PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
18/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 321>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ה בחשון התשע"ה (18 בנובמבר 2014), שעה 12:30

במסגרת יום הפג בכנסת: 1) מצב הפגיות 2) סל השירותים לפג
ישיבת מעקב

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
אורלי לוי אבקסיס

>
ורד סויד פאר - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

ד"ר ורד עזרא - ראש מינהלת רפואה, משרד הבריאות

ד"ר ליזה רובין - מנהלת תחום האם והילד, משרד הבריאות

ד"ר הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות

דניה ארד - המערך לבטיחות הטיפול, משרד הבריאות

יונתן גרין - מנהל תחום תפעול ופיתוח, משרד הבריאות

גילה רבינוביץ - אחראית תחום ילדים, שירות ארצי ריפוי בעיסוק, משרד הבריאות

מועאוויה כבהה - אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

מלכה סטולר - פיזיותרפיסטית, משרד הבריאות

רומי שחורי - יו"ר עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

יעל שמעיה - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

עינב הרשקוביץ - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

שגית אורנשטיין - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

קרן איתן - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל


אלה דבורקין - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

טל נוי - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

שירי כלפון קרטין - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

דוד נתנאל גליק - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

זוהר קנדל - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

אור שטיצר - עמותת לה"ב - למען פגים בישראל

פרופ' קטי המרמן - מנהלת יחידת תינוקות, בית החולים שערי צדק, ירושלים

ד"ר שמואל צנגן - יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, מנהל הפגייה בבית החולים ברזילי

דפנה חיוורוני - אחות ראשית, טיפול נמרץ פגים, בית החולים הדסה, הר הצופים

אולגה פוטשניקוב - אחות ראשית, מחלקת פגים, בית החולים הדסה, עין כרם

ענבל שירקוני - אחות אחראית, מחלקת פגים

ד"ר קיילה מרקס - מנהלת פגייה, בית החולים סורוקה, באר-שבע

ד"ר קובי שיף - ועד האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, הפגייה בבית החולים לניאדו

איילה מרדכי - מ"מ ראש אגף סיעוד, כללית שירותי בריאות

ד"ר רינה יהלום - מנהלת המחלקה לשירותי אשפוז, כללית שירותי בריאות

דבורה אפראימוב - אחראית טיפות חלב ארצית, קופת חולים מאוחדת

דפנה כהן איווניר - לוביסטית, כהן רימון כהן

רון ליברמן - לוביסט, כהן רימון כהן

וילמה מאור

אהובה שרון, חבר המתרגמים

1) מצב הפגיות 2) סל השירותים לפג

צהרים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-18 בנובמבר 2014. היום הוא יום הפג בכנסת ובמסגרת יום זה אנחנו נדון במצב הפגיות וסל השירותים לפג. זאת ישיבת מעקב אחר הישיבה שהתקיימה בשנה שעברה ביום הפג הבינלאומי.
אני מקדם בברכה את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שמחויבת לנושא ונתנה לנו הבוקר את הפרומו, את ישיבת החימום.

ואני ממשיכה בוועדה לענייני ביקורת המדינה.

ננסה לא לחזור על נקודות עליהן דיברנו, אבל פחות או יותר הן נושקות אחת לשנייה. כפי שציינתי, מדי שנה אנחנו מציינים את יום הפג הבינלאומי בכנסת, הן בדיוני הוועדות והן במליאה. בשנים האחרונות נערכים דוחות השוואתיים שנותנים לנו סקירה מקיפה על מצב הפגים בארץ ואני בכמה נקודות שעולות בדוחות.

הדוחות מצביעים על עלייה מתמדת בלידת הפגים. לגבי התחלואה, אנחנו רואים מצב סטטי, לא עלייה ולא ירידה. אני שומע שעולים אחוזי תמותה.

לא.

אדרבה, תנו לנו את הנתונים. אני יודע שיש מחסור ברופאים נאונטולוגים ובאחיות בפגיות וכי עדיין מקצוע הנאונטולוגיה מוגדר כמקצוע במצוקה. נתעדכן לגבי מיטות בטיפול נמרץ לאותם פגים שאינם זכאים לפי הקריטריון לטיפולי המשך. בוועדה לזכויות הילד דיברנו הבוקר גם על הרצף הטיפולי.
בדיון הזה אני לא רוצה להיכנס להגדרות. אני מבקש לשמוע מה נעשה בנושא סל השירותים, מה לא נעשה ומה התכניות לעתיד. אני רוצה לשמוע את הרגולטורים, את משרד הבריאות. נמצא כאן נציג המוסד לביטוח לאומי?

לא.

חבל. הנציגה הייתה בוועדת ביקורת המדינה.

הנושא של הפגיות, פגים, נאונטולוגיה, מלווה אותי מאז כניסתי לכנסת ב-2003, עת הייתי חבר בוועדה לזכויות הילד שהיא חברות מתמידה. הנושא הזה היה נושא שחזר ועלה לא קשר לציון יום הפג. לצערי הרב מצד אחד התחושה היא שמתקדמים צעד אחד קדימה ואז או שחוזרים אחורה או שדורכים בחלק מהנקודות או שהקצב של לידת הפגים כנראה מדביק ועובר את קצב ההתקדמות. אם אמרתי נתונים שמקפיצים, אני ארצה לשמוע סקירה.

נתחיל עם נציגי משרד הבריאות. הייתי רוצה שתתמקדי. בדיון הקודם דיברנו על החיסונים, על ה-RSV ודיברנו לא על 34 פלוס 6 אלא 35 פלוס 6. נראה במה אתם יכולים לעדכן אותנו ונראה אם החכמנו ואם התקדמנו. בבקשה.

צהרים טובים. אני ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות. לפני שנה דיווחנו בדיוני ועדת הסל על הנושא של הארכת שבוע חיסון כנגד RSV ואכן בשנה שעברה נוסף שבוע נוסף לסל. בשנה זאת אכן, כמו שגם דוקטור צנגן יכול אולי לעדכן, בתחילה הוגשה בקשה להוסיף שבוע נוסף וכרגע הבקשה נמשכה על ידי האיגוד הנאונטולוגי עקב גייד ליינס קלימים חדשים שצריכים בחינה.

אם אפשר, בעברית.

סליחה. קווים מנחים.

אני יושב ראש האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה, מנהל הפגייה בברזילי.

אתה תהיה הדובר הבא. תתייחס כרגע רק לנושא של RSV.

כן. רק לנושא של RSV שקרוי גם וירוס הפגים וכרוך בתחלואה ותמותה בעיקר אצל פגים. לכן מזה מספר שנים נהוג לחסן את הפגים. עד לפני שנה העלינו כל פעם את ההתוויות לאור הנתונים שהיו בספרות, עד לפני שנה כל פג עד שבוע 34 ועוד 6. שוב, יש קריטריונים של כמה זמן הוא היה צריך להיוולד לפני עונת החורף כדי לזכות אותו בחיסון. ביולי 2014 פורסם גייד ליינס, קווים מנחים, של האמריקן אקדמי אוף פדיאטריקס שמאתגרים, כלומר, מצמצמים בצורה משמעותית את ההתוויות. לכן חשבנו שנכון לעכשיו טוב למשוך את הבקשה לתוספת של עוד שבוע, דהיינו להגיע עד 35 ועוד 6, לבחון את הנייר הזה שהוציא האיגוד האמריקאי, לבדוק את הנתונים אצלנו בארץ, לבדוק מה עושים העמיתים שלנו באירופה לאור ההתוויות האלה. לכן לשנה זו, לעונת החיסונים הזאת, 2014-2015, נשארות ההתוויות בעינן עד שבוע 34 ועוד 6 ולא התוספת שביקשנו.

מה עולה מהמסמך שלהם? הם ממליצים להישאר בתקופה הזאת?

הם רוצים להגביל את ההתוויות, בעיקר מהשיקול של עלות מועילות שהוא השיקול הדומיננטי. הם הציגו מספר מחקרים מהם לכאורה נובע שאולי בשבועות המאוחרים האפקטיביות של החיסון פחות יעילה. יש התנגדות, כלומר, הוקמה ועדה של האיגודים הרלוונטיים – איגוד הנאונטולוגיה, איגוד רופאי הילדים, איגוד מחלות זיהומיות ילדים, בריאות הציבור, רופאי הילדים. קיימנו פגישה ראשונה ואנחנו לא מאמצים באופן אוטומטי את ההנחיות של האמריקן אקדמי אלא אנחנו סבורים שצריך לבדוק את הנתונים בארץ שיש לה מאפיינים ייחודיים. נשמע גם מה החברים מאירופה אומרים ואז נקבל עמדה לגבי ההגשה לסל הבא לשנה הבאה.

זה בנושא הסל. בשאר הנושאים עליהם שוחחנו בשנה שעברה. כמו שציינתי, אני חושבת שרוב השומעים כאן שמעו זאת מספר פעמים, בסוף דצמבר 2013 פרסמנו חוזר שמגדיר מה הסטנדרט לפגייה, הן מבחינת כוח אדם, הן מבחינת תשתיות, הן מבחינת ציוד ומה נדרש בפגייה. בעקבות הסטנדרט הזה משרד הבריאות התחיל לקיים מודל שנקרא מודל הכוכבים בו כסף ייעודי שהוקצה לנושא הפגיות יוקצה לפגיות על פי מודל של איכות שלהן, עמידה בסטנדרטים של איכות שהביסוס של הסטנדרט הוא על בסיס החוזר.

לצורך העניין המשרד הקצה בקר ייעודי לנושא הפגיות, מר מועוויה כבהה שיושב כאן. ביקרנו השנה בכל פגייה והשלמנו את הסיבוב בסוף החודש.

כמה פגיות יש בארץ?

26 פגיות. ביקרנו בכל פגייה ועשינו סיבוב ובקרה עם מנהלי בית החולים. אני חושבת שהעלינו גם את המודעות של מנהלי בתי החולים ואת החשיבות כי אנחנו באמת באים, בודקים באופן ייעודי כל מחלקה כזאת בצורה מאוד מדוקדקת, ושנית, שוב, לפגיות המצטיינות יש תמריץ ולכן גם כדאי להן להצטיין.

המודל כרגע נבנה על בסיס החוזר. כלומר, אנחנו בודקים כמה כוח אדם, איזה ציוד, מה התשתיות, מרחק בין עריסות, הקפדה על רחיצת ידיים ולמעשה בודקים את כל הדברים שהגדרנו.

מבחינת התקנים. מ-2011 עד סוף 2014 הוקצו 240 תקנים לפגיות. אני אדגיש מה שאמר קודם עמיתי מר יונתן גרין ואומר שמדובר ברבע מכמות המיטות שהוקצו בכלל לכלל המערכת בשנים האלו.

כמה מהן טיפול נמרץ?

כולן.

כולן מוגדרות כטיפול נמרץ.

כן. מתוך המיטות האלה, בשנת 2014, למעשה לאחרונה, קיבלנו - - -

130 הוקצו ועוד ארבעים צריכות להיות מוקצות השנה.

45 מיטות. המיטות האלה הוקצו ברישיון הפגייה כמיטות שניתנו, ולא צריך לזלזל בזה, אבל התקנים עדיין לא הגיעו אלינו. כאמור בדיון הקודם, התקנים כרגע מעוכבים על ידי האוצר וזה חלק מהשיח שלנו מול האוצר ואנחנו מקווים שהם ישוחררו בקרוב.

יש הקפאה מוחלטת משנת 2013 עד עכשיו, סוף 2014, בכל מה שקשור לתקנון של אותן מיטות. זאת אומרת, על הנייר כביכול קיבלו מיטות. מה זאת מיטה? אם את לא שמה את התקן, כמה רופאים או כמה אחיות - - -

זה תקן וירטואלי.

בדיוק. לא הייתי מוצאת מילה טובה יותר. זה תקן וירטואלי אלא שהתינוקות הם לא וירטואליים אלא הם באמת זקוקים לכוח האדם הזה.

אנחנו אכן חושבים שהתקנים האלה נדרשים.

אתם צריכים להבין שהמלחמה שלנו בסופו של דבר עוזרת לכם ליישם את מה שאתם רוצים. האבסורד הוא שהטענה של האוצר הייתה למה ב-2014 אין בכלל? הם רוצים לעבור לאיזושהי רשות ועד שהיא לא תעמוד על הרגליים ועד שהיא לא תהיה, זה לא יהיה. זה אבסורד כי תינוקות ממשיכים להיוולד. פגים ממשיכים להיוולד. הצורך בכוח אדם לא יסופק על ידי תעודת זכאות כפי שזה בדיור הציבורי. תעודת זכאות היא לא קורת גג. לכן לגבי התעודה או האישור, כל עוד אין את הפתרון של האוצר, להזכירכם, אנחנו בסוף 2014. גם בוועדה לביקורת המדינה אמרנו שבינואר יהיה מעקב כי הזמן הזה חסך לאוצר את כל התקנים הרלוונטיים. גם לגבי ההבנה של משרד הבריאות מול ארגון הנאונטולוגים והפשרה אליה הגיעו בתקנים כמה כוח אדם עבור כל מיטה, שזה גם פחות מאשר במדינות הפותחות, אבל מאילוצים שונים הפשרה הזאת הייתה בלתי נמנעת, עדיין זה לא מיושם בשטח.

ההקפאה לא במקומה. אפשר לומר ששרים חדשים הם חסרי ניסיון אבל לא כך לגבי הפקידות. זאת מלכודת ששם האוצר בכל משרדי הממשלה. במקרה הזה אתם לא בנים חורגים.

אני לא חושבת שאת הטענות לאוצר צריך להפנות אלינו.

אנחנו מדברים גם לפרוטוקול.

אבל אם אתם לא תצעקו ולא תדפקו על השולחן, זה לא יקרה.

אני מדבר גם לפרוטוקול וגם לדברי הסיכום שיהיו בתום הישיבה. אני חושב שהזעקה הייתה צריכה לצאת. אפשר להצביע על חוסר ניסיון, שרים חדשים שנופלים במלכודת הזאת של פקידי האוצר או לפעמים גם המערכת המשפטית, אבל כאשר בוחנים או רוצים להוציא פרויקט, זאת לא עילה להקפאה, במיוחד לא בנושא כזה. אמרה אורלי לוי שלא נבקש שלא ייוולדו פגים עד שמישהו יגמור את התכנית. לכן ההקפאה לא הייתה במקום וזאת מלכודת אליה נופלת פקידות ואנחנו בסוף הדיון נתייחס אליה.

דבר נוסף שאני רוצה לעדכן בו הוא בנושא הרופאים הנאונטולוגים. נושא המצוקה ברופאים נאונטולוגים עלה לא אחת. בשנה האחרונה או קצת יותר, למעשה מספר המתמחים בנאונטולוגיה עלה משניים ל-25 וזאת בזכות התמריצים. הנושא של תמריצים לרופאים נאונטולוגים ממשיך גם בשנה זו, בשנת 2015, ויינתנו תמריצים למתמחים בנאונטולוגיה.

דבר נוסף שנעשה בשנה זאת, ברמת התכניות, אנחנו נפתח את נושא אחות מומחית בנאונטולוגיה, שזה לא הקורס עליו דיברנו עליו אלא זה משהו אחר שיהיה ייעודי ומוכשר לטפל בפגים.

נושא נוסף שכרגע אנחנו פועלים בו במשרד.

לפני כן. נחזור לרופאים. כמה מתמחים יש לנו היום?

25.

כמה רופאים צריכים לצאת לפנסיה?

אין לי כאן את הנתונים כמה צריכים לצאת לפנסיה.

לדוקטור צנגן יש.

נכון לעכשיו אנחנו 102 רופאים נאונטולוגים מדופלמים ועוד 25 מתמחים. בחמש השנים הקרובות ארבעים אחוזים יוצאים לפנסיה. כלומר, ארבעים רופאים בשנים הקרובות מגיעים לגיל 67 ופורשים.

יש שם לריקוד הזה, צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה.

אבל זה צעד קדימה. עצם זה שיש 25 מתמחים חדשים, זה צעד קדימה אבל הם לא מספיקים וצריך עוד.

אני מהפריפריה. למדתי במרכז ולקח לי חצי יום להגיע למקום לימודיי, מה שלוקח היום שעה ועשר דקות. כל הזמן ראיתי שמשקיעים בכבישים. היום אני עולה לירושלים ולוקח לי שעה ושלושת-רבעי במקום 55 דקות ואני רואה שהם טוחנים הרים ומשקיעים בכבישים. התחושה היא שאנחנו לא מדביקים את הקצב וכך זה בהרבה נושאים. גם כאן.

אבל תראה מה המצב היום לעומת העבר. לפני שלוש שנים היו שני מתמחים.

נכון. דווקא בזה יש שיפור. אנחנו רוצים שתמשיכו עם התמריצים.

זה מזכיר לי את חוקרי הסייבר במשטרה. התחילו עם חוקר אחד והיום יש לנו שבעים חוקרים וגם הם לא מספיקים. אנחנו לא באים לשפוך מים קרים על מה שנעשה. אנחנו כאן כדי להתאים את עצמנו למציאות, לפחות למציאות. המקצוע הזה במצוקה והוא צריך לצאת מההגדרה הזאת. אומר דוקטור צנגן שארבעים אחוזים עומדים לפרוש, כנראה צריך עוד משהו מעבר למענקים. יכול להיות שהמענקים לא מאתגרים או מעבר למענקים צריך לצאת מהקופסא ולחשוב על משהוא אחר. שוב, תגמול עוזר והוא עזר להביא רופאים מומחים בתחומים אחרים לפריפריה וגם מתמחים. אם בעבר לא היו מתמחים, היום יש מתמחים.

אנחנו לא סבורים שבשנים הקרובות תהיה בעיה למלא תקנים של מתמחים בנאונטולוגיה וזאת מכמה סיבות כאשר אחת מהן אלה הם התמריצים.

התמריצים יימשכו?

לפחות בשנה הבאה.

אני למדתי חשבון בסיסי. הוא אומר לנו שארבעים אחוזים עומדים לפרוש ויש לנו 25 מתמחים.

אבל כל שנה נכנסים עוד מתמחים.

אני לא יכול לקבל את צפירת ההרגעה שלך.

אני לא בצפירת הרגעה. אני שוב מציינת שיש מקצועות שבשנה הבאה התמריץ להם לא נשאר אבל לגבי מקצוע הנאונטולוגיה החלטנו שיש חשיבות וכי המקצוע יישאר. לכן אני לא חושבת שאמרתי צפירת הרגעה, אבל אמרתם שצריכים עוד דברים. אני אומרת שבשנים הקרובות, בגלל הרבה סיבות, חלק מזה בגלל שהגדלנו את מספר מסיימי לימודי הרפואה, חלק מזה אלה התמריצים, חלק מזה אלה התקנים שיתווספו – לא תהיה בעיה לקלוט עוד מתמחים. אנחנו לא צופים שיעמדו תקנים ריקים ולא יאיישו אותם.

אין הגבלה של מספר תקנים לגבי התמחות בנאונטולוגיה?

יש תקנים.

תקנים, מטבעם הם תקן ויש הגבלה.

התקנים הם תקנים מוגבלים.

לגבי המתמחים בנאונטולוגיה. יש לנו איזו הגבלה מבחינת מספר התקנים? יכול להיות שיש ביקוש יותר גדול בקרב המתמחים?

את מוגבלת בתמרוץ?

זאת השאלה.

המשחק הוא מכל הכיוונים. כשיש תקנים, הם יאוישו.

לא. לא זאת השאלה.

אם לא הבנתי, אני מתנצלת.

לא יצויר שבאמת היו דופקים לך בדלת ומחכים בתור מאה רופאים שרוצים להתמחות בנאונטולוגיה. במקרה כזה הייתה לך מגבלה תקציבית לתמרץ אותם?

יש סכום מוקצה לתקצוב. זה מתחלק במספר המתמחים. יש הגבלה וצריך להגיד את זה כאן על השולחן. אם אלף אנשים ירצו להתמחות, אין לי תקציב לזה. יש מגבלה של מקומות להתמחות.

בתי החולים ישמחו לקבל מתמחים. יש להם מחסור בכוח אדם בפגיות. יהיה לכם מקום להתמחות.

ידיהן תהיינה מלאות בעבודה.

כרגע אין בעיה. מאה זה נשמע לי מספר קצת גדול.

ציינתי אותו כדי שתביני אותו מהר.

כרגע יש מקומות. גם ייפתחו תקנים ומחכים לתקנים. יהיו מקומות.

אני רוצה לספר לך משהו ותביני למה אני שואלת את השאלה הזאת. גם כשכבר היה הסכם הרופאים והכריזו על הנאונטולוגים כמקצוע במצוקה והובטחו תמריצים למי שהולך לנאונטולוגיה, עשינו כאן ישיבה לגבי הפגיות ובאה אלי נאונטולוגית מבית חולים בפריפריה בצפון ואמרה לי שהכול טוב ויפה אבל יש בעיה שהיא רוצה להציף. למזלנו רוני גמזו היה כאן. היא אמרה שיש לה שני מתמחים בהמתנה שמאוד מאוד רוצים לעשות התמחות אצלה, היא מאוד רוצה אותם אבל אין לה תקן כדי לקלוט אותם. למזלי רוני הבטיח וקיים והתקבלו התקנים האלה כדי לאייש אותם בפריפרי. זה היה למרות הסכם הרופאים וכולי. כל עוד לא התערב מנכ"ל משרד הבריאות בשאלה הספציפית הזאת, ושוב, זה בפריפריה, זה לא קרה. הנושא הזה עלה בפריפריה. אם לא היינו בישיבה בנושא הזה בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות, כנראה שלא היו קולטים עוד שני מתמחים בנאונטולוגיה בצפון. זאת השאלה שלי, האם המצב הזה יכול להישנות והאם הוא קורה הלכה למעשה גם בבתי חולים אחרים. אני לא יודעת ולכן אני שואלת אתכם.

ברשותכם, בנושא תקני רופאים. תכף נגיע לאחיות שזאת לדעתי בעיה אפילו יותר משמעותית. עם תקני המיטות של 2011 ו-2013 היו אמורים להגיע תקנים של נאונטולוגים. אני יודע שגם אצלי בברזילי. התקנים האלה בסופו של דבר לא מפוקחים על ידי משרד הבריאות כדי שיגיעו לפגיות. אני יכול להעיד שתקנים של רופאים שהגיעו עבור אותן שבע מיטות שקיבלתי לברזילי, נמצאים עכשיו במחלקות אחרות. תקנים של רופאים שהיו אמורים להגיע לפגייה, לצערי הרב נמצאים במחלקות אחרות.

עשו להם הסבה למקום אחר.

כמו בהרבה בתי חולים אחרים. בתופעה הזאת חובה לטפל. צריך לדרוש ממשרד הבריאות לפקח על כך שהתקנים האלה, כמו גם תקני האחיות, מגיעים ליעד כי הם לא מגיעים ליעד.

זאת אומרת שמערכת הבקרה של משרד הבריאות לא עושה את עבודתה. אם היא הייתה עושה את עבודתה והוקצו תקנים במסגרת האיוש או השיפור במצב הפגיות, הייתם צריכים לפקח ולבדוק שהתקנים האלו אכן מגיעים לפגיות. אם אומר מנהל מחלקת הפגיות בברזילי שהתקנים שהובטחו לו הוסבו למחלקות אחרות, אתם צריכים להעניש את בית החולים.

יונתן, בבקשה.

אנחנו מקצים ואנחנו גם בודקים מול כל בתי החולים שקיבלו תקנים. אנחנו בודקים מה האיוש לפני ואחרי.

קיבלתם תקנים לפגיות שהוסבו למחלקות אחרות?

היה גידול באיוש. הפגיות בארץ גדלו, גם במספר האחיות וגם במספר הרופאים.

אתה לא עונה לי לשאלה. תקנים של נאונטלוגים הוסבו למחלקות אחרות? כן או לא? כן. תגיד את זה לפרוטוקול.

אני רוצה לשמוע על השיפורים אבל כשאתה נשאל לנקודה, תעזוב את השיפור כטיעון. תתמודד עם השאלה שנשאלת.

לא כל התקנים שהוקצו אוישו.

לא אוישו או אוישו במקום אחר?

רגע. יש הבדל. אנחנו מבינים את הבנת הנשמע והבנו שהוא לא ענה לשאלה אבל תנו לו, הוא התחיל. אל תפסיקו אותו.

אני מניח שיכול להיות שהתקן נלקח למערכים אחרים בבית החולים.

מה זה אתה מניח?

אין לכם בקרה?

איפה הפיקוח שלכם?

אומרת מנהלת ועדת הבריאות היכן הפיקוח שלכם.

אני אחדד את השאלה. אני אובחנתי כאדם פרקטי ואני רוצה לדעת. האם משרד הבריאות, כשהוא מקצה תקן כשלהו ולאו דווקא בנאונטולוגיה, תקן ייעודי, הוא מוודא האם ההקצאה היא חופש פעולה למנהלי בתי החולים או שאתם מוודאים שהתקן הולך למקום אליו הוא הוקצה? אתם אמורים לוודא שאכן זה נעשה?

אנחנו אמורים ואנחנו מוודאים.

אנחנו אמורים ומוודאים. אנחנו מבקשים מבתי החולים לדעת לא רק האם איישו או לא איישו אלא גם את השם ומתי הוא אויש כי יש תקנים שמאוישים בינתיים וכל מיני דברים זמניים. המטרה היא שהקצאת התקנים היא באמת להעלות את כוח האדם.

הפתרון לזה, הוא בדיוק מודל התמרוץ.

לא.

לא. נתתם תקן לרופא בפגייה.

אומר לנו במפורש דוקטור צנגן לגבי בית החולים ברזילי. אני לוקח את הדברים שלו כאמת.

הוא מנהל הפגייה. הוא יודע.

תקנים שהיו אמורים להגיע לפגיות מאוישים במקומות אחרים. מה אתם עשיתם בנושא הזה?

אנחנו באים לבית החולים.

מה זה באים?

אנחנו באים למנהל בית החולים ושואלים אותו קודם כל למה. יש סיבות אובייקטיביות?

תודה רבה. זה מה שרציתי לשאול. בהלכה יש מושג שנקרא בארמית פסיק רישא וניחלה. נחתך לו הראש של העוף אבל לא אכלו. תבין, זה בלימוד הלכה ולא אכנס אתכם לזה. לכן רצינו שלא תיתן לנו הרצאה בשאלות. לכאורה נראה כאילו אנחנו קצרי רוח אבל לא, רצינו שתגיע לזה. מזה חששנו. מערכת הבריאות סובלת מהרבה דברים והרבה תחומים מגיעים לדיון בוועדה הזאת. מערכת הבריאות צריכה משאבים רבים. עם כל הכבוד, כאשר אנחנו כאן נאבקים על הנאונטולוגיה ועל הפגיות, אנחנו רוצים לראות את ההישגים. אומרים לנו שמשרד הבריאות הקצה תקנים אבל בסוף בסוף למשרד הבריאות נוח להעלים עין. מצד אחד יצאנו ידי חובת הפרוטוקול, הקצינו תקנים לפגיות אבל מצד שני כיביתי שריפה במקום אחר. זה לא יעבור. זה לא יהיה. אני אומר לך שאני בלי נדר לא מחכה ליום הפג הבינלאומי הבא אלא אנחנו נמשיך לעקוב באופן צמוד. זה יהיה בתדירות יותר גבוהה מאשר פג מורכב רואה נאונטולוג אחרי שהוא יצא מהפגייה. אני אעקוב ואני אדרוש.

כבוד היושב ראש, אולי צריך לבקש מהם שהם יספקו לוועדה את התקנים הצבועים שהיו אמורים להגיע לפגיות וכמה באמת הגיעו. יעשו לנו פריסה של בתי חולים, כמה הגיעו למחלקת הפגיות וכמה מנהלי בתי החולים עשו הסבה לתקן, בידיעה או לא בידיעה, לא משנה, ושלחו למחלקות אחרות. תעשו את הבדיקה הזאת כמו שצריך.

גם רופאים וגם אחיות.

גם אחיות וגם רופאים. תודה על החידוד. אם הם לא יבקרו, אנחנו נהיה המבקרים.

נעצור כאן את הסקירה כי אני רוצה שגם המוזמנים יצליחו לומר משהו. יכול להיות שדבריהם ימשכו אותנו לנושאים נוספים ויוציא אותנו מהקופסא של הדיון.

נמצאת אתנו מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה שלאחרונה ביקרה בפגייה. את רוצה לשתף אותנו?

ביום שישי האחרון הייתי בפגייה בבית החולים ברזילי ופגשתי גם את הרופא שהוא מנהל המחלקה ועומד בראש הארגון. אני שומעת היום את הדיונים - זה דיון שני בו אני משתתפת - ואני חושבת שעולה תמונת מצב מאוד קשה. השאלה שלי היא האם זה קורה גם בתקנים אחרים או רק בתקנים האלה. האם קיימת גמישות ניהולית בכלל? בסופו של דבר אנחנו יודעים שבפועל אנחנו עדיין לא בהורות שוויונית ומרבית האחריות נופלת על אימהות. אחד הדברים שהועלה בפני זה גם קשר ההמשך עם הקהילה ומשך הזמן שממתינים לטיפול. האם אתם רואים איזושהי דרך שאפשר לקשור את כל הקצוות האלה? הבנתי שיש גם מינויים חדשים במשרד הבריאות שלקחו לידם את הנושא הזה והשאלה היא איך מקבלים בחזרה את התקנים שנלקחו. אם באמת יש חסך במקום אחר, לא זה המקום לבוא על חשבון התקנים האלה. לא יעלה על הדעת שהיו מקצים תקנים כירורגיים והיה אפשר להשאיל אותם למחלקה אחרת.

התחלתי לומר קודם שמשרד הבריאות בודק תקן-תקן. צריך להבין שזה לוקח זמן.

תקנים שנמצאו ותוקצבו אבל נלקחו למקומות אחרים. גם התקנים שאנחנו מחכים להם, יכול לקרות אתם אותו הדבר.

גם כשתקן מתוקצב עכשיו, לוקח לפעמים זמן עד שהוא מאויש. אנחנו לכן עוברים בין כל בתי החולים ובודקים תקן-תקן שניתן.

צנגן, אולי אתה לא צריך אותם.

בינתיים אין רופאים.

אם היו נותנים לך תקנים כמו שהבטיחו, היית יכול לאייש אותם?

בהחלט.

התשובה שלך, אני מרגישה שזה קצת סיבון. את אומרת שגם כאשר יש תקן, אתם צריכים לדאוג שיאיישו אותו. אומר כאן צנגן שהבטיחו לו שניים וחצי תקנים, כמה?

לשבע מיטות שניים וחצי תקנים ועשרות אחיות. עשרים אחיות.

מה שנאמר לנו כאן, ואנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום, זאת ועדת הבריאות, שלאור היום בידיעה של משרד הבריאות התקנים האלה נגנבו, נשדדו, לא יודעת איך תקראו לזה – נשדדו, אומרת לי מנהלת הוועדה ולכן אני בסדר, אני בפוליטיקלי קורקט עדיין, בתוך המסגרת – מהפגייה בברזילי לטובת מחלקה אחרת ואתם נתתם לזה לקרות. את אומרת לי שאולי אי אפשר היה לאייש. אומר לך מנהל מחלקת הפגייה בברזילי שהוא בהחלט יכול לאייש את התקנים האלה והוא צריך אותם והוא זקוק להם.

אבל זה לא מה שאמרתי. מצטערת, אבל זה לא מה שאמרתי.

זה כן מה שאמרת. אולי את רוצה לומר משהו אחר.

אולי לא הבהרתי את עצמי נכון. אני אחזור למה שהתכוונתי. אנחנו בודקים את התקנים. יש בתי חולים לא ממשלתיים ושם הסיפור הוא אחר. כרגע אני אדון בבתי החולים הממשלתיים. אנחנו בודקים את התקנים וזה לא רק בפגיות אלא יש תקנים שנתנו למיון, לגריאטריה וכולי.

אנחנו מדברים על הפגיות.

אנחנו עושים את הבדיקה הזאת.

אתם מכבים שריפה במקום כלשהו ולוקחים אותה לשם.

אנחנו לא לוקחים.

זה מזכיר לי את מגבות ערד. אומר שר האוצר שאנחנו נפתור את הבעיה במגבות ערד כאשר ניקח את המפעל מקריית מלאכי ונעביר אותו לערד. זאת השיטה. זה הזוי. את אומרת לי שיש לך עוד מחלקה שיש בה בעיות, אז ניקח את מה שהקצינו ונעביר אליה.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שאנחנו בודקים את התקנים שהוקצו לכלל המערכת ולכלל המחלקות. בודקים איושים. אנחנו לא מבקשים מבית החולים שיאמר לנו כן אויש או לא אויש אלא מבקשים את השם ואת תאריך האיוש.

כשראיתם שבברזילי לקחו את התקנים, מה עשיתם עם זה?

אנחנו פונים בכל נושא ונושא לבית החולים ומבקשים הסברים ודנים אתו.

מה היה ההסבר של ברזילי?

אני לא יודעת לומר לך כרגע.

מי יודע להגיד לי?

אורלי, לא משנה. את יודעת מה הפתרון? הסברים יש לו אבל את יודעת מה הפתרון? ואנחנו נדרוש אותו. תקן שלא אויש, יוחזר. שלא יהיה שום תמריץ למנהל בית החולים לשנות. גמישות ניהולית היא דבר טוב אבל לא במקצוע במצוקה. אני מוכן להתמודד ואני יכול להיות גמיש וצריך להיות גמיש, אבל לא במקצועות במצוקה. גם במקצוע במצוקה, גם הפגייה במצוקה, אני אתן גמישות ניהולית על גבה? אין דבר כזה. לא יהיה.

חשוב להבהיר שהמצב בבית החולים ברזילי הוא לא מצב ייחודי לברזילי. הנושא הזה הועבר בעיקר ליונתן כי אני מתלונן על כך כבר שנים רבות ויונתן ידידי יודע על כך.

מה עשו עם זה?

אני הצעתי לו, ואני מציע גם כאן, שבמקביל להקצאת התקנים להנהלה, שמנהלי הפגיות יקבלו את המידע. מה שקורה זה שכשמנהל בית החולים מקבל את אותם תקנים שכביכול אמורים להגיע לפגייה, הוא לא משתף את מנהלי הפגיות בכך. כדי באמת למנוע את זה, אם באמת הרגולטור, משרד הבריאות, יעדכן את מנהלי הפגיות לגבי רופאים ואחיות שהוקצו התקנים, אז נוכל על הבסיס הזה להציג. אנחנו יודעים שהגיעו לנו תקנים, יש לנו כאלה וכאלה אנשים שמוכנים, וזה יאפשר לנו ללחוץ על ההנהלות באמת לצבוע את התקן למקום אליו הוא צריך להגיע.

אני מקופת חולים כללית. אני מוכרחה לציין שאנחנו לא חווים את אותן החוויות שמועלות כאן.

אתם בכלל לא מתקננים.

לא. מתקננים.

בתי חולים של קופת חולים כללית

אין לנו גניבה של תקנים של הפגייה.

השאלה מה ההנהלה נתנה לכם.

אולי את לא יודעת שיש תקנים לפגייה?

השאלה היא האם קופות החולים – עד עכשיו נגענו בבתי החולים הממשלתיים ואני מודה לך על האומץ, כי אם היה עודף ברופאים נאונטולוגים, יכול להיות שלא היית מעז – אכן מאיישות לפי תקן. בזמנו – וחטפתי התנגדות נמרצת, ואני חושב שאפילו הגשתי הצעת חוק, הייתי אז טירון, חדש, בכנסת, ב-2004-2005 – רציתי להביא בחוק תקינה של מחלקות הפגיות. אמרו לי לא לתקן בחוק כי אחר כך זה מחייב. האוצר לא אוהב תקנים. השאלה אם קופות החולים אכן מאיישות את הפגיות בתקן ראוי.

בכל מקום בו יש לנו מועמד ויש לנו תקן, אנחנו מאיישים. אם אין לנו מועמד מומחה בנאונטולוגיה או מתמחה בנאונטולוגיה - - -

לא ענית לי.

אני עונה.

השאלה היא אם יש לך תקנים ראויים לפגיות מצד ההנהלה.

אני מבהירה. יש תקנים ויש לנו מועמד – מאיישים. אם אין לנו מועמד לפגייה ואנחנו יכולים לאייש את הילדים, מחלקת ילדים שמחזיקה תורנויות בפגייה. חשוב לנו מאוד גם לקלוט רופאים ייעודיים לילדים להתמחות.

לא. את לא עונה. במילה לא פרלמנטרית, אתם מאלתרים פתרונות.

אנחנו לא מעבירים את התקנים לכירורגיה.

ברור לי, כי אם לא נותנים לך, איך תעבירי?

לא. מה שנותנים, אני אקח לילדים אבל מחלקת ילדים היא לא במצוקה. בואי נאמר כמה דברים. אני רוצה לדעת, כשאת מקבלת בבתי החולים שלך תקן לנאונטולוגיה, מנהל הפגייה באותו בית החולים יודע שהגיעו לו תקנים?

בוודאי שהוא יודע.

איך את בודקת שהוא יודע כשאת אומרת לי בוודאות גמורה? אומר לי כאן יושב ראש איגוד הנאונטולוגים במדינת ישראל, בבקשה תיידעו אותי שיש תקן שאמור להגיע לפגייה מסוימת כך שמנהלי הפגיות ידעו שיש להם תקן שהם יכולים לאייש. אם הם לא יודעים שיש להם תקן שהם יכולים לאייש אותו, איך בדיוק הם יביאו מועמדים?

אני רוצה להגיד שאני לא יכולה לענות בשם בתי החולים של משרד הבריאות. אצלנו באגף הרפואה של חטיבת בתי החולים - - -

יש לכם גם ביקורת שזה קורה?

יש אחראי על כוח אדם רפואי והוא מכיר את כל התקנים שמגיעים והוא בקשר ישיר עם כל מי שמגיע לו תקנים, אם אלה המרדימים, אם אלה הכירורגים, אם אלה אחרים שהם בעדיפויות. אותו דבר גם לגבי הפגיות. אין כזה דבר שאין שקיפות בעניין.

צריך לבדוק את זה. אני לא יודע.

צריך לבדוק את זה. בבקשה, תעבירו לנו גם אתם.

בסיכום נבקש מכם.

התקנים והאיוש שלהם, כמו שנאמר כאן, משרד הבריאות לא סומך על מאוישים או לא. בבקשה, תעבירו לנו את כל התקנים שקיבלה קופת חולים כללית. הרמת לנו להנחתה. תעבירו לנו את כל התקנים לנאונטולוגים שקיבלו בתי החולים של הכללית, בבקשה רשימה שמית של האיוש שלהם. היה ויש לכם תקנים שהסבתם למקומות אחרים, גם אותם אנחנו רוצים לקבל. אם זה מקובל על מנהלת הוועדה ועל יושב ראש הוועדה.

זה כבר נרשם. אמרנו קודם שנבקש את רשימת התקנים שאושרו, אלה שאוישו ואלה שלא אוישו אלא כפי שאמרו כאן נגנבו או נשדדו – תחליטו על המינוח הכי נוח לכם – ואנחנו מכוונים זאת גם לבתי חולים ממשלתיים ובוודאי גם של הקופות. אנחנו נבקש זאת ממשרד הבריאות. משרד הבריאות לא אחראי רק על בתי החולים הממשלתיים אלא הוא הרגולטור של כל מערכת הרפואה והבריאות בארץ.

אני רוצה לשמוע אימהות מארגון לה"ב. תבחרו לכן נקודות שעוד לא נגענו בהן ואם אתן חושבות על משהו שזועק.

כבר שבע שנים אני חברת ועד עמותת לה"ב, אימא לשני פגים, אחד בן שבע ואחד בן שנה.

שנולדו במקומות שונים בארץ.

במקומות שונים בארץ. ביניהם נולדה ילדה שהיא לא פגית, תודה לאל. כל אחד נולד בבית חולים אחר.

אני רוצה להתחבר לדבריה של גברת סויד. כמו שאתם רואים, עמותת לה"ב מורכבת מאימהות אבל יש כאן גם אבות. לא סתם האימהות מאוד נפגעות מהמצב הזה, כולל בפרנסה שלהן. גם עם הארכת חופשת לידה, אי אפשר לשים פג בגיל חמישה חודשים או שישה חודשים במעון. אפשר, אבל את לא תעבדי כי הוא חולה. אני ניסיתי פעמיים וזה לא עובד והפג שלי פג גדול ולא מורכב. האימהות נפגעות כי לטווח הארוך הן מפספסות שנים של עבודה ופנסיה ורצף תעסוקתי. כמעט אין אימהות לפגים שחוזרות לעבודה אלא אם כן הן במצב כלכלי מאוד מאוד רע, ואז הילד שלהן נפגע כי הוא נכנס למעון עם עשרים ילדים. גם ילד רגיל שנכנס למעון עם עשרים ילדים, זה לא אופטימלי.

מה את מציעה לנו כמחוקקים לעשות?

הארכנו את חופשת הלידה.

נכון.

יש גם דברים טובים שהצלחנו לעשות.

היא ציינה את זה.

אני מכירה את אלה שנהנו מזה ואני עזרתי להן לקבל את זה.

מה עוד אפשר לעשות שלא עשינו?

יש לנו ימי מחלה שאנחנו לא יכולים לנצל לילדים וילד שצריך פיזיותרפיה פעם בשבוע, וזה בשעות הבוקר בקופה, האימא שלו או האבא שלו צריכים לקבל את הזמן הזה.

בוועדה הזאת דנו בהצעת חוק לגבי מחלות קשות. המעסיקים לא התנגדו.

צריך להכניס את זה לגבי השנה הראשונה של הפג כמשהו שהורים יוכלו לנצל את ימי המחלה שיש להם. אני כבר לא מדברת על ההורים שאין להם ימי מחלה. אני חושבת שגם בכניסה למעונות כשהילד בן שנה, צריכה להיות איזושהי הזדמנות להורים לפגים שהם הורים שיותר נפגעו כלכלית בשנה הראשונה. אני יודעת שאני נאבקתי להכניס את הילדים שלי למעון.

באיזה אזור בארץ?

כרגע אני בדרום אבל הייתי בחיפה והייתי במרכז. אני חושבת שילדים בגיל שנה פלוס, אם הם היו יכולים לקבל איזושהי קדימות בגן, היה יכול לעזור. כאמור, אני מדברת על ימי מחלה בשנה הראשונה שהורים יוכלו לנצל אותם כדי להגיע לטיפולים.

אני חושב שתרמת את חלקך לדיון למרות שיש לך עוד הרבה נקודות לתרום. עוד אימא מארגון לה"ב.

אני יושבת ראש עמותת לה"ב. אני רוצה להתייחס בהמשך לדברים של עינב. גם דוקטור צנגן העלה באחד הדיונים נושא של ילודים עם צרכים מיוחדים. אני רוצה לקחת את זה צעד אחד קדימה. פגים לא מוכרים ככאלה ולא רק הפגים כפגים. גם עמותת לה"ב לא מוכרת כעמותת חולים. כשאנחנו באים לקבל או לנסות לקבל תקציבים ממשרד הבריאות לפעילות שלנו למען הורים, אנחנו נתקלים בדלתות סגורות כי אנחנו לא מוכרים.

אתם ארגון הורים ולא ארגון חולים.

אנחנו הורים לחולים.

אם פגים יוגדרו כילודים עם צרכים מיוחדים, עמותת לה"ב תוכל לקבל הכרה כעמותת חולים ולהיכנס לתוך התבניות של משרד הבריאות לתמיכה ממשלתית. כרגע אנחנו נתמכים על ידי תורמים פרטיים בלבד וכמובן נאבקים, כמו עמותות אחרים בארץ.

דוקטור צנגן, כשהייתי קטן, כל הזמן מכרו לי שאלה שנולדו פגים, מקבלים איזה פייט והם מתפתחים יותר.

אתה מדבר הרבה במושגי יהדות. מי כמוך יודע שמשה רבנו נולד בחודש השביעי והוא צמח להיות מנהיג ישראל.

אבל הוא היה כבד פה וכבד לשון.

זה לא הפריע לו.

נכון. השאלה אם יש עניין להגדיר את הפגים כמו שמוצע.

בהמשך לעבודת הקודש של עמותת לה"ב, אחד הדגלים שאנחנו מניפים יחד עם משרד הבריאות הוא באמת ההכרה בפג כילד עם צרכים מיוחדים. ממש בימים האלה פיתחנו טיוטה של חוזר, הגורם המקצועי, כלומר, הנאונטולוגים. על בסיס נייר עמדה המליצו על חוזר מינהל רפואה שיגדיר את הפג כילד עם צרכים מיוחדים על כל המשמעויות הנובעות מכך, הן מבחינת הצרכים שלו במרפאת פגים עם צוות רב תחומי וכנ"ל גם מבחינת ההדרכה והנגזרת להורים של הפג. אם אפשר באמת לסיכום לבקש שהחוזר הזה יופץ במהלך השנה הקרובה וייושם על ידי הקופות - כי בסופו של דבר מי שאמור לדאוג לפג בקהילה, אלה הקופות – זאת תהיה תרומה מאוד גדולה.

מי ניסח את החוזר?

החוזר הזה הוא קופרודקשן, זה שיתוף פעולה של הנאונטולוגים, אנשי מקצועות הרפואה המשולבים, שזה פיזיותרפיה טיפולית.

משרד הבריאות יודע על החוזר הזה?

בוודאי. אצלו מונחת עכשיו הטיוטה והוא מעביר את זה לסבב התייחסויות, אם אני לא טועה. בקשתי שהחוזר הזה יבשיל וייושם.

אני רוצה לשאול שאלה. יונתן, ראיתי שנציג האוצר מגיע אליך ונותן לך משהו ביד. שתף אותנו.

הלוואי.

שתף אותנו. זה לגבי הנתונים של התקציב הקרוב? האם יש את הסעיף שביקשתם אותו בוועדה שלי או לא?

זה לא היה נציג האוצר אלא עוזר השרה. זה משהו אחר לגמרי.

העוזר של השרה הגיע לכאן בעניין של האין חדש? אין את הנתון אם זה מופיע בתקציב או לא?

אמר האוצר היום שיינתנו להערכתו עד סוף השנה. זה מה שאני יודע.

הבנו ש-2014 היא שנה אבודה מבחינת התקצוב.

לא. עדיין כשהתקנים יינתנו, שלא יסחבו את זה ל-2015.

גם ניתנו עשרים מיליון שקלים.

הלחץ שלכם ביום הזה עוזר.

אל תיקחו אישית את זה שאנחנו תוקפים אתכם.

עוד לא תקפנו. חכו.

אני מעמותת לה"ב ואימא לפגית. אני גם פיזיותרפיסטית התפתחותית. המחשבה היא באמת להכיר את הפגים כבעלי צרכים מיוחדים. קודם כל, לעמותת לה"ב מאוד חשוב לציין את כל הפגים, גם כאלה שנולדו עד שבוע 37, כי אנחנו רואים גם אצלם הרבה צרכים מיוחדים, וגם הספרות המקצועית מראה זאת. הדבר הנוסף הוא שברגע שהפג יוכר כבעל צרכים מיוחדים, מדובר גם על הקלות סוציאליות. ילד עם צרכים מיוחדים מקבל הקלות במס, מקבל יותר ימי מחלה, וזה אומר הקלה מאוד משמעותית להורים.

נציג האוצר כאן?

כאשר מדברים על הקלות , הבהלת אותם והכנסת אותם למקלטים. בואי נתחיל עם ימי המחלה.

אני חושבת שבשורה התחתונה מה שצריך זה לראות את הפג כילד בעל צרכים מיוחדים כדי שהוא יוכל לקבל את השירותים להם הוא נזקק.

יש הגדרה נפרדת לגבי מחלה סומטית. אי אפשר להכניס את כולם להגדרה הזאת.

היא כאימא רוצה להביא לדיון את הדברים שיכולים לעזור לה ואנחנו מבינים לחלוטין שההכנסה או המשק הכלכלי של אותו בית נפגע. אם אנחנו נכניס את הפגים – בואו נסתכל לרגע על הפגים ונעזוב לרגע את ההטבות הנלוות – והם יוגדרו כילדים בעלי צרכים מיוחדים, הם יוכלו לראות את הרופא בו מדובר בזמן, הם יוכלו לקבל את הטיפולים הפרה רפואיים בזמן, הם יאובחנו בזמן, הם יטופלו בזמן וזה אומר שהילד הזה, איכות החיים שלו, הגורל שלו והעתיד שלו ייראה אחרת. אם אותו ילד שצריך לראות רופא בחודשיים הראשונים בחייו והוא רואה אותו רק אחרי שמונה חודשים – וכאן שמענו שזה קורה גם אחרי שנה – אתם מבינים מה קורה בפער של הזמן הזה? כל יום כזה הוא יום אבוד. אתם אמרתם במשרד הבריאות, עת התחלנו ללמוד כל מיני נושאים, שככל שההתערבות מוקדמת יותר בנושאים האלו, התוצאות גבוהות יותר, טובות יותר, איכות החיים של הילד משתפרת. בבקשה, תיישמו את האני מאמין שלכם בנושא הפגים.

אני כבר חושב על כך שבזמן הקרוב אני צריך לקיים דיון בנושא טיפות החלב.

אני אימא לתאומים פגים שנולדו בשבוע ה-34 פלוס 2 במשקל של 1.600 קילו ו-1.700 קילו. אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו כאן ולהוסיף. חוויית הפגייה אצלנו הייתה אמנם יחסית קצרה אבל כל מה שעברנו מאז השחרור, אני חושבת שהורים לתינוקות שנולדים במועד לא מסוגלים בכלל להבין את מספר ימי העבודה שאנחנו נאלצים להחסיר, גם אני וגם בעלי. לפעמים יש לנו שלוש בדיקות בשבוע וזה אומר כל פעם להחסיר יום עבודה.

את עוד בצד הטוב. עוד יש לך תאריכים לרופאים ולבדיקות.

אין התחשבות לא מצד שוק העבודה, לא מצד הגנים הפרטיים אליהם רשמנו את הילדים ונאלצנו להוציא אותם. יש גם חוסר התחשבות כאשר אם למשל קובעים לנו תור למרפאת חוץ ובמעון מחליטים שאסור להכניס את הילדים אחרי שעה מסוימת, אם הבדיקה נגמרת אחרי אותה שעה בה אפשר להכניס את הילד לגן וללכת לעבוד, הרי שאחרי השעה הזאת אי אפשר להכניס אותו וזה אומר עוד יום עבודה אבוד. אין שום פיקוח בנושא הזה.

זה לא יאומן.

זאת אכסניה אחרת. אנחנו נטפל בה.

זה מאוד חשוב.

זה פיקוח על המעונות לגיל הרך.

בקרוב זה מועבר אלינו.

הנושא של ימי המחלה הוא קריטי. אני מסכימה עם עינב אבל אני חושבת שזה לא רק בשנה הראשונה. אצלנו זה עדיין ממשיך והילדים שלי הם כמעט בני שנתיים. כמות המעקבים היא אין סופית. יש להם עיכובים, יש להם כל מיני בעיות שקשורות לפגות ואנחנו מאוד מתקשים להתמודד.

תודה. אני חושב שהנקודה הובהרה ומוצתה.

אני מעמותת לה"ב. אני אימא לשתי פגות, האחת בשבוע מאוחר עם עיכוב גדילה ברחם, בשבוע ה-34 שנולדה במשקל 1,600 קילו, והשנייה נולדה בשבוע 31 במשקל 1.300 קילו. אני גם דיאטנית בפגייה ובמכון להתפתחות הילד.

עוד לפני שילדת את הפגים.

כן. עוד לפני שילדתי את הפגים. אני רוצה לתת לכם תמונה לגבי הפגים. גם הבת שלי וגם תינוקות שאני רואה על בסיס יומי - - -

כדי שהפרוטוקול יבין ויבינו גם האנשים שצופים בנו בשידור, קודם כל תסבירי מי נכנס לצרכים המיוחדים.

תחת הגג הזה של חוזר מנכ"ל נכנסים בעצם רק פגים שנולדו מתחת למשקל קילו וחצי ו/או מתחת לשבוע 32. זאת אומרת שפג שנולד בשבוע 35 לדוגמה במשקל 1.600 קילו – ואנשי המקצוע כאן יבינו שבעצם הוא סבל מעיכוב גדילה מאוד רציני בתוך הרחם – הוא זקוק לליווי, לתמיכה ולהדרכה הורית מאוד מאוד נרחבת ומאוד משמעותית. גם ההשלכות ארוכות הטווח הן בדיוק לפגים האלה מוכחות ומוכרות בספרות, אבל הוא לא יזכה לליווי המקצועי. אני אימא לפגה שהייתה מאוד מודעת ואם אני לא הייתי אומרת לרופא הילדים שלי שאני רוצה ללכת אתה להתפתחות הילד, אני רוצה לקחת אותה לדיאטנית אחרת כי אני לא הצלחתי לטפל בבת שלי, אם אני לא הייתי מבקשת את הדברים האלה עליהם ידעתי, הרופא שלי בפירוש לא היה שולח אותי. אני לא הייתי מגיעה למכון להתפתחות הילד אם לא הייתי מבקשת להגיע לשם.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון שהיה בוועדה לזכויות הילד לגבי הטיפול בקהילה.

נכון שחוזר המנכ"ל בו דיברנו ואמרנו שהוא בדיון עכשיו לתיקון, מדבר על כך שילד שנולד מתחת לשבוע ה-32 או מתחת למשקל 1.500 קילו, אמור להיבדק במכון להתפתחות הילד תוך חודשיים. אבל כל שאר הילדים שזקוקים לטיפול, על פי חוזר זה אמורים להתקבל לאבחון וטיפול עד שלושה חודשים.

ואם משקלו הוא 1.550 קילו?

כל ילד במדינת ישראל שזקוק למכון להתפתחות הילד ויש לו הפניה, על פי חוזר המנכ"ל - - -

בקהילה אין נאונטולוגים.

אני מבקש לאפשר לה לסיים את דבריה.

צריך לעשות סדר בדברים.

אבל תוך כדי שאת עושה סדר, את הכנסת הסתייגות קטנה. אמרת אם יש לו הפניה ואוזני צדה את זה.

כל פג שמשתחרר מבית החולים וכתוב לו שיופנה למכון להתפתחות הילד, אמור להגיע למכון להתפתחות הילד - אם הוא עד שבוע 32, תוך חודשיים, ואם הוא מעל, תוך שלושה חודשים.

אחרי כמה זמן למעשה הוא באמת מגיע? יש לכם מעקב?

אנחנו יודעים שהוא בטיפת חלב. אנחנו יודעים שחלקם הולכים ישירות לפיזיותרפיה ואכן מגיעים לרופא מאוחר יותר.

הנתונים שלנו מראים שבמקום חודשיים, אלה שמונה חודשים.

נחזור לפרקטיקה.

הוא דיבר על ביקור רופא בברזילי. זה לא אומר שהילד הזה לא נבדק בקהילה. זה לא אומר שהוא לא היה במכון להתפתחות הילד של הקופה. זה לא אומר שהוא לא מקבל טיפול פייזותרפיה כבר שמונה חודשים.

תגידי לנו מה זה אומר. תני לנו נתונים. כמה זמן צריך לחכות? אנחנו שמענו כאן הורים שנאלצו לחכות ארבעה חודשים, אם זה מתחת או מעל ה-1.500 קילו.

זה לא תקין.

הם נאלצו לחכות ארבעה חודשים במכון מסוים להתפתחות הילד. לא ספרו להם את מה שהם חיכו להתפתחות הילד.

זה באמת לא תקין.

בואו נעשה סדר. ההבהרה הייתה מתבקשת וחשובה. זה לא אומר שמי שנולד, לא זכאי. השאלה שלי היא – והיא מופנית לנאונטולוגים שנוכחים כאן - במה תלויה ההפניה למכון להתפתחות הילד.

קודם כל, תודה על השיחה הערנית. בהיבט של הספרות הרפואית המקצועית, אני כנאונטולוג יכול לדבר על ה-מה, על ה-איך וזה באמת הדיון שאנחנו עושים כאן. כל פג, לא רק פג שהוא מתחת לשבוע ה-32 ו/או מתחת לקילו וחצי, על פי הספרות צריך להיות במעקב שבועי עד שהוא מגיע לשבוע מתוקן ארבעים, לא בהכרח על ידי רופא אבל על ידי אחות ומקצועות רפואה. אחר כך הוא צריך להיות מטופל באינטרוולים שהם בהתאם למצבו הרפואי של הפג. המענה נכון לעכשיו הוא שבקושי המכונים להתפתחות הילד עומדים – כמו שראינו, לא עומדים – ביכולות שלהם לעקוב.

אני לא שם. אני שואל אותך שאלה.

נוצרת גם הטעיה. אנחנו כנאונטולוגים לא כותבים את ההמלצה הזאת.

את זה רציתי לשמוע.

זה בגלל אותה מציאות בה אנחנו באי ספיקה קשה.

נשבעת את שבועת הרופא?

כן.

אתה צריך להתעלם מהמצוקה. כרופא אתה חייב קודם כל.

אתם תוציאו הוראה לכל הנאונטולוגים שנמצאים בבתי החולים שלפני שהם משחררים את הילודים, לכתוב לכולם לשלוח למכון להתפתחות הילד. המערכת שמה לכם כך, תלכו כך. כל פג שמשתחרר, תנו הוראה לנאונטולוגים לשלוח למכון להתפתחות הילד, בין אם מדובר בקילו וחצי או בשני קילו. כל פג שעוזב את בית החולים – עזוב את הקילו וחצי – תמליצו על כך.

אתה מבין מה הקפיץ אותנו?

ברור. אני אומר מה אנחנו עושים בפועל, כדי לדייק. כל פג שמשתחרר, אנחנו ממליצים שהוא ייבדק במרפאת פגים. שוב, זה משתלב עם החוזר שעדיין לא קיים. היות ואין עדיין הגדרה של הפג כילד עם צרכים מיוחדים, כל פגייה בעצם מאלתרת את הפתרון שלה. שוב, נחזור לברזילי – מנהל בית החולים יהרוג אותי – אבל אצלנו בברזילי, בגלל המציאות, לנו יש מרפאת פגים וכל פג שאנחנו חושבים, מגיע אלינו תוך חודש ועל בסיס הביקור הזה אנחנו קובעים לו את התכנית ההמשכית. זה פתרון פרוביזורי. יש מרכזים רפואיים שיש להם מרפאות פגים ויש כאלה שאין להם. יש מקומות שהפג נראה במסגרת טיפת חלב ויש מקומות שהוא נראה במסגרת המרכז להתפתחות הילד. לכן צריך לעשות סדר בעניין הזה.

אני משחרר את האימא עם הפג הביתה בלי הפניה כתובה וסיכום.

זה כתוב. אצלי כל פג שצריך מגיע תוך חודש.

מה זה שצריך? אתה אומר לי כל פג שצריך. אתה מתייחס למשקל לפי החוזר או לשבוע?

אנחנו מתייחסים גם לפגים מעל שבוע 32 ומעל קילו וחצי. בהיבט של המכון להתפתחות הילד, אני מודה שאנחנו לא שולחים באופן אוטומטי למכון להתפתחות הילד את הפגים הגדולים יותר כי המציאות היא כזאת שגם את אלה החריפים יותר, אנחנו רואים אותם.

אנחנו מכתיבים את המציאות. בוא נכתיב את המציאות.

אתה צודק.

צריך לעזור. אמר לך יונתן ביושר שהנזיפה שלכם והדיון הזה עוזר להם. בקיצור, תעזור לי לעזור לך. אנחנו מציפים היום את הנושא ולכן אם אנחנו נתייחס למציאות ולפי זה הרופאים ייתנו את ההמלצות או אם אני משחרר בסורוקה ואני יודע שבבאר שבע אין לי מענה, ההמלצה שלי היא שונה. זה לא נכון. אסור שזה יהיה כך.

אני רופא בפגייה בלניאדו. לניאדו הוא בית חולים פרטי ויש לו קשיים לקבל טופסי 17 מקופות החולים. לכן אנחנו עושים מרפאת פגים, מרפאת מעקב ללא טופס 17. מי שמביא, מביא, אבל מי שלא מביא, מתקבל ללא טופס 17.

למה אתם מקבלים בלי טופס 17?

אנחנו אנשים טובים. יהודים רחמנים.

רציתי לשמוע את זה.

בית חולים דתי.

עם ערכים.

מקבלים אותם בהתנדבות, עד שהוא מסדיר את התור במכון להתפתחות הילד שייקח כמה חודשים. יש לנו פיזיותרפיסטית התפתחותית, יש נאונטולוג שרואה אותו, יש נוירולוג שמגיע אם צריך.

מה קורה אם אתה גר באזור בו אין לך מרפאת פגים או שאין לך בית חולים בסמוך?

אני נוסעת מהדרום לשניידר.

מהדרום לשניידר עם פג?

כן.

פעם אמרתי שהפקקים בבית קמא זה לא בגלל אלה שמחפשים עבודה במרכז אלא חלקם בגלל אלה שבאים לטיפולים רפואיים ולרופאים פרטיים במרכז.

גם אני מהפריפריה. אני עובדת בהתפתחות הילד בכרמיאל. יש לנו שתי פגיות, נהריה וכרמל, ובתוך הפגייה שלהם, באוטומט כתוב להורים לפנות להתפתחות הילד ואנחנו רואים את הפגים האלה מאוד מהר. הם בעדיפות. יש פגיות אחרות באזור שזה לא באוטומט ואז זה נתון לשיקול דעתו של רופא הילדים. רציתי לומר שברגע שזה מופיע באופן אוטומטי, זה עובד יפה, וברגע שזה לא מופיע באופן אוטומטי, צריך את הנאונטולוג שיראה את הילד. הרופאה שלנו במכון היא נאונטולוגית לשעבר.

למה לשעבר? המקצוע הזה שחק אותה?

היא 24 שנים הייתה בפגייה ואחרי כן הפכה לרופאה התפתחותית בלבד. היו פגים שכן הופנו אוטומטית אבל אחר כך נפלו בקהילה על רופא ילדים שאמר שהוא חמוד, נעקוב אחריו ונראה, וזה קורה. אחר כך מגיעים אלינו כשכבר מאחרים, חיכו שהם יאחרו כדי להפנות, ואז הם מגיעים ואנחנו שואלים איפה הם היו עד היום והם אומרים שרופא הילדים שלהם אמר שלמרות שכתוב בהמלצה, לחכות.

גם כשממליצים, אין לנו את הביטחון שזה יקרה.

גם כשממליצים, אין את הביטחון שזה יקרה.

כי רופא הילדים בקהילה שאין לו ניסיון בנאונטולוגיה מחליט על דעת עצמו לבטל את ההמלצה של הנאונטולוג המומחה לתחום הספציפי הזה. אני לא רואה את זה קורה ברפואה אחרת. אני לא רואה את המשחק הזה שרופא משפחה יבטל המלצה של רופא מומחה קרדיולוג. אין חיה כזאת.

משמיצים.

לא משמיצים. אף אחד לא השמיץ. את מבינה למה הצורך להגדיר את הפגים כבעלי צרכים מיוחדים?

את מי מהם שצריך.

לא. זה הוויכוח בינינו. אם אני הולך על סמוך ורופא הילדים אומר לאימא שהוא חמוד, נעקוב אחריו, אני לא סומך על רופא המשפחה שלי ואני ידיד טוב שלו כי בסוף אני הרופא הכי טוב לגוף שלי. כשהוא אומר לי אל תדאג, הוא מהפרקטיקה יודע, עושה סטטיסטיקה במוח ואומר אבל אני לא, אני סובל ואני דואג. היו דברים מעולם. אנחנו בני אדם בסך הכול. רופא הילדים הוא לא המומחה הגדול לתחום הזה. לכן אני חושב שאם יש בעלי מקצוע שאומרים וקובעים שפגים הם בעלי צרכים מיוחדים, אנחנו נתייחס אליהם כך. את יודעת כמה דברים נחסוך למדינה? נחסוך הרבה כסף למדינה, הרבה ימי היעדרות מהעבודה להורים והרבה הוצאות רפואיות שאין לנו איך לבזבז אותן.

הייתי רוצה לשמוע את בית חולים סורוקה, שם ליווינו את נושא הפגייה ואת מספר הלידות. הפגייה שם ייחודית בתחום הזה. בואו נראה מה ההתפתחות כי באמת לא שומעים עליהם. נראה לי שמשהו קרה שם ולכן אני רוצה לשמוע מה קורה בסורוקה.

אני מנהלת הפגייה בסורוקה. את הפגייה שלנו בנו ב-1985, עת היו 8,000 לידות ועכשיו יש 16 אלף לידות אבל לא הוסיפו מיטות.

כמה מיטות יש בפגייה בסורוקה?

בסך הכול יש 24 מיטות בטיפול נמרץ ועוד 36 מיטות לטיפול מיוחד. אנחנו מעבירים פגים לבתי חולים אחרים.

כמה מתוך ה-16 אלף לידות הן לידות של פגים?

עשרה אחוזים לידות של פגים.

אתם מבינים את המספרים?

אנחנו יודעים ש-1,500 תינוקות נולדו כפגים כל חודש. אם אנחנו מזמינים את כולם למכון להתפתחות הילד, ויש שניים כאלה בדרום, אין שום אפשרות לעשות זאת. אנחנו יודעים שתור לפגים שנולדו פחות מקילו וחצי, מחכים ארבעה חודשים.

בסורוקה אין מרפאת פגים?

יש מרפאת פגים ואנחנו רואים רק את הפגים הכי מסובכים.

חשוב לי לשים משהו על השולחן כדי להבין איך המדינה שלנו עובדת. את אומרת - ושמענו את זה גם מדוקטור צנגן וגם מאחרים – שמאחר שאנחנו יודעים שאין מספיק יכולת קיבול של המרכזים להתפתחות הילד, מראש אנחנו לא שולחים.

לא.

זה מה שהיא אמרה.

אני רוצה לשאול שאלה אפיקורסית. מה אכפת לכם שאין? תעשו את עבודתכם אתם נאמנה.

יש בעיה עם זה.

הם אומרים שהם יתעדפו את הכי הכי מסובכים. אז משרד הבריאות אומר שאין תור ארוך כזה ולא הפנו אליו יותר פגים. הוא אומר שהתור הוא לא כזה ארוך כמו שאתם מציגים. אבל אומרים לנו כאן מנהלי הפגיות שהם נאלצים לעשות סלקציה כי הם רוצים שקודם כל את הכי הכי בעייתיים יראו ולכן הם עושים סלקציה, ולא בגלל שהם מאמינים שאחרים לא צריכים אלא כדי להבטיח שמי שהכי צריך, יקבל. אז משרד הבריאות אומר שהנתונים שונים ולכן לא ייפתחו יותר מרכזים להתפתחות הילד.

כמה מרכזים להתפתחות הילד יש במדינה?

37 מכונים ו-92 יחידות התפתחותיות.

כולם מאוישים בצוותים?

כולם מאוישים בצוותים. ההבדל בין מכון ליחידה הוא שביחידה אין רופא התפתחותי.

ביחידה אין. בואי דברי אתי רק על מכונים. כמה מאוישים במכונים?

35.

מה ההתפלגות?

בבאר שבע, באילת, במרבית בתי החולים ובקופות.

לכן השישה מיליון שקלים של התכנית שהוצגה לנו לטיפול בקהילה, יכולים לפתור את הבעיות האלה. בסכום של שישה מיליון שקלים פתרנו את העניין של הטיפול בקהילה. שרת הבריאות באה ואמרה שהיא מאוד תומכת אבל תשכחו מזה, לא תקבלו שישה מיליון שקלים.

אין רופאים התפתחותיים.

המרכזים האלו עולים גרושים.

אין רופאים בפגייה.

לפי מה שאתם אומרים, גם לא יהיו. לא לפתח את הטיפול בקהילה, הם לא ירשמו את הפגים שצריכים טיפול כי הם רוצים את הכי חמורים שיקבלו קדימות, ואנחנו יוצרים מצג שווא שאחריו יכולים להסתתר משרד הבריאות ומשרד האוצר ואומרים, רגע, התורים לא כאלה גדולים כמו שאתם אומרים. הם אומרים שבגלל אינוס הם עושים את זה. אנחנו מבינים שצריך לתמרץ את הרופאים האלה בקהילה. אין ספק בכך.

אני רוצה להמשיך לשמוע את הסקירה על סורוקה. סוד גלוי וידוע הוא שהכול כסף. לידות הן סטרט-אפ של בתי החולים שנמצאים במצוקה תקציבית.

שווה להם להרחיב את הפגיות.

אני הייתי מצפה לקצת הוגנות כאשר יש קושי במערכת. כמו שאנחנו לא עושים תקציב משק סגור, כמו שלא רצינו לעשות משק סגור לתקציב מסוים, היינו מצפים שכל נושא הילודה והיולדות על אגפיו, שלפחות מנהל בית החולים יסתכל על זה כעל משק סגור ואז יטה משאבים. אבל זה לא נעשה כך.

65 אחוזים מהתינוקות שנולדו כפגים הם מהאוכלוסייה הבדואית ואנחנו יודעים את התנאים שלהם.

אני חושב שזה אחוז נתון גם לגבי כלל הלידות בסורוקה.

כן. הסיכון שלהם לחיות עם מחלות בעתיד הוא פי ארבע מאשר באוכלוסייה היהודית. יש לנו את האוכלוסייה הבעייתית ביותר בכל הארץ והתנאים לא בהתאם.

האם את יודעת שבתכניות הפיתוח של בית החולים סורוקה, הפגייה נמצאת על השולחן או על סדר היום?

אני חושבת שכן. אמור להיות על זה דיון. עוד לא התחילו את הבנייה אבל הבנתי שמשרד הבריאות כבר הבטיח את הכסף.

הוא בדרך. ברכבת.

כמו התקנים.

בינתיים שום דבר לא זז.

כמה זמן כבר לא זז?

אנחנו מעבירים את הפגייה כל כמה חודשים או כל כמה שנים למקום מוגן בזמן המלחמה.

את מדברת על המיגון. כמה חסר לכם כדי לבנות את המיגון?

צריך להיות סכום של 66 מיליון שקלים כדי לבנות.

תשכחו מזה. לברזילי לא נתנו עשרה מיליון שקלים, אז אתם מדברים על 66 מיליון שקלים? על שישה מיליון שקלים בקהילה השרה אומרת שזה לא יקרה. עצוב.

אחרון הדוברים.

נושא אחד שטרם הועלה אבל צוין בקצרה בוועדה הראשונה שלנו וזה הנושא של בנק חלב אם. שוב, לשבחו של משרד הבריאות – וכאן אני רוצה להגיד במאמר מוסגר ואורלי תכעס עלי – ייאמר שמשרד הבריאות עושה הרבה בשביל הפגים. זה לא אומר שהוא לא צריך לעשות עוד.

למה שאני אכעס עליך?

כי כביכול משרד הבריאות מצטייר כגורם שלא מודע ולא משתף פעולה. הם עושים את זה אבל יש כזה פער גדול שצריך להשלים וצריך אולי לעבוד בקצבים קצת יותר מהירים ואת זה אתם אמרתם. נושא בנק חלב אם זה נושא שטרם הועלה כאן והוא מאוד חשוב. דיברנו על משה רבנו, חבר הכנסת מרגי. אתה זוכר שהייתה לו מינקת. משה רבנו הפג היה צריך חלב אם והוא קיבל מינקת.

שם לא היה צריך תקן. הייתה לו בת מלך שהביאה את המינקת.

אנחנו צריכים לספק חלב אם לאותם פגים שלאימהות שלהם אין כי מסתבר שזה מציל אותם ממוות ומתחלואה.

זאת הייתה הצהרה של משרד הבריאות שחלב אם הוא התזונה הטובה ביותר לכל הילודים.

נכון.

הוא הרבה יותר טוב לפגים.

מה העלות עליה מדברים?

תכף אני אגיע לעלויות. גם בעניין הזה משרד הבריאות כתב חוזר שמגדיר איך להקים בנק חלב אם. נעשו אין ספור דיונים אותם הובילה דוקטור עליזה רובין שיושבת כאן אתנו. הבעיה היחידה היא ליישם. כלומר, צריך לבחור את אותם שני בתי חולים בפריפריה, כפי שהשרה המליצה בישיבה שהיא נאותה לקבל אותנו בנושא הזה וגם על זה מגיע לה יישר כוח.

על מה? על זה שהיא נפגשת עם הרופאים?

היא לא נפגשת עם כולם.

כאילו מדובר כאן באיזה נדבנים. זה הזוי. זה תפקידה.

אמת. התפקיד שלנו הוא לוודא שמה שהיא התחייבה עליו, וזה ששני בתי חולים בפריפריה יהיה להם עוד בשנת 2015 בנקי חלב אם, אכן יקרה. צריך לבקש ממנה לפרוע את השטר. מדובר בעלות לא גבוהה של כמיליון שקלים. יש הבטחה, לא בכתב אלא בעל פה, של האוצר לתמוך בזה. זה גם דבר שיהיה למען הפגים בישראל וזה חשוב מאוד.

אחרון הדוברים, יושבת ראש ארגון לה"ב.

אני רוצה רק לומר שיש תערוכת תמונות של פגים וכיבדו אותנו בנוכחותם כמה מהם. היה לי חשוב להסב את תשומת לבכם לכך כדי לקבל קצת מוחשיות על מה אנחנו בעצם מדברים כאן.

אני אומר בנימה אופטימית זו. קודם אמרתי בוועדה שיש באג, אמנם זה מתחרז עם פג, ואני רוצה לומר שידעו כל הגורמים שבאמת זה לא באג. הפג הוא לא באג אלא זאת ברכה שצריך לדעת לטפל בה.

מאחר והייתה אווירה כאילו אנחנו כאן לקחנו את משרד הבריאות כאובייקט, אני עכשיו קצת אאזן את זה. לפני קריאת הסיכום של הוועדה אני רוצה לומר שאין ספק שמערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרים רבים בתת-תקצוב. שרי הבריאות לדורותיהם נאבקים, מי פחות ומי יותר. גם לשרה הנוכחית אמרתי שתמצא בנו כתובת. אמרתי לה שנציק לה ונתקוף אותה. הכנו אותה לכך, כך שלא צריך לרחם עליה. בתחילת הקדנציה אמרתי לה שאנחנו נתקוף אותה ונציג לה וזה לא ברמה האישית. אני חושב שאם לא הייתה ההתקפה – ואני אומר התקפה – של חברי הוועדה הזאת, חלקם, שלקחו את הנושא הזה על עצמם ולא היינו מתמידים ולא היינו מעדכנים את המקדם הדמוגרפי בחוק הבריאות הממלכתי שהקופות שיוועו לו – היא לא הייתה מעזה לדבר על הסטה של מיליארד שקלים לקיצור תורים שאני מקווה שאכן יעברו ב-2015. אמרתי בטרום הדיון שאני מקווה שלא נמצא את עצמנו כמצליחים בגביית המסים ולא הצלחנו לקצר את התורים. כאמור, אנחנו הולכים אתה ונסייע בידה.

לסיכום הדיון.

אני בשוק. היא הסכימה שזה יעבור דרך הוועדה?

עוד לא. זאת דעתי האישית.

כאשר מנסים להכניס רפורמה בחוק ההסדרים ולהעביר את זה דרך ועדת הכספים, זה מדליק אצלי נורה אדומה ואומר לי להיכנס לפרטים ולשאול שאלות. לא יתכן שמשרד הבריאות מנסה לעשות עוקף ועדת בריאות כי הוא מפחד שאנחנו נדון בנושא. מה לוועדת הכספים ברפורמה במשרד הבריאות? עם כל הכבוד, ניסן סלומינסקי ישאל את השאלות של וילמה ושל כל המומחים כאן? לא. זה לא יתכן הביטול הזה של ועדת הבריאות בצורה כזאת.

אנחנו תובעים את עלבון הוועדה.

זאת אחריותנו כלפי הציבור שאמור לקבל את השירות הזה. אם רוצים לעשות עוקף ועדה, זה מדליק אצלי נורה אדומה שמשהו שם לא בסדר.

אין לוחמת כמו אורלי.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות להוביל את המאבק אל מול האוצר לגבי הפשרת התקנים לאיוש מיטות האשפוז שהוקצו או אושרו לפגיות.

הוועדה דורשת ממשרד הבריאות לפקח ולהבטיח שתקנים של רופאים ואחיות שיועדו לפגיות, אכן ימומשו במקומות אלו.

הוועדה מבקשת להעביר אליה את רשימת התקנים - שאושרו ב-2011, 2012, 2013, ואני לא יודע אם אושרו ב-2014, אבל אם אושרו גם ב-2014, להעביר גם אותה – של מיטות אשפוז, רופאים ואחיות. כמו כן דורשת הוועדה לקבל לידיה את רשימת מיטות, רופאים ואחיות שהוקצו לפגיות אך נותבו למחלקות אחרות על ידי הנהלות בתי החולים.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות לקדם במהרה את החוזר למעקב וטיפול בפג לאחר שחרורו לקהילה ולקבוע את תאריך התחלת יישום החוזר על ידי קופות החולים.

הוועדה קוראת לנאונטולוגים, ברמת האיזון הנדרשת מול הצרכים, לרשום הפניה אוטומטית או ביד רחבה ולא כפי שאתם עושים היום, למכון להתפתחות הילד כדי שתקום הזעקה במכון להתפתחות הילד. אנחנו לא שומעים אותה. הקריאה כאן היא קיצונית. אנחנו קוראים לנאונטולוגים לרשום הפניה אוטומטית למכון להתפתחות הילד של פגים המשתחררים מן הפגיות על מנת שניתן יהיה לראות את התמונה המלאה של צורכי הפגים.

אני קורא למשרד הבריאות להשלים הקמת בנק חלב אם בפריפריה ב-2015 כפי שהתחייבה שרת הבריאות.

כמו כן אני מודיע לוועדה ולנוכחים שאנחנו נקדם את הצעת החוק של ניצול ימי מחלה להורים לילדים שנולדו פגים.

שוב, תודה לכולכם.

רגע. אני לא יודעת אם אמרת או לא אמרת, אבל הכרה בפגים כבעלי צרכים מיוחדים.

לא אמרתי. נכון.

זה אחד הדברים החשובים.

יפה. זה קשור לחוזר?

זה קשור לחוזר, אבל אולי זה יקבל בולטות יותר אם זה ייכנס למסקנות הוועדה.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות להכיר בפג כילד עם צרכים מיוחדים ועל מנת שיוכרו למטרות שונות ויקבלו טיפול ראוי ונאות. שתהיה נורת אזהרה תמיד הילדים האלה צריכים את הטיפול הראוי להם.

שוב, תודה לכולם. תודה ללה"ב, תודה למשרד הבריאות ותודה לכל האורחים. תודה גדולה לילדים החמודים שהצטרפו אלינו במהלך הישיבה.

תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:50.>