחר.

למבקר פנים אין הכשרה מתאימה. יש הבדל גדול בין רואה חשבון למבקר פנים. אני לא רוצה לעשות הנחות למבקרי פנים. אני לא יודע אם מבקר פנים יודע לפתור בעיה של שני נעלמים, שאוטו אחד יצא מחיפה ואוטו אחד יצא מאילת, מתי הם ייפגשו. אני לא יודע.

הם ביקשו להוסיף שיהיה לו ניסיון גם בדיני עבודה.

לא יודע דיני עבודה. הוא לא רואה חשבון.

האם אפשר להשלים את עמדתנו לפחות בפני הוועדה?

דברי, ולאט.

המקצועות שהוספנו מכוח סעיף 40 לחוק הם מקצועות שיש להם איזה רקע לתפקיד שאנחנו מבקשים מבודק השכר לעשות. חלקם יודעים חשבות שכר, שעל בסיסו גם ייבנה הקורס. חלקם מבינים בביקורת של מסמכים וחלקם גם מבינים בתשאול ובתחקור של אנשים, כי אנחנו רוצים שבודק השכר יגיע לשטח וגם יחקור את העובדים. מבחינת התחקור, הפיקוח והבקרה אנחנו חושבים שיש למבקר פנים מטען שהוא מביא אתו, ולכן אנחנו חושבים שנכון להכניס אותו בין המקצועות שעל בסיסם אחר-כך ייבנה הקורס. הקורס ייבנה פר מקצועות, יש מקצועות שצריך יותר ממשפט העבודה, יש מקצועות שצריך יותר בקשר לתשאול ולתחקור, יש מקצועות שצריך יותר בקשר לביקורת ויש מקצועות שצריך יותר בחשבות שכר. כן יש לו המטען המתאים להיכנס.

אני לא חושב שלמבקר פנים צריך להיות מטען מתאים. יכול להיות שעורך-דין שסיים את לימודיו בעריכת דין, הולך להיות מבקר פנים, ואין לו שום מושג אחר בכלכלה והוא לא יודע איך נראה תלוש. הוא לא יודע איך נראה תלוש, הוא לא חייב לדעת איך נראה תלוש שכר בשביל להיות עורך-דין.

אתה מבקש לבטל את המקצוע?

כן, אני מבקש להוריד את מבקר הפנים.

לגבי רואה חשבון – כפי שלגבי עורך דין התבקש שיהיה לו ניסיון בדיני עבודה, אנחנו סבורים שגם רואה חשבון, צריך שיהיה לו ניסיון בתחום - - -

אנחנו לא מקבלים מה שאת אומרת. אם הוא עבר רישיון נהיגה והוא נוהג בפורמולה 1, סביר להניח שהוא יודע לנהוג בפיאט 500.

אני מציע שרואה חשבון שלא מתמצא בענייני שכר.

לא צריך לענות, חבל על הזמן.

יש לי בקשה אחרת, ברשותך. אני מבקש שיהיה מבקר פנים שהוא רואה חשבון - - -

אם הוא רואה חשבון, הוא רואה חשבון, זה נכלל ממילא.

הוא נכלל בהגדרה של רואה חשבון?

כן. אם הוא רואה חשבון, הוא רואה חשבון. כן, אדוני.

אני מנהל תחום פדגוגיה בפועל של האגף להכשרה מקצועית, והייתי שותף לבנייה של כל המערך הפדגוגי של הקורס הזה. בבדיקה שעשינו, וניסינו לזהות, כמו שכתוב פה, את כל המערך הפרופסיונלי שיכול להתאים לקורס הזה, בדקנו גם מבקר פנים. מבקר פנים, על-פי הגדרתו בחוק הוא בעל תואר אקדמי, שרכש ניסיון שנתיים בעבודות ביקורת.

נו, אז מה?

רגע, אדוני. כלומר, הוא אחראי על בדיקה והערכה של נאותות המערכת החשבונאית והבידוק הפנימי ומעקב אחר התאמתן ויעילותן. כלומר, יש לו הכלים הבסיסיים להיכנס לתוך - - -

אין לו כלים. יש לו תואר בגיאוגרפיה ועשה ביקורת. איזה כלים יש לו לבדוק? אם הוא לא יודע לקרוא תלוש שכר, איזה כלים יש לו לבדוק?

אם הוא עבד שנתיים - - -

אני לא מקבל את הטיעון שלכם.

האם יש צורך? האם יש בעיה של מאגר אנשים שמהם אפשר לשאוב? הרי אין בעיה כזאת. זאת אומרת, למה להרחיב?

אנחנו פשוט מנסים להרחיב את המערך.

נכון, אבל לא כאלה שחושבים שאין להם רלוונטיות למקצוע הזה.

נעשה חיתוך של המקצוע. אנחנו מעדיפים, אנחנו עדיין לא יודעים - - -

תואר אקדמי זה לא רפרנס להיות בודק שכר.

(5) כלכלן, יועץ מס מייצג או מי ששימש בעבר מפקח עבודה – ובלבד שסיים בהצלחה קורס חשבי שכר כאמור בפסקה (1), וועדת הקבלה שוכנעה כי עסק במסגרת עיסוקו בתחומי שכר עבודה או חוקי עבודה בהיקף עבודה נדרש;.

תכנית הכשרה

3.
(1) המנהל, בהתייעצות עם ועדת המקצוע, יגבש תכנית לימודים להכשרת בודק שכר מוסמך, בהיקף שלא יפחת מ-180 שעות, שתכלול הכשרה עיונית ומעשית; הלימודים יהיו בתחומים אלה:




(1) הוראות לפי חוקי עבודה, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, לרבות הוראות התוספת השנייה לחוק וכן הוראות בדיני מסים המשליכות על זכויות עובדים;




(2) מערכות שכר;




(3) חשבונאות כללית וחשבות שכר מתקדמת;




(4) תפקידי בודק שכר מוסמך, לרבות ביצוע בדיקות תקופתיות, וכן תשאול, חקירה, פיקוח וביקורת בחשבות שכר;




(5) כללי אתיקה.

האם אתם לא רוצים להוסיף בדיקות תקופתיות לפי התקנות?

יש לנו בדיקות תקופתיות בפסקה (4).

המילה "מוסמך" בבודק שכר מוסמך ירדה?

למה? לא. "בודק שכר מוסמך" זה גם לפי החוק.



(2) המנהל, בהתייעצות עם ועדת המקצוע, רשאי לפטור מתחומים בתכנית הלימודים כאמור בתקנת משנה (א), מי שביקש זאת בכתב באמצעות ועדת קבלה, אם הוא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא למד את אותו נושא במסגרת המקצוע או התואר האקדמי שלו לפי תקנה 2; המנהל יפעל לעניין זה לפי אמות מידה שהחליטה עליהן ועדת המקצוע.

רגע. רגע.

זה ביחד, אז נקרא רק את תקנת משנה (ג), ותשיב לשניהם ביחד.


אמרנו שהוא רשאי לפטור, ובתקנת משנה (ג) אנחנו אומרים שהפטור הזה, שנותנים לפי תקנת משנה (ב), לא פוטר מחובת עמידה בבחינה.

ביקשנו להכניס הסתייגות שעורכי-דין שהיו בעלי תפקידים במערך האתיקה, או חברי ועדת אתיקה או חברי בית דין משמעתי, או מלכתחילה עורכי דין שיש להם ותק של לפחות 24 חודשים בדיני עבודה, יהיו פטורים מראש. אני לא מוצא טעם שכל האנשים האלה יצטרכו להגיש בקשות לפטורים, כשבעצם נקים מערך שלם להכיר בפטור, כששני הדברים האלה שמי שעסק או בדיני עבודה או באתיקה במשך שנתיים - - -

למה מי שנוגע בדיני עבודה מבין בתלוש שכר?

מה זאת אומרת? בוודאי.

תלוש שכר?

בוודאי.

בהחלט.

מי אדוני?

הסתדרות המח"ר.

אני לא זוכר שקיבלת רשות דיבור, אפילו אם יש לך שלט לוביסט.

אני מבקש.

אנחנו חושבים שמלכתחילה עצם הדרישה שיהיה לו ותק כזה בדיני עבודה והוא יכול להיכנס בכלל לתחום זה מספיק. והרי מראש הגבילו את זה, לא כל עורכי הדין יכולים להיות בודקי שכר, רק עורכי דין עם ותק בתחום דיני העבודה. למה צריך עוד פעם להעביר אותם בקשה לפטור?

שמע, גילוי נאות. אני בעוונותי מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית או יותר פשוט יו"ר ועד העובדים, ולפעמים אני נתקל עם עורכי דין שמתעסקים בדיני עבודה, ולא כולם יודעים לקרוא תלוש שכר.

מה עם האתיקה?

מה קשור אתיקה?

יש גם - - -

תקשיב זה לא נוגע אחד לשני. לא נוגע אחד לשני. אני רוצה מי שהוא בודק שכר. כל המסביב לא מעניין אותי. אני רוצה מישהו שמבין בקריאת התלוש, שיבין אם דופקים עובד, שידע לקרוא את זה, לא שהוא יכיר דיני עבודה וביטוח לאומי ותנאים כאלה. זה לא מעניין אותי פה. בודק שכר. ההגדרה היא "בודק שכר". אני מבין שלעורכי דין, אולי קשה להם לעשות בחינות במתמטיקה, כי הם בדרך כלל - - -

עורכי דין שמתעסקים בדיני עבודה, תלושי שכר זה חלק בלתי נפרד. אחד הנושאים זה אתיקה. למה להקים את כל המנגנון הזה מראש, מנגנון הפטור וועדות המקצוע?

אנחנו רוצים שתהיה עבודה לעוד כמה אנשים.

זה תירוץ משכנע.

(3) לעניין רואה חשבון – המנהל בהתייעצות עם ועדת המקצוע, יגבש תכנית לימודים מותאמת הכוללת הכשרה מעשית מותאמת בתחומים האמורים בתקנת משנה(א).

סליחה, חיים, אפשר ברשותך? שני דברים: דבר אחד, הסעיף שונה מההסכמה שהושגה. לאחר שיחה והסבר הראו לנו גם שרואי החשבון נבחנים בבחינות המועצה בנושאים של זכויות עובדים, זכויות סוציאליות, ביטוח לאומי. אנחנו נבחנים בזה, באנו וביקשנו שהמשפט יהיה שהמנהל יורה על תוכנית לימודים מעשית, כי בהחלט סברתי שלעשות רענון מעשי זה טוב. תמיד זה טוב ובטח זה טוב פה בנושא מורכב של שכר.

יש לנו הוראה משלימה, אבל אני רק - - -

תני לי בבקשה להשלים. תודה. מה שעשו כאן, שהוסיפו מילה אחת "תוכנית לימודים מותאמת הכוללת הכשרה מעשית". אנחנו דיברנו על הכשרה מעשית, לימודים - - -

לרואי חשבון.

לרואי חשבון.

הוסיפו את המילה "הכוללת", שלא היתה במקור. דבר נוסף, מה שאני מבקש - - -

תקשיב, בשורה התחתונה, אם היית ממתין עד הסוף, לא היית צריך לשאול שום שאלה.

תודה, חיים. תודה רבה.

מוסד לימודים מוכר

4.
תכנית הלימודים תבוצע במוסד לימודים שהכיר בו המנהל, לפי המלצת ועדת המקצוע, כל עוד ההכרה בתוקף, לאחר שהשתכנע שהמוסד הוכיח את יכולתו להעביר את התכנית ברמה נאותה.

בחינות לצורך הכרה כבודק שכר
5.
(1) המנהל, בהתייעצות עם ועדת המקצוע יערוך בחינה עיונית ובחינה מעשית, בתחומים הקבועים בתקנה 3(א), אחת לשנה לפחות, למי שסיים בהצלחה את תכנית ההכשרה במוסד לימודים מוכר.



(2) הבחינה תערך במועדים שיפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, 45 ימים לפחות לפני מועד הבחינה.



ופה תקנת משנה (ג) שמתייחסת לרואי החשבון, האומרת ​–



(3) על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו בחינות שעבר רואה חשבון במסגרת קבלת רישיונו לעסוק כרואה חשבון, כבחינות עיוניות, ובעמידה בהכשרה מעשית מותאמת לרואי חשבון כאמור בתקנה 3(ד) כבחינה מעשית.

קיבלת תשובה?

כן.

- - - הוא אולי יהיה קצת עורך דין.

יש לי בקשה לעניין סעיף - - -

הגענו לסעיף שיש לך בקשה עליו או עוד לא ואתה כבר מבקש למפרע?

עברתם גם על סעיף 5.

כן, אנחנו עכשיו בסעיף 6.

יש לי בקשה לעניין מוסד הלימודים שהכיר בו המנהל, הייתי מבקש שמכון ההשתלמויות ולימודי תעודה בלשכת רואי חשבון, בשיתוף כמובן עם המנהל, אנחנו מעבירים - - -

אני לא נכנס לזה, לא מעניין.

אדוני, בלי שעיני צרה ברואי החשבון, אני רואה שהבחינות העיוניות שהם עוברים – גם הם לא ראו תלוש שכר - - -

מאה אחוז. אתה צודק, ואני לא מקבל את מה שאתה אומר.

שעורכי הדין גם ייכנסו לזה.

שמעת? תודה.

אולי כדאי לציין שנכון להיום, לפי הוראת השעה שפגה, אבל עדיין ממשיכה, מכיוון שהלכה למעשה מה שנקבע בחוק שעד שיהיו בודקי שכר, מי שממלא את תפקידם של בודקי שכר הם רואי החשבון, בגלל המטען שהם מביאים - - -

בסדר.

יש בכל זאת הבחנה בין רואה חשבון לעורך דין.

מה גם שמשרד הכלכלה הסביר שהוא ראה את תוכניות הלימודים והסביר את השוני ביניהן.

תמשיכי לקרוא.

תעודת מקצוע

6.
המנהל ייתן תעודת מקצוע בודק שכר מוסמך למי שעמד בדרישות תכנית ההכשרה ובבחינות לפי תקנות אלה.

השתלמות

7.
מי שקיבל תעודת הכרה לפי סעיף 40 לחוק יעבור השתלמות מזמן לזמן במוסד לימודים מוכר בנושאים הקשורים לתחומי עבודתו של בודק השכר ונחוצים לשמירה על כשירותו המקצועית; המנהל בהמלצת ועדת המקצוע, יורה על נושאי ההשתלמויות ועל מועדיהן, ובלבד שהשתלמויות כאמור יערכו לכל הפחות בכל פעם שבה יש שינוי מהותי בנושאים הקשורים לתחומי עבודתו ולכשירותו של בודק השכר, לרבות שינויים בדין או שינויים במבנה מערכות השכר; המנהל רשאי להורות גם על מבחן בנושאי ההשתלמות.

לגבי תקנה 6, אנו מציעים להוסיף שגם אין מניעה לתת את תעודת המקצוע לפי דרישות סעיפים 40 ו-43 לחוק, שהוא לא הורשע בעבירה פלילית.

זה שני דברים שונים.

אנחנו שמחים על ההצעה...

עוד משהו שרצינו לשאול כדי לדעת, כי לנו מאוד חשוב כארגון שפועל לאכיפת זכויות עובדים בפועל, במקומות שבהם אנחנו יציגים – חשוב לנו לדעת לגבי תוכן הבדיקות שיעשה בודק השכר. האם בכוונתכם להוציא תקנות - - -

- - -

יש סט של תקנות שהוגש לכנסת ואנחנו נדון בהן, אני מניחה.

את לא חייבת לדבר. הם ישלמו לך משכורת גם אם לא אמרת דברים - - -

זה לא קשור, זה חשוב לנו בתור ארגון עובדים.

זה לא משנה, מה שחשוב לכם זה לא מעניין. את צריכה לבדוק את כל הנושא, מה הופץ, מה לא הופץ, ואז חצי מהזמן לא היית מדברת.

חיים, אפשר בבקשה?

כן.

ברשותך, לסעיף. שוב, סעיף 7 המקורי תוקן. בסעיף 7 המקורי דובר על השתלמות מעת לעת לעדכן וכו', זה בסדר, אבל כשאני ממשיך את סעיף 7 בתיקון שלו, מדברים כאן שוב על מבחן בנושא ההשתלמות בכל פעם שיש שינוי וכו'.

רואי חשבון לא יעשו מבחנים.

אבל זה לא כתוב.

זה יהיה כתוב שרואי חשבון לא יעשו מבחנים. ברגע שהוא עבר - - -

קודם כול, אם יש עדכונים, השאלה למה שלא יעברו את ההשתלמויות?

אין בעיה. אמרתי שהשתלמות אין בעיה. אני מדבר על מבחנים. אני בעד שישתלמו וילמדו את העדכונים. אני בסעיף 7.

רואה חשבון זה מהות המקצוע שלו, ועורך-דין לא מתעסק במקצוע שלו, מה לעשות.

למה לא? מדובר על עדכונים חדשים.

אם יש עדכונים וצווי הרחבה - - -

גברת, מאחר שאני מכיר קורסים ולימודים וכל המסביב, אני לא חושב שיש צו הרחבה שצריך לעשות על הבחינות. שום דבר. במשק הישראלי, אם יחליטו להעלות את שכר המינימום בעוד 300 שקל, לא צריך לעשות על זה בחינות. ואם הכניסו עוד מקצוע, או אנשים נכים למעגל העבודה, לא צריך לעשות על זה בחינות.

אפשר ברשותך, היושב-ראש?

זה יצוין. יצוין בתקנות שרואי חשבון לא עושים בחינות. זה מה שסוכם. דרשתי את זה. זה לא בסדר, הוא קיבל תואר של רואה חשבון, הוא צריך לבדוק תלוש שכר, הוא בודק מערכות גדולות.

אני אסביר את הקונספט שהלכנו עם רואי חשבון. אמרנו שתהיה תוכנית מותאמת, זו לא תהיה התוכנית של כולם. דבר ראשון. דבר שני, הם יצטרכו לעבור הכשרה מעשית, הם לא יצטרכו לעשות בחינות עיוניות, אבל דיני עבודה הם כן דינמיים, כלומר, השוק כן משתנה, ואין סיבה - - -

תני לי דוגמה.

חוק הגנת השכר, סעיף 24.

תגידי מה אומר סעיף 24 בחוק הגנת השכר.

- - -

אם את מדברת, תני לי דוגמאות.

אני אגיד מה צריך להיכלל בתלוש ומה לא צריך להיכלל בתלוש.

הוא יודע לבדוק את זה? הוא הלך לקורס?

הוא אמור לדעת.

על זה הוא צריך להיבחן? הוא רואה חשבון, ויגידו לו: תשמע, אתה מכניס יסוד משולב וכוננות על ותוספת ותק והוצאות נסיעה ולבוש. אתה מכניס. הוא רושם את הרשימה. על זה הוא צריך להיבחן?

כן.

לא. מה לעשות, לא.

אני אסביר - - -

אני לא מקבל את דעתך. אני חושב שאת טועה, ואני חושב שלא צריך לעשות בחינות איפה שלא צריך לעשות בחינות, וצריך בכלל להקל על כל המערכת ולהכניס בודקי שכר ראויים.

למה אדוני כל-כך קשה עם עורכי-הדין?

סלח לי, אדוני.

לעשות את זה לבעלי מקצוע שהם בעלי מקצוע שיעשו את מה שיש. ומי שלא בעל מקצוע, גם אם הוא גמר קורס גיאוגרפיה או גמר עריכת דין, הוא לא בודק שכר ואין לו מושג בזה, ואם יש לו מושג, שיעשה בחינות.

אז אני מוחקת את הבחינות בכלל.

אז הבחינות - - -

נגמר. תודה רבה לך, גברתי.

אני מבקשת - - -

לא מקבל את מה - - -

הבנתי אותך, תן לי להציע. אני מבינה את עמדתך, ואנחנו מקבלים אותה. עם זאת, אם אנחנו פוטרים מבחינה רק את קבוצת רואי החשבון בקשר להשתלמויות, זה נראה לנו לא כל-כך שוויוני כלפי קבוצות אחרות. מאחר שמדובר בהשתלמויות, אני מציעה למחוק את הסיפה, "המנהל רשאי להורות גם על מבחן בנושאי ההשתלמות".

לפטור את כולם?

או לפטור את כולם או שכולם בפנים.

אין בעיה.

מאה אחוז. אין לי בעיה עם זה.

אז לפחות צריכה - - -

סליחה, גברת.

אפשר?

לא.

אני מבקשת רשות.

לא.

אני לא אבקש להחזיר את הבחינה.

לא.

לא – לא.

דברי.

אגרות
8.
(א)
בעד בחינה עיונית, תשולם אגרה בסך 210 שקלים חדשים.



(ב)
בעד בחינה מעשית ובעד הכשרה מעשית מותאמת לרואי חשבון, תשולם אגרה בסך 300 שקלים חדשים.

למה כל-כך הרבה כסף?

יש תחשיב. אדוני, כל האגרות נעשו על בסיס תחשיבים שעשינו ביחד עם משרד האוצר, וזה אושר על-ידי ועדת - - - במשרד האוצר.

אפשר לראות פירוט של התחשיב?

כן, כן.

אדוני, אפשר?

לא. למה הם צריכים לשלם את ההפקה של המבחן?

זה לא הפקה של המבחן, זה ביצוע בחינה.

עריכת הפקה והדפסת שאלונים – 360 שקל, הגנה על הבחינה – 22,000 שקל. למה צריך לשלם את זה? שהמשרד יספוג את זה.

סעיף 40 לחוק, סעיף ב, רשאי השר בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, ובאישור ועדת העבודה – רשאי לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות.

50 שקל לא מספיק לכם?

לא. זה לא מספיק לבחינה.

אתם מגזימים. בשביל מה 200 שקל? סך הכול תלמיד – 313 שקלים.

סליחה, אדוני. אני רוצה להאיר זווית אחרת. בכל מערך הכשרה מקצועית, על-פי חוק, אנחנו גובים אגרות.

אנחנו מעוניינים שיהיו בודקי שכר.

כן, אדוני.

מיינו אותם בקורס, בררנו לנו את האנשים, במסגרת הקורס צריך לתת להם בחינות חינם. אני לא רוצה להגיד לך את זה, אבל צריך לתת להם בחינות חינם. אנחנו מעוניינים בהם.

אני לא בטוח שמשרד האוצר יסכים, אבל אם כך, אפשר להחיל את זה על כל הנבחנים בארץ.

תקשיב, אני לא מדבר על כל הנבחנים, אני מדבר על הקטע הזה. בקטע הזה צריך לתת להם חינם. משרד הכלכלה צריך לספוג את זה, כמו שהוא סופג נסיעות וטיולים ונסיעות לחו"ל, וקורסים וסמינרים, הוא צריך לספוג את זה. אפשר לחשוב כמה אנשים ייגשו לבחינות האלה. 1,000 איש?

לא יודעים.

2,000 איש?

אנחנו מקווים.

200 איש? כמה אנשים ילכו? 100 איש?

אני מעריכה שאלפים.

בסדר, אז תשלמו 200,000 שקל.

אנחנו מעוניינים שיהיו בודקי שכר, אבל אנחנו - - -

אם יהיו 2,000 איש, אז תשלמו 400,000 שקל. אז מה?

מדובר במקצוע – כפי שעורכי דין ורואי חשבון וכולם משלמים אגרות בחינות - - -

סליחה. אני חושב שאתם מגזימים. אין פה רגישות, זרקתם מספרים סתם. אותו נבחן, כמה עולה לו הקורס?

יהיה שוק חופשי.

המכללה היא זאת - - -

כמה עולה לו הקורס?

כמה אלפי שקלים, אדוני.

למשרד הכלכלה אין - - -

לזה שבררו אותו למועמד.

זה לא יהיה פחות מ-5,000 שקל.

כמה זה יעלה לו?

כמה אלפי שקלים.

אנחנו לא יודעים, אדוני, כי אנחנו - - -

יעלה לו אפס, נכון?

לא. לא יעלה לו אפס.

אותו אחד שיבוא לקורס, כמה הוא ישלם?

אנחנו מניחים שהוא ישלם כמה אלפי שקלים, אבל אנחנו לא יודעים - -

תן לו בחינות בחינם.

- - כי בין המכללות תהיה תחרות.

הכסף לא נכנס אלינו.

תשמעי גברת עורכת-הדין, לא יעלה כסף – הבחינות. תכניסו אותן במכלול של הקורס.

אנחנו לא מקבלים את הכסף של הקורס, אדוני.

תשמעי, אני עושה פה תקנות.

ברור.

אני לא מאשר את זה.

אנחנו חייבים גם אישור של משרד האוצר לתקנות האלה.

אז תלכו למשרד האוצר. את יודעת מה זה מראה לי? אני אגיד לך מה זה מראה. בא בן-אדם, משלם 5,000 שקל לקורס. אם הוא ישלם 5,200 והכול יהיה כלול, הוא לא ירגיש כל-כך גרוע כמו שהוא ישלם 5,000 והוא ישלם עוד 200 לבחינה ועוד 80 לתאורה. לא צריך להוציא לו את הנשמה לאט-לאט. אתה רוצה להרוג אותו, תהרוג אותו בבת אחת. תכניס את המחיר בתוך הקורס ולא בכל פעם עוד 50 שקל ועוד 80 שקל. אתם לא צריכים להיראות רעים, אתם צריכים להפעיל את הראש. ואם זה עולה אלפים, תכניס את מחיר הבחינה בפנים. הוא כבר גמר את הקורס והוא משלם לבחינות והוא מרגיש רע עם זה. זה בדיוק כמו מי שקונה דירה – מי שקונה דירה, עולה לו מאות אלפים, אחר-כך אומרים לו: רגע, אתה רוצה להזיז את נקודות החשמל, עוד 500 שקל, וזה עוד 700 שקל. הוא מרגיש מרומה.

אדוני, רק משפט אחד ברשותך. אני מבקש להבהיר באופן קטגורי שהמדינה לא גובה כסף עבור הקורס הזה.

הבנתי. אמרו את זה. בקורס, כמו שאתה מגדיר כמה עולות בחינות, היית צריך לבוא ולהגדיר כמה עולה הקורס - - -

אני לא יכול, אדוני. זה שוק חופשי. במקרה הזה יש מסלול שמאפשר - - -

אתה לא יכול?

במסלול העסקי הזה יש לנו בערך 40,000 איש בשנה, כשכל המכללות יכולות להתחרות על המועמדים והמדינה לא נכנסת לקבוע פה, לא מחיר מינימום ולא מחיר מקסימום.

מאה אחוז, בלי כסף לבחינות.

לנושא של האגרות - - -

אנחנו חייבים את אישור שר האוצר.

תחזרו לשר האוצר.

מבחינתנו, אם אתה מאשר את שאר התקנות, את הנושא של האגרות אולי אנחנו יכולים לבודד, כיוון שזה יבוא בתקנות נפרדות.

מאה אחוז. אוקיי.

אז כל נושא האגרות יורד מהתקנות האלה.

נושא האגרות יורד.

אז כל הסעיף נמחק.

לא נמחק. אנחנו לא מצביעים עליו.

גם הסעיף הזה, סעיף 8, וגם הסעיף שמדבר על הצמדה, על עדכון האגרות שזה הסעיף הבא, בעמוד הבא, סעיף 9.

אנחנו מגיעים ישירות לסעיף של הערר.
ערר


10.
(א)
נבחן שנכשל בבחינה עיונית רשאי לערור בכתב מנומק על ציון הבחינה שקיבל, בתוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה בדבר ציון הבחינה.







(ב)ׂ המנהל או מי שהסמיך לעניין זה ימסור לנבחן את החלטתו לעניין הערר בתוך 21 ימים מהיום האחרון להגשת הערר.



(ג) בודק הערר לא יהיה מי שבדק את הבחינה העיונית.



(ד)
ההחלטה על הערר תהיה סופית.

הוראת שעה
11.
עד תום תשעה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה, יראו ברואה חשבון כמי שעומד בדרישות תקנות אלה לעניין סעיף 40(א)(1) ו-(3) לחוק.

אותו בודק שכר שתחול עליו הוראת השעה, איזה בדיקות הוא יעשה, ככל שהבדיקות התקופתיות עדיין לא נכנסות לתוקף במקביל. הוא יעשה אותן לפי הוראת השעה בחוק או לפי מה?

דבי.

אני לא זוכרת את הוראת השעה. זה קשור לתקנות בודק שכר, אופן ביצוע הבדיקות, ונראה לי שגם שם קבענו הוראת שעה.

אני לא בטוחה שהיא עוד בתוקף.

יש שני סטים של תקנות: תקנות שמדברות על ההכשרה של בודק השכר ותקנות שמדברות על אופן ביצוע הבדיקות של בודק השכר. צריך לבדוק מה קבענו שם בנושא להוראת השעה. אם לא קבענו שום דבר שם – אני לא זוכרת, אני מודה – אז הוא יצטרך לבצע את הבדיקות לפי התקנות. אבל אני חושבת שיש שם גם הוראת השעה, אבל אני לא רוצה להטעות בעניין הזה.

אני לא בטוחה, אחרת לא הייתי שואלת השאלה.

תבדקו.

יכול להיות שצריך להסדיר את זה פה.

מאה אחוז. תבדקו את זה.

לדעתי זה צריך להיות שם.

דעתך זה מצוין, אבל תבדקו.

סיימת?

יש כאן התוספת שמגדירה את היקף העבודה הנדרש, שזה משך תקופת העבודה ותלוי בזה היקף המשרה. אני רק אעיר שפה, בהיקף המשרה, במקום 30 זה צריך להיות 29. יש כאן איזו טעות.

אולי תקראי מסודר, שלא נתבלבל.

אני יכולה לקרוא.


טור א'
טור ב'



היקף המשרה (מספר שעות העבודה בשבוע בממוצע לפחות)
משך תקופת העבודה (לפחות) בחודשים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה להתקבל ללימודי בודק שכר



36
24



29
30



24
36

אדוני, אני חושבת שמפריע שאדם שיש לו 24 חודשי ניסיון מתוך חמש שנים, כשיכול להיות שאלה 24 החודשים שבתחילת חמש השנים האלה, שזה מאוד רחוק.

אנחנו לא רוצים להגביל את ההיצע.

תודה. כן, אדוני.

ברשותך, בטור ב' כתוב, "מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה להתקבל ללימודי בודק שכר". אצל רואי החשבון זה לאו דווקא לימודים.

בסדר, להתקבל להכשרה המעשית.

מה שאני מבקש, לדייק – להתקבל להכשרה.

מצוין. כל נושא האגרות, תלכו למשרד האוצר, נדון על זה בנפרד.

מי בעד התקנות כפי שהוקראו?
הצבעה

בעד – פה אחד
אושרו תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ד-2014, בכפוף לתיקונים.

כל חברי הכנסת שנמצאים פה, והם שניים במספר, אישרו את התקנות, ואני מקווה שבודקי השכר יעשו עבודה טובה ושלא ימצאו שום תקלה, שלא ימצאו כלום, שלא יהיו תקלות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:21.>