פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
04/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"א בחשון התשע"ה (04 בנובמבר 2014), שעה 11:00
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2014
נכחו
חברי הוועדה:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

מיכל בירן

זהבה גלאון

משה גפני

בועז טופורובסקי

אחמד טיבי

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

משולם נהרי

חמד עמאר

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר
מוזמנים:
יעל מבורך - משרד האוצר

איליה כץ - רפרנט תקציב, משרד האוצר

דפנה סגול - רפרנטית תקשורת תיירות א"ת, משרד האוצר

אריאל יוצר - משרד האוצר

איתי טמקין - משרד האוצר

קרן שפר - משרד האוצר

יוסי עדס - משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון, משרד האוצר

אמיר וייס - משרד האוצר

דביר טופז - רמ"ד תקציבי הסדרים, משרד הביטחון

עוזיאל חבשוש - יועץ לענייני תשתיות רח"ל, משרד הביטחון

איתי הרשקוביץ - יועץ מנכ"ל, המשרד לענייני ירושלים והתפוצות

גור ירמיהו - פעיל - המשמר החברתי

דוד דהאן - יור ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת

גיורא ואלה - יועץ לקידום מדיניות, שתי"ל

חיים ילין - ראש מועצה אזורית אשכול


<
ייעוץ משפטי
>
שגית אפיק
אייל לב-ארי
שלומית ארליך
מנהל/ת הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם
שינויים בתקציב לשנת 2014
היו"ר ניסן סלומינסקי
בקשה לדיון מחודש על שינויים בתקציב 2014.
טמיר כהן
יש רביזיה על 259,260 – הוצאות פיתוח אחרות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד הרביזיה, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 5
נגד – 7

נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה
טמיר כהן
267 – משרד הכלכלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 5
נגד –7

נמנעים – אין
הרביזיה לא אושרה
הפחתה מס' 3 בתקציב לשנת 2014. פניות מס' 9003, 264, 266, 268, 269-277 של הממונה על התקציבים.
סתיו שפיר
למה כל זה מגיע כפנייה אחת?
היו"ר ניסן סלומינסקי
ממשלת ישראל החליטה שתי החלטות. בפועל לא בטוח שיש קשר ביניהן. העברה התקציבית היא אחת, כי המקור של שתיהן הוא אותו מקור.
יצחק כהן
מה המקור?
היו"ר ניסן סלומינסקי
ממשלת ישראל החליטה להגדיל את תקציב משרד הביטחון בגין מה שקרה וכו' במיליארד וחצי שקל. זה השלב הראשון. במסגרת התכנית ה-4 שנתית לסיוע בפיתוח הדרום, היו שתי החלטות. החלטה אחת הייתה להוסיף מיליארד וחצי לדרום פרוס על 4 שנים. זה פחות או יותר יוצא 350 מיליון כל שנה. גם את זה החליטו השנה להעביר. עוד מעט נשמע למה זה מיועד. יש לנו סך הכל, אם נצרף את שתיהן, מיליארד 850 מיליון. ממשלת ישראל החליטה שהמקור לשני הסכומים האלה יהיה אותו מקור: קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה.
יעקב ליצמן
יהיה עוד flat.
סתיו שפיר
מצד אחד מקצצים בתקציבים חברתיים, מצד שני שמים תקציבים חברתיים אחרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
עשו flat? זה מה שמונח לפנינו. אני מצר על זה שהקיצוץ הוא רוחבי.
זהבה גלאון
אם רוצים להוסיף לדרום, למה צריך לקחת מהחינוך, מהרווחה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
אתה מוציא מכל משרד את החלק הקשיח שבו אתה לא מקצץ. אני מניח שאת החישוב הם יודעים לעשות. על זה אני לא מערער. למרות שהביטחון הוא בן חשוב מאוד ובסיס מאוד חשוב במדינת ישראל, יש עוד בנים. יש את הנושא של הרווחה והבריאות, שהם חלק אינטגרלי. הם לא פחות חשובים. השתדלנו להקפיד שאם יהיה קיצוץ רוחבי, שינסו לקפוץ ולא לקצץ במשרדים החברתיים. במאבק שניהלנו בתקציב של ה-2.7 מיליארד שהלך לביטחון, דרשתי שלא יקצצו ברווחה ובבריאות. אז היה הנושא של חינוך. החזירו לנו את העברה הכספית על שני המשרדים האלה חזרה. הם לא היו בקיצוץ של ה-2.7 מיליארד. גם פה היה לי דיון לא פשוט עם האוצר. אני חושב שסדר הגודל של הקיצוץ של שני המשרדים זה כ-100 מיליון. משרד הרווחה והבריאות מקוצצים בכ-100 מיליון. אני לא מאושר מזה. אני רוצה שיחזירו את זה. במהלך הדיון אני אסביר מה נעשה. החלטת הממשלה הייתה על כל משרד. נתנו פריבילגיה לכל שר להחליט על העדיפויות שלו במשרד. זה לקח הרבה זמן.
יצחק כהן
אף שר לא קיצץ באוטו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה לקח יותר זמן, אבל בסופו של דבר השרים נתנו. זה נמצא בפנינו. אני מצר על כך שבאותה העברה כספית יש את הביטחון וגם את הדרום. אני מצר על זה. הנושא של הדרום פתוח אצלנו. ברגע שזה מגיע אנחנו משתדלים לשחרר. מאחר והמקור הוא אותו מקור, אני מבין שהם עשו את זה. עכשיו זה נמצא בפנינו. בידנו לאשר או לא לאשר.
זהבה גלאון
הבעיה היא שזה בבסיס התקציב. אם היו עושים קיצוץ חד פעמי כדי לתת מענה לצרכים שנוצרו בעקבות מה שהיה, הסיפור היה אחר. כאשר עושים קיצוץ flat, יש לזה השלכה. קודם היינו בדיון על הגדלת יעד הגירעון. מה זה הדבר הזה בכלל?
היו"ר ניסן סלומינסקי
אני מסכים איתך. אני מקווה שלא נאפשר קיצוץ נוסף.
זהבה גלאון
תפריד את הסכום. למה לא מפרידים בין הסכום שהולך לתושבי הדרום לסכום שמביאים לתיקון?
היו"ר ניסן סלומינסקי
מאחר והמקור הוא אותו מקור, אתה לא יכול לחלק. איך תעשה?
זהבה גלאון
למה אתה לא יכול? כשאתה רוצה אתה יכול הכל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
ב- 3 משרדים האלה תעשה flat - -?
זהבה גלאון
כן. אתם עובדים עלינו בעיניים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
לעשות דבר כזה זה אסון.
סתיו שפיר
נאמר בפרוטוקול של ישיבת הממשלה שדרשתם 530 מיליון שקלים לפרויקטים של זהות יהודית, לעמותות שלכם, להתנחלויות. זה יותר כסף ממה שהדרום יקבל השנה. הדרום יקבל 300 מיליון שקלים. העמותות שלכם וההתנחלויות יקבלו 530 מיליון שקלים. הייתם יכולים לתרום את הכסף הזה לדרום במקום שזה יקוצץ מתחבורה ציבורית, מבריאות ומרווחה. הכל אמירות מאוד יפות, אבל בתכל'ס אתה סוחט את התקציבים בשביל החברים שלך. מי שיסבול מזה אלה האנשים שנאלצים להשתמש בתחבורה ציבורית. הם יחוו קיצוץ בסבסוד שלה. אחת הבעיות הכי קשות של הדרום זה העדר תחבורה ציבורית. אני מציעה שתוותר על ה-530 מיליון האלה.
זהבה גלאון
הבאתם היום או עשיתם מהלך שלא היה כאן משנת 75. למה אני מעלה את זה? לא כדי עוד פעם להזכיר שהממשלה מצפצפת עלינו. כשאתם רוצים אתם יכולים. כשהאוצר רצה לפעול לא בהתאם לנוהג שהיה כאן משנת 75, הוא הביא תקציב באיחור של שבועיים. הוא הגדיל גם את יעד הגרעון. עכשיו זה פתאום 3.4 ולא 2.5 אחוז. כשרוצים יכולים לעשות הכל. אפשר לעשות את אותו דבר כאן. אפשר לעשות הפרדה כך שהקיצוץ לא יהיה בסיס התקציב, אלא ייעודי לצרכים של תושבי הדרום.
איתי טמקין
ב-8 ביולי התחיל מבצע "צוק איתן". בעקבות המבצע משרד האוצר התחיל לבחון 3 מישורים עיקריים. אחד זה נושא הפיצויים הישירים והעקיפים לתושבי הדרום. הוועדה אישרה את התקנות תוך כדי המבצע. דבר שני שדנו בו בדיון הקודם זה מעקב שוטף של ההשפעה על קצב הכנסות המדינה ממסים, לראות איך אנחנו עומדים ביעדים השנתיים. דבר שלישי זה איך המשלה נותנת מענה להוצאות הביטחון ולהוצאות האזרחיות שנוצרו בעקבות המבצע. המבצע התחיל קצת אחרי אמצע השנה האזרחית, אחרי אמצע ההוצאה התקציבית של המשרדים. הגמישות התקציבית ככל שהשנה מתקדמת הולכת ומתכווצת, המקומות שמהם צריך להעביר כסף הולכים ומתמעטים. הגמישות היא לא כמו בתחילת שנה או כמו לפני תחילת השנה.
הפנייה הזאת מעבירה למשרד הביטחון לצורך מימון מבצע "צוק איתן" מיליארד וחצי שקל מתוך תקציבי המשרדים היא מעבירה עוד 250 מיליון שקל מתקציב משרד התחבורה. יסבירו פה בהמשך את הכסף שעובר לתקצוב כל המועצות בדרום. מדובר בהפחתה של 2% מתקציב הקניות של המשרדים.
יצחק כהן
481 מיליון זה תקציב הקניות של משרד החינוך?
איתי טמקין
כן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
לאן הולכים 350 מיליון השקלים שמועברים לדרום?
אריאל יוצר
את הפניות שהועברו לכאן, כמו שהסביר איתי, חילקנו למקורות ושימושים. נמצאים פה סך של קצת יותר מ-350 מיליון שקל שימושים לטובת תכנית 5 שנתית עליה הצביעה הממשלה, שמטרתה חיזוק אזרחי והצמיחה הדמוגרפית ביישובי עוטף עזה. התכנית הזאת היא בסך של 1.3 מיליארד שקל על פני 5 שנים. היא נוגעת לכל תחומי החיים האזרחיים שיש ביישובי עוטף עזה. כל פנייה שנמצאת כאן מתרגמת חלק מסוים מהחלטת הממשלה. היא מייעדת את הכסף בהתאם לפירוט שנקבע בהחלטת הממשלה, בין אם זה לתקציבי שיכון, שיפור תשתיות ומוסדות ציבור, בין אם זה שיקום תשתיות בישובים הכפריים באזור, בין אם זה השלמות מט"ש לעיר שדרות, בין אם זה מענק סיוע שוטף לעיר שדרות ובין אם זה עוד שימושים.

הפניות שהובאו לכאן לוועדה מתרגמות אחת לאחת את החלטות המשלה בהתאם לסעיפים השונים. ההחלטה מדברת על 1.3 מיליארד שקל בהתאם לתזרים מזומנים מסוים שתואם את יכולת הביצוע של משרדי הממשלה. בשנת 2014 הגיע לכאן סך של כ-350 מיליון שקל. הוא תואם את התזרים שנקבע בהחלטת הממשלה ואת הפעילות שהחלטת הממשלה קבעה.
חיים ילין
בגלל שכולם אוהבים אותנו, בגלל שיש סימפטיה לעוטף עזה, בגלל שכולם מבינים את הצרכים, מלבישים עוד איזה סעיף על הגב שלנו, עד שהמערכת קורסת כי אנחנו לא מסוגלים. שימו לב, על ה-350 מיליון שקל מלבישים עוד מיליארד וחצי. זה עוד טוב, כי זה משרד הביטחון. אם היו מלבישים תקציב של איו"ש, חבל על הזמן, מלחמת עולם הייתה קמה פה. אין סיכוי שמשהו היה עובר פה. מחברים את הדבר שהוא מובן מאליו, שהוא לא פוליטי, שהוא צורך אמיתי, לדברים פוליטיים. אני חושב שזה דיון ניהולי שאתם צריכים לקיים בפנים. לא מעניין שהאוצר מעביר את זה באותו סעיף. גם שם צריך את הרגישות הזאת.
סתיו שפיר
הם בכוונה מעבירים את זה באותו סעיף.
חיים ילין
תאמיני לי, ליצמן לימד אותי. הוא העביר כך את החוק לעוטף עזה. אז, כשלא הכירו את עוטף עזה ולא ידעו מה עובר על עוטף עזה, הוא הלביש את עוטף עזה על משהו אחר בשביל להעביר את החוק יחד עם שי חרמש. אני אומר את הצד שלי עכשיו.
יצחק כהן
חיים, אנחנו רוצים ללמד אותם. הם לא רוצים ללמוד.
חיים ילין
זה דיון עקרוני שצריך לעשות אותו, כי אי אפשר כל פעם שאני אבוא כשיש סעיף כזה. רח"ל העבירו כ-30 מיליון. המשרד להגנת העורף נלחם מול משרד הביטחון למי יש את הכוח לעשות את מה שצריך במשך שנה וחצי. הוא לא שם שקל אחד בעוטף עזה. הוא לא מבין מה ההשלכות אחרי זה. ההשלכה שאין מרכיבי ביטחון, אין התאמה של מרכיבי ביטחון לאיום הביטחוני. כל הפוליטיקאים רבים למעלה, כשלמטה התושבים חיים שם. אפשר לריב פוליטית על מה שאתם רוצים, עד לנקודה של חיי אדם. אני לא מדבר על איכות החיים, אני מדבר על חיי אנשים. צריך להבין את הנקודה שקרתה. רח"ל העביר יתרות תקציביות שיש לו מסעיף לסעיף. הוא נתן כ-30 מיליון שקל לפיקוד העורף כדי לרוץ על מרכיבי ביטחון. כשנגמר הכסף, הם נתקעו. את ה-350 מיליון שקל האלה אנחנו צרכים כאוויר לנשימה. הכל פרוץ. חבר'ה, לא יעזור לכם כלום. חיילים שומרים היום על היישובים כאילו הם לא עולים כסף כי זה המשכורות של צה"ל. מאוד נחמד הדבר הזה. בסוף הכל יוצא מאותו כיס. אם בסעיף יש התאמה, יעבור הסעיף. יש חשיבות ל-350. אני לא סתם מגיע לפה. אני בדרך כלל לא מגיע לוועדת הכספים, כי הסעיפים שמגיעים עוברים יחסית בקלי קלות.

הערה קטנה לגבי החטיבה להתיישבות, לכל מי שמתלהם כלפי החטיבה להתיישבות. החטיבה להתיישבות הולכת לבצע את כל התשתיות בישובים. אצלנו, לא ביהודה ושומרון.
יעקב ליצמן
אין לי בעיה עם זה. אני מכבד את החטיבה להתיישבות.
חיים ילין
זה לא שייך לסעיף הזה.
יעקב ליצמן
למה הם עושים את זה?
חיים ילין
משרדי הממשלה הם לא זרוע ביצועית. מי שמבצע זה השלטון המקומי והחטיבה להתיישבות יחד עם קק"ל ועם עוד אנשים טובים.
סתיו שפיר
למה שלא יעבירו את התקציב ישירות?
יעקב ליצמן
על זה בוכה הנביא.
חיים ילין
התפקיד שלי הוא לבצע. אני לא יודע לבצע במהירות שלהם. אני יודע לבצע יחד איתם. אם אני בא ומבקש היתר לישוב אחד, החטיבה באה עם היתר ל-50 ישובים. הם יודעים לעבוד לרוחב, מה שאני לא יכול לעשות. יש שיתוף פעולה מלא איתם. אני אגיד לכם איך עובדים עם החטיבה להתיישבות. זה בדיוק כמו שצריך לעבוד וליישב את הנגב. לא יעזור כלום לאף אחד.
זהבה גלאון
אין לנו בעיה שהם עושים את זה בנגב. אנחנו בעד שהחטיבה תבנה בנגב. אל תסביר לנו שאנחנו צריכים לתמוך בחטיבה להתיישבות. יש לנו השגות לגבי זה.
חיים ילין
לא באתי לתמוך בחטיבה להתיישבות. מתוך המיליארד וחצי שקל, 184 מיליון שקל מבוצעים על ידי החטיבה להתיישבות. זה בשביל לחסוך לי לא להגיע לירושלים. זה יחסוך דלק למשלם המסים. אנחנו זקוקים ל-350 מיליון שקל. בהחלטת הממשלה נעשה קיצוץ של 2% בכל משרדי הממשלה בשביל לאגור 2 מיליארד שקל, כשמתוכם מיליארד וחצי לעוטף עזה. זה לא אותו מיליארד וחצי שקל שדנים פה למשרד הביטחון. זה שהסכומים הם אותם סכומים, אותם מספרים, לא אומר שמוכרים פעמיים את אותו מוצר. המוצר שנקרא 350 מיליון שקל יצא מידית בתקציב 2014,2015. המיליארד וחצי, ש-350 הם חלק מזה, עדין לא הגיע. זה יגיע לפה דרך החטיבה להתיישבות, דרך משרד הפנים, דרך משרד הרווחה, דרך כל התקציבים שאתם מדברים עליהם. זה פרוס לתקופה של בין שנתיים ל-4 שנים. זה כולל 250 מיליון שקל של משרד התחבורה ל-232. זה לא ה-250 מיליון שקל שפה. מה מפחיד אותי? אלה אותם סכומים, אותם מספרים, אלה לא אותם סעיפים. אם יש פה עוד קיצוץ רוחב, אל תפילו את זה עלינו, כי הקיצוץ בוצע בהחלטת הממשלה שבוע לאחר הלחימה בחוף אשקלון. הביאו אותנו לשם. זאת הפעם הראשונה שמביאים אותנו. אי אפשר להילחם מול החמאס, מול הממשלה על ההחלטה וגם מול ועדת הכספים.
איתי טמקין
סעיף 1 – נשיא המדינה ולשכתו, סכום של 0.3 מיליוני שקלים.
יעקב ליצמן
איפה מופיע התקציב של פרס? הנשיא פרס קיבל לשכה. מאיפה הוא מקבל את זה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה סיפור נפרד. תעלה את זה בנפרד. זה לא קשור לקיצוץ.
יעקב ליצמן
מאז שהנשיא עזב לא קיבלנו שום סעיף תקציבי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה סיפור נפרד. כאן מדברים על מה שמקצצים. יהיה לנו דיון על תקציב בית הנשיא.
יעקב ליצמן
הדיון יהיה על התקציב הבא. מאיפה שמעון פרס מקבל תקציב?
איתי טמקין
משרד ראש הממשלה - 33.3 מיליון שקלים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
האם אתה יודע להגיד מאיפה?
סתיו שפיר
ניסן אמר שנתתם למשרדים להחליט מאיפה מקצצים. תסביר מה המשרד החליט לקצץ.
איתי טמקין
אני לא יודע להגיד עבור כל הסעיפים התקציביים.
אראל מרגלית
אנחנו רוצים להציע שבמקום שיקומו 3 יחידות סייבר ממשלתיות במקביל, שירכזו את הכל במשרד האוצר.
סתיו שפיר
בסעיף הזה של ראש הממשלה יש את תכנית 045110. יורד ממנה 4 מיליון שקלים ומשהו. אין פה פירוט של מה זה אומר. כשאני פותחת את תקציב התמיכות שלכם, אני רואה שב-2013 חלק מזה הלך להשתתפות בפרויקט מחשב לכל ילד, חלק מזה הלך לתכנית פיתוח לישובים דרוזים וצ'רקסים. אלה שני דברים שונים לחלוטין. הפירוט שאנחנו מבקשים הוא כדי להבין מאיפה יורד התקציב הזה. זה יורד מהדרוזים ומהצ'רקסים? זה יורד מפרויקט מחשב לכל ילד? זה יורד מפרויקט אחר? המילים "פרויקטים והחלטות ממשלה רוחביות" לא אומרות לנו כלום.
אראל מרגלית
אתם זוכרים שמימנו 40 מיליון שקל למשרד לענייני דת למחשבים?
סתיו שפיר
גם מועצה אזורית חוף אשקלון מקוצצת בתקציב הזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
יש כאן קיצוצים בכל משרד. במשרד ראש הממשלה כתוב שהקיצוץ הכולל הוא 33 מיליון 343. הפירוט של זה הוא פה. כל המינוסים שקיימים פה זה אך ורק קיצוצים בגין הדבר הזה. לא הכניסו לנו קיצוצים אחרים?
יעל מבורך
יש קיצוץ של 2% באופן רוחבי בכל משרדי הממשלה. הוא מממן שתי פעולות מרכזיות. פעולה אחת היא עלות הלחימה הישירה – ימי המילואים, התחמושת וכו'. פעולה שנייה היא ההוצאות האזרחיות לחיזוק עוטף עזה, כמו שהוצג כאן בצורה מסודרת. אין שום דבר נוסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
האם זה אך ורק בגין הקיצוץ הרוחבי? האם כשנחבר את כל המינוסים, נקבל את ה-33 מיליון 343?
יעל מבורך
בדיוק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
לא מכניסים לנו קיצוצים אחרים או תוספות אחרות?
יעל מבורך
רק זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אם מישהו רוצה לדעת מה הקיצוצים במשרד ראש הממשלה, יש לו כאן פירוט מלא.
יעל מבורך
בדיוק.
סתיו שפיר
בתקנה 1 – פרויקטים והחלטות ממשלה רוחביות, יש סיוע לישובים דרוזים ופרויקט מחשב לכל ילד. זה על 2013. זה מה שמופיע בתקציב. אני לא יודעת מה היה ב-2014. דבר כזה זה חלק מתוך תקנה. אתה לא רואה ב-6 ספרות האלו מאיפה יורד הכסף.
היו"ר ניסן סלומינסקי
בשביל זה יש את הפירוט.
סתיו שפיר
6 ספרות זה לא פירוט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה הפירוט שאנחנו עובדים איתו. יכול להיות שאם היה 8 ספרות היה יותר טוב.
סתיו שפיר
התכנית לחיזוק עוטף עזה מדברת על החלטות ממשלה שהתקבלו בשנת 2011, אחר כך ב-2012, ב-2013 וב-2014. ההחלטות האלו נוגעות להרבה מאוד דברים, בין היתר למרכזי חוסן, מענק רשויות, תחנות טיפול רפואי חירום. עברתי על כל החלטות הממשלה הקודמות. אני חייבת להגיד שלא ראיתי שוני מאוד גדול. ראיתי שיש תוספות קטנטנות על מה שהיה בשנים קודמות לפני "צוק איתן". אין שום קשר בין סדרי הגודל של הנזק ש"צוק איתן" גרם לישובים האלה - - אני לא מדברת על הצד הביטחוני, אני מדברת על הצדדים האחרים – תשתיות, שירותי רווחה. אין פה תוספת משמעותית. אם אתה משווה את ההחלטה של 2011 להחלטה של 2014, אתה רואה שאותו סכום עבר למרכזי חוסן ואותו סכום לרווחה. הישובים כבר בונים על התוספת התקציבית הזאת. אתם יודעים לתכנן את התוספת הזאת, למרות שאתם לא מכנסים את זה לבסיס התקציב. אתם צריכים להכניס את זה לבסיס התקציב, כי רק אם זה יהיה בבסיס התקציב, חיים ילין וחבריו ראשי המועצות יוכלו לבנות על התקציב הזה ברצינות ולא להגיע לפה לוועדה להתחנן. אם זה יהיה בסיס התקציב, יהיה מאוד קשה לפוליטיקאים בממשלה ללכת לטלוויזיה ולהכריז על תוספת גדולה בעקבות המלחמה. אין פה תוספת גדולה, יש פה המשך של החלטות ממשלה קודמות. צריכה להיות פה תוספת הרבה יותר גדולה, כי המלחמה הזאת הייתה הרבה יותר קשה. אני לא מדברת עכשיו מאיפה עובר התקציב הזה, איך הוא עובר ועל הבעיות שיש היום עם החטיבה להתיישבות. בשבוע הבא יש דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא. זה לא העניין. יש פה כסף . הם צריכים לקבל יותר כסף. קיבלתי פניות ממרכזי חוסן, משירותי הרווחה. לא הזכרנו פה את מה שקרה עם הרבש"צים עוד לפני המלחמה. יש פניות על מיגון שחסר, פניות על תשתיות ישנות, על תשתיות שניזוקו. יש פה פניות על נזקים חקלאיים בעקבות האירוח של הצבא והחיילים שם. רוב הקיבוצים לא ביקשו על זה תוספת תקציבית. הרשויות המקומיות שהיו צריכות להשקיע כספים והובטח להן סיוע מידי בתום המלחמה, רובן לא קיבלו אפילו חצי ממה שהן דרשו. כשאני מסתכלת על החלטת הממשלה הזאת, זה נראה לי כאילו עושים צחוק מהדרום.
חיים ילין
מי שבנה את התכנית הזאת זה 4 ראשי מעצות. אני אומר לכם את זה פה על המקום. שמנו את כל החלומות ואת כל הצרכים שלנו. דובר על 3.2 מיליארד שקל. קיבלנו 50% מהחלום שלנו. אני לא בטוח שבמדינת ישראל יודעים לתת 10% מהחלומות של אנשים. עם כל הביקורת שיש לי, צריך גם לדעת מתי להגיד את המילה הטובה. את המילה הטובה צריך להגיד. למרכזי חוסן לא חסר שקל אחד. משרד ראש הממשלה שיפה אותנו מעבר לכל תקציב על כל הוצאה שהייתה, כולל הפינוי. את כל הפינוי ואת כל השיפוי קיבלנו דרך משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים. אין לי טענות לאף אחד. מה הבעיה? מה שאת מעלה זה סוג דיון אחר לגמרי. נכון, כל שנה אנחנו צריכים להילחם מחדש. אני נלחם מ-2006 כל שנה. אין מצב שזה יהיה בבסיס התקציב.
סתיו שפיר
למה?
חיים ילין
קטונתי. אני יכול לענות עד הרמה שאני יודע.
סתיו שפיר
אנחנו מנסים לעזור לך.
חיים ילין
בפעם הראשונה בהיסטוריה החליטה הממשלה שיש עוד תכנית, שזאת התכנית שאת מדברת עליה, לשנת 2014,2015 ו-2016. נתנו לנו חופשה של שנתיים וקצת לא להילחם על התקציבים. יש שם הגדלה תקציבית. בפעם הראשונה יש למרכזי חוסן תקצוב עד סוף 2016. מענקי הביטחון מוגדלים פי 4 ממה שקיבלנו כל שנה. אשכול תקבל 6 מיליון שקל במקום מיליון 250 . צריך מאוד להיזהר בפיקים הגדולים. בעקבות המלחמה המועצות והערים מקבלות טונה כסף. בסוף אנשים מתרגלים לרמה הזאת. מדינת ישראל לא מסוגלת לקיים את הרמה הזאת. זה שבאים ונותנים "בוסט" של כסף ולאחר מכן לא נותנים שום דבר כי יש שקט והשלום בפתח, זה מצב שקשה מאוד לנהל אותו. כל מנהל יודע שכשיש לו תוספת תקציבית, בשנה מסוימת אחת הוא צריך להיזהר כי אחרי זה זה נגמר. התושבים דורשים את אותם צרכים באותה רמה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
נעשה פריסה ל-10 שנים במקום 5?
סתיו שפיר
בגלל זה זה צריך להיות בבסיס התקציב.
חיים ילין
10 מיליארד שקל הוצאתם בחינוך החמאס. אני חושב שהרבה יותר רלוונטי אם תוציאו את זה על חינוך ורווחה בתוך מדינת ישראל. אין כרגע ממשלה שיכולה לדבר בסגנון הזה.
סתיו שפיר
אנחנו מקבים פניות מעוד ראשי מועצות בעוטף עזה וראשי ערים בדרום. לכל אחד יש פנייה שונה.
חיים ילין
סתיו, אני מרכז את כל התיק הזה. בעוטף עזה יש 4 רשויות.
סתיו שפיר
אני חושבת שהמצב הזה שבו אתה צריך להגיע לוועדה כדי לבקש את התקציב הזה, הוא מצב שעלול לייצר סיטואציה של סחטנות. אתה צריך לבוא ולהתחנן.
חיים ילין
בחיים שלי לא התחננתי בפני אף אחד. אני לא מסכן. אני לא מתחנן. אני נלחם על מה שאני צריך. בשביל זה משלמים לי משכורת. צריך להילחם על הדברים.
סתיו שפיר
אנחנו באותו צד. למה הכסף הזה שעובר כבר שנים רצוף, לא נמצא בבסיס התקציב? למה הוא חייב לעבור כל שנה בוועדת כספים? אנחנו קיבלנו פניות ממרכזי חוסן. אני שמחה לשמוע ממך שהתקבל.
חיים ילין
טלי לבנון עובדת איתי ישירות. עד עכשיו לא חסר שקל אחד. אני צריך את ה-350 מיליון שקל.
אראל מרגלית
אנחנו רוצים לעזור לו עם ה-350 מיליון שקל.
סתיו שפיר
יאשרו לך. אין דאגה. 350 מיליון מאושרים.
חיים ילין
אני דואג כשאני רואה את השאלות.
סתיו שפיר
אין מה לדאוג. למה זה לא בבסיס התקציב? אין פה שום בעיה, כי כולם יצביעו בעד.
אריאל יוצר
ההחלטה הזאת שמובאת בפני הוועדה, שהיא חלק מאותה תכנית, היא החלטה 5 שנתית. היא נבחנה לפרק הזמן הזה. המטרות שלה, המדדים שלה נקבעו לפרק הזמן הזה. הפרויקטים האלה הם פרויקטים שנערכים לאורך 5 שנים. דרך אגב, היא נבחנה בהתאם למציאות שלא הייתה ידועה כשהכינו את בסיס התקציב הזה ואולי גם כשיכינו את בסיס התקציב הבא. התכנית הזאת ניתנה אד- הוק לטווח בינוני בהתאם למצב שנבחן. זה לא קשור לבסיס תקציב. הממשלה החליטה על תכנית שמטרתה עידוד הצמיחה הדמוגרפית וחיזוק האזור. כדי לממן את התכנית הזאת היו צריכים לעשות שינויים תקציביים. אף אחד לא בנה את התכנית הזאת כשבנו את בסיס התקציב, לכן היא מגיעה לכאן. כשיבוא לדיון בסיס תקציב 2015, יהיו כל ההזדמנויות לשאול עליו שאלות, להעיר עליו הערות ולאשר או לא לאשר אותו.
סתיו שפיר
אולי תכניסו את זה לבסיס 2015.
אריאל יוצר
מה זה קשור?
זהבה גלאון
אם היו מביאים עכשיו העברות תקציביות של קיצוץ בבסיס התקציב, הייתי מצביעה נגד. אין סיכוי שהייתי תומכת. אתם שבויים של הקיצוץ הרוחבי. בגלל שכרכו את 350 מיליון השקלים ב-flat הזה, אנחנו נתמוך בכם. אנחנו נחנק ונצביע על זה. אנחנו נמשיך להוציא את הנשמה לממשלה בהמשך.
אראל מרגלית
אנחנו מאשרים פה את ה-350?
אריאל יוצר
שזה סכום מסוים מתוך החלטה גדולה יותר.
חיים ילין
זה חלק מהמיליארד וחצי. זה לא המיליארד וחצי הזה.
אראל מרגלית
זאת תכנית 5 שנתית. איך שני הדברים האלה מתחברים? איך ה-350 מסתדר עם זה שזה פרוס על פני 5 שנים?
חיים ילין
ה-350 יצאו בשנתיים.
אראל מרגלית
זה קשור ל-5 שנתית?
חיים ילין
בוודאי שכן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
350 זה חלק ממיליארד וחצי. זה לא קשור למיליארד וחצי הזה.
אריאל יוצר
350 מיליון שקל הם נתח מאותה תכנית 5 שנתית. לתכנית ה-5 שנתית נלווה בהחלטת הממשלה תזרים מזומנים. תזרים המזומנים הזה נבנה בהתאם ליכולת הביצוע. להוציא מיליארד וחצי שקל זה פרויקט בפני עצמו. אי אפשר להוציא אותו בכזה קצב.
אריאל יוצר
זה הנתח הראשון?
אריאל יוצר
כן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד לאשר את העברות מס' 9003, 264, 266, 268, 269-277, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

העברה אושרה
עמדנו בדרישתנו שבמשרדים החברתיים לא יקצצו. למשרד הרווחה מקצצים פה 62.6 מיליון, אבל מחזירים 536.6 מיליון. לבריאות מקצצים 49.3 מיליון. בגין זה מחזירים להם 4 מיליארד ו-50 מיליון. סך הכל שמרנו על העיקרון של קיצוץ, לא במשרדים האלה.
סתיו שפיר
האוצר, אתם יודעים מה עמדתי בנוגע לאופן שבו אתם עושים שינויים בתקציב. אני אף פעם לא מצביעה בעד שינויים בתקציב. הצבעתי היום בעד, כי חשוב לי מאוד שהכסף יעבור לדרום. השיטה הזאת של לחבר דברים אחד לשני ולחייב אותנו להצביע עליהם יחד, זאת שיטה סחטנית. אתם יוצרים פה מצב שחברי הכנסת לא יכולים - -
חיים ילין
סתיו, אם את רוצה תקציב מסודר, תעשי מלחמה כל שנתיים. אם אין מדיניות ואופק, זה מה שיהיה.
סתיו שפיר
אין מדיניות.
חיים ילין
שימי בתקציב 10 מיליארד שקל מלחמה כל שנתיים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
אנחנו עוברים לפנייה 232-236.
קרן שפר
הפנייה נועדה לאגם תקציבים ממשרדי הממשלה שמשתתפים בהחלטות ממשלה שמשרד התיירות אחראי על יישומן – טבריה, רשב"י. סתיו, זאת השנה האחרונה. את כל הזמן שואלת אותי מה קורה עם הרשב"י. החלטת הממשלה נגמרת השנה.
סתיו שפיר
כמה על לנו הרשב"י?
קרן שפר
התכנית הייתה על 25 מיליוני שקלים ל-3 שנים.
סתיו שפיר
יש פה כמה תכניות שונות. אני רוצה להבין מה העלות הכוללת של כל תכנית ותכנית. אני שמחה שזכרת את הסיפור עם הרשב"י. יש פה 5 תכניות. כמה עולה כל תכנית סך הכל? מה זה אומר שינויים פנימיים?
קרן שפר
מה שחשוב ורלוונטי זה תקציב ההרשאה. המזומן נועד לממן את הביצוע לפי התקדמות הביצוע. יכול להיות מצב שבתקנה אחת יש לי ביצוע עודף, בתקנה אחרת יש לי ביצוע חסר ואני מעבירה מזומן. זה לא מאפשר לי לחייב תקציב מחדש. מה שרלוונטי בתקציב פיתוח זה תקציב ההרשאה. כל השינויים הפנימיים זה להתאים את קצב הביצוע לפרויקט.
סתיו שפיר
מה העלות של התכניות?
קרן שפר
רשב"י זה 25 מיליון, פארק עומר זה 18 מיליון שקל . רמ"י מעבירים לנו 5 מיליוני שקלים. כל השאר המועצה האזורית מוציאה לבד. זה נועד לעשות פיתוח תיירות בצמוד. לפארק התעשייה בעומר. עושים שם אגם, בתי קפה. בעתיד אמור לקום שם אתר גולף.
סתיו שפיר
מה זאת הירידה הזאת של 30 מיליון בים המלח?
קרן שפר
אלה מקורות שהאוצר משתמש בהם אם יש לו עודף תקציב. אם הביצוע שם איטי יותר ובפרויקטים אחרים הביצוע יותר מוגבר, הם מעבירים מזומנים. זה לא מאפשר ליצור פרויקט חדש, זה רק להתאים את התשלומים לביצוע.
סתיו שפיר
אני רואה שב-2013 התחלתם עם 190 מיליון. הביצוע היה 3.63 מיליון.
דפנה סגול
ים המלח, כפי שקרן הסבירה, זה תקציב שהוא הרשאה. אנחנו נותנים את ההזדמנות למשרד לבצע התקשרויות, לבצע את הפיתוח בתקציב ההרשאה.
סתיו שפיר
האם מתוך 190 מיליון משתמשים רק ב-3.5 מיליון?
דפנה סגול
לצערי, כן.
סתיו שפיר
משתמשים ביתר הכסף כקופה לדברים אחרים?
דפנה סגול
לא. התקצוב מתבצע בהתאם להחלטת ממשלה. בהתאם לכך ניתן תקציב הרשאה ותקציב מזומן. בפועל, לצערי, אנחנו לא יכולים לשלוט בביצוע של החברה להגנת ים המלח ומפעלי ים המלח שמבצעים את הפרויקט בהתאם להחלטת ממשלה. ההרשאה היא זאת שמקצה את התקציבים הממשלתיים. בהתאם לביצוע אנחנו מפנים את הכסף.
סתיו שפיר
זאת לא הרשאה, זה תקציב בסיס. ה-190 מיליון זה בבסיס.
דפנה סגול
נכון, הוא בבסיס. המשמעות של תקציב פיתוח היא בהרשאה שניתנת. הבסיס נועד לכסות - -
סתיו שפיר
מה קורה עם יתר הכסף שלא משתמשים בו?
דפנה סגול
יתר הכסף שלא משתמשים בו עובר כעודפים מחויבים, או שהוא נועד להתאים בהתאם להרשאות אחרות שניתנו ותוקצבו. אנחנו מתאימים את המזומן בהתאם להרשאה להתחייב.
סתיו שפיר
אם אתם רואים שכמה שנים התקנה הזאת לא באה לידי ביצוע, למה אתם ממשיכים לתת שם 190 מיליון שקלים?
קרן שפר
זאת תכנית חדשה יחסית. תקציב התשתיות שלנו מורכב מכמה תכניות. בתכניות אחרות, למשל, אם חסר מזומן או מתוקצב מעט מזומן, הם פשוט משתמשים. זה כאילו אמור לממן את כל תקציב הפיתוח שלנו. שימי לב שהרבה משם עובר לתכנית אחרת שלא היה מתוקצב בה בבסיס מספיק מזומן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד פנייה מס' 232-236?
הצבעה
בעד – 5
נגד –3

נמנעים – אין

פנייה מס' 234-236 אושרה
יעקב ליצמן
רוויזיה.
אלכס מילר
אתם בטוחים שאתם רוצים לתקוע את הפיתוח של טבריה?
קרן שפר
אני ממש מבקשת לא להגיש רוויזיה. אני בסוף שנה. זה תקציב פיתוח שאנחנו צריכים לחייב. אם יש לך סיבה שאתה מגיש רוויזיה - -
משולם נהרי
ירושלים והתפוצות - -
קרן שפר
זה לא קשור אלי. אני משרד התיירות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
פנייה מס' 237.
דפנה סגול
הייתה התקשרות עם עובדי חברת cost plus. היה פסק דין. הייתה החלטה להעביר את העובדים האלה להיות עובדי מדינה. בהתאם לכך ניתן תקן למשרד התקשורת ל-12 חודשי עבודה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד לאשר את פנייה מס' 237, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 6
נגד – 2
נמנעים – אין
פנייה מס' 237 אושרה
יעקב ליצמן
רוויזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
פניה מס' 238.
דפנה סגול
פנייה מס' 238 היא בהמשך לפנייה הקודמת. הועבר העובד מחברת כוח אדם להיות עובד מדינה. בהתאם לכך נחסכו - -
יעקב ליצמן
עוד פעם משפט?
דפנה סגול
אותה חברה.
יעקב ליצמן
למה כל היום משפטים איתם?
דפנה סגול
זה לא אותם שינויים. אלה פשוט שני שינויים שקשורים לאותו עניין. בהתחלה הוחלט להעביר את העובדים - -
יעקב ליצמן
מה חברת cost plus עושה?
דפנה סגול
זאת חברה של התקשרויות שנותנת שירות למשרדי הממשלה בשירותי מחשוב ובשירותים נוספים שאני פחות מכירה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מה קורה איתה?
דפנה סגול
הייתה החלטה ביחס לעשרות עובדים שנעשתה איתם התקשרות דרך חברת cost plus. העובדים האלה הפכו להיות עובדי מדינה. פנייה 238 מדברת על חיסכון שנוצר בתקנת המחשוב במשרד התקשורת. לעובד שעד כה שילמו מתקנה מסוימת, משלמים עכשיו משכורת לפי עובד מדינה מתקנת השכר. בהתאם לכך הסכום שנחסך הוא 140 אלף שקל. אנחנו מבקשים להעביר אותו בגין התייקרויות שבוצעו.
אלכס מילר
את רוצה להגיד לי שבתור עובדי מדינה הם מרוויחים פחות?
דפנה סגול
אני מאמינה שכן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה מכובד. מי בעד לאשר את פנייה מס' 238, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – 8
נגד – 2
נמנעים – אין
פנייה מס' 238 אושרה
יעקב ליצמן
רוויזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
פנייה מס' 263.
יוסי עדס
הפנייה נועדה לבצע שינויים בסעיף 18. היא נועדה להעביר 6 מיליון שקלים עבור סיוע לחברות הכלכליות במגזר המיעוטים, בהתאם להחלטת ממשלה 1539 משנת 2010. על מנת להגביר את העסקים הכלכליים בתוך הרשות, יסייעו לרשויות במגזר הערבי - -
יעקב ליצמן
למה לקח כל כך הרבה זמן לקיים - -?
יוסי עדס
על מנת להגביר את הפעילות הכלכלית ברשויות הערביות, יסייעו להם להקים חברות כלכליות. נקבעו קריטריונים בהחלטת הממשלה בהתאם לגודל רשות, התנהלות רשות. ההחלטה כוללת 13 רשויות.
סתיו שפיר
איזה?
יעקב ליצמן
אנחנו מדברים על החלטה מלפני 4 שנים. למה לקח כל כך הרבה זמן?
יוסי עדס
מתוך 13 הרשויות האלו נבחנו רשויות שיש ייתכנות כלכלית וכדאיות כלכלית להקים בהן את החברות האלו. הרשויות פעלו מול משרד הפנים להקמת התאגידים העירוניים האלה, להקמת החברות הכלכליות. כעת הגיעו לשלב סיום. אושרו להן החברות. משרד הפנים הגיע למסקנה שיש ייתכנות כלכלית ונכון לעשות את זה. אנחנו מעבירים כעת את התקציבים לרשויות.
אלכס מילר
למה אתם לא נותנים רשימה של הרשויות?
יוסי עדס
העברנו את הרשימה של הרשויות.
סתיו שפיר
לא העברתם.
יוסי עדס
הישובים שבהם יקומו הם רהט, נצרת, שפרעם וסחנין.
יעקב ליצמן
כמה מהישובים האלה קיבלו את זה בעקבות הבטחה על הצבעתם?
יוסי עדס
אני לא יודע.
חמד עמאר
יש 3 ישובים דרוזים בתכנית. שלושתם לא נכנסים. למה?
אמיר וייס
כמו שנאמר פה, התכנית כוללת 13 ישובים. נעשתה עבודה על ידי חברות ייעוץ חיצוניות כלכליות לבדוק את האפשרות להקמת חברה כלכלית בכל אחד מ-13 הישובים האלה. העבודה נעשתה עם כל אחד מ-13 הישובים. העבודה נעשתה במקביל מול משרד הפנים ואותו אגף שעוסק בנושא הזה. לאחר בדיקה שנעשתה, נמצא שרק ב-4 הישובים - סחנין, נצרת, שפרעם ורהט, יש ייתכנות כלכלית להקמת חברות כלכליות, לכן אנחנו מבקשים ל-4 הישובים האלה. זה סעיף מתוך החלטת ממשלה שכוללת הקמת חברות כלכליות ומנהלות לאזורי תעשיה משותפים. הולכים להיות מוקמים מנהלות באזורי תעשייה משותפים.
חמד עמאר
דליה ועוספיא לא נמצאות בתכנית?
אמיר וייס
דליה ועוספיא מקבלות מענה בדברים אחרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד לאשר את פנייה מס' 263, ירים את ידו?
הצבעה
בעד – 5
נגד –2

נמנעים – אין
סעיף 263 אושר
יעקב ליצמן
רוויזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
פניות מס' 278,279.
יוסי עדס
הפנייה נועדה לביצוע שינויים בתקציב משרד הפנים, סעיף 06. בפנייה יש קרוב ל-13 מיליון ₪ עבור פעילות המשרד. החלק הגדול שם זה נושא המחשוב. יש כ-2.9 מיליון ₪ לאגף לעדות לא יהודיות, תמיכות בעדות הלא יהודיות.
יעקב ליצמן
למה זה כל כך נמוך? המשרד 11, זה 2.8.
יוסי עדס
זאת תוספת על התקציב הקיים.
יעקב ליצמן
כמה התקציב לעדות הלא יהודיות?
יוסי עדס
סך התקציב של האגף לעדות לא יהודיות הוא 105 מיליון.
יעקב ליצמן
2.8 מיליון מכסה את כל מה שצריך שם?
יוסי עדס
זה תגבור על תקציב קיים.
יעקב ליצמן
זה לא מספיק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד פניות מס' 278.279, ירים את ידו? מי נגד, ירים את ידו?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

פניות 278,279 אושרו
פניות מס' 280-282.
יוסי עדס
הפנייה נועדה לביצוע שיניים בסעיף 04, סעיף משרד ראש הממשלה. בסעיף הזה נמצא גם תקציב המשרד לענייני ירושלים והתפוצות.
משולם נהרי
מה זה ה-30 מיליון?
יוסי עדס
30 מיליון ₪ נועדו לפעולות המשרד. פעולות המשרד משמשות, בין היתר, למימון חלק המשרד בהחלטות ממשלה. יש את החלטת הממשלה 1660, היוזמה המשותפת לממשלה ישראל ולעם היהודי בתפוצות. חלק המשרד זה 7 מיליון ₪. זה למימון חלק המשרד בפרויקטים שהמשרד מוביל במסגרת תפקידו כמשרד לירושלים והתפוצות. חלק מהפרויקטים זה לנושאים הנוגעים לירושלים, ביצוע תשתיות בירושלים.
סתיו שפיר
מה זה "הנושאים הנוגעים לירושלים"? איפה בירושלים?
יוסי עדס
הפרויקטים זה במרחב הכללי של ירושלים.
משולם נהרי
מה הפעילות?
סתיו שפיר
לפני שתי דקות הצבענו על קיצוץ, בין היתר בתקנה של פרויקטים והחלטות ממשלה רוחביות – 045110. היה לנו לפני שנייה קיצוץ של 4.3 מיליון שקלים. עכשיו אתם רוצים תוספת. מה הסיפור פה? אמרת שביקשו מהמשרדים לקצץ בעצמם. הם החליטו לקצץ כשהם ידעו שאתם הולכים להעביר אחר כך חזרה. עד עכשיו לא הבנתי מה יש בתוך הפרויקטים הרוחביים האלה. עוד לא נאמר. עוד לא נמצאה התשובה.
יוסי עדס
הסעיף הראשון זה עדיין תקציב הפעילות של המשרד והפרויקטים שהמשרד מוביל. חלק מהנושאים זה מימון חלק המשרד בהחלטת הממשלה לממשלת ישראל, לעם היהודי בתפוצות ולפרויקטים שהוא מוביל בעיר ירושלים.
משולם נהרי
מה למשל?
יוסי עדס
החלק השני הוא החלק של הפרויקטים המיוחדים. בפרויקטים המיוחדים במשרד רוה"מ ישנן החלטות ממשלה על ירושלים, כמו החלטת ממשלה לתכנית מרום. זאת החלטת ממשלה רב שנתית לפיתוח ירושלים. בין היתר נקבע בהחלטת ממשלה 1655 ובהחלטת ממשלה 1633, להוסיף תקציב לפרויקטים שיעשו דרך תכנית מרום, בהם הפרויקט להתחדשות עירונית, שיפור המרחב הציבורי בירושלים והפקות בינלאומיות בירושלים. אלו שתי החלטות ממשלה שהתקבלו. התקציב יוצא דרך תכנית מרום. זה בתוך הפרויקטים במשרד ראש הממשלה.
איתי הרשקוביץ
עיקר המאמץ בתפוצות מתבצע סביב תכנית אסטרטגית שיזמה הממשלה לחיזוק הזהות היהודית והקשר של ישראל בתפוצות, יוזמה שעברה החלטת ממשלה.
יעקב ליצמן
הממשלה נגד זהות יהודית.
משה גפני
מה עושים עם הכסף?
איתי הרשקוביץ
עם הכסף מבצעים פרויקטים.
יעקב ליצמן
בשביל מה פרויקטים אם הממשלה נגד זהות יהודית?
סתיו שפיר
הכי כיף שאומרים לנו פרויקטים.
איתי הרשקוביץ
אין חשיבה אסטרטגית על איך מתבצע כל הקשר עם העם היהודי בתפוצות בכל ההיבטים ובכל הזרמים. הוחלט לצורך זה להקים יוזמה משותפת שבה תתבצע חשיבה של הממשלה ושל הגופים היהודים על מה הפעולות הנכונות לעשות. עכשיו אנחנו הולכים לקראת פיילוטים ראשונים. הפרויקטים שיגעו בהם זה פעולות בקמפוסים.
משה גפני
מה יעשו שם?
איתי הרשקוביץ
מגבשים כרגע מה בדיוק יעשו שם.
משה גפני
כסף יש. לא יודעים מה הולכים לעשות?
איתי הרשקוביץ
אנחנו בשלב החשיבה. אנחנו רוצים את הכסף לטובת ביצוע הפיילוט. בקמפוסים יש היום מספר ארגונים שפועלים. יש את בית הילל שנמצא שם, יש את אש התורה שנמצא בקמפוסים. הם מבצעים פעולות להבאת סטודנטים.
משולם נהרי
מורשה.
איתי הרשקוביץ
ייבחרו גופים.
משה גפני
מה הגופים יעשו?
איתי הרשקוביץ
לימוד סביב הנושא של זהות יהודית וקשר לישראל. הרבה לימוד, הרבה מפגשים שידונו בזהות היהודית, בקשר לישראל ובציונות. בתפוצות יש לנו את פרויקט מתחברים. יש עוד פרויקט שנקרא jwrp. מדובר על להביא אימהות לארץ.
סתיו שפיר
עם הילדים?
איתי הרשקוביץ
לא. הן מגיעות ל-10 ימים של העצמה נשית וזהות יהודית. זה מתוך הסתכלות על כך שהאימא היא זאת שמשפיעה על המשפחה ויודעת אחר כך גם להשפיע בקהילה. זה פרויקט שמתבצע בנוסף לתפוצות.
סתיו שפיר
יש לכם איזה שהוא איסוף של כל הפרויקטים, לא רק במשרד שלכם, שהמדינה משקיעה בתפוצות?
איתי הרשקוביץ
אנחנו מתואמים עם משרד החוץ, עם משרד החינוך בפרויקטים שמתבצעים.
סתיו שפיר
ועם משרד התיירות ומשרד הדתות. יש את זה בכל כך הרבה משרדים.
איתי הרשקוביץ
אנחנו מכירים את כל הפרויקטים שקורים.
סתיו שפיר
יש איזו שהיא תכנית גג?
איתי הרשקוביץ
היוזמה המשותפת זאת תכנית הגג, שמטרתה לדבר בסופו של דבר בפה אחד ובחשיבה אחת יחד עם העם היהודי.
סתיו שפיר
זה לא קשור לעם היהודי. האם אתם מדברים בפה אחד?
איתי הרשקוביץ
ביוזמה הזאת יש ועדת מנכ"לים. בוועדת המנכ"לים יושבים מנכ"ל משרד החוץ, מנכ"ל משרד החינוך, כל המשרדים הרלוונטיים. הוועדה הזאת אמורה להיות מתואמת בכל הפעולות שהממשלה מבצעת סביב העם היהודי.
משה גפני
חשבתם גם על תלמידי חו"ל?
איתי הרשקוביץ
יש חשיבה.
משה גפני
מה ההחלטה של החשיבה?
איתי הרשקוביץ
אין עוד החלטה.
אלעזר שטרן
למה אנחנו מעבירים את הכסף לפני שנסגר מה עושים בתכנית הזאת? מה המשרדים האחרים מביאים לשולחן הזה? למה אני שואל? אנחנו העברנו ואנחנו מעבירים כל הזמן פעילות בחוץ דרך כמה משרדים, כמו משרד ראש הממשלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
זה גם משרד ראש הממשלה.
משולם נהרי
העבירו את זה לתפוצות.
אלעזר שטרן
אמרתי שדרך משרד ראש הממשלה, דרך משרד התפוצות, דרך משרד החינוך, דרך הסוכנות היהודית אנחנו מעבירים את הסכומים.
משולם נהרי
זה היינו אך. זה פעם היה דרך משרד ראש הממשלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
עכשיו הוא מרכז את זה.
משולם נהרי
אני הייתי מעביר.
אלעזר שטרן
החינוך מעביר את כסף לשם?
משולם נהרי
זה היה במשרד ראש הממשלה. עכשיו זה במשרד התפוצות.
אלעזר שטרן
אנחנו העברנו כאן כסף לחינוך כדי לעשות שם פעילות.
משולם נהרי
זה משהו אחר. אתה מדבר על חפציבה. חפציבה זה השליחים, חינוך יהודי בגולה. זה דרך משרד החינוך. פה מדובר על תכנית בקמפוסים שנפרסת על פני כל השנה, 4 פעמים בשבוע. זה דרך התפוצות.
אלעזר שטרן
כל הפעילות בקמפוסים זה זה? אין כספים אחרים שאנחנו מעבירים לפעילות בקמפוסים?
איתי הרשקוביץ
הסכום הראשוני שמוקצב ליוזמה הזאת הוא 7 מיליון. זה מתוקף החלטת הממשלה .זה לטובת הקמת הגוף, תכנון הפעולות וביצוע הפיילוטים. אם מדברים על היוזמה, ההקמה שלה בשנה הראשונה זה 7 מיליון ש"ח. כל הפעולות שממשלת ישראל תעשה בקמפוסים יתבצעו אך ורק דרך היוזמה הזאת. חפציבה זאת לא פעילות שקורית בקמפוסים. אנחנו מסונכרנים עם כל המשרדים לגבי כל הפעולות שקורות.
אלעזר שטרן
הפעולה הזאת היא לא רק על הקמפוסים.
איתי הרשקוביץ
ממש לא. היא תהיה בקמפוסים, היא תהיה ב-summer camps.
אלעזר שטרן
.יכול להיות שכשאתה אוסף אימהות יש קשר לסוכנות, יש קשר למשרד הקליטה. הוא לא מחובר לזה? איך אתה אוסף אותן?
איתי הרשקוביץ
בוודאי שהוא מחובר לזה, כי אני מסונכרן איתו בכל מה שקורה. מנכ"ל המשרד נמצא בוועדת המנכ"לים. אני מתואם עם כל הפרויקטים שמתבצעים בכל המשרדים. אני יודע להגיד מה פרויקט חינוכי שלא שייך לטובת היוזמה הזאת ונכנס או לא נכנס לפי קריטריונים מסוימים.
אלעזר שטרן
כל הפעילויות שמתבצעות בתפוצות מגיעות לשולחן אחד?
איתי הרשקוביץ
זאת המטרה.
משה גפני
האם יש בתכניות האלו גם את העניין של לעודד תלמידי חו"ל?
היו"ר ניסן סלומינסקי
הוא ענה לך שלא. זה נושא כאוב שלא קשור לפה.
איתי הרשקוביץ
אותה שאלה שאלת גם בשנה שעברה.
משה גפני
הולכים ומשקיעים פה כסף חדש. המגמה היא לעודד את הקמפוסים ולהביא נשים לארץ. יש את הפרויקט של תלמידי חו"ל. מגיעים מכל העולם תלמידים ללמוד כאן. הפסיקו את התקצוב הזה עכשיו. למה מעבירים כסף לכל מיני פרויקטים אחרים ומפסיקים את התקצוב הזה?
איתי הרשקוביץ
זה לא נמצא בתוך - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
מי בעד לאשר את פניות מס' 280-282?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 3
נמנעים – אין
פניות 280-282 אושרו
משה גפני
אני מבקש רוויזיה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:11.

קוד המקור של הנתונים