PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 402>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ב בחשון התשע"ה (05 בנובמבר 2014), שעה 10:10

<החלת התוספת השלישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 על הרשויות המקומיות לעניין אבטחת אישיות מאוימת לפי סעיף 341א לפקודת העיריות (נוסח חדש)>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

חמד עמאר

דוד צור

יפעת קריב

פנינה תמנו-שטה

>
פ.מ. - משרד ראש הממשלה

ע.ר.ג. - משרד ראש הממשלה

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה, פלילי, משרד המשפטים

יוסי הדס - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורית מלמד - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

איתי קורן - שלטון מקומי, משרד הפנים

יואל הדר - עו"ד, היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ קלוד גוגנהיים - עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ יהודה פרץ - רמ"ח מעברים ותשתיות באג"מ, המשרד לביטחון פנים

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים
<החלת התוספת השלישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 על הרשויות המקומיות לעניין אבטחת אישיות מאוימת לפי סעיף 341א לפקודת העיריות (נוסח חדש(>

שלום לכולם. אני מתנצלת על האיחור. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום החלת התוספת השלישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 על הרשויות המקומיות לעניין אבטחת אישיות מאוימת לפי סעיף 341א לפקודת העיריות (נוסח חדש(.

זה לא סוד שראשי הערים, סגנים, חברי מועצה מאוימים ולא פעם דרשנו גם מהמשטרה להרחיב את סל האבטחה כדי לאפשר לאותם נבחרי ציבור ליישם את המדיניות שלהם. לא יכול להיות שינסו לפגוע בהם כאשר יש עליהם איומים מכל מיני כיוונים של בעלי עניין כאלה ואחרים, גם בעלי עניין כלכלי וגם בעלי עניין פוליטי כאשר נבחרי הציבור מוצאים את עצמם מאוימים וחלקם אף נפצעו ונפגעו.

הרבה מאוד ראשי ערים אמרו לי שמרגע שהם צריכים לשלם את האבטחה, לא נעים להם. לא נעים להם לקחת תקציב ציבורי ולשלם עבור האבטחה עליהם ולכן הם מעדיפים להיות בלי אבטחה, כי מה יגידו? יראו אותי מסתובב ומישהו יאמין שהם זקוקים לאבטחה? אם הם זקוקים לאבטחה, למה הציבור צריך לשלם את האבטחה עליהם? הם אמרו שאם זה כך, הם לא מוכנים להיות מאובטחים. למרות שהמשטרה אפשרה סל אבטחה כזה או אחר, הם לא מיישמים אותו. אני יודעת שבאשכולות 1 עד 6 משרד הפנים מסייע.

משרד הפנים יכול להשתתף. נציגת משרד הפנים יכולה להרחיב בעניין הזה.

משרד הפנים ירחיב בעניין הזה. אני מבינה שיש איזשהו פער בין הסמכות שמוקנית למאבטחים על פי חוק הסדרת הביטחון לגופים הציבוריים. לפי ההבנה שקיימת כיום, מה בדיוק תחולת אותו מאבטח שמאבטח את ראש העיר, את סגנו ואת חברי המועצה. אני מציעה שהמשרד לביטחון פנים יסביר את הצו. משרד הפנים ייתן הבהרה לגבי אותן רשויות שאומרות שאכן הן זכאיות לאבטחה אבל אין להן כסף ולא רוצות לעשות זאת מהכסף של הציבור. תגידו אתם מה אתם חושבים שצריך לעשות עם זה, לאחר מכן נעבור לשאלות חברי הכנסת ואחר כך להצבעה.

בוקר טוב גברתי. אני היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים. אכן כפי שגם הכנסת דרשה וכפי שסברנו לבד, אנחנו צריכים לתת את מלוא הסמכויות למאבטחים של אישויות מאוימות ברשויות המקומיות, כפי שהוגדר בחוק מי זאת אישיות מאוימת. מאחר שבעצם נכון להיום הסמכות היא רק בידי הזקיף בכניסה לעירייה ואין סמכות למאבטח ברגע שהוא מלווה את האישיות המאוימת מחוץ לבניין העירייה. לכן סברנו שיש מקום להקנות את הסמכות האמורה גם לגבי המאבטח שילווה את האישיות המאוימת מפני שהאיום לא פוחת בגלל שהוא עוזב את בניין העירייה ואולי אפילו גובר.

בשנתיים האחרונות אין לנו איומים גם על חברי מועצה או מדובר רק בראשי ערים וסגני ראשי ערים?

היה בפתח תקווה.

אני מזכירה לכם שהיו דיונים סוערים לגבי סגני ראשי ערים ואני חושבת שאת אחד הדיונים צורי ניהל.

נכון.

אגב, החוק לא חל רק על נבחרים אלא גם על עובדים בכירים כמו מנכ"ל וגזבר.

כלומר, אנשים שהם בתפקידים ציבוריים כתוצאה מהבחירות.

החוק קובע.

החוק מתייחס לחברי מועצה?

כן. חד וחלק מתייחס לחברי מועצה. אני פשוט לא זכרתי שהיה אירוע כזה. זכרתי שראשי ערים וסגני ראשי ערים מאוימים.

כאשר ראש עיר מאיים על חבר מועצה ולהפך, זה גם כך?

הכול אותו דבר. בוודאי. גם כשחבר כנסת מאיים.

צריך לאבטח גם את ישיבות המועצה.

במקרה הזה אנחנו באים להקנות את הסמכות הזאת בעת הליווי כך שהמאבטח יוכל לפעול ולהפעיל סמכות.

אתה יכול לפרט איזו סמכות?

כן. סמכות חיפוש על הגוף, סמכות עיכוב, סמכות הזדהות.

סמכות עיכוב עד ארבע שעות?

שלוש שעות, עד לבואו של שוטר.

אבל יש חובה מידית להתקשר לשוטר.

כן.

לא שהוא יכול לעכב ואז לשחרר.

לא, הוא חייב להתקשר לשוטר. הוא לא מעכב סתם לשלוש שעות.

ברגע שהוא מעכב, שלא יהיה מצב שהוא מעכב וגם לא מתקשר לשוטר. עיכוב כזה יהיה מחויב בכך שהוא מתקשר לשוטר ולא בתום העיכוב אלא בתחילתו.

בתום העיכוב הוא חייב לשחרר והוא לא יכול להתקשר לשוטר.

נכון אבל שהוא לא יגיד שעכשיו התקשרתי לשוטר אחרי ששלוש שעות עיכב אותו.

לא.

מאוד חשוב שיהיה האיזון הזה.

זה בכל מקרה של עיכוב. הסמכות הזאת לא שונה מסמכויות אחרות שמישהו יש לו סמכות של עיכוב חייב לפעול לפיהן. אין כאן סמכות מיוחדת. גם לעוד סוגים שונים של מאבטחים ופקחים יש סמכויות.

אני שואלת לגבי הוראת החוק הזאת, שבמידית הוא צריך להתקשר לשוטר.

הבנתי. היא חלה על כולם. כמו שהיום זה חל על כל מי שיש לו סמכות של עיכוב, זה יחול גם במקרה הזה. מהבחינה הזאת אין כאן חריגה. יש עוד אנשים שיש להם סמכויות של עיכוב שהוגדרו להם בחוק.

שוטרים.

לא, לא שוטרים.

שיטור מקומי לדוגמה, שיטור עירוני כזה או אחר שהם פקחים ולא שוטרים.

יש סמכויות של עובדי מדינה.

אנחנו נותנים להם סמכות מסוימת.

אני שואלת האם בחוק לצד זה כתוב שברגע שהוא מעכב הוא צריך להתקשר למשטרה במידי. שלא יהיה מצב שאותו אדם - - -

מי זה אותו אדם?

המאבטח.

המאבטח, למי שניתנה הסמכות לעכב – במקרה הזה זה המאבטח – שלא יהיה מצב שהוא נגיד מעכב ולא מתקשר למשטרה במידי.

למה?

כי זאת סמכות.

הוא יעשה את מה שהוא חושב שצריך לעשות באותו רגע.

זה אסור שיהיה לנו. אנחנו נותנים לו סמכות לעכב אבל ברגע שאתה מעכב, אתה צריך גם להזמין משטרה.

רמ"ח מעברים. סמכות העיכוב היא כלי לא לשם ענישה אלא היא כלי לשם סיוע בביצוע. כל הביצוע הוא לא לתהליך הענישה והעיכוב. הביצוע הוא עיכוב לשם המשך טיפול. הוא מעכב אותו. גם שוטר שמעכב, לוקח אותו לתחנת המשטרה.

זה לא מדויק. אני רוצה להוסיף. יכול להיות מצב שהוא דווקא מעכב אותו, מברר את העניין ומשחרר אותו ולא צריך להביא שוטר. זה רק יכול להקשות.

למנוע ששני אנשים יטפלו באותו נושא כשאין צורך בשוטר.

הוא נאמר עיכב אותו ובשלב מסוים הוא משחרר אותו. לדוגמה, הוא סירב להזדהות. עדיף שלא להכניס דווקא את העניין הזה.

אין את זה בחוק, אבל יש פרשנות. אומרת פנינה שכל הפעילות של המאבטח היא כדי לסייע. הרי אם היו לנו יותר שוטרים, לא היינו צריכים שום דבר אלא היינו שולחים אותם לכל המקומות, גם למשחקי הכדורגל כדי לאבטח שם.

זה לא עזר, אפילו שהיו שם שוטרים.

זה גם לא עזר בעניין יהודה גליק, אבל לא נדבר על זה עכשיו. אחר כך נראה אם צריך משטרה נוספת כתחרות או לא, אבל זאת לא השאלה.

אומרת פנינה שבהבהרה של החוק, לטובת הפרוטוקול נגיד שהוא לא צריך לעכב לשווא. אם הוא מעכב אותו לצורך בירור דבר והוא רואה שצריך שוטר, הוא קורא לשוטר מיד.

נכון. את החשד הסביר הרי אתה יכול להפיג תוך חצי שעה. אם יש מאבטח שמעכב אדם במשך שלוש שעות ורק אז הוא נזכר להזמין שוטר, זה מצב בעייתי. שלא יהיה מצב שהוא יכול לעכב אדם בכל פעם לשלוש שעות ולומר שהתפוגג החשד הסביר ולכן הוא משחרר אותו בלי להתקשר למשטרה. הוא יכול לעשות את זה פעם אחר פעם. צריכים להיות מאוד זהירים.

יש נהלים רגילים ושגרתיים.

אנחנו לא יוצרים כאן סמכות יש מאין. הסמכות קיימת. אנחנו רק מחילים אותה.

זה לא מופרך. גברתי היושבת ראש, לי למשל היה סיפור. אני לא אומר את השם של אותו ראש עיר שהוא פשוט היה מתנכל לאזרח מסוים. הוא במקרה היה ראש מועצה שפעל בניגוד לכל הגיון סביר, אבל הוא היה ממש מתנכל לאותו אזרח ואני לא רוצה שיהיה כלי כזה למרות שזה החריג שבחריג. לכן צריך איזון.

הצעת החוק הזאת לא מתעסקת בתפקיד המאבטח אלא מתעסקת בהחלת החוק עצמו גם על ראשי הערים, סגני ראשי ערים וחברי מועצות או נבחרים נוספים, כמו שאמר עידו. אם אנחנו רוצים לדבר על מה סמכות אותו מאבטח או להגיש תיקון בחקיקה, יש לנו את האופציה הזאת אבל זה לא החוק הזה.

אם אפשר גברתי היושבת ראש לדון על זה בפעם אחרת.

תביאי הצעה. תקראי את החוק ותביני מה מוגדר בתוך החוק. אנחנו נעביר אליך את כל הפרטים דרך הייעוץ המשפטי ותראי מה מוגדר בתוך החוק כסמכויות המאבטח.

האם אתם מחילים את אותם כללים כלפי ההרחבה הזאת שאנחנו מחילים כלפי אותם מאבטחים שזה אישי? זאת אומרת, אלה אנשים שיודעים מי הם, הם לא עובדי קבלן שמתחלפים כל יומיים וזאת לא סמכות גורפת לכל מי שיוצב שם.

אלה אנשים שצריכים להיות צמודים לראש העיר.

האם הם הופכים להיות עובדי מדינה או שהם עובדי קבלן של החברה?

משרד המשפטים ולאחר מכן יהודה.

מדובר במאבטחים ספציפיים שיוסמכו בסמכויות האלה על ידי השר לביטחון פנים.

שמית.

הם יוסמכו שמית. הם יקבלו הכשרה ספציפית לעניין הזה.

אני חושבת שזה דומה לסגל האבטחה גם לבריאות אבל גם כמו שיש את האבטחה המסוימת של קאדר מאבטחים לרמטכ"ל ולגורמים כאלה ואחרים.

אנחנו צריכים מאוד להיזהר שזה לא יהפוך להיות משהו קבוע. זאת אומרת, שהגדרות האיום יהיו מאוד מאוד ברורות. בואו נבחן את עצמנו כדי שלא יקרה שפתאום בעוד חצי שנה או שנה כל ראש עיר יסתובב עם מאבטח.

זה לא האינטרס. חלק ניכר מראשי הרשויות לא רוצים בזה.

נכון. יש לנו בעיה אתם כי הם לא רוצים את זה. בסופו של דבר אנחנו ככנסת, כרגולטור, אמורים לתת מענה לבעיה שקיימת. אם יש בעיה שקיימת, צריך לתת לה את הפתרון. אם רוצה אותו גורם להשתמש בזה או לא, זאת בעיה שלו.

אני בעד הנושא הזה. אני רק אומרת שנשים לב שאנחנו לא הופכים את זה אחר כך למה שנקרא סמל סטטוס.

באופן ספציפי זה לא כל ראש רשות.

זה לא שראש רשות לוקח מאבטח ואז הוא מקבל את כל הסמכויות באופן אוטומטי. צריך אישור של המשטרה.

אמות המידה לקביעת אותה אישיות מאוימת ייקבעו על ידי המשטרה, על ידי יחידת האבטחה של המשטרה שתקבע את הקריטריונים. הכול יהיה מעוגן בנוהל. התפיסה היא שזה בוודאי נתון רק באותן רשויות מקומיות שם יש את אותם פונקציונרים שמאוימים.

בסדר גמור. יהודה, רצית להתייחס לשאלתו של צורי.

לעניין של המאבטח. המאבטח הזה הוא מאבטח בכיר שעבר הכשרה ספציפית לתחום והוא לא בעל סמכויות במשך 24 שעות ביממה אלא הוא בעל סמכות אך ורק בצמוד לראש המועצה. לגבי כל ראש עיר, כל ראש רשות, כל מאוים, הוא מוסמך באמצעות פק"ם.

האם הוא מזוהה? יש לו תג עם שם?

הפק"ם הזה נותן לו את הסמכות בזמן העבודה ואך ורק בזמן העבודה. כשהוא מסיים את העבודה, גם אם הוא עדיין בעבודה ולא במשמרת, הוא לא בעל סמכות.

שאלה נוספת. האם אנחנו מדברים על תקן מיוחד שמוקצה למי שמאוים או שזה אדם שנמצא בדרך כלל ואלה תקנים שכבר קיימים בכל רשות ורשות?

אין תקנים כאלה. התקנים האלה נקבעים באמצעות ועדות שחלקן מחוזיות וחלקן ארציות בראשות של סגן מפקד מחוז או סגן ראש אגף במשטרה. הוועדות האלה יושבות על כל רשות לאחר שהמודיעין עבר עליהן וקטלג אותן מבחינה מודיעינית, מה הדירוג והרמה של אותו איום, ורק לאחר מכן נקבע סל אבטחה מאחד עד שש.

אתה אומר שזה רק אם יש איום.

רק אם יש איום ורק אחרי שהאיום הזה נדון מספר פעמים.

עד שהם מיישמים את זה, גם זה מהלך.

יש מספר סוגיות של ערעור בדרך עד שזה מגיע לכדי מימוש.

רציתי לשאול לגבי סעיף 4 שאני לא מבין אותו.

לסעיף 4 במכתב השר: "לפיכך גובש הנוסח הרצ"ב, לפיון מוצע לעדכן את התוספת השלישית לחוק, כך שהחוק יחול על הרשויות המקומיות לעניין אבטחת אישיות מאוימת לפי סעיף 341א לפקודת העיריות (נוסח חדש)". מה הבעיה עם זה?

האם כל מה שאנחנו דנים כאן הוא רק לגבי אבטחת ראשי ערים?

ראשי ערים, סגני ראשי ערים, חברי מועצה ונבחרים כמו מנכ"ל, גזבר וכולי.

ההגדרה בפקודת העיריות – אישיות מאוימת היא ראש העירייה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העירייה, גזבר העירייה, היועץ המשפטי לעירייה, מבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העירייה אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו.

אין קשר לשיטור הקהילתי.

לא. לשיטור העירוני. אין קשר.

דבר נוסף שאני רוצה לשאול. האם אותם מאבטחים נושאים תג זיהוי? מדים מיוחדים?

בעצם אתה שואל איך הם מזוהים.

כן.

הם יהיו בבגדי אזרח במהלך הביקור בגלל שחלק מהתפקיד דורש את זה. יחד עם זאת, תהיה להם סיכת זיהוי ויהיה להם תג זיהוי במקומות שצריך.

לדעתי זה לא מספיק. אזרח שמתבקש להפקיר את סמכויותיו בידי אזרח עם סיכה, חייב להבין מי אתה.

לכן שאלתי.

ברגע שהוא נכנס לפעולה כלשהי - - -

למה? אתה יודע מי הם אנשי השב"כ שמאבטחים?

הוא נקרא מאבטח סמוי.

כשהוא מפעיל את הסמכויות שלו, הוא חייב להציג תעודה.

ברגע שהוא רוצה לבצע פעולה, הוא מחויב להציג גם תעודה מזהה וגם תעודה נלווית של מאבטח בכיר ורק אז הסמכויות עומדות לוף

כלומר, בעצם בתפקידו, בהגדרה, הוא מאבטח סמוי. ברגע שהוא נדרש לבצע איזו פעולה, הוא חייב להזדהות.

הוא חייב להראות תעודה מזהה.

חייב בהצגת תעודה ובהצגת תעודה מזהה בנוסף לאותה תעודת מאבטח.

שאלה שחשוב לי לשאול. חייב להיות ברור בחוק איך מתבצעת אפשרות העיכוב. אם זה במתחם העירייה, אני מבינה שהעיכוב יהיה בתוך הבניין, אבל אם ראש העיר נמצא בסיור, האם אותו בן אדם יכול לקחת אותו לפינה חשוכה או לפינה שם לא רואים אותו? צריך לחשוב על הדברים האלה.

כדי לא לבייש אותו?

לא. צריך לדעת איפה סמכויות הביצוע.

אני לא רוצה להיכנס לקטע המבצעי שלהם.

אני אסביר למה. יכול להיות אזרח שבאים ואומרים לו שהוא חשוד, אני מעכב אותך, תעלה אתי לאוטו.

את מדברת על סמכות ליווי לתחנת משטרה. זאת סמכות אחרת.

יכול להיות שהוא מעכב אותו בתוך הרכב.

אין לו סמכות.

אני שואלת כמו שכרגע החוק לא נמצא בפניו, האם יש כללים ברורים איפה מותר לעכב.

כן, אבל זה לא החוק. אני רואה שאת מתעניינת במהות התפקיד של המאבטח.

נכון.

בואי נקיים על זה דיון נפרד. זה לא קשור לחוק. החוק כרגע מדבר על הרחבת החוק הזה גם לסגני ראשי מועצה וראשי ערים.

בסדר. אנחנו נקיים דיון נפרד.

בסדר גמור.

לגבי התקצוב. זה סל אבטחה שהמשטרה קובעת ולגבי התקצוב זה תקציב מיוחד שמגיע ממשרד הפנים?

כן. משרד הפנים מאשר.

עד אשכול 6.

אתם מממנים את זה?

עד אשכול 6 משרד הפנים.

תכף משרד הפנים יענה על זה. יוחאי, קצר כי אני רוצה לעבור להצבעה.

במסגרת האבטחה יש נושא של זקיף שנמצא ליד בית ראש הרשות. כאשר ראש הרשות בא לביתו, המאבטח למעשה הולך ונשאר הזקיף. השאלה מה הסמכויות של אותו זקיף. למעשה עכשיו הוא המאבטח. ההכשרה שלהם היא שונה.

ההכשרה היא שונה והיא הכשרה ספציפית מאוד. יהיו שם אנשים מאוד מיוחדים ולא כל אחד יוכל להיות מאבטח אישי.

אני מדבר על הזקיף.

גם לא זקיף.

לזקיף לא יהיו סמכויות.

נכון. הוא אומר שאלה הם אנשים ספציפיים. הוא נתן תשובה מאוד ברורה לחברי הכנסת. אלה אנשים ספציפיים שהוכשרו ספציפית לתפקיד הזה.

אני לא חושב שיש הבחנה בין זקיף למאבטח.

יש הבחנה. לכן אני שואל.

אף אחד לא ישלם את שכר השעה של מאבטח בכיר לזקיפות כי זה בערך פי שתיים. זקיף הוא זקיף ומאבטח הוא מאבטח.

אני מהייעוץ המשפטי בשב"כ. הנושא הובא גם להתייחסותנו ורציתי לומר שאנחנו לא מתנגדים לתיקון. אנחנו רק היינו רוצים שלפני שהמאבטחים האלה יקבלו את הסמכויות, יהיו נהלים מסודרים של המשטרה גם לנושא גיוס, הכשרה, כשירות, הדרכה וגם לעניין הגדרה מי זאת אישיות מאוימת.

אני כבר מבקשת להוסיף את זה, גם לאור ההערות של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה וגם לאור הערות הייעוץ המשפטי של השב"כ, לתוך הפרוטוקול, למשטרת ישראל ולמשרד לביטחון פנים. משרד המשפטים צריך לגבות את זה.

זאת ההנחיה שלנו.

יצאו הנחיות ברורות לגבי ההכשרה שלהם.

באיזה מסגרת זה? במסגרת שהשב"כ מנחה את משטרת ישראל?

לא. השב"כ לא מנחה את משטרת ישראל.

שלא יהיה מצב שהם מתחילים בתפקיד.

לא משנה. הם יתחילו בתפקיד. אני לא רוצה להפריע להתחלת התפקיד.

אנחנו מוטרדים מזה שבעצם יש מאבטחים שמסתובבים עם סמכויות שהן מאוד נרחבות, אלה מאבטחים שהם בעצם לא עובדי מדינה ויש להם סמכויות מאוד מאוד רחבות עם מתחם הפעלת סמכות מאוד רחב. היינו רוצים שיהיו לזה קריטריונים מסודרים ושיהיה איזשהו פיקוח על זה.

אל תדאגי, לא ייקחו לשב"כ את התפקידים.

אני לא יודע למה זה עניינו של השב"כ.

זה לא עניינו של השב"כ.

משנת 1996 הם רק זרקו את האחריות על משטרת ישראל.

הם צברו ביטחון ביום הרצח של רבין.

אם מאבטח בסוף יפגע באזרח?

אנחנו נקיים על זה דיון אבל דווקא היום, ביום הירצחו של רבין, השב"כ רוצה להחזיר אליו יותר סמכויות. זה יפה.

השב"כ לא רוצה להחזיר אליו סמכויות.

מהותית זה נכון. תפקידו של השב"כ הוא קצת שונה מאשר עיסוק ב - - -

יש להם את הסיבות שלהם.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון על הסמכויות כי זה לא הדיון.

אני מציע שהשב"כ יהיה חלק מהדיונים שלנו גם בנושא של היתרים לנשק לאזרחים וכדומה.

באיסוף הנשק במגזר הערבי.

אני ממליצה לך לומר שאת לא חושפת את המניעים.

איסוף הנשק במגזר הערבי לדוגמה. יש כמה מקומות שנשמח שהשב"כ יהיה יותר דומיננטי.

המניעים לא סודיים.

משרד הפנים, הייעוץ המשפטי של הוועדה והקראה.

משרד הפנים, נא להתייחס לתקציב.

ברשותך, אני מבקשת קודם הבהרה. אנחנו לא מדברים כאן על צו שהמטרה שלו להחיל את כל החוק על הסדרת הביטחון ברשויות המקומיות. אנחנו מדברים רק על האפשרות לתת את הסמכויות בעת ליווי. למעשה אין צורך להחיל את כל החוק על הרשויות המקומיות וזה לא נדרש כי יש את סעיף 341א שממשיך לחול והכול כפוף לסעיף הזה, לכל התנאים שכתובים בו לרבות הדרישה בדבר כיסוי תקציבי.

הצורך שהתעורר היה בדבר מתן סמכות הליווי וזאת מטרת הצו. זה מקובל על כל המשרדים.

מה עם התקציב?

לגבי התקציב. יש חוזר מנכ"ל שמסדיר את העניין מפברואר 2008 והוא מדבר בנושא שנקרא מינהל השלטון המקומי, משרד הפנים. אנחנו משפים רשויות עם סוציו אקונומי אחד עד שש לפי מפתחות של סוציו אקונומי. כלומר, רשות שהיא סוציו אקונומי אחד עד שתיים, משופה בתשעים אחוזים מסל האבטחה. מצב סוציו אקונומי שלוש עד ארבע, 85 אחוזים. סוציו אקונומי חמש עד שש – שבעים אחוזים.

אני יכול לומר שלפחות בשנת 2013, וגם לגבי שנת 2014, התקציב גדל מעשרה מיליון שקלים ל-15 מיליון שקלים. על פי הדיווחים שמגיעים אלי, אני יכול להגיד לכם שהרשויות בסוציו אקונומי אחד עד שש שופו אפילו קרוב למאה אחוזים מהעלויות שלהן. למשל בעכו וטוראן, העלויות הגיעו למיליון שקלים והם שופו בסכומים נכבדים. לכן נושא התקציב, גם הוא הוסדר.

תודה. הקראה.

לפני כן שתי הערות. מאחר שאני יודע שמרכז שלטון מקומי היה מוטרד, אני רק רוצה להבהיר. הוא כבר לא מוטרד אבל אני רוצה להבהיר לפרוטוקול. הצו הזה לא מוסיף חובות חדשות על הרשות המקומית מעבר למה שקיים היום לפי פקודת העיריות ולפי חוק להסדרת הביטחון. הדלתה של הצו הזה היא אותה תוספת של הסמכת המאבטחים לפעול בליווי ומחוץ לבניין הרשות המקומית.

הערה טכנית. מאחר שהצו הזה הוא צו של השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, ושר הפנים שאתו התקיימה ההתייעצות כבר איננו מכהן, תידרש לאחר מכן היוועצות נוספת עם השר החדש. נאשר את זה בכפוף לכך שבאמת ההתייעצות הזאת תתקיים.

בסדר גמור. נא להקריא.

צו להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (שינוי התוספת השלישית לחוק), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1988 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, אני מצווה לאמור:

1. שינוי התוספת השלישית לחוק

"6.
רשויות מקומיות לעניין "אבטחת אישיות מאוימת" לפי סעיף 341א לפקודת העיריות".

2. תחילה
תחילתו של צו זה שלושים ימים מיום פרסומו.

במשך שלושים הימים האלה צריך המשרד לביטחון פנים להתייעץ עם שר הפנים.

לא. עוד לפני הפרסום.

בסדר. עוד לפני הפרסום. מיום ראשון אתה כבר יכול לעשות את זה. ניתן לשר החדש לנשום יומיים.

מי בעד אישור צו להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (שינוי התוספת השלישית לחוק), התשע"ד-2014?

הצבעה

בעד – פה אחד
הצו אושר פה אחד

הצו אושר פה אחד.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:35.>