PAGE
3
ועדת הכלכלה
25/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 393>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ה (25 בנובמבר 2014), שעה 14:00

<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)
>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר

>
עוזי יצחקי - המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מרכזת בכירה כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד שרית זוכוביצקי-אור - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים


משה קירמאייר - ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארז לוי - מהנדס תקינה, אגף רכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברק טייכמן - עוזר מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד דרור וגשל - עוזר ראשי, משרד המשפטים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד הכלכלה

עו"ד דבי מילשטיין - ראש תחום סחר חוץ ויחסים בינלאומיים, משרד הכלכלה

עו"ד יובל אביעד - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה

עו"ד אפרת רחלי מאירי - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

רפ"ק עו"ד טל ויתקון - יועמ"ש, יחידת אתגר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עו"ד עמנואל ברכפלד - רשות ההגבלים העסקיים

אסף אלפסי - מהנדס, ראש ענף רכב וחלפים, מכון התקנים הישראלי

מוטי חלפון - ראש מדור רכב, מכון התקנים הישראלי

עו"ד ליאור הינקוס - יועץ משפטי, מייצג את מכון התקנים הישראלי

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

עו"ד אהוד שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

עו"ד סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

עו"ד יורם בונן - יועץ משפטי, כלמוביל, איגוד יבואני הרכב

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

עו"ד אינגריד הר-אבן - היועצת המשפטית, איגוד המוסכים

יפה חובב - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

יוסי סקורניק - יו"ר חטיבת החלפים לרכב, איגוד לשכות המסחר

גדעון רייס - חבר הנהלה חטיבת החלפים לרכב, איגוד לשכות המסחר

עו"ד אורן גלעדי - יועמ"ש חטיבת החלפים, איגוד לשכות המסחר

גבריאל (גבי) דובינסקי - מנכ"ל קמור אביזרי תנועה בע"מ, סקציית יבואני הצמיגים, איגוד לשכות המסחר

אלכס ליבסטר - יועץ הנדסי לחטיבת החלפים, איגוד לשכות המסחר

רענן שמחון - חבר בלשכת המסחר, איגוד לשכות המסחר

עו"ד זאב פרידמן - היועמ"ש, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

חן קריצ'בסקי - משנה למנכ"ל, אוטולוקס, יבואני צמיגים

עו"ד אורית גרין - מנהלת המחלקה המשפטית, אוטולוקס, יבואני צמיגים

דידי רוזנפלד - מנכ"ל, שלמה סיקסט

חיים פילצר - סמנכ"ל, קבוצת אלון, יבואני כלי רכב

רון מלכה - מנהל, קשת ליס, חברות להשכרת רכב וליסינג

רן כהן - אזרח

יעל גויסקי - לוביסטית יעל גויסקי), איגוד המוסכים

ענת אלון - לוביסטית (יעל גויסקי), איגוד המוסכים

עדי אביטן - לוביסטית (גורן עמיר), איגוד יבואני הרכב

רומן גרביץ - לוביסט (פוליסי), איגוד חברות הביטוח

איתי עצמון

יעל לדרמן (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>

רבותי, אדוני המנכ"ל, מכובדי כולם, אנחנו רוצים להתקדם. יש לנו הרבה דברים – יש לנו גז, יש לנו תקשורת, יש לנו תחבורה. אמרתי לעוזי יצחקי לעבוד קשה, להתייעץ ככל האפשר יותר ביניכם ובין עצמכם וכאן "נזרום". אדוני היועץ המשפטי, עו"ד עצמון, מנהלת הוועדה, גברת ורון, אנחנו בפרק ח'.

כבוד היושב-ראש, אנחנו רוצים לחזור לסעיף לגבי התקינה האירופאית והאמריקאית. דיברנו עם השגרירות האמריקאית, אנחנו בקשר טוב איתה. יש פה הודעה של מנהל אגף הרכב לאחר שיחה עם הגורם שאנחנו נמצאים אתו בקשר ממש שבועי.

מאחר והיחסים שלנו עם ארצות-הברית ועם הממשל קשים אני שמח מאוד שאבנר פלור גורם לשיפור היחסים בינינו ובין ארצות-הברית. אבנר, בבקשה.

בדיון הקודם מנהלת הוועדה הציגה מייל שהופנה לוועדה של השגרירות האמריקאית, מאת מר אלן וילונסקי, שהוא מומחה סחר בכיר בשגרירות האמריקאית. מתוך שיחה שהיתה לי עמו – והכול מתועד ונשלח למנהלת הוועדה – עלה כי ביום 24 באוקטובר 2013 פרופ' ברוורמן הזמין את הגברת מריה אנדרוס, הקונסולית המסחרית, להשתתף בדיוני הוועדה, בהמשך לביקור שלך אצלה. אלן וילונסקי הפנה את הפרטים שלה במידה והיא תרצה להגיע לדיוני הוועדה.

היא עכשיו בחוץ לארץ, דרך אגב.

כבר אודיע פה שהיא מוזמנת באופן קבוע, מתי שהיא רוצה, רק שכמובן היא תצטרך לדאוג לתרגום סימולטני. אני לא בטוח שיש לנו פה. אז אני מציע שמשרד התחבורה ידאג שהיא תוכל להביא איתה מתרגם.

ככל שיידרש.

הם החליטו לא להגיע לדיוני הוועדה מסיבות שלהם, שאני לא נכנס אליהן. אבל לגבי הצעת החוק עצמה והפרק הספציפי הזה – הנושא תואם עם אלן וילונסקי, שנמצא אתנו בקשרי עבודה.

כשאתה אומר "תואם", כלומר במקרה הזה הדברים מקובלים על ארצות-הברית?

להיפך, הם מברכים על זה.

הם מברכים על הפתיחה של השוק, כפי שאמרתי גם בדיון הקודם. אחד הנושאים החשובים בפרק הזה הוא פתיחת השוק האמריקאי.

אני רוצה לחדש עוד דבר, שבתקופה הקרובה מאוד ייחתם גם הסכם הבנות בין משרד התחבורה לבין מינהל הבטיחות האמריקאי להחלפת מידע, לקשרי עבודה מקצועיים כאלה ואחרים. אני יכול לומר שהייתי אמור להיות שם ולחתום על ההסכם הזה בשם המנכ"ל אולם בשל דיוני הוועדה שהתקיימו החודש בצורה אינטנסיבית אני כאן. אני מקווה שברבעון הראשון של 2015- - -

אם אתה צריך לחתום אציע לך, אתה יכול לטוס בשעה 13:00, תהיה בבוקר בוושינגטון, תחתום ותחזור. אתה יכול לסדר את זה לקראת סוף השבוע ואפילו לא תחלל שבת.

אז אפשר להצביע על הסעיף הזה.

רגע, אולי כדאי גם שתציגו את ההתייחסות שהעברתם בכתב ממשרד הכלכלה, ביחס להסכמי הסחר.

בדיון הקודם משרד התחבורה גם נתבקש להגיש התייחסות בנושא תקינת מוצרי תעבורה, ובכלל זה השוני בין התקינה האמריקאית לתקינה האירופאית. משרד הכלכלה נתבקש להעביר את התייחסותו בנוגע לאפליה בהסכמי הסחר בינינו לבין ארצות-הברית וכולי. יש מכתב שהופנה למנהלת הוועדה על-ידי משרד התחבורה, לפיו אנחנו ככלל מאמצים תקינת רכב אירופאית או אמריקאית, כאשר התקינה למוצרי תעבורה נגזרת מתקינת הרכב. כלומר, מוצר תעבורה שעומד בתקינה אירופאית מתאים לרכב עם תקינה אירופאית, ומוצר תעבורה שעומד בתקינה אמריקאית מתאים לרכב עם תקינה אמריקאית, ברמה הכללית.
עוד שתי נקודות חשובות שהובהרו במכתב שלי מתייחסות לשוני בין שיטת ההתעדה האירופאית לבין האמריקאית. בשיטה האירופאית הבדיקות מבוצעות על-ידי מעבדות בלתי תלויות, מתקבלת תעודה של מעבדה בלתי תלויה שבודקת את מוצר התעבורה. בשיטה האמריקאית המדיניות של התקינה הפדרלית של ארצות-הברית מתבססת יותר על הצהרות יצרן ופחות על בדיקות של מעבדות בלתי תלויות.

כמו כן, הבהרתי במכתב גם את ההתייחסות שלנו בנוגע לדרישות הנוספות למוצרים שמגיעים עם התקינה האמריקאית. היות והתקינה האמריקאית, המעטפת הכוללת, כוללת גם את ההיבטים של התקינה וגם את החבות הפלילית וכל מה שנגזר מכך אל מול היצרנים, אל מול העוסקים בכלל, הדרישות שלנו שמופיעות בהצעת החוק שמצויה על שולחן הוועדה בעצם כוללות דרישות נוספות לגבי התקינה האמריקאית.

לגבי המכתב של משרד הכלכלה, הייתי מציע, אם אפשר, שהם יציגו.

נמצאת פה עו"ד מילשטיין, ראש תחום סחר חוץ ויחסים בינלאומיים במשרד הכלכלה. שלום לך ותודה שבאת.

עו"ד מילשטיין, אנא הציגי את עמדת משרד הכלכלה.

כפי שמתבטא במכתב שהוגש על-ידי סגנית מנהלת מינהל סחר חוץ, רציתי רק להבהיר שעיקרון האפליה, שהבנתי שזה היה בעצם החשש, שהוא עיקרון שבאמת מתבטא בהסכמי ה-WTO וידוע כעיקרון ה-MFN (Most Favorite Nation), האומה המועדפת, קובע כי מדינה תבטיח שבכל הנוגע לרגולציה הטכנית שלה היא תתייחס למוצרים המיובאים לא פחות מאשר היא מתייחסת למוצרים של אחרים וגם למוצרים שלה. העובדה שבהצעת החוק אנחנו מכירים בשני סטים של רגולציות מעבר לרגולציה שלנו כבר כשלעצמה מעידה על עמידה בהוראות ההסכמים הבינלאומיים. העובדה שדרכי ההוכחה שונות אינה מהווה הפרה אלא העובדה שמדובר על שיטות אכיפה ופיקוח שונות, כפי שמתבטא במכתב של משרד התחבורה, בעצם מובילה אותנו למסקנה שאין מנוס אלא לקבוע כללי דרכי הוכחה שונים כדי להגן על בטיחות הציבור. לכן אנחנו חושבים שאין כאן הפרה של ההסכמים.

אני מודה לך. רשות הדיבור לעו"ד עצמון שיש לו מספר שאלות הבהרה אליך, מר פלור.

או לכל נציג אחר של משרד התחבורה.

אחר-כך נקרא שוב את הסעיף ונצביע עליו. כשאמרתי "מר פלור" לא התכוונתי שגם עו"ד זוכוביצקי-אור לא תוכל להתבטא.

כל נציג של משרד התחבורה.

אני מבקש הבהרה לוועדה בנקודה ספציפית שעלתה בדיון הקודם. לעניין דגם מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופי, נדרש בעצם להוכיח כי הוא עומד בדירקטיבה או בתקנה של האיחוד האירופי או בתקן של אחת ממדינות האיחוד, בתנאים כפי שמפורט בסעיף. לעומת זה, לגבי דגם מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה פדרליות של ארצות-הברית היבואן נדרש "למסור הצהרות כי דגם מוצר התעבורה משווק בארצות-הברית שנה לפחות בעת הבקשה לייבוא וכן הצהרה כי לא פורסמה לגבי אותו דגם מוצר התעבורה הודעת קריאה חוזרת (Recall) וכן כי לא פורסמה לגבי מוצר התעבורה הודעה בדבר חקירה באתר מינהל הבטיחות הפדרלי בארצות-הברית". הדרישות האלה לא נדרשות לעניין מוצר שקיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופי. השאלה – ואני חושב שזאת השאלה העיקרית שעלתה בדיון הקודם בוועדה – מה הסיבה להבדלים האלה. האם בדירקטיבה או בתקנה של האיחוד האירופי או בתקן של אחת ממדינות האיחוד האירופי נכללים התנאים לעניין שיווק במשך שנה לפחות, לעניין Recall, לעניין היעדר הודעות על חקירות?

האם השאלה ברורה? מי עונה עליה?

אני מהנדס ראשי לרכב במשרד התחבורה. אנסה לענות תשובה. כפי שבפתיח פה נאמר שבעצם שתי הרגולציות שונות לחלוטין וכל אחת עומדת בפני עצמה, מעצם הגדרת שתי רגולציות יש אפליה. למשל, אתה מוצא באירופאית דרישות להגנת הולכי רגל ובאמריקאית אתה לא מוצא. לכן צריך להתייחס אל כל רגולציה בפני עצמה.

אם אני מסתכל על הרגולציה האירופאית, מובנה בתוכה עניין ה-Recall, רואים שיש דירקטיבה מסמיכה כללית שמדברת על General product safety, שמגדירה בעצם מה החובה של כל יצרן בהתנהלות של מוצר תעבורה שיש לגביו ליקוי. זאת אומרת, ההתנהלות סגורה, כל המעטפת סגורה. אותו דבר לגבי הוכחת המוצר. זאת אומרת, איך שאני לא הולך אני מוצא מעטפת סגורה לחלוטין.

מה הכוונה במילה "מעטפת"?

מעטפת של בקרה של הרגולטור, אם באמצעות המעבדות המוסמכות בשיטה האירופאית או גורמים אחרים, מעטפת שסגורה הן בתיעוד, הן בבקרה, הן בקו הייצור, הן ב-Recall, הן בהיבטים הבטיחותיים. כל המעטפת סגורה.

כשאני הולך לשיטה האמריקאית, שם אומרים: אנחנו רוצים תקן, זה הכול. כל היתר – חלה עליך חובה, תבטיח שזה עומד בכל הכללים. היות ושם הדרישה היא רק טכנית, אין מעטפת כוללת שמבטיחה, אמרנו: בסדר, אנחנו מוכנים להיכנס לשוק האמריקאי אבל רוצים להבטיח שזה מגיע מהמדף האמריקאי.
מה אנחנו עושים? אנחנו שמים יד בתוך המדף האמריקאי, מגיעים לשוק האמריקאי, מתירים אותו, אבל בכל אופן זה תקן, אני לא דורש תעודות, וזה בטיחות ושלום הציבור.

אתה כן דורש תעודות. בנוסף לתעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית אתה דורש דרישות נוספות.

אני לא דורש דרישות התנהלות. כלומר, דורשים לא תעודות תקן אלא הצהרת יצרן ו-12 חודשים. אפשר להתווכח אם 12 או 6 חודשים. למה אני דורש? כדי שלא יהיה מצב שמישהו מביא מוצר לאמריקה והוא מוצר נחות שגמר את חייו בתוך שבוע ולמרות זה מגיע לישראל. אני רוצה שלפחות המוצר יהיה בצורה סבירה על המדף האמריקאי. צריך להבין שההתנהלות של הבקרה הבטיחותית היא באמצעות האזרח. בארצות-הברית יש אתר ענקי, שם עשרות אלפי אזרחים מלינים, והוא מחליט לערוך חקירה בהתאם לתלונות ובשלב מסוים גם עושה את ה-Recall. כל המהלכים האלה שקופים שם, כולם רואים אותם.

תחת הדירקטיבה האירופית והתקן האירופי יש לכם גם מידע לגבי Recall וחקירה באירופה?

גם ה-Recall מופיעים באתר אירופאי. כל Recall מופיע באתר אירופאי. זאת אומרת, גם האזרח יכול להסתכל, מעבר לאנשי המקצוע.

עו"ד עצמון, האם ענו על השאלה שלך?

לא, או שלא לגמרי הבנתי.

אז תשאל שוב בצורה ברורה ומר גונן יענה.

מוצר שקיימות לגביו דרישות תקינה אירופיות ומגיע לכאן, האם בתעודה שהוא מביא לצורך הוכחת עמידה באותן דרישות, תעודה ממעבדה מוכרת אירופית, התעודה הזאת כוללת כבר התייחסות לעניין ה-recall, למשל? כלומר, אם הוא מקבל תעודה שהוא עומד בדרישות התקינה, האם הדבר שווה להתייחסות לעניין ה-recall או לעניין חקירות?

אני לא מקבל תעודה של המידע לגבי ה-recall, אבל הדירקטיבה מסמיכה- - -

תן לנו דוגמה של ייבוא מאירופה, תסביר מה קורה.

ניקח דוגמה של רכב. ברכב, כפי שהוצג, יש תעודה כוללת שהרכב עומד בכל דרישות התקינה ואת המעטפת, כלומר שהיצרן שמייצר את הרכב עומד בכל המעטפת של ייצור הרכב. כלומר, "ליין" הייצור שלו, יש לו פיקוח ובקרה של מעבדה כזאת או אחרת שמופיעה בתקן. הוא גם מחויב לדווח על recall, על בעיות בטיחותיות שיש לאורך שנות תפעולו של הרכב. כלומר, אם ברכב מסוים יש recall היצרן מחויב להודיע, כפי שכתוב גם אצלנו בחקיקה ומופיע גם בחקיקה במסגרת הדירקטיבה האירופאית, שהוא מחויב לדווח לרשויות על ביצוע ה-recall ברכב כזה או אחר.
אותו מודל שיש ברכב יש גם בנושא מוצרי תעבורה. לדוגמה בצמיג מסוים יש תקן אירופאי לגבי עמידת הצמיג בתקן ואותה התנהלות שמופיעה בדירקטיבה, התנהלות של אחריות של ה-recall, הכול מופיע כאן. אם יש recall במוצר מסוים- - -

שנגרם בגין מוצר מסוים.

אם זה בתהליך הייצור של המפעל או- - -

מישהו ייצר צמיגים פגומים ועושה recall. מה קורה?

במסגרת הדירקטיבה יש גם הסבר, מבחינת היצרן עצמו, מתי הוא מדווח על זה כ-recall או לא כ-recall. היצרן עצמו מדווח שבצמיג הזה יש recall. הוא פונה לכל היבואנים והדילרים שלו ומבצע את התהליך עצמו. כפי שיש ברכב יש גם בצמיג, מבחינת המעטפת האירופאית.

אני מבקש לקרוא את הסעיף כדי שנוכל להצביע. עו"ד זוכוביצקי-אור, אני לא יודע איך נסתדר בלעדיך, ואני מתכוון לזה.

"רישיון ליבוא דגם מוצר תעבורה
89.
אדם זכאי לקבל רישיון ליבוא מוצר תעבורה מדגם מסוים אם התקיימו כל אלה:




(1)
הוא בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה לפי סעיף 92;









(2)
הוא מסר הצהרה בנוסח שקבע השר במסגרתה הוא מתחייב לעשות את כל הפעולות הדרושות על מנת להבטיח את תקינות מוצרי התעבורה שייובאו על ידו, בטיחותם, התאמתם לאבטיפוס של דגם מוצר התעבורה שאושר ליבוא וכי לא נתגלתה לגביהם תקלת בטיחות סדרתית .




(3) דגם מוצר התעבורה עומד בתקן רשמי ואם לא קיים לגביו תקן רשמי הוא עומד באחד מאלה אם קיים לגביו:




(א)
לגבי דגם מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה של האיחוד האירופאי יעמוד באחד מאלה:

(1)
דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופאי.

(2) תקן של אחת ממדינות האיחוד האירופאי ובלבד שאותו תקן הוא ברמת בטיחות תואמת לרמת הבטיחות של החקיקה של האיחוד האירופאי ושפועלים על פיו באותה מדינה.




(ב)
לגבי דגם מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה פדראליות של ארה"ב יעמוד בכל אלה:

(1)
תקן או תקנה פדראליים של ארה"ב.

(2)
היצרן הצהיר כי דגם מוצר התעבורה משווק בארה"ב 12 חודשים לפחות בעת היבוא.

(3)
המייבא הצהיר לגביו בכתב כי הוא עומד בכל אלה –

(א)
לא פורסמה לגבי מוצר התעבורה הודעת קריאה חוזרת (Recall) באתר מינהל הבטיחות הפדראלי בארה"ב (NHSTA) שכתובתו: www-odi.nhtsa.dot.gov/owners/SearchSafetyIssues?prodType=E בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון היבוא.


(ב)
לא פורסמה לגבי מוצר התעבורה הודעה בדבר חקירה באתר מינהל הבטיחות הפדראלי בארה"ב (NHSTA) בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון היבוא.




(ג)
לגבי דגם מוצר תעבורה שסומן עליו כי הוא עומד בדרישות תקינה של האיחוד האירופאי וגם בדרישות תקינה פדראליות של ארה"ב – יעמוד בהוראות לפי סעיף (א) .




(ד)
לגבי דגם מוצר תעבורה שקיים לגביו תקן ישראלי שקבע השר בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה – יעמוד בתקן כאמור.




(ה)
אם לא חלים לגבי דגם מוצר התעבורה החקיקה או התקנים שבפסקאות (א) עד (ד) יעמוד בדרישות בטיחות ואיכות שקבע השר בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה."

בישיבה הקודמת שבה נדון הסעיף דובר על מספר תיקונים בנוסח הסעיף. התיקון הראשון, בפסקה (2), לעניין התאמה לאבטיפוס של דגם מוצר התעבורה. אני מבין שכאן לא מדובר על התאמה לאבטיפוס.

מחקנו את זה.

צריך לומר את זה עכשיו כי אנחנו מצביעים על הסעיף.

"התאמתם לדגם מוצר התעבורה...". מחקנו את המילה "לאבטיפוס".

הערה נוספת בפסקת משנה (3)(ב): "לגבי דגם מוצר תעבורה שקיימות לגביו דרישות תקינה פדראליות". בפסקה (2) של אותה פסקת משנה, האם מדובר על הצהרה של היצרן או של היבואן?

של היבואן. תיקנו את זה.

כלומר "היבואן יצהיר".

יש לי הערה שחזרה על עצמה גם בעניין ייצור מוצרי תעבורה. נדרש כאן מבקש הרישיון למסור הצהרה בנוסח שקבע השר, שבמסגרתה הוא מתחייב לבצע כל מיני פעולות שלא מוגדרות כאן באופן מדויק. לא ברור אם מדובר על פעולות לפי דין, כלומר אם מדובר בחובות לפי החוק הזה, האם מדובר על איזו חובה כללית שמבקשים להחיל אותה. אני לא כל-כך מבין מדוע נדרש מבקש רישיון למסור הצהרה כללית, שאני לא בטוח אם הוא בכלל יכול לעמוד מאחוריה. אני לא בטוח מה הוא אמור להצהיר. אני חושב שפסקה (2) מיותרת.

אסביר. הסברנו את זה גם בישיבה הקודמת. למעשה אנחנו נותנים רישיון לדגם. דהיינו, מבקש הרישיון מציג את הדגם שאותו הוא רוצה לבדוק, אנחנו בודקים מסמכי תקינה ונותנים אישור. למעשה זה כמו אישור עקרוני, כלומר זה אישור שכולל בתוכו את דגם מוצר התעבורה ולמעשה עם הרישיון הזה הוא יכול לשחרר סחורה שהוא שולח מחוץ לארץ מעת לעת.

יש תנאים באותו רישיון.

כשאנחנו נותנים את האישור אנחנו אומרים: הדגם שאתה רוצה לייבא עומד בתקן. עם הרישיון העקרוני הזה למעשה הוא יכול לשחרר סחורה. אנחנו רוצים שכאשר הוא מעמיס את הסחורה בחוץ לארץ הוא יעשה את הפעולות. הרי ברישיון הוא לא בא אלינו כל פעם כשהוא רוצה להשיט מוצרי תעבורה מחוץ לארץ. הוא יכול לעשות את זה עם אותו רישיון אם הוא מייבא את אותו דגם. אנחנו רוצים שהוא יעשה פעולות, הוא באחריותו, כאשר הוא משיט את הסחורה מחוץ לארץ, להבטיח שמה שמועמס על המכולה ומושט לארץ, אל"ף, הוא מוצר תקין. הוא הרי לא חוזר אלינו, כלומר הוא עם הרישיון שנתנו יכול לשחרר את הסחורה. בי"ת, שהוא מתאים לדגם שאנחנו אישרנו. לכאורה הוא יכול להעמיס כל דבר על המכולה ולשחרר אותו עם הרישיון שנתתי.

אבל ברגע שהוא בעל רישיון הוא חייב לעמוד בכל החובות שחלות על בעל רישיון. הוא אמור להביא לארץ רק מוצרים שעומדים בדרישות התקינה ובהתאם לתנאי הרישיון ואסור לו להביא דגמים אחרים והוא צריך להבטיח שהם יהיו תקינים. אני מניח שכל הדברים האלה מוסדרים ברישיון. אם הוא אינו עומד בתנאי הרישיון כמובן שבסמכות הרשות המוסמכת לייבוא לבטל לו את הרישיון, להתלותו וכל כיוצא בזה. לכן אני לא מבין מדוע הוא צריך למסור כאן איזו הצהרה.

בנוסף לרישיון.

בנוסח שקבע השר בתקנות. אינני יודע מה בדיוק יקבע השר בתקנות.

אתה צודק לעניין התקנות.

הוא טוען שזה מיותר, שממילא הכול נמצא ברישיון. אם זה מיותר, תורידי את זה, חבל. אנחנו בעד תורת הצמצום.

אלא אם כן יש הסבר טוב למה זה נדרש. לא הבנתי למה זה נדרש.

בירוקרטיה נוספת.

יש הצעת מחליטים שפורסמה רק לאחרונה על-ידי משרד הכלכלה ומשרד האוצר, שבה הם בפירוש בונים על תהליך של הצהרה של היבואן בתהליך הייבוא.

לגבי דרישות תקינה. זה משהו אחר. הצהרה שהמוצר עומד בדרישות תקינה. לא הצהרה כללית לגבי תקינות ובטיחות. אלה שני דברים שונים.

קודם כול, היא לא כללית. ההצהרה לא כללית ולכן גם אני מקבלת את מה שאמרת לעניין התקנות, לא צריך פה תקנות. כלומר, יש פה הצהרה על שלושה אלמנטים.

כבר אמרנו שישראל בתחתית העולם השלישי בבירוקרטיה ובדברים האלה. אם זה מיותר – צריך להוריד את זה. לעתים כל אחד מעורכי-הדין מסתכל על הפסיקים והנקודות. איך אומרים: Laissez faire, Laissez passer, שיהיה יותר פשוט.

מכיוון שרונן לוי נמצא באמסטרדם אז ניתן לאינגריד הר-אבן היום לומר את דברה.

יש לי עוד שאלה. לעניין מוצר שקיימות לגביו דרישות תקינה פדרליות של ארצות-הברית, היבואן צריך להצהיר שהדגם של המוצר משווק בארצות-הברית שנה לפחות בעת הבקשה לייבוא או בעת הייבוא. מה לגבי מוצר שעומד בדרישות פדרליות אבל מגיע למשל מסין? הוא לא משווק בארצות-הברית.

במסגרת הפרק הזה אנחנו מאשרים אך ורק מוצרים שמשווקים בארצות-הברית. גם כשהם מגיעים מסין הם חייבים להיות משווקים בארצות-הברית.

ואם זה טוב לארצות-הברית זה טוב גם לנו, את זה למדנו מהיושב-ראש.

את זה תגיד לראש הממשלה. הוא לא מסכים...

המשמעות היא שאם יבואן מבקש להביא לארץ מוצרים שעומדים בתקינה פדרלית אבל הוא רוצה להביא אותם מסין הוא לא יוכל לעשות כן, אלא אם כן המוצר הזה גם משווק בארצות-הברית.

אם הוא עומד בתקינה.

לא, גם אם הוא עומד בתקינה הוא צריך לעמוד גם בתנאי הזה. אני מסביר שזאת המשמעות.

אכן כן.

מספר דברים. ראשית, אני רואה שנמחקה פסקה (2) הקודמת לגבי האחריות למוצר. אני לא מוצאת בכל פרק הייבוא איפה הסדרתם את עניין האחריות של היבואן למוצר שהוא נותן כשהוא מוכר הלאה.

ברישיון הסחר. כל היבואנים הם בעלי רישיון סחר.

אני מדברת פה על הייבוא. הרי הראשון בשרשרת, מי שמביא את המוצר ראשון לארץ מכניס אותו, עושה עליו את התקינה והוא היבואן שמקבל את הרישיון. אחר-כך הוא מוכר את זה לשרשרת של סוחר א', ב', ג', ובסוף השרשרת בדרך כלל יש את המוסך שמתקין את המוצר הזה. כאשר הלקוח בא כועס שהמוצר כשל הוא בא למוסך. המוסך צריך ללכת אחורה לספק א', ב', ג', ד'. לא תמיד אנחנו מקבלים על זה את השיפוי, ובדרך כלל גם יש ויכוחים על נושא עלות העבודה מעבר לעלות החלף עצמו.

אנחנו רוצים, מר ברוורמן, להסדיר את נושא אחריות היבואן שמביא את זה. אם הוא כבר הוכיח את התקינה הוא צריך להיות אחראי על כל השרשרת קדימה, גם על החלף וגם על העלויות הנלוות, שזה התקנה והחלפה של החלף. זה נראה לי ברור מאליו.

נשמע את ההערות ביחד ואתם תענו בבת אחת.

שנית, אני רוצה לוודא שהבנתי נכון, שהסעיף הזה בעצם מתייחס ליבואן הראשי, כך נקרא לו, ולגבי היבואן המקביל – הוא יוכל להשתמש בסעיף 89ח של הפטור מהוכחת עמידה בתקינה אם יש יבואן ראשי שכבר עשה את התקינה. אחרת, על-פי מה שמופיע כאן בסעיף 89, יבואן מקביל לא יוכל לעמוד בזה. לכן אני רוצה לוודא שעל זה אנחנו מדברים.

ועוד הערה אחת, לגבי סעיף 89(3)(ב)(3)(ד): "לגבי דגם מוצר תעבורה שקיים לגביו תקן ישראלי שקבע השר...". בחוק התקנים המונח "תקן ישראלי" מוגדר כך שרק מכון התקנים יכול לקבוע את התקן. זה בסעיף 6(א) לחוק התקנים. לכן אני לא מבינה איך כותבים פה שהשר יכול לקבוע את התקן. השאלה אם זה לא הופך את כל הסעיף הזה לחסר משמעות.

השאלה נרשמה. תיכף נשמע תשובות. מר רוזנפלד, בבקשה, ואז נעבור לתשובות כי אני רוצה להתקדם.

אני רוצה להפנות לסעיף 89|(3)(ב)(2), לעניין 12 החודשים. הרי כשיוצא דגם חדש של רכב, עד שמכינים לו חלקים תואמים או תחליפיים לוקח זמן. יש איזו תקופת זמן שאז לא יהיו חלקים אחרים בארץ או בעולם. בהמשך כבר יש בעולם, יש בארצות-הברית. אז עוד שנה לחכות עד שמותר להכניס את זה לארץ? עוד שנה יהיו לנו רק חלקים מקוריים?

שאלה טובה.

כבר רמז על זה נציג משרד התחבורה שאמר שאפשר לקצר את התקופה. אני חושב ש-6 חודשים זה "גג".

תודה. מי עונה תשובות לכל השאלות של עו"ד הר-אבן, של מר רוזנפלד ושל עו"ד עצמון?

אדוני היושב-ראש, היות ולא נכחת בדיון הקודם, אני רוצה רק הקדמה קצרה. אנחנו בעצם עוסקים ב-3 פרקים: פרק ז', שעוסק בייצור מוצרי תעבורה, פרק ח', שעוסק בנושא הייבוא, ופרק ט', שעוסק בנושא השיווק ורישיון הסחר.
המענה למה שהעלתה עו"ד אינגריד הר-אבן בנוגע לאחריות, הנושא הזה מוסדר בפרק המשווק, שהוא פרק ט', שנותן את המענה לשאלה שלה.

בנושא הייבוא המקביל – נראה את זה בהמשך הפרק וניתן גם מענה לשאלה שלה, והיא רשומה.

לגבי תקן ישראלי – הכוונה לא שהשר קובע תקן ישראלי. נכון, הוא נקבע על-ידי מכון התקנים. הכוונה שהשר מאמץ תקן ישראלי מסוים במסגרת התקנות.

יפה, ניתנו תשובות לאינגריד הר-אבן.

לגבי התקופה של שנה – כפי שהובהר, ההתנהלות של התקינה האמריקאית קצת שונה מאירופה. היה חשוב לנו, היות ומדובר במוצר שמשווק בארצות-הברית אבל מגיע לישראל פשוט רצינו לבדוק ולוודא שהמוצר הזה כן משווק שם, שאין עמו בעיות.

אבל מה עם ה-12 חודשים? 6 חודשים לא מספיקים?

אני מדבר על 12 החודשים. רצינו לבדוק ולוודא שהמוצר משווק שם. הבקשה כאן היא להפחית מ-12 ל-6 חודשים. אפשר התייעצות קצרה?

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים לנכון להפחית את זה ל-8 חודשים.

בסדר, קיבלתי.

יש לי עוד הערה קטנה לגבי פסקת משנה (ג) בפסקה (3)(ב)(3), לגבי "דגם מוצר תעבורה שסומן עליו כי הוא עומד בדרישות תקינה...". האם הסימון הוא לפי דרישות התקינה?

כן.

צריך להבהיר את זה בנוסח.

אני מאשר את סעיף 89, את סעיף התקינה. את פסקה (2) מחקנו כהצעת היועץ המשפטי של הוועדה. אנחנו ממשיכים הלאה.

הסעיף הבא שנותר ללא אישור הוועדה הוא סעיף 89ג: דרכי הוכחה למוצר תעבורה תחליפי.

"דרכי הוכחה למוצר תעבורה תחליפי
89ג.
(א)
הוכחת עמידת דגם מוצר תעבורה תחליפי בהוראות סעיף 89(3)(א)(1) תיעשה באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופאית.



(ב)
הוכחת עמידת דגם מוצר תעבורה תחליפי בהוראות סעיף 89(3)(א)(2) תיעשה באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אירופית או תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב.



(ג)
הוכחת עמידת דגם מוצר תעבורה תחליפי בהוראות סעיף 89(3)(ב)(1) אם הוא מיובא מארה"ב – הצגת הצהרת יצרן מוצר התעבורה או תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או ממעבדה מוסמכת לרכב.



(ד)
הוכחת עמידת דגם מוצר תעבורה תחליפי בהוראות סעיף 89ו(ב) – הצגת תעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוכרת אירופית."


צריך להסביר את זה.

אני לא בטוח שבסעיף קטן (ד) ניתן כרגע לדון מכיוון שהוועדה טרם דנה ואישרה את סעיף 89ו רבא.

אולי כדאי לחבר את זה ביחד.

הסעיף הזה מתייחס לדרכי הוכחה של מוצר תעבורה תחליפי, מוצר שאינו מקורי.

סעיף קטן (א) מתייחס למוצר תעבורה שעומד בתקינה האירופאית, שמחויב להציג לנו תעודה ממעבדה מוכרת אירופאית. יש הגדרה מה היא "מעבדה מוכרת אירופאית".

סעיף קטן (ב) מתייחס לעמידת דגם מוצר התעבורה התחליפי בהוראות סעיף 89(3)(א)(2). הכוונה למוצר שעומד בתקינה לאומית כזו או אחרת, כמו בגרמניה וכולי, באחת ממדינות הקהילה האירופאית. הוא בעצם מחויב להציג לנו תעודת מעבדה מוכרת אירופאית או מעבדה מוסמכת לרכב.

סעיף קטן (ג) מתייחס למוצר תעבורה שמגיע מארצות-הברית על-פי תקינה אמריקאית. בעצם אנחנו מבקשים או הצהרת יצרן מוצר התעבורה – כפי שאמרתי, בדרכי שיטת ההוכחה בין האמריקאי לאירופאי פה אנחנו מסתפקים בהצהרת יצרן מוצר התעבורה – או בתעודה ממעבדה מוכרת אמריקאית או מעבדה מוסמכת לרכב.

זאת אומרת, נתנו מענה גם לאירופאי וגם לאמריקאי.

יפה, מקובל. יש הערות?

אני עו"ד ליאור הינקוס ממכון התקנים. אנחנו מבקשים, יש ארבעה סעיפים קטנים, (א), (ב), (ג) ו-(ד). בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יש אפשרות גם להביא תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב, ואילו בסעיפים קטנים (א) ו-(ד) זה לא קיים משום מה.
צריך להבין, יש שתי מעבדות מוסמכות לרכב, המוסמכות על-ידי משרד התחבורה: הטכניון ומכון התקנים, שהיום מבצעות את הבדיקות האלה לפי הדירקטיבות כפי שצריך. זה עבר הסמכה של משרד התחבורה. אנחנו לא מבינים מדוע מרגע שייכנס החוק החלופה הזאת יורדת. זה בסך הכול חלופה נוספת שנותנת פתרון ליבואנים, למי שלא יכול להביא תעודה ממעבדה מוכרת באירופה, שיכול לבדוק את זה גם בארץ. להבנתנו אין סיבה שזה לא יישאר.

אתן מענה בסוף.

בבקשה. מי עוד רצה להוסיף?

אני מלשכת המסחר. אני רוצה לציין, במסגרת הדרישה לתעודה של מעבדה אירופאית יש שם איזה סעיף מובנה, דורשים גם מסמך שנקרא COP (Conformity Of Production). זה מסמך שלמעשה כתוב בהוראה, אבל הוא לא מיושם באירופה ברוב המקרים ואז הרגולציה באירופה מסתפקת בתעודת ISO (International Standard Organization). לרוב היצרנים שאנחנו עובדים מולם אין את ה-COP, בגלל שהם לא מחדשים את זה, בגלל שאף אחד לא דורש מהם, אבל לכולם יש את ה-ISO. לרוב היצרנים יש באמת את תעודת ה-ISO ואת זה אין בעיה להמציא. אנחנו מבקשים שבמידה ואין את ה-COP יתאפשר גם לקבל את ה-ISO.

במסגרת ההכנה לדיון, בדקנו את העניין הזה גם עם משרד התחבורה וגם עם מכון התקנים ואין להם התנגדות לנושא הזה ואולי אפשר להעביר אותו עכשיו.

רשמתם את השאלה. בבקשה תשובות. מר פלור, אתה עונה?

לגבי הנושא הראשון, על מעבדה מוסמכת של מכון התקנים או הטכניון, שהם המעבדה המוסמכת לרכב, הבהרתי גם בדיון הקודם, בעצם מי שמאושר לאשר לפי התקינה האירופאית זה אותן מעבדות או אותם גופים שמופיעים בתקינה האירופאית. כלומר, התקינה או הדירקטיבה האירופאית מציינות את שמות הגופים והמעבדות שמאושרות לבדוק את התקן.

מה זה אומר לגבי הטכניון ומכון התקנים?

כלומר, מכון התקנים והטכניון נכון להיום לא מופיעים בגופים הללו והם לא יכולים לאשר את המוצר לפי הדירקטיבה האירופאית. אבל למכון התקנים ולטכניון יש את היכולת המקצועית כן לאשר בהיבטים הבטיחותיים והמקצועיים מוצרים מסוימים כאלה ואחרים, יש להם את האפשרות הזאת, אבל הם לא עומדים בכל הדרישות.

אני מבולבל. אני רוצה להבין מה זה ללכת עם ולצאת בלי.

היום אנחנו יכולים לבדוק ומחר לא נוכל.

תסביר לי מה.

אנחנו עורכים את הבדיקות עבור השוק הישראלי, לא עבור השוק האירופאי.

השאלה פשוטה מאוד. אתה אומר שלפי הדירקטיבה האירופאית מכון התקנים והטכניון לא כשרים. מצד שני, הם כשרים לְמה?

בעצם היום מכון התקנים והטכניון לא מאושרים על-פי הדירקטיבה האירופאית לבדוק.

את זה אמרנו. ולכן לְמה הם כן כשרים?

הם יכולים וכשרים, במידה ויהיה להם כל הציוד והמכשור המתאים לבדיקות.

בוודאי, אם יש להם את הציוד.

אם יש להם את כל הציוד אז הם יוכלו לבדוק את אותו מוצר לפי התקינה האירופאית.

אתה מתכוון לאישור לפי הדירקטיבה האירופאית.

אני לא מבין דבר אחד. נניח שיש להם את כל הציוד, את כל המיקרוסקופים, הטלסקופים, המוריסקופים ומה שצריך והם עדיין לא רשומים בדירקטיבה האירופאית. הם כשרים או לא כשרים?

הם כשרים לבדוק את המוצר בהיבטים הבטיחותיים והמקצועיים, כן.

אני עדיין ב"חצי היריון".

שאלת המשך לשאלת היושב-ראש. לגבי מוצר שיש לגביו דרישות תקינה של מדינה באירופה, לא של הדירקטיבה של האיחוד האירופאי, במקרה הזה אתם מאפשרים הוכחה על-ידי מעבדה מוכרת אירופאית או מעבדה מוסמכת לרכב. מה הסיבה לכך? מה הסיבה להבדל?

ביום שני אני יוצא בראש המשלחת של הכנסת הישראלית לפרלמנט האירופאי להתחיל בדיונים. המצב מצוין ביחסים עם אירופה ואנחנו נפגשים. שואל עו"ד עצמון: לגבי מוצרים מגרמניה – הטכניון ומכון התקנים בסדר; לגבי מוצרים מהאיחוד האירופאי, שמכיל את גרמניה – לא בסדר. נכון?

כך כתוב.

בסעיף קטן (ב) מדובר על מוצרים שלא עומדים בכל הכללים של הדירקטיבה האירופאית. אני מציע, אם נוסיף את החלופה- - -

לגבי איזה מוצר?

בסעיף קטן (א). אם רוצים להוסיף את החלופה של מעבדה מוסמכת לרכב צריך להיות ברור ברחל בתך הקטנה שיש להם את הציוד והמכשור המתאים לבדיקות המוצרים לפי התקן.

אתה מסמיך. מעבדה מוסמכת אתם הסמכתם, אז כשאתם באים להסמיך כתנאי להסמכה תדרשו.

לרגע שוחחתי עם גברת ורון ופתאום פה הכול הפקרות. לא הבנתי את זה לגמרי ועד שלא אבין את זה ואתה תסביר לי- - -

גם אני לא הבנתי לגמרי.

אם עו"ד עצמון לא הבין ואם אני לא הבנתי יכול להיות שעוד שני אנשים לא הבינו. אנחנו רוצים שכולם יבינו. איך זה הטכניון ומכון התקנים כשרים לגרמנים ולא כשרים לאיחוד האירופאי? זאת השאלה.

אם רוצים להוסיף בסעיף קטן (א)- - -

אנחנו רוצים להבין. אני לא מבין את העניין. הוא רוצה להכניס מוצר תעבורה. אתה אומר: לפי הדירקטיבה האירופאית זה לא אפשרי ולפי הגרמנים זה כן אפשרי. אני לא מבין מה זה.

אם רוצים להוסיף לסעיף קטן (א) גם מעבדה מוסמכת לרכב, זה בתנאי שיהיה להם הציוד והמכשור המתאים לבדיקות.

בלי שום קשר לדירקטיבה האירופאית. אז אני רוצה עכשיו לומר, בלי שום קשר לדירקטיבה האירופאית, אם הטכניון ומכון התקנים מופיעים שם או לא מופיעים, אם יש להם ציוד, מכיוון שאת היכולת האינטלקטואלית יש להם, הם כשרים. לכן אפשר למחוק את הנושא של הדירקטיבה האירופאית.

לא למחוק אלא להוסיף "או מעבדה מוסמכת לרכב". להוסיף חלופה.

למחוק את זה כתנאי.

תנאי תיאורטי.

בתנאי שיש להם את הציוד והמכשור המתאים.

אמרת את זה שבע פעמים ואני חזרתי על זה.

אני לא מבין. הם מעבדה מוסמכת לרכב, יש להם הסמכה. אתם מבקשים הסמכה נוספת?

אני רוצה תשובה. אולי חיים פילצר יכול להסביר לי.

לפי הבנתי, ואני לא בקי בזה, אם יש להם תעודת הסמכה על-ידי גוף במדינת ישראל משמע הם מוסמכים.

כרגע הוא אמר שההסמכה צריכה לבוא מאירופה.

הוא שאל אם יש להם את הציוד. הוא לא נכנס להסמכה.

אני מבקש לשאול בפעם האחרונה את השאלה בצורה פשוטה. עוזי יצחקי, הקשבתי למר פלור. הוא אמר שבדירקטיבה האירופאית הטכניון ומכון התקנים לא כשרים. אחרי זה הוא הוסיף שאם יש להם ציוד הם כן כשרים. זה אומר שזה לא העניין של הדירקטיבה האירופאית אלא זה עניין שיש להם ציוד, כי יכולת יש להם.

אסביר את הכוונה שלי. הבקשה של נציגי מכון התקנים היתה שהם יוכנסו לסעיף קטן (א).

שהם יוכנסו לסעיפים קטנים (א) ו-(ד). הם מופיעים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

אבל אנחנו לא דנים כרגע על סעיף קטן (ד). אנחנו מדברים על סעיף קטן (א). הם רוצים להיכנס לסעיף קטן (א). אני באתי עם פתרון. היות והם לא יכולים ולא מסוגלים להיות מאושרים על-ידי הדירקטיבה האירופאית, הרי הם לא יוסמכו על-ידי הדירקטיבה האירופאית, אבל מעבדה מוסמכת לרכב שמאושרת בכדי לבדוק את הבדיקות האלה צריכה להיות עם ציוד ועם מכשור מתאים.

השאלה אם אנחנו נכנסים לכך בחקיקה. אתם מבקשים שאנחנו נכתוב בחקיקה "מעבדה מוסמכת לרכב בתנאי שיש לה ציוד מתאים"?

זה מובן מאליו. זה תנאי להסמכה.

כדי לבדוק דברים צריך ראש, ניסיון וציוד. אם אחד מהדברים האלה לא קיים אז אי אפשר לעשות את זה. נכון?

אני שומעת מנציגי משרד הכלכלה שיש להם הסמכה.

נכון, היום אנחנו מוסמכים.

זו סוגיה תלמודית כל-כך מסובכת שצריך הרבה חכמים.

אני רוצה להבין בשפה פשוטה. הרי משרד התחבורה נותן להם את ההסמכה כדי שהם יהיו מוכשרים עם הציוד והחוכמה והאינטליגנציה להיות מעבדה מוסמכת. מה זה משנה כרגע הציוד? אם הם נתנו את ההסמכה – הכול בסדר.

אז מה עניין שמיטה לתשמישי מיטה? מה שייכת הדירקטיבה האירופאית?

אני מלשכת המסחר. מה שקורה היום עם מעבדות, הם מאשרים ניירת. הם לא בודקים את המוצרים האלה עם התקינה. לכן זה עוד הליך, לדעתי מיותר, להביא ניירת ממעבדה מוכרת אירופאית. אם הם יעשו את הבדיקה הראשונה, שיש להם ציוד לבדוק אותה, במקום מעבדה אירופאית זה בסדר גמור. אבל היום מה שקורה בפועל, אני צריך להביא להם ניירות לאישורם כי הם לא בודקים.

עוזי יצחקי רוצה לחתוך בירוקרטיה. נכון?

אדוני היושב-ראש, גם היום אנחנו בודקים בהתאמה לדירקטיבות, בהתאמה לתקינה האירופאית ומאשרים. בחלק מן הדברים אנחנו כן בודקים תיעוד ובחלק אנחנו מבצעים בדיקות בפועל. אני לא מבין למה מחר לא נהיה מוסמכים לבדוק את הדברים האלה.

בשביל מה צריך אתכם לתיעוד? כדי שיעלה עוד כסף? אם אתם בודקים תיעוד – לא צריך. אם אתם בודקים את המוצר – על הכיפאק.

אני אומר בפעם האחרונה, מכיוון שהמטרה היא לחתוך בבירוקרטיה במדינת ישראל, שהיא מהגרועות בעולם היום ולפשט תהליכים, ועדיין אירופה המערבית וארצות-הברית בהרבה דברים – איך אמר עוזי יצחקי – זה קריטריון טוב בשבילנו, יש פה שתי אפשרויות. או שיש דירקטיבה אירופאית או שבודקים בישראל על-ידי מי שיש לו ציוד. נכון? זה מה שאתה אומר?

כן.

אז תכתבו את זה וגמרנו.

לא. אני חושב שלא צריך לקבוע בחקיקה שיש למעבדה המוסמכת ציוד. המעבדה המוסמכת לרכב מוסמכת לכך.

שהוסמכה לעניין זה.

ביקשנו להיות כחלופה בלבד.

הדבר היחיד, לא ליצור פה כפל.

זה לא כפל. זה חלופה נוספת.

אנחנו אומרים שבלי ציוד הם לא יכולים לבדוק.

היום יש כפל. כתוב: או מעבדה מוכרת או מעבדה מוסמכת בישראל.

אתה בודק היום ניירת. אם יש לך אישור ממעבדה מוכרת באירופה אתה לא צריך יותר כלום.

על הסוגיה הזאת אנחנו נסגור את הישיבה. אבל לעו"ד אביעד יש תשובה. תענה לשאלה שלי.

אני חושב שצריכה להיות אפשרות גם למעבדה מוסמכת לרכב שהוסמכה לעניין זה, ואם לעניין זה חושב משרד התחבורה שצריך ציוד מסוג מסוים אז בהסמכה הוא יכתוב שצריך ציוד מסוים. זה הכול.

אז מה צריך להיות כתוב כאן?

או מעבדה מוסמכת או מעבדה שהוסמכה לכך.

גמרנו. "או". לפשט, לא יותר מדי בירוקרטיה, עוד נייר ועוד נייר ועוד נייר.

מעבדה שהוסמכה לעניין זה.

עוד שאלה. תהיה הסמכה נוספת? כלומר, תוסיפו בתנאי ההסמכה של אותה מעבדה תנאים נוספים?

כן.

שאלה נוספת, מכיוון שמדובר כאן בסעיפים קטנים (א) עד (ד) בחלופות, אם למשל יבואן פנה למעבדה אירופאית ולא קיבל את האישור הנדרש, האם הוא יוכל לפנות אחר-כך לחלופה אחרת, למשל למכון התקנים?

כן. זה הכול חלופות. לא תמיד כל החלופות קיימות.

התשובה היא כן.

אם כך, אגש להצבעה על סמך ההבנה שהיתה כאן. אני מאשר.

למעט סעיף קטן (ד), אדוני, מכיוון שהוא מפנה לסעיף שטרם אושר בוועדה. אז סעיפים קטנים (א)-(ג).

מאושר. אנחנו ממשיכים הלאה.

"(ה)
הוכחת עמידת דגם מוצר תעבורה תחליפי בהוראות סעיף 89(3)(ד) תיעשה באמצעות הצגת תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב.



(ו)
הוכחת עמידת דגם מוצר תעבורה תחליפי בהוראות סעיף 89(3)(ה) תיעשה באמצעות מתן תעודה ממעבדה מוסמכת לרכב, או בדרך שקבע השר לפי סעיף 89(3)(ה)."

אין בעיות. אני מאשר את סעיפים קטנים (ה)-(ו).

"דרכי הוכחה למוצר תעבורה משומש
89ד.
הוכחת עמידת מוצר תעבורה משומש תעשה בדרך שקבע השר בהתאם למוצר התעבורה המיובא."

מדוע כאן לא קובעים את דרכי ההוכחה בחקיקה ראשית? למעשה כל דרכי ההוכחה ייקבעו בתקנות.

מכיוון שנושא מוצר תעבורה משומש הוא נושא מורכב, שיכול להיות שיהיו כל מיני תנאים כאלה ואחרים, המקום שלו הוא בחקיקת משנה ולא בחוק ראשי.

לא הבנתי את הסיפה: "בהתאם למוצר התעבורה המיובא". בהתאם לסוג של המוצר או לדגם?

לסוג.

אז תכתבו "בהתאם לסוג מוצר התעבורה המיובא".

אני מאשר.

רק רגע, לפני כן, הנושא של חלפים משופצים בעצם עוד לא הוסדר באף אחד מן הפרקים פה. היינו רוצים לדעת מה מעמדו של החלף המשופץ, אם אתם מכניסים את זה במשומש. מה דינו?

הנושא של משופץ עלה גם בדיון הקודם. לדעתי כדאי, אם זה אפשרי, שנאמר בסעיף 89ד "בדרך שקבע השר" גם לנושא של משופץ. גם משומש וגם משופץ.

אבל אז צריך להגדיר מה זה משופץ.

הגדרנו בדיון הקודם.

מוצר תעבורה משופץ מוגדר בסעיף 103.

אמרתי בדיון הקודם שניתן לקחת אותו לכאן.

ייתכן שניתן, אבל הוועדה לא אישרה. צריך יהיה לאשר את זה.

אז נאשר. בבקשה, תגידו את ההגדרה ואנחנו נאשר.

עו"ד עצמון, תעזור להם. אנחנו הרי עוזרים לכם כל-כך הרבה. עוזי יצחקי, בסוף אני מקווה שהשר יופיע אתי במסיבת עיתונאים ויגיד: גם החבר'ה האלה עזרו קצת. שלא יהיה רק: אני השר והם הווסלים.

היושב-ראש אמר את זה לעוזי יצחקי בישיבה הקודמת.

חבר הכנסת וקנין עבד על כל חוק הטיס וכל התקנות לפיו. בסוף כשנגמר חוק הטיס אפילו לא הזכירו אותו. אני מקווה שבמקום שבעלי תשובה עומדים...

אקרא את ההגדרה שביקשנו להוסיף. ההגדרה שביקשנו להעביר למסגרת החוק היא כדלקמן: ""מוצר תעבורה משופץ" – מוצר תעבורה משומש, בין אם הוא מוצר תעבורה מקורי ובין אם הוא מוצר תעבורה תחליפי שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב." את זה ביקשנו להעביר להגדרה במסגרת הצעת החוק בסעיף ההגדרות.

אני לא לגמרי מבין. בסעיף 89ד מדובר על מוצר תעבורה משומש.

שרית, אנא תעשי לנו סדר.

אסביר. בעקבות ההערה, אנחנו רוצים לסעיף של "מוצר תעבורה משומש" להוסיף גם "מוצר תעבורה משופץ". שניהם סוגים דומים. הם מוצרים שהתחילו את חייהם כמקוריים או תחליפיים. משומש הוא מוצר משומש שעבר שיפוץ. דרכי ההוכחה שלהם מורכבות. כל מוצר יכול שתהיה לו דרך הוכחה. לא יכולנו לקבוע כללים כמו פה. לכן אנחנו מציעים בסעיף הזה לקבוע כי דרכי ההוכחה לשני הסוגים האלה יהיו- - -

אבל הוכחה של מה? לא כתבתם של מה. "הוכחת עמידת מוצר תעבורה משומש".

אוסיף. בכותרת השוליים נכתוב "דרכי הוכחה למוצר תעבורה משומש ומוצר תעבורה משופץ". בסעיף ייכתב: "הוכחת עמידת מוצר תעבורה משומש ומוצר תעבורה משופץ תעשה בדרך שקבע השר".

אבל הוכחה של מה?

עמידה בדרישות התקינה. בכלל, באופן כללי. אם יהיה לי אמריקאי, אם יהיה לי אירופי. כל דרישות התקינה. אמרנו שהתיבה "דרישות תקינה" היא הכול. המוצרים מתחילים את חייהם כמקוריים או תחליפיים, זה הבסיס. ככאלה הם צריכים לעמוד בתקינה.

כולם? מה עם אלטרנטור לדוגמה?

לא כולם, אבל הכוונה, לדוגמה ניקח דלת משומשת שאין לה דרישות תקינה ספציפיות, אבל במקרה הזה נוכל לחייב אותם בסימון של הדלת, מי היצרן שלה, כל מיני פרטים לזיהוי.

אם היא משומשת – סליחה, לא הבנתי.

כאן אנחנו לא מכניסים את דרכי ההוכחה. נקבע את זה בתקנות. זה יהיה בתיאום כדי שתראו את זה. פה אנחנו רוצים לתת הסמכה, שנקבע תנאים.

אבל אתם מבקשים פה הסמכה שהיא בלתי מוגבלת בעצם. הממשלה מבקשת פה מהכנסת שתצביע על הסמכה בלתי מוגבלת. ניקח לדוגמה אלטרנטור.

אז מה אתה מציע?

איזו תקינה אתה רוצה באלטרנטור? שמי שמשפץ ב-200 שקל אלטרנטור יביא לזה תקינה מאירופה?

אל תשכח שהפרק הזה מתייחס לעד 150 מוצרים, לא לכל ה-25,000. לא בטוח שאלטרנטור נכנס ב-100 או 150 המוצרים הללו.

הוא לא נכנס.

אז הוא לא נכנס לזה.

אבל יש שם מוצרים שהשיפוץ שלהם עולה גרוש וחצי. על הגרוש וחצי הזה אתה רוצה תקינה אירופאית?

לא.

השאלה של מר רוזנפלד, האם יוצרים פה בירוקרטיה על חפצים שהם בטלים בשישים. אנחנו רוצים לקחת רק דברים מרכזיים.

מוצרים בטיחותיים למשל.

אתה מדבר על סעיף 89ד, מר רוזנפלד?

אני מדבר על סעיף 89ד שמוסיפים לו עכשיו את המילה "משופץ".

אדוני היושב-ראש, בהתחלה המוצר המשופץ לא היה מוגדר ולא חשבנו שיש צורך בכך. יבואני הרכב הגדירו את זה כי הם טוענים שיש להם ייבוא מוצרים משופצים מן היצרן, אז הבנו שצריך לפתוח את הנישה הזאת.
בעיקרון "משופץ" זה לא חדש. זה לוקח מוצר ופועל לביצוע אחזקתו בצורה מיטבית. עדיין זה במסגרת מדיניות אחזקה. לכן אין לנו כוונה, אם נתיר מוצרים מסוימים משופצים שנגדיר אותם בתקנות, לדרוש לעמוד בדרישות התקן אלא פשוט שיפעלו לתחזק אותם ברמת אחזקה. כמובן אין פה דרישות תקן אלא דרישות אחזקה.

אני ממשרד המשפטים. לא הבנתי. נניח שדלת נמצאת ברשימת 150 המוצרים. אם מביאים דלת מקורית היא צריכה לעמוד בדרישות התקינה. אם הבאתי דלת משופצת- - -

אין דבר כזה.

או מוצר אחר שאפשר לשפץ אותו, זה לא משנה.

למשל אלטרנטור או רפידות ברקסים.

אני מחפש משהו שנמצא ברשימת 150 המוצרים.

למשל מנוע של אוטו. הבאנו מנוע מחוץ לארץ.

הרצון שלנו להכניס את המוצרים האלה לרשימת 150 המוצרים נובע מכך שאנחנו מביאים אותם לארץ ואנחנו רוצים לוודא שהם עומדים בדרישות התקן. אם אני מביא מוצר מקורי אז אני מבקש מן היבואן להראות לי תעודה שהמוצר הזה עומד בדרישות התקן. אם אני מביא את אותו מוצר כשהוא שופץ, כלומר יש לי עכשיו חשש שהוא כבר לא עומד בדרישות התקן, אז אני אוותר על העמידה בדרישות התקן? אני לא מבין למה במקרה הזה אני לא צריך שאותו מוצר יעמוד בכל דרישות התקן.

השאלה נשאלה. יש למישהו תשובה? אני רוצה שבעלי מקצוע יסבירו לנו. יכול להיות שעורכי-הדין והכלכלנים אפילו לא יודעים.

יש לי עוד שאלה. המנוע הוא נושא מורכב. בכוונה התייחסתי למנוע. למה? מצד אחד, אנחנו הולכים להיות יבואנים ישירים, מקבילים, זעירים. אני מחויב לתת לאוטו שירותי תחזוקה במשך 7 שנים. נניח שללקוח הלך המנוע. גם בתשלום, נניח שזה אחריותו. אני אצטרך לספק את המוצר. לפעמים אני קונה את המנוע כמשומש. אין לי שום תיעוד. אני יודע רק שאני אחראי להביא את הדגם הספציפי של המנוע שמתאים לאוטו. אני קונה אותו מאיזו חצר פירוקים בגרמניה או בבוסטון או בכל מקום שממנו הבאתי את האוטו. מאין אביא תעודה על המנוע הזה?

מראש כשהבאתי את האוטו הבאתי אותו עם תקינה. באוטו הזה הולך המנוע הזה. לא יכול ללכת מנוע אחר.

זה עניין של דרישות עמידה בתקן.

אני חייב הרי להביא את אותו מנוע שישב בדיוק על אותן תושבות ויתחבר לאותם אביזרים וכולי. אני לא יכול להביא מנוע אחר. לכן עכשיו לבקש ממני הוכחה על כך שהוא עומד בתקן – מה יקרה אם ב-2017 שוב ישתנו תקינות זיהום האוויר ותגידו לי להביא אותו ב"יורו 9" כאשר האוטו הוא 2006? אבל עדיין האדם זכאי לקבל מנוע.

אדון מלכה, אף פעם לא ראית תושבות מולחמות?

הוא לא. אתה ראית?

כן.

אני לא ראיתי. ראיתי שלדות מולחמות אבל לא תושבות מולחמות.

אני לא ראיתי, ואני שנים רבות בענף, מאז שנת 1972.

יש תשובה למר מלכה?

יש לי תשובה למר מלכה לגבי הדוגמה של המנוע.

זה גם "גיר", לצורך העניין.

ספציפית לגבי המנוע, הבקשה שלנו כאשר אנחנו כותבים את מה שנכתב פה, היום כשאתה מביא מנוע חדש, מתוך 100 או 150 המוצרים, התנאי שאנחנו מבקשים הוא שיהיה לך רישיון סחר בלבד. ברישיון סחר התנאים הם מקום, בעל מקצוע.

אין בעיה, זה בסדר.

פה אין בעיה להביא. יחד עם זאת, חלה עליך החובה להביא את התיעוד הנדרש לזיהוי המנוע: הדגם, למה הוא מתאים. זה לא מוטל עלי. זה מוטל עליך.

אין לי בעיה עם זה. אגיד לך למה הוא מתאים, אצהיר לך למה הוא מתאים. אין לי שום בעיה, כל עוד זה לא ימנע ממני בעתיד למלא התחייבות חוקית אחרת שיש לי.

השאלה אם יש דרישות תקינה או אין דרישות תקינה.

אבנר פלור ענה לו כאשר מנוע לא נמצא ברשימה של ה-150.

לא, הוא נמצא, אבל אין לו רישיון סחר.

אז זה דוגמה לא טובה.

זו דוגמה מצוינת כי הוא יכול להיות גם משופץ.

מכיוון שהמנוע הוא דוגמה לא טובה, תנו לנו דוגמה אחרת מתוך רשימת 150 המוצרים. תנו לנו איזו דוגמה טובה אחת ואז לגבי אותו מוצר תענו תשובה למר מלכה.

לא כל מוצר משפצים.

תנו לנו דוגמה שהפרוטוקול וההיסטוריה יכתבו, דוגמה של אחד מ-150 המוצרים שהוא לא מנוע, כי מנוע זה דוגמה לא טובה.

כי על מנוע לא צריך תקינה.

לדוגמה, ממיר קטליטי לרכב. ממיר קטליטי לרכב ניתן לשפץ. הממיר עצמו, על-פי התקינה האירופאית, צריך לעמוד ב-ECE 103, אלה התקנים שמתאימים לרכב. מה אני בעצם מבקש? לבדוק ולוודא שהמוצר המשופץ שמגיע לפה מחוץ לארץ יש עליו התיעוד והזיהוי הנדרש וכן עמידה בתקן.

מי ייתן את התיעוד על המוצר הזה? הוא במקרה גם יקר מאוד, כפי ששנינו יודעים, כל החיישנים יקרים מאוד. אני אמור לקחת אותו למעבדה שתבדוק שהוא עומד בתקן?

אמצעי הוכחה – זה בדיוק העניין.

אתם צודקים, אמצעי ההוכחה הם על-ידי היבואן. אדוני היושב-ראש, תראה מה הממשלה מבקשת.

רבותי, רק רוזנפלד יוציא אותנו מן הביצה.

תראה מה הממשלה מבקשת. היא מבקשת שכאשר קונים איזה חלק משופץ באיזו מדינה בעולם, באירופה או בארצות-הברית, כי בדרך כלל שם משפצים את הממירים הקטליטיים, אף אחד בעולם לא עושה תקינה על חלק משופץ אבל אנחנו החכמים היחידים בעולם שיעשו את זה.

ברור. אנחנו היחידים בעולם ששרי האוצר שלהם לא צריכים השכלה בכלכלה.

זה פשוט יעלה את מחיר המוצר.

רבותי, ה"שיפוצניק" שמימיני, עו"ד עצמון, אומר לי שאעזוב את המשופץ כרגע ונתקדם הלאה.

אתם לא בשלים להציע פתרון.

אינגריד הר-אבן, יש לך פתרון? בעיות אני לא רוצה. יש למישהו פתרון?

אנחנו ממליצים להקל מאוד עם המשופץ.

אבל תנו לי פתרון.

רוב המשופצים בכלל משפצים אותם במוסכים בישראל. העליתי את נושא המשופץ כדי לקבל פטור, לא כדי להוסיף תקינה.

מכיוון שיש לי בעיה יש רק אדם אחד שעיניי נשואות עליו, עו"ד פרידמן. יש לי שתי אפשרויות: או לדחות את המשופץ, או שאתה תיתן לי פתרון.

אני מתנצל, אין לי פתרון. אני חושב שהפתרון שמשרד התחבורה הציע הפעם הוא הפתרון הנכון. יצטרכו להוכיח את העמידה בכול. אתן את הדוגמה הפשוטה והבסיסית ביותר, ממירים. אדם שהחליט להיות קרימינל, רק לצורך העניין, אבל קרימינל חוקי, יוצא למדינת חוץ, קונה מלאי של ממירים, מתקין אותם ל-10 שניות כל אחד בתוך מכונה ומביא אותם בתור משומשים. האם נאמר שבגלל זה פטרנו אותו מכל הניירת שדרשנו מממירים חדשים?

זאת היתה ההערה של עו"ד וגשל.

לכן אני חושב שהבקשה לדרוש עמידה, הן במקור והן בהוכחה, שמדובר במוצר חזק משופץ- - -

אבל מצד שני, אומר לך מר מלכה שלא גוזרים גזרה על הציבור שרוב הציבור לא יכול לעמוד בה.

אומרים האנשים שמבינים פה שזה ייקר את המוצר.

אפשר להתווכח על מידת ההוכחה שנדרשת.

אני חושב שבסוף אני אזרוק את השיפוץ החוצה.

זאת היתה הכוונה מראש.

יש עוד נקודה שלא ברורה לי. כאשר מסתכלים על ההגדרה "מוצר תעבורה משופץ", כתוב "מוצר תעבורה משומש, בין אם הוא מוצר תעבורה מקורי ובין אם הוא מוצר תעבורה תחליפי שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב". דהיינו, ישנן דרישות והוראות שקבענו כאן לגבי מוצר תעבורה מקורי ועכשיו לגבי מוצר תעבורה משומש. השאלה לשם מה יש צורך לקבוע דרישות נוספות לגבי מוצר תעבורה משופץ.

לא אנחנו העלינו את זה. זה עלה על-ידי המוסכים.

רבותי, אני לא בשל לקבל החלטה על משופץ.

יש לי בקשה. בתוך 150 המוצרים האלה יש גם מוצרים שחלה עליהם תקינה רשמית. נכון?

לא.

מר פלור אמר שעל חלק יש ועל חלק אין, כמו למשל המנוע.

אבל מה זה קשור לסעיף הזה?

הוא עוד לא שאל את השאלה.

בגלל שלתקן רשמי יש מעמד אחר, של תקנה בעלת פועל תחיקתי, בשביל אחידות החקיקה אני רוצה שאם חל על המוצר תקן רשמי זה יהיה בהתייעצות עם שר הכלכלה.

הבעיה הזאת לא קיימת כאן.

רבותי, אם לא תפתרו לי את הבעיה עכשיו אוריד את המשופץ, נצביע על המשומש ונחזור אחרי כן. לא חשוב שזה לא בא ממשרד התחבורה. זה התוכן.

עובדה שזה לא עלה מאתנו.

אני מציע שגם על המשומש לא תצביע.

למה?

לא, זו לא אותה בעיה. אני נותן לכם שתי דקות להתייעצות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 15:20 ונתחדשה בשעה 15:22.)>

נאשר את המשומש. אם יהיו מחשבות נוספות לגבי המשופץ אעלה את זה ברביזיה.

אתם ממילא צריכים להביא רשימה של כל הבקשות שלכם לדיון מחדש כפי שביקשתי.

אני יודע. אנחנו מכינים את זה.

אז תשקלו את זה. אם תרצו, תגישו בקשה לדיון מחדש.

כרגע אני מאשר את המשומש, עם התיקונים שנאמרו.

אקרא את הסעיף עם התיקונים.

"הוכחת עמידת מוצר תעבורה משומש בדרישות תקינה תעשה בדרך שקבע השר בהתאם לסוג מוצר התעבורה המיובא".

ללא תקן רשמי?

מכיוון שיש הוראה כללית בסעיף 89א רבא, ולפיה "הוכחת עמידת דגם מוצר תעבורה בתקן רשמי לפי סעיף 89(3) תהיה באמצעות הצגת אישור ממעבדה מאושרת". אני מבין שככל שיש תקן רשמי שחל על מוצר התעבורה, בין אם הוא משומש ובין אם הוא מקורי, חלות הוראות חוק התקנים לעניין הצגת אישור ממעבדה מאושרת.

אז יש שני אישורים, האחד אישור שלנו, והשני דרכי הוכחה שהם יקבעו. אני לא רוצה כפילות.

הוא אומר שהחוק קובע כפילות.

אלה שיש להם תקן רשמי, התהליך כפי שמוצע לא מגיע אלינו בכלל. לדוגמה, מצבר. כל התהליך מול מכון התקנים, שבודק לגבי תקן רשמי, לא מגיע אלינו. אנחנו לא מאשרים מבחינתנו. הוא גם לא מופיע ברשימה. אין פה כפילות. תקן ישראלי רשמי.

לפי פרק ח' הוא לא מוגדר כמוצר תעבורה.

תתייחסו בבקשה לסעיף 89א שאושר בוועדה.

יש הוראה ספציפית בחוק שאומרת שאם מוצר שמייבאים לפה, מוצר מתוך הרשימה, יש עליו תקן רשמי – כרגע אתה אומר שברשימה שתעשה לא יהיה מוצר כזה. אבל נתת כבר את האפשרות שזה יהיה. כאן השאלה, אם יש מוצר ברשימה שחל עליו תקן רשמי, האם הכוונה בסעיף הזה לאפשר דרכי הוכחה שונות מאלה שקבועות בחוק התקנים לתקן רשמי?

לא.

זה יובהר בנוסח.

הייתי מבקש הבהרה בקשר לסעיף הקודם. ביקשנו לאפשר גם ISO במקום COP. הייתי מבקש הבהרה ממשרד התחבורה האם זה מקובל עליו.

לגבי ההערה של מר רייס קודם: או COP ואם אין אז ISO. זה מקובל עליך, אבנר פלור?

כן.

מקובל. נרשם בפרוטוקול.

זאת הבהרה לפרוטוקול או תוספת לנוסח?

אסביר מה הכוונה שלו ואבהיר.

אחרי שתסיים את ההסבר אני מבקש עוד הבהרה נוספת.

תאמר את שתי ההערות ביחד.

מאחר ויש גם נושא של בדיקות מדגמיות, על-פי התקינה האירופאית וכפי שזה מנוסח עכשיו בסעיף למעשה בכל פריט שנייבא לארץ נצטרך להביא את הבדיקה למכון התקנים או לגוף אחר כדי שיבדוק. עד עכשיו הבדיקות נעשות באופן מדגמי, זאת אומרת אם אנחנו מביאים 1,000 מוצרים אנחנו לא צריכים להביא 1,000 תעודות. אנחנו מבקשים שנושא המדגם יהיה גם כן פטור. הגשנו מכתב לוועדה ובו ביקשנו שהמדגם וכל התהליך של הדגימות האלה ייקבע על-ידי משרד התחבורה ולא לפי איזה סעיף בחוק.

מה התשובה?

אסביר את הבקשה, שיהיה ברור ואז אענה תשובה.

אני לא הבנתי.

בעצם היום, כפי שנאמר, הדירקטיבה האירופאית בודקת עמידת המוצר בדרישות התקן. בנוסף, יש גם סעיף בדירקטיבה האירופאית שמתייחס לייצור הסדרתי, שזה מה שאומר ה-COP. זאת אומרת, שהייצור הסדרתי של המוצר השני, השלישי והרביעי מתאים למוצר הראשון. במוצרי תעבורה, בניגוד לרכב, יש לעתים תקנים ישנים, שנבדקו לפני 5, 6 או 7 שנים, שבעצם האבטיפוס שלהם אושר לפני 6-7 שנים וה-COP לא חודש. אחרי 3 שנים ה-COP לא חודש לגבי המפעל. הבקשה שלהם, שבמקום עמידה ב-COP לגבי הייצור הסדרתי תהיה עמידה בדרישות ISO. זאת אומרת, שמשרד התחבורה ידרוש במקום COP עמידה בדרישות ISO. זו בעצם הבקשה.

יש השלכה של ההערה הזאת לנוסח של הצעת החוק?

לאיזה סעיף אתם מתכוונים?

הגשנו את הנייר הזה לוועדה. מדובר על סעיף 89ג(א) ו-(ב).

הסעיף אושר.

בסדר, אבל לפרוטוקול, אם זה חשוב אז אפתח את הסעיף לדיון מחדש.

אני מקבל את התיקון.

תבדקו אם צריך לפתוח את הסעיף.

תגיד לי מה להוסיף ואני אוסיף.

אם אנחנו מדברים על משהו שעומד בדרישות התקינה- - -

אבנר פלור, תוסיף את זה לרשימה של הסעיפים שאתם מבקשים לפתוח ולדון בהם מחדש.

בסדר.

את סעיף 89ג תוסיפו לרשימת הרביזיות. אתם רושמים לכם את זה?

לא בהכרח נצטרך רביזיה. נשקול את זה.

תביאו תשובה לוועדה.

אני מאשר את סעיף 89ד.

לגבי המדגמים, בפועל יש מוצרי תעבורה, כמו פנסים או מראות, שמותאמים לכל דגם רכב מסוים והם לא אוניברסליים. למשל, מראת צד מתאימה לדגם מסוים ולשנה מסוימת. כאשר יש ייבוא של מראות – יש אלפי מראות של אותו יצרן. ברגע שבא היבואן הוא מראה לנו את הקטלוג ואני רואה שכל 1,000 המראות או 1,500 המראות האלה לפי הקטלוג עומדות בתקן, וזה גם יצרן שיש לנו ניסיון אתו, שהוא כבר מייבא שנים, נגיד לצורך העניין "בוש". ואז אני אומר לו: מתוך ה-1,000 תביא לי תעודה על זה ועל זה ועל זה. הוא מביא לי תעודה של עשרה פריטים ואני רואה שזה מתקיים ואני מאשר את זה.

לפי הצעת החוק בנוסחה היום הוא צריך להביא 1,000 תעודות, שזה כמעט בלתי אפשרי. היצרן, בכמויות שהוא מביא, יזרוק אותו, לא ייתן לו לייבא. אני חושב שהבקשה של גדעון רייס יש בה משהו. צריך כן לאפשר לנו לבדוק תעודות מדגמיות על-פי הבנתנו.

בסדר גמור. קיבלנו?

לא.

זה לא תואם את הצעת משרד התחבורה.

המשמעות היא שיבדקו רק חלק מן התקינה ולא הכול.

יפה, החיים זורמים.

אתם מדברים על סעיפים שכבר אושרו?

לא, זה הצעה נפרדת.

תבחנו את ההצעה. אם יש צורך לעגן אותה בסעיף נפרד, תביאו הצעת נוסח לוועדה והוועדה תוכל לדון ולאשר אותה.

שרית זוכוביצקי-אור, את כבר לא תהיי פה כאשר נעשה את זה.

נבחן את ההצעה ונעביר את ההתייחסות שלנו.

"איסור יבוא של מוצר תעבורה משומש
89ה.
לא ייבא אדם מוצר תעבורה משומש מסוג שקבע השר בצו."


אני מוסיפה את המילים "בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה".

יש לי שאלה. מדוע יש צורך בסעיף הזה אם קיים כבר סעיף 88ב שאושר, שלפיו שר התחבורה בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה אמורים לקבוע בצו רשימה של מוצרי תעבורה שעליהם יחול הפרק הזה? מה היחס בין סעיף 88ב לבין הרשימה הנוספת או האחרת שמוצע לקבוע כאן בסעיף 89ה?

הרשימה שבסעיף 88ב היא 150 מוצרים שחשבנו שהם בטיחותיים ואנחנו מפקחים על הייבוא שלהם. בין היתר, בודקים דרישות תקינה. מתוך ה-150 האלה – אנחנו עדיין בקבוצת ה-150 – יש מוצרי תעבורה שלא ניתן להביא אותם משומשים לארץ. זה היחס.

כלומר, מדובר על מוצרי תעבורה מתוך הרשימה שתקבעו בצו לפי סעיף 88ב?

נכון. יסביר את זה אבי גונן טוב ממני. לפי מה שאני למדתי ממנו, יש מוצרי תעבורה שברגע שמשתמשים בהם אי אפשר לחזור ולהשתמש בהם.

נצטרך אולי להבהיר את זה בנוסח.

צריך להבהיר את זה. מי יבין כשיקרא את סעיף 89ה שזו הכוונה?

המונח "מוצר תעבורה" בפרק הזה הוא רק ה-150. זאת אומרת, כל אימת שאני נכנסת לפרק אני מדברת על קבוצת מוצרים מוגבלת שתיקבע בצו.

לכל פרק יש את התת-קבוצה שלו.

להיפך, זו היתה הדרך שלנו להציג את הרפורמה ולהוציא החוצה למעשה 25,000 מוצרי תעבורה פחות 150.

יפה מאוד.

יש לי עוד שאלה. אין בחוק הסמכה אחרת לאסור על מוצרי תעבורה משומשים שלא נמצאים ברשימה, לאסור את הייבוא שלהם לארץ.

יש חוק. יש חוק לגבי הרשות הפלסטינית. רשום במפורש שאסור להביא חלקים מהרשות הפלסטינית.

אם רוצים עכשיו לקבוע למשל מוצר תעבורה- - -

הם מדברים על ה-150. אתה מדבר על ה-25,000. אני עונה לך לגבי ה-25,000.

איך אתה עונה לי?

יש תקנה שאוסרת לייבא.

רגע, עו"ד מילשטיין תפסוק.

אנחנו כמובן לא רוצים לצמצם את הייבוא ולא רוצים לאסור ייבוא, אלא במקומות שזה נקבע במפורש. בקשר למשומש – אנחנו מסכימים.

אפשר שתידרש ההסכמה שלכם.

להרחיב את האיסורים – זה בפירוש לא רצוי.

השאלה אחרת.

אם יש מוצרי תעבורה משומשים, מחוץ לרשימת ה-150, שרוצים לאסור את הייבוא שלהם, ההסמכה צריכה להיות בחוק הזה.

עדיין אנחנו- - -

אם זה פה, זה חל רק על ה-150.

ייווצר מצב מוזר, שלפיו ניתן לייבא מוצר תעבורה משומש- - -

אז יוסיפו אותו לרשימה. זה יפתור את הבעיה.

הוא לא רוצה לדרוש לו רישיון אבל הוא לא רוצה לגעת במשומש.

שימוש בחלקים משומשים, כתוב במפורש, לא של הרשות הפלסטינית כי אסור לייבא משם. שאלת אם יש חוק.

לאסור על ייבוא, מבחינת סחר בינלאומי זה נחשב כצעד דרסטי מאוד.

ועדיין השאלה של עו"ד וגשל נותרה בעינה.

אני שואל את משרד התחבורה האם מבחינה בטיחותית יש מוצרים מחוץ לרשימת ה-150 שלדעתם מבחינה בטיחותית אסור לייבא אותם אם הם משומשים. התשובה שלהם היא כן.

לכן המקום הוא לא בפרק הזה.

מה, למשל?

למשל אביזרים דינמיים. למשל PTO, ציר שמסתובב, חלק ממערכות הברזלים של מערכת ההיגוי. למה אנחנו לא מתירים? כי רכבים שמעורבים בתאונה ספגו דפורמציה ואני לא רוצה לראות את האביזרים האלה על כלי רכב. בעיקרון אנחנו נתיר הכול, גם מוצרי תקן, אבל אותם אביזרים שאנחנו מזהים שיש להם השפעה משמעותית מאוד כתוצאה מתאונה – נאסור אותם.

המשמעות היא שמוצרי תעבורה משומשים מחוץ לרשימה שתיקבע יהיה מותר לייבא.

כן.

זה מה שהם אמרו. לכן זה גם שר התחבורה וגם הסכמת שר הכלכלה.

לא נכון. אם זה נמצא בפרק הזה האיסור יכול לחול רק כלפי ה-150 כי מוצרי התעבורה פה הם רק 150. אבי גונן אומר שהאיסור לייבא מוצרי תעבורה משומשים יכול לחול גם על מוצרים אחרים בפרק אחר. פה זה תמיד נכון, אבל לדעתי לא נכון להשאיר את זה פה אם רוצים להחיל את זה על כל מוצרי התעבורה. אולי זה צריך לעבור לפרק הסחר, אבל זה מצחיק, זה לא קשור לשום פרק עכשיו.

אתם יכולים לבלבל אדם שלא מבין בדיוק בכל סוגי המנועים. מה אתם מציעים?

להעביר את הסעיף הזה לפרק הסחר.

אני מציע להעביר את זה לפרק ט', אם זה אפשרי.

עו"ד עצמון, תייעץ לי מה לעשות.

אני מציע שכאשר נדון בהשלמות לסעיפים שטרם אושרו בפרק ט' תביאו הצעה לסעיף בעניין הזה.

זה הסעיף. הוא רק יעבור לפרק ט'.

אני לא מצביע כעת על סעיף 89ה. הלאה. אתם תכניסו אותו למגירה במקומות שאתם רוצים.

בסעיף 89ו אני לא בטוח אם כותרת השוליים מתאימה לתוכן הסעיף.

כתבנו את הסעיף הזה וקיבלנו הערות טובות.

החוק זה נראה כבר כמו מכונה משופצת שיש בה כל-כך הרבה בעלים...

צריך להגיד, הפרק הזה מורכב מאוד.

אקרא את הסעיף כפי שהוא, אבל אני כבר אומרת, קיבלנו עצות טובות מהיועץ המשפטי של הוועדה ואימצנו אותן. אקרא את הסעיף כפי שנכתב, נסביר ואולי נעשה שינויים בנוסח.

אם את סעיף קטן (ב) בכל מקרה אין בכוונתכם לבקש לאשר כלשונו אז אין טעם לקרוא אותו.

אם אתם מגיעים לפתרון, בבקשה.

נכון. אתחיל בסעיף 89ו.

הדף שחילקתם עניינו בסעיף 89ו?

כן, סעיף קטן 89ו(ב).

"מוצר תעבורה תחליפי
89ו.
(א)
לא ייבא אדם מוצר תעבורה מסוג כרית אויר למניעת היפגעות הנוסע אלא אם הוא מוצר תעבורה מקורי. השר בהסכמת שר האוצר רשאי לקבוע מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור סוגים נוספים של מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם הם מקוריים."


אסביר. אפשרנו פה לייבא מוצרים מקוריים ותחליפיים. עדיין מבחינה בטיחותית יש מוצרים שאפשר להביא אותם רק מקוריים. כיום זה מוצר אחד, כרית אוויר, ואנחנו כתבנו אותו פה כדי לייתר את הצורך לעשות תקנות כי מדובר במוצר אחד, אבל אנחנו יודעים שזה עשוי להשתנות. כלומר, יכול להתווסף עוד מוצר בטיחות – רכב הוא דבר דינמי, משתנה – שאנחנו לא נוכל לאפשר לייבא אותו תחליפי. לכן בשלב הזה אנחנו לא מחייבים מוצר תעבורה מקורי אבל מסמיכים את השר, שר התחבורה, ב"שלייקעס" של שר האוצר כמובן, שידאג שאנחנו לא נעשה דברים שלא נכונים מבחינה בטיחותית, להרחיב את הרשימה הזאת.

ההערה הראשונה היא הערת נוסח לעניין הגדרת "כרית אוויר". אני חושב שראוי להגדיר את המונח הזה כאן.

המושג הזה לא ברור?

אני לא בטוח. גם ל"צמיג" יש הגדרה בחקיקה. אני חושב ש"צמיג" הוא מונח הרבה יותר ברור מ"כרית אוויר".

בשביל מה צריך את זה? אם הוא עומד בתקן- - -

יש לי שאלה. באמת אל תיקחו את זה פרסונלית. אתם לא חושבים שהייתם יכולים לשבת ביניכם ולא שאני אשב פה כל הזמן בתור פוסק? האם לא יכולתם לסיים את הדברים האלה קודם?

עשינו את זה.

אני חושב שחצי מן הדברים האלה יכולתם לסיים ולחסוך לנו זמן. נכון? המשכורת שלי גבוהה אבל השעה שלי גבוהה פחות, אבל יש כאן אנשים שהכרטיס שלהם דופק כל-כך הרבה זמן...

אני רוצה להתייחס לְמה שאמרת. לפני הדיונים האלה כן קיימנו מגעים.

יש מגעים שהם לא פוריים.

אבל יש פה דברים מהותיים שעולים במהלך הדיון, או שלא קיבלנו או שמעלים אותם כעת.

יש הגדרה מקצועית למונח "כרית אוויר"?

אנחנו נגדיר. חשבנו שזה ברור.

יש לי הערה לסעיף הזה בכלל. למה לגבי כרית אוויר נדרש רק מוצר מקורי? הרי היצרן לא מייצר אותה אלא מייצרים אותה עבורו. אם אני הולך ליצרן שמייצר את הכרית עבור היצרן וקונה ממנו- - -

זה נחשב למקורי.

אם רואים בזה מקורי אז צריך לציין את זה כמקורי.

זה כתוב בהגדרה.

אבל יצרן אחר, שהוא לא אותו יצרן, יכול להכין כרית אוויר שעומדת בכל התקנים האירופאים או האמריקאים, לפי העניין. מה ההבדל בכרית האוויר שאין בה ברקסים?

לכרית אוויר אין דרישת תקן בדרישה האירופאית. כרית האוויר נמדדת- - -

היום. ומה יהיה מחר?

במסגרת בדיקות התרסקות של כלי רכב כרית האוויר- - -

קצת כואב לי איך שזה מתנהל. אנחנו עובדים פה קצת. אנחנו כל-כך רוצים לעזור לכם אבל קשה לעזור למי שלא מספיק עוזר לעצמו.

אנחנו עוזרים לעצמנו, אדוני היושב-ראש, עובדים יומם ולילה. הפרק הזה הוא אחד הפרקים הכי מורכבים וקשים בהצעת החוק הזאת. באמת הוא פרק קשה מאוד, גם מקצועית וגם משפטית. אם רוצים לפתוח את השוק צריך- - -

יש לנו רבע שעה. מה אתה רוצה לעשות ברבע השעה הזאת, מר פלור?

להתקדם.

אנחנו רוצים להוסיף הסכמה של שר הכלכלה.

אין בעיה, מקובל.

לשם מה נדרש אישור של שר האוצר לנושא הזה?

הם רוצים לשמור על התחרות ולקבוע שמוצר תעבורה- - -

כל שר יפריע לשני.

לא, להגביל את הייבוא למוצרי תעבורה מקוריים. הם רוצים לראות שאנחנו לא נשתולל כאן, זה הכול. למרות שאלו היבטים בטיחותיים בלבד.

כל שר רוצה להיות ראש הממשלה, כל אחד מפריע לשני באמצעות יועצים משפטיים ובירוקרטיה. מדינת ישראל, אנה את באה?

אדוני היושב-ראש, אני מציע לוועדה לא לקבל את הסעיף הזה. אם מדובר על ייבוא כרית אוויר שעומדת בכל התקנים האירופאים או האמריקאים, לפי העניין, אז למה לא להביא אותה?

אתה יכול להביא אותה. תסתכל בהגדרה של המוצר המקורי.

לא כמקורי. כתחליפי.

אציע משהו. אדוני היושב-ראש, אני מתפלא שאיגוד יבואני הרכב לא מדבר על זה, אבל היום, לפחות לפי המידע שמצוי ברשותנו, אין הסכמה של יצרני הרכב להתקין כרית אוויר משומשת. יחד עם זאת, אני מציע, היות ולא ניכנס פה כרגע לוויכוחים כאלה ואחרים, את הרישה של הסעיף הזה למחוק ונכתוב: "השר, בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה, רשאי לקבוע מטעמים של בטיחות והגנה על שלום הציבור סוגים של מוצרי תעבורה שאין לייבאם אלא אם הם מקוריים". נדון בזה, וזהו.

אושר.

הוא יכניס את כל האוטו. שלפחות יהיה באישור ועדת הכלכלה.

אני מאשר.

רגע, כבוד היושב-ראש לא נתן לי לדבר. אני רוצה שיירשם בשם איגוד המוסכים שאנחנו תומכים מאוד בהשארת נושא כרית האוויר בחקיקה ראשית. זה פריט בטיחותי מן הדרגה הראשונה ואם לא היו עושים אתו "פוילע שטיקים", בשפת העם, לא היה צריך להכניס אותו. אנחנו תומכים להשאיר את זה, בפה מלא. אבנר פלור, בבקשה אל "תתקפל" בעניין הזה.

אף אחד לא "מתקפל". אנחנו לא "מתקפלים".

ההערה לעניין כרית אוויר היא לא הוראה כל-כך מהותית שחייבים לעגן אותה בחקיקה ראשית. אפשר בהחלט לעגן אותה בחקיקת משנה.

ברקסים יותר מסובך.

זה עד שיש תאונה.

אני מאשר. נעבור לסעיף הבא.

את סעיף קטן (ב) אני מבין שאתם מבקשים למחוק ולהחליף אותו בנוסח שחילקתם במהלך הישיבה. אני מציע שתסבירי לְמה מכוון הסעיף הזה.

מדובר במוצרי תעבורה תחליפיים שבאים בתקינה אמריקאית ומיובאים מחוץ לארצות-הברית. זה מורכב, אבל צריכים להתקיים כל התנאים האלה. אנחנו רוצים לאפשר ליבואנים שאינם מצליחים לעמוד בדרכי ההוכחה הרגילות לייבא משלוחים חד-פעמיים ולתת לגביהם הוכחה ספציפית. סעיף 89 מדבר על אישור דגם, זאת אומרת מוכיחים פעם אחת שדגם עומד בדרישות התקינה ואתה מקבל אישור לדגם ויכול עם רישיון הייבוא הזה להכניס משלוחים ללא הגבלה. כאן אנחנו מדברים על מתן אישור למשלוח ספציפי עם דרישות ייחודיות.

הדבר עולה בקנה אחד עם הוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא?

כן. התייעצנו בעניין הזה עם היועצת המשפטית של ועדת הייבוא, עו"ד תהילה ורון, והיא אמרה, אל"ף, שזה פרקטיקה נוהגת, ובי"ת, שזה מקובל. היא אמרה שזה מופיע גם בפריטים מתחום התקשורת. הרעיון הוא לתת אישור ייבוא חד-פעמי, להבדיל מאישור ייבוא לדגם שמאפשר ייבוא מתמשך עם הרישיון.

זה כולל צמיגים?

זה כולל הכול.

אם זה כולל צמיגים אז בעצם יקבלו אישורים- - -

לעניין צמיגים, הנושא מוסדר בסעיף נפרד ולא כל-כך ברור מה היחס בינו ובין שאר הסעיפים, אבל זה יידון כשנדון באותו סעיף.

זה יהיה הסעיף הבא. כותרת השוליים שלו תהיה "רישיון לייבוא חד-פעמי".

"רישיון" או "אישור". נמצא את הנוסח המתאים.

זה יהיה "רישיון", כי "רישיון" הוא "אישור או רישיון".
"רישיון לייבוא חד פעמי

על אף האמור בסעיף 89 רשאית הרשות המוסמכת ליבוא לתת רישיון יבוא חד-פעמי של מוצר תעבורה תחליפי שקיימות לגביו דרישות תקינה פדרליות והוא מיובא מחוץ לארצות-הברית בתנאים שקבע השר, ובכלל זה לעניין דרכי ההוכחה."

כלומר, גם זה סעיף מסמיך בעצם.

זה סעיף מסמיך שמאפשר לנו לתת אישורים פרטניים למשלוחים.

ניתנים היום אישורים כאלה?

כן.

בפועל לא קיים ייבוא לפי תקינה אמריקאית מחוץ לארצות-הברית.

אני מתכוון לפרקטיקה של אישור חד-פעמי.

כן, יש כזה. ישנה תקינה אירופאית.

מה הדרישות שדורשים לגבי מלאי כזה או משלוח כזה?

עמידה בדרישות תקינה. אם הוא מביא ספציפית אינדיבידואלית הוא מביא תעודה של מעבדה.

אבל דרישות תקינה זה לא לגבי הדגם? אז כאן בעצם מדובר על מסלול אחר, לא מסלול של ייבוא דגם מוצר תעבורה אלא בעצם משלוח ספציפי של מוצרי תעבורה.

כן, משלוח ספציפי. התעודה היא בעצם על עמידה בדרישות תקן מסוים לאותו משלוח ספציפי. יש מקרים כאלה. הם לא מרובים אבל ישנם.

יש הערות? אין הערות. אני מאשר את סעיף 89ו.

אדוני היושב-ראש, נעשה הקדמה לסעיף 89ז.

לגבי צמיגים, ייתרנו את הרכיב הזה מכלל מוצרי התעבורה. צמיג הוא בעצם האביזר הכי בטיחותי ברכב. הוא גם רגיש מאוד לתנאי הסביבה – החום, הטמפרטורה והשמש – ולכן יש לנהוג בו בזהירות. לכן קבענו לגבי הצמיג דרישות כדי להבטיח את בטיחותו מעבר לכל ספק.

הבדלנו בין ייבוא מארצות-הברית ובין ייבוא מאירופה. התייחסנו לצמיג שמיובא מארצות-הברית ועשינו הקלות, כי בחלק מן המקרים הצמיג שמגיע מארצות-הברית יש לו גם את התקינה האירופאית אבל אין לו פרמטרים מסוימים שלא קיימים בארצות-הברית, לכן גם ייתרנו אותם, כמו למשל את ה-label. מי שמכיר, היום על הצמיג יש label שמציג את האיכויות שלו לכושר אחיזה, לשחיקה, לרמת גלגול. בתקינה האמריקאית אין צורך בזה, לכן הצמיגים שנמכרים בשוק האמריקאי עם התקינה האירופאית אין להם את ה-label. לכן לגביהם, כדי לא ליצור חסמים, הורדנו את הדרישה הזאת.

מן הטעם הראשי שאמרתי, שהצמיג רגיש, אנחנו קובעים לצמיג גם היום בפועל שיש לו לפחות 12 חודשי טריות. זו המדיניות שקיימת היום. שימרנו אותה בדרישה כאן.

12 חודשים או 18 חודשים.

סליחה, 10 חודשים היום בפועל, ועל הרכב 18 חודשים. אבל פה אנחנו מדברים על הצמיג, לא על הרכב.

צמיג שמורכב על רכב חדש – 18 חודשים.

אבל כאן מדובר על מה שאתה מייבא.

צמיג ב-After market – 10 חודשים.

אבל למכור מותר רק 6 שנים.

אני מבקש להוסיף שבעצם לפי הנוסח שרשום פה, צמיג שעומד בתקינה האמריקאית בלבד לא ניתן לייבא אותו מחוץ לארצות-הברית על-פי הנוסח שכתוב פה. צריך להבין ש-99% מהצמיגים שמשווקים בעולם יש להם תקינה דואלית, גם אמריקאית וגם אירופאית. זאת אומרת, מעטים ביותר המקרים של צמיג שמסומן עליו רק DOT, רק תקן אמריקאי. לכן הגענו למסקנה שקשה לנו מאוד לפקח על הצמיג שמיוצר רק ב-DOT, שמיוצר מחוץ לארצות-הברית, ולהבטיח את הבטיחות שלו.

אדוני, אני מבקש לשאול שאלת הבנה. האם הסעיף הזה גובר על כל ההוראות שהוועדה אישרה קודם לכן לעניין דרישות תקינה, לעניין מוצר מקורי, תחליפי ומשומש? מה היחס בין ההוראה הזאת לשאר הסעיפים בפרק הזה?

זאת היתה השאלה של מר פרידמן. לגבי צמיג יש הוראות פה והוראות פה.

השאלה אם זו הוראה ספציפית שגוברת על כל ההוראות האחרות.

אין בצמיג דבר נוסף, יש יצרן וזהו.

אתה שואל רק על צמיגים או באופן כללי?

אני שואל לגבי סעיף 89ז, שעניינו צמיגים. האם מדובר בהוראה ספציפית שגוברת על כל שאר ההוראות, או שמדובר על תנאים נוספים?

אלה תנאים נוספים. גם נושא של טריות הצמיג, של מספר החודשים, שלא היה בסעיפים הקודמים, גם נושא של- - -

משרד הכלכלה, אין לכם מה להגיד?

זה בסדר.

יש בעיה עם סעיף 89ז(א)(2).

אני גם לא כל-כך מבין את פסקאות (3) ו-(4). הן לא כל-כך מתאימות לרישה. הרישה אומרת: "לא ייבא אדם צמיג אם התקיים אחד מאלה" ולאחר מכן יש תנאים.

נכון, אני מסכימה אתך.

אי אפשר להבין מה אתם רוצים לומר.

אני מוכרח להגיד לכם שהעבודה כאן, אם היו כך מתקנים רכב אז הוא היה קצת מקרטע.

הסבלנות שלי רבה והצוות שלי בוועדת הכלכלה הוא הצוות הטוב ביותר בכנסת. אני מבקש מאוד שתשתדלו קצת לשפר את המוצר שאתם מביאים לוועדה.

אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזאת ולהיפרד מעו"ד שרית זוכוביצקי-אור שלא תהיה פה בחודש הבא. אם היא תהיה ביום ראשון אז אני עוד לא נפרד.

בשתי הדקות שנשארו, יש סעיף שדילגנו עליו, סעיף 89ו.

אנא תציע מה אתה רוצה להוסיף ב-2 הדקות שנותרו.

אבל אם מחקת את סעיף 89ו(ב) אז מה זה רלוונטי?

אנחנו מייצגים את יבואני צמיגים. נמצא אתי גם גבי דובינסקי מאיגוד לשכות המסחר. אני רוצה להתחבר לנושא הרציונל שעובר פה כחוט השני, גם בדיון הקודם ביום ראשון וגם היום. בעצם המטרה פה והרציונל שאנחנו מדברים עליו הם הורדת החסמים, הורדת מחירים, מתן מקום ראוי גם לתקינה האמריקאית. זה בא לידי ביטוי גם במכתב ששוגר, – כפי שכבוד היושב-ראש אמר: מה שטוב לארצות-הברית טוב גם לנו – וגם בתיקון שרק היום צורף כאן.
משרד התחבורה איתר את החסמים. בעצם ביחס לכלל מוצרי התעבורה הוא נתן מקום מקביל לתקן אירופאי ותקן אמריקאי, אולם בכל הקשור לצמיגים זה לא קרה. אנחנו בגישה שאותה גזירה צריכה לחול גם לגבי הצמיגים.

את אומרת שלגבי הצמיגים לא צריך להחמיר יותר.

נכון. וגם עכשיו כשעלה נושא הדאגה לתקן אמריקאי, שלמעשה לא נסמך על מעבדה חיצונית ובלתי תלויה ונסמך רק על הצהרות וכולי, אז יש "שלייקעס" ויש "חגורה", יש 12 חודשים, שהפכו ל-8 חודשים, יש את המנגנון שלא ראינו Recall, שלא מתנהלת חקירה. למה לא לעשות אותו דבר לגבי צמיגים?

רבותי, השאלה היא האם דין צמיגים כדין היֶתר.

לפני שאני מבין את השאלה אני צריך להבין את הסעיף, ואני לא מבין אותו.

גם אני לא.

גם אני לא, אבל זה לא משנה במיוחד לגבי כל אותן סיטואציות. במהות אין שום סיבה להבדיל, במיוחד אם המגמה היא ל- - -

אולי לא עושים אבחנה, אני לא יודע.

השאלה היא מה נשתנה צמיג מכל הלילות.

מכיוון שצמיג הוא אחד המכללים הבטיחותיים ביותר ברכב, הוא מקשר בין הרכב לכביש, לכן ההתייחסות אליו שונה.

שואלת עו"ד קריצ'בסקי: ומה עם בלמים?

ומה עם תפוחי הגה? יש רשימה של דברים.

למה תקן אמריקאי לא מספיק טוב בשביל ישראל? למה צמיגים שנכנסים לארצות-הברית טובים לארצות-הברית ולא טובים לנו?

מתירים. אין בעיה.

רבותי, השעה 16:00. אם עו"ד עצמון וגברת ורון לא מבינים את זה – אני מסתכל על מר יצחקי ומכוון גם לשר, הבנתי שמצד אחד רוצים איכות אבל מצד שני רוצים לחתוך בירוקרטיה כדי שדברים שטובים באמריקה ובאירופה יגיעו לישראל. לכן השאלה היא האם מה שאתם עושים כרגע – אם עו"ד עצמון וגברת ורון לא מבינים אז גם אני לא כל-כך מבין. לכן אני מציע שכדי לשכנע אותנו תתכנסו פעם נוספת. אנחנו ניפגש שוב ביום ראשון ויבוא לציון גואל.

אני מודה לכולם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 16:00.>