PAGE
2
ועדת הכספים
28/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 429>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' בחשון התשע"ה (28 באוקטובר 2014), שעה 10:20

<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 45), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

זהבה גלאון

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

זבולון כלפה

דב ליפמן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

שמעון סולומון

חמד עמאר

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

>
גיא גולדמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית - רשות המסים, משרד האוצר

עופר שרון - ממונה מע"מ - רשות המסים, משרד האוצר

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ - רשות המסים, משרד האוצר

ניר בן אהרון - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

שלומית ארליך

טמיר כהן

רמי בן שמעון
<הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 45), התשע"ד-2014>
<ניסן סלומינסקי>

החלטנו להוסיף את סעיף 2 שמדבר על מועד החיוב במס לעוסקים וליצרנים קטנים. זו צריכה להיות הטבה גדולה, בעיקר לעסקים קטנים שאנחנו רוצים להגדיל להם את התשלום במזומן. מי מציג את זה? גיא גולדמן, תציג את זה בבקשה. אני חושב שזאת הטבה ונוכל לעשות את זה בזריזות.

ככלל, מועד החיוב במס ערך מוסף במקרים של מכר טובין זה מועד מסירת הטובין. יחד עם זאת, בשנים האחרונות יש הוראת שעה שמטיבה עם יצרנים קטנים, יצרנים שמחזור העסקאות שלהם קטן מ-1,950,000 שקל ושמעסיקים במפעל פחות מ-5 מועסקים.
ההוראה מאפשרת להם ליהנות ממע"מ על בסיס מזומן, חיוב בעת קבלת התמורה. זה מקל עליהם מבחינה מימונית - - -

זאת אומרת זה מקל מאוד: במקום שהם יספגו את המימון עד שיקבלו את הכסף מהקונים, אז הם ישלמו את המע"מ רק כשהם מקבלים את הכסף.

נכון.

זו הטבה יפה.

אנחנו מציעים היום להגדיל את הסכום ולהגדיל גם את האוכלוסייה: האוכלוסייה תהיה לא רק יצרנים אלא כלל העוסקים שמחזור העסקאות שלהם קטן מ-2 מיליון שקל. ובנוסף, אותם יצרנים שמחזור העסקאות שלהם קטן מ-3,450,000 שקל.

אינו עולה על הסכום.

נכון.

זאת אומרת במילים פשוטות, אנחנו עושים כאן הטבה ומאפשרים גם לכאלה שההיקף שלהם הוא לא 1.5 מיליון אלא עד 2 מיליון, גם כן ליהנות מזה שאת המע"מ ישלמו רק בזמן שהם עצמם מקבלים את הכסף.

אז מה זה ה-3.5 מיליון?

זה לגבי יצרנים.

ומה זה מספר העובדים?

מספר העובדים לא יהיה רלוונטי בהצעה הזאת. ההגבלה של 6 מועסקים - - -

זו תוספת - - -

מה זה ה-17 עובדים שרשום?

זו חלופה שהיא לא רלוונטית להבחנה הזאת. ההפניה שאנחנו מפנים אליה היא החלופה הראשונה בתוספת. זאת אומרת, מחזור עסקאות של עד 3,450,000 שקל.

זה ליצרנים?

כן.

וה-2 מיליון זה עסקים אחרים?

כלל העוסקים, גם יצרנים וגם לא יצרנים.

יפה מאוד. ניר, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן. אני מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. ביקשנו את ההרחבה הזאת מרשות המיסים ואנחנו שמחים שהם באמת מקבלים אותה. זה בהתאם למתווה שיש לנו איתם. מבדיקה שעשינו, עסקים נותנים ללקוחות שלהם אשראי של בערך 50 ימים בממוצע.

זה אומר שבחלק מהיקרים זה 120 ימים ויותר. בימים האלה הם צריכים לשאת במע"מ ולא מקבלים אותו בחזרה. אנחנו חושבים שהשינוי הזה מבורך ושמים על הסיכום עם רשות המיסים.

יפה. גיא, תקריא, בבקשה.

"תיקון סעיף 22
1.
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 22, האמור בו יסומן

"(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעסקה של מכר טובין בידי אחד מאלה, יחול החיוב

במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל:".

בקשר לרישה, במקור היה כתוב "מכר נכס" ועכשיו הסעיף מדבר על מכר טובין. תעמוד בבקשה על האבחנה, גיא.

זאת הייתה טעות בהוראת השעה כיוון שלגבי מקרקעין בסעיף 1 בחוק מס ערך מוסף, נכס מוגדר "טובין או מקרקעין". למקרקעין יש הוראה נפרדת בסעיף 28, לכן ממילא מדובר פה על טובין ולא על מקרקעין. זאת רק הבהרה.

זה יוצר לנו התאמה גם עם השם של הסעיף.

נכון.

תסבירי את מה שהבנת.

תכף הוא יסביר על הקבוצות ואז אני אפרט את הקבוצות.

טובין כולל הכול, ואז זה לא רק מקרקעין.

בעבר היה נכס והיום יש טובין. נכס כולל גם טובין וגם מקרקעין. בסעיף הזה אנחנו מדברים על טובין לכן לא צריך להתייחס למקרקעין שיש להם סעיף ספציפי שמתייחס לזה.

הלאה.

"(1)
עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על שני מיליון שקלים



חדשים;



(2)
עוסק שמתקיים בו האמור בפרט 2(ג) לתוספת א' להוראות מס



הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג–1973‏ .".

גם בעניין הזה אנחנו מחילים את זה על פרט 2(ג) לתוספת א' להוראות מס הכנסה. בעבר זה חל לגבי פרט 2(ד) שמדבר על יצרן שמחזור עסקו אינו עולה על 1,950,000 שקל ובעסקו לא יותר מ-6 מועסקים.
פה אנחנו מתייחסים לקטגוריה של יצרן שמחזור עסקו עולה על 1,950,000 שקל אך אינו עולה על 3,450,000 שקל או שמחזור עסקו פחות מ-1,950,000 אך בעסקו יותר מ-6 מועסקים. האם כאן אין פגיעה? כי ההתייחסות היא להעסקה של יותר מ-6. האם אנחנו לא מפספסים קטגוריה שבה יש פחות מ-6 עובדים.

לא מפספסים קטגוריה. כל העוסקים מתחת ל-2 מיליון ייהנו מההקלה. כל היצרנים שמחזור העסקאות שלהם קטן מ-3,450,000 שקל, בלי קשר למספר המועסקים, ייהנו מההקלה.

סעיף התחילה. תיקון סעיף 29, גיא.

"תיקון סעיף 29
2.

בסעיף 29 לחוק העיקרי, סעיף קטן (1ב) – בטל.
תחילה
11.

(א)
תחילתם של סעיפים 22 ו-29 לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 1 ו-2 לחוק
זה". נעשה את זה 1 בינואר 2015.

כיוון שההצעה הונחה לקריאה ראשונה ביום 30.6.2014, קבעתם במקור שהתחילה ב-1 בספטמבר 2014. אבל עכשיו, כיוון שאנחנו דנים בזה רק עכשיו, נוצר לנו מצב של רטרואקטיביות. אנחנו לא רוצים שתהיה רטרואקטיביות ואתם מבקשים שזה יהיה ב-1 בינואר 2015.

כן. שלא ייפול בתוך תקופת דיווח, רטרואקטיבית זה בלתי אפשרי לעשות.

בסדר.

הוראת מעבר.

"הוראת מעבר
13.

(א)
על אף האמור בסעיף 11(א)3, לגבי עסקאות שמועד קבלת התמורה או


מועד מסירת הטובין בהן חל לפני יום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014),


ימשיכו לחול הוראות סעיפים 22 ו-29 לחוק העיקרי כנוסחם ערב המועד



האמור.".
זו הוראה תפעולית, סנכרון, כדי שלא ייווצר מצב שעוסק שהיה על בסיס מצטבר, על בסיס מסירת הטובין, קיבל תמורה. ההוראה החדשה תקבע שהוא מחויב עם קבלת התמורה וכך יצא שמועד חיוב במס שלו לא יגיע לעולם. זה מאפשר לסנכרן בין ההוראה הישנה להוראה החדשה.

טוב. אנחנו שמחים באמת. תודה, שוב, לרשות המסים. אנחנו שמחים שוב שמגדילים את ההטבה לעסקים קטנים.

יופי, כל הכבוד.

מי בעד לאשר את מועד החיוב במס לעוסקים וליצרנים קטנים, סעיף 1, 2, 11(א) ו-13(א)? מי בעד, ירים את ידו.

אני הרמתי את ידי.

הצבעה

בעד סעיפים 1, 2, 11(א) ו-13(א) – פה אחד
סעיפים 1, 2, 11(א) ו-13(א) מתוך הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 45), התשע"ד–2014, נתקבלו.

יופי. אושר פה אחד.

רק נציין שכיוון שהחלטת הפיצול הונחה אתמול על שולחן הכנסת, אז קודם כל, מבחינה טכנית, תאושר ההחלטה על ידי הכנסת ורק אז תובא לקריאה השנייה והשלישית כמו שאושרה עכשיו ותאושר.

דרככם, שוב תודה לרשות המסים ולשר.

אני רוצה לומר שזה מצוין. תקשיבו, אנחנו צריכים לעשות סדר בכמה דברים, גם בימי התשלום. היום, הרבה מאוד מהעסקים מקבלים שוטף פלוס 170, כשהם עוסקים עם רשויות או עם משרדי ממשלה.

פלוס 170?

כן. זה בדרום. אני בדקתי את זה.

בדרום זה שונה וקוצר מאוד, לא? זה לא קוצר? מי בקי בזה?

יש הנחיה של החשב הכללי לקצר את - - -

ודאי שהיה כך. ההנחיה לקצר מאוד.

הייתי עם חברת מזגנים שקיבלה עכשיו הזמנה לעיר הבה"דים והסתכלתי בדיוק מה תנאי התשלום שלה. אני מבין שיש כוונות טובות. זה היה רק לדרום עצמו.

צה"ל הוא ממלכה בפני עצמה.

בואו נעשה את זה ברמה של החוק. תיקחו את אותו דבר שעשיתם פה, תביאו לנו – תאמינו לי, זה יותר מכל ההטבות שנותנים אחרי המלחמה הזאת: אתם תתנו לאנשים אוויר. בואו תיקחו את זה ותלכו אתנו, קואליציה, אופוזיציה, מה שאתם רוצים. תלכו אתנו על כמה עניינים כאלה.

כמה החשבת כללית קיצרה את הזמן? אני זוכר - - -

לא קיצרו. קודם כל, זה היה רק לדרום וחוץ מזה, זה לא קוצר באמת.

רגע, קודם כל בוא נראה לגבי הדרום.

למיטב ידיעתי, זה תוך 30 יום. למיטב זכרוני.

צריכים לבדוק את זה. להערכתי היא קיצרה את זה וצריכים לעמוד על זה, כמו שאומרים.

אבל בכל הארץ. בכל הארץ הרשויות המקומיות משלמות תנאי תשלום בלתי אפשריים והשחקנים הקטנים לא יכולים להתחרות בזה כי אין להם מקורות מימון של האשראי הזה. אני אומר לכם.

הם גם לא רוצים לשנות את חוק המכרזים כדי לתת לקטנים להיכנס כי מפחדים משחיתות, זו גם כן שערורייה. מה זה שחיתות? ניר, תעבדו איתם, תביאו את העניינים האלה. התיקונים האלה יתנו למשק הישראלי טיפה אוויר.

השלטון מקומי זה לא קל, אבל אני רוצה לראות מה אפשר לעשות.

הישיבה הזאת הסתיימה וממשיכים לנושא הבא.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>