PAGE
2
ועדת הכספים
11/11/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 445>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ה (11 בנובמבר 2014), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/11/2014
שינויים בתקציב לשנת 2014
פרוטוקול
<שינויים בתקציב לשנת 2014>
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן
משה גפני
בועז טופורובסקי
דב ליפמן
יעקב ליצמן
אלכס מילר
אראל מרגלית
שמעון סולומון
אורית סטרוק
חמד עמאר
סתיו שפיר
מיכל רוזין
>
יובל טלר - רפרנט שיכון, משרד האוצר
אלחנן גלט - המנהל הכללי, המשרד לשירותי דת
עמית קצין - עוזר מנכ"ל, המשרד לשירותי דת
דוד נחום - מרכז בכיר תקציבים, המשרד לשירותי דת
שלמה בן-אליהו - מנכ"ל משרד השיכון
מיכאל מרש - משרד השיכון
בקשה זו נועדה לתקצוב כ-74 מיליון שקלים תוספת לסל קליטה בשל עדכון מספרי העולים שהגיעו במהלך החודשים האחרונים - כמעל 25% גידול בעולים בהשוואה לצפי - ולתקצב את החלטת מהממשלה מ-22 ליוני 2014, שעניינה תכנית עידוד עלייה ממדינות אירופה ופרויקט לאומי לעידוד עלייה מכלל ארצות העולם.
מי בעד לאשר את 292,293, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין
פניות מס' 292,293 אושרו
מה המשמעות של עידוד העלייה, ששולחים לשם שליחים, או שדואגים להם פה למקומות עבודה, לחינוך וכו'?
בתכנית לעידוד עלייה מדובר על החלטת ממשלה שמגדירה מה הממשלה מתכוונת לעשות. מדובר בהגדלת תקציב התמיכות לארגונים מעודדי עלייה.
זה מדבר על תכנית עידוד עלייה מאירופה. מדובר בהגדלת תקציב התמיכות לארגונים מעודדי עלייה, סיוע בנושא התעסוקה, בעיקר בתחומי ההנדסה, טכנולוגיה, מדעים, רפואה, כלכלה, שיווק, חשיפה בפני אוכלוסיית היעד והגדלת המענק הניתן לעולים הנמלטים מאזורי חירום בהתאם לנהלי משרד העלייה והקליטה. אלו 4 הפעולות שההחלטה מיוני האחרון מגדירה.
ההחלטה האחרונה הייתה ב-21 לינואר 2007, כשראש הממשלה היה אהוד אולמרט. זה אחרי התקופה של אריק שרון. נקבע שאבטחת המתחמים של הישוב היהודי במזרח ירושלים תישאר בתחום הפעילות של משרד הבינוי והשיכון, כפי שהדבר היה עד כה. הייתה גם עתירה לבג"ץ בנושא הזה, לבוא ולהגיד שהאבטחה צריכה להיות במשרד לביטחון פנים ולא במשרד השיכון.
בג"ץ זה לא סניף של מרצ. לפעמים הוא גם מכריע נגדנו ואז אנחנו לא מציעים להחליף או לבטל אותו.
הבג"ץ הציע לעותרים, לאור מה שקרה בתצהירים, בחוות הדעת של המשרד לביטחון פנים ובעמדה של המשטרה, למשוך את העתירה שלהם. פורמאלית העותרים משכו את העתירה שלהם. בג"ץ הביע את דעתו בנושא. מעבר לתשובה הפורמאלית של בג"ץ, המקום הוא מקום רגיש.
בסמטאות שנמצאות שם יכולים להיווצר אירועים. האירועים יכולים להיות שילד קטן עושה למאבטח, לשוטר או לחייל מג"ב ככה, דבר שיכול לגרום להם להגיב בצורה נמהרת. אנחנו לא רוצים שזה יהיה. המאבטחים של משרד השיכון הם סטודנטים ותיקים.
מדובר במאבטח שמכיר שנים את המקום. זה לא כמו פלוגה שמתחלפת כל חודש, כל חודשיים, כל שבוע או כל שבועיים. הם לא מכירים היטב את השטח, הם לא מכירים את האנשים, הם לא מכירים את הרגישויות.
כאשר מגיע לפה נשיא ארצות הברית או שגריר והמשטרה צריכה לרכז כוחות, היא תיקח את המאבטחים האלה כי זה תחת הידיים שלה. כאשר זה תחת הידיים שלנו, לא מוציאים את המאבטחים מהמקום. יש משמעויות שונות מבחינת האבטחה. אם הייתי מנכ"ל המשרד לביטחון פנים - -
אני אגיד לך איפה הם לא קיימים. בהר הזיתים הם לא נמצאים. אני מחפש אותם, אני לא יודע כמה זמן, ולא מוצא.
כדי שתהיה לך תשובה מדויקת הבאתי את האיש שנמצא בשטח ואחראי על האבטחה. הוא ייתן לך את המיקומים המדויקים.
הפריסה של האבטחה של משרד השיכון במזרח ירושלים היא בכל העיר העתיקה, שזה הרובע המוסלמי, בלי הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, אזור הר זיתים, אבו תור, סילוואן, ראס אל-עמוד, כל דרך יריחו וכל האזור של קדמת ציון, בית אורות, שמעון הצדיק.
רואים אותם. יש מצלמות. רואים אותם בכל זמן נתון. הם עובדים 24 שעות ביממה, כולל שישי ושבת.
זה לא בבסיס. הגענו להבנה עם משרד האוצר שאנחנו עושים שינוי בשיטה של האבטחה, שאנחנו מכניסים הרבה יותר מצלמות במקום מאבטחים כדי לחסוך בעלויות. אנחנו נצא למכרז להחליף מאבטחים במצלמות. גם היום יש מצלמות, לא בהיקפים שהיינו רוצים שיהיו. הציוד האלקטרוני יחליף את המאבטחים האנושיים.
אם יש את המכרז הזה, אז בשנה הבאה התקציב יכול לרדת ל-65, בשנה אחרי זה ל-55 מיליון שקל. זה הולך ופוחת בהתאם להשקעה שנשקיע.
הוא שאל אותו כמה עולה ההשקעה . 30 המיליון שהוא אמר זה על ההשקעה במערכת, במצלמות, בכל זה. הוא שאל אותו שאלה פרטנית.
אם יועבר כל הסכום השנה – לא בטוח שהוא יצליח לעבור בגלל שצריך לסיים חוזי התקשרות - הוא יגיע ל-110 מיליון שקל.
את צורת האבטחה, את המיקום של האבטחה, את מועד תחילת ביצוע האבטחה לאותו מקום אנחנו מקבלים אך ורק מהמשטרה. אין לנו שיקול דעת בנושא הזה. אם המשטרה באה ואומרת לנו שצריך לתגבר את האבטחה בעקבות האירועים האחרונים בציר הזה, במקום הזה, אנחנו מתגברים את האבטחה. אנחנו לא מפעילים שיקול דעת לגבי צורת האבטחה, תגבור האבטחה, מיקום האבטחה. הכל זה הנחיות מקצועיות של משטרת ישראל.
אני רוצה להגיד משהו כירושלמי וכמי שהוא יושב-ראש השדולה לענייני ירושלים. מי שרוצה לשים את הדגש על בנייה בסילוואן, לא ישים את הדגש על בנייה בגבעה הצרפתית, בגילה וברמות. המיקוד הבלתי הגיוני הזה של התיישבות בליבת שכונות ערביות היא נזק לבנייה בירושלים. אנחנו בעד בנייה בירושלים, אנחנו בעד בנייה בגושים, אבל אנחנו נגד פרובוקציות ובנייה בלב שכונות ערביות. רמת האבטחה שאתה צריך לשים על משפחה אחת, 2 משפחות או 3 שנכנסות לתוך לב שכונה ערבית היא בלתי מתקבלת על הדעת. החיכוך שזה יוצר הוא בלתי מתקבל על הדעת. דווקא בתור אנשים שהם בעד ירושלים, שרוצים לבנות את ירושלים ולא רק להכריז על כל מיני דברים, אנחנו רואים את הדבר הזה כטעות. צריך להעביר את זה לגורמי המשטרה או לגורמים הביטחוניים המוסמכים, כי הם יודעים לאבטח את הדברים האלה. לא צריך להשאיר את זה בידי משרד השיכון. צריך להתיישב בבתים האלה פחות, להתיישב בשכונות היהודיות פרופר יותר, לפנות פחות, לא להפוך את המבנים האלה למן מאחזים. כל כך הרבה אנרגיה של אבטחה מושקעת ב-3,4 בתים, כל כך הרבה נזק ברמה הבינלאומית. כשרצינו לבנות 400 יחידות בגילה בימי טדי קולק, כשרצינו להעביר את הר חומה, כשהיינו צריכים לפנות מגבעת המטוס את המוקשים, היינו פותחים קליניקה בשייח' ג'ראח ולא מפנים משם 5 משפחות. העולם היה מסתכל על כל הסיפור הזה אחרת.
עם כל הכבוד, תקרא את מה שכתבת. מאיפה הכסף? 20 מיליון שקל העברת. לא כתבת מאיפה זה בא. מאיפה אתה מוריד את זה? זאת הוצאה מותנית.
יש פה הרשאה להתחייב. מההוצאה מותנית לא לוקחים. ה-20 מיליון יורדים מההרשאה להתחייב.
הרשאה להתחייב זו היכולת של המשרד לצאת להתקשרות בסך 20 מיליון שקל. תקציב אבטחת מזרח ירושלים נמצא במסגרת תקציבי הרשאה של משרד השיכון, במסגרת תקציבי הפיתוח שבהם יש שיעור גדול יותר של תקציבים שמועברים בהרשאה. קצב יציאת המזומן איטי יותר. מה שמתוקצב פה כרגע זה רק היכולת להתחייב.
כל פעם אנחנו מעבירים מכאן לכאן. אתה נותן לו 20 מיליון שקל. אתה מוריד את זה מסעיף אחר. כאן הוא לא עושה את זה. אני לא מבין למה.
בגלל שקצב יציאת המזומן הוא לא בהתאם לקצב יצירת התחייבויות , תקצוב המזומן נעשה בשלב מאוחר יותר. עוד לפני סוף השנה נגיע לשולחן הוועדה.
למה השוני כאן מכל העברה אחרת? כשאתה בא לתת 20 מיליון שקל למישהו, אתה צריך להגיד שהוספת 20 מיליון שקל כאן והורדת 20 מיליון משם. אתה הולך להוציא את הכסף הזה.
לא. היום בבוקר לא היו, אתמול בבוקר לא היו. שרפו את זה. שלא יספרו לך סיפורים. שרפו אותן לפני חודש. לא תיקנו אותן.
המצלמות בחלקת גור, כשהיינו לפני שבועיים בוועדת הפנים של הכנסת, לא עבדו כי נפל ארון חשמל. ניסו לפגוע בארון החשמל. תיקנו את זה. כרגע המצלמות של גור עובדות.
אני אומר לך ששרפו אותן. פגעו במערת גור ביום שישי אחר הצהריים. למה אתה מספר סיפורים? איפה כל השמירה? למה אתה הולך להוריד את השמירה ולהביא מצלמות? שמירה זאת שמירה. את המצלמות שורפים. אני רוצה שמירה.
אני לא אחזור על הדברים האידיאולוגיים. אני מצטרפת לאראל בדברים האלה. הדברים ברורים וידועים. אנחנו רוצים לדבר על העניין התקציבי. אני חושבת שהוא לא פחות חשוב. זה תקציב שנולד בחטא. הוא נולד במשרד השיכון בגלל סיבות פוליטיות. אפילו השר שהיה בוועדת כלכלה ניסה להגיד שיש לזה איזה שהוא הסבר, נימוקים. ההיפך. כשאתה מקים מערך אבטחה נוסף על כוחות הביטחון הקיימים, אתה משלם לאנשים שינהלו את מערך האבטחה ומשלם על המינהל מסביב לזה. אין לי ספק שזה דורש עלות נוספת. גיוס האנשים האלה נעשה בפייסבוק, במודעות לסטודנטים: בואו תשמרו על בתים, תרוויחו 500 שקלים ליום. בבתים שנרכשו ואין בהן משפחות יושבים מאבטחים. הם שומרים על דירות ריקות. על זה אנחנו משלמים כסף. מישהו גוזר קופון על העניין של המצלמות. 30 מיליון שקלים למערך מצלמות נשמע לי - - הלוואי והייתי זוכה במכרז הזה. אין ספק שמצלמות יינזקו, יהיה בהן ונדליזם, ויכניסו עוד ועוד כוחות כדי לשמור על המצלמות ולתקן אותן. תכניסו עוד מאבטחים כדי שישמרו על אלה שמתקנים את המצלמות. עם כל הכבוד, אני לא מתייחסת לסוגיה האידיאולוגית שכולם יודעים מה עמדתי. אני מדברת פה על סוגיית תקציב המדינה. לא יכול להיות שמשקיעים פה סכומים על דירות שעומדות ריקות. לא יכול להיות שמקימים פה מערך נוסף על מערכים שכבר קיימים. אין סיבה שזה יהיה במשרד השיכון רק כי בזמנו זה התחיל ממשרד השיכון בגלל סיבות פוליטיות כאלו ואחרות. אין ספק שיהיה ונדליזם, תהיה השחתה של המצלמות. נצטרך לשלוח כוחות גדולים כדי לתגבר את המאבטחים ואת המתקנים שיתקנו את המצלמות.
יש פה משהו מאוד מאוד תמוה. גם השיטה שחבר הכנסת רוזין התייחסה אליה, וגם העובדה שאתם אומרים שמשטרת ישראל לא יכולה למצוא את הדרך להעסיק כוחות שאם צריך יפעלו על אזרחי לאורך זמן בשכונה.
המפלגה שאתה עובד איתה לא סומכת על בג"ץ ורוצה לפרק אותו. אני מדברת על מפלגת הבית היהודי. זה ממש לא מגיע מהכיוון שלנו. מה שנעשה פה, בלי קשר לפסיקת בג"ץ, זה מצב לא הגיוני, זה מצב מגוחך. התקציבים שלכם אדירים. אני מסתכלת על השנים הקודמות. את 2013 ו-2014 התחלתם עם תקציב בסיס של 56 מיליון שקל. הוא מתנפח. הוא גדל ב-2013 ב-50%. ב-2014 הוא גדל עוד פעם ל-67.9 מיליון. עכשיו אתם אומרים לנו שזה יגיע עד ל-110 מיליון שקלים?
אני מבינה שהחלפתם את השם ממשרד הבינוי והשיכון למשרד הבינוי והשיטור. זה לא התפקיד שלכם. זה לא צריך להיות קשור אליכם. זה צריך להיות בסמכויות המשרד לביטחון פנים. מה שאתם עושים פה זה דבר פוליטי, הוא לא קשור לצרכים הביטחוניים. על הצרכים הביטחוניים משטרת ישראל יכולה לענות. אם היא לא עונה בצורה מספקת, צריך לדרוש ממנה לעשות את זה בצורה מספקת. תראו איזה סכומים אדירים. איך מתפרק הכסף הזה?
אני חושב שבנו בעבר הרבה יותר בתים בירושלים. מה ההבדל? שהיום רוכבים על זה. עושים פרסומים, עושים פרובוקציות, עושים כל כך הרבה ציניות מכל בנייה. כל הכתבות וכל מסיבות העיתונאים שעושים, לא תורמות למצב. ברמה האידיאולוגית מותר לך להגיד שצריך לבנות, רק שהם מנצלים את זה בדרך שהם עושים את זה היום, מה שגורם לפגיעה בירושלים.
אני זוכר שבשנים עברו משרד השיכון לא רצה את התקציב הזה, הוא אמר שמצידו יעבירו את זה למשרד לביטחון פנים. גם הוא לא רצה לקבל את זה. זאת הייתה תמונת המצב ל פני 3,4 ו-5 שנים.
לא רצו את זה מקצועית. משרד השיכון לא רצה את זה. המשרד לביטחון פנים לא רצה לקבל את זה. היה שלב פה בוועדה שרצו להעביר את כל הכסף למשרד לביטחון פנים. המשרד לא רצה לקבל את זה, לכן זה נשאר במשרד השיכון. היום המצב שונה לגמרי. אדוני המנכ"ל, למה אתה צריך להגן על זה? בלאו הכי המשרד לביטחון פנים לא לוקח את זה. למה אתה צריך לעמוד פה בעימות עם הח"כים? היום זה מצב שונה לחלוטין, כי מזרח ירושלים היא ליבת הבעיה הביטחונית של מדינת ישראל. משם יוצאות כל המהומות. זה פשוט לא יאומן, אנחנו כמו איזו רפובליקת בננות, כמו איזו מדינת עולם שלישי. עוד מעט נעשה קבוצות כאלו שיגנו על אזרחים. שם נמצא הצבא, שם נמצאת המשטרה. זה המקום שבו יש את המהומות הכי גדולות. שם יש את הבעיות הכי קשות. הממשלה הייתה צריכה לבוא. איכפת לי משרד השיכון? הממשלה הייתה צריכה לבוא ולהגיד שהיא מבקשת להעביר את הכסף לכוחות הביטחון, למשטרה, למשרד לביטחון פנים. אני לא יודע למה צריך להגן על התהליך הזה. אני חושב שהיום זה הזמן שצריך להעביר את הכסף הזה. אם הייתי משרד השיכון, הייתי אומר שייקחו את הכסף ויעשו שם את האבטחה. זה ממש לא לעניין שמשרד השיכון בתוך העניין. יש להם הרבה עבודה עם מחיר מטרה, עם זה שיכניסו אותם בתור שבויים על מע"מ 0. יאיר לפיד לא מעביר את מחיר מטרה. מחיר מטרה יכול כבר היה להיות לפני חצי שנה, שנה.
יש שני סוגי מחירים. על פי ההלכה אסור לעלות להר הבית, כי זה חיוב כרת. אנחנו הריבון פה במדינה. מדינת ישראל היא בעלת הבית של המדינה. זה היה עם אריק שרון ועם אחרים. זה מצית את הלהבות. הר הבית מביא מיליארד וחצי מוסלמים להיות מוסתים. אין שום סיבה לעלות להר, לא מבחינה הלכתית שזה חיוב כרת, ולא מבחינה שכלית והגיונית שזה מצית את כל העולם המוסלמי. זה יוצר לכולנו בעיות. מכניסים את כולנו כבני ערובה לכל הפיגועים האלה. אני קורא מכאן לכולם להפסיק עם התופעה הזאת. זה התחיל עם אריק שרון. כתוצאה מזה התחילה האינתיפאדה. גם שר הביטחון אמר את זה. למה לעלות להר הבית? זה גם חיוב כרת וגם מכניס את כולנו לתוך מצב שאנחנו לא מעוניינים בו.
אני מציעה לך, אדוני היושב-ראש, שכשתקיים את דיוני התקציב, תבקש מהשר לביטחון פנים להסביר לך איך הוא, שאמור לתת ביטחון למזרח ירושלים, מתכוון לעמוד במשימה הזאת. הסיבה שירושלים כולה נתונה היום תחת גל פיגועים – זה מגיע לתל אביב ולכל מיני מקומות אחרים - היא לא בגלל שיהודים עולים להר הבית.
כאילו שהם ארץ גזירה ומקום שלא צריך להיות בו שלטון ישראלי. מיכל, אני מסכימה איתך ב-100% שגם החינוך - -
לא יכול להיות שהחינוך של ערביי מזרח ירושלים יהיה חינוך של הרשות הפלסטינית. צריך להיות שם חינוך. שמאושר על ידי משרד החינוך.
גם להשקיע בבתי ספר. כשאנחנו נפסיק להתייחס לשכונות הערביות בירושלים כאל מקום שאנחנו לא אחראיים עליו -.אני מסכימה מכל הבחינות - חינוך, רווחה, בריאות, משטרה -. אז יהיה לנו את הלוקסוס לדבר אם אנחנו מוציאים משם את המינימום שמגן על חיי התושבים, שזה המאבטחים והמצלמות - -
לא אמרנו להוציא, אמרנו להעביר את זה למשרד לביטחון פנים. את לא מקשיבה. אל תכניסי לנו מילים לפה. אף אחד לא אמר כאן שצריך להפסיק לאבטח. אמרנו להעביר את זה למשרדים הנכונים, לא להשאיר את זה בבינוי ושיכון.
אני חושבת שצריך לנצל את הדיונים שיהיו פה כדי לבדוק אם ממשלת ישראל מעוניינת שירושלים כולה תהיה בירת מדינת ישראל בכל המובנים. עד אז המינימום של לשמור על חיי האנשים שגרים שם זה הדבר ההכרחי שחייבים לקיים. אנחנו לא מדברים על סילוואן, אנחנו מדברים על עיר דוד.
אנחנו לא עושים את זה. בדקנו את זה במקביל. מי שנמצא שם כרגע אלה אנשים מהעמותות. אנשים פרטיים שוכרים שומרים.
ביום שישי אחר הצהריים שרפו את הדלת של האדמו"רים. המשטרה חיפשה את התמונות. עד עכשיו הם לא קיבלו. הוא אמר שהוא העביר את זה היום. אני לא יכול לעקוב אחריו כל רגע. עד אתמול זה לא היה.
אני לא מומחה. אני לא יודע אם זה המצלמות שלי או שלו. של מי התפקיד מבחינה תקציבית לתקן את המצלמות?
המצלמות לא נועדו להחליף את המאבטחים. המאבטחים יהיו. אנחנו נרדד את מספר המאבטחים. יש מקומות שבהם המצלמות נותנות פתרון, יש מקומות שבהם המצלמות לא נותנות פתרון. זה לא רק מצלמות, זה עוד אמצעים טכנולוגיים אחרים שנועדו לתגבר שם את האבטחה. זה לא בא להחליף את כל המאבטחים. זה מרדד את מספר המאבטחים. התחייבנו לרדת בעלות התקציבית. יש כבר אנשים שגרים שם. אני לא הגורם שמאכלס אנשים.
אתה אומר שזה חד פעמי. אני אומרת לך – הנה ההוכחה עם ליצמן - שאין סיכוי ששנה הבאה אתה לא תתקצב את זה לפחות בשליש, כיוון שתצטרך לתקן את הנזק, תצטרך להביא אנשים שיתקנו. המאבטחים יגנו על אלה שמתקנים.
אנחנו מנסים למצוא שיטה חלופית למצב הקיים, כי אנחנו יודעים שככל שיגדל שם מספר התושבים כך נצטרך להגדיל את מספר המאבטחים. אמרנו שננסה דבר שירדד את העלות התקציבית. מבחינת הנראות שלו זה אחרת - מצלמה במקום אדם שהולך שם. אמרנו שננסה. אנחנו עושים את הניסיון הזה. אנחנו חושבים שהוא יכול להצליח. אנחנו לא עושים את בכל מקום. אנחנו עושים את זה אחרי שלקחנו גורם מקצועי שאמר לנו איפה אפשר להחליף את המאבטחים.
זה לא 30. אם יהיה במכרז 20, יהיה 20. אם יהיה במכרז 10, יהיה 10. זה לא קשור לעכשיו.
מי בעד לאשר את העברה מס' 298, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 7
נגד –3
נמנעים – אין
פנייה מס' 298 אושרה
הפנייה נועדה לתקצוב 35 מיליון ₪ לשירותי דת, מתוכם כ-16 מיליון ש"ח לסעיף התמיכות בנושא שירותי דת, כ-17 מיליון ש"ח לפעולות המינהלת לזהות יהודית, וכ-2 מיליון ש"ח לתקצוב תקני כוח אדם במשרד.
בהחלטת ממשלה 1657 נקבע שהמשרד לשירותי דת יתמוך בפעילות להסברת ערכי השמיטה בחברה הישראלית - בכלל זה בתחום האמנות - בסך של כ-2 מיליון שקל. .
600 אלף שקל למועצת בתי עלמין ירושלים, 7.2 מיליון שקל תמיכה ביועצי נישואין והנצחת רבנים ראשיים, ועוד 4.5 מיליון שקל לפעילות ולחיזוק הקשרים הדתיים רוחניים בתפוצות.
יש פה ריכוז של כמה תחומים. יש כאן המשך פעילות של המנהלה לזהות יהודית שהוקמה בשנה שעברה. היא פועלת במגוון תחומים, בעיקר במיזמים משותפים ובמכרזים שהוצאנו לעבודה עם סטודנטים, עם נוער, עם זוגות צעירים.
המנהלה עצמה הוקמה בהבנה, בשיתוף ובידיעת משרד החינוך. הפעולות שאנחנו עושים הן לא במסגרת החינוך הפורמאלי, הן במסגרת הפעילות בחינוך הבלתי פורמאלי.
כבר יצרו תהודה מאוד משמעותית, בעיקר בקרב קהלים שאינם מהמגזר הדתי הקלאסי . המטרה נועדה ליצור דיאלוג, הבנה, הזדהות עם ערכים של יהדות. יש ביקוש רב מאוד לפעילות הזאת.
גם אני קורא את הפרסומים שאת מדברת עליהם. הרב רונסקי עמד כיוזם מאחורי המינהלת הזאת. לא היה לו שום תפקיד רשמי. יש לו הרבה זכויות.
מי שניהל אותה זה צוות של 3 עובדים מתוך המשרד. אף אחד מהם לא עמד בראשה. עובדי המשרד עסקו בהקמת המנהלה.
בראיון לעיתון "הארץ" הרב רונסקי מאשר את דבר מינויו לראש המינהלת. נאמרו פה דברים שעומדים בסתירה.
אמרו שלרגל המינוי שלו לתפקיד הוא יצטרך לעזוב את הישיבה באיתמר. זה הפרסום. גם ב"כיפה" מתואר שהרב רונסקי הוא ראש המינהלת.
בתוך הפעילות שאנחנו עושים לגבי שנת השמיטה, הן בתחום היתר המכירה, הן בתחום אוצר בית דין, נעשו צעדים מסודרים בזמן. המשרד מבקש לייעד תקציב בתחום ההסברה למגוון אוכלוסיות – דתי ושאינו דתי. עשינו מספר פעולות בתחום הזה. הכסף הזה נועד כדי לתת הזדמנות - -
הקהל כולו, תוך התמקדות ב-3 קהלי יעד. אחד זה הציבור החרדי, אחד זה נוער ומבוגרים, אחד זה הציבור הדתי לאומי והמגזר המסורתי או הציבור שאיננו שומר תורה ומצוות שיש לו זכות מלאה. הכסף הזה נועד לתת מענה לפעילות במגוון תחומים.
יש לנו הגדלת תקציב בנושא פעילות של מועצת בתי העלמין בירושלים. זה הר המנוחות, הר הזיתים. אנחנו משקיעים שם מאמץ גדול. בצד הפעילות הביטחונית שהוזכרה בסעיף הקודם, המענה הנכון יותר זה להביא יהודים שחוששים מלבוא, לסייע להם בהילולות, באירועים, בפעילות מגוונת בהר הזיתים.
לצד הפעילות שלנו בעידוד רישום הנישואין והפעולה שעשינו שפתחה את אזורי הרישום, יש זיהוי ברור של העלאת גיל הנישואין והקשיים בהקמת משפחות במגזר היהודי.
אנחנו בהחלט עומדים לעסוק בפעילויות עם בני נוער בגיל של הקמת המשפחות, בין בקרב אלה שמצאו את בני זוגם, בין בקרב אלה שלא, כדי לסייע בתקופה הקריטית הזאת.
מי שרוצה להתייחס לעניין של העלאת אחוז הגירושים, יודע שככל שנעשה פעולת הכנה לזוגות צעירים בבנייה שלמה - -
האם יהיה ליווי מחקרי לעניין? האם אחרי שנתיים תגידו "וואלה, הצלחנו עם ייעוץ הנישואין להוריד את אחוז הגירושים בישראל"?
אחד המיזמים המשותפים שהמשרד מבצע הוא בשיתוף פעולה עם קרן הקהילות. היא שמה matching של 50%.
מר גלט, מי עושה את ההדרכות בייעוץ הנישואין? האם זה כולל ארגונים מגדריים, כמו נעמת, ויצו, שעושים הדרכות לבני נוער לזיהוי אלימות, לזיהוי מערכת יחסים לא בריאה, לגבי מיניות בריאה ודברים כאלה?
אני מדברת על חילוניים, לא על צוהר. יש פריחה אמיתית של אנשים חילוניים. יש דבר מאוד יפה שנקרא "שבת חילונית", ועוד הרבה דברים מאוד יפים של קהילה חילונית. אל תתנו להם את השם מסורתי או שמות אחרים. האם הושקע גם בקהילות האלה תקציב? דרך אגב, הם עושים דברים מאוד יפים בשנת שמיטה. הם מדביקים עלים.
הדבר האחרון שרשום בעניין המינהלת זה חיזוק הקשרים הדתיים והרוחניים עם התפוצות, עם הגולה. האם אנחנו מחזקים את הקשרים רק עם הקהילה האורתודוכסית, כמו בארצות הברית, או שאנחנו מחזקים עם שאר מדינות העולם? רוב יהדות העולם היא לא אורתודוכסית. האם אנחנו פונים גם לקהילות האלו ומחזקים איתן את הקשר?
הדבר האחרון זה שהם פתחו משרד שידוכים בחסות המדינה.
בקדנציה לפני כן ניסיתי לטפל בזה. כשמדינה שלמה במזרח הרחוק – אני לא יודע אם בהונג קונג או במדינה אחרת - ראתה שהרווקות הגיעה לגילאים גבוהים מאוד, היא לקחת את זה כמשימה.
יש בעיה של רווקות מאוחרת. היא, לצערי, הגיעה גם למגזרים שלנו. זו בעיה של מדינה.
לגבי ויכוח רונסקי. אני מסתכלת פה על ראיון שנתן הרב רונסקי לחוקר הדת תומר פרסיקו. רונסקי מגדיר את עצמו – אני מניחה שגם יש הקלטה של הראיון הזה - כראש המינהלת לזהות יהודית. זה עוד לפני שהתקבלה החלטה רשמית. הרב רונסקי אומר שהמינהלת לא מחכה להחלטה רשמית, היא כבר מתחילה לעבוד. הוא אחר כך מתבטא עם מי המינהלת מתכוונת לעבוד, עם מי היא לא מתכוונת לעבוד. אנחנו מסתכלים על העמותות שמקבלות תמיכה מהמינהלת. אנחנו רואים שם אך ורק גורמים אורתודוכסים. אפשר להסתכל בין העמותות האלו ולראות פעילים מרכזיים במפלגת הבית היהודי. גם הייעוץ לנישואין של בית מוריה הוקם על ידי אבי וורצמן, סגן שר החינוך. מיותר לציין שמשרד החינוך לא רצה את המינהלת בתוכו ובגלל זה היא נמצאת במשרד הדתות, מה שמאפשר לכם, אנשי הבית היהודי, לנהל אותה היטב ולהעביר תקציבים לעמותות שלכם, כפי שגילינו בתחקיר של החטיבה להתיישבות. אני כבר מבינה שמשתמשים בקופה הציבורית כדי להעביר כסף לעמותות הפוליטיות שלכם.
שמענו בשבוע שעבר מחיים ילין על כך שמעבירים למפלגת העבודה. הוא איש מפלגת העבודה.
הוא הודיע ש-186 מיליון שקל שהם קיבלו יעברו לחטיבה לפעילות. הכוונה שמפלגת העבודה קיבלה כסף?
אני פרסתי בפניך את כל המיליונים שהועברו לעמותות של הבית היהודי. הכל נמצא מולך. אתה לא רצית להיות אתמול בדיון של הוועדה לביקורת המדינה בנושא הזה.
איזה שקר את אומרת. אני פתחתי פה והסברתי. את אומרת כאילו את לא מבינה כלום, אבל בסדר, זה לא שייך.
ביקשתי מראש, אבל לא קיבלתי פירוט של כל העמותות והארגונים שמקבלים תמיכות מכספי המינהלת. אני רואה שהביצוע, על פי נתוני התקציב שנמצאים פה מולי, לא הושלם לשנה האחרונה. האם הכסף הזה עובר לשנה הבאה? קיבלתם 17 מיליון או 14 מיליון ב-2013. עכשיו אתם רוצים 17 מיליון נוספים רק למינהלת. איך הוא מתחלק, למי הוא מתחלק, מי מקבל אותו, מה היו הקריטריונים במכרז, ואיך מוודאים שהקריטריונים האלה פתוחים לכל הזרמים ביהדות, לא רק לזרם שמחובר אליכם פוליטית?
שאלה שנייה היא לגבי העמותות שפועלות בתפוצות. בשנה שעברה, כשהתבקשנו להעביר העברה כזו, אחרי מאמץ רב קיבלנו רשימה של מספר עמותות שפועלת בתפוצות. הלכנו לחפש אותן. לא מצאנו שום זכר לעמותות האלו ברישומים. תפרט לי בבקשה איזה עמותות מקבלות את הכסף, מה טיב הפעולה שלהן בחו"ל, ומדוע אנחנו בכלל משלמים לעמותות שפועלות בחו"ל מכספי מדינה של הציבור הישראלי. אני מבקשת את השמות שלהן ואיפה הן רשומות כעמותות. זה פשוט לא הגיוני שכספי ציבור ייזרקו על גורמים שבכלל לא רשומים בשום מקום, לא מדווחים, לא מפוקחים. מה זה הדבר הזה?
תסבירי לי את סעיף התמיכה בהקמת מוסדות דת. מה זה מוסדות דת? מה הקריטריונים? מי קיבל? תסביר לי גם לגבי התמיכה בשירותי דת. לאיזה שירותים אתם נותנים? קיבלת שם 30 מיליון שקל.
אני מצטרף לשאלות של חבר הכנסת ליצמן לגבי 30 המיליון לשירותי דת ולגבי 4 מיליון למבני דת. אני מבקש לדעת מאדוני המנכ"ל אם מהכסף הזה של ה-17 מיליון שקל עבור פעולות המינהלת לזהות יהודית, עובר כסף לקרן הקהילות? האם מתכוונים להעביר מזה כסף לקרן קהילות, שבראשה עומד דניאל טרופר יושב-ראש ועדת החוקה של הבית היהודי? אם אנחנו מאשרים את זה, אנחנו בעצם נותנים כסף לאנשים פוליטיים. אני מבקש לדעת למי הולך ה-6 מיליון 600 אלף בשנת השמיטה. האם זה הולך לאוצר בית דין? כמה הולך? יש פעולות הסברה להיתר מכירה. מי מארגן את פעולות ההסברה של היתר המכירה? נאמר פה קודם אמנות ודברים מהסוג הזה על שנת השמיטה. האם אתה יכול להסביר לנו מה זה אמנות של שנת השמיטה, איך עושים דבר כזה? זה יכול להיות מאוד מעניין. אולי נכניס לבתי הספר אצלנו את העניין של אמנות על שנת השמיטה. האם מדובר במחול, בריקוד?
מיכל חושבת שזה דבר יפה, אתה חושב שזה דבר נורא. אני תוהה איך תצביעו על אותו דבר.
יושב-ראש ועדת הכספים הטוב ביותר שהיה לציונות הדתית זה אתה. לא איכפת לך מהמדינה, מהממלכה, מהממלכתיות, מכלום. איכפת לך רק מהכסף שלכם. אדוני המנכ"ל, אתה אינך איש פוליטי מובהק. מדובר במשרת אמון. האם צוהר נמצא בעניין של ייעוץ נישואין? אני שאלתי את זה לגבי משרד החינוך, כשהעלו כמה פעמים את התרבות היהודית שמזוהה עם הציונות הדתית. העבירו פה כמה פעמים העברות. שאלתי על התרבות החרדית, למה שם נותנים לעניין לגווע. אמרו, כן, כן, כן, אבל לא עבר. אני רוצה לדעת האם יש כאן איזו שהיא עמותה חרדית בעניין הזה של הזהות היהודית. האם גם חרדים משתתפים בזהות היהודית, או שרק צוהר וטרופר?
זה מוקלט. תודה רבה. אני בענווה ובהערכה אומר לך תודה רבה. זה לא מובן מאליו. מילים טובות לא באות בקלות.
הפעילות שלנו בחו"ל זאת יוזמה שמתקיימת כבר כמה שנים. ההסכם לביצוע הפעולות האלו נעשה בדרך של התקשרות עם ההסתדרות הציונית העולמית. אנחנו עובדים בעבודת matching מולם. בפועל הם מבצעים סדרת הסכמים עם עמותות בחו"ל.
בעיקר בארצות הברית. השנה פתחנו גם פעילות במספר מקומות באירופה. אין לי כאן את רשימת העמותות. אפשר יהיה לקבל במדויק.
אין כאלו עמותות. הן לא קיימות. העברתם לי רשימה של עמותות שלא קיימות. השנה לא הסכמתם להעביר לי אותה.
בשנה שעברה, כשביקשתם את רשימת העמותות, קיבלתם את רשימת העמותות הפועלות בחו"ל. בדקתם את זה ברשם העמותות בארץ.
אני אומר לך שביקרתי באופן אישי בפעילות הזאת. אני בזהירות אומר שאני מזמין כל אחד מכם כדי לראות את הפעילות. נעשית פעילות לכל המגזרים, בעיקר במגזר החילוני – סטודנטים, בני נוער - בארצות הברית ובמקומות רבים עם ישראלים שפעם קרו להם "יורדים". מדובר בפעילות מבורכת ומדהימה שגורמת להזיל דמעות.
את מוסיפה שאלות לגיטימיות נוספות. אני אביא לך את ההסכמים עם ההסתדרות הציונית העולמית, ההסכמים שהם עושים עם עמותות בחו"ל. תוכלי לבדוק פעולה פעולה, לאן הולך הכסף והולכת הפעילות.
בני נוער ישראלים, רוסים, בוכרים. מדובר בכל הקשת הלא דתית, החילונית. אפשר להזיל דמעה, אם מותר לי לומר בנימה אישית.
גם הוא עושה פעולות. אני לא יכול לענות לך על זה. אני לא יודע מה הוא עושה. אני יודע שגם הם עוסקים בנושא הזה. הפעילות שלנו נעשית מול ההסתדרות הציונית העולמית. היא מביאה תוצאות מדהימות.
הם יוזמי הפעילות הזאת מלפני 6,7 שנים. הם אלה שבאו בפני המשרד והציעו את שיתוף הפעולה הזה. יש להם את ניסיון העבודה בחו"ל עם הגופים האלה.
יכול להיות שזה קשור לעובדה שהרב וסרמן, שהוא ראש סניף גבעתיים של הבית היהודי, יושב בהסתדרות הציונית?
זה במגרש הפוליטי. הכסף הזה הופך לכסף פוליטי. גם אתה איש פוליטי. אין שום דבר שהוא לא פוליטי.
את בדקת רשימות של קבוצות בארצות הברית אצל הרשם פה בארץ. יש גבול. בקק"ל אין לך ניגוד עניינים? איפה אין לך ניגוד עניינים? עומדים שם אנשי מפלגת העבודה שמתביישים הרבה פעמים בייצוג שלך.
ניגוד עניינים יש בכל דבר. ישב פה חיים ילין, איש מפלגת העבודה, שקיבל מאיתנו 350 מיליון. זה נקרא ניגוד עניינים? למה היא יכלה להצביע בשביל זה?
הנושא הזה נמצא 6,7 שנים בפעילות שלנו. יש אינטרס מובהק של המשרד לשירותי דת, מלבד שירותי הליבה שהוא נותן, גם להרחיב את פעילותו בתחום הסברת ערכי היהדות בארץ ובחו"ל. ההסתדרות הציונית יזמה את הפעילות הזאת, היא משקיעה משאבים. בעזרת הניסיון שלה היא יוצרת את ההתקשרויות עם העמותות בחו"ל.
בביקור שעשיתי ראיתי פעילות מבורכת בקרב ישראלים שפעם נקראו "יורדים" ובקרב קהילות יהודיות לא אורתודוכסיות מכל מגוון הקשת היהודית.
הפעילות בנושא הזהות היהודית התחילה בתקציב 2013. בוצעו הסכמים עם עמותות רבות, חלקם בעזרת מכרזים, חלקם במיזמים משותפים. ב-2014 אנחנו הולכים למכרזים עם מגוון ארגונים, לאו דווקא האורתודוכסיים. גם החרדים. כיוון שרוב הכסף יעבור במכרזים, אני לא יודע עדיין לאן זה יגיע. עניינו אנשים טרם יציאה למכרזים. אל תשכחו שרוב הכסף טרם הגיע אלינו. אנחנו מחכים להעברה הזאת היום. עניינו גם ארגונים כמו ארגון השומר החדש שעוסק בפעילות ציונית בגליל, בנגב ובמקומות אחרים בארץ בנושא שמירת קרקעות ועזרה לחקלאים. עניינו ארגונים כמו עלמא, שהוא ארגון שפועל בתחום היהודי, לאו דווקא במגזר האורתודוכסי. מי שמכיר את עלמא יודע בדיוק על מה אני מדבר. כל מי שייגש למכרזים האלה יוכל - -
אנחנו לא מעבירים לעלמא תקציב, כי נפעל ב-2014 במסגרת מכרזים. ככל שנקבל מהם פנייה, נשמח לשתף פעולה גם איתם.
ציינתי קודם שפנינו אליהם בדיוני מקרו לפני שהכסף הגיע אלינו. הצענו להם להיות שותפים בפעילות שלנו.
על פי נתוני האוצר, מ-14 מיליון שקלים ב-2013 שקיבלתם נוצלו רק מאה אלף שקל. יש לך כסף בקופה.
טרם. יש גידול תקציבי לסעיף מבני דת, שבו אנחנו מתקצבים בקריטריונים לרשויות מקומיות בניית מקוואות ובניית בתי כנסת. זה מגיע לכל העמותות.
זה ישר למשרד, זה לא קשור למינהלת. חבר הכנסת ליצמן, תקבל את הרשימה ואת הקריטריונים. זה פורסם.
בנוגע לשמיטה. המשרד, בתוך חלוקת העבודה בין משרד החקלאות ובינינו, מבצע ישירות את ניהול מיזם היתר המכירה שכבר פועל ברחבי הארץ. סיפרתי קודם, ואני מספר עכשיו בצורה ברורה, שבעזרת התקציבים שקיבלנו פנינו לכל 6000 החקלאים. הגענו כמעט לכל חקלאי באופן אישי.
מתוך כ-18 מיליון שקל לכל החקלאים - - החתמנו כל מי שהיה מעוניין בכך. הגענו כמעט עם 5500 חקלאים להסדרת היתר המכירה במסגרת שאנחנו פועלים. אנחנו מפעילים בקרה על ההתנהלות של הנושא הזה בתיאום עם יחידות הפיצוח של משרד החקלאות. אנחנו בודקים גם את הקמעונאים, לראות שהדברים מתנהלים כמו שצריך.
ראינו שיש צימאון בנושא שמיטה השנה באופן שלא היה צפוי ולא היה קיים בשנים קודמות. קיבלנו פניות רבות להסברת ערכי השמיטה בקרב כל המגזרים, בוודאי בקרב המגזר החילוני. אנחנו נפעיל בקרב בני נוער, סטודנטים, חיילים פעילויות שבהם יטמיעו את ערכי השמיטה, הן בתחום אדם ואדמה, הן בתחום הקשר היהודי של השמיטה ובנושא מנוחת הקרקע כמו שבת. יהיו פעילויות שיאפשרו לצעירים לתחבר גם דרך אמנות.
אנחנו הולכים וגדלים. בעזרתך ובעזרת השם אנחנו גדלים. אנחנו שמחים על כך שגם בדרכים לא קונבנציונאליות שלא היו בעבר אנחנו מטמיעים את ערכי השמיטה.
בשנה שעברה נחתמו הסכמים במסגרת מיזם משותף. אחד הארגונים שעשינו איתו מיזם משותף היה קרן קהילות, שהקצה מכספו כ-2 מיליון שקל. הוספנו אנחנו 2 מיליון שקל. איתו אנחנו עושים פעולות שעוסקות בהטמעת ערכי היהדות במשפחות ברחבי הארץ - חגים, שבתות.
למה אתם עובדים עם ההסתדרות הציונית בלי מכרזים? למה אתם בוחרים לעבוד עם גוף בלי מכרזים על-מנת להעביר כסף לעמותות בחו"ל שספק בכלל אם הן רשומות?
לא אחרי ההצבעה. כל הח"כים פה אמורים להצביע על עמותות שהם לא יודעים אם הן בכלל קיימות? מה זאת החוצפה הזאת לא להעביר לחברי הכנסת רשימה?
הפנייה נועדה לתקצוב המשרד לפיתוח הנגב והגליל בסך של כ-87 מיליון ש"ח, מתוכם כ-40 מיליון ש"ח לתכנית האסטרטגית לעידוד ההתיישבות בנגב ובגליל כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 741, עוד כ-30 מיליון ש"ח להקמת כפר הסטודנטים בשדרות ובירוחם, כ-17 מיליון ₪ להקמת מוסדות ציבור ותכנית מסע בגליל לעידוד השירות אזרחי, וכן להקמת הקריה השיקומית תל שבע והכפר השיקומי בנגב.
אם חלק מהתקציבים הם ראויים וחלק מהתקציבים לא ראויים, אז כשאתם שמים אותם באותה העברה אתם לא מאפשרים את זה.
מיכל, זאת שאלה שאנחנו שואלים תמיד. מצד שני, אי אפשר שלכל סעיף תהיה העברה נפרדת. נכון שיש לפעמים דבר בולט שיש לנו ויכוח עליו.
גם בכנסת את מצביעה. תאמיני לי, אתמול הצבענו. יכול להיות שהיו כל מיני דברים שהייתי רוצה לשנות.
ניסן, אם אתה לא אוהב את זה שמביאים לך מספר העברות בפנייה אחת, אתה יכול להגיד לאוצר "תודה, ולא תודה", שיחזירו את זה אליהם ויעבירו פניות מסודרות על כל סעיף וסעיף .
אי אפשר להצביע על 10 דברים שונים בלי לקרוא אותם. תן לנו בבקשה פירוט של כל הרשויות בכל מקום שכתוב בו "מתן סיוע לרשויות מקומיות או לקבוצות התיישבות". מה זה הקבוצות, הרשויות, איפה מקבלים, מי מקבל וכמה?
יש לנו רשימת רשויות סגורה. הועברה הרשימה טרום הישיבה במייל שנשלח אלייך אתמול. במקומות אחרים, כמו למשל בהקמת מוסדות ציבור, שבהם לא הועברה רשימה, עדיין לא נסגרה הרשימה, כ רק עכשיו פורסם נוהל תמיכות. אנחנו עדיין לא יודעים לאן ייועד הכסף.
אם שלחת לה, אני מציע שתעביר ונפיץ לכולם. מי בעד העברה מס' 299-304, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 3
נמנעים – אין
פנייה מס' 299-304 אושרה
<הישיבה ננעלה בשעה 14:50.>