PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
10/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 80>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שני, י"ז בחשון התשע"ה (10 בנובמבר 2014), שעה 13:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): התעללות בפעוטות בגנים פרטיים של חה"כ קארין אלהרר.

חברי הוועדה: >
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר

>
מלי שטירגלר - מנהלת אגף בכיר למעונות יום, משרד הכלכלה

ד"ר שולמית ביסמנובסקי - יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

נטע לישפיץ - מזכירת ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

ד"ר תמר ארז - יו"ר האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

חנן דגן - מנכ"ל איחוד גני ילדים

ליאור גבאי - מנכ"ל "נאות מרגלית", רשת חינוך ארצית לגיל הרך

יהל זיק - מפקחת מעונות לגיל הרך, עמותת "אמילי"

לילי הלפרין - תכניות למניעת אלימות

יעל שמרגד - מנכ"ל העמותה "ארגון נשי חירות בישראל"

יהודה סקר - יו"ר מועצת ההורים בירושלים

שרון פרידמן - אימא

בני פרץ - אזרח

רחל סעדה

יעל, חבר המתרגמים
<התעללות בפעוטות בגנים פרטיים>

צהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד של הכנסת. 10 בנובמבר 2014, י"ז בחשוון תשע"ה.

הצעה לסדר היום, דיון מהיר, התעללות בפעוטות בגנים פרטיים, הצעתה של חברת הכנסת קארין אלהרר.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת קארין אלהרר, חשוב שהדברים יאמרו. הוועדה לזכויות הילד בראשותה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שמה את שלומו של הילד, טובתו של הילד על סדר יומה בכנסת הזאת כפי שעשו בכנסות הקודמות. על סדר יומה של הוועדה נמצאים נושאים רבים שקשורים לגיל הרך והיד עוד נטויה בנושאים שקשורים לשלומו של הילד. מה שהיה אמור להיות מובן מאליו, אנחנו רואים שלא הכול מובן מאליו, גם הנוגעים בדבר מוצאים לעצמם את הזכות לא את הזכות, את החוצפה לזלזל בנושא או בוועדה של הכנסת ולא להגיע.
מנתוני מרכז המידע והמחקר שלהכנסת, רק כדי לשבר את האוזן, כשליש מאוכלוסייה המדינה הם ילדים. אני מציג את הנתון, כדי להבין כמה אנחנו מתייחסים וצריכים להתייחס לאוכלוסייה זו. כשאני אומר כשליש מדובר בערך על כ- 2.3 מיליון של ילדים מגיל אפס עד גיל 17 שבהגדרה הם ילדים. מתוך המספר הזה 51% הם ילדים בגילאי אפס עד 9. הגיל הרך, אפס עד 3, מדובר על כ-400 אלף ילדים, מתוכם נמצאים בפיקוח בזכות אותה הכרה של משרד הכלכלה, רק כ 107-108 אלף. אנחנו מבינים שכ-350 אלף ילד מגיל אפס עד 3 לא נמצאים תחת כל פיקוח, לכאורה פיקוח של ההורים אם הם נמצאים במסגרות ביתיות. היות והורים הם עובדים, יש גם אלטרנטיבות כאלה ואחרות כמו גנים פרטיים. המשפחתונים הם איכשהו מפוקחים.

ממש לא.

אמרתי "איך שהוא מפוקחים". כשאמרתי ש- 350 אלף לא במסגרות זה לא כולל את מסגרת המשפחתון. אין ספק שהנושא חייב דיון לאור הכתבות שאנחנו רואים. אם בעבר זה עלה פעם ב.. אני לא רוצה לומר שהיום יותר, היום המודעות גבוהה יותר ויתכן שבעבר היה יותר ממה שפורסם. כל מקרה הוא מזעזע בפני עצמו. המדינה מזדעזעת והרכבת יוצאת מהרציף וממשיכים לתחנה הבאה ואף אחד לא יודע מה קרה.
לדעתי זה דיון חשוב. חברת הכנסת קארין אלהרר, ובצדק, ביקשה את הדיון המהיר בנושא. הוועדה תוציא בסיכום נזיפה על משרד הכלכלה ובמיוחד לאגף הזה. אם איני טועה, הם נעדרו כבר מדיונים או שהיו איחורים לדיונים או תירוץ של 'אני צריכה ללכת לדיון אחר'. אני חושב שכאן האכסניה וזה המקום כשמדברים על פיקוח והגיל הרך. זה המקום שצריך הדברים שבו צריכים להיאמר.
בבקשה חברת הכנסת קארין אלהרר.

תודה אדוני היושב ראש. הדיון הזה נתבקש על ידי עוד לפני שהכנסת חזרה לפעילות. כשהיינו בפגרה, נחשפנו למקרה התעללות, אפשר להגיד מזעזע, ולא נתחיל לתאר את ההרגשה שעברה על הורים. המקרה פורסם בכל כלי התקשורת, על הגננת שמשכה בשערותיהם של הפעוטות כדי להשכיב אותם לישון, כדי להעיר אותם משינה. זה היה פשוט מזעזע.
כולכם ודאי יכולים לתאר כאימא לפעוט בדיוק בטווח הגילאים הזה מה עבר עליה, זה באמת סיוט של כל הורה. בסופו של דבר אנחנו ההורים לפעוטות מפקידים את ילדינו, משלמים לגנים תשלומים נכבדים והמקומות האלה לא מפוקחים. חלקם מאוגדים באיגוד הגנים הפרטיים, אבל לא ברור מהי מידת הפיקוח. חלקם בכלל לא מאוגדים. ההורים פונים למקומות האלה לא בגלל שהם הורים מזלזלים אלא כי אין מספיק היצע של גנים פרטיים מפוקחים.

אני יודעת שבעבר היה ניסיון לחוקק את "חוק הפיקוח על המעונות" חוק מאוד מקיף. ברובו הוא מדבר על ענייני בינוי, הוא מדבר על רישיונות, הוא מדבר על תנאים סניטריים, הוא נותן קצת מענה לעניין התנהלות והתנהגות של הגננות והסייעות. אני באמת מבקשת למקד את הדיון ולא לחזור ל"חוק הפיקוח על המעונות" אלא למקד את הדיון בהנהלות הפלילית, הפושעת שאנחנו כמדינה אסור לנו להסכים לה בשום צורה ודרך.
אני מבקשת להצר על כך, שמשרד הכלכלה שאמון על הטיפול בנושא, בכלל לא טרח להגיע. אני חושבת שהדבר מלמד ביתר שאת שהאכסניה, המקום לטיפול בילדים מגיל אפס ועד הבגרות צריך להיות במשרד החינוך ולא במשרד הכלכלה. זה לא מתאים להיות במשרד הכלכלה כי הם לא יודעים להתמודד עם זה והתוצאות ניכרות בשטח. העובדה, אין פיקוח ואין דין ואין דיין.

אני חייבת להודות שאני לא כל כך יודעת איך להתקדם מכאן כי הדבר הראשון שרציתי לשאול במהלך הדיון הזה את נציגי משרד הכלכלה, מה אתם עושים? זו שאלה. יש המון דברים שניתן לעשות וניתן לטפל בנושא בתחום הענישה והאכיפה שהוא תחום מאוד חשוב. בהחלט צריך לעלות אותו לסדר היום ולדיון.
לפני כן, איך משרד ממשלתי, שהוא הגורם שאמור להיות ממונה, אני לא רואה ממונה בפועל, מה הוא עושה כשהוא שמע על המקרה הזה, כשהוא שומע על מקרים אחרים נוספים, קיימים מקרים כאלה. מה המשרד עושה על מנת שהתופעה לא תשנה? אני חייבת לומר שאני באמת לא יודעת, לא מכירה את ההתנהלות הזאת. אני מאוד אשמח שהוועדה תפנה לשר הממונה ותביע את מורת רוחנו כוועדת כנסת שלא יעלה על הדעת שנציגים מוזמנים לא מגיעים, משאירים את הדיון מיותם מתוצאה אופרטיבית.

רציתי להציע, אני באמת חושבת שזו תחושת הבטן הראשונה של כל הורה במצב הזה, לוהיא הציב מצלמות, לרשת את כל הגנים במצלמות כדי שההורה יוכל לראות. ההורה הרי לא יכול לצאת באמצע העבודה ולבדוק מה מצבו של הילד, האם הוא מטופל או לא מטופל. צריך לזכור שמדובר בקבוצת ילדים בגילאים שעדיין לא מדברים, עדיין קשה להבין מה קרה בגן אלא אם רואים משהו חיצוני. אני חייבת להודות שמיד כשעלתה בי המחשבה התייעצתי גם המועצה הלאומית לשלום הילד וגם עם דוקטור יצחק קדמן. ירדתי מזה מהר מאוד כי אני מבינה את הצורך לפרטיות של הילדים האחרים. אני גם מבינה שדברים שרואים מפה לא רואים משם והעניין הוא בגדר של יצא שכרנו בהפסדנו'.

אני כן אשמח לדעת למה האכיפה לא מתבצעת בצורה טובה יותר. אנחנו רואים - - -

שיהיה חובה על מנת שיהיה את מה לאכוף.

אדוני, סעיף 368ג' ל"חוק העונשין" שכותרתו "התעללות בקטין או חסר ישע" – זה המקרה שמונח לפנינו. הענישה המקסימאלית היא עד 9 שנים. 9 שנים ואנחנו קוראים בעיתונות על מצב שבו לכל היותר מקבלים 18 חודשי מאסר בפועל. כולנו מבינים מה זה אומר 18 חודשי מאסר בפועל, אחרי שמקצרים שליש על התנהגות טובה ועל הבעת חרטה, אנחנו מבינים שזה לא העונש.
דבר נוסף שהוא חמור בעיניי אף יותר, אני מבינה את האמירה שאומרת, אני מאמינה בה בכל ליבי כסנגורית בעבר, שאדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. יחד עם זאת, מאחר ומדובר ברגיש שברגיש, בדיני נפשות ממש, לא יעלה על הדעת שגננת חשודה או מואשמת תמשיך לפעול בגן. זה מביא את ההורים לחשוב 'רגע, מה אני יכול לעשות במצב הזה? אם אני אוציא את הילד אני צריך להתחיל למצוא לו גן אחר'. מצד שני, מנהל הגן לא רוצה להביא גננת חדשה כי יש אפשרות לגננת הישנה עדיין לעבוד. זה שם את ההורים בסד שיקולים בלתי אפשרי לחלוטין.

אני חושבת שלכל הפחות עד שיתבררו כל ההליכים ועד שנבין ללא צל ספק שמדובר בגננת שהואשמה או נחשדה על לא עול בכפה, עד אז אסור שהגננות תחזורנה לתפקד בגנים, אסור שיהיה להן קשר בכלל לא עם הילדים, לא עם המשפחות ולא שום דבר עד שנבין לחלוטין מה קורה שם.

שוב, אני לא יודעת איך להתקדם עם הדיון הזה - - -

אני אנהל את הדיון ואת תראי שנתקדם. אני שמח שהצטרפה אלינו מנהלת האגף של משרד הכלכלה, מלי שטירגלר. אמרנו בפתיח וחבל שלא היית כאן, ילדים, יותר נכון פעוטות, נצמצם את ההגדרה, פעוטות שלא נמצאים בגנים של משרד הכלכלה, האם הם תחת פיקוח כלשהו שלכם? אולי זה באמצעות הגנים הפרטיים או שיש פיקוח כלשהו?

נכון להיום אנחנו לכאורה פועלים תחת החוק הישן משנת 1965 שהוא חוק כללי מאוד על מעונות שכוללים גם מעונות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, גם לקשישים. זה חוק שלא מאפשר לנו מספיק סמכויות. לכן אנחנו בעצם אנחנו לא מפקחים, לא מפקחים בכלל למעט במקרים מסכני חיים. פיקוח על מקומות שהם לא בפיקוחנו.

מכוח מה אתם - - -

אם אנחנו מקבלים דיווח על מקום מסכן חיים אנחנו פועלים.

כלומר, רק בדיעבד.

השבוע חתמתי על צו סגירה למעון מאשדוד שפעל בתוך תחנת דלק.

וואו, העובדה שהוא בכלל התקיים - - -

הוצאנו צו סגירה, לאחר שהמועצה לשלום הילד פנתה אלינו והפנתה את תשומת ליבנו. מעונות שפיקוחנו - -

אין סמכות לאכוף.

מעונות שפיקוחנו הם במאה אחוז בפיקוח. מעונות פרטיים הם לא תחת פיקוח שלנו.

שוב, מצד אחד אני יכול לתובע מכם רק מה שהחוק מחיל עליכם. אין ספק שיש כאן בעיה שזועקת לשמיים. אני רוצה להציף את העניין וזו ההצעה לדיון מהיר.

אנחנו בהחלט בעד. היה ניסיון לפני כשלוש שנים להגיש את "חוק הפיקוח". לצערנו הוא נפל - -

כבר לפני עשר שנים.

כן, זו התנהלות ארוכה.

השאלה אם "חוק הפיקוח" נותן מענה לכלום?

כן. "חוק הפיקוח" כפי שהוא מנוסח, אנחנו מאוד רוצים להגיש אותו ומאוד נשמח לתמיכה ואמירה שתצא מכאן.

אני יודע שהקואליציה הזאת, מה שהם רוצים להשיג הם משיגים, אין מניעות ולכן אם תרצו זו לא רק אגדה. בקואליציה הזאת זה לא אגדה. אם אתם באמת רוצים להעביר את החוק הזה, עם הקואליציה הזאת אתם תצליחו.

נשמח מאוד לקבל תמיכה גם של הוועדה הזאת.

אני מבקש לחדד את הדברים. את אומרת בפה מלא ובביטחון כפי ששמעתי כאן, אמרת שהחוק הזה מחיל פיקוח על המסגרות וגם על מה שלא מוכר על ידי משרד הכלכלה, מגיל אפס עד שלוש.

הכול. זאת משמעות החוק.

וזה מ- 7 ילדים?

מ- 7 ילדים.

כן, קראתי כאן, זה לוקסוס. ראשית כשיעבור החוק בוודאי זה לא יהיה מ- 7 ילדים. אני חושב שצריך להוריד את הרף ל- 5 בערך. זה נתון לדיון ויתכן שנגיע למשהו מוסכם. כמו שאמרתי, זה לוקסוס של עשירים.

קארין, את מחוקקת. אמר גדעון סער בנאום הפרישה שלו שחקיקה, זה ראשית לעשות ושנית זו פסגת העשייה של חבר כנסת.

אני מאמינה בזה בכל ליבי.

לך כחברת קואליציה, יש את הפריבילגיה.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת לומר בנקודה הזאת, מרביתו של "חוק הפיקוח על המעונות" מדבר על בינוי, הוא פחות נותן מענים בעניין הזה.

הרשי לי לחלוק עליך. ראיתם את הצעת החוק?

כן, ראינו אותה. אדוני עוד דבר אחד חשוב. אני חושב שזה קצת הקטנת ראש להגיד 'עד שלא יעבור החוק הגדול אני מתנער מהעובדה שיש ילדים, פעוטות, קטנים שלא מסוגלים לדבר בשל גילם הצעיר, אני לא יודע מה לעשות איתם - - -

אין לי סמכות.

אני יכול לחייב אותך, כרשות המבצעת, רק במה שמחיל החוק. אם יש חוסר תפקידנו הוא להביא את התיקון.

נכון. אני חושבת שאנחנו כמחוקקים צריכים קודם כל לטפל בבעיה הבוערת. הבעיה הבוערת היא התעללות בקטינים.

תודה. אני מעביר את רשות הדיבור לדוקטור יצחק קדמן. בבקשה, נשמע מה שיש לך להוסיף לנו.

תודה אדוני היושב ראש ותודה לחברת הכנסת אלהרר, שהעלתה את הנושא החשוב הזה. הנושא מורכב משני דברים. אני אתייחס גם לדברים החשובים שאמרת בסוף. קודם כל ברור שהמקור לכל הדברים שהקצה הכי מוקצן שלהם הוא התעללות בילדים. זה לא מוכרח להגיע עד לשם. המקור של כל העניין הזה הוא שדווקא בגיל הרך הילד הוא הכי פגיע. אמרת נכון, לפעמים הוא לא יכול לספר מה קורה שם. הילדים הכי פגועים, הכי לא יכולים לגונן על עצמם הם הילדים בגיל הרך. דווקא בתחום הזה יש הפקרות מוחלטת, מוחלטת.

כבר לפני עשר שנים הצענו הצעת חוק שעברה אין ספור גלגולים. אפשר להתווכח על סעיף כזה ועל סעיף אחר, אבל צריך לדעת כמה דברים בסיסיים שיתנו מענה גם להיבט שאת העלאת ואליו אתייחס בעוד רגע.

ראשית צריך להבין שמעון יום, גן ילדים, משפחתון, פעוטון ואיך שלא קוראים לדברים האלה, זו מסגרת שצריכה להיות על הרצף החינוכי. זה לא אפסנאות לשמירת חפצים. לצערי, כך מתייחסים לזה בחלק מהמקומות. אני מפנה את תשומת ליבכם על מה שקורה בדרום תל אביב עם ילדי העובדים הזרים. מחזיקים שם 40 ילדים בחדר בלי חלון עם סכנת חיים יומיומית.
חלק מהאנשים שמנהלים את המקומות האלה הם אנשים שיש בעברם פגיעות מיניות בילדים. סליחה שאני נותן את הדוגמאות הכי קיצוניות, אבל גם זה קורה. למשרד הכלכלה אין שום סמכות לעשות שום דבר בעניין הזה. גם כשהם כבר מוציאים צו סגירה במקרים מאוד קיצוניים הם לא יכולים לאכוף את החוק הזה. אנחנו נתקלו בצווי סגירה שהוצאו ובכלל צפצפו עליהם צפצוף אחד גדול.

קודם כל צריך לקבוע באופן חד-משמעי שזו מערכת חינוכית. לכן המקום שלה, מבלי לפגוע בגברתי שהיא חדשה בתפקיד ואני מאחל לך הצלחה, המקום של זה הוא לא במשרד הכלכלה. זה לא המקום המתאים, זו מערכת שחושבת אחרת לגמרי. צריך להבין איך זה בכלל נקלע למקום הזה כי זה גלגול של משרד העבודה לשעבר. בשעתו כל המחשבה הייתה 'בואו נקל על נשים או גברים לצאת לעבודה ונחזיק להם את הילדים לכמה שעות כדי שיוכלו לצאת לעבוד'. זה בייביסיטר. זאת לא הגישה שהיום רווחת בכל העולם.
קודם כל צריך להעביר את זה למשרד החינוך. זו אמירה, מסר שזו מערכת חינוכית. הסטנדרטים צריכים להיות חינוכיים. בלי חוק זה לא ילך חברת הכנסת אלהרר גם בדברים שאת בצדק כל כך חוששת להם. מפני שהחוק במתכונת האמתית צריך לקבוע סטנדרטים מקצועיים של מי יכול לעבוד שם בכלל. חלק מהדברים שאת מדברת, הם אנשים שמראש בכלל לא היו צריכים לעבוד במקומות האלה. מישהו ממיין אותם? מישהו בודק מיהם? מישהו עושה להם בדיקת התאמה לתפקיד? שום דבר. החוק הזה צריך גם לקבוע שלמקום כזה צריך רישיון. גברותיי ורבותי, לקיוסק צריך רישיון, למסעדה צריך רישיון ואפילו לגן ילדים בגיל חובה צריך רישיון. לכל מערכת היום במדינת ישראל צריך רישיון. המקום היחידי שלא מצריך רישיון זה להחזיק ילדים בגיל הרך. לא צריך רישיון ואין שום דבר.

היום בוועדה אחרת של הכנסת קבענו שאיש חינוך או אפילו עובד שירות במוסד חינוכי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות אלימות ועבירות מין אותו יהיו חייבים להשעות. זה לא יחול על הגיל הרך כי זה לא מוגדר מוסד חינוכי. הנה פתרון שהיום הכנסת נתנה לילדים מעל גיל 3 שזה יחול עליהם, זה לא חל על ילדים מתחת לגיל 3 – זה דבר שהוא בלתי אפשרי.

פתרון יסודי, צריך לפתור את העניין בהעברת החוק הזה. אגב, גם בכנסת הנוכחית שאתה הבעת תקווה גדולה שהקואליציה תעביר כל מה שהיא רוצה, חבר הכנסת מוטי יוגב, ,אגב הוא חבר קואליציה, שם הצעת חוק, אני מודה שזה שחזור של הצעת החוק של זבולון אורלב ושל חבר הכנסת מלכיאור, הוא שם הצעת חוק. הוא אמר לי לפני כמה ימים שמשרד הכלכלה מכשיל לו את הצעת החוק. יכול להיות שמשרד הכלכלה יגיד 'אני מכשיל את הצעת החוק כי המשרד רוצה להביא הצעת חוק משלו'. זה מה ששמענו.
אתם ראיתם הצעת החוק של משרד הכלכלה? גם אני לא ראית אותה. יתכבד משרד הכלכלה ויגיש הצעת חוק ושיהיה מספיק אמיץ להגיד שהוא מעביר את זה למשרד החינוך. על הפרטים אפשר להתווכח. אני יודע שהיו לנו ויכוחים מרים עם ארגונים של גני ילדים, אלו דברים שבשוליים. יתכן והם חשובים, אבל הם בשוליים. אף ארגון כולל ארגון גני הילדים וארגונים אחרים, "נעמ"ת" ו"ויצ"ו", אף ארגון לא התנגד עקרונית שהנושא הזה יהיה בפיקוח ויהיה במסגרת חוקית. יש ויכוחים על תקציב, על בינוי וכל מיני דברים מהסוג הזה. זה הצעד הראשון שצריך לעשות. הצעד הזה גם יאפשר להפעיל סנקציות, את אותן סנקציות ששאלת איפה הם. בלי החוק לא נתקדם לשום מקום. אבל, וכאן אני מגיע לחלק השני של דברייך, לא צריך לחכות עד שיהיה חוק. מה, אנחנו נפקיר בינתיים את הילדים?

חלק מהדברים ניתן לעשות היום עם קצת יותר תעוזה של רשויות אכיפת החוק. כאשר יש חשד, הבאתי לך מכתב על מטפלת פרטית, שהורים שמו מצלמה אצלם בבית וראו את המטפלת מתעללת בילד. עברה כבר חצי שנה, אין כתב אישום, אין שום דבר והיא ממשיכה להיות מטפלת, אומנם לא אצל ההורים האלה כי הם הרחיקו אותה. רשויות אכיפת החוק, כאשר מתעורר חשד בעניין הזה, ואני ער שיש חזקת חפות לכל אדם וצריכים להיות מאוד זהירים, אבל כשיש בסיס לחשד בסיסי, כשיש התעללות בילדים על רשויות החוק לא המתין ל"חוק הפיקוח על המעונות". יש חוקים שקיימים שמאפשרים פעולה. החוק הפלילי מאפשר פעולה רק צריך להסתכל על זה בעיניים נכונות. לא צריך להמתין.

באחד המקרים בירושלים, מקרה שליוויתי אותו מקרוב של התעללות בילדים במעון יום בגילה, מי שחשף את העניין הזה הייתה תכנית טלוויזיה. לא יכול להיות שמדינת ישראל צריכה לחכות לתכנית תחקירים בטלוויזיה כדי לעשות משהו.

מילה אחרונה לחברת הכנסת אלהרר, אני שמח שלא הלכת שבי אחרי הפתרון של התקנת מצלמות, אני יודע שהוא בא מתוך הבטן. יש לנו כאן בעיה מהותית שלא תיפתר באמצעים טכניים. גם אם תהיינה מצלמות בגן, המטפלת או הגננת אם היא תרצה היא תלך למקום שהמצלמות לא מכסות אותו והיא תעשה מה שהיא תעשה. אני גם לא רוצה, כי אם נתקין מצלמות במקומות האלה אז מחר תהייה לך תכנית ריאליטי חדשה שתעשה צחוק מכל מיני ילדים שצולמו בתכניות האלה. ראינו שמי שהולך לרשום כדין בעל חיים שהוא מחזיק בבית, מחר כל המדינה יודעת מה הטלפון שלו. צריך להיזהר מאוד לא לחפש פתרונות פלט טכנולוגיים כי הם לא יפתרו את העניין.

משפט אחרון, מוכרחים להעביר את הנושא למערכת החינוך. מוכרים לחוקק את "חוק הפיקוח על המעונות" גם אם תידרשנה פשרות לצורך העניין. הגיע הזמן לעשות ובינתיים את זה ולא לחכות. יש משטרה, יש פרקליטות, יש רשויות אכיפת חוק שצריכות להגן על ילדים מפני פגיעות כאלה ואחרות. אי אפשר לחכות.

אגב בהתייחס למה שאמרת, לא מזמן ראינו באסון ההדברה. כשהמשטרה, רשויות האכיפה כשהן רוצות הן יודעות לומר 'עד שהנושא הזה לא ימוצה אתה לא עוסק בהדברה'. לכן במקרים כאלה, אנחנו מבינים את חזקת החפות, אבל אם יש חשש סביר והוגשה תלונה, עם כל הכבוד אין כאן פגיעה בחופש העיסוק. אפשר לומר 'משחררים אותך בערבות בתנאי שאת לא עוסקת בטיפול בילדים עד שהנושא הזה לא מובהר. אני חושב שזה יהיה בסעיפי הסיכום שלי.

ממה היא תתפרנס?

יש הרבה עבודות. יש רשימה גדולה של מקומות עבודה, היא לא חייבת להיות עם ילדים.

בבקשה דוקטור תמר ארז מהאגודה למען הילד בגיל הרך.

שלום. אני כמובן מקבלת את כל מה שנאמר עד כאן. העובדה שמדובר בילדים שגם אם יש להם קול הם לא מדברים ובפועל אין להם מספיק קול בחברה ואנחנו צריכים לשמש להם רמקול. כל ההצעות שעלו עד עכשיו מקובלות עלי. אני רוצה להזכיר את המועד ואת עניין הזמן. בעוד עשרה ימים יתקיים יום הילד הבינלאומי, תמלאנה 25 שנים לחתימה על אמנת זכויות הילד של האומות המאוחדות. בחודש הבא ימלאו 9 שנים מאז יום העיון על דוח מיקי רוזנטל. בעקבות קריאתו של רן כהן להצטרף לשדולה שתתמוך ביישום ההמלצות הצטרפתי לאגודה לגיל הרך. זה זמן בלתי נסבל להמשך הסבל של ילדים ולחרדה של ההורים. לצערי יש גם הורים שלא רוצים לדעת ומתעלמים מכל הבעיות כי קשה לחיות עם הספקות האלה והם מעדיפים לא לדעת וגם לא לפקח על מה שקורה עם הילדים שלהם.

אבקש, בהתאם להחלטה שהתקבלה באומות המאוחדות שנת 2015, שהשנה תהייה ששמים את זכויות הילד בגיל הרך בקדימות בכל רחבי העולם, בכל המדינות החתומות על האמנה. שהוועדה הזאת תיתן לנושא של ביטחון וצרכים ראשוניים בגיל הרך עדיפות על כל נושא אחר שעולה בוועדה הזאת. הדברים נמשכים יותר מדי זמן. אני כן מוכנה לקבל להתחיל במה שעולה פחות כסף, כשמדובר על בינוי להסתכל על בטיחות ולא על נושאים אחרים. אפשר לעשות יישום בהדרגה, לקבוע סדר עדיפויות, אבל בטיחותם ורווחתם של הילדים צריכות לעמוד בראש סדר הקדימויות של הוועדה הזאת בשנה הקרובה.

תודה. בבקשה ליאור גבאי מנכ"ל "נאות מרגלית". אני אבקש שהדוברים לא יתייחסו רק למסגרות המפוקחות כי זה לא יעזור לדיון. כן לדבר על דברים שיכולים לתרום לדיון לגבי המסגרות הלא מפוקחות.

תודה אדוני היושב ראש. אבקש לציין שאני מדבר בשמם של הארגונים המפעילים מעונות יום: "ויצ"ו", "נעמ"ת", "אמונה", "נשות חירות בישראל" ו"נאות מרגלית".

אני חושב שהחטא קדמון של כל הסיפור הזה הוא הרצון של משרד הכלכלה, בוורסיות הקודמות, ללכת על הסיפור של החוק ולנסות לגרוף אתו עוד כמה דברים. למי שיודע, דוקטור קדמן היה אתנו לאורך כל הדיונים במרוצת השנים, החוק התחיל מסיפור דומה למה שגברתי חברת הכנסת הזכירה, התעללות. בזמנו היה צילום של משפחתון בירושלים, מסגרת פרטית קטנה שעליה היה כל הבלגן והתחיל כל הסיפור. אז בא רציונל שאמר 'בואו נחוקק חוק שלא תהייה מסגרת בלי רישיון'. קיוסק צריך רישיון, אבל להחזיק 4-5 ילדים לא צריך רישיון - - -

גם לא 30.

ברור ביותר, שאם היו מחליטים אז באותה נקודה, כמו שגם היום אפשר להחליט, בלי קשר לתקצוב ובלי קשר לשום דבר, לחוקק חוק שאומר דבר מאוד פשוט. אם אתה רוצה לפתוח מסגרת תקבל רישיון ואחר כך לדבר על תקצוב ובינוי וכדומה. משרד הכלכלה כבר בהיותו משרד העבודה והרווחה או בהיותו תמ"ת (משרד התעשייה המסחר ותעסוקה) רצה להרוויח ולהכניס לחוק עוד דברים. לשם כך אנחנו הגענו לאן שהגענו.

אגב, עמדת הארגונים היא שחוק הפיקוח למעונות יום הוא דבר רצוי ומבורך. אנחנו מברכים על כך. לאורך כל השנים אנחנו מתנהלים מול משרד הכלכלה. הדאגה שלנו היא שהנטל של מימון החוק ייפול בסוף על ההורים. אנחנו כארגונים חברתיים לא ניתן שהחוק הזה במתכונת כזאת או אחרת ייפול כנטל על ההורים. גם כך הם מתקשים לשלם את הסכום הדמיוני או הלא ריאלי ולא ראוי שנדרשים לשלם לילד במסגרת מפוקחת כזאת או אחרת.

אני קורא שוב למשרד הכלכלה לחזור למה שדיברנו בתחילה. אגב, האבסורד הוא שהחוק שהיום משרד הכלכלה מנסה להוביל מחריג עד 7 ילדים. פירושו של דבר שעד 7 ילדים תתעללו ומ-7 ילדים יש חוק. זה אחד הדברים האבסורדים שיכול להיות בחוק. דיברנו גם על עמדת הגנים הפרטים ועוד גופים אחרים, שאומרת שאם מדברים על סכנה וסיכון לילד למה מסגרת של עד 7 ילדים לא תהייה בפיקוח. האם אנחנו נאפשר שבתחנת הדלק בתל אביב כן תהייה מסגרת עד 7 ילדים? הרי זה הזוי.

אני חוזר וקורא למשרד הכלכלה, זו ההזדמנות בוועדה הזאת. עמדת הארגונים מאוד פשוטה, אנחנו מברכים על החוק. עזרנו לאורך השנים והצענו את עזרתנו להיות שותפים בחוק הזה. אנחנו מכירים, לכלל הארגונים יש למעלה מ-70-80 שנות פעילות בתחום החינוך לגיל הרך, יש לנו את הניסיון והידע. אנחנו פתוחים לעזור בנושא הזה. לא יתכן שהחוק שאותו אולי נצליח להעביר בצורה כזאת או אחרת ייפול כנטל על ההורים. לחלופין, כאן אני מצטרף למה שדוקטור קדמן אמר, עד אז יש אפשרות אחרת. בואו נעשה חוק שמדבר קודם כל על מי רשאי לפתוח מסגרת כמו שבוחנים מי רשאי לפתוח קיוסק.

תודה. אבקש לשמוע את ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל.

שלום. אני יושבת ראש הגנים הפרטיים בישראל. אני מבקשת לברך את חברת הכנסת קארין אלהרר ואת דוקטור קדמן על הדברים שאמרתם קודם. אני מברכת גם את כבוד יושב ראש הוועדה.

אני חושבת שקודם כל חשוב להעביר את התחום הזה לפיקוח של משרד החינוך משום שילדים קודם שהם תעשייה, מסחר ותעסוקה הם קשורים לנושא החינוך החל מגיל לידה ולא מגיל שלושה חודשים ולא חצי שנה. כבר מהלידה הם צריכים להיות בפיקוח פדגוגי של אינטראקציות. מדברים על כל התמונות האלה שהם הטריגר, אלו הן בעיות התנהגות.
כל חוק שלא תביאו, וכמו שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר, החוק הזה שמדברים עליו לא יפתור את הבעיה הזאת, הוא יפתור בעיות אחרות. את הבעיה הזאת. הוא לא יפתור גם לא במסגרת החוק והפיקוח כי אז משרד הכלכלה ייקח את האחריות על כל התעללויות האלה. הן תמשכנה לקרות באותה התנהלות אם לא יהיה משהו נוסף שלא קיים היום בחוק הזה כל האחריות תיפול על משרד הכלכלה.

אני חושבת שכן צריך לקחת את הנושא של האינטראקציות בין הצוות לבין הילדים ושם לעשות את הפיקוח. אנשים צריכים לבוא לתוך השטח ולפקח. אנשי פדגוגיה ולא אנשים שבאים עם רשימת בדיקה. אנשים שמבינים חינוך ומדברים בשפת החינוך ושיכולים לפקח על האינטראקציות בין הילדים לגננת ולראות מי באמת בעייתי.

שברי את האוזן שלנו. כגנים פרטיים היום, באיזה רישוי את מחויבים?

גנים פרטיים, רק היתר חורג שהוא עושה את זה - - -

ברישוי עסקים?

לא, גן זה לא עסק. גן ילדים הוא לא עסק ולכן אין רישוי עסקים. הוא גם לא מוסד חינוכי ובעצם הוא לא יודע מה הוא. יש לו אבות מפה ומשם, האחריות והכספים וההוצאות הם לפי שני הכיוונים, שום תועלת לא יוצאת לו ולא צומחת לו משני הכיוונים האלה, לא מעסקים ולא מחינוך. אנחנו חושבים שגן ילדים צריך להיות מוסד חינוכי לכל דבר ועניין. כבר מגיל לידה הילדים הם מאוד חכמים, הילדים לומדים בגן ולא רק יושבים, מבלים וישנים שם, הם לומדים שם מהבוקר ועד הערב ומישהו צריך לפקח על הלמידה הזאת.

לפי שאני ממשיכה להגיד עוד כמה דברים, אני מבקשת למחות על השם והכותרת של הדיון הזה. אתם כתבתם "התעללות בפעוטות בגנים פרטיים". אני חושבת שצריכים לחזור מהשם הזה. זו הכפשה של ענף שלם על לא עוול בכפו. אלפי מאות ילדים חוגגים בגנים, לומדים בגנים וכולנו תודה לאל תוצאה של גנים פרטיים שלא סבלנו. אני חושבת שאלפי ילדים הנהנים וגם בדף של "אומפי" יש פה חוסר מידתיות וחוסר שוויוניות כשלא מדברים על הדברים הטובים אלא רק על השליליים. אני מבקשת לכתוב: "התעללות בגן פרטי" אחד, זה לא אומר גנים פרטיים. זה כמו כשיש נהג שדורס מישהו ברוחב מפטרים את כל הנהגים או רופא שפשע וישר סוגרים את כל בתי החולים. עם כל הכבוד, לא להכפיש את כל הגננות ללא עוול ולא עשו מעשה.
בנושא של ענישה, אני חושבת שכשמגיע מקרה כזה חמור אין ספק שצריך להעניש, חד-משמעי ובכל חומרת הדין. אדם לא יכול להתנהג בצורה כזאת בגן ילדים, לא במשפחתון, לא בפעוטון ולא במשרד החינוך. גם במשרד החינוך היום בגילאי שנתיים ותשע חודשים, נכנסה גננת אחת וסייעת אחת עם 25 ילדים. אתה יודע שאם היו שם מצלמות מה היית רואה שם? אין לך מושג. לא הייתם מבינים מה קורה בגני ילדים, 25 ילדים קטנטנים, לא גמולים שלא תמיד מדברים ויש רק שתי עובדות. בגנים פרטיים יש 3-4 ו-5 עובדות. מה קורה במשרד החינוך, אף לא יודע, לא מדברים על זה. הצרות הגדולות הן שם ואף אחד לא מצלם. אם תהיינה מצלמות הן צריכות להיות גם שם.

אני באמת חושבת שאנחנו צריכים להעניש כל אחד שעושה משהו לקטינים וחסרי ישע. צריכים גם לדבר על נושא התעללות בבתים, ההתעללות היא לא רק בגנים. צריכים לקחת בחשבון שיש גם הרבה התעללויות בבתים וגם שם אנחנו לא יודעים מה קורה לילדים. בטרם הוצאו דיווחים ודוחות שמצאו שרוב הילדים הנפגעים הם נפגעים בבתים. זאת אומרת שכל מערך הגיל הרך לא מוגן, הילדים צריכים להיות מוגנים ואנחנו צריכים פיקוח כמה שיותר מהר.

אין לי ספק, הבנתי כמה חשוב שיהיה רישיון להיות גננת פרטית ואחר כך נדבר - - -

אני מבקשת לקדם את הנושא של החוק והחקיקה בנושא הפדגוגיה בגנים.

הבנתי את החרדה שלך. אין ספק שאסור להכליל ואסור לפגוע בכלל הגנים, אבל הבעיה קיימת ואנחנו צריכים למצוא את הפרצות ואת הפתרון.

יש לי הצעה אופרטיבית לזה אם תרצה לשמוע.

יכולת לומר את זה ברשות הדיבור שלך, כרגע אני מבקש להתקדם. בבקשה משרד הכלכלה, ביקשת להוסיף משהו.

דוקטור יצחק קדמן דיבר על ההצעה להעביר את התחום למשרד החינוך. דיברת על סטנדרטים ודיברת על פיקוח איכות הטיפול וכדומה, אנחנו נדרשים לעניין בצורה מאוד מקצועית ורצינית. אתה מכיר את וועדת הסטנדרטים שהתכנסה ושאנחנו פועלים בהתאם למסקנותיה. אנחנו שמים דגש גדול מאוד על איכות החינוך, הטיפול והפיקוח בתחום הזה. יש לנו פרויקטים חדשים, האחד בשיתוף עם "אשלים" בג'וינט ואחד בשיתוף כל גורם אחר שיכול להיות אפשרי, אנחנו מקדמים את התחום בצורה מאוד רצינית. אגב במאמר מוסגר, היה ניסיון להעביר את אשכולות 1-3 למשרד החינוך בצהרונים ומשרד החינוך מתחנן להחזיר לנו אותם. יכול להיות שמשרד הכלכלה לוקח אחריות - - -

עם כל הכבוד, הרצף החינוכי הוא מעל. גם אם משרד החינוך יכשל נעזור לו להצליח. הרצף החינוכי חשוב, לדעתי זה בתחום האחריות שלהם. אני חושב שצריך לאפשר למשרד הכלכלה להתעסק בתחומי האחריות שלו המובהקים ולעשות את מה שצריך לעשות. זה לא בא כביקורת, אני אומר שזה יותר נכון. זה יושב לכם בעורף, זה עוד ענף - - -

אנחנו עובדים עם הלב.

הממשלה שאני ישבתי בה, על מנת לעודד תעסוקה החליטה, אתה זוכר איזו בשורה הבאנו, שהממשלה תשקיע מיליונים ומיליארדים לעידוד תעסוקה, על ידי בניית מעונות שיאפשרו להורים לצאת לעבודה. כמה נבנו? כמה נוצל?

>
7% מהתקציב שהוקצב.

אל תעני לי. זו יד אחת שזה לא התחום שלה. אתם המדען הראשי, אתם שירות התעסוקה, אתם בכל מה שקשור לעידוד תעסוקה, כך אני מקווה. חינוך הוא לא התחום שלכם, עם כל הצער לקחת סמכויות ולהעביר. אני הפסקתי לקנא בהעברת סמכויות, הפוך - - -

תרשה לי להשיב לך לגבי בינוי. אנחנו נמצאים עכשיו בביצוע נוהל תקצוב חדש. עברנו ממבחני תמיכה - - -

אנחנו 4 שנים אחרי החלטת ממשלה. את יודעת - - -

סליחה, אנחנו מבצעים. אנחנו קיבלנו בקשות. השבוע נסגרות הבקשות לשנת 2014. קיבלנו מאות בקשות שאנחנו הולכים לממש לביצוע בינוי מעונות יום. הקצנו 1.2 מיליארד לבינוי, הסרנו חסמים ביחד עם משרד האוצר. חסמים שהאוצר - - -

אני אוכל לומר, - - -

בגלגול הקודם הצלחנו להסיר ואנחנו בונים ב-1,2 מיליארד.

לא ענית לי ואני אסביר למה לא ענית לי. הכול טוב ויפה, אבל במבחן המציאות, בתקופה של 4 שנים אחרי החלטת הממשלה משרד החינוך הצליח לבנות יחד עם השלטון המקומי ומפעל הפיס הרבה כיתות. עזבי, זה התחום שלהם, הם עסוקים בזה, כל דאגתם סביב הנושא הזה. אני חושב שזה יותר נכון, אין ויכוח סביב השולחן הזה שהנושא הזה צריך להיות בחינוך ,למעט משרד הכלכלה. אם היום היית שייכת למצבת כוח האדם של משרד החינוך היית חושבת כמוני.
דיברה כאן קודם דוקטור שולמית ביסמנובסקי. נוצר מצב מזעזע, אני מנסה לבחור את המלים. נתתי מספרים, יש למעלה מ-450 אלף ילדים בגילאי אפס עד שלוש, מתוכם נמצאים במסגרות מפוקחות של משרד הכלכלה כ-100-110 אלף והשאר בלי פיקוח. חלקם הגדול נמצא בגנים פרטיים בין אם הם חברים בארגון ובין אם הם לא חברים בארגון, אין מסגרת.
עם כל הקנאות לא להגדיר את גן הילדים כעסק בגלל החרדה לסמנטיקה, אין לנו שום פיקוח ואפילו לא רישיון לעסק. הם לא נדרשים לשום דבר מעבר לרצון שלכם לעמוד בסטנדרטים מסוימים שאתם מכתיבים אותם לעצמכם. בתחום הזה, כאן אנחנו מדינת העולם השלישי. אנחנו מדינת עולם שלישי בתחום הזה.

קארין, זה לא יגמר בדיון הזה גם אם נצא בקריאת סיכום הכי חמורה שיכולה להיות לוועדה. אין ספק שצריך להחיל מיד חובת רישום, חובת רישיון, חובת רישוי סטנדרטי בהליך חקיקה מהיר - - -

אין ספק. אני מודיע לוועדה שבכוונתי - - -

כדי לשבר את האוזן, בגנים הפרטיים הרבה מאוד מהגננות הן עם תואר אקדמאי בחינוך. קחו בחשבון שגנים פרטיים מתמקצעים בשנים האחרונות. מתמקצעים ורוב הגננות הן אקדמאיות בשנים האחרונות, כולן לומדות ומתמקצעות - - -

דרך אגב, האקדמיזציה של הדבר לא מונעת התעללות. את אמרת שני דברים, בסוף זו בעיית התנהגות של הגננת. היא יכולה להיות אקדמאית מצוינת ובסוף אני רוצה לדעת שיש אבא ואימא לדבר הזה. אני רוצה לדעת שאני לא שמה את הילד במקום כאילו שמתי אותו בגינה הציבורית.

את צודקת ואני בעד.

הפיקוח מתבקש על כל רמה ועל כל מקצוע. חז"ל כבר אמרו "הרוצה לאבד ממונו ימנה פועלים ולא יפקח עליהם".

בבקשה חנן דגן מאיחוד גני הילדים.

מאוד מאוד חשוב לי להגיד, כמו שולמית גם אנחנו לא מתנגדים לחוק. אנחנו רוצים חוק. הדבר היחידי שהיה חסר בהצעת החוק הקודמת הוא שיתוף פעולה עם הגופים הפרטיים. זאת הסיבה היחידה שנפל החוק. אני מזמין את משרד הכלכלה באמת לשבת, לשתף פעולה ואני חושב שאפשר להעביר את החוק הזה בקלות רבה - - - -

לא רק בגלל זה הוא לא עבר. אני אניח את דעתך. הוא לא עבר בעיקר בגלל התקציב - - -

זה הושת על ההורים. זאת הייתה הבעיה.

אין ספק שהתנהגות אלימה הן מילולית והן פיסית היא דבר חמור. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שההתעללות הזאת היא הסימפטום והיא לא הבעיה. אני בכוונה רוצה למקד בפתרון. אם יהיה חוק זה לא דבר שימנעה. אנחנו רואים התעללות גם במשרד החינוך, במעונות כמו "ויצ"ו", נעמ"ת" ואחרים גם אנחנו רואים ונתקלים במצב כזה. אנחנו צריכים לראות מאיפה זה נובע. אם יבואו שייקחו פסיכולוגים ואנשי מקצוע שיבדקו אם אותם אנשים שהגיעו לזה ולמה הם הגיעו לזה, מה גרם להם להגיע לזה. ראינו בזמנו את הגן בירושלים של שני האנשים המבוגרים, אותם הורים של הילדים היו בגן הזה ולא התעללו בהם. אנחנו צריכים לראות מהו הגורם.
הדבר השני שהוא מאוד מאוד חשוב, את זה צריך להכניס לא רק בגנים של 1-3, זה צריך להיות עד גיל 18, כל מי שעובד היום עם ילדים צריך לעבור בפירוש אבחון אם הוא מתאים לעבודה עם ילדים. הוא יכול להיות בנאדם נפלא, אבל הוא לא מתאים לעבוד עם ילדים, סבלנות אין לו. יבדקו פסיכולוגים אם הוא יכול להיות בכלל בענף.

שרון פרידמן בבקשה. סליחה שאני קוצב לך את הזמן, יש לך דקה.

אני באה כאימא ולא כבעלת מקצוע, אני עובדת טיפולית בעירייה וזה לא קשור.

לצד מקומות מקסימים ראיתי מקומות שהזדעזעתי ולא ישנתי לילות על גבי לילות. אני חושבת שאחת הבעיות העיקריות עם משפחתונים היא שכשהדלת נסגרת אתה לא יודע מה קורה, אין אפשרות לשים מצלמות, אין אפשרות לדעת אם לאחד מבני המשפחה יש עבירות מין. אין אפשרות בסוף היום ואין אפשרות לפקח באמצע היום. אני חושבת שיש חובה, כמו שדוקטור קדמן אמר, חובה של המדינה לדרוש קודם כל לדעת מיהן הנשים שעובדות ומהי הכנסתן.
מדברים על תקציב, אבל לא יודעים בכלל מהו התקציב וכמה אותן נשים מרוויחות. אולי הן מרוויחות הון עתק ויכול להיות שהדברים יכולים להתקזז כשיחשבו אחר כך על תקציב. צריכים להכיר את אותן נשים, צריך שהן תצהרנה על העיסוק שלהן, על ההכנסות שלהן, שידעו כמה ילדים נמצאים בכל מסגרת. נדמה לי שחובה של המדינה, לפחות בשלב הראשון, להכיר את התופעה. לא יודעים בכלל את היקף התופעה, לא יודעים את ההכנסות של אותן נשים.

שלום. אני מה"הפנתרים השחורים" בעברי. אנחנו מכירים את מר קדמן עוד מהכנסת הקטנטנה. לעניינכם, כל היום מדברים פה על זכויות הילד, שלום הילד, האו"ם. מה עם בריאות הילד וכל הדברים האחרים? אני סבא לנכד בן שנתיים. הנכד הזה אלרגי לא רק לדגים, לא רק לבוטנים, לא רק לטחינה, לא רק לשומשום, לא רק לעוד דברים.
אם חס ושלום שמו דבר כזה בפה שלו הוא יכול להיחנק למוות וצריך מטפלת. הילדה שלי מגיעה למעונות שהוא אחראי עליהם, דורשים ממנה 1,800 או 2,000 שקל, והיא צריכה להביא אחות מטפלת שתהייה צמודה לילד הזה. אז אתם מדברים על אלימות? האלימות היא קודם כל בחברה, האלימות עוברת מההורים לילדים בגנים וגם הגננות כך גדלות וצומחות. אל תחפשו רק את המשכורות שלכם כעמותות וכראשי עמותות. תחפשו לראות את טובת הילד וגם את הבריאות ומה טוב לכיס של ההורים.

>
מר פרץ תודה.

לא 40-50 אלף משכורות ובאים לדבר בשם המסכן, על זכויות הילד ועל אלימות כלפי הילד. אדוני היושב ראש זה חשוב. אתה לא יכול להתעלם מבריאות הילד.

סליחה, אתה לא תשתלח כאן באנשים.

אני לא שמעתי אף פעם על הבריאות של הילד.

אתה לא פה. אם היית פה, היית שומע גם על הנושא שדיברת.

לפני שאנעל את הדיון, אקריא את הודעת הסיכום.

ברשותך הערה קצרה. אני מפקחת של מעונות מעמותת "אמילי". הרוב נאמר כאן ולא אחזור על דברים שנאמרו. אני מבקשת לומר, אחד הדברים החשובים הוא הצד המניעתי, הגיע הזמן לעלות את הנושא של המטפלות לסדר היום. במעונות אנחנו נמצאים בקריסה מבחינת איוש המטפלות ומציאת כוח אדם איכותי למעונות. זה חלק מהעניין הזה.

אנחנו חוזרים וחוזרים.

אני מאוד מבקשת להדגיש ולשים זאת על השולחן. זה משהו שבעיניי מאוד מאוד חשוב.

חינוך, חינוך, החטא הקדמון.

הוועדה רואה חשיבות רבה לראות את הרצף החינוכי של הילדים מגיל אפס. לכן הוועדה רואה את הצורך בהעברת כל סוגיית הטיפול לגיל הרך למשרד החינוך.

הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לקדם כמה שיותר מהר את חוק הפיקוח על מעונות. הוועדה מבקשת לקבל תשובה תוך 30 יום איפה זה עומד, מה כוונת המשרד, תקציב, מהן הבעיות ולמה החוק לא מקודם.

הוועדה קוראת לרשויות האכיפה, משטרת ישראל, שבמקרים של תלונה שהוגשה נגד מטפלת, יש לאסור על המטפלת לעסוק בטיפול בילדים עד לבירור הנושא יובהר. שבינתיים תתפרנס ממשהו אחר.

הוועדה קוראת לנוגעים בדבר, להחיל חובת רישוי כלשהי על מסגרות לטיפול ילדים מ -3 ילדים ומעלה.
משרד הכלכלה כל עוד זה אצלכם אתם תצטרכו לתת לנו תשובה מה בכוונתכם לעשות כדי להתחיל ברישוי ופיקוח של כל המסגרות.
תודה לכולכם, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:05.>