ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 11/11/2014

הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים בכל הארץ), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
11/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 444>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ה (11 בנובמבר 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
1. הצעת חוק מס ערך מוסף (הטבה במס בעסקה לרכישת דירת מגורים מוטבת), התשע"ד-2014
2. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ג-2013:
נעשה את זה ככה
הורה לילד אחד לפחות הנמצא בחזקתו. לעניין זה, יראו ילד כנמצא בחזקת כל אחד מהוריו אם בפסק דין או בהסכם שאושר לפי סעיף 24 או 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נקבע שזמני השהות של הילד עם ההורה יהיו , ככלל, לתקופה של 4 ימים לפחות בכל 14 ימים.
<ליאת גרבר:>
לא צריך את העניין של ככלל.

<שלומית ארליך:>
אם פתאום האב או האם לא נמצאים כי הם יצאו עכשיו לחופשה של שבועיים, הם נמצאים במילואים או נמצאים בכל מקום אחר, ההסדר הזה חל ככלל. אם פעם אחת או פעמיים במהלך השנה - -

<ליאת גרבר:>
את יודעת מה נקבע. לא כתבת מה קרה בפועל.

<שלומית ארליך:>
זה חלק מהנוסח.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נניח שהוא יוצא למילואים - -

<גילה גמליאל:>
זה לא מהותי.

<ליאת גרבר:>
לא בודקים בפועל - -
<גילה גמליאל:>
מבחינה משפטית זה בסדר. זה רק מחדד את הנוסח.
<ספי אשר:>
בית משפט לא קובע שככלל הוא יהיה 4 ימים, בית משפט קובע 4 ימים . אם הוא הלך למילואים, עושים החלפה.
<שלומית ארליך:>
חשוב לנו שיהיה ככלל, כדי שיהיה ברור שאם פתאום הוא לא נמצא פעם אחת או פעמיים עם הילד במהלך השנה, שזה משהו שלפי מיטב הבנתי סיכמנו עליו, שני ההורים יהיו זכאים. זה לא ישלול ממנו את הזכאות. אנחנו הצענו 5 ימים, כי הבנו שוועדה ציבורית שעסקה בנושא הזה ביקשה לקבוע 5 ימים.
<גילה גמליאל:>
ברגע שוועדת שיפמן לא תהפוך להיות איזה מדע בדיוני אלא נתחיל לדון בזה בשיח וזה יעבור, יהיה אפשר להעלות את זה ל-5 ימים. אי אפשר להתייחס לשיפמן רק מתי שנוח לאנשים.
<ספי אשר:>
ועדת שיפמן המליצה על 5 ימים לשבועיים. יש מדינות אחרות שבהן מקובל גם 4 ימים. אם חברי הכנסת חושבים ש-4 ימים זה המספר הנכון מבחינתם, אין לנו התנגדות. אנחנו עדיין לא מבינים את העניין של ככלל. זו שאלה של נוסח שנסגור בינינו ברמה המשפטית.
<שלומית ארליך:>
מ קורה אם פתאום הייתה איזו שהיא הפרה של ההסכם או של החלטת בית משפט? מה קורה ביום שאחרי? השלב של הבדיקה נעשה רק ביום שבו חותמים על הסכם המכירה?

<מאיר אסולין:>
כן.

<גילה גמליאל:>
זה לא לאורך של 5 שנים כמו שכתבתם.

<ספי אשר:>
אם ההסכם יהיה בסוף למראית עין - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ייכנס. אני רוצה תשובה עד סוף היום לגבי הזוגות שעוברים טיפולי פוריות.
<יצחק כהן:>
אתה כל כך צודק, אדוני היושב-ראש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טיפת לב להכניס למסגרות.
<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לנושא השני. הנושא השני מדבר על הגדרת רוכש מוטב. במהלך הישיבות שהתקיימו בעניין מע"מ 0, דיברנו על יצירת סיטואציה שמאפשרת קיצור שירות ביחס לשירות לאומי, לאומי- אזרחי ואזרחי. זה בדומה לנוסח שהסכמנו עליו לגבי שירות צבאי. מה שניסחנו זה איזה שהוא סעיף שאומר שאם מדובר באדם ששירת שירות לאומי, שירות לאומי-אזרחי או שירות אזרחי לתקופה שהיא קצרה מ-12 חודשים, ושירותו קוצר מחמת אירוע שהתרחש במהלך השירות שבשלו הוא זכאי לגמלאות לפי סעיף 289 לחוק הביטוח הלאומי, גם הוא יהיה זכאי להטבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה שעשינו לגבי חייל, הוספנו לגבי שירות לאומי.
<רות פרמינגר:>
דיברת עכשיו על מצב שבו אישה בטיפולי פוריות תיתן אישור שיהיה מספק. בסעיף 2 כתוב כך: "הוכח, להנחת דעתו של הגורם המוסמך, שבקשה לשרת נדחתה".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה קשור? את מערבבת שני דברים.
<רות פרמינגר:>
יש סעיף של רוכש מוטב. זה לא בנייר הזה שלפנינו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזבי, אנחנו מדברים כרגע רק על הנייר הזה.

<שלומית ארליך:>
את מתייחסת לנוסח של הצעת החוק. את מדברת על הגדרת "רוכש מוטב", שהיום בפסקה 2 - -
<רות פרמינגר:>
מי צריך להגיד שהנכה הגיש בקשה והוא סורב על ידי הצבא?
<מאיר אסולין:>
אין דבר כזה.

<שלומית ארליך:>
את לא מסתכלת על נוסח נכון.

<רות פרמינגר:>
מה קורה למי שלא שירת בצבא?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את מדברת על נכים? זה לא קשור כרגע.

<רות פרמינגר:>
נכי פעולות איבה, בניגוד לחיילי צה"ל, הם אנשים צעירים. הם לא נפצעו במהלך שירותם הצבאי. כשהם מגיעים לגיל 18 הם לא מתקבלים לצבא בגלל הנכות שלהם.
<דורון לוי:>
הם מוגדרים כנכים. יש דיון על הנכים.

<שלומית ארליך:>

בסעיף 3 אתם רואים הגדרת "גוש". פה, לבקשת משרד המשפטים, התאמנו את הנוסח כך שזה יהיה גוש מוסדר כמשמעותו בפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש).
<איגי פז:>
ההגדרה בפקודה היא גוש מוסדר וגוש לא מוסדר. הרשימה של הגושים תפורסם מלכתחילה. מי שהוא בגוש לא מוסדר והליכי ההסדרה לא מתקיימים, יוכל להגיש בקשה בהתאם לסעיף 11. היה חשוב להבהיר את זה. הייתה פה לקונה. זאת בעצם הגדרה טכנית.
<יצחק כהן:>
מה זה סעיף 11?
<מאיר אסולין:>
השמאי חייב לתת מחיר למטר מרובע. יש גוש מוסדר, שהוא לפי מפות והוא מתוחם. בגושים לא מוסדרים אין מתחם, אין שטח מוגדר. את אותם אזורים אנחנו נשים במפה. ברגע שהוא ירצה לזהות את המקום שלו - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה משהו טכני של לדעת איך עושים את זה.
<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 4 – שינוי מועד פרסום רשימת הגושים. בנוסח המקורי היה שפרסום רשימת הגושים ייעשה בתוך 21 יום מיום פרסומו של החוק. רשות המסים ביקשה לקבוע שזה יהיה עם פרסמו של חוק זה. בהתאם תיקנו את סעיף קטן (ג): "חלף המועד האמור בסעיף קטן (א), רשאים.." אין צורך ברישא.

<ליאת גרבר:>
כיוון שהיה עיכוב באישור של החוק שהיה אמור לעבור במועד יולי אוגוסט, והשמאי היה צריך זמן רב יותר כדי להיערך, השמאי יהיה מוכן עם פרסום החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו מקצרים את הזמן.
<ליאת גרבר:>
כן, אנחנו מקצרים את הזמן.

<שלומית ארליך:>
סעיף 5 דיבר על משהו שהוזכר במהלך הדיונים. זה בעצם פרסום של רשימת גושים לעניין רישום בשיטה הישנה. משרד המשפטים ביקש להוסיף סעיף קטן נוסף: "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מי שמנויים באותו סעיף קטן והקרקע שיש להם זכויות בה או לגביה אינה נכללת בגוש, רשאים לפנות בבקשה להוספת מתחם שהקרקע נכללת בו לרשימת הגושים, ובלבד שהבקשה עומדת בכללים שקבע שר המשפטים לעניין זה. הוסף מתחם לרשימת הגושים, יראו בו גוש לכל עניין לפי חוק זה".

<מאיר אסולין:>
יש את אותם מתחמים שהיה להם גוש מוסדר. הסעיף הזה מפנה את זה למפה. זה מה שהוא מייצר. נוריד את זה לגוש המוסדר. אחר כך - -
<יצחק כהן:>
איך כל הדבר המסורבל הזה יעבוד? כל אחד ילך למפה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא מפרסם את הרשימה.

<יצחק כהן:>
איפה הוא יפרסם?

<נעמה שולץ:>
באתר האינטרנט.
<יצחק כהן:>
מחיר למטר זה דבר מאוד דינמי. זה עולה, יורד. איך תעשו את זה? כל ים תשנו את זה?

<כרמית יוליוס:>
אחת לשנה זה מתעדכן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נדמה לי שאתמול אמרו שהעדכון יהיה כל חצי שנה אם יהיה צורך.
<כרמית יוליוס:>
ביחס לסעיף 5, מה שמכונה פה שיטת רישום ישנה, המטרה היא לתפוס ולהכניס את זה לתוך החוק, כדי שכולם יוכלו ליהנות מההטבה. מדובר בגושים שהם לא גושים שעברו הליכי הסדר, הם לא רשומים בפנקסים הרגילים. הפתרון לסיטואציה הזאת הוא שתהיה מפה אחרת שתפורסם באתר האינטרנט. ניתן יהיה להגיש בקשות לפיה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שהסבירו.
<שלומית ארליך:>
עניין הנכים לא מופיע בנוסח לפניכם. הבנו שיש איזו שהיא הסכמה לגבי נוסח. ערן, האם אתה יכול להסביר איזו קבוצה תיכנס לפה? בסעיף 1 לחוק, בהגדרה של "מוטב זכאי" , בפסקה (2), בסופה ייכנס סעיף קטן (ח): " מי שנקבעה לו לפי דין נכות רפואית קבועה של 40% לפחות לפי פרטים 33 או 91 ברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות, קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984".
<ערן טמיר:>

ההוספה הזאת היא לגבי אנשים עם מוגבלות נפשית או אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. לגביהם החוק, כולל בביטוח לאומי, קובע שחומרת מצבם מעל 40% דומה או אקוויוולנטית למי שיש לו נכות רפואית אחרת של 75% ומעלה. היות והכניסו לרוכש מוטב מי שיש לו 75% ומעלה, ביקשנו לכלול את האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שיש להם 40%. זה מוכר גם בהגדרת "אדם עם מוגבלות חמורה" בסעיף 195 בחוק הביטוח הלאומי. זה נעשה בהסכמת הממשלה, בהסכמת מע"מ ומשרד המשפטים.


על כלל ההוראות שנמצאות פה יחול גם סעיף 220(א) לחוק הביטוח הלאומי. זה כתוספת למה שמופיע כאן. סעיף 220(א) אומר שגם אם אדם קיבל קצבה, התחיל לעבודה והרוויח 15 אלף שקל, יש תקופת גרייס שבה הוא מקבל הטבות נלוות. היות ומדובר פה בהטבה שהיא הטבה נלוות שניתנת לאנשים שמקבלים קצבאות לפי מה שקבוע כאן, יש הסכמה שסעיף 220(א) לחוק הביטוח הלאומי צריך לחול פה. גם אם אדם התחיל לעבוד, מרוויח סכומים יפים ומפסיק לקבל קצבה, יש לו את אותם כללים שחלים בחוק הביטוח הלאומי.
<אייל לב-ארי:>
צריך להכניס את הקבוצה הזאת לנוסח.
<ערן טמיר:>
זאת פרשנות מוסכמת.

<ליאת גרבר:>
זה מוסכם על ביטוח לאומי, עלינו ועל הנציבות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר על התוספת. מי זכאי מבחינת נכות?
<שלומית ארליך:>
מי שזכאי לפי הנוסח שהועבר בקריאה הראשונה הוא מי שמתקיים לגביו אחד מאלה: מקבל קצבה בשל נכות רפואית של 75% לפחות שנקבעה לו לפי דין; מקבל קצבה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 75% לפחות; מקבל קצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי; מקבל קצבת ניידות מכוח הסכם שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי; מקבל קצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי; מקבל קצבת סיעוד לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי. יש לנו את הקבוצה שהוא שירת שירות צבאי לתקופה קצרה מ-12 חודשים, ושוחרר מהשירות מטעמי נכות. יש את הקבוצה הנוספת שהוספנו בתחילת הדיון, של מי ששירת שירות לאומי, שירותי לאומי-אזרחי או שירות אזרחי לתקופה קצרה מ-12 חודשים ושירותו קוצר מחמת אירוע שהתרחש במהלך השירות. יש את הקבוצה שמדבר עליה ערן. זה בעצם מי שנקבעה לו לפי דין נכות רפואית קבועה של 40% לפחות.
<ערן טמיר:>

לפי המצב החוקי הזה, אם אני מבין נכון, נפגעי פעולות איבה יקבלו, ובלבד שקבעו להם 75% נכות רפואית. זאת המגבלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אותו מצב כמו כל נכה. זה כלול פה.
<שמחה בניטה:>

יש שני סעיפים שלא הכניסו. כל החוק הזה של פטור ממע"מ הוא לדירה ראשונה חדשה, לא לאלה שהייתה להם דירה בעבר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ב-10 השנים האחרונות.
<שמחה בניטה:>
מה לגבי מישהו שהייתה לו דירה בקומה רביעית ונעשה נכה עכב תאונת דרכים או כל מיני פיגועים למיניהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא נאלץ לעבור לדירה אחרת.

<שמחה בניטה:>
דירה אחרת בשבילו היא דירה חדשה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה אתם אומרים בסיטואציה כזאת?
<מאיר אסולין:>
זה אותו דבר כמו אדם שיש לו דירה שהוא רוצה להחליף מכל מיני סיבות. יש לו נכס. זה אותו רעיון.
<שמחה בניטה:>
הנכס איננו. ההורים שלו לא ימכרו את הבית בגללו.
<מאיר אסולין:>
זה אותו תנאי לגבי כולם. הוא נאלץ למכור את הדירה ולעבור לדירה אחרת מכל מיני סיבות. היה ברשותו נכס. אנחנו לא נכנסים לשאלה למה אדם מוכר נכס.

<שמחה בניטה:>
הנושא הזה מאוד מאוד חשוב. לא נותנים פתרון בוועדות הציבוריות של משרד השיכון. ילד נעשה נכה להורים בעקבות תאונת דרכים. הם לא יכולים לעלות איתו לקומה רביעית. אין ברירה, צריך להשכיר דירת קרקע. ההורים האלה נאלצו למכור את הדירה שלהם. הם לא הצליחו להגיע לדירה בקומת קרקע. הם לא רצו לקבל שום עזרה ממשרד השיכון. הם נאלצו לשלם 9000 שקל שכר דירה. למה? כי נכה כזה לא צריך דירה של 90 או 120 מטר, אלא דירה של 150 מטר. הילד שכב על אלונקה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור לנושא הזה.
<שמחה בניטה:>
אתם מגבילים פה במטראז'. אי אפשר להגביל דירה במטראז' לנכה במגבלות כאלו. אדם כזה לא נכנס אוטומטית לקטגוריה הזאת של חוק מע"מ.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המטראז' שמדובר עליו פה הוא בין 60 ל-150 מטר מרובע. יש מרחב מספיק גדול לתמרון. לא אומרים גודל מסוים. אפשר לקחת דירה של 100 מטר ועם סידורים מיוחדים להגיע ל-130. עדיין זה בתוך החוק.
<שמחה בניטה:>
אני הבנתי שזה רק 100.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד 150.
<שמחה בניטה:>
גם אם יש לאנשים נכס, הם מעולם לא יכולים לרכוש נכס בקומת קרקע בלי שהם יצטרכו כסף פנוי. לאנשים אין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה הבנתי. אני עניתי רק לשאלה השנייה.

<שמחה בניטה:>
מה במקרה של זוגות צעירים שגרים למעלה ונולד להם ילד נכה?

<דורון לוי:>
אין להסיק ממקרים רגילים למקרים של הנכים. זה דבר לגמרי שונה. אדם נכה קיבל דירה ראשונה. היו לו 60 מטר כי הוא היה רווק. הוא התחתן. הוא עם כיסא גלגלים שלא מתפקד בשטח הבית. במקום כיסא רגיל הוא לקח כיסא ממונע, או שהוא היה עם מקלות והחליף לכיסא ממונע. הבית לא מתאים לו. אם אני רוצה לתת לו דירה חדשה עם ההתאמות הנדרשות, אני מגיע לסכומים שלעולם הוא לא יגיע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא קשור למע"מ 0.

<דורון לוי:>
אותו נכה קיבל דירה בקומה רביעית. משרד השיכון, למרות שהוא ידע, הכניס אותו לקומה רביעית. אין מעלית. הוא לא יכול לעלות. הוא הפך להיות נכה יותר קשה. הוא חייב להחליף. כאשר אתה מגיע לשלב כזה הסכומים הם אדירים. אתה לא יכול לקח דירה עם מעלית או דירה בקומת קרקע במחיר של הדירה שהייתה לך. כתבתי ליאיר לפיד שאני מבקש לעשות את הכל כדי שהנכים יקבלו פטור ממע"מ כשיש סיבות בריאותיות או סיבות כאלו שהם לא יכולים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נייח שאין חוק מע"מ 0. יש מצב של אדם שגר בדירה של 60 מטר והוא נהפך לנכה. כתוצאה מכך הוא צריך לעבור לדירה רחבה יותר בקומת קרקע. אין מע"מ 0. הוא לא מסוגל לעשות את זה. יכול להיות שצריך למצוא פתרונות לנושא הזה בלי קשר למע"מ 0. יכול להיות שבביטוח הלאומי או במשרד השיכון יש פתרונות מהסוג הזה. כך צריך להיות. זה לא שייך למע"מ 0. צריך פתרונות לנושא הזה. אני לא רוצה להעמיס את זה דווקא על מע"מ 0, כי אני חושב שהנושא הזה הוא אמיתי ונכון בלי קשר למע"מ 0. נניח שהוא הולך לדירה שלא רלוונטית למע"מ 0, או שיש לו דירה אחרת שלא נכנסת למע"מ 0. עצם זה שהוא נאלץ לעבור, מישהו צריך לעזור לסיטואציה הזאת.

<קריאה:>
יש כאן מצב שלמדינה יהיה win win. אני אגיד למה. בן אדם, כמו שחברתי שמחה מתארת וידידי דורון מתאר, שצריך לעבור דירה כי הדירה לא מתאימה לו, ממילא המדינה תשקיע הון תועפות כדי להתאים את הדירה אליו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שאמרתי.

<קריאה:>
אם הוא קונה את הדירה מקבלן - הקבלן מראש מכין את הדירה בהתאם למפרט - אז נכון שהוא יקבל את ההנחה, הוא יקבל מע"מ 0, אבל המדינה לא תצטרך להשקיע אחרי זה הון תועפות בשיפוצים. זה מצב של win win.

<יוסי עמרם:>

יש לי שאלה מחבר שהוא נכה כתוצאה מפעולת איבה ויש לו בן שמשרת בשירות סדיר בצה"ל. האם הוא יכול לרכוש דירה בפעם הראשונה וליהנות מההטבה של החוק? הם ביחד רוצים לרכוש.
<מאיר אסולין:>
אין ביחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בודקים את האבא. זה שהבן בצבא לא נותן את האפשרות.
<מאיר אסולין:>
אם האבא נכה לפי הכללים שקבענו כרגע בחוק, הוא יהיה זכאי.
<יוסי עמרם:>
הוא נכה 60% על פי החוק.
<מאיר אסולין:>
רק 75%.

<יוסי עמרם:>
הבן יכול לרכוש בעצמו?
<מאיר אסולין:>
הבן יוכל לרכוש.

<קריאה:>
האבא היה בצבא?
<מאיר אסולין:>
הוא היה בצבא. הוא נפגע מפעולת איבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא ייכנס רק אם יהיה לו ילד.

<יוסי עמרם:>
לאבא יש ילד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם האבא מעל גיל 35 ולא הייתה לו אף פעם דירה, הוא זכאי. זה בלי קשר להיותו נכה.
<יוסי עמרם:>
הוא ייהנה מההטבה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. כל אדם מעל גיל 35 שלא הייתה לו אף פעם דירה, זכאי למע"מ 0.
<יוסי עמרם:>
אמרתם שרק לזוגות.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זוגות עד גיל 35. מגיל 35 לא צריך להיות זוג. ראינו ש-95% מהסיטואציות של נכים ונפגעי טרור נפתרו. יש נקודה אחת שהם העלו, שאני רוצה שנחשוב עליה. מישהו גר בדירה ונהפך לנכה כתוצאה מתאונה או מפיגוע. כתוצאה מזה הוא צריך להחליף את הדירה שנמצאת בקומה רביעית בדירה בקומת קרקע. צריך לראות איך אפשר להכניס את המקרים היחידניים האלה לסיטואציה של מע"מ 0. תבדקו את זה.
<שלומית ארליך:>
אנחנו עוברים לסעיף 6 בעמוד 2, שמדבר על שינוי מועד פרסום ערך למטר מרובע דירתי. מה שנכתב במקור היה שערך למטר מרובע דירתי יפורסם בתוך 40 ימים. השמאי ביקש לכתוב 7 ימים.

<יעקב ליצמן:>
על כל הדברים האלה יש נושא חדש.
<יצחק כהן:>
אני מבקש נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסברתי אתמול שאלה נושאים שכואבים לכולנו, בלי קשר לקואליציה ואופוזיציה. הם רוצים להיטיב. אם זה ישמש כלי כדי למשוך - -
<יצחק כהן:>
אם זה נושא חדש - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המשמעות של נושא חדש היא שלא אוכל להצביע מחר. זה נקרא למשוך. יהיו לי שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא להוציא את הדברים האלה, לוותר עליהם. יכול להיות שבעוד חודש, חודשיים, אחרי שהחוק יעבור, יוסיפו אותם או לא יוסיפו אותם כתקנות.

<יצחק כהן:>
החוק לא יעבור.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם החוק לא יעבור, מה הבעיה? אפשרות שנייה זה שנצטרך להפוך את זה להסתייגות של שר האוצר. במצב כזה אין משמעות של נושא חדש.
<יצחק כהן:>
יש. זה חוזר ליריב לוין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם זה כך, המשמעות שאני אוציא את זה.

<יצחק כהן:>
אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית. החלטנו להכריז על כל הסעיפים האלה נושא חדש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפי הסיטואציה שהודיעו על נושא חדש אי אפשר להמשיך הלאה. גם על מה שדנו ביקשו נושא חדש. המשמעות, נכון לרגע זה, שכל הנייר הזה נמשך ולא קיים. מי שביקש נושא חדש לוקח את האחריות.
<יצחק כהן:>
מי שמושך ייקח את האחריות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מחר ההצבעות.

<אלכס מילר:>
הנושאים האלה מאוד חשובים מבחינתנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם מבחינתי.

<אלכס מילר:>
אנחנו חושבים שכל הסוגיות האלו שמיטיבות עם הציבור צריכות להיות בחוק. אנחנו נשקול את התמיכה שלנו בחוק בהתאם - -
<יצחק כהן:>
אם תעשה את התרגיל המסריח הזה, אתה תפגע בנכים. זה חמור מאוד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה עושה.
<יצחק כהן:>
אם תמשוך את הגרושים, את הילדים, אתה פוגע בכולם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אמשוך. עד מחר אני אחליט- -

<יצחק כהן:>
אל תסחט את ההדק עד הסוף. זה תרגיל מסריח.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע, כדי שלכל אחד יהיו את האופציות שלו, לקיים דיון על כל הדברים הנוספים. אחר כך תחליט נושא חדש.

<יצחק כהן:>
לא. אל תמשוך ותאיים. אתה עושה מעשה בריונות.

<גילה גמליאל:>
יש גבול להתנהלות של הוועדה שלנו.

<יצחק כהן:>
גם של היושב-ראש.

<גילה גמליאל:>
לא יעלה על הדעת שנשב כאן שעות, נדון בסוגיות שעלו ואז תמשוך את זה. יש זכות לאופוזיציה. צריך להתמודד עם הכלים הפרלמנטריים.

<יצחק כהן:>
זה התקנון. אתה מאיים עלינו? אתה פוגע בנכים, בזוגות צעירים, בגושים, בחד-הוריות. יש תקנון, יש יועצים משפטיים.
<גילה גמליאל:>
במידה ועל פי חוק, באישור היועצת המשפטית, זאת זכותם להגיש נושא חדש, שיגישו נושא חדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יכול להמשיך לדון. אני מחר מצביע. אם אני לא יכול לדון, אני לא יכול להצביע.
<גילה גמליאל:>
אם עכשיו הוא דן על הכל, בסוף הדיון הם רשאים להודיע על נושא חדש?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי שכן.

<גילה גמליאל:>
האם אתם מחכים עם הנושא חדש עד לסוף הדיון?

<יצחק כהן:>
אני עובד לפי התקנון. מה שהוא עושה זה מעשה בריונות. הוא הולך לפגוע בנכים.

<גילה גמליאל:>
עזוב אותי ממה שהוא עושה.
<יצחק כהן:>
אני רוצה להכריז נושא חדש על כל הסעיפים.
<יעקב ליצמן:>
אנחנו רוצים שיושב-ראש הוועדה יעביר את זה הרגע ליריב לוין.

<יצחק כהן:>
יריב לוין ידון. יש את ועדת הכנסת. לפי התקנון זה עובר אליה. הוא מפחד להעביר. אני לא יודע למה.
<גילה גמליאל:>
עכשיו הם מודיעים נושא חדש על כל מה שכבר דנו.
<יעקב ליצמן:>
גם על מה שלא דנו.
<גילה גמליאל:>
זאת זכותם. אנחנו לא יכולים לדון כרגע על שאר הנושאים?
<שלומית ארליך:>
נכון.

<גילה גמליאל:>
צריך לסגור את הישיבה.

<יצחק כהן:>
צריך להביא את זה לוועדת הכנסת על פי התקנון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נניח שאני מעלה, מתי נדון על הסעיפים שלא דנו בהם?

<יצחק כהן:>
אחרי ועדת הכנסת. אולי נדבר עם יריב שיכנס מיד את הוועדה.
<יעקב ליצמן:>
אני אדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה לא צריך לדבר איתו, כי אני לא פונה אליו.

<משה גפני:>
חבר הכנסת ליצמן אמר אתמול שאנחנו לא עושים פיליבסטר. הנוהל בוועדת הכספים הוא שיושב-ראש הוועדה יושב עם כל הצדדים כדי לנסות להגיע להסכמה. המשמעות של לנסות להגיע להסכמה זה שאתה לוקח אחריות. אתה לא יכול כל הזמן להגיד שהשר לא מסכים או שהאחרים לא מסכימים. אתה בעל הבית. השר צריך את החוק הזה כמו אוויר לנשימה. זה הכל בידיים שלך. אתה יכול להגיד שאתה לא מעביר את החוק. אז הוא יצטרך להתקפל בפניך כדי להגיע להסכמה בין מרכיבי הסיעות השונות בוועדת הכספים. אתה לא עושה את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך אתה יודע שאני לא עושה את זה?
<משה גפני:>
אנחנו נגד החוק. אני ביקשתי לנסות להגיע להסכמה. לנסות להגיע להסכמה אומר שאנחנו יושבים מול בן אדם, מגיעים איתו להסכמה והוא לא הולך לבקש רשות מהשר. אם הוא הולך לבקש רשות מהשר, נשב עם השר. תביא את השר לפה. יש ש פה כמה ראשי ועדות כספים שלא ביקשו בשעתו רשות מהשר. הם הגיעו להסכמה עם חברי הוועדה. הם ידעו מה מרחב המחיה. אני ביקשתי להוסיף מיליון 200 במקום מיליון שקל. על כל דבר אתה אומר לי ללכת לשר. אני אלך לדבר עם השר. אם אתה לא לוקח סמכות לעצמך, הם אומרים נושא חדש.
<יעקב ליצמן:>
אסור לדבר עם השר.
<משה גפני:>
אני אדבר איתו.
<יצחק כהן:>
למה אי אפשר להכניס קבוצת רכישה לחוק?

<משה גפני:>
אני לא יודע. הוא רוצה, אבל השר לא נותן לו. תקבל החלטה באומץ. הכל בידיים שלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלתי אותך אם נסתדר על מיליון 100. אמרת לי שזה לא רלוונטי.

<משה גפני:>
אנחנו נגד החוק. היות ואתם מעבירים את זה בכוח, אני מציע לך לעשות יותר טוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו עושים הפסקה של שעה. ב-13:00 תתחדש הישיבה בהעברות הכספיות.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00.

קוד המקור של הנתונים