PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
11/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 109>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ה (11 בנובמבר 2014), שעה 11:00

<מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי - לאור חובת הדיווח וייצוג הולם בשירות המדינה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

שמעון סולומון

פנינה תמנו-שטה

>
שמעון מוני מעתוק - מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, משרד הפנים

אדריאנה באומל - מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד הפנים

ג'נט שלום - נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה , משרד הכלכלה

טל כהן - מתמחה, נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

ורד אורן - מנהלת תקשורת ויחסי ציבור, מכון התקנים הישראלי

נחמה מזרחי - מרכזת משאבי אנוש, משרד המדע , הטכנולוגיה והחלל

אסף נועם - עו"ד, משרד המשפטים

הדיל יונס - מתמחה, מחלקת חקיקה, משרד המשפטים

חוסאם חלאילה - רכז שכר וכוח אדם ברשות החברות הממשלתיות

נאדר אל-קאסם - מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

נוי חי - סטודנטית, נציבות שירות המדינה

אורנה נקי - סגנית מנהלת תחום משאבי אנוש והדרכה, משרד התקשורת

אמיר תואבה - מנהל אגף, משרד העלייה והקליטה

דודי ספנוב - סגנית מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד העלייה והקליטה

רס"ן דניאל זלצמן - ראש מדור מודלים ובקרה, אגף כוח אדם, משרד הביטחון

ישראל אקוע - מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הבינוי

גבריאל לבל - מנהל אגף פיתוח מסגרות אזוריות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

ויויאן אייזן - מנהלת מחלקת תחום תכנון והערכה, משרד החוץ

דניאל בן משה - ממונה משאבי אנוש, משרד התחבורה ונציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אבי אמרגי - מנהל אגף א' משאבי אנוש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דפני מושיוב - מנהלת נושא הקליטה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הרב יוסף הדנה - רב ראשי לעדה האתיופית, המשרד לשירותי דת

עמי סנאי - רכז שירותי דת לעדה האתיופית, המשרד לשירותי דת

מספין אלמיהו - מנהל מוקד האתיופים ברשות, עיריית ירושלים

ברוריה נחמיאס - מנהלת תחום בכיר משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

יעל אבשלום - מרכזת משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי

ג'וש שוורץ - מנכ"ל הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

סמדר טף - עוזרת לסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

אור רז - עוזרת לסמנכ"ל קשרי ממשל בסוכנות, הסוכנות היהודית

אריה קדוש - רא"ג כוח אדם, רשות שדות התעופה

מרדכי אליהו - מ"מ מנהל מחלקת תכנון ותקינה, אגף משאבי אנוש, חברת החשמל

העופר קרן - עוזר למנהל אגף משאבי אנוש, חברת החשמל

שירה זינגר - מנהלת יחידת משאבי אנוש, מקורות

אדם פלוטקין - עוזר בכיר למנכ"ל, אלתא

אפרת קסלר - רכזת הגיוס, נמל אשדוד

דוד זהבי - מ"מ סמנכ"ל משאבי אנוש, נמל אשדוד

איריס אולצקן - ראש מינהל הסגל ברפאל, רפאל

אלכס ליכטנשטיין - ע.ממונה משאבי אנוש ויחסי עבודה, נמל חיפה

סיגל בלוך - מנהלת אגף משאבי אנוש, נתיבי ישראל - מע"צ

הדס קריהלי דוד - מנהלת גיוס, מחלקת משאבי אנוש, רכבת ישראל

יפעת יעקובוביץ' - רכזת משאבי אנוש, יד ושם

אריאל אזלה - עורך דין, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'מבר - דובר בעמותה טבקה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

תמר דסטה - דוברת ורכזת קשרי ציבור, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

זיוה מקונן-דגו - מנכ"לית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חגית חובב - יועצת, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר לגסה - קידום שינוי מדיניות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

אפרים יוהנוס הוונדו - מתנדב, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

עדי טדלה - מנהל מרכז רוחני לקהילת יוצאי אתיופיה, ארגוני עולים מאתיופיה

ליאור אבבה - עוזר ויועץ לסגן השר אופיר אקוניס

דוד ברוך - פעיל חברתי

איתי פלומבו ויסמן - צוערים לשירות המדינה

יונתן טיקוצקי - צוערים לשירות המדינה

רועי דהן



שוקי זוהר - לוביסט (גורן-עמיר), מייצג את מקורות

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הסוכנות היהודית

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<מעקב אחר יישום החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי - לאור חובת הדיווח וייצוג הולם בשירות המדינה>

בוקר טוב לכולם. הוועדה מתכנסת היום לישיבה נוספת בנושא מעקב אחר יישום החוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי לאור חובת הדיווח וייצוג הולם בשירות המדינה. אנחנו מתכנסים כאן לאחר דיווחים שנמסרו לוועדה כדין. הוועדה האחרונה שהתכנסנו הייתה בחודש מאי וכמו שהבטחתי כל כמה חודשים אנחנו נכנס ועדה, החוק הזה הוא נורא נורא נורא חשוב.
בואו נשים את הדברים על השולחן, כדי לעשות שילוב טוב בחברה ולתת מוטיבציה לחבר'ה צעירים להיקלט בחברה שלנו כמו שצריך, ללכת ללמוד, השכלה גבוהה, שתהיה להם מוטיבציה בחיים, אנחנו צריכים בסופו של דבר כאן בוועדה הזאת לדאוג שהחוק מיושם. קשה לי לבוא למשק הפרטי ולהכריח אותם, אבל לפחות החברות הממשלתיות, הנציבות, כל המשרדים הממשלתיים יכולים להוות דוגמה וכמו שאמרתי, כאן אנחנו נשים את האמת על השולחן, אם רואים קורות חיים של מישהו מבני העדה וגם אם יש לו שלושה תארים עדיין יש איזה שהוא מחסום. יכול להיות שאצלנו בחברה יש מחסום בראש שיכול להיות שלא יעדיפו אותו על פני מישהו אחר, כי - - - אני לא רוצה להתבטא במילים קשות אבל יש מחסום. אנחנו כאן בשביל לפרוץ את המחסום הזה ואמרתי שאני אקיים כמה שיותר את הדיונים האלה, כי אנחנו כמדינה מוציאים המון המון כסף לאינטגרציה, להשתלבות, אבל כל הכסף הזה נזרק באוויר ואין לו שום תועלת אם אנחנו לא ניישם את החוק הזה לפחות במקומות שאנחנו כן יודעים להפעיל לחץ וכן יכולים לשנות.
אני גם לא רוצה להוריד מוטיבציה, כי ישנם מקומות וגופים שאנחנו רואים מגמת שיפור. אין מה לעשות, אולי לא מגיעים ליישום החוק המלא, אבל אנחנו במגמת שיפור, דווקא מהנתונים של הנציבות שקיבלנו שחייבים לדווח לוועדת חוקה, לא אלינו, אבל הם כן שלחו לנו מיוזמתם. אני ראיתי בנציבות שירות המדינה 80 אקדמאים מבני העדה שעובדים בשירות המדינה מתוך 7,000. זה כבר יותר מ-1% וזה אקדמאים, זה לא משרות - - - אני רוצה לעודד חבר'ה צעירים, שתהיה להם מוטיבציה, שיילכו ללמוד כי הם יודעים שיש להם סיכוי בעתיד. זאת המטרה ואנחנו נעשה כמה שיותר דיונים בשביל שהדבר הזה יקרה.

אז אנחנו עוד מעט ניתן ליועצת המשפטית מרב תורג'מן להציג גם את החוק, אבל לפני זה ניתן לחבר הכנסת שמעון סולומון. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. טוב שנפגשים עוד פעם. כמו שחברי, היושב ראש, אמר לפני רגע, אנחנו החלטנו מדי פעם להתכנס ולשים את המציאות מול הפנים של אותם ארגונים וכל פעם לתקוף את זה מכיוון אחר, עד שהחוק הזה ייושם. כמו שאמרתי בפעם הקודמת, יש איזה מנהג, יש הרבה חוקים שנחקקים ולא אוכפים אותם. זה מנהג מוזר, רק בארץ זה יכול לקרות. הגופים האלה, אנחנו לא מדברים על עסקים פרטיים, אנחנו מדברים על משרדי ממשלה, גופים שקשורים למדינה שצריכים להבין את הרציונל שעומד מאחורי זה. זה לא כפייה לשם כפייה אלא יש כאן תפיסה חברתית שצריכים לתת העדפה מתקנת בכדי ליצור חברה יותר טובה לכולנו ולא רק פתרון נקודתי ליוצאי אתיופיה.

מהמפגשים האחרונים, כמו שהיושב ראש אמר, יש שיפורים. באמת יש שיפורים, משמחים אפילו, בגופים מסוימים, אלא מה? זה לא חוצה את כולם, זה לא בא לידי ביטוי בכל הארגונים, לכן אני כבר אומר לכם, צריך לחשוב על - - - אתם יודעים, לפעמים כועסים על אלה שבאים לפגישה במקום אלה שכבר לא נמצאים או לא באו לפגישה. לכן הדיון מהיום, לצד זה שאנחנו נשבח ונוקיר, יש גופים שאפילו מעבר לאחוז שצריכים, כי החוק הוא לא רק 1.5% אלא זה המינימום. יש כאלה שקלטו יותר ובאופן מאוד מאוד משמח ואותם צריך לשבח ואותם צריך להבליט ולומר 'אלה עמדו כמתחייב וגם אפילו מעבר לזה'. יש גופים שקלטו מעבר.

יש גופים שהם באים לפה רק לתת, להשתתף וללכת. יש גופים כאלה. אני לא רוצה לציין את הגופים. יש גופים ממשלתיים, חברות ממשלתיות, שהם באים לפה, צוחקים לנו בעיניים, פשוט להגיד, 'לא הצלחנו, ניסינו וכלום לא קרה', ואין שיניים. לכן אני אומר לכם, אנחנו נתחיל לחשוב גם על אותם גופים, על אותם ארגונים ששמים באמת פס, במילים הכי פשוטות, שבעצם הם לא עושים מאמץ במהלך השנה או מפגישה לפגישה כמו גופים אחרים, נצטרך לחשוב עם היושב ראש, לראות איך אנחנו עולים מדרגה, איך אנחנו יוצרים מצב שאם יש התחייבות, שאם יש חוק, איך אנחנו מיישמים אותו. אני אישית בקשר טוב ביום יום, בכל זמן, אצלי יש מישהי שממונה, שכל הזמן בקשר עם הארגונים והחברות, בכדי לא להתעורר רק בשביל הכינוס כאן. אבל, באמת כמו שיואל אמר, יש ארגונים שפשוט מדהים לראות את השיפור שהם עשו, לא רק בדרגים נמוכים אלא גם בדרגים גבוהים, בתפקידים חשובים, כי אנחנו מדברים על אקדמאים, על אנשים שיש להם יכולות ואין להם את הדחיפה הזו.
לכן אנחנו נשמע את כולם. באופן קבוע גם נכנס את הפגישה הזו מדי פעם, נשמע את כולם. בסוף יש גם המלצות איך לעשות משהו קצת שונה. דיברו איתי על חוק, למשל, שזה לא יהיה מעין המלצה, אלא שזה יהיה חוק. אני נוטה לעשות את זה, אבל אמרנו אולי נחכה עוד קצת, אולי אנשים, ראשי הארגונים, המנהלים, יושבי הראש, המנכ"לים, אולי יבינו את הרציונל שמאחורי זה, אולי יעשו את זה מרצונם, כמתחייב באמת לפי השיקול ההגיוני החברתי הכלכלי שאנחנו מדברים עליו. אם לא יהיה מנוס, יכול להיות שנחשוב איך אנחנו נותנים לחוק הזה שם כדי שיוכל להיות יותר מעשי. אני ארגיש מבוזה אם כל פעם נבוא לפה ויש ארגונים שלא יעשו את השינוי. אני לא רגיל, אני לא נוהג לעבוד כך, זה לא מאפיין, אנחנו אנשים שצריכים לראות גם תוצאות ויחד עם זאת אני יודע שאנחנו נמצאים בפוליטיקה, שצריך להוכיח תהליך ולכן לקחנו שנתיים.

אז תודה רבה, נשמע את כולם, אחר כך בסיכום יש לנו גם דברים שהם - - -

תודה לחברי חבר הכנסת שמעון סולומון. ובאמת כמו שיש תכניות של עולים, שלוקחים קבוצה של עולים ייעודית, מכשירים אותם למקצוע מסוים ומביאים אותם לחברה, אז ככה הייתי רוצה לראות תאגידים, מה התכניות, האם עושים הכשרות ייעודיות, האם מושכים סטודנטים, עושים תכניות לסטודנטים במכללות מסוימות. אני ממש רוצה לראות מעבר להישגים גם איזה שהוא דפוס פעולה שנוקטים פעולות אקטיביות בשביל לרתום את אותם הסטודנטים, אותה מכללה, שפתאום תגיד 'עכשיו יש פה 30 סטודנטים בני העדה שאחרי זה יתקבלו לחברה איקס, וואי, זד בראיית חשבון', או לא משנה, באיזה שהוא תחום, משפטנות, אני חושב שיהיה יותר קל לי לרתום ואנחנו באמת רוצים לראות שישנן גם תכניות כאלה.
עכשיו ניתן ליועצת המשפטית שלנו. בבקשה.

אז בהמשך לדבריך, אדוני, וכידוע לרובנו, החוק קובע חובות אקטיביות על אותם גופים שהחוק חל עליהם, כך 'שהדירקטוריון חייב לפעול לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים ולשם כך הוא ינקוט את האמצעים הנדרשים בנסיבות שיש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ייעוד משרות'. השאלה היא באמת אם זה מבוצע בפועל. 'והוראה בדבר מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, לעניין משרה או קבוצת משרות או לעניין דרגה או קבוצת דרגות שיפורטו בהוראה'.

כמו כן החוק קובע את חובת הדיווח. אני מבינה שיש איזה שהן בעיות גם לגבי חובת הדיווח. חובת הדיווח, כמו יתר הוראות החוק, חלות גם על תאגידים שהוקמו בחוק, גם על רשויות מקומיות וגם על מועצות מקומיות. הובא לידיעתנו שבעצם ישנן כמה רשויות מקומיות ומועצות שאינן מקיימות את חובות הדיווח ואינן מעבירות את המידע למשרד הפנים. אז אולי גם בעניין הזה חשוב לקיים איזה שהוא דיון ולהבין מדוע אלה פני הדברים.

אנחנו ניתן עכשיו את רשות הדיבור למר מוני מעתוק, מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות. כאחד שהגיע מרשות מקומית והייתי חבר מועצת העיר מצד אחד אני מבין את הקושי של הרשויות המקומיות, מצד שני עדיין יש לנו את עובדי מוקדי הקליטה. אני לא יודע אם סופרים אותם בחוק או לא סופרים.

לא.

לא סופרים אותם? הם לא מועסקים?

אפשר לספור אותם, אבל ברובם הם לא מועסקים - - -

חבר'ה, בואו נעצור את זה, הם לא נחשבים, הם לא שם.

זה לפחות מבחינתי זה טוב, זה מעודד, כי אם היו סופרים אותם אז זו לא העסקה ישירה, כי הם לא עובדים, הם לא יכולים להתחייב למשכנתא או משהו כי כל שנה אפשר לפטר אותם. באמת חבריי עובדים על הנושא הזה מול שר האוצר.

נמצא גם להם פתרון.

מוני, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתחיל ולומר שבתוך השם - - -

אתה יכול להגיד מאיפה אתה?

אני מוני מעתוק מאגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, מנהל האגף, מינהל השלטון המקומי, אחראי על כוח האדם ברשויות המקומיות, מזה שלושה חודשים מנהל האגף.

רק להתחיל ולומר שיש לנו 257 רשויות מקומיות והשונות ביניהן היא רבה ביותר, גם ביכולות התקציביות והארגוניות, אני חושב שזה די ברור ומובן מאליו, וגם באחוז יוצאי אתיופיה שמתגוררים בתחומי הרשות המקומית הספציפית. לפי נתונים של משרד הקליטה יש 17 רשויות מקומיות שבהן מתגוררים מעל 4% מקרב יוצאי העדה האתיופית וצריך לקחת את זה בחשבון.

אני אתחיל עם הדוח. הדוח אמנם באחריות או הדרישה ממשרד הפנים להגיש דוח כל שנה לשלושת הגופים, ועדה, ממשלה, משרד הכלכלה. אנחנו לא זוכים, למרות שיש חוזרי מנכ"ל ותזכורות שיצאו מספר פעמים, לשיתוף פעולה מהרשויות המקומיות ואני יכול לומר שהכמות שמוגשת היא עשרות בודדות. למשרד כרגע, בהתאם לחוק הקיים, אין סנקציות ואין תמריצים לגרום לרשויות להגיש את הדוח כפי שנדרש, כך שאנחנו מעבירים את הדוחות שמוגשים לנו - - -

לחוק יש סנקציות?

החוק קובע ששר הפנים מגיש את הדוח אבל אין שום סנקציה שאני יכול להפעיל או מתן תמריצים שאני יכול לתת לצורך יישום החובה הזו או להגשת הדוח או בצורה יותר מתקדמת, באופן מהותי יותר, ליישום הדוח בפועל.

אבל אתם עושים בכל זאת פעולות אקטיביות? איזה שהן ישיבות, זימון של אנשי המועצה כדי לדעת מדוע הוא לא הגיש את הדוח? או שאתם פשוט לא מקבלים ובזה נגמר העניין.

לא, יש עוד הרבה דברים שאנחנו מטפלים בהם. אנחנו מוציאים תזכורות אחת לכמה זמן, כרגע, ואני מנסים לקבוע את זה כמה חודשים, מנסים לתאם ישיבה עם משרד הקליטה על מנת לחשוב ביחד על אופן יישום החוק הזה כשהמטרה מבחינתי - - -

אנחנו לא מדברים על משרד הקליטה, זה לא חייב להיות קליטה, יש עוד משרות.

רגע, אני רוצה לסיים.

אם יש חוק, אז אם החוק מחייב חייבות בתוך החוק להיות סנקציות. אי אפשר שהחוק מחייב בלי הסנקציות.

אני אומר את זה כבר בישיבה השנייה שאני פה.

החוק הזה לא קובע סנקציות, החוק מחייב בעצם את שר הפנים לדווח לוועדת העלייה והקליטה ול - - -

ואנחנו עושים את זה.

בסדר, אבל בעיקרון אין פה סנקציה, אבל יש פה חובה על הרשויות המקומיות לקיים את הוראות החוק. הם עומדים פה בהפרה, הם פשוט בהפרה.

אם החוק צריך אנחנו פה בשביל לתקן את החוק. תגיש הצעת חוק שעושה סנקציות, מי שלא - - -

כן, אפשר לחשוב על סנקציות, על תקציבים.

אני רוצה להזכיר לכולם שבניגוד לנציבות שירות המדינה שהיא המעסיק של העובדים וגם אחראית על התקנים אצלה, בסוף התקנים הם של הרשות המקומית, לא של משרד הפנים. אני לא יכול לחייב - - -

אתם לא מאשרים את התקנים?

לא, התקנים מאושרים בתקציב הרשות המקומית, לא צריך אישור פרטני של משרד הפנים, אני לא יכול להכריח שיהיה תקן ליוצא העדה האתיופית.

כל תקן כמעט עובר דרכך.

לא, ממש לא. התקן לא עובר דרכנו, התקן הוא תקן ברשות המקומית, הרשות מאשרת אותו כחלק מתקציבה והיא פועלת לאיושו בלי קשר למשרד הפנים. האישור היחידי שאני נותן נכון להיום זה אישור לחוזה אישי ככל שנדרש אישור לחוזה אישי, זה לא קשור להליך הקליטה של העובד. ככה זה עובד היום.

תקציב הרשות המקומית גם לא עובר דרככם?

תקציב הרשות המקומית עובר דרכנו אבל הוא עובר ברמה של כמות התקנים ברשות המקומית, לא ברמה של איזה תקנים.

זה ברמה של חובת התייעצות או ברמה של אישור?

חלקם אישור, חלקם התייעצות.

יש פה כלי מאוד משמעותי - - -

אני חייב לשאול אותך כדי לעמוד על העובדות.

רק עוד משפט אחד אם אפשר.

לא, אי אפשר למרוח פה, מה שאתה לא יודע תגיד שאתה לא יודע.

אני לא מורח, אני אומר - - -

היא שאלה אותך שאלה מאוד קונקרטית כי זה מוביל להמשך עבודה. הכול פה מתועד, מה שאתה מוסר צריך להיות מדויק, אז תענה בבקשה למה שהיא שאלה, כי זה חשוב.

אני חושב שעניתי. יש - - -

לא ענית. אמרת חלק כן וחלק זה. מה זה החלק הזה ומה חלק לא? רוצים לדעת.

אני אומר שוב, תקציב הרשות המקומית מאושר על ידי משרד הפנים, על ידי המחוז. כשמאשרים תקציב מדובר על אישור תקציבי בעיקר, הוא לא מדבר על איזה משרות יש ברשות המקומית, הוא מדבר על כמות משרות ועלותן, כחלק מתקציב כולל. אין שם ביטוי לאיזה משרות מדובר, כרגע נכון להיום, ואין שם ביטוי האם הוא מיועד למישהו ספציפי.

אתם יכולים לבקש - - - או שאתה לא יכול על פי החוק, אתה אומר, לעשות את זה.

כרגע המשרד דן בכל סוגיית תקן כוח האדם כחלק מהתקציב, בלי קשר דווקא ליוצאי העדה האתיופית. יכול להיות שאפשר לחשוב גם על זה בהקשר הזה.

זה לא יכול להיות. אתה לא מבין מה שאנחנו מדברים פה. זה לא במקרה, זה לא כלאחר יד, אתם צריכים לעשות דיון מעמיק בנושא הזה. זה לא אולי בערך, אולי דרך אגב. זה משהו שמדובר עליו, אנשים כמוני, חברי כנסת, השקיעו זמן ומרץ, הבינו שיש רציונל מאחורי זה. תהיה רציני. תסלח לי שאני אומר את זה, תן לנו נתונים, עשית בדיקה או לא.

אני רציני לחלוטין. אני יכול לספר סיפורים, אני יכול לא לספר סיפורים.

לא, בסדר גמור. טוב שאתה אומר לנו את הכול, אנחנו רואים - - -

אני אומר רגע מהישיבה הקודמת, אני חושב שצריכים להיות, אל"ף, תמריצים וסנקציות. דבר שני, אני חושב שאנחנו צריכים, ובעניין הזה אולי גם דרוש פה תיקון חקיקה, לחשוב על מיקוד מאמץ ב-17 הרשויות הרלוונטיות ולא על 257 שבהן כמעט ואין יוצאי אתיופיה.

גם אם אין, הרעיון הוא קליטה בחברה, לא עוד פעם להכניס מוקדי קליטה ולעשות את הקהילה במקבצים מסוימים. הרעיון הוא שיש בחור צעיר שהולך לצבא ואז הוא רוצה לרכוש השכלה ואז הוא מגיע לראיון עבודה ולא לוקחים אותו. בשוק הפרטי אנחנו לא יכולים לחייב, בממשלה, במדינה, אנחנו כן יכולים, יש לנו לפחות איזה שהוא סיי, אז אם פה יש לנו סיי ואנחנו כן רוצים לעודד וכן רוצים לתת מוטיבציה - - - כי אם אחד הגיע וסיים את כל המסלול ולקחו אותו לעבודה, עבודה נורמלית, אני לא רוצה להכניס אותו למוקד קליטה, אני רוצה אותו משפטן בכל רשות מקומית בתפקיד כלשהו. בגלל זה מבחינתי כל הרשויות המקומיות צריכות להיות מחויבות ולא 17, כי נפתחות משרות, ישנם מכרזים בהרבה רשויות ואז כשהוא נקלט הוא עובר לגור בעיר אחרת, שיגור בכל עיר שהיא שנפתח מכרז. כמו שעושה כל משפחה רגילה. זה בדיוק העניין, לעשות שזה יהיה דבר רגיל, שזה לא יהיה חריג.

בלי שיהיו סנקציות ותמריצים, החוק הזה - - -

אתה אומר שאנחנו צריכים - - -

זה לא מאפשר לנו כמשרד הפנים להביא ליישום בשטח.

מה זה תמריצים?

אני יכול לתת דוגמאות. תמריצים זה יכול להיות תקציב למשרות שמיועדות ,שהמדינה תיתן לעדה האתיופית.

אני רוצה להגיד לך, תרשה לי, אדוני היושב ראש, רק להבהיר, כי פה יש משהו שהוא בכלל טעות בתפיסה הבסיסית של החוק הזה. אני מצטער להגיד לך את זה. אנחנו לא מדברים פה על עולים חדשים שצריך לתת תמריצים כדי לעודד כדי להביא. אנחנו לא מדברים על זה. בסיס החוק הזה הוא שהקהילה נמצאת ביישובים, היא נקלטת באופן רגיל והם תושבים, הם לא חריגים ביישוב, הם תושבים רגילים, כמו שיש תקציב עירייה כתושבים ומחלקים אותו בהתאם לצרכים, אנחנו לא צריכים לבקש תמריץ חדש נוסף. הם לא חריגים. יש מִנהלות, שיש להם שם 10%-15% יוצאי אתיופיה כשבמנהלת הקליטה אין אף יוצא אתיופיה. לכן יש לך טעות בבסיס החוק. אנחנו לא מדברים על תמריץ, אנחנו מדברים על להתייחס באופן שווה, לתת זכויות כמו כל תושב אחר. כרגע - - -

אבל בהקשר הזה הם נותנים זכויות - - - יוצא עדה אתיופית יכול להתמודד לכל מכרז ברשות מקומית.

לא, תסלח לי, חבל באמת, זה לא נכון.

אני יודע איפה אני נמצא, אדוני.

אז מה אתה אומר, אז מה התשובה שלך?

אני נותן עצה מאוד פשוטה, אם אתה אומר שהם אותו דבר, אז זה בסדר גמור, הם אותו דבר, הם יכולים להתמודד על כל משרה.

אבל בזה התחלתי, שלא יקבלו אותם.

איפה אתה חי? תגיד לי. אתה חי במדינה הזאת?

באותו מקום.

לא נתחיל לרדת לפסים אישיים.

אני לא מאמין למה שאתה אומר.

מוני, אתה מייצג. זה לא אישי.

אני יודע, זה בסדר גמור, אני רק אומר שזו האמת. אפשר להגיד שאני לא מבין בזה, זו האמת.

אנחנו באנו מתוך המערכת, אנחנו קצת יודעים איך המערכת עובדת. אם יש מכרז ומכרז רגיל, אני אומר לך בוודאות, אני לא סתם התחלתי בזה את הדיון, רואים שם יוצא העדה הסיכוי ישר יורד אוטומטית, מה שלא יעשו. שלא יספרו לי סיפורים. יכול להיות שבשלב ראשון, אולי עוד 10 שנים, אולי עוד 25 שנה, שזה דור, נצטרך לעשות משהו קצת בכוח. זה מה שאנחנו מבקשים.

אדוני, גם החוק עצמו היום מאפשר להתמודד לכל מועמד, כולל יוצא העדה האתיופית, אין בעיה. מי שבוחר את המועמדים בסוף זה ועדת הבחינה. לי אין סמכות להתערב בבחירה של ועדת הבחינה, בית המשפט גם יכול לפסול אותנו. לי אין זכות - - -

הם מבקשים לתת עדיפות.

בסדר גמור, אבל ועדת הבחינה תמיד יכולה - - - עדיפות זה אם התנאים שווים, תמיד אתה יכול לומר שזה יותר מתאים והוא מועמד יותר ראוי ואז זה לא תנאים שווים. כתוב בחוק, לא אני כתבתי אותו.

עורך דין מטבקה רצה להתייחס לעניין הזה.

לדעתי יש פה חוסר הבנה בסיסית של החוק וזה חבל מאוד שאנחנו מגיעים לישיבה השלישית או הרביעית שנציג השלטון המקומי, שלכאורה אמור לעקוב ול - - -

אני נציג משרד הפנים, לא של השלטון המקומי.

של משרד הפנים, זה היינו הך.

הוא הרגולטור.

הרשויות המקומיות, יש להן מרכז שלטון מקומי. זה לא אנחנו. אתה יכול לשאול אותם בהקשר הזה, אנחנו משרד הפנים.

העובדה שאתה יושב כאן היום בוועדה ואתה טוען שלכאורה הקליטה או תהליך הקליטה של העובדים תלוי בתקציב של הרשות המקומית, של כל רשות ורשות, אז אתה טועה. אתה טועה ומטעה ואתה לא מבין את התפקיד שלך. די להסתכל בחוזר מנכ"ל של משרד הפנים, שפורסם לרשויות המקומיות, כדי להבין עד כמה יישום החוק, או בכלל הרעיון היפה הזה של החוק הוא בכלל שולי לחלוטין בשתי שורות. לך תבין אחר כך למה הרשויות המקומיות לא מיישמות את החוק הזה.
די גם לראות התכתבויות שונות שלכאורה כאילו באמת יש פה ניסיון אמיתי לעקוב אחרי יישום החוק הזה. אני אומר לכם בשורה התחתונה, חבל על הזמן של אדוני, חבל על הזמן של חברי הכנסת שיושבים כאן, כי החוק הזה קובע שני דברים, כמו שהיועצת המשפטית אמרה. החוק הזה חובה אקטיבית, זה אומר שר הפנים, לצורך העניין, דרך חוזר מנכ"ל, צריך להנחות את הרשויות המקומיות לפעול באמצעים אקטיביים - - -

חוזר המנכ"ל קיים, גם החוק קיים.

לא הפרעתי לך, תן לי לסיים. כשמתפרסם משרה או מכרז ואני ניגש אליה, הרי מה הרעיון של החוק הזה? הרעיון של החוק הזה לתת העדפה מתקנת כאשר מדובר באותם תנאים שווים, אחת, או באופן אקטיבי לייעד משרות. בשני הדברים האלה אתם לא עומדים בכלל, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בשביל מה אנחנו נמצאים פה?

למה יש חוק?

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה.

ראשית, אני מתנצלת על העיכוב. עד שהגעתי לכאן אני בחצי אוזן שמעתי את הדיון שהיה בין חברי חבר הכנסת שמעון סלומון ובינך, מי שמייצג את משרד הפנים כרגולטור. אני חושבת שבסופו של דבר הוויכוח בין להשתמש בשיטת הגזר או המקל הוא ויכוח שדנו בו רבות, אבל צריך להבין, אני לא חושבת שצריך לתת פה תמריצים של הכפלת תקנים ואני אסביר למה. זה הוכיח את עצמו כמשהו שלוקח את הקהילה אחורה. ברגע שיש לרשות, או אפילו זה בלשכות של שרים, אומרים להם 'תיקח בן הקהילה האתיופית ותקבל עוד תקן'. ברגע שזה מפסיק לא לוקחים יוצאי הקהילה. אנחנו אומרים, בוודאי שאנחנו רוצים העדפה מתקנת שבאה להתערב במרקם הקיים, אבל היא לא אמורה לפגוע בתהליכים טבעיים של יוצאי אתיופיה שגם מצליחים להיקלט באופן טבעי. את זה צריך לשמר ואני חושבת שכולם יסכימו סביב השולחן הזה בנוגע למה שאמרתי במשפט האחרון.

עם זאת, מכיוון שיש פה נתונים, מעבר להסתכלות שאנחנו מסתכלים על יוצאי אתיופיה כשווים בני שווים, אנחנו מסתכלים על נתונים אובייקטיביים ומבינים שלצערנו זה לא, כי למה? כי הם 40% פחות השתכרות, גם על אותם מקצועות שווים או על אותה משרה, ואנחנו רואים שעדיין במחקרים האחרונים שהיו למ עלה מ-70% מהמעסיקים רוצים פחות יוצאי אתיופיה. אנחנו מבינים, לצערי, בתחקירים שעלו בעיתונות וכולנו בתוך עמנו חיים שמה לעשות, יש כל כך הרבה תחלופה ותפקידים ומכרזים שיוצאים אחרי הבחירה למוניציפאלי. משמע, לבוא ולנסות לצייר שיש פה תלות בתקציב ושיש רשויות שלא מוציאות מכרזים, בזמן שמקורבים של ראשי ערים ושל חברי מועצה מצליחים לקבל איוש של תפקידים, זה אומר שזו אוזלת יד של הרגולטור. מכיוון שזה כך אני אומרת לך, גם אם אנחנו ניקח את החודשים האחרונים שביצעו איוש של משרות אנחנו נבין שהייתה שם הסללה. אז נכון שאני לא יכולה לצפות ממשרד הפנים לפתור את השחיתות במדינה והשחיתות בתוך רשויות, אבל כן אני מצפה להיות רגולטור עם שיטת המקל, כי למה? ככה, אנחנו מדינת חוק והכספים שמגיעים לרשויות הם כספי ציבור.

השאלה אם אתה מסוגל לעשות את זה, אם צריך בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי, ואם אתם לא מסוגלים לעשות את זה תגיד 'אני לא מסוגל לעשות את זה לנוכח החוק הקיים' או שמא אתה כן צריך את העזרה שלנו פה, החברים. המצב הנוכחי, העסקה של בני הקהילה במתכונת הקיימת של עובדי קבלן, או עובדים במוקדי קליטה ותת עובדים, מה שנקרא, זה פשוט, אני אומרת את זה בזהירות רבה, אבל על השולחן, זה סוג של עבדות מודרנית שהיא לא קיימת רק בתוך הקהילה. אנחנו לא מוכנים שנישאר עובדים סוג ג' של אף אחד, אנחנו לא ילדים חורגים, יש הרבה מאוד מוכשרים, אף אחד לא מצפה שייקחו אנשים שהם לא מוכשרים, אבל בוודאי במקום שאין יכולת להתפתחות טבעית שיכולה לקחת גם 200 שנה, אמרתי את זה בנאום הבכורה שלי, אמרו לי 'תחכי עוד דור', אנחנו לא מוכנים לחכות, אנחנו נתערב כדי שזה ישתנה, השאלה אם אתם יכולים לעשות את זה.

אני אמרתי, בכלים הנוכחיים זה מאוד בעייתי.

אז אני ביקשתי מכם, תחשבו על הצעת חוק, על כלים ותקנות - - -

למה בעייתית?

הוא אומר 'אין לי מספיק כלים', 'בחקיקה הקיימת אין לי מספיק כלים'.

- - - זה בדיוק מה שאמר באוגוסט - - -

אתה יכול להקפיא תקנים? אני אתן לך דוגמה. אל תיתן תקן נוסף, אתה יכול להקפיא תקנים, אתה יכול - - - תלמד אותי. כשאתם רוצים להקפיא תקציבים לרשות אז אתם מקפיאים, יש לכם תקציב של קליטה, יש לכם תקציבים שמגיעים מהמדינה. אני לא מקבלת את זה שאי אפשר, אני חושבת שצריך להתנות את זה מפורשות שאתם לא תשחררו תקנים אחרים. אני אומרת לך, תגידו 'חבר'ה, אתם לא עומדים בדרישות החוק, יש לכם שנה,או שנה וחצי, ליישם את דרישות החוק, ולא, אתם תקבלו קיצוץ בתקציב או הקפאה של תקציב'. אנחנו צריכים לבדוק את כל הדרכים החוקיות - - -

זה עניין של החלטה.

אגב, אני חושבת שזה משהו שצריך לשקול אותו בצורה מאוד קפדנית, לראות שזה באמת עומד בדרישות החוק, כי בסופו של דבר אנחנו יכולים גם לעמוד מול רשות שהולכת לבג"צ, אבל להיות אמיצים, לחשוב מחוץ לקופסה ולומר להם. אני בטוחה שאם אתה תגיד לרשות שהתקציב לה יוקפא אם היא לא תאייש 1.5%, אתה תיתן לה כמובן את הזמן לעשות את זה, כי אתה לא רוצה שיעסיקו עכשיו כל מאן דבעי ואתה לא רוצה גם בכל תפקיד. אני חושבת שזו הדרך ואולי אנחנו צריכים לקיים, מעבר לכך, אדוני היושב ראש, ישיבה רצינית. אנחנו לא עושים את זה לשם הדיון, אם אתה צריך - - -

רק על הרשויות.

אתה נראה לי כזה קצת שולף מהמותן. אני מאוד משתדלת לכבד אותך, תרשום את מה שאני אומרת לך. אם אתה צריך פגישת עבודה איתי ועם החברים אנחנו נעשה את זה ונלך ונתמקד בכיוון הזה.

תודה, פנינה. מה שאנחנו נעשה במקביל, נכנס שר פנים חדש לתפקיד, אנחנו נאחל לו בהצלחה ואנחנו זמן אותו לדיון, כולל מנכ"ל משרד הפנים, שיבואו לכאן, ישמע את האנשים מהשטח, יבין את הבעיות וייתן הנחיה. אם ההנחיה של השר לא תספיק אנחנו נתקדם.

חברים, אני שמעתי פה ביקורת שאנחנו עושים דיונים ויכול להיות שלא קורה כלום. קודם כל דברים קורים, יש שיפור. לא לעשות דיונים, עדיף לעשות מאשר לא לעשות. אנחנו עושים את כל המאמצים, בכל הכלים הפרלמנטריים שיש לנו, זאת הבמה שאנחנו יכולים לדרוש ואנחנו נמשיך לעשות את זה עד שנקבל תוצאות.
אנחנו ממשיכים הלאה. חוסאם חלאילה, רכז שכר וכוח אדם ברשות החברות, בבקשה.

קודם כל רשות החברות הממשלתיות רואה חשיבות רבה בהרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בקרב עובדי החברות הממשלתיות. אנחנו פועלים לאכיפת החוק ואנחנו עושים את זה באמצעות הדירקטוריון, באמצעות המנכ"לים, ומנהל רשות החברות הממשלתיות, מר אורי יוגב, שידר לפני חודש וחצי מכתב למנכ"לים בחברות ממשלתיות וביקש לקיים דיונים בדירקטוריון על מנת לאכוף את החוק וכמובן לקבוע מתווה פעולה לשיפור שיעור העובדים האתיופים מכלל העובדים בחברה וכמובן לדווח לנו על הפעולות שצריך לעשות והוא צריך גם לדווח לנו באמצעות הדירקטוריון ובאמצעות סמנכ"ל למשאבי אנוש ונעשה את זה כמובן בצורה מאוד מסודרת ובדיווחים ממוחשבת דרך מערכת האנפה.

זה משהו שעדיין לא קיים, הדיווחים?

זה קיים ואנחנו רוצים עכשיו לשפר את הדיווחים ולהפריד בין עובדים ארעיים ועובדים קבועים, כמו שסיכמנו בישיבה אצל אורי ואנחנו עובדים על זה. אנחנו הכנסנו את זה לתכנית העבודה שלנו, זה יהיה בקרוב, עוד חודש-חודש וחצי אנחנו נסיים את העבודה ונכניס את זה לדיווחים.
כיום שיעור המועסקים בחברות ממשלתיות מגיע ל-1.08 וזה שיפור משמעותי לעומת שנה קודמת שזה היה 1% בלבד ושיפור משמעותי לעומת שנת 2011 שהיה 0.68%.

למרות שאנחנו יכולים לראות תחומים מסוימים, למשל הנמלים, שאין שם בכלל אתיופים.

נכון.

לא נכון.

נכון. היה עכשיו את הסוורים, שלחו אליי כל המועמדים יוצאי אתיופיה, לא נתנו להם שום העדפה.

ועוד איך זה נכון.

חבר'ה מוכשרים שעשו צבא, הגנו עלינו בגופם וכלום. כולנו מבינים, נמל, נפוטיזם.

חבריי חברי הכנסת.

שם זה הכי, שם מודרים לגמרי.

1.08, כמה זה באנשים? יש לך את המספר?

חברת חשמל כן קלטו, הרכבת כן קלטו. עם הנמלים יש בעיה.

גם חשובה איכות המשרה.

622.

622 אנשים נקלטו בתוספת, הדלתא.

לא, זה יוצאי אתיופיה ברשות החברות.

סך הכול, או שנקלטו, התוספת? מה ההבדל בין מה שהיה 1% ל-1.08%.

זה העובדים בני העדה האתיופית בשנת 2013 לעומת שנת 2012 לפי מקצוע והשכלה. סך הכול 622.

אז זה סך הכול. אז 0.08% אנחנו מדברים על פחות מעשרות.

כן, זה 69 נשים, 554 גברים, אקדמאים 24.

טוב, זה למעמד האישה, לעליזה.

אני המומה.

אנחנו עובדים על זה.

אתם לא יודעים מה אתם מפספסים.

אני יודע את זה. אני ממשיך. מה שכן, אנחנו עובדים על זה ואנחנו נעשה את הכול כדי לשפר. כמובן הנתונים היום לא מספקים אותנו, אנחנו רוצים להגיע לפחות ל-1.6% שזה שיעור האוכלוסייה האתיופית ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל. עוד פעם אני מדגיש, זה לפחות, אנחנו מנסים כמובן לעשות את הכול בשביל להשיג את היעדים האלה.

כמה מהם הם ארעים?

אין לי את הנתון הזה, אמרנו שנעבוד על זה, אנחנו עובדים על זה עכשיו.

לפי פניות הציבור שמגיעים אליי ולשמעון, כמעט 90% ארעים.

זה עד חמש שנים ואז מפטרים?

כולם עד חמש שנים ומפטרים ואז יש את הנגלה אחרי זה שעוד פעם מפוטרים.

הזמנו את העבודה הזאת וזה בטיפול.

רק להגיד, צריך להגיד, כמו שיושב הראש אמר מקודם, מילה טובה. מה שהערת מקודם, למשל כשישבנו בחברת חשמל אמרנו לא רק במקצועות הפשוטים אלא גם מהנדסים וטכנאים ואני יודע שיש מגמה חיובית טובה, מה שציינת זה נכון, כי אנחנו במגעים איתם, אבל בתוך החברות הממשלתיות צריך לדבר בפרטי פרטים. יש כמו הנמלים, אני אומר לך באופן גלוי, יש חברות ממשלתיות שהם חושבים שזה עסק פרטי שלהם ששם לא מקבלים אנשים איכותיים. אז אחרי שהגענו ככה לרמה טובה ואמרת נכון המינימום, כי אנחנו מדברים על מינימום ויותר, כמו הרכבת ששם יש קרוב ל-3%, שזה מעולה, אני חושב שאנחנו אחר כך צריכים לשבת ולראות איך אנחנו נכנסים גם לאותן חברות שבכלל לא מקבלים או כמעט לא מקבלים.

אני רוצה לברך על זה שאתם העברתם הנחיות ברורות לגבי נפוטיזם. אני חושבת שזה יכול להקל על העסק המשפחתי לקבל גם אותנו כמשפחה. ברגע שאסור לקבל קרובי משפחה וזה גם נותן את אותותיו בשטח, פה יהיה אולי - - - אני נתתי את הדוגמה של הנמלים והיושב ראש הוא זה שמנהל את הישיבה ואני מקווה מאוד שאתה תגיע לנציג הנמלים, אני קיבלתי פניות רבות לאחרונה מחבר'ה שמנסים להתקבל לנמל אשדוד, ספציפית יצא אשדוד, אבל אני בטוחה שאותה בעיה קיימת גם בנמלים נוספים, ולא מצליחים לעבור את הבורד. שלא לדבר שכולם טוענים שהם לא מצליחים לעבור את הכניסה, את הש"ג, לנמל, אבל פה, כשיש חוק וצריך לתת העדפה, מאוד מעניין אותי לדעת למה לא נותנים אם היו מועמדים שניגשו, עברו את כל התהליך, חבר'ה מצוינים שהיו בקרבי, חבר'ה מצוינים שהיו במילואים האחרונים, עשו כל מה שנדרש, הוכיחו את עצמם, אבל לא מסתכלים עליהם בכלל. זו האמת.

בואו נשמע נציגים של הנמלים. יש לנו פה חיפה ואשדוד.

נמל אשדוד. אל"ף, אני שמח שאני נמצא, אני נמצא פה פעם ראשונה, אני אשמח מאוד להזמין את חברת הכנסת פנינה לביקור אצלנו שתראה את הדברים מקרוב.

אתה אומר שהנתונים שהם מציגים - - -

אם אני יכולה להביא איתי עשרה עובדים אני באה.

תסלח לי, פניתי אליכם, עד עכשיו אתם לא הזמנתם אפילו לביקור. צריך להזיז עבודה ולא לדבר.

נציג נמל אשדוד, תציג את עצמך לפרוטוקול.

דודו זהבי, אני ממלא מקום סמנכ"ל משאבים בנמל ואני פעם ראשונה שומע שאתם פניתם למישהו ואני לא יודע למי.

פנינו ופנינו.

אני פניתי במכתב לפני חודש.

אני פניתי.

אז עכשיו יש לכם ערוץ ישיר.

אמרו לי 'יש לנו תכנית חומש לחמש שנים מעכשיו'. אז בואו נתחיל לעבוד.

אבל הנתונים, אתה יכול, דודו, לתת לנו?

לפני שנגיע גם לנתונים, אל"ף, אני חוזר על ההצעה שלי, אני מזמין הזמנה פתוחה ואנחנו נשאיר לכם את כל הפרטים שלנו כדי שתבקרו ותראו את זה באמת מקרוב ואני אשמח מאוד שתעודדו גם חברים אחרים מבני העדה לבוא אלינו.

עודדנו ולא התקבלו. בוא תמשיך הלאה מה אתם מוכנים לעשות. תעשה טובה, אנחנו כבר רוויים ממילים. להיכנס לעבודה, להגיד מה עושים. אני מבקש ממך, אני בדרך כלל לא תוקף, להסתכל קדימה הלאה איך אתם מתקנים את העוול שיש לכם שווה. הפנינו, לא התקבלו, עובדה.

רגע, בואו נשמע שיש עוול. דודו, תגיד לנו נתונים.

העובדה שהוצגה פה שאין אצלנו בני העדה שעובדים בנמל אינה נכונה לחלוטין.

כמה יש?

כרגע יש 5 עובדים.

מתוך?

5 עובדים מתוך 1,280.

אז אנחנו לא באחוזים.

אתם צריכים יותר צבע.

ההצעה שלך מקובלת.

5 זה באמת לעג לרש. אבל אתה יודע מה? אנחנו נבוא ואנחנו נדאג שיהיה 1.5%. אבל אותי מעניין לדעת, בקורס היוקרתי שנקרא סוורים שכמעט אני עזבתי את הכנסת לטובת הקורס הזה, אני רוצה לדעת כמה אתיופים התקבלו.

נכון לקורס האחרון התקבל אתיופי אחד. עכשיו שהוא נמצא כרגע בקורס - - -

מתוך כמה?

מתוך 28 שנקלטו.

לי יש בדף 60.

התשובה שלך, אני לא יודע מאיפה קיבלת - - -

פלורי, רכזת כוח אדם בנמל.

אני כרגע מציין עובדה ממשית. כרגע רץ קורס, נקלטו 28 חניכים, מועמדים בתוכם יש אחד - - -

אני יכול להעביר את זה לוועדה.

בסדר, אבל, חבר'ה, לא צריך פה דפים, הוכחות.

לא, אם הוא אמר שהתקבלו 26 זה לפרוטוקול.

פנינה, יש לו פה נציג מכובד, בואו נאמין.

אני מציע שלא לעשות את זה פה בפינג פונג, אנחנו מוכנים להציג את כל הנתונים, לחשוף את כל המידע בצורה הכי פתוחה, הכי שקופה.

השאלה, דודו, אתה פעם ראשונה כאן ואני מאמין שאתה מתרשם ואתה מבין את הרצון שלנו למה אנחנו צריכים לעשות את זה. אם אתה תשתף פעולה ותלכו לנמל ותשתפו פעולה, בואו נתקדם.

לא, אני אסביר לך למה אנחנו לא מסבירי פנים. יש פה חוק שהוא מופר. זה לא גחמה של שלושה חברי כנסה, יש פה חוק, יש פה מדינת ישראל, ו-5 עובדים מתוך למעלה מ1,000 זה אומר שאין מדיניות לקליטה. אני מאוד מקווה שאחרי הדיון הזה כן תהיה, אבל בואו נשמע את הנתונים שהבאת.

אני עוד פעם חוזר, אני ציינתי כרגע את העובדה שיש 5 עובדים ואחד נמצא כרגע בקורס סוורים. בקורסים הבאים אנחנו כרגע לא יודעים להגיד לך באופן ודאי, אבל אני אומר לך בצורה מתוכננת, אנחנו נערכים עם תכנית מסודרת ולקלוט בני העדה בכל הרמות לכל מיני תפקידים. אנחנו מדברים על בעלי תואר אקדמאי שיכולים להיות אולי כלכלנים ותואר כללי גם, ואולי מהנדסים אפילו ביניהם. אנחנו לפחות נעשה את הניסיון כדי לתת להם את ההזדמנות.

ואני רק רוצה להגיד לכם שעשינו הרבה מאוד פעילות מקדימה ואני לא רוצה עכשיו להתחיל לפרט את כל מה שעשינו, אבל אני לא הייתי שבע רצון מההיענות של בני העדה להגיש מועמדים גם לתפקידים בכירים יותר.

הם מתייאשים.

אני יודעת שהיו לפחות 20 אתיופים למשל לסוורים. עכשיו אם באמת היה צריך ללכת לפי העדפה מתקנת, על זה שאתם לא עומדים בנתון ויש לכם רק 5 עובדים, אתה יודע מה? היית צריך לעשות העדפה אמיתית ולקחת לפחות 10. זה מה שאני מאמינה. כי אם יש 5 מתוך 1,000, מי שבאמת בכנות מלאה רוצה לעשות תיקון אמיתי של החוק וליישם אותו אתה בא ואומר, מסתכל על המציאות ואומר 'אני לוקח 10 אתיופים'. אתה לא נראה לי בן אדם שחושש ממישהו. אתם במשאבי אנוש צריכים לקחת את ההחלטות האלה. אני לא יודעת מתי נפתח הקורס הבא, אתם בקורס הבא לא צריכים להגדיר 1.5%, אתם צריכים להגדיר שאתם צריכים להגיע ל-1.5% מהכלל, לא מהקורס.

טוב, פנינה, אני מרגיש שאת עוד מעט עובדת לנמל אשדוד.

אנחנו רוצים להתקדם, יש לנו עוד הרבה דוברים, הרבה חברות שאנחנו רוצים לעבור אליהם.

רק הערה קטנה. אני מהנמל. ב-2014 אנחנו פרסמנו מכרזים ייעודיים לבני העדה לתפקיד חשמלאי, מתמחה ומפקח איכות הסביבה.

הם אוישו?

כן, מתמחה וחשמלאי נקלטו, מפקח איכות הסביבה בתהליך.

אז בסך הכול מתוך 1,200 בשביל החוק הם צריכים 18 אנשים.

אבל מה שאנחנו רוצים להזכיר, אנחנו מזמינים - - -

מצוין. קודם כל אני שמח שהתרשמתם ואתם מוכנים לשתף פעולה. בעוד כמה חודשים אנחנו עוד פעם ניפגש ונשמח שתבואו ותגידו 'יישמנו'. אנחנו רק נברך.

לפני זה אנחנו נלך עם הוועדה אפילו, אני ממליצה.

אני אשמח מאוד לארח את הנציגים של בני העדה, אנחנו נפגשים איתם, אנחנו נשמח לארח אותם ונציג להם את הדברים ברזולוציה נמוכה יותר, כי אנחנו פה מדברים ברמת ההנחיה הכללית. ולא רק זה שתוקפים אותנו ושואלים ועונים גם במקומנו, ואני מצטער שזה כך, אבל אני מקווה שאתם תשנו את דעתכם בהמשך.

אנחנו נשמח מאוד לשנות את דעתנו.

נשנה כשהנתונים ישתנו.

אנחנו ממשיכים. רציתי את נאדר אל-קאסם, מרכז בכיר בנציבות שירות המדינה. בבקשה.

החובה אצלנו זה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), סעיף 15(א), לא החוק שהיועצת המשפטית הזכירה, ואנחנו פועלים על פי החוק הזה. אנחנו פועלים במספר מסלולים, סימון משרות, כמובן העדפה מתקנת במכרזים. זה לפי דרישות החוק בחוק שירות המדינה (מינויים). אני לא מפרט את הנתון, כי נתונים כבר יש לכם.

בעקבות הישיבה האחרונה שהייתה לנו כאן בוועדה אתם ציינתם שיש כמה משרדים שהיה להם 0 עובדים מקהילת יוצאי אתיופיה ולכן עשינו מאמץ עם המשרדים האלה ואתם רואים עכשיו ברשימה שהעברנו שאין משרדים מאופסים יותר. כמו כן, כדי להמשיך ולהגביר את הקליטה של בני הקהילה בשירות המדינה פרסמנו הנחיות לכל משרדי הממשלה, כל משרה שמתפנה בשירות המדינה חייבת לעבור אישור נציבות שירות המדינה ואנחנו מחליטים אם המשרה תסומן, בין אם זה לאתיופים, בין אם זה לערבים, דרוזים, צ'רקסים, בין אם זה לאנשים עם מוגבלות. אם זה לא עובר את האישור שלנו המשרה לא יוצאת לאיוש. כך אנחנו מנסים לכוון הרבה - - -

לא הצלחתי להבין.

הוצאנו הנחיות למשרדי הממשלה, כל משרה שמתפנה או משרה חדשה שהיא פנויה - - -

היא צריכה קודם להיות צבועה?

לא כל המשרות כמובן. היא חייבת לעבור אלינו. אחרי שהיא תקבל את האישור שלנו, אם להשאיר אותה כללית או לסמן אותה לאתיופים או ערבים או לאנשים עם מוגבלות, אחרי האישור שלנו היא יכולה לצאת. וככה אנחנו מנסים לאתר משרות שמתאימות לבני האוכלוסייה, תפקידים אקדמאיים.

כמה הצלחתם לעשות כאלה?

אני רוצה לתת לך דוגמה, שבעה חודשים לא קיבלתי תשובה, ויש עוד כאלה אחרים שהתמודדו ולא קיבלו תשובה מנציבות שירות המדינה. מה אתם מציגים?

זה כבר סיפור אחר.

זה לא סיפור אחר. הרבה בני הקהילה מגישים מועמדים, עוברים את כל התהליכים, עוברים את המבחנים וועדת הראיון האישי של המשרד עצמו ולא מקבלים תשובה שבעה חודשים.

אתה מדבר על - - -

סליחה, אתה צריך לענות לנו קודם. יש לי שאלה. אתה הגעת לדיון הקודם כנציג של הנציבות, אגב, אני רוצה שבנציבות יש לכם רק עובד אחד, כמה עובדים אתם בנציבות?

יש 200, משהו כזה.

למה רק אחד? נאה דורש נאה מקיים.

אנחנו פועלים. גם בנציבות אין הרבה תחלופה.

אתה צריך לחזור לבוס שלך, משה דיין, ולהגיד לו, אם יהיו יותר אתיופים לדעתי הבעיה של איוש התפקידים תיפתר בכלל.

את יודעת שאצלנו אין חסם, אבל העניין שאצלנו בנציבות אין תחלופה. זה לא משרד שיש לו הרבה תחלופה.

אז תפטרו כמה אם צריך.

אין בעיה, נעביר את זה.

כמובן בהומור, בשביל הפרוטוקול.

כן. הנציבות היום בשינוי מבנה ארגוני - - -

השאלה שלי, אמרת בפעם הקודמת שהצלחתם בשנה, אני חושבת, למעלה מ-100 תפקידים?

80. לא תפקידים - - -

למרות שבפרוטוקול הקודם היה למעלה מ-100 ומשהו, אני רוצה לדעת, אז אמרנו לך שחשוב שנראה איזה תפקידים, כי 80 זה לא בעיה לפרט.

לא, הם אמרו אקדמאים.

לא, אני רוצה פירוט. אני יודעת למה אני אומרת את זה, כי אם אני הולכת לוולפסון ומגלה שיש תפוסה מלאה של עובדים אתיופים וכולם כוח עזר וסניטרים, יש לי בעיה.

לא, אמרו בפירוש אקדמאים.

אז אני אשמח לקבל את הרשימה.

נמציא את הרשימה, כמובן בלי שמות. לא יהיה שמות, לא תעודת זהות.

לא, חלילה, אנחנו לא רוצים להפר את הפרטיות של אנשים. חשוב שנקבל רשימה. אבל אנחנו ביקשנו את זה, אגב, לפני שלושה חודשים. מה, אתה מתעלם מהדרישות של הוועדה? זו הייתה גם דרישה שלך.

אנחנו לא מתעלמים.

הוא מחויב לוועדת החוקה, יש חובת דיווח לוועדת חוקה - - -

אבל אם יש לך דיון בתוך הוועדה יש לו חובה ליישם את המלצות שלכם. אם לא, אז מה אני יושבת פה?

חברת הכנסת פנינה, ממש זה לא הכוונה. אנחנו העברנו נתונים, הנתונים האלה, ברח לי מהראש. אני אעביר היום, זה לא בעיה.

וכמה עלייה יש מאז?

אז אני אחזור על הנתונים. יש לנו כמעט 73,400 עובדי מדינה, מתוכם כ-1,100 עובדים בני הקהילה האתיופית, שזה מעל 1.5%. האקדמאים, הנתון שהצגת בהתחלה, שזה 80 אקדמאים, זה לא בדיוק, כי 80 זה בדירוג המח"ר, אבל יש עוד הרבה אקדמאים שמועסקים, חלק בחוזים, חלק משפטנים, חלק עובדים סוציאליים. אצלנו האחוז בתוך העובדים האתיופים כמעט 20% הם אקדמאים, שזה כמעט 200 עובדים. זה לא 80, זה 200 עובדים.

20% מכלל התפקידים הם אקדמאים.

מתוך העובדים האתיופים.

ואתם מתכוונים להעלות?

ברור. כמובן היעד שלנו היה בהתחלה כמותי, פשוט להעלות את מספר העובדים ואני חושב שעבדנו בהחלט יפה בתחום הזה.

יישר כוח. עוד פעם, כשאנחנו רואים שיפור אנחנו לא פה רק להצליף. אנחנו מצליפים במי שלא מיישם את החוק. מי שעושה ואנחנו רואים פעולות אקטיביות, הוא מנסה ויש גם תוצאות, אנחנו רק נשמח, נחבק ובאמת נשבח.

אמרתי את זה מראש, יש שיפור, יש שיפור של החברות, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, באמת המטרה שלנו פה היא לא להצליף, כמו שאומרים פה, או משהו כזה, אנחנו רוצים לוודא שהדברים מתקיימים ולכן אנחנו פה מפרידים. אנחנו לא רוצים לזמן רק את אלה שלא ביצעו את ההוראה, אלא אנחנו מזמינים גם אותם ארגונים שעשו כמו שצריך, לשמוע, לשמוח וגם להגיד תודה. חשוב גם להגיד את זה. יחד עם זאת יש ארגונים שלא עושים ותפקידנו, אין לנו כלים אחרים, אלא לכנס ולהבליט את הבעיה ולדאוג לכך שזה יתבצע. אז יישר כוח.

אני מודאגת מדבר אחד, אני רואה פה נתון, 647 מנהלי. מה זה אומר?

על זה דיברנו. דיברתי גם עם דנה לפני הישיבה, כמעט בכל ישיבה עולה הנתון הזה. חבר'ה, אני העברתי דוח מיוחד לדנה, כשהעלייה התחילה למדינת ישראל וכולנו יודעים שבהתחלה העולים החדשים שעלו, לא הייתה להם השכלה, אז הם היו צריכים להיקלט בשירות המדינה אז הם נקלטו בתפקידים של כוחות עזר, תפקידים מנהליים, בתקופה היא. יש לנו כמעט 600 או 700 עובדים - - -

את ההיסטוריה אנחנו מכירים, אבל אני שואלת אותך שאלה. מנקה זה מנהלי?

בטח.

מאבטח זה מנהלי?

מאבטח, יש להם חוזה מיוחד שיש להם שכר הרבה יותר טוב מהרבה עובדים אחרים.

אז תראה, אני באמת שמתי לב שלכל משרד ממשלתי שאני נכנסת המנקה היא אתיופית והמאבטח הוא אתיופי. אותי מדאיג ש-647 - - -

אני אסביר לך. אבל אלה לא עובדי מדינה.

אבל כתוב מנהלי, אותי זה לא מעניין. מה שאני רואה.

סליחה, המנקים הם לא עובדי מדינה. יש לנו בבתי חולים מה שנקרא כוחות עזר, אלה האחיות שמסתובבות בין המיטות, עוזרות לחולים, מנקות ומסדרות, זה לא מנקה שעכשיו אוספת זבל ודברים כאלה.

חבר'ה, בואו לא נבייש את המנקות. כי זה מקצוע.

לא, אני לא מביישת אותם, אבל, אדוני, אני רוצה להגיד לך, יש פה נתון חשוב, יש פה 80 אקדמאים ו-647 עובדים מנהלי.

אבל הסברתי, ה-80 שאתם רואים בשורה הראשונה, מדובר על דירוג מח"ר. בשירות המדינה יש הרבה דירוגים, זה לפי הסכמים קיבוציים, אנחנו לא פועלים על דעת עצמנו. דירוג המח"ר זה באמת מי שיש לו תואר ראשון, יש הרבה עובדים, למשל יש אנשים שהם משפטנים והם מועסקים במשרה שהיא בדירוג מח"ר אז הם יופיעו בדירוג מח"ר, אבל יש לך גם רשימות של עובדים סוציאליים שהם אקדמאים, אחיות שהן אקדמאיות, משפטנים, פרקליטים, סנגורים, הם כולם אקדמאים, אבל הם מופיעים בשורה נפרדת.

אבל אנחנו אז העלינו את הרעיון, אדוני היושב ראש, ואני מבקשת מכם להרים את הכפפה, זה בסך הכול דורש מכם להיות יותר יצירתיים. למשל יש טענה, כולם מכירים אותה, שמערכת המשפט היא לא בהכרח שוויונית. אני הולכת לבתי המשפט, גם כעורכת דין, ואני אומרת לך, אז אין שופטים עדיין אבל יש לנו 200 עורכי דין ובבתי המשפט אין עובדים אתיופים. אני רוצה להגיד לך, יש משרות של עורכי דין ואתם יכולים לקחת פרויקט, בחתך ארצי ולהגיד השמה של 30, 40 עורכי דין, 40 רואי חשבון. אני לא רואה איך בטפטופים שאתם עושים אתם יוצרים שינוי. התחושה היא שאנחנו לא שם.

לא, אני אגיד לך. בעניין עוזרים משפטיים. עוזרים משפטיים הם אנשים שהם בדרך כלל עובדים מול השופטים, זה העוזרים של השופטים. זה לא עוזר משפטי שיושב כמו יועץ משפטי במשרד ממשלתי. אלה אנשים שיושבים ליד השופטים ועוזרים לשופטים. בדרך כלל יוצא מכרז קיבוצי, עתודה, ניגשים הרבה אנשים, גם מבני הקהילה ניגשים, ומתמודדים. לצערנו הרבה נופלים בבחינות. הרבה.

כולם?

לא אמרתי כולם, הרבה. דווקא יושב פה ליאון, הוא גם בא אליי בטענות, הוא יושב כמה חדרים ממני, הייתה לו טענה גם, הראיתי לו משרות שהיו בבית המשפט העליון, שתי משרות לעורכי דין בבית משפט עליון, חייבנו אותם ולא היו מועמדים.

מה לא היו? לא היו עורכי דין שרוצים להגיע לבית המשפט העליון?

אני לא מדבר בשם המועמדים, אני לא יודע מה הם חושבים, למה הם לא רוצים, למה הם כן רוצים, אני אומר עובדות. הוא בא בטענות, הוצאתי לו את הדוח, הוא ראה ונכנס להלם. אני צודק או לא? הוא ניסה גם לעזור - - -

לא, העניין שיש פה חסמים.

יש, ברור. אבל זה אומר - - -

צריך לבדוק את החסמים האלה.

אני אומר שהיצע של משרות זו לא הבעיה.

אנחנו דיברנו על זה ואני מרגישה שאני טוחנת מים. אנחנו אמרנו להם, דרך הפרסום שלכם, תסלח לי, היא לא נגישה. אתם לא מנגישים את המידע של המשרות שמיועדות וצבועות ליוצאי אתיופיה. אז אמנם אנחנו לא חברי הכנסת מהמפלגות הערביות ישראליות שהקימו ועדת חקירה פרלמנטרית, אבל אני אומרת לך, כל עוד אתם לא תעשו חשיבה על איך מפרסמים את זה בצורה שגם עם שיתוף פעולה עם ארגונים, עם עמותות, מבחינתי תבוא אליי, זו לא עבודה שלי כחברת כנסת וגם לא של שמעון, אנחנו היינו מביאים לך שני עורכי דין בני הקהילה לתוך העליון. זה נראה לי לא הגיוני.

לנו יש מגבלה לפנות לחבר כנסת להביא מועמדים.

אתה רוצה לשמוע מה אני חושבת? אני חושבת שאתם מסתירים את המשרות האלה.

לא, חס ושלום.

אתה לא רוצה שאני אגיד למסקנה הזאת, כי אתה יודע למה? כי ברגע שהמשרה לא מאוישת וצבעתם אותה ליוצאי אתיופיה היא חוזרת למשרד ומישהו אחר מקבל אותה.

לא, אני הסברתי ואמרתי שמשרה פנויה, הסטטוס שלה, אם היא מיועדת או לא, היא צריכה אישור פרטני ואני הבן אדם שמאשר. המשרות שבאמת ביטלתי את הסימון שלהם מהקהילה האתיופית, אפשר לספור על יד אחת. אני לא מבטל, אני אומר 'תעשו עוד מכרז', מצדי שיעשו 50 מכרזים, שהמשרה תישאר פנויה.

נאדר, הבנו את העניין. כמו שאמרתי, קצב ההתקדמות הוא טוב, אבל פנינה צודקת, לא מצאתם שני עורכי דין מהעדה האתיופית? לי זה נשמע קצת תמוה. אפשר למצוא, אפשר לפנות, יש מלא ארגונים, תפנו לוועדה, אנחנו בשנייה נפנה אתכם למי שאתם רוצים למצוא. אני אומר לך שאני בשני טלפונים מוצא לך עכשיו 10, תן לי שעה. אני לא מאמין. עוד פעם, תיקח את זה לתשומת לבך, אני רוצה שכולם פה סביב השולחן יבינו, אתמול פתחתי תקציבים, אנחנו בתקציב, ראיתי כמה כסף המדינה משקיעה בשביל האינטגרציה של בני העדה. אם אנחנו קצת נגדיל את הראש, זה יעזור. דווקא המשרות האלה, זה נותן מוטיבציה, זה נותן לחבר'ה ללכת ללמוד, הם רואים שיש להם סיכוי, שיש להם מסר של פרספקטיבות בחיים. אנחנו צריכים לחשוב על זה, אנחנו כמשלמי מיסים אנחנו נשקיע פחות כסף, בספר התקציב יהיה פחות, הדברים יילכו לטובת כלל האוכלוסייה, לחינוך, לילדים, ואנחנו לא נצבע את הכסף הזה. עוד פעם, אנחנו רוצים להגיע לשוויון והשוויון הזה יבוא רק דרך זה שאנחנו ניישם את החוק ואפילו מעל החוק. אנחנו צריכים לתת לאנשים פרספקטיבה בחיים, הזדמנות.

אני רוצה להגיד שהיא צודקת. בעניין הפרסום אנחנו יודעים כנראה שיש לנו קצת בעיה בהנגשת המידע על המכרזים. לפי החוק אנחנו מפרסמים באתר הנציבות. אנחנו רוצים לעשות כנסים לבני האוכלוסייה, להסביר - - -

אני אגיד לך למה זה קל.

צריך לעשות.

אני למדתי מההיכרות שלי, עוד כחבר מועצת העיר בנתניה וכאן, זו קהילה שהיא מקובצת, קל מאוד לאתר, קל מאוד להגיע לבני הקהילה.

זה יתרון.

זה יתרון, אין מה לעשות, אני אומר דברים כמו שהם. זה יתרון ואנחנו יכולים לעזור. תפנו אלינו, אנחנו נעזור לכם לאתר את מי שאתם צריכים.
חברים, אנחנו נמשיך. עורכת דין ג'נט שלום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה. בבקשה.

כמו שנאמר, עורכת דין ג'נט שלום מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו גוף שיושב במשרד הכלכלה ואמון על האכיפה של כל חקיקת השוויון, כולל הייצוג ההולם. אני רוצה להתייחס פה לדברים שנאמרו בהתחלה ואני אתחיל עם הדברים של מוני, שאני חייבת להגיד שאני מכירה ברמה האישית ונורא מחבבת ושום דבר פה לא אישי. הבעיה שלי עם הדיווח של הרשויות המקומיות הוא לא בקיומו או אי קיומו של ייצוג הולם. אין דיווח. רוב הרשויות המקומיות בכלל לא מדווחות. אי אפשר לטפל בבעיה שאנחנו לא יודעים בכלל מה הנתונים. לכן בשלב הזה אני אפילו לא הייתי מתעסקת עם האם קיים ייצוג או לא קיים ייצוג. אני רוצה שהרשויות בשלב הראשון יבדקו את זה ויגיעו אליי עם דיווח. אני גם חושבת שיש פה איזה שהיא הטלת אחריות של משרד הפנים, ואני הראשונה שאטיל עליו אחריות, שמורידה אחריות מהרשויות המקומיות. אני מציעה שיוזמנו לישיבות האלה ראשי רשויות המקומיות גדולות. אני לא מדברת על אלה עם הכמויות, אלא גדולת. לא ייתכן שהן לא יושבות פה ולוקחות אחריות.

הזמנו את פורום ה-15. אף אחד לא הגיע.

יפה. היא אמרה רעיון מצוין, שאנחנו צריכים לנהל דיון אולי עם ראשי הרשויות.

אז איכשהו איך מביאים אותם לפה, כי זה לא ייתכן - - -

הם הוזמנו. פורום ה-15, רשויות חזקות, הוזמנו ואף אחד לא הגיע.

אנחנו נעשה דיון בנפרד לרשויות מקומיות.

אז זאת הנקודה הראשונה, שלדעתי צריך לשים את האצבע על הרשויות ולא לשחרר אותן מאחריות בנושא הזה. ברמה השנייה, אני הסתכלתי קצת על הנתונים של הרשויות המקומיות שכן דיווחו, רוב העובדים ממוצא אתיופי במנהלי, שזה אפילו לא מנהלי אבטחה, זה מנהלי ניקיון. בואו נשים את הדברים על השולחן. לא ייתכן שזה ככה, ייצוג הולם זה לא רק כמה אחוזים יש עובדים אלא איפה הם עובדים ואנחנו חייבים להכניס אותם לכל הרמות וזה עוד פעם חוזר לנקודה הראשונה, הרשויות המקומיות חייבות לשבת פה.

אני אתן מחמאה אחת ואז אני אחזור ללא-מחמאות. מחמאה אחת לרשות החברות ולרוב החברות הממשלתיות, במיוחד לחברת חשמל. אני חושבת שבשנתיים האחרונות קודם כל הן מדווחות - - -

גם הרכבת, יש שם את האחוז הכי גבוה.

חברים, לא נתערב. בואו ניתן לה לסיים.

אנחנו מפרגנים.

אני באמת אומרת, החברות הממשלתיות פונות אלינו, מבקשות ייעוץ מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ופועלות מאוד מאוד לקידום הנושא הזה.

יש לך לציין שמות למשל?

חברת חשמל, גם רפאל פנו אלינו. הן מגיעות אלינו.

חברת חשמל, מוטי, בבקשה. ניתן לחברת חשמל.

נקודה אחרונה שאני חייבת להגיד, כי שמעתי את זה. אין דבר כזה אין מועמדים. האשמת הקורבן היא לא טיעון לגיטימי של אף חברה. כשרוצים למצוא מועמדים אפשר. נציבות שוויון גם יכולה לעזור בעניין הזה, אתם מוזמנים לפנות.

חברת חשמל, בבקשה.

אני אתחיל בהצגת מה אנחנו עושים ומה קיים אצלנו מבחינת העסקה. בחברת חשמל אנחנו מעסיקים היום 142 עובדים יוצאי העדה האתיופית, זה מהווה 1.1% מסך העובדים בחברה. אני מדבר על עובדים שהם עובדי חברה, לא עובדי קבלן. אם אנחנו נפלח גברים נשים, אז 90% בערך גברים, 10% נשים. מבחינת העיסוקים ופרופיל ההשכלה, שיעור האקדמאים מתוך אותה אוכלוסייה של 142 עובדים הוא 11%, יש גם הנדסאים, טכנאים - - -

אקדמאים 11%?

אבל בנוסף יש 20% הנדסאים וטכנאים וכל השאר הם במגוון העיסוקים.

70% בעצם ללא - - -

בעיסוקים האחרים של חברת חשמל, אם זה חשמלאים, מסגרים - - -

רתכים.

כמה מתוכם קבועים או ארעים?

32% הם קבועים, כלומר 46 מתוך ה-142, כאשר המגמה במתן קביעות הולכת ומשתפרת, תיכף אני אציג את הנתונים.

יש לי שאלה אליך, כמה זה באלפים עובדים של חברת חשמל?

קרוב ל-13,000. קבועים זה 9,700.

46 עובדים מתוך 9,000.

זה משהו כמו חצי אחוז. אני כבר אמשיך בנתונים שאני מספק ואתם תראו שהמגמה היא כל הזמן שיפור, במיוחד בשנה האחרונה, פי שניים משנה קודמת. לגבי מדיניות ההעדפה בהליך הגיוס, אנחנו מפרסמים מדי שבוע משרות דרושים רגילות באתר האינטרנט שלנו, תוך הדגשת נושא ההעדפה המתקנת לבני העדה האתיופית. אני אקריא איך נראה המשפט לפני האחרון שם, 'תינתן עדיפות למועמדים יוצאי אתיופיה, או בעלי מוגבלות או בני האוכלוסייה הערבית' וכו'. זה בכל מודעה. בנוסף מתבצע ייעוד משרות ספציפי במסגרת העדפה מתקנת לבני העדה האתיופית, כך שיש משרות, אני רואה מול עיניי כרגע צילום מסך מהאינטרנט של משרה 4132, חשמלאים, נרשם ככה: שם המשרה חשמלאים/חשמלאיות, 'המשרה מיועדת לבני העדה האתיופית בלבד'.

בנוסף, ביחס לדיון בוועדה הקודמת. כפי שהתחייבנו בוועדה הקודמת למצוא ולקדם אפיקים חדשים בימים אלה אנחנו פועלים בניסיון לשלב 5 מהנדסים או הנדסאים יוצאי העדה האתיופית, במסגרת פרויקט עתיד נאור להעסקת סטודנטים. זה פרויקט שבו הסטודנטים עובדים יום אחד בשבוע, אנחנו מעניקים להם מלגת לימודים מלאה פלוס מלגת קיום בסך של 1,600 ₪ לחודש. בסיום הלימודים הסטודנטים האלה מיועדים להיקלט בחברה, זה בדרך כלל בתפקידים שיש בהם אופק לקביעות בעתיד.

הם באים, מגיעים ו - - -

אנחנו בדיוק בתהליך של פרסום העניין הזה לקליטה של 20, מתוכם 5 אנחנו מייעדים לאתיופים.

יפה. מה שיפה יפה. מתוך ה-20 5 זה יפה מאוד.

קצת נתונים על הקליטה של בני העדה האתיופית.

אבל שאלה, כי אין זמן. כי הזמן מוגבל.

ה-5 רק מבני העדה האתיופית, מתוך 20, שגם שם יכולים להיות - - -

אבל אני רוצה, אחרי המחמאות שנתנו לכם, אני רוצה שתלך לבוטום ליין, שזה חשוב. יש לכם עכשיו פיטורים, כולנו מכירים את זה, ופנו אליי לא מעט אנשים בני הקהילה שאחרי 15 שנה אתם מפטרים אותם, בני הקהילה, אנשים בני 50, 40 ומעלה, 50 ומעלה ואחרי 15 שנה, אתה יודע שאחרי 15 שנה זה אמור ללכת לדירקטוריון, יש לכם את הנהלים הפנימיים שלכם. אם יד אחת אומרת 'יש לי מדיניות להעדפה מתקנת' אבל יד שנייה מפטרת את העובדים שקיימים ויש לנו רק 46 קבועים, אנחנו בבעיה. אני אומרת לך, בסוף זה לא טוב שכל אדם כזה שהוא במצוקה קשה, כי הוא יודע שהוא לא - - -

אבל חברת חשמל, פה אני הולך דווקא לצד השני, צריכה להתייעל. שיקלטו אקדמאים שיועילו לחברה ולא אנשים שאם החברה רוצה להתייעל, אנחנו כמדינה יודעים - - -

אז מה אתה אומר? לשלוח את הבן אדם שהוא 15 שנה בעבודה עם 6 ילדים הביתה?

אם היו מפטרים רק בני העדה - - - מפטרים את כולם.

אני לא מסכימה איתך ואני אסביר לך גם למה, אדוני היושב ראש.

מפטרים פה את כולם, החברה רוצה להתייעל.

אני לא מסכימה איתך, אדוני היושב ראש, ואני חושבת - - -

אנחנו לא נדון פה על כל דבר.

בסדר, אז תן לי להסביר לך גם למה אני לא מסכימה איתך, כי אני מאוד מכבדת אותך ואני יודעת שאתה בדרך כלל מאוד הומני. הרי אם יש לנו רק 46 מועסקים קבועים בני הקהילה, שזה חצי אחוז, אני לא עשיתי את החישוב ואני לא מתכוונת כרגע לעשות את החישוב כי אני לא טובה במתמטיקה, אני אומרת לך שאתה צריך לשמר את העובדים שיש לך. אם אתה מוציא אותם ועושה דלת מסתובבת, בוודאי שלא לדבר על זה שאני לא אעדיף אקדמאים על פני מישהו שנמצא פה והוא בן 50 ואין לו סיכוי להיקלט בעבודה, כי אחרי הכול צריך להסתכל על השיקולים ההומניים, אני ממליצה לכם כרגע, בגלל שאתם כן בכיוון הנכון, ראשית ללכת ולעשות עבודה עם האנשים שכבר קיימים אצלכם - - -

- - -

אני לא רוצה לתת לך פה שמות. אתה רוצה שאני אקריא לך סיפורים קורעי לב? יש לכם פה עובד למשל צעיר וחרוץ שאתם פיטרתם, הוא יושב פה. אני לא רוצה לעשות סנסציה.

קודם כל אנחנו כפופים להסכמים קיבוציים, שזה לא אנחנו - - -

אתה גם כפוף לחוק, לפני ההסכם הקיבוצי.

פנינה, חברת חשמל, אנחנו מחמיאים להם היום.

ההסכמים הקיבוציים שאנחנו לא קובעים אותם. זה אחת. שתיים, מהוועדה האחרונה ועד היום לא פוטר עובד אחד בן העדה האתיופית.

אבל הנה, יש לך פה בחור שיושב.

מהוועדה האחרונה.

אני רוצה להגיד משפט אחד לנציגים. קודם כל - - -

קודם כל, מהוועדה האחרונה ועד היום לא פוטר עובד אחד מבני העדה.

אנחנו הבנו, בסדר. אני רוצה להגיד לכם עוד משפט. קודם כל אמרנו על השיפור, לפעמים זה גם מאיפה מתחילים. אני אומר לך, אנחנו לא מתעלמים מזה, אתם התחלתם באמת ממספרים קטנים והקפיצה היא מאוד מאוד חשובה. אני רק רוצה לשאול אותך שאלה, מהפגישה האחרונה שהיינו אצלכם, אני מאמין שגם חברת הכנסת פנינה הייתה שם, היו"ר שלכם הציג לנו מגמה, תכניות לעתיד, בניגוד לאחרים שמציגים לך מה בעבר הוא הציג לנו מה המגמות להמשך, איך הולכים לקלוט. ביחס לתכניות איפה אתם עומדים היום.

קודם כל בעניין הפיטורים, באמת מהישיבה הקודמת ועד היום לא פוטר אף עובד יוצא העדה האתיופית, בדקנו את זה. מעבר לזה, 4 עובדים ארעים יוצאי העדה האתיופית שהגיעו לתום תקופת ההעסקה שלהם של 5 שנים נשארו לעבוד בחברה, ובינתיים, בעקבות הארכת הסכם ההעסקה שלהם הם יועסקו עד ינואר 2015, יכול להיות שאפילו מעבר לזה, אנחנו נראה מה יקרה עם ההסכם הזה.

אתם תלכו למגמה של שימור העובדים שקיימים ולהסתכל להרחיב מ-46, אמרת שיש לכם - - -

בעניין הקביעויות, אני רק אתן את הנתונים, ב-2012 0.8% ממקבלי הקביעות היו רק בני העדה האתיופית, ב-2013 כבר 3.7% ממקבלי הקביעות בחברת חשמל. ב-2014 עד היום 4.7%. זאת אומרת אנחנו במגמת שיפור מתמדת. כל הזמן. גם ב-2014.

כל הכבוד. יפה, שאפו.

וגם בעניין קליטות עובדים. ב-2011 לדוגמה 1.4%, אני לא אעבור על השנים, זו מגמת שיפור מתמדת, ב-2014 5.4%. 34 עובדים מתוך 633 שנקלטו מתחילת שנת 2014 הם בני העדה האתיופית. אם תרצו את השמות, יש לי אותם כאן. היעד לחומש הבא, הקליטות אצלנו בחברה צריכות לעמוד על לפחות 3% מקרב העדה, פי שניים משיעורם היחסי באוכלוסייה, של 1.5%, כמו שכולנו יודעים.

נסיים בנקודה חיובית. יישר כוח. זה שאתם מסתכלים קדימה ויש לכם תכניות עתידיות, אנחנו שמחים.

בואו ניתן לרכבת ישראל. הדס, בבקשה.

אני הייתי רוצה להתייחס דווקא לדברים שעשינו ברמה הפרקטית בדגש על הגיוס. אני מנהלת גיוס ברכבת. קודם כל ישבנו ככה עם עצמנו וחשבנו איפה אנחנו טועים ואיפה הקשיים שלנו בגיוס. יצרנו קשר עם עמותת 'עולים ביחד', עם שרונה, היא עשתה לנו סדנה, לכל המגייסות והמגייסים. קודם כל להכיר את המגזר, את בני העדה, מה הדגשים, קצת היסטוריה, הרגשנו שיש לנו פער מאוד גדול בנושא ובאמת אחד הדגשים שעלו נוגע לתהליך הגיוס. אני לא יודעת אם אתם עושים את זה, מרכזי הערכה, אני מניחה שהרבה חברות עושות את זה, באמת עלה שבני העדה מתקשים להציג את עצמם בסיטואציה הזאת ואכן בקורס הייחודי שפתחנו עכשיו לנהגי נוסעים יישמנו את ההצעות של 'עולים ביחד' ודברים שעלו מהשטח והוספנו תהליך של סימולציות ייחודיות לבני העדה, פרטניות, שבאמת מאפשרות לבני העדה להציג את עצמם בצורה נינוחה יותר, ובאמת בקורס הייחודי הזה 8.3% מבני העדה - - -

הוא לא התחיל, אבל זה כבר מי שאמור.

בחודש הבא זה נפתח.

כמה הקורס מכיל?

בקורס יש 36 אנשים, 3 מועמדים לקורס הנוכחי מתחילים. כמובן יש עוד תהליכים לקורסים נוספים. זה קורס נהגי נוסעים, זה קורס חדש, ייחודי, יוקרתי ש - - -

וכמה מסיימים?

אמורים לסיים 36. זה קורס של שנה.

חוץ מזה כמה עובדים יש לכם בני הקהילה? יישר כוח על תהליך החשיבה והמחשבה, אבל כמה עובדים יש לכם?

1.57%.

מה, מנהלי?

אצלנו זה יותר תפעולי, זאת אומרת נהגים, פקחים, כל הליבה של העשייה של הרכבת היא בהיבט התפעולי. עובדי מטה יש גם כן, יש עורכי דין, אני לא יודעת לתת לכם - - -

כמה עובדי מטה? זה מאוד חשוב.

כ-50 עובדים, ובנוסף יש לנו הנדסאים שנקלטו, שני הנדסאים שאנחנו מממנים את התהליך הזה והם עתידים בכפוף למשרות שייפתחו בהמשך להיכנס לרכבת.

אתם עומדים פחות או יותר בדרישות החוק, השאלה היא אם אתם באמת עושים מעקב ובקרה שזה תפקידי איכות ולא תפקידים, כמו שאמרה לנו הבחורה הנחמדה מנציבות שוויון - - -

אז מה שאני רוצה להגיד, שבהקשר למה שעלה כאן, הקושי בגיוס מועמדים, אנחנו פונים לעמותות שונות, בין היתר גם עם חבר הכנסת פה אנחנו בקשר קבוע, גם עם עמותת 'עולים ביחד', גם עם האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. כל משרה שמתפרסמת בעיתון אצלנו מופנית על ידי כל מגייסת גם באופן אישי לעמותות האלה. כך בעצם אנחנו מוודאים שאנחנו מנגישים את המשרות לכולם.

אולי צריך להקים אתר של משרות?

אנחנו ממשיכים, אנחנו עוברים לתאגידים, רשות שדות התעופה.

אנחנו למעשה מעסיקים ברשות - - -

פתאום נזכרתי בפניות הציבור הקשות שקיבלתי מכם.

אחרי זה תפני ישירות. אריה, בבקשה, בקצרה.

אנחנו מעסיקים ברשות 236 עובדים ממוצא אתיופי, מכלל העובדים, סך הכול כ-3,000 - - -

לפי המספרים כל העדה עובדי מדינה. הרבה.

יש לנו מקום חם לחבר'ה שהם יוצאי העדה. אתה תחייך אחרי שתשמע את הנתונים. בכל מקרה כבר הספקנו בשנים האחרונות לתת ל-20 מתוכם קביעות, זה אומר שיש לנו מתוך סך הכול 1,500 עובדים 20 קבועים, זה 1.33%. התחומים שאנחנו מכניסים אותם לקביעות הם כלל התחומים. אני מדבר על בחור מהנדס שנקלט אצלנו ועוד ארבעה הנדסאים נקלטו לפרויקטים החדשים, מסלולים, HBS. מכלל העובדים סך הכול יש לנו 7.9% יוצאי העדה האתיופית. אנחנו מעודדים הרבה מאוד יוצאי יחידות קרביות להגיע אלינו, עושים תהליכים ייעודיים. עשינו שינויים די אקוטיים בתחום הזה, יצרנו קשר עם פילת וקרן שפ"י, העובדים שלנו נבחנים בשפה האמהרית, ההדרכות של העובדים - - -

מי שרוצה.

מי שרוצה. ההדרכות של העובדים, עובדי כפיים, בשפה שלהם. יש להם חונכים שמלווים אותם.

כמה עובדי כפיים יש לך?

יש לי הרבה מאוד עובדי כפיים, משהו בסביבות ה-120. הם למעשה מלווים על ידי עובדת סוציאלית ייעודית שמלווה אותם. אנחנו יודעים שיש הרבה חבר'ה שזקוקים לתמיכה הדוקה. גם בתהליכי הפיטורים אנחנו נותנים תעדוף ומשאירים אותם אצלנו. גם בתהליכי הגיוס יש אפליה מתקנת לכיוון של המועמדים בכל הרמות, בכל המשרות. אנחנו מפרסמים - - -

יש 120 עובדי כפיים, כמה מנהלי?

מהקבועים או הארעיים?

מתוך ה-200 פלוס שהצגת.

ב-200 פלוס לדעתי יש משהו כמו 60 במנהלי.

אז אם יש לנו 120 עובדי כפיים, 60 מנהלי, אתה מסיק לבד את המסקנות שלך.

בסדר, רגע, עוד פעם אנחנו כמו שאמרנו נותנים דגש על האקדמאים, אבל לא כולם פרופסורים במדינה.

ניגע בפלח האקדמאי.

כמה ארעים? זה נתון אחרון שמאוד חשוב לי.

אנחנו מעסיקים ארעים ברשות, יש לנו 1,500 קבועים, כל היתר ארעים.

הם עובדי כוח אדם?

לא, עובדי רשות שלנו.

כמה מתוך ה-200?

אמרתי, מתוך ה-200 ומשהו יש לנו 20 קבועים, כל היתר הם ארעים.

ומה התכניות להמשך?

יש לנו משרות צבועות שאנחנו מייעדים אותן לבני העדה. אנחנו מאוד שמחים לשלב אותם אצלנו בכל הרמות. לצערי הרב עדיין לא מתמודדים אקדמאים למשרות. הם רואים את זה בעיתון, לא מתמודדים.

אני חושבת שזה גם, שוב, שאלה של נגישות.

אין בעיה של נגישות, מפרסמים בשלושה עיתונים, יש אתר אינטרנט של הרשות, הכול מפורסם. אני זורק לאוויר, פורסם מכרז ליועץ משפטי, אף אחד לא ניגש.

אני רוצה להגיד לך משהו וזה משהו שאנחנו גם יכולים, ברמה של שיתוף פעולה בין המגזר השלישי לרגולטור ובכלל לחברות, לעשות שיתוף פעולה, ואני רואה את המנכ"לית של האגודה הישראלית, זיוה מקונן, ויש פה עוד נציגים, אני חושבת שעמותה מתוך הקהילה צריכה להרים את הכפפה ולשים אתר לתעסוקה. אחת הבעיות שעולות פה, שבה וחוזרת, זה שיש פה לפעמים גופים, חברות או משרדים שרוצים להעסיק אבל אין מקום אחד שמתכלל את התעסוקה וכנראה יש משהו בעובדה שצעירים לא נכנסים ומחפשים. יועץ משפטי בתוך שדות התעופה, אין דבר כזה שלא היינו רוצים. אני מכירה עורכי דין שמחפשים. אני רק אומרת לך את המציאות. העובדה היא שהעיניים הנכונות לא ראו את זה.

אנחנו ניתן גם לזיוה וגם ל - - -

לא, מקורות. סליחה, אנחנו לא יכולים לדלג באופן סיסטמתי על חברות מסוימות.

פנינה, אני מנהל את הדיון ואני אחליט מתי אני אתן למי רשות דיבור.

אז, אדוני היושב ראש , תרשום לך בבקשה - - -

פנינה, אני ארשום לעצמי ואני אתן רשות דיבור מתי שאני רוצה למי שאני ארצה. בבקשה.

בהקשר לקשר עם יוצאי אתיופיה, אני באה מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, אנחנו בין היתר מחלקים מלגות לסטודנטים במהלך כל הלימודים שלהם ויש לנו מאגר של בוגרים ואם אתם רוצים להיעזר בנו, מבחינתי זה רק לשלוח את המשרה בתפוצת מיילים.

למה שלא תקימו אתר? זה רק המלצה, אנחנו לא יכולים לחייב אתכם.

אני מקבל את ההמלצה של חברת הכנסת תמנו-שטה - - -

אבל יש - - -

לא ביקשתי להתערב. חבר'ה, מי שיכול להתפרץ, אתם רואים שזה חברי כנסת אבל גם, אם כל הזמן יתפרצו אנחנו לא נסיים את הדיון הזה אף פעם. אני כן מקבל את ההמלצה הזאת, אני חושב שאתר ואני חושב שבני העדה יידעו ל - - -

זו גם אחריות שלנו, של הקהילה, אי אפשר לבוא בטענות על הכול. אנחנו צריכים לדאוג, להנגיש את עצמנו. זה חייב להיות דו כיווני. אישית אני חושבת שבסוף אני וחבר הכנסת שמעון סולומון, יחד עם הארגונים, צריכים להרים את הכפפה בנושא הזה, להקים אתר ואחר כך אולי אפשר להיעזר גם בוועדה כדי לשלוח, ששם אפשר יהיה לפרסם. כי כרגע אחת הבעיות העיקריות זה גם פרסום.

זיוה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. ראשית כל תודה על הדיון בוועדה והמעקב, זה משמעותי וחשוב ובעקבות המעקב שלכם גם החברות הממשלתיות וגם התאגידים משפרים ומתייעלים, ועל כך הברכה. עוד ביוזמת החוק שלנו ראינו את ההתנגדות של תאגידים מסוימים וגם משרד הפנים בעצמו שהתנגד, שלא היה מוכן לקחת על אחריותו את הנושא של הפיקוח והמעקב ואנחנו רואים את התוצאות של זה.

משרד הפנים. לקח לנו שנה וחצי לעקוב אחריו כדי שיפרסם את החוזר. חבל שמוני מעתוק, הממונה לנושא הזה, יצא. שנה וחצי לקח לנו לעקוב אחרי וללחוץ ולהפעיל את כל הלחצים כדי שיפרסמו את חוזר המנכ"ל. גם אחרי הפרסום של חוזר מנכ"ל הם לא עושים את העבודה ואני חושבת שזה שהוועדה זימנה 17 רשויות מקומיות והם לא הגיעו זו בעיה וכמובן לפתחכם, כדי לטפל בנושא הזה.

בני הקהילה ברשויות המקומיות הם הילדים החורגים של הרשויות האלה. גם בתהליך הקליטה, ואני מסכימה עם אדוני היושב ראש, שהרבה מאוד תקציבים מוזרמים לאותן רשויות מקומיות והם לא לוקחים אחריות, לא בהעסקה, לא בטיפול בתחום החינוך, התעסוקה, בכל התחומים, והגיע הזמן לטפל. בסופו של דבר יוצאי אתיופיה הם תושבים של אותם היישובים, הם משלמים מיסים לאותם היישובים והגיע הזמן לטפל בהם בצורה יסודית וכמובן חברי הכנסת, זה לפתחכם.

הדבר הנוסף הוא הנושא של משרות ברשויות הציבוריות. רוב המשרות המתפרסמות, גם אם זה לתפקיד של מזכירה, זה דורש תואר אקדמי. חברים, אחוז האקדמאים יוצאי אתיופיה לא הגיע אפילו ל-5%, רוב הקהילה היא לא אקדמאית ואנחנו מבקשים שיהיה פתוח לכולם, כולל במגזר הציבורי, חייבים לפתוח ולאייש את המשרות האלה - - -

אבל תסכימי שצריך להיות איזון. את לא רוצה שיהיו רק 10% אקדמאים ו-90% לא אקדמאים. אנחנו רוצים איזון.

אני רוצה שיהיה איזון, אבל אסור לנו להתמקד באקדמאים - - -

לא, חלילה, אבל שיגיעו ל-50% נדבר. כרגע, כשיש לך 10% - - -

עוד פעם, יש יחסיות גם בכלל החברה. עוד פעם, המטרה שלי היא שייכנסו אקדמאים אפילו מתוך ה-5%, כי אז יהיה לנו לא 5%, 10%, 15%, כי אלה שראו שהחברים שלהם, האחים שלהם, למדו והתקבלו, אז גם הם יילכו ללמוד.

אני מסכימה בהחלט, אבל לא יכול להיות שניכנס למשרדי הממשלה ובכל משרדי הממשלה שאני מגיעה ועובדי הניקיון הם העובדים האתיופים.

לא תמיד. אני לא רוצה להגיד אוכלוסיות אחרות, אבל אני גם רואה אוכלוסיות אחרות. לא נתמקד שעובדי ניקיון זה רק אתיופים. זה לא נכון.

זה קיים וזה דרך חברות כוח אדם. חברות כוח אדם שמפטרות כל שמונה חודשים את העובדים האלה ואין להם שום תנאים סוציאליים.

אבל זו בעיה של כלל החברה, זה לא בעיה רק בעדה.

הדבר הנוסף הוא הנושא של עובדי הוראה. נכון שאנחנו מקיימים דיונים בוועדת החינוך של הכנסת, אבל גם כששאלתי במשרד המשפטים על הנושא של עובדי הוראה, איפה הם נכנסים בחוק הזה, לא קיבלתי תשובה. מורים יוצאי אתיופיה, הייצוג שלהם מאוד מאוד נמוך ואני לא יודעת איפה החוק נכנס בנושא של ייצוג הולם.

למה? הם לא מתקבלים, לא מוצאים? אני חושב שזו שאלה שצריך - - -

יש הרבה מורים.

השאלה איזה מקצועות הם לומדים, כי בהוראה יש מקצועות דרושים.

אני מדברת על חוק ייצוג הולם, האם עובדי הוראה נכנסים, באיזה קטגוריה הם נכנסים, האם כעובדי מדינה או כעובדים של הרשויות המקומיות. אני לא יודעת איפה זה עומד. בכל מקרה אף, כולל משרד המשפטים שבדקתי, לא יודעים איפה הם נופלים וצריך לטפל בנושא.

תודה, זיוה. לפני שניתן ואני רוצה לשמוע את נציגת משרד החינוך, לבקשת חברת הכנסת תמנו-שטה עכשיו מקורות.

מקורות והסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. אגב, אני לא סתם ממציאה שמות, אני רואה לפי הנתונים.

בסדר גמור.

גם אנחנו מקדמים את הקבלה ושימור של עובדים שהם יוצאי העדה האתיופית במספר מישורים. ראשית יש לנו משרות צבועות לבני העדה האתיופית, גם במטה. כשאנחנו מחליטים על חלוקת מלגות אנחנו מקצים מלגות למוסדות להשכלה גבוהה עם העדפה - - -

כמה עובדים יש לכם במטה יוצאי הקהילה?

שניים, אקדמאים. אחת נקלטה, אגב, בעקבות דיונים שנערכו פה, אקדמאית, באגף הדוברות, שאצלנו הוא נחשב חטיבת ההנהלה. כשאנחנו מציעים מלגות, בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה, דוגמת הטכניון, אנחנו נותנים העדפה לסטודנטים אתיופים. יש לנו מהנדס מכונות שלמד על חשבון מקורות בטכניון, נקלט אצלנו בחברה. כל העובדים האתיופים שנמצאים בחברה, אנחנו 1.2% הם במסלולים של קביעות.

יש לכם את שחם מקורות, ששם עומדים על כמה אחוז יוצאי הקהילה?

אני לא משחם.

אז בואי נדבר על מקורות. אני מבינה שמקורות, חברת האם, לא עומדת ב-1.5%. על כמה אתם עומדים?

אני חושבת שבסביבות ה-1%. אני חייבת לציין שגם אנחנו נתקלים בקושי רב, אנחנו קיימנו - - -

רק רגע, לפני הקושי - - -

0.57%.

0.57%, אומרת מנהלת הוועדה.

כשאת מסבירה אנחנו רוצים גם קצת עובדות, לכן אנחנו מפסיקים באמצע כי אין זמן, עד שאתם באים זה לוקח הרבה זמן אז אנחנו מנצלים את ההזדמנות. לא בשביל להתקיף. אצלכם בחברה עצמה זה 0.5%. מה שחשוב באמת לדעת זה אל"ף, מה המגמה להמשך, איך אתם הולכים לקבל - - -

אבל, שנייה, חבר הכנסת שמעון, אנחנו שואלים שאלה, אני רוצה לדעת - - -

שנייה רגע, אני אשאל את מה שאני רוצה לשאול.

לא, אתה לא - - - מה זה מגמה? אני יכולה לשמוע עד מחר מגמות.

אני אשאל מה שאני רוצה, פנינה, אחר כך את תשאלי את מה שאת רוצה.

בסדר, היא תגיע לשלב של המגמות.

פנינה, שמעון.

חבל, למה לך? תני לי לשאול, אחר כך תעשי את הדברים. לי מה שחשוב, יש פה תפיסות שונות, מלה המגמה להמשך, איך אתם הולכים לתקן את מה שלא נעשה עד עכשיו. זה החשוב בעצם. מה היה, איך היה, זה מצוין, זה טוב מאוד, אני גם שומע אצלכם שיש איכות בקליטה שזה דבר יפה, עכשיו מה שחשוב בזמן הקצר שיש, מה ההמשך.

חברים, גם חברי הכנסת, בואו תקצרו, כי אנחנו צריכים לתמצת את הדיון.

אז לפני ההמשך, את בטוח תעני לשאלה של שנינו - - -

אבל תני לה לענות רגע. אני שאלתי שאלה.

חבר'ה, אל תריבו. פנינה, תשאלי שאלה.

אני רוצה לקבל תמונת מצב ואתם קטעתם אותה. 0.56%, אמרה מנהלת הוועדה, הם בני הקהילה. מתוכם כמה עובדים קבועים? כמה זה במספרים? זה 10, נכון?

אבל אני אפילו לא הספקתי להגיד משפט.

אני שואלת שאלה. את תגידי. כמה עובדים יש לכם?

יש לנו כ-1,500 עובדים - - -

כמה אתיופים?

משהו כמו 14. משהו כזה.

אז את מבינה, אנחנו נדלג, כמה מתוכם קבועים?

כולם. כל מי שנמצא אצלנו הוא במסלול של קביעות, לא בעובדים זמניים.

אז את מבינה שאתם צריכים לקלוט עוד. עכשיו תלכי למגמות, זה בסדר.

ראשית אני רוצה להבהיר משהו, הקליטה במקורות, הגיוס, היא מאוד מאוד איטית, יש מעט מאוד קליטת עובדים בשנה בשתי החברות וגם לאורך השנים, תנודה מאוד מאוד קטנה של עובדים. המגמה היא, כמובן, בהתאם לחוק שוויון, גם לעדה הדרוזית, גם לבעלי מוגבלויות, גם לעולים מקהילות אחרות וגם לבני העדה האתיופית, היא כמובן לקבל עובדים מהתחומים האלה. אנחנו ערכנו כינוס של כל צוות - - -

כמה דרוזים יש לכם?

לא זוכרת.

בערך.

באמת לא זוכרת.

את ממשאבי אנוש.

כן, אבל אני לא - - -

בערך. אני בטוחה שדרוזים, שאנחנו קהילה באותו סדר גודל, אני אומרת לך שדרוזים יש לפחות פי שלושה.

לא, את טועה.

אז אני אשמח להתבדות.

את טועה. אנחנו ערכנו כינוס של כל הגורמים המקצועיים שעוסקים בכוח אדם בחברת מקורות, ביחד עם נציגים של כל הגופים האלה, גם 'עולים ביחד', ערכנו סדנאות לנציגי כוח אדם, על מנת שיסבירו את הקשיים שיש למועמדים יוצאי אתיופיה ושאנחנו נסביר את הקשיים שלנו בקליטת מועמדים יוצאי אתיופיה. גם אצלנו התקשרויות עם חברות השמה וחברות אבחונים מאפשרים לעשות את המבחנים בשפה האמהרית. זה היה חלק מה - - -

סליחה, אנחנו 30 שנה בארץ, די להיתקע על הסיפור של השפה. אני לא מקבלת את זה. אנחנו הולכים אחורה? אני לא מבינה את זה.

רגע, אבל כשאין אמהרית אתם - - - גם וגם וגם וגם.

אני רוצה להגיד משהו - - - אני שוב פעם אבהיר את הנקודה.

מה זאת אומרת?

אדוני היושב ראש, שלא תהפכו אותה לקהילה טעונת טיפוח.

לא, זה גם ברוסית וגם באנגלית וגם הרבה שפות - - -

אנחנו 30 שנה בארץ, יש דור צעיר נשכן ובועט שמבין את השפה על בוריה, אנשים אקדמאים, משכילים. הבעיה העיקרית היא הסטטיסטיקה שיוצאת מהלמ"ס ומבנק ישראל, מה זאת אומרת? אין ייצוג הולם. עכשיו לבוא ולהגיד לי, לי יש חסמים אובייקטיביים, אני אשמח לשמוע שהחסם הוא חסם של נגישות, חסם של פרסום, חסם של תקנים, אבל כשאומרים שהחסם הוא שפתי ומסתכלים על - - -

אני רק רוצה להגיד לך שמי שהעלה את זה שהחסם הוא שפתי הוא דווקא לא אנחנו, הוא דווקא נציגים של 'עולים ביחד' שהיו אצלנו.

שפתי זה אנשים מבוגרים. דברי איתי בלי החסם השפתי.

אבל זה לא משמעותי, בכל השפות אנחנו מעבירים - - -

אבל בואי תגידי לי מה כל כך החסם, את מתנהגת כאילו קשה לכם לקלוט יוצאי אתיופיה.

אני אומר ככה, אם יש שפה זה לא פוגע אז תתקדמו הלאה. זה לא פוגע, זה רק מוסיף.

אז כמו שאמרתי אנחנו צבענו משרות לעניין הזה, במשך תקופה ארוכה אנחנו גם לא איישנו משרות בגלל שרצינו אותן לבני העדה האתיופית ועכשיו אנחנו שמחים שהצלחנו באמת למצוא את המועמדת המתאימה ביותר.

אבל אחת לא משנה את המצב. אתם ב-0.56% - - -

אני לא יודעת על - - -

סליחה, 14 עובדים מתוך 1,000 זה מה שנקרא אוזלת יד שלא רוצים לקלוט. אתם צריכים לבוא ולהגיד 'עד סוף השנה אני צריך שיהיה לי פה 30, 40 עובדים אתיופים'. אני לא מבינה את זה, זה נראה לי באמת סוג של עיגול פינות. סוג של לעגל פינות, כי שחם מקורות, שאני מנועה מלדבר על החברה הזאת, כי בעלי עובד שם, עובדתית בשחם מקורות הצליחו לעשות השמה, תבדקי את הנתונים. אני אומרת לך, 14 עובדים זה לא תעודת כבוד. יפה שאתם קלטתם אליכם - - - אני יודעת גם להחמיא מתי שצריך, על זה שאחרי הדיון הקודם קלטתם מישהי לתוך הדוברות, אבל אתם צריכים לעשות בדק בית.

אני רוצה להגיד לך, הבעיה היא לא אצלנו, הרבה פעמים נוטים להפיל את הבעיה, לעשות להם הכנה, הכשרה, נלמד אותם לכתוב קורות חיים. סליחה, אנחנו 30 שנה בארץ, זו לא הבעיה.

אנחנו ממשיכים הלאה. נציג משרד המשפטים, בבקשה.

אנחנו הגשנו לוועדה בישיבה הקודמת את הדוח של שרת המשפטים לגבי התאגידים הסטטוטוריים, התאגידים שהוקמו בדין ובעצם משרד המשפטים אמון על הדיווח לגבי התאגידים האלה. השיעור הממוצע המשוקלל של הייצוג בתאגידים האלה עמד על 1.3% והיה שיפור מסוים ביחס לשנת 2012. עם זאת אנחנו כן ביקשנו במסגרת הדיווחים גם את החלוקה למשרות אקדמאיות או ניהוליות וכמובן את הצעדים של אותם תאגידים. לגבי משרות ניהוליות או אקדמאיות ברוב התאגידים השיעור הוא שואף ל-0.

אנחנו לא מדברים על חברות, אלא תאגידים.

תאגידים סטטוטוריים שהוקמו בדין. אני אתן דוגמה, למשל רשות העתיקות, שם שיעור הייצוג של בני העדה הוא 4%, שזה יחסית גבוה. כמעט כולם למעשה חופרים, למעט ארכיאולוג ושני מנהלי עבודה כל היתר, 17 הם - - -

כמה חופרים יש? מעניין אותי לדעת, בכנות מלאה.

אני לא יודע את הפילוח של חופרים, בסך הכול יש להם קרוב ל-1.000 עובדים.

עוד נתונים. למשל במד"א יש 1,800 עובדים, מתוכם רק 7 יוצאי אתיופיה, שזה פחות מחצי אחוז. גם בבנק ישראל, יש 775 עובדים, רק 4 יוצאי אתיופיה. ויש רשימה ארוכה של תאגידים שאין ולו עובד אחד.

יש איזה שהן פעולות שאתם נוקטים?

לנו במשרד המשפטים אין אפשרות כמובן להנחות אותם או להתערב בשיקול הדעת של המועצות של התאגידים. מה שכן, אנחנו גם בשנה שעברה פנינו פנייה של שרת המשפטים למשרדי הממשלה שאחראים בעצם על אותם תאגידים לקדם את הנושא ובעקבות זאת ראינו שיפור מסוים בתאגידים שכן היה בהם ייצוג וגם בדוחות השנתיים שאנחנו מרכזים, ואנחנו כבר נערכים לדוחות של 2014, אנחנו מבקשים פירוט הרבה יותר רציני של צעדים אקטיביים שהמועצות של התאגידים נוקטים, מעבר לייעוד ועדיפות.

היה לכם תהליך של חשיבה בתוך המשרד, נכון?

אנחנו קיבלנו הרבה רעיונות מכל מיני תאגידים שונים, למשל מד"א הצביעו על קורסים ייעודיים שהם עושים לחובשים, או מתן מלגות, או איזה שהיא פנייה אקטיבית - - -

ואז הם מבטיחים לקחת דם?

אנחנו פונים אליהם ברעיונות האלה. לקראת הדוח של 2014 נבקש דין וחשבון על הצעדים שהם הציגו בדוח 2013 ואנחנו נקווה שמגמת השיפור תמשיך.

אדוני היושב ראש, דווקא התאגידים זה משהו שאנחנו לא כל כך מתעסקים איתו. האם אפשר לקבל ממנו קצת חומר רקע על זה? שנוכל להעמיק.

כן, תגישו לוועדה את התכניות העתידיות שלכם, כדי שאנחנו נשלוט על זה גם.
נציג צה"ל בבקשה.

אני נציג אגף כוח אדם, מחלקת הסגל, ארגון שאחראי בתוך צה"ל על ניהול של אנשי קבע. הארגון שלנו משקיע מאמצים רבים בשילוב בני העדה - - -

הארגון או הצבא?

הצבא, צה"ל, צבא ההגנה לישראל. אבל אני לא באתי לפה לדבר על הפרויקטים החברתיים, גם אני התנדבתי באחד כזה, אני דבר על הייצוג של - - - אני לא אנקוב במספרים, אנחנו נעביר לכם מצגת מסודרת. מטעמי ביטחון מידע לא נגלה פה סדר כוחות של צה"ל, אבל אתם תקבלו תמונה די ברורה. סביב 1.5% מאנשי הקבע הם אנשים מבני העדה האתיופית. צריך להגיד שצה"ל עובר עכשיו תהליכים מאוד מאוד מורכבים וקשים של התייעלות והתכנסות, אתם לא תשמעו את זה, כנראה גם לא בעיתונות, אני אומר את זה על השולחן הזה, יותר מ-2,000 משרתים פוטרו במהלך השנה האחרונה.

אבל קיבלתם תוספת תקציב מהשר שלנו.

תהליך מאוד קשה ומורכב של פיטורים בגיל מאוד מבוגר - - -

מה זה גיל מבוגר? הם יוצאים לפנסיה בגיל 47.

לא, אני מדבר על פיטורים ללא פנסיה. פיטורין עד גיל 40, אנשים ללא פנסיה, פיטורים של אם יחידה עם 3 ילדים בוותק של 17 שנה בצה"ל.

אז מה, אתם קודם כל מפטרים נשים?

לא, לא, שלא ישתמע מפה. ברור שיש עבודת מיון מאוד מאוד קשה, אני רק מסביר לכם באיזה תקופה קשה - - -

כמה קצינים יש לכם מתוך ה-1.5%?

כן, אבל בדיוק בהקשר של ה - - - יש אוכלוסייה אחת ויחידה בצה"ל שלא קטנה בעקבות ההתכנסות וההתייעלות, זו אוכלוסיית בני העדה, היא אפילו גדלה בשנה הזאת. זו אוכלוסייה אחת ויחידה. אני לא אנקוב במספר, אבל זה מאוד משמעותי. כן, יש לזה חשיבות. אני קושר את זה גם באיכות המשרתים שיש לנו, ויש לנו גם איכות - - -

דניאל, אנחנו נבקש לקבל את הנתונים המדויקים.

וגם נציגות של בני העדה, יש חילות ומערכים מאוד מובהקים אקדמאים שבהם הנציגות של בני העדה היא מאוד גבוהה, מערך הפרקליטים ויועצים משפטיים, מערך תקציבים. אלה מערכים שיש בהם נציגות מאוד יפה של בני העדה.

אבל לא בנפרד, נכון? כמו הקורסים שלכם.

מה זאת אומרת?

הם ביחד.

ביחד ביחד, זה עמיתים לכל דבר.

אתה יודע שאני לא סתם שואלת. יש היום טירונות בנפרד, קורס משתחררים בנפרד, אז אני רק רוצה לדעת שהם ביחד.

לא, ממש כולם ביחד, עמיתים באותו - - - נציגות של בני העדה בקרב קצינים בכירים, הכפלנו את כמות רבי הסרנים מבני העדה בשלוש השנים האחרונות.

והם יכולים לפרוץ את תקרת הזכוכית? הייתה טענה שיש שלב מסוים שאני חושבת שזה המעבר מרב סרן לסגן אלוף. יש לנו שניים.

שילשנו עכשיו, יש שלושה.

השאלה אם באמת מצליחים למקד - - -

זה נעשה כל כך באופן טבעי. זה לא אחד השיקולים בכלל. בשונה אולי מחבר'ה שהציגו תמונה מאוד עגומה, אנחנו מתמודדים התמודדות מאוד קשה מול בני עדה בצורה הכי הוגנת ו - - -

אפרופו איכות, משלושת סגני האלופים אחד מהם, אם ימשיך כפי שהוא במסלול הוא יכול להגיע גם לרמטכ"לות, שזה איכות ברמה.

אכן.

תודה, דניאל.

אני רוצה לשמוע את הסוכנות היהודית ואת משרד הקליטה.

פנינה, אני מחליט.

אבל הסוכנות יושב פה כל כך יפה.

מי שלא הספיק לדבר מהחברות או גופים, בישיבה הבאה אנחנו ניתן לו לדבר בהתחלה. עכשיו הרב יוסף הדנה, רב הקהילה, אחרון הדוברים.

אי אפשר שהסוכנות לא ידברו. הם כל הזמן טיפלו בנו, מאז שהגענו לארץ.

גם בי טיפלו.

הם מטפלים ואחר כך עפים. הם לא נכנסים למשרדים.

למה את אומרת? אני נורא מצטערת, זו ועדה סטטוטורית, אני לא מוכנה להגן על ארגונים מסוימים.

אני יושב הראש ואני מנהל את הדיון.

צריך הוגנות, אי אפשר שהסוכנות היהודית, בכל פעם שהם הגיעו לוועדה לא נתת לנו לבדוק מה קורה אצלם. הם מגייסים כספים, הם מציגים את יהודי אתיופיה בעולם ואנחנו מכירים את הסוכנות טוב טוב.

פנינה, פעם ראשונה אני באמת משתמש בזה עכשיו. הרב הדנה, בבקשה. תני כבוד לכבוד הרב. בבקשה.

אני מכבדת מאוד את הרב שלנו ואני רוצה אחר כך שתיתן גם לסוכנות היהודית.

אדוני היושב ראש. קודם כל אני מאוד מברך על הדיון הענייני והחשוב. אני הייתי מציע אולי לזמן את כל החברות והרשויות הממשלתיות והמקומיות, לזמן כל אחד בנפרד ולבקש גם שכל משרד מה הוא עושה והכסף. אני חושב שצריך להיות דיון גם פרטי. אני מברך גם על אלה שמתקדמים וקולטים.

דבר שני, אני מדבר בשם המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לישראל ואנחנו במשרד, ברוך ה', כמובן יש הרבה לשפר, הרבה לעשות, אבל בינתיים יש לנו רבנים וקייסים, במיוחד הקייסים, יש 15 קייסים שעובדים בחצי משרה. זה ממש כלום. עכשיו סגן השר והמנכ"ל עובדים על זה בשיתוף פעולה עם חבר הכנסת שמעון סולומון וברוך ה' חברי הכנסת עושים פה עבודת קודש והם עוזרים הרבה לקדם. אנחנו גם עושים כל מיני כנסים על מנת להעשיר ולחזק את הרבנים שעובדים, כ-21 רבנים שפרוסים בכל הארץ, שעושים ממש עבודת קודש, גם בקרב הנוער והמבוגרים.

לרבנים יש משרד? לא יוצאי הקהילה. לרב בדרך כלל יש משרד, בני הקהילה, שכן היה גידול של תקנים של יוצאי הקהילה ברבנות.

פנינה, תסכמי בבקשה.

זו נקודה שחשוב שתיכתב בפרוטוקול. אתם נותנים להם בינתיים לפעול, לפחות לטענתם, ואתם צריכים לזמן אותם, הם אומרים 'אין לנו משרד, מאיפה אנחנו אמורים לפעול? אין לנו פקסים, אנחנו צריכים להסתדר לבד'. צריך למצוא להם אכסניה, שיוכלו לפעול.

אני ביקרתי בכל המועצות הדתיות, ביקרתי והגשתי דוח בעניין הזה. היו זמנים שבכלל לא היו נכנסים למועצות הדתיות, היום ברוך ה' כולם נכנסים - - -

שלא הכניסו אותם?

זה לא לדיון הזה. אני שמעתי את הסוגיה הזאת, זה לא לדיון הזה.

עכשיו ברוך ה' כולם עובדים במועצות הדתיות והמצב שלהם הולך ומשתפר. עכשיו עשיתי קורס גישור לרבנים, בגלל שהם עובדים ממש עם הקהילה, הם כבר עובדים ויש גישור ומשגיחי כשרות שיהיו לכל מיני תעשיות, בהשגחה.

הרב הדנה, אנחנו צריכים לסיים.

אנחנו, ברוך ה', רוצים לקדם את הרבנים וגם רוצים עוד תקנים, בעזרת ה', על מנת לסייע לעזור לקהילה. זה בשיתוף פעולה שאנחנו עושים גם עם חברי הכנסת וסגן השר והמנכ"ל מטפלים בהם.

זה לא לדיון הזה, תודה.

חבר הכנסת שמעון סולומון, בבקשה.

תודה רבה. אנחנו רוצים - - -

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש - - -

פנינה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

אני אומרת לך בעדינות, אתה לא תוציא אותי. אני אומרת לך שאני אתלונן על זה שאתה שאלת אותו אם הוא רוצה לדבר - - -

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אני לא מוכנה שתהיה פה הגנה במדינת ישראל בוועדה סטטוטורית - - -

אני קורא אותך לסדר פעם שלישית ואני מבקש ממך לצאת.

שמגנים על ארגונים מסוימים.

אני מבקש ממך לצאת.

שזה יירשם לפרוטוקול, בבקשה, שלא מוכנים שאנחנו נתייחס לסוכנות היהודית.

ביקשנו - - - להוציא אותה.

שהיא בעצם - - - אתה מגן על הסוכנות היהודית.

ביקשתי, את לא תנהלי את הדיון.

ואני אטפל בזה כסגנית יושב ראש. אני מאוד אוהבת את ג'וש, אבל זה לא קשור.

לא, את לא מנהלת את הדיון. עם כל הכבוד תצאי בבקשה.

שאנשים יעשו את העבודה שלהם.

קדימה, אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת שמעון סולומון. יש לנו סדר בוועדה.

אני מקווה, כמו שאמרנו, שהדיונים יימשכו כל כמה זמן באופן קבוע ואני מקווה שבפעם הבאה אתם גם תיתנו דיווח. אתם צריכים לבקש לדבר, כי אתם בין הראשונים, בין הקולטים, לכן בדיון הבא אני מקווה מאוד שתגיע וגם תיתן לנו דיווח.

חשוב לי השיח פה, שאנחנו גם יודעים לפרגן ולהודות לאותם ארגונים שעובדים, ויש כאלה, ואני מעריך ומוקיר על כך. יש ארגונים ועמותות שלא עושים את העבודה שלהם, על הגבול של לצפצף, אולי גם חוסר מודעות, וממה שהבנתי יש גם חוסר הבנה בסיסי של מהותו של החוק. החוק הזה מניח שיש בני קהילה מאוד מאוד בעלי יכולת, חכמים, אבל בגלל הקשרים ובגלל פתיחת דלת הם לא מוצאים את עצמם. חשוב מאוד לדעת פה, אלה שאומרים ש'אנחנו מפרסמים ולא מגיעים', הייתי בעבר גם במינהל הסטודנטים המשותף לסוכנות ומשרד הקליטה ועשו מחקר, אקדמאים בני הקהילה כבר לא מגישים מועמדות, הסיבה היא שהם כבר מיואשים והם חושבים שבלאו הכי זה לא ישפיע והם לא יתקבלו. זה מחקר. לכן האמירה של 'אנחנו מפרסמים ולא מגיעים' היא לא כל כך נכונה.

על הסנקציות, אני כבר נתתי הוראה שנתחיל לנסח את החוק, תיקון חוק, כדי שנוכל - - - נשמח להתייעץ איתך, גברתי היועצת המשפטית, כדי לתת לזה שיניים. אנחנו נצטרך לעשות תיקון חוק, כנראה, כדי לתת לזה שיניים.

דיון מיוחד בנושא רשויות מקומיות אנחנו נצטרך לעשות, מפני שברשויות מקומיות יש מצב אבסורדי. אנחנו לא צריכים לתת תקנים נוספים, אנחנו לא צריכים לתת עידוד. אני חושב, בדין ובזכות, כתושבים רגילים, הם לא נמצאים ב - - - אני עשיתי בדיקה בכמה יישובים, במנהלות קליטה, לא במוקדי קליטה, באותן מסגרות, באגפים השונים, במקום שייקלטו כעובדים רגילים מן המניין הם לא קולטים אותם. על זה אנחנו מדברים ולא על תוספות ולא על עידוד ולא - - - הגיע הזמן להפסיק את זה.

הדבר האחרון, אדוני הנכבד, דודו, כמו שהגענו למקומות מסוימים, באמת הציגו לנו תכניות מאוד מאוד מפורטות, כמו חברת חשמל, הרכבת ומקומות אחרים, ראינו מצגת ומגמות להמשך בעיקר, אני לא סתם אומר לך, יש לי את השריטה שלך, גם אני רב סרן בצבא, אני חונכתי על תוצאות. חונכתי לא לחיות על תהליך, בסוף צריך לדבר במונחים של מה עושים הלאה ואיך משפרים ולא לדבר על העבר. אז סליחה ואני מתנצל אם תקפנו אותך פה, פעם ראשונה אתה פה, אני רוצה שנשב ביחד ונראה תכנית, לא כחבר כנסת, אלא באמת לשבת באופן מקצועי ממוקד איך אנחנו ממקדים הלאה את העבודה.

אני מבקש גם לפגוש אותך עכשיו אחרי הדיון למספר דקות, אם אפשר.

אני אשמח מאוד.

לגבי רשות החברות הממשלתיות ונציבות שירות המדינה, חוסאם חלאילה ונאדר אל-קאסם, דווקא איתכם אנחנו צריכים לעבוד חזק, כי ייצוג הולם במגזר הערבי עבד פרפקט, עבד מצוין, מעל ומעבר וזה עובד. לכן אני חושב שאיתכם אנחנו יכולים להגיע להישגים ואנחנו צריכים להמשיך את הישיבות שלנו. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת שמעון סולומון, שבאמת מגויס לנושא הזה עם הרבה הרבה מרץ. בגלל התנהגות לא הולמת של - - - לא ננקוב בשמם של חברי הכנסת, מהסוכנות היהודית, ג'וש חייב להגיד משפט.

קודם כל אנחנו שמחים להיות פה ושמחים לדווח, היינו בכל הדיונים. יושב פה מנהל בכיר לשעבר בסוכנות היהודית, חבר הכנסת שמעון סולומון, שניהל מרכז קליטה בסוכנות במגוון תפקידים. מתוך 1,500 עובדים בסוכנות היהודית 240 הם יוצאי אתיופיה, שזה מתקרב ל-20% ואנחנו מאוד גאים בכך. מתוך 240 150 במערך הקליטה ועוד 90 בתפקידים שונים בתוך הסוכנות היהודית.

תודה.

אני חייב להגיד פה משפט. אם כבר דיברת, אני חשבתי להרחיב, מה שאני מבקש זה, כמו שאמרתי בכנס המנהלים שלכם, שיוצאי אתיופיה, מן הראוי, אתם קלטתם אותנו, אני חושב שאתם מבינים הכי את הצרכים שלנו, הייתי רוצה שיוצאי אתיופיה יהיו משולבים באגפים השונים, באירופה, באמריקה, בכל המקומות האחרים ולא רק ליוצאי אתיופיה. אני חושב שזה חשוב וראוי, דווקא כסוכנות היהודית שקלטתם אותנו, אתם צריכים באמת לקיים דיון ואני אשמח לבוא לשם, איך אתם נותנים דוגמה לאחרים, כמו בהיסטוריה הקרובה והרחוקה.

מהסוכנות מגיעים לכנסת, זו הדוגמה הכי טובה.

חברים, תודה רבה, אנחנו ניפגש שוב.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>