PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 313>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ז בחשון התשע"ה (10 בנובמבר 2014), שעה 12:00

<הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
אילן גילאון

יעקב מרגי

רינה פרנקל
שמעון סולומון

יואל רזבוזוב

>
משה דגן - סמנכ"ל בכיר לשירותי דת, המשרד לשירותי דת

יצחק ישי - מנהל אגף קבורה, המשרד לשירותי דת

חיה יוסף - אחות ראשית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יאיר חברוני - מנהל תחום מינהל רפואה, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת תחום שירותי הצלה, משרד הבריאות

שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה, משרד העלייה והקליטה

עו"ד איגי פז - משרד המשפטים

שמעון נבון - מנהל תחום דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד חנן פוטרמן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

בני רייך
- סגן ראש עיריית גבעתיים

סמי ישראל - נציג חבר המועצות הדתיות

יצחק פלח - מנכ"ל החברה קדישא, הרצליה

מוריס כלפון - מנוחה נכונה, באר שבע

עו"ד יניב לוי - יועמ"ש מנוחת עולם, נתניה

גדעון בן ישראל - יו"ר הסתדרות הגמלאים

נעה בן שבת

וילמה מאור

יעקב סימן טוב
<הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים>

אוקיי, צהריים טובים. היום י"ז בחשוון התשע"ה, ה-10 לנובמבר 2014, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והנושא הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים. והייתי רוצה פה לשמוע את נציג המוסד לביטוח לאומי. נמצא פה?

שניים.

תבחרו, מי מדבר. לפרוטוקול, שם ותפקיד.

חנן פוטרמן. הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי. אני אפתח.
נפטר שבמקום קבורתו או במקום מגוריו קיים בית עלמין אזרחי חלופי, הוא מכוסה - - -

על מה אנחנו מדברים? לא על נפטר. בוא, תן לנו סקירה על כל העניין.

אני אומר. נפטר אדם שבמקום מגוריו או במקום פטירתו קיים בית עלמין אזרחי חלופי, ההובלה והקבורה על חשבון המדינה. המדינה, היא דואגת להבאתו לקבורה.

איפה הבעיה? הבעיה היא שנפטר בן אדם ובמקום קבורתו - - -

סליחה. במקום מגוריו גם כן המדינה, כשהוא; במקום מגוריו המדינה היא זאת שמממנת את ההובלה שלו.

- - -

תלוי - - -

אם הוא נפטר בעיר אחת והוא גר בעיר אחרת המדינה מממנת?

שוב. סליחה. שוב את השאלה.

אתה אמרת שאם הוא, אם במקום מגוריו, אז יש בית עלמין, - -

במקום מגוריו או במקום פטירתו קיים בית עלמין - -

- - אז אתה אומר שהמדינה מממנת במקרה הזה?

- - הוא מכוסה במסגרת החוק ותקנות המוסד לביטוח לאומי. זה בתנאי - - -

אבל המדינה מממנת את ההובלה הזאת למקום מגוריו?

ודאי.

כן.

מהקבורה.

מהקבורה.

מהקבורה.

- - -

אני מדבר על הובלה.

דמי הקבורה או דמי ההובלה. הוא נפטר בתל אביב והוא רוצה להיקבר במקום שבו יש בית עלמין חלופי.

לא אמרנו - - -

לא, לא, לא, לא, לא. זה משהו אחר - - -

התקדמת. התקדמת.

טוב, בואי, הוא לא אמר את זה. הוא אמר: הוא נפטר - - -

הוא אמר מקום מגוריו. מקום - - -

הוא גר בתל אביב - - -

- - - מקום מגוריו או - - -

אדוני היושב-ראש, תן לי לתת סקירה. אני הגשתי ואני רוצה פשוט - - -

עוד שנייה אני אתן לך. בוא, הוא לא - - -

ההסכם: ההסכם נוגע למקרה שבן אדם נפטר ובמקום פטירתו או במקום מגוריו אין בית עלמין חלופי. כדי לא להפיל את נטל ההובלה על המשפחה בא ההסכם הזה בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד האוצר. במקרה כזה שאין בית עלמין אזרחי חלופי, לא במקום פטירתו ולא במקום מגוריו, וחברה מטפלת בהבאתו לקבורה ללא תשלום, במקרה הזה זו המטרה של ההסכם. כלומר, הנטל של ההובלה לא יבוא על חשבון המשפחה, אלא על חשבון משרד האוצר.

מאה אחוז. תודה.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב.

טוב. צהריים טובים לכולם.

אז באמת התחלתי בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות להתעסק בכל העניין של הקבורה האזרחית. ראינו שישנו חוק שלא מיושם, וכבר שנה אנחנו מתעסקים ומתעסקים בזה באמת, וסך הכול יש חיבור טוב בין המשרד לשירותי דת לוועדה. עושים את זה. כבר הדברים התחילו לזוז. מרגישים בשטח. כבר מתחילים להיפתח בתי עלמין לקבורה אזרחית, אבל עדיין - - -

היו, היו. לא - - -

היו. היום יש שניים: באר שבע וכפר סבא.

עבדך הנאמן היה החלוץ והקים אותו בשנת - - -

השבוע נפתח בנתניה, לפני שבוע, ולאט לאט.

היום, בסופו של דבר – אני תמיד נותן דוגמה מנתניה – מישהו, יהודי מנתניה שנפטר בנתניה, יש לו קבורה על חשבון המדינה. המדינה מממנת.

יש הרבה. יש גם ליד גבעת ברנר.

יש בכפר סבא.

יש בכפר סבא.

- - -

בכפר סבא זה "מנוחה נכונה" ובבאר שבע – אלה - - -

יש גם, ליד, יש עוד שם.

עינת.

- - -

יש עוד. יש את גבעת ברנר. נכון.

ויש גם בקיבוץ עינת.

קיבוצים זה לא קשור כי הם גובים כסף. זה משהו אחר לגמרי.

אוקיי.

אנחנו רוצים שזה לא יעלה כסף לאותן משפחות.

טוב.

אז גיליתי שאם יהודי מנתניה נקבר בנתניה – הקבורה על חשבון המדינה. אם יהודי מנתניה נפטר באיכילוב, בתל אביב, אז המשפחה צריכה לשלם משהו, כ-500 שקל, 560 שקל, על הובלה.

עכשיו, אם יהודי מנתניה, קוברים אותו בסוף בבאר שבע כי אין לו מקום אחר, אז המשפחה צריכה לשאת את כל התשלום הזה של ההובלה. זה בדיוק הכשל המערכתי.

ואז פנית, המוסד לביטוח לאומי ישב עם משרד האוצר והגיעו להסכמה שהעניין הזה יכוסה.

נכון מאוד. עוד פעם, יש פה - - -: המדינה, מצד אחד, לא נותנת כמו שעל פי החוק באותו, במקום מגורים בבית עלמין חלופי. מצד שני, היא שולחת אותו מאות קילומטרים מהבית והוא גם צריך לשאת בתשלום של ההובלה. יש פה איזשהו אי צדק, וכן - - -

ולֵמָה זה מגיע לוועדה? הם הגיעו להסכם. אם זה הגיע - - -

הבנתי שאת התקנות האלה צריכים לאשר בוועדה. חייבים לאשר.

- - - את ההסכם, לפי החוק, ההסכם - - -

לא זוכר שקיבלת רשות דיבור עכשיו. קיבלת מקודם. אמרת את מה שאמרת.

בבקשה.

לי יש שאלה: אין ספק שזה נדרש. ברגע שהמדינה הקימה בתי עלמין לקבורה חלופית, אזרחית חלופית, במספר מחוזות, נאמר. השאיפה הייתה לכמה מחוזות. העסק הולך לאט אבל הוקמו. וכפי שאמרנו יש בבאר שבע, יש בכפר סבא, ועוד מתוכנן בתל רגב ובעוד כמה מקומות.

אין ספק שברגע שזה לא קרוב לכל, אין, זה לא בנמצא בכל מקום; מאחר ודמי הקבורה הם, דמי יום הקבורה, עלות יום הקבורה, זה על חשבון המוסד לביטוח לאומי – המדינה – גם לזה צריך לתת מענה.

רק אני הייתי שואל את היועץ המשפטי ואת המוסד לביטוח לאומי – הוא התחיל בפתיח וחבל שהוא לא סיים אותו; הוא אמר, ופה הוא הקפיץ את היועצת המשפטית נעה בן שבת, ואני חשבתי שלשם היא חותרת: אדם נפטר - - -

בבית חולים, באיכילוב - - -

- - - יהודי עכשיו. גם זה, גם בקבורה אזרחית זה יהודי. שלא יובן אחרת.

- - -

השאלה היא כזו: אנחנו נותנים מענה - - -

אמרה הגברת: מישהו בא לבית חולים איכילוב והוא גר - - -

בבאר שבע, לצורך העניין.

והוא גר בבאר שבע. צריך להסיע אותו מאיכילוב - - -

אני אומר לך, הרי הייתי שם: בפרקטיקה, במקרה הזה, עלות ההובלה מאיכילוב לבאר שבע, לא לבית העלמין – מה שיהיה מצב שלבית העלמין החלופי בבאר שבע המדינה תכסה. לבית העלמין הרגיל, החברה קדישא הרגילה בבאר שבע - -

לא תכסה?

- - לא תכסה. נוצר - - -

לכן, מה שמוצע פה בהסכם הוא באמת שאם בית העלמין החלופי נמצא במקום מגוריו אז המדינה לא תכסה גם בבית העלמין האזרחי - - - לא ליצור - - -

במקום - - - במקום. אם המדינה לא נותנת פתרון - - -

- - -

אם המדינה נתנה לו פתרון. אם יש היום בית עלמין בנתניה אז הוא - - -

אז יש כלל גדול בתורה שאומר: זה נהנה וזה לא חסר.

יפה.

כן. לא, אני - - -

חבר הכנסת יואל רזבוזוב, למה אתה תיכנס לוויכוחים? מה אתה נכנס לוויכוחים? תגיד לי. בוא נהרוג פרה-פרה.

אני רק רוצה לחדד: קודם כל, צריך לתת מענה וזה מתבקש. מאחר וכבר מתקנים בתקנות, אני חושב שלא יהיה מצב, כי באמת הרציונל, ויתקנו אותי המשפטנים – הרציונל של דמי הקבורה האלה הוא של אדם; אם אני לא טועה – מר שמעון נבון יתקן אותי – גם תייר, חו"ל, שנפטר בארץ והביע את רצונו להיקבר בארץ, הוא זכאי לקבורה חינם - - -

אני רוצה להגיד לך דבר אחד: אנחנו ערב תקציב. זה לא שאני יודע משהו שאתה לא יודע. יחד עם זה, כשהעלו את הנושא הזה אז אמרו בסבירות כמה זה יעלה. הבעיה השנייה, שאתה העלית והיא צריכה לבוא על פתרונה, היא הרבה יותר רחבה, והיא תעלה הרבה יותר כסף. אז צריך לטפל בה.

בוא נשמע את המוסד לביטוח לאומי, אולי יש להם.

אבל הם באו עכשיו בהסכם שצריך לסגור אותו וצריך לאשר אותו, ואחר כך - - -

אז שאלה שקשורה להסכם, שראיתי אותו לפני כן - - -

כן.

אבל רק אם אפשר להעיר לנקודה הזאת: שבהסכם כרגע מוצע שהתנאי הזה, שהמימון של ההובלה לבית עלמין חלופי לא יקרה, לא יחול אם בית העלמין החלופי נמצא בעיר המגורים, במקום המגורים, - -

זה ברור. זה ברור.

- - ואז לא נוצרת פה אפליה.

כן. נכון.

נוצרת אפליה למי, שניים שנפטרו באיכילוב - - -

- - -

לא - - -

שניהם נפטרו באיכילוב, שניהם גרים בבאר שבע, שניהם לא יקבלו מימון. שניהם לא יקבלו מימון.

הם לא יקבלו.

לא יקבלו מימון.

לפי מה שמוצג כרגע בהסכם, שניהם - - -

קבורה אזרחית – לא?

לא יקבל.

גם קבורה אזרחית - - -

אני אתן לך דוגמה מנתניה – עכשיו יש לנו בית עלמין חדש בנתניה – והוא נפטר.

זה נותן מענה?

זה גם לא בדיוק - - -

זה לא נותן מענה, אבל זה לא - - -

לא, אם זה ככה - - -

לא, לאי שוויון – זה נותן מענה לאי שוויון?

כן.

משפחה משלמת פה 560 שקל וגם פה 560 שקל, לדעתי.

יפה.

בחוזר לא מופיעים תקרות וסכומים. מישהו שייתן לנו - - -

אז אני שאלתי על זה בדיוק. - - - היום את מר שמעון נבון - - -

זה מראה, הם מכסים הכול.

בוא נשמע.

אבל יש קילומטראז'.

המוסד לביטוח לאומי מכסה הכול? כן, אדוני, לפרוטוקול.

שמעון נבון מענף זקנה ושארים.

ככה, ההסכם הזה מפנה להסכם עם המוסד לביטוח לאומי וגם לתקנה שמתירה את נושא העברת הנפטרים ממקום למקום, ושם יש תעריפים, כאשר עשרה קילומטר, נכון לתעריפים של ינואר 2014, זה 373 שקלים ועוד 11.33 שקלים בעד כל קילומטר נוסף שמעבר לעשרה קילומטרים הראשונים.

בסדר, נו.

עכשיו, שני הדברים גם מפורסמים באתר האינטרנט וגם מפורסמים בהסכם הזה שאנחנו - - -

אז יכול להיות שמשפחה תצטרך לעשות השלמה?

השלמה – לא. יכול להיות מצב שבו אמבולנס יגבה תעריף יותר גבוה אז תצטרך לשאת בהשלמה. אבל העיקרון הוא פשוט: אנחנו חותמים עם החברה שהיא תבצע את ההעברה ממקום הפטירה אל אותו בית עלמין אזרחי, ואנחנו נשלם לה את דמי ההעברה בצורה מדויקת - - -

מצוין.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב, אתה מרוצה מזה?

כן.

בסדר.

- - - ההסכם הזה - - - אפליה.

אז אנחנו נעבור להקראה, גברת. גברתי, תעברי להקראה.

אני רציתי להעיר משהו, אם אפשר.

מי אדוני?

סמנכ"ל המשרד לשירותי דת.

כן. בבקשה. איך קוראים לך?

משה דגן.

אוקיי.

אני רוצה לציין שההסכם הזה יש לו השלכות רוחב לשירותי הקבורה בישראל, שבעצם הרגולטור על התחום זה המשרד לשירותי דת. יש לנו הערות כאלו ואחרות בהיבט הטכני, לא במהות. במהות אנחנו מקבלים את זה. אנחנו חושבים שזה חשוב. אבל בהיבטים הטכניים, שיש להם השלכות מהותיות; והייתה לנו שיחה ארוכה בבוקר, ניסינו כאילו להגיע לאיזושהי נוסחה או לאיזושהי הבנה ולא הצלחנו. אני ביקשתי, אולי באיחור מסוים, אבל שוב, אנחנו לא היינו מעורבים בעניין הזה. חשוב לי לציין שזה לא על דעתנו. יש פה כמה לקונות מבחינתנו שהן מהותיות, שאנחנו רוצים כמה ימים כדי להגיע להבנות.

כמו, למשל.

לצורך העניין, יש פה את ההגדרה של חברה מורשית. איזו חברה בעצם היא מורשית לעשות, לבצע את ההובלה הזו. ככלל, כל שירותי הקבורה ניתנים רק על ידי גוף שמחזיק ברישיון מאת השר לשירותי דת. פה חברה מורשית, ההגדרה שלה היא: חברה שהתקשרה עם המוסד בהסכם. לא ייתכן שיהיה מצב של חברות פרטיות או אמבולנסים פרטיים - -

למה?

- - שיוכלו להיכנס בהסכם הזה לכאורה, לכאורה, ואני אומר שוב - - -

למה? למה לא יכול להיות?

אין להם פיקוח.

המחירים מוגדרים.

אז אוקיי, אני לא יודע אם זה דיון לפורום הזה. יש פה הרבה מאוד השלכות - - -

מה זה?

אני אומר: אתה שואל אותי - - -

רק הפורום הזה. רק הפורום הזה - - -

לאיזה? בוא, תקשיב, לאיזה פורום - - -? בוא, תסביר לי.

אז אני אגיד: החברות הפרטיות האלו, אנחנו, המשרד לשירותי דת נתקל כל יום בתלונות על חברות אמבולנסים פרטיות שהן לא מפוקחות, הן לא מורשות. בעצם, אין להן שום רגולציה. אף אחד לא רגולטור שלהן. שהן עושות הרבה מאוד פעולות אחרות, נלוות להובלה הזו, והן בעצם עושקות - - -

וזה בניגוד לחוק?

אנחנו רוצים לתת שירות לציבור, נכון? אם אנחנו רוצים לתת שירות לציבור, אדוני - - -

זה לא בניגוד לחוק.

לא, אני מחכה שהוא יגיד לי.

אני אומר לך כמה - - -

אם אנחנו רוצים לתת שירות לציבור, שירות שהוא מסובסד בעצם על ידי המוסד לביטוח לאומי, צריך לבוא ולשים את הדברים על השולחן. האמבולנסים האלו מציעים שירותים שהם ניתנים בחינם, והם מציעים אותם בתמורה מלאה ובסכומים מופקעים. אנחנו רוצים למנוע את התופעה הזו. ובעצם, איך שזה נראה על פניו, ההסכם הזה בעצם נותן להם לגיטימציה בעצם כשאין לנו שום יכולת פיקוח עליהם.

אז אנחנו, בהצעת החוק שאנחנו מגבשים, המשרד לשירותי דת - - -

איזה פיקוח יש לכם על קבורה אזרחית?

- - -

הם מקבלים רישיון מאת השר לקבורה אזרחית. בהחלט.

זה על פי התקנות. אני הגשתי - - -

- - - כמה רישיונות - - -

גופי קבורה מקבלים רישיון מאת השר לקבורה אזרחית, והנושא הזה מפוקח. ושוב, צריך לציין שבעקבות החלטת ממשלה הוקמה ועדה בין משרדית לכל הנושא של הקבורה האזרחית, שחבר הכנסת יואל רזבוזוב גם כן מעודכן בה, שוטף בהקשרים של הוועדה הזו ובהתקדמות שלה. הנושא הזה, מאחר והוא קשור לקבורה אזרחית והוא היה צריך לעלות בפני אותה ועדה בין משרדית שחברים בה משרד המשפטים, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, כמובן המשרד לשירותי דת - - -

יש פה את משרד המשפטים. בטח יש פה את משרד האוצר. יש פה את המוסד לביטוח לאומי. כולם. אני לא שמעתי מהם כלום.

יפה. נכון. אז אני יכול לומר לך שבבוקר ניסינו במשך שעה, שעה וחצי, להגיע לאלו שהן הבנות יחד עם נציג משרד המשפטים. לא הצלחנו להגיע אליהם. ולכן אני אומר שהדברים מבחינתנו לא מקובלים במציאות - - -

מאה אחוז.

כן.

אני שואל שאלה באמת יסודית: המוסד לביטוח לאומי הפך להיות מבצע לתקנות האלה. למה לא יהיה כמו בשאר דמי הקבורה? ברגע שאתה יודע לזהות במחשב שזו קבורה אזרחית ולא בשטח זה, תן את התוספת הייעודית על כל דמי הקבורה שאתה רוצה. למה אתה הופך להיות המבצע? מוציא מכרז, מפעיל את האמבולנסים. ואני אסביר למה מכוון סמנכ"ל המשרד לשירותי דת. אני אומר לך, כמי שהיה מנהל החברה קדישא, לפני שהייתי שר ולפני שעוד: נהגי האמבולנס עושים שבת לעצמם. לפעמים אתה קורא כתבות שהקבורה עלתה 60 אלף שקל, 50 אלף שקל, 30 אלף שקל, 40 אלף שקל – מחיר מופקע. אתה בודק, בודק לעומק. קודם כל, חטפת כתבה בידיעות אחרונות. אתה בודק לעומק, מסתבר - - - לו בזה איזה נהג אמבולנס שאמר לו: אני אעשה לך את רישיון הקבורה, אני אביא לך את המצבה, אני אעשה לך. העמיס לו את כל - - - כולל שכר תיווך ושכר זה. הם משתמשים במידע הזה גם להמליץ על קבלני מצבות.

אם כבר עושים סדר בואו נעשה סדר. תן את זה בדמי הקבורה. תשאיר את חופש הפעולה לחברות הקדישא. ברגע שאני קיבלתי קבורה אזרחית, אני מנהל בית עלמין אזרחי וקיבלתי עכשיו רישיון קבורה של נפטר כלשהו מאיכילוב, אני אדאג לאמבולנס. אני רואה שאני עובד עם אחד שהוא לא עושה לי פה חרקירי בתור חברת קדישא. יש לי שאלה מהותית: למה המוסד לביטוח לאומי עושה פה מכרזים להסעות?

אפשר להגיב?

כן.

ההסכם הזה הוא הסכם זהה להסכם שנחתם ב-1997. ההסכם המקורי. הסכם שנחתם ב-1997 והיה שבע שנים, עבד ועבד טוב. במסגרת הרצון להביא את ההסכם הזה לאישור קיבלנו עשרות הערות של משרד המשפטים. שוחחנו גם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה הנכבדה הזאת. ההערות שהשמיע כאן סמנכ"ל המשרד לשירותי דת אלה הערות שנשמעו היום בבוקר. ההסכם הזה הועבר אליו כבר לפני שבוע.

לא נכון.

אל תגיב.

סליחה.

לגבי ההגדרה שבהסכם, לגבי חברה מורשית, זו חברה שהתקשרה עם המוסד בהסכם, כאשר ההסכם, הכוונה היא כאן גם להגדרות שבתקנות המוסד לביטוח לאומי, דמי קבורה. לא מדובר כאן בכל חברה. יש כאן שיקול דעת למוסד לחתום עם חברה מורשית, חברה שתטפל בהבאתו לקבורה. אנחנו לא מעוניינים לעודד כל פעילות לא חוקית. ההסכם זה גם לא המקום למנוע את אותם גופים פרטיים שבאים אל המשפחות. זה לא המקום ולא ההסכם. הטיפול במקום אחר, בצורה אחרת. לא במסגרת ההסכם הזה.

עכשיו, כל תיקון שירצו לעשות כאן, בעצם יש מצב שנצטרך להחזיר את זה חזרה אל מינהלת המוסד לביטוח לאומי, אל המועצה. שוב, זה צריך, יש כאן מנגנון.

אם יש משהו לא בסדר וצריך להחזיר – צריך להחזיר.

כן, אבל ההסכם הזה הוא - - -

אם יש משהו לא בסדר, לא מפחיד אותנו שאנחנו מחזירים.

ההסכם הוא בסדר. ההסכם הוא בסדר. רק אני אומר, ההסכם הזה היום מבחינתנו בא בעצם עכשיו לאישור ואנחנו יכולים להתקדם איתו הלאה. ברגע שאנחנו הולכים לפתוח את זה שוב על - - -

טוב, זה לא - - -

זה לא נימוק.

כן, אדוני.

שמי מוריס כלפון. אני מ"מנוחה נכונה", באר שבע.

יש כזה דבר?

זה האב טיפוס של בתי העלמין האזרחיים.

אני רציתי להעיר הערה: אני חושב שצריך לקבל את ההסתייגות מסיבה מאוד פשוטה. לפני שלושה חודשים הביאו לי נפטר מתל אביב ולקחו 17,500 שקל. כאשר משאירים את ההחלטה בין המשפחה לבין חברת האמבולנסים זה עדיין פתוח להתפרעות. אני חושב שזה צריך לעבור דרך החברה הקוברת, דרך המוסד לביטוח לאומי, כאשר יש מחיר מוסכם. וכשאני מקבל פנייה מחוץ לעיר אני מיד מודיע להם שהם יקבלו אמבולנס. אגב, כשאני עושה את זה אני גם מונע את כל יתר השירותים שאמרו. כי אז אני אומר לו שמגיע לו קבורה חינם, ומגיע לו ארון חינם, ומגיע לו הכול בחינם, בו בזמן שבהצעה הזאת אני עדיין, אני אפילו מעצים את האמבולנסים הפרטיים, ואני חושב שאסור לתת להם את זה. יש שם התפרעות נוראית. זה נכון שזה לא נגד החוק אבל זה נגד המוסר. תופסים את האדם ברגע הכי קשה בחייו, מוציאים ממנו כל סכום - - -

עדיף להמתין עוד קצת עם ההסכם ולהביא הסכם מושלם מאשר להתחיל משהו צולע שאחר כך יהיה קשה לתקן אותו.

חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה.

אם ככה, רק אנקדוטה כדי לחזק את הדברים של מר מוריס כלפון. הוא כל כך צודק. אני בעוונותיי, בין יתר העבודות שלי כחבר כנסת, פעם אחת, אדוני היושב ראש, מצאתי את עצמי מתווך, מגשר, בין אלמנה ובין נהג אמבולנס, כזה, פרטי, והוא לקח את הגופה, הם סיכמו על איזשהו סכום. היא רצתה לתת לו 500 שקל והוא דרש 2,000 שקל. בסופו של דבר, באמת סגרנו את זה על 800 שקל. זה מה שזה נגמר הסיפור. ואנחנו מצאנו את עצמנו מתווכים על גופה של אדם. כנראה שהמציאות הזאת - - -

הוא ברח עם הגופה, עד כמה שאני זוכר.

כן.

מה הוא עשה?

ברח - - - את הכסף.

והוא לקח. הוא לא, הוא - - -. אתה זוכר את זה.

כן.

- - - אני אומר לך: אני יכול לכתוב ספר ממה שאני - - - נהגי אמבולנס.

- - - והוא החזיר להם - - - 300 שקלים.

אז מה אתה אומר, חבר הכנסת אילן גילאון? - - -

לא, שהוא צודק. שמר מוריס כלפון צודק - - -

אני אגיד?

כן.

אז ככה: קודם כל, הבעיה הזאת ידועה. על האמבולנסים הפרטיים שעושים מסחרה ובאמת גובים סכומים חסרי פרופורציה. מצד שני, העמדה של המשרד לשירותי דת – איפה אתם? למה לא טיפלתם בזה לפני כן? כן?

לא המשרד לשירותי דת. אם יש בעיה – עזוב אותי מהמשרד לשירותי דת - - -

רגע, אני רוצה אבל זה לא קשור. בבעיה הזאת לא קשור להסכם. צריך לטפל בה או בחקיקה או בתקנה או המוסד לביטוח לאומי צריכים לתת רשימה של חברות אמבולנסים שרשאיות להוביל נפטרים. זה מה שצריך להיות. זה לא קשור אחד לשני. ההסכם הזה הוא כבר תקף עשר שנים וזה מתנהל. ורוב הנפטרים בחברות - - -

הוא הפסיק להיות תקף ב-2003.

2003. אבל ההגדרה - - -

הוא לא תקף - - - השנה.

לא - - -

הוא היה תקף. בהגדרה שלו מ-1997 עד 2003.

ההגדרה של חברה זו אותה הגדרה שהופיעה בהסכם הקודם.

הוא היה בתוקף בין 1997 ל-2003.

הבעיה של האמבולנסים הפרטיים. אני מסכים פה, ואני חושב שזה הדבר הבא שאנחנו חייבים לטפל בו, שלא יהיה את המסחרה הזאת.

- - - להסכם.

מה הבעיה לשלם - - -?

כי זה לא קשור להסכמים.

- - - הבעיה שאתם - - -

אבל זה לא קשור לזה. אני לא - - -. זה המוסד לביטוח לאומי, יעשו אצלם את השינויים. לא ייתנו לחברה כזאת או אחרת - - - וזהו.

הם לא יכולים. הם לא רגולטורים על אמבולנסים.

הבעיה שאתם מנסים לפתור - - - להסכם.

סלח לי, אדוני.

פשוט.

כן, אדוני.

יאיר חברוני – פיקוח ורישוי אמבולנסים, משרד הבריאות.

ככה, קודם כל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא כמובן, גם בנושא הזה ונושאים דומים. גם עם המוסד לביטוח לאומי וגם עם המשרד לשירותי דת. צריך להבין שבמדינת ישראל על פי התקנות ועל פי ההגדרה אמבולנס פרטי, בדומה לאמבולנס מד"א, נועד בראש ובראשונה, על פי ההגדרה שלו, לפנות חולים ונפגעים. איכשהו נספח גם נושא הנפטרים, וגם כאן אנחנו מנסים לתקן ביחד עם הגופים - - - האחרים את שאר התקנות.

נכון שיש מסחרה בכל מה שהציגו חברי הכנסת הנכבדים, בכל מה שקשור לנושא מחירים ותמחור. לצערנו, וזה כבר נאמר גם על ידי המנכ"ל שלנו וגם בישיבות קודמות עם הגופים הנכבדים האחרים: למשרד הבריאות אין את הכלים המשפטיים לפקח על תמחור של אמבולנסים פרטיים בכל הקשור להובלות נפטרים.

מצד שני, אנחנו מנסים כן איכשהו לנסות ולפתור את הבעיה. אנחנו מנסים להוציא והוצאנו, עומד לצאת חוזר מנכ"ל שלנו בכל הנושא של יידוע הציבור בבתי החולים ובמוסדות רפואיים שבהם נמצאים נפטרים מה הזכאות שלהם לגבי קבורה נכונה, שירותים שניתנים בחינם, כדי למנוע את כל אותן תופעות שנסקרו כאן.

חברה קדישא, עם הכבוד הראוי, לא נמצאת 24 שעות ולא פועלת 24 שעות, וגם לא בסופי שבוע, ואז, לוואקום הזה נכנסות אותן חברות פרטיות שהן באות באופן ישיר. גם נגד זה אין חוק - - -

אז צריך לעשות צו פיקוח מחירים עליהן.

בדיוק. יכול להיות. יכול להיות.

- - - בהסכם הזה.

אבל צריך להבין שיש כאן חיבור של האמבולנסים הפרטיים לחברות בשעת מצוקה, בזמן מצוקה: סופי שבוע, חגים. גם בשבועות - - -

- - -

- - - שיתופי פעולה, אבל אתה יודע עם מי אתה משתף פעולה.

אין מה לעשות - - -

מה אתה מציע? מה היה נותן לנו שבוע דחייה? לא נותן לנו כלום.

אני אומר לך. אני אומר לך מה היה נותן: לא נורא שלפעמים צריך לחזור רברס צעד, שניים, ולחשוב. אני חושב שהמוסד לביטוח לאומי לא צריך לספק את השירות הזה. המוסד לביטוח לאומי צריך לתת את העלות של השירות הזה לפי מה שהוא קבע, את התקרה הזו, לחברות, כמו שהוא נותן עלות דמי קבורה. מוסיף את זה. הוא יודע לזהות את זה - - -

כן, אבל למה אתה חותר, להחזיר למשרד לשירותי דת? שיפקחו על כל ההסדר.

לא המשרד לשירותי דת. לא.

אז מי? מי?

אני נותן לחברות הקדישא האזרחיות - - -

חברות אזרחיות לקבורה.

כן. כמו "מנוחה נכונה". הרי בהן אנחנו עוסקים כרגע. לתת להן. הן מקבלות נפטר מבית החולים במרכז הארץ והוא נמצא בדרום. הוא יודע לסמן את זה במחשב. המוסד לביטוח לאומי יודע לזהות את זה, והוא נותן את התוספת הייעודית. למה אני צריך - - -?

- - - בהסכם.

כן, אבל הבעיה במשפחה. איך המשפחה אמורה להתנהג?

המשפחה באה - - -

אבל - - - אם זה לא באר שבע, אם זה גבעת ברנר?

כפר סבא.

אם זה כפר סבא?

אותו דבר. אותו דבר.

אבל איך הם יודעים? איך המשפחה צריכה לשבור את הראש?

היא יודעת? רגע, המשפחה יודעת שהיא הולכת לקבורה אזרחית?

כן.

אם היא יודעת - - -

כי לא מקבלים אותן. הרבה משפחות לא יודעות. פתאום לא מקבלים אותן לבית עלמין יהודי. הוא יהודי על פי האבא, שם המשפחה יהודי, אבל פתאום הוא מגלה שלא קוברים אותו.

בסדר. לכן נוצר הפתרון. אם הוא יודע שהוא הולך לקבורה אזרחית הוא פונה לבית העלמין של קבורה אזרחית. הוא פונה - - -

מה שמוצע כאן הוא באמת לשלם לאותה חברה שטיפלה בקבורה את אותו סכום עבור ההובלה.

נו, אז זה מסתדר מה שהם מבקשים.

לא.

אבל הוויכוח הוא כנראה הוא על איזשהו חלק שאומר שאם היא עצמה, החברה הזאת, לא טיפלה בעצמה בהובלה, אז היא תעביר את הסכום הזה לגורמים אחרים. ועל זה הוויכוח, האם היא יכולה - - -

אדרבה. אני לא הבנתי את זה מכאן.

אדוני היושב ראש, זה עסק כלכלי. אם היא רוצה לקבור ורוצה להרוויח שתדע להביא את זה. מה הבעיה.

אני לא - - - שזה ברירת מחדל.

לא. ברירת המחדל שהיא משלמת לחברה שטיפלה בהעברת - - -

זה נכון? אם זה נכון אין בעיה.

אבל במקרה שמישהו אחר העביר את הנפטרים אז היא מעבירה. אותה חברה מעבירה את הכסף לגורם שטיפל - - -

אם היא רוצה לשלוח - - - שתשלח.

לחברה. לא המוסד לביטוח לאומי.

החברה. לא המוסד לביטוח לאומי.

אין בעיה. לי אין בעיה. זה - - -

בבקשה.

עורך הדין איגי פז ממשרד המשפטים.
אני רוצה לתמוך בעמדה של המשרד לשירותי דת. כמובן, אנחנו, כמו שחבר הכנסת יואל רזבוזוב אמר: אנחנו לא הולכים פה לפתור את כל הבעיה של הובלת הנפטרים, אבל יש פה הוראות ספציפיות בהסכם שאפשר לשנות, לתקן את ההוראות האלה נקודתית באופן שיבהיר שהוא לא ייתן לגיטימציה לאותן חברות לבוא ולפנות למשפחות של הנפטרים בבתי החולים. לדוגמה: ההוראה בסעיף 4(ג) שאומרת שלא טיפלה החברה בפועל בהעברת הנפטר, יהווה הסכום ששולם לו כאמור למי ששילם בהעברת הנפטר. זה יכול ליצור מצב שבעצם כל ההתקשרות היא לא - - - מול החברה לענייני קבורה, אלא נעשית מול אותם אמבולנסים פרטיים.

אנחנו מציעים שבמקום זה ייכתב שאם החברה ביצעה את זה באמצעות אחר, אז בכל מקרה התשלום יועבר אך ורק לחברה והיא זאת שתעביר. אבל אני גם לא חושב שאנחנו צריכים בכלל להיכנס ליחסים שבין החברה לבין צד ג'. אנחנו יכולים בכלל להשמיט את הסיפא הזאת, ופשוט מאוד, בוודאי שכל חברה יכולה, היא לא חייבת לעשות - - -

כמה זמן לוקח לכם לבוא, להתכנס עם ההחלטות? אי אפשר לפתור הכול. אין מושלמות. חוץ ממשרד המשפטים ואצל עורכי דין, שם יש מושלמות – אין מושלמות. אין. אם נעשה את הכול מושלם לא נהיה יותר. לא יצטרכו אותנו. אז משאירים קצת לתיקונים. טיפה.

כמה זמן אתה חושב שאתה צריך לתקן את זה – שעה?

מבחינתי, זה משהו שאפשר להחליף אותו עכשיו. אם הם מסכימים פה להשמיט את הסיפא הזאת לא צריך אפילו שעה.

אני אסביר את הסעיף. קודם כל, אנחנו לא מתעסקים עם אמבולנסים בשום מקרה. לא בתור כזה שנקרא מיקור חוץ של החברה, אם היא פונה בהסדר עם אמבולנס כזה או אחר. אני מכיר רק את החברה שאני חתום איתה בהסכם. אני מכיר רק את החברה שאני חתום איתה בהסכם, ורק אליה אני משלם.

עכשיו, יש שני מקרים בהם משפחה, בדרך כזו או אחרת, לא ידעה, לא הובא בפניה שיש לה אפשרות, קרי המוסד יממן באמצעות ההסכם הזה את ההעברה שלו, והוא הזמין אמבולנס. ובאמת, נגיד שאותו אמבולנס לא עשק אותו וגבה את התעריפים כמו שמפרסמים את זה באתר האינטרנט. יש בפלאפונים, באינטרנט. אפשר לבדוק את זה ואשפר לדעת את התעריפים. המערכת יודעת לבדוק את המרחקים, לחשב את הסכום. מה מותר, מה אסור. איזו חברה צריכה לקבור ללא תשלום. איזו חברה רשאית לגבות בתשלום. כל זה מופיע באתרי האינטרנט ובטלפונים. אתם יכולים לבדוק את זה אחרי הישיבה - - - שזה עובד מצוין.

במקרים בהם משפחה לא ידעה והמשפחה נסעה והזמינה אמבולנס והעבירה אותו לאותו בית עלמין אזרחי, אז אנחנו אומרים לחברה: תשמעי, את חייבת להעביר אותו. מאחר ולא הצלחת להעביר אותו בדרך, מכל סיבה - - -, המשפחה הזאת לא תיפגע. אנחנו נשלם את הכסף הזה לחברה ובתנאי שהיא משלמת, משפה את המשפחה באותה עלות - - -

מאה אחוז. תודה רבה.

בואי, תקריאי.

אז הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים. הוא נערך בין ממשלת ישראל, של מדינת ישראל, לבין המוסד לביטוח לאומי.

"הואיל ובהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, (להלן - החוק), משלם המוסד דמי קבורה למי שטיפל בקבורתו בישראל של אדם שנפטר בישראל או של תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, הכול לפי כללים, תנאים, מבחנים וסכומים שנקבעו בסימן ה' לפרק י"א לחוק ובתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 (להלן - התקנות);
והואיל ודמי הקבורה כמשמעותם לפי התקנות (להלן - דמי הקבורה), המשולמים לחברה כהגדרתה בתקנות המחויבת לפי ההסכם, בקבורתו של נפטר פלוני, כוללים גם תשלום בעד העברתו של הנפטר ממקום פטירתו אל בית העלמין ובלבד שמקום הפטירה ובית העלמין נמצאים בתחום טיפולה של החברה;
והואיל ונפטר חסר דת או נפטר הנקבר בקבורה אזרחית חלופית על פי השקפתו, המובא לקבורה בישראל נקבר על פי הרוב בבית עלמין אזרחי חלופי כמשמעותו בתקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה וקביעת נוהלי קבורה), התשנ"ט – 1998 (להלן – בית עלמין אזרחי); בית עלמין אזרחי עשוי להימצא מחוץ לשטח השיפוט של הרשות המקומית שבה התגורר או נפטר האדם שהובא לקבורה;
והואיל ודמי הקבורה אינם כוללים תשלום עבור העברת נפטר חסר דת או נפטר המובא לקבורה אזרחית חלופית על פי השקפתו, לבית עלמין אזרחי, אם מקום הפטירה נמצא מחוץ לתחום השיפוט של הרשות המקומית שבשטחה נמצא בית עלמין אזרחי;
והואיל וברצון הממשלה לממן את ההוצאות הכרוכות בהעברת נפטר חסר דת או נפטר המובא לקבורה אזרחית חלופית על פי השקפתו לבית עלמין אזרחי, אם בית העלמין האזרחי כאמור נמצא מחוץ לתחום השיפוט של הרשות המקומית שבשטחה הוא נפטר או התגורר. הכול בתנאים המפורטים בהסכם זה;
והואיל והמוסד הסכים, לאחר שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק, לבצע את התשלומים בעד העברת נפטר חסר דת או נפטר המובא לקבורה אזרחית חלופית על פי השקפתו לבית עלמין אזרחי, הכול בתנאים ולפי הכללים המפורטים בהסכם זה.

1. המבוא – דברי המבוא להסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד מגוף ההסכם.
2. הגדרות: בהסכם זה – "בית עלמין אזרחי" - בית עלמין אזרחי חלופי כמשמעותו בתקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה וקביעת נוהלי קבורה), התשנ"ט – 1998;

"דמי קבורה" - כמשמעותם בתקנות" – אותן תקנות ביטוח לאומי, דמי קבורה.
"הסכם" - הסכם לפי תקנה 2 לתקנות" – זה הסכם שנחתם עם חברה כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות. שהיא צריכה להיות החברה קדישא או אחד הגורמים שהם מורשים לעסוק בקבורה כדין, כולל תאגיד לנושא הקבורה האזרחית.

תאגיד - - -

שקיבל רישיון.

שקיבל רישיון.

"חברה מורשית" - חברה שהתקשרה עם המוסד בהסכם;
"מקום הפטירה" - מקום שבתחום טיפולה של חברה מורשית, לרבות בית חולים ובית חולים תורן הנמצא מחוץ לתחום טיפולה של החברה והמשרת כרגיל את התושבים שבתחום טיפולה;

"נפטר חסר דת" או "נפטר המובא לקבורה אזרחית על פי השקפתו", לפי העניין – נפטר שמתקיים לגביו האמור בסעיף 266 לחוק, שבעת פטירתו היה חסר דת או שביקש להיקבר על פי השקפתו בקבורה אזרחית, או שניתן לקוברו בבית עלמין אזרחי לפי תקנה 11 לתקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה וקביעת נוהלי קבורה), התשנ"ט – 1998". במקרה שיש אישור השר לקבור אותו, כי החברה קדישא לא מוכנה לקבור אותו בבית עלמין רגיל.

"תחום טיפולה של חברה" - שטח השיפוט של רשות מקומית, שעל פי ההסכם עם החברה המורשית מחויבת החברה לספק שירותי קבורה לתושבים ולמי שנפטר באותו שטח.
3. תשלום בעד העברת נפטר חסר דת או נפטר המובא לקבורה אזרחית על פי השקפתו:
(א) חברה מורשית שטיפלה בהבאתו לקבורה של נפטר חסר דת או נפטר המובא לקבורה אזרחית חלופית על פי השקפתו, תהיה זכאית לתשלום לפי הסכם זה בעד העברת נפטר כאמור לבית עלמין אזרחי (להלן - תשלום בעד העברת נפטר), אם התקיימו כל אלה:
(1) בשטח השיפוט של הרשות המקומית בה נפטר אותו אדם אין בית עלמין אזרחי;

(2) בית העלמין האזרחי בו הובא הנפטר לקבורה ללא תשלום הוא בית עלמין הנמצא מחוץ לשטח השיפוט של הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר ערב פטירתו". זאת אומרת, זה עונה לבעיית המגורים.

כן.

(3) "לא נגבה בעד הקבורה תשלום כאמור בתקנה 3(א)(1) או (2) או בתקנה 4(א)(1)". פה צריך להוסיף את המילה "לתקנות".
מדובר בתשלומים – 3(א)(1) זה בית עלמין שהוא בית עלמין סגור. סעיף (2) זה חלקה מוגדרת. ותקנה 4(א)(1) זו אותה תקנה שמאפשרת במצב רגיל לגבות סכומים עבור העברה של הנפטר מחוץ למקום הפטירה.

אבל אנחנו מדברים פה לא נגבה, אז לא נגבה על ידי כל גורם. זאת אומרת, אם נגבה על ידי גורם אחר התשלום עבור זה – לא תשלמו. אם גבו מהמשפחה עבור ההעברה - - -

אם החברה גבתה?

ונניח שמישהו אחר גבה. היה גורם שלישי.

אין - - -

לא - - -

אין - - -

לא - - -

גורם שלישי.

- - - מה.

אין - - -. אם הוא פראייר - -

אני חותם הסכם - - -

מאה אחוז. בואי, תמשיכי.

אין - - -

(ב) "סכום התשלום בעד העברת נפטר יהיה שווה לסכום שהותר לפי ההסכם. לחברה המורשית לגבות בעד העברת נפטר ממקום הנמצא באזור שהוא מחוץ לתחום טיפולה של החברה; הסכום שהותר מפורסם באתר האינטרנט של המוסד".
אנחנו ביקשנו, אנחנו לא רוצים שיהיו פה נתונים חסויים. אתם התחייבתם לפרסם את זה באתר האינטרנט שלכם שכולם יוכלו לדעת.

כן. הוא אמר את זה גם.

זה רשום כבר.

הוא גם אמר את זה לפרוטוקול.

תפרסמו את זה גם כסכום - - -

הוא אמר את זה לפרוטוקול.

"בחישוב סכום התשלום יובא בחשבון המרחק שבין המקום שממנו מועבר הנפטר עד לגבול תחום השיפוט של הרשות המקומית שבתחומה מצוי בית העלמין האזרחי אשר בו הובא הנפטר לקבורה.

4. מתן התשלום בעד העברת נפטר:

(א) תביעה לקבלת תשלום בעד העברת נפטר תוגש למוסד בדרך ובמועדים שייקבעו בהסכם בדבר מימון הובלת נפטרים שייחתם עם החברה המורשית.
(ב) המוסד יעביר לחברה המורשית את התשלום בעד העברת נפטר במועד שבו משולמים לחברה דמי הקבורה כאמור בהסכם.

(ג) התשלום בעד העברת נפטר ישולם לחברה - - -" – זה צריך להיות "החברה המורשית" – "- - -שטיפלה בהבאתו לקבורה של אותו אדם כאמור בסעיף 3(א) להסכם זה; לא טיפלה החברה בפועל בהעברת הנפטר, תעביר הסכום ששולם לה כאמור למי שטיפל בהעברת הנפטר".
זה הנושא שדיברנו עליו קודם, שהסכום משולם לאותה חברה מורשית שטיפלה בקבורה והיא מעבירה אותו לגורם השלישי שטיפל בהעברה.

או למשפחה.

כן.

- - - משפחה. זה משפחה.

או למשפחה. - - - המשפחה.

המשפחה - - -

5. מימון:

"התשלומים בעד העברת נפטר, לפי הסכם זה, ימומנו מאוצר המדינה.

6. החזר:

(א) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תחזיר למוסד כל הוצאה שיוציא כתשלום בעד העברת נפטר, לפי הסכם זה.
(ב) המוסד יגיש לממשלה בתחילתו של כל חודש, החל באחד בחודש הראשון שלאחר תחילתו של הסכם זה, חשבון מפורט של ההוצאות בפועל עקב ביצוע התשלומים לפי הסכם זה שנגרמו לו בחודש שקדם לחודש שבו הוגש החשבון.
(ג) הממשלה תשלם למוסד את הסכומים שהוציא לביצוע התשלומים לפי הסכם זה תוך 30 ימים מיום הגשת החשבון כאמור בסעיף קטן (ב); לא שולם למוסד התשלום תוך 30 ימים כאמור יתווספו לתשלום הפרשי הצמדה וריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה מהמועד המיועד לתשלום עד ליום התשלום בפועל.
7. שיפוי המוסד:

(א) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי חשבונות מפורטים שימציא המוסד על החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל (להלן - ההוצאות המינהליות).
(ב) ההוצאות המינהליות ישולמו למוסד עד ל-15 בחודש שלאחר החודש בעדו הוגש החשבון לממשלה; לא שילמה הממשלה את ההוצאות המינהליות במועד האמור, יתווספו לסכום המשולם באיחור הפרשי הצמדה וריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה מהמועד המיועד לתשלום עד ליום התשלום בפועל.

8. תחילה ותחולה:

תחילתו של הסכם זה ביום פרסומו (להלן- יום התחילה) ותוקפו לתקופה של 3 שנים מיום התחילה".

זה רק לשלוש שנים? זו לא הוראה - - -

כן. כתוב. שלוש שנים.

"הסכם זה יחול רק בעד העברת נפטר שנפטר ביום התחילה ולאחריו".

ומי בעד ההסכם כפי שהוקרא?

- - - אישור ההתייעצות.

אישור ההתייעצות.
חבר הכנסת יואל רזבוזוב, אתה מצביע במקום חברת הכנסת עדי קול?

כן.

הוא במקום חברת הכנסת עדי קול.

הצבעה
בעד – 5
נגד – אין

נמנעים – אין

ההסכם בדבר מימון הובלת נפטרים אושר.

אז חמישה חברי כנסת שנמצאים פה ויש להם זכות הצבעה תמכו. תודה רבה. ההסכם אושר.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:40.>