PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
03/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 306>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י' בחשוון התשע"ה (03 בנובמבר 2014), שעה 12:00

<1. הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ה-2014>
<2. חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים - דיווח משטרת ישראל על השימוש בסמכויות האכיפה, תדירות השימוש בסמכויות, כתבי האישום שהוגשו, העונשים שהוטלו בהליכים שהסתיימו בהרשעה בשנת 2013 -2014>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

>
מיקי אריאלי - מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

עו"ד מוריה בן צור - יועצת משפטית, משרד הבריאות

ד"ר רוני ברקוביץ - סגן מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

ד"ר טל לביא - מנהל תחום אגף רוקחות, משרד הבריאות

עו"ד יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק עו"ד סוני אינגר - קצין מדור נוער באח"מ, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ ד"ר אודי וולף - ר' מעבדה אנליטית באח"מ, המשרד לביטחון הפנים

עדי חביב ריבק - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

רפ"ק ד"ר יפעת כץ - קצין מדור מעבדות אנליטיות באח"מ, המשרד לביטחון הפנים

אהוד אור-טל - ממונה מדור בכיר מבצעים סמים מכס, משרד האוצר

עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים

משה חברוני - חבר הנהלה, הסתדרות הרוקחים בישראל

עו"ד אתי כהנא - ראש אגף אכיפה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים

אורי מיכאל - דובר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

נעה בן שבת
איילת וולברג (מתמחה)

וילמה מאור

אושרה עצידה
<הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ה-2014>
<חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים - דיווח משטרת ישראל על השימוש בסמכויות האכיפה, תדירות השימוש בסמכויות, כתבי האישום שהוגשו, העונשים שהוטלו בהליכים שהסתיימו בהרשעה בשנת 2013 -2014>

צהריים טובים. היום יום שני בשבוע, י' בחשוון, 3 לנובמבר 2014, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים – דיווח משטרת ישראל על השימוש בסמכויות האכיפה, תדירות השימוש בסמכויות, כתבי האישום שהוגשו, העונשים שהוטלו בהליכים שהסתיימו בהרשעה.
אנחנו פה מקדמים כל חודש, כל חודשיים, ואנחנו מרחיבים את המשפחה. נולדים לנו עוד מוצרים ואנחנו מכניסים למשפחה עוד. טוב שלא כולם באים בערב שישי כשגומרים לאכול כי לא היינו יודעים במה להשתמש.
נציג המשטרה, בוא ספר לנו מה התוצאות או מה היבול שאנחנו קוצרים ואנחנו צריכים לקצור, לצערנו, בעקבות פעילות הוועדה.

רב פקד עו"ד סוני אינגר, קצין חקירות נוער ארצי. תודה, אדוני על ההזמנה לוועדה ועל ההזדמנות באמת להציג את עשיית המשטרה בתחום המאוד חשוב הזה

אדוני, מאז שחוקק זה לא מכבר חוק המאבק בתופעת החומרים המסכנים, באוגוסט 2013, המשטרה הגדירה מחדש את הוראות המאבק בנושא סמי הפיצוציות תוך מתן עדיפות מאוד מאוד גבוהה למאבק בנושא וקביעת מקום גבוה בסדר יומה של המשטרה. נקבעו יעדים ומדדים ליחידות, נקבעו פרמטרים שיחידות צריכות להשיג. באמת הכול מוביל לכדי רצינות בכל הנושא הזה של סמי פיצוציות שהחוק החדש באמת נתן למשטרה כלים אפקטיביים להתמודד עם התופעה.
קצת מבחינת המודוס אופרנדי שלנו במאבק הזה בעקבות החוק או לאור החוק. אנחנו מקיימים מבצעים בהיקף ארצי. אני יכול לבשר לוועדה שממש השבוע קיימנו מבצע ארצי ראשון מסוגו בשיתוף משרד הבריאות, פשיעה פרמצבטית והרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, וניתקנו קווי טלפון של סוחרים שמפרסמים באתרי אינטרנט למחיר הנייס גיא. פשוט ניתקנו אותם. בשיתוף הפרקליטות נותקו עשרות קווי טלפון ממש בימים אלה.

כמה זמן לוקח לאותו אחד שניתקת לו את הטלפון לעשות טלפון חדש עם הודעה בעיתון?

השאלה כמה זמן לוקח לי לנתק לו שוב, וזה מהר מאוד. אני אנתק לו שוב ברגע שהוא יפתח את הקו. קודם כל, זו הפתעה כי לא היינו במישור הזה. זה לא מישור פלילי, זה מישור מינהלי. אבל זה באיזשהו מקום משבש ומקשה על הפעילות שלהם. אנחנו נמשיך לפעול גם בדרכים יצירתיות כאלה בנוסף על החוק שנותן לנו.

אנחנו אוספים מודיעין, מכווינים, ממפים מקומות ואובייקטיבים שמעורבים בסחר והפצה של סמי פיצוציות, לרבות פאבים, מועדונים, תחנות דלק, וכיוצא בזה. ממצים תוצרי מודיעין לטובת פתיחה בחקירה, משלבים היבטים של רישוי עסקים, סוגרים עסקים. שוב, הטיפול המינהלי לצד הטיפול הפלילי. כמובן פעילות משטרתית קלאסית: תצפיות, ביומים, חיפושים בכל אותם מקומות שמוכרים חומרים מסכנים. יש פה עוד, אני לא אלאה אתכם.
עשינו עד עתה מספר מבצעים בהיקף ארצי חוצי מחוזות, ואנחנו נמשיך לעשות את זה.

ברשותך, אדוני, אציג את התפוקות שהם נכון לעד עתה מינואר 2014. מבחינת המסלול הפלילי -פתחנו מתחילת השנה עד עתה 1,690 תיקים פליליים במסגרת החוק החדש – יבול נאה לכל הדעות. אני מאמין שעד הסוף השנה המספר הזה גם יגדל.
מבחינת העבירות - עבירת איסור הייצור ואיסור המכירה אלו העבירות שמככבות ובגינן פתחנו את מרבית העבירות.

מבחינת חלוקה למחוזות - המחוז הדרומי, מחוז מרכז ומחוז תל אביב הם המחוזות המובילים מבחינת העשייה בתחום הזה. זה יכול להיות טבעי. כמובן בערים כמו תל אביב, הכרך הגדול, אנחנו בהחלט מוצאים עשייה בתחום סמי הפיצוציות. אבל נתון שהוא אולי קצת מטריד או מדאיג, שגם במחוז ש"י נפתחו 70 תיקים בתחום הזה.

תיקים זה כתבי אישום?

לא, לא. אני מיד אגיע לתיקים.

ש"י זה יהודה ושומרון? תדבר בביטויים מלאים.

בין היתר. ש"י זה שומרון ויהודה. מחוז ש"י זה מחוז שהוקם בשלהי שנות התשעים. נפתחו כ-70 תיקים פליליים. כלומר, זה לאורכה ולרוחבה של הארץ. אם זיהינו את המגמות האלה באמת בהתחלה בערים הגדולות אז זה באמת נפוץ בכל הארץ.
מבחינת נתונים אודות כתבי אישום ברמה ארצית - מתחילת השנה הוגשו 309 כתבי אישום על-פי החוק החדש, להבדיל מ-16 בשנה קודמת. כלומר, באמת זינוק מטאורי.

כמה זמן לוקח לתהליך כזה להבשיל?

לכתב אישום?

לא. כתב אישום זה לא רציני, לפסיקה, הרשעה, זיכוי.

אני אציג לאדוני פסיקה שהיא במהירות הבזק, פסיקה של ברנש שקיבל 30 חודשי מאסר בפועל שזה הרף המקסימלי של הענישה כאשר התיק נחקר באפריל וגזר הדין ניתן ביולי – שלושה חודשים. הוא נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל, קנס 40,000 שקל, מאסר על תנאי, ועוד כל מיני טובות כאלה ואחרות.

זה יחסית מהר. אני לא אומר שזה מה שמלמד על כל התיקים. אבל אני אתייחס כשאתייחס לענישה איך בית משפט רואה את זה. אני אגע אולי קצת בשוליים בבעיות.

מבחינת כמות המעצרים – מתחילת השנה משטרת ישראל 584 מעצרים על-פי החוק החדש, להבדיל מ-130 בשנה קודמת.
מבחינת כמות העצורים ביחס לעבירות בחוק – אנחנו רואים באמת שאיסור הייצור, כלומר, המכירה לבגיר זו העבירה המובילה שבגינה משטרת ישראל עוצרת. אנחנו פחות עוצרים, אדוני, בגין עבירות שידול לקטין ומכירה לקטין. אבל יש כ-250 תיקים של מכירת סמי פיצוציות לקטין שזה נתון מטריד בהחלט.
פילחנו גם את מעצרי תום הליכים. תום ההליכים זה סוג של מדד גם לעבודה איכותית של המשטרה וגם באיזשהו מקום מצביע על איך בית משפט רואה את החומרה של המעשה. מתחילת השנה נעצרו על-פי החוק החדש 59 נאשמים עד תום ההליכים. זה נתון גבוה מאוד. והחלטה אחרת שזה דומה לתום הליכים זה גם מעצר מאוד מאוד ממושך, מעבר לימי המעצר הרגילים - 100 נאשמים נעצרו עד החלטה אחרת.

אם אנחנו מפלחים את יחס המעצרים של תום הליכים והחלטה אחרת לסך כל המעצרים, למעלה מ-20% על-פי החוק החדש נעצרים עד תום הליכים והחלטה אחרת שזה מצביע בהחלט על מגמה ברוכה שבית המשפט רואה את זה בחומרה יתרה ומשתף איתנו פעולה בבקשות שלנו למעצר.

קצת תפוקות של מבצעים ארציים שעשינו. סך המבצעים שעשתה משטרת ישראל - בוקרו 2,533 אתרים, עוכבו או נעצרו 851 חשודים, זומנו לשימוע ונסגרו בתי עסק – 167 בתי עסק, ובהחלט יש עשייה ענפה בתחום הזה.
ברשותך, אדוני, אעבור קצת לענישה. החוק הוא חוק חדש וממש בימים אלה מבשילים כתבי האישום ואנחנו מתחילים לראות פסיקות של בית משפט. ממש בקליפת אגוז אתן לכם פסיקות. תיק ת"פ 33408014 של השלום בבאר-שבע גזר בהסדר סגור עשרה חודשי מאסר בפועל בגין סיוע לסחר של שקית אחת של חומר מסכן מסוג 22PB , זה חומר שנמצא בהכרזה.
אני מזכיר לכל הנוכחים שרף הענישה בחוק הוא יחסית נמוך. אנחנו מדברים על עבירת עוון, עונש של שלוש שנות מאסר. לתחושתי, אם אותי היית שואל, אני כן מרגיש, אדוני, שבית משפט לו היינו מציבים רף גבוה יותר היה עושה את מלוא השימוש ברף הענישה הגבוה. הוא התבטא בזה לא פעם.
תיק נוסף, אדוני, גם של בית משפט בבאר שבע - 12 חודשי מאסר בפועל בגין מכירה של חומר מסוג 22PB תמורת 10 שקלים. קיבל אותו ברנש שנה מאסר בפועל. שישה חודשי מאסר בפועל על סיוע לסחר בארבע חבילות של נייס גיא, והשותף השני קיבל שמונה חודשי מאסר בפועל על אותן ארבע שקיות. באמת הפסיקה המובילה היא אותה פסיקה של בית משפט מחוזי בבאר שבע. כבוד השופט אמיר דורון גזר 30 חודשי מאסר בפועל, וזה הרף המקסימלי שניתן, על בחור שעסק בייצור, בסחר של סמי פיצוציות. היתה תפיסה מאוד גדולה בבאר שבע של קרוב ל-2.5 טון.

אם אתה מדבר על תפיסה, יש לכם סמכויות של תפיסה והשמדה. מה אתם עושים עם זה?

סמכויות התפיסה וההשמדה הן מישור מינהלי והתכלית של החוק נועדה לכוון. הרי בחוק עצמו אין עבירה של החזקה לשימוש עצמי, זו לא עבירה. כלומר, ילד בן 17 שהולך ברחוב אלנבי ובכיסו האחורי יש שקית נייס גאי הוא לא עובר עבירה פלילית, אלא אם כן כמובן הוכחתי שיש פעילות של סחר.

אולי זה הזמן לשנות את זה?

יכול להיות. אני רק מציב את העובדות לאשורן. צריך לחשוב על הדברים.

אתם במשטרה ואלה שישבו ועשו את החוק הזה, הצעת חוק ממשלתית והיתה לכם הזדמנות לכתוב ולסנן אותה ולתעל ולכוון אותה ולעשות הצעת חוק מסודרת, מוגדרת, שלא תגיד לי: ילד בן 17 הולך עם שקית נייס גיא ויכול לנפנף איתה גם, והוא יעשה לשימוש עצמי וזה לא עבירה. הוא לא ייצר את זה.

לא, ודאי שלא. אבל יש גם היבטים לצד השני שקשורים לשמירה שלנו, לעתיד של הקטינים. אנחנו לא רוצים חלילה להכתים קטינים בעבר פלילי. עשינו שקלא וטריא כשכתבנו את החוק. יש היבטים לכאן ולכאן, היבטים כבד משקל.

ההיבטים הם ששקית נייס גיא אחת לשבוע לא נורא. יום שישי בערב לא נורא.

לא, זה נורא ואיום. שוב, ההיבטים הם באמת מאוד עמוקים ושקלנו.

אתה בעד מריחואנה חוקית?

אני חד וחלק נגד.

אז למה בעד נייס גיא זה בסדר? נייס גיא מלוכלך בסדר, ומריחואנה חוקית לא בסדר.

לא, זה גם לא בסדר.

אני חושבת שלשימוש עצמי יש גם למריחואנה - - -

לא, רק באישור רפואי.

לא, זה עבירה פלילית.

מחליטים לא להעמיד. זה עבירה, אבל המדיניות היא לא להעמיד לדין.

אדוני היושב-ראש, שמא נאמר שגם שימוש עצמי בקוקאין לא נחשב עבירה, לצערי, במדינת ישראל.

לא, נחשב.

אבל מה עושים עם זה? כמה פעמים הגשתם? מה בפועל קורה עם זה?

צריך להבין שכל העולם המערבי מתמודד עם התופעה הזו. דווקא מדינת ישראל היא סוג של אור לגויים בהיבט של חקיקת החוק שהחוק הוא באמת חדשני ופורץ דרך וכן נותן לנו כלים. למעט ישראל וניו-זילנד, לדעתי, אין בעולם חוק דומה שבאמת נותן לנו כלים לתקוף את התופעה, ואנחנו באמת מרגישים שיש שינוי במגמה. לדוגמה, אם עד לפני שנה אדוני היושב-ראש היה חפץ לרכוש שקית נייס גיא בקיוסק באלנבי אז הוא היה רואה את אורות הניאון בפרהסיה והיה רוכש שקית ב-50 שקלים. היום מחיר של שקית זה בין 120 ל-150 שקלים.

מרוויחים יותר.

כי הלחץ עליהם הוא כמובן חזק מאוד ואז המחירים כמובן עולים. זה איזה סוג למדד לזה שאנחנו בכיוון הנכון.

אם המחיר יהיה 500 שקל ניצחנו.

שלא יהיו אי-הבנות, אין לי שום אספירציות בעסק כזה.
צריך להבין שזה חוק שהוא מאוד מאוד חריג. מה שכן חשוב להבין, החוק מקפל בתוכו מורכבות לא פשוטה. מצד אחד, היבטים של הליך פלילי לצד הליך מינהלי. כלומר, יש פה איזושהי סינרגיה שאנחנו לא רגילים לראות אותה בחוקים אחרים. יכול להיות ששווה לעשות איזושהי חשיבה ולראות קדימה, ובהחלט יש לנו רצון לעשות את זה יחד עם משרד המשפטים ויחד עם משרד הבריאות והרשות למלחמה בסמים וחיתוך מצב לראות איך אנחנו היום ביחס למצב. אבל סך הכול ערב חקיקת החוק היינו עם הרבה פחות כלים להתמודד עם התופעה, והיום באיזשהו מקום גם מדינות ברחבי העולם מתעניינות בחוק עצמו ובהיבטים שלו ובאמת איך אנחנו אוכפים אותו ומגלות עניין רב בו. תודה לאדוני.

משרד המשפטים רוצה אולי להתייחס?

כן. יפעת רווה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. קודם כל, אתחיל מהסוף והסוף הוא שכשלמשטרה, אם יש דברים שצריך לשפר הם יודעים שהם מוזמנים לבוא אלינו ואנחנו נבדוק את הדברים.
לגופו של עניין, מבחינת ההליך שנעשה בזמנו - אני רוצה להבחין קודם כל בין קטינים לבגירים, ובין החוק הזה לפקודת הסמים המסוכנים. החוק הזה הוא חריג. עשינו פה דבר חריג, חומרים מסכנים שלא עוברים את הכנסת, ובכל זאת אנחנו מכניסים אנשים לכלא בהסתמך על הדבר הזה. הרי דרך המלך זה פקודת הסמים המסוכנים. לוקחים סם, מכריזים אותו כסם מסוכן, עוברים את הוועדה הזו ואת כל ההליכים. זה לוקח כמה חודשים טובים. מה שקורה שבעלי סמי הפיצוציות זריזים בהרבה מאיתנו. תוך יומיים הם מוצאים חומרים חדשים. היינו צריכים לתקופת הביניים הזו איזשהו פתרון. דילגנו על העניין של הכנסת שזה לא היה פשוט. היו לדבר הזה התנגדויות, דילגנו על הדבר הזה. הצד השני של זה שבאמת הענישה היא פחותה וכשרוצים מכניסים את זה בסוף וחוזרים לדרך המלך לפקודת הסמים המסוכנים.
לנושא של במי ממקדים את הענישה - אפשר להתווכח עם זה, אפשר לשקול את זה מחדש. אנחנו חשבנו שצריך, בעיקר כשמדובר בקטינים, למקד את הענישה בסוחרים, באנשים שמרוויחים מהדברים האלה.
לגבי ילדים - אני רוצה להזכיר שגם בנושא של שכרות, זה לא עבירה פלילית לקטין לשתות. אסור למכור לו את זה. מתמקדים במי שמוכר את זה, מענישים את מי שמוכר.

לגבי סמים - זה משהו אחר. סמים מסוכנים באמת לפי המצב היום זה עבירה פלילית. יש ויכוחים על זה, אבל אני לא נכנסת אליהם. בסמים מסוכנים בוודאי גם מעמידים לדין. בסמים שהם גם סמים מסוכנים, אבל בקנביס יש הנחיות שלפחות בפעם ראשונה לפעמים נותנים הזדמנויות כדי באמת לא להרוס עתיד של נער משתמש. אבל ההתמקדות בוודאי בחוק הזה היתה במי שמרוויח מזה, בסוחרים, ועכשיו יש את הנושא של אתרי אינטרנט. תמיד מוצאים דרך לעקוף אותנו וזה מרוץ. אנחנו אף פעם לא נסיים את זה כי תמיד כשאנחנו נסתום פרצה אחת הם לא יוותרו על פרנסתם. זאת אומרת, תמיד תבוא פרצה אחרת שנצטרך גם אותה לסתום. כמובן את כל הדברים אפשר לשקול שוב ואפשר לחשוב עוד פעם.

שאלה לאנשי המקצוע שעוסקים במניעת סמים בנוער, איכשהו נראה לי שזה אתם. האם יש לכם משהו להגיד על הדבר הזה? האם אתם לא חושבים שיש מקום לדון בשאלת השימוש העצמי הזו בנוער?

מה, נפליל את הנוער? נעניש את מי שמוכר.

בסדר, זה אני מבינה שנעשה בחוק הזה וסבבה ומעולה.

זה הרציונל כאשר חוקקנו באלכוהול.

אני הבנתי את יפעת. אבל מעניין אותי איפה - - -

אני יכולה גם להציג את האיפכא מסתברא, אבל זה מה שהביא אותנו.

מיקי אריאלי, ראש אגף אכיפה במשרד הבריאות. דבר ראשון, מבחינתנו עשינו שני דברים: ראשית, מבחינת Reaching Out. זאת אומרת, החבר'ה שלנו והסגן שלי ויתר האנשים מגיעים לבתי ספר, לכפרי נוער, ומסבירים להם את הסכנות של החומר הזה, רק שימוש אחד. שנית, אנחנו בתהליך של פרויקט של איתור קורבנות. זה פשע עם קורבנות ויש לי כרגע. אנחנו מקבלים מבתי חולים, מחדרי מיון וגם מהקהילה רישום של אנשים מאושפזים, וכנראה אפילו שני מקרי מוות מהחומרים האלה. לכן, כשהחבר'ה שלנו יוצאים לחינוך והדרכה באמת יש לנו את הנתונים לגבי הסכנה. זה בדיוק הנקודה.
היה לנו ילד אחד בן 17 ירושלמי, ארבע שאכטות. הגיע לחדר מיון ואחר כך למחלקה הפסיכיאטרית בעין-כרם. הוא על חומרים עד היום הזה, כמה שידוע לנו. זה מה שאנחנו מסבירים לנוער על הסכנות האלה.

עו"ד אתי כהנא מהרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. אני ראש אגף אכיפה ולכן לא אוכל למנות בדיוק את תוכניות המניעה שקיימות. אבל בכל זאת בשם הרשות אני ודאי יכולה לומר שזה כמובן חלק מהאג'נדות של הרשות בתחום המניעה שעושים הרבה מאוד פעילויות גם בקהילה. יש לנו מתאמים ברשויות המקומיות השונות שעושים את הפעילויות, יש שיתוף פעולה עם משרד החינוך בעניין הזה. צר לי שאני לא באה מהתחום הזה ואני לא יכולה לומר לגברתי בדיוק מה הן התוכניות הקיימות, אבל בוודאי שנעשה.

תפיסת העולם של הרשות מתאימה לתפיסת העולם שהוצגה פה שאין מקום ל - - -?

אפשר לשקול. אני לא אמרתי את זה - - -

- - -אני שואלת אם עד היום- - -

אני רוצה לומר שהייתי שותפה גם לחקיקת החוק הזה בכל השלבים שלו. החוק הזה נחקק במהרה. הוא היה מענה מידי לתופעה שהלכה והתרחבה והגיעה לממדים בלתי נסבלים כמו שאמר עו"ד סוני אינגר. נעשה פה מאמץ חקיקתי מהיר ואדיר. אין ספק שיכול להיות שבאמת מעת לעת יצטרכו לשקול תיקוני חקיקה לאור מה שמתהווה בשטח.

התפיסה החקיקתית היתה, בהחלט בגלל שקהל היעד המרכזי הוא באמת צעירים וקטינים לא לפעול במישור של המשתמש הבודד אלא יותר בתופעת ההפצה. אז אומנם לחוק קוראים חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, אבל למעשה הוא מתמקד בנושא ההפצה כאשר לנושא הזה של הפללת קטינים, פתיחת תיקים פליליים, ובכלל כל נושא האכיפה כלפי משתמשים, הנושא הזה הוא נושא שכולו טעון. יש לו הרבה מאוד שיקולים חברתיים, חינוכיים, בהרבה מאוד מישורים. התפיסה היא שלא תמיד המענה היחיד והנכון הוא המענה האכיפתי דווקא, אלא יותר באמת במישור של ההסברה, של החינוך, של המניעה. כאן אנחנו כרשות למלחמה בסמים ואלכוהול עושים הרבה מאוד פעילויות ומקדישים הרבה מאוד מהמשאבים שלנו לטפל בנושא הזה במישור החינוכי הזה כמובן בשיתוף פעולה עם כל הגופים שעוסקים ביחד איתנו בנושא הזה.
אני יודעת, ופונים אליי גם כן גם אנשי משטרה, שהנושא הזה שזה לא עבירה פלילית הוא נושא שהוא בעייתי ברמת האכיפה. אני בהחלט חושבת שצריך לעשות מעת לעת שיקול דעת שמא צריך לשנות. זה גם עניין של מדיניות, זה לא עניין של חקיקה. כרגע לא עומדת על הפרק הצעת תיקון חקיקה בעניין הזה, אבל יש קולות בעניין הזה ויצטרכו לשקול את זה. אבל יש על כפות המאזניים גם צדדים אחרים בנושא של אכיפה כלפי משתמשים, ובמיוחד כשמדובר במשתמשים שמרביתם הם צעירים וקטינים על כל המשתמע מכך מבחינת הפללה של הצעירים האלה.

שוב, סמכויות התפיסה הן לא פליליות כפי שציינתם, התפיסה של החומר. אז מדוע את התפיסה לא - - -?

לא, התפיסה נעשית.

תפיסה מינהלית, כי יצא כאילו לא משתמשים בסמכויות המינהליות של תפיסה והשמדה.

לא, לא. לא נכון.

נדמה לי שלא זו היתה הכוונה. כשעו"ד אינגר ניסה להסביר איפה משתמשים בסמכות המינהלית אז הוא נתן לדוגמה את הנושא שאם אתה תופס אצל משתמש כמובן שיש לך סמכות תפיסה והשמדה.

ועושים בזה שימוש?

בוודאי, בוודאי. ברור גם שזה לא נעשה רק לכך. למשל, ישנם חומרים, סמי פיצוציות, שנתפסים והם לא נמצאים ברשימת החומרים המסכנים דווקא, ועדיין הם חומרים שמסכנים, ולגביהם סמכות התפיסה וההשמדה בוודאי תופסת כי הם עונים על הקריטריונים של חומר שהוא משמש לצורך השפעה פסיכו-אקטיבית. אבל אם הוא לא נכנס לרשימת החומרים, וגם כאן אנחנו באיזשהו מרוץ כל הזמן, אנחנו מכריזים וחומרים חדשים נכנסים לשוק אז תמיד יש איזה תקופת ביניים שחומר מופץ והוא לא נמצא ברשימת החומרים המסכנים של החוק ואז לא ניתן להעמיד לדין פלילי. אבל אפשר לתפוס ולהשמיד והדבר זה נעשה. פה אנשי המשטרה יעידו על כך שהדברים האלה נעשים מדי יום ביומו, כאשר לא מגישים כתבי אישום הסמכות - - -. כמובן שהעדיפות ניתנת לנושא הפלילי משום ההשלכות שיש לאכיפה פלילית מבחינת ההרתעה, מבחינת המניעה, מבחינת המסר הציבורי שניתן כאשר אנחנו מדברים על כך שאנחנו רואים בזה תופעה חמורה שראויה להעמדה לדין בגינה. אבל כל מה שלא נכנס למישור הפלילי בוודאי נעשה בו שימוש. ולכן, החוק הזה הוא כל כך מיוחד בזה שיש לו גם סמכות פלילית וגם סמכות שהיא סמכות משלימה שהיא נותנת את האפשרות לא להחזיר את החומרים האלה לשוק.

מצוין. אדוני, מה אתה רוצה להגדיל?

אודי וולף, ראש המעבדה האנליטית במז"פ. חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים מגדיר למשך זמן מוגבל של 12 חודשים את החומרים האסורים בהפצה ככאלה, ובמשך 12 חודשים האלה צריכים המומחים בתחום להתכנס ולדון האם החומר הזה יעלה כיתה לפקודת הסמים או שהוא ייצא לגמרי ויגרע מהרשימה. מפעם לפעם אנחנו מגיעים לכאן, והפעם האחרונה היתה בספטמבר, עם רשימה של חומרים שאותם אנחנו ממליצים להכניס לפקודת הסמים. למעשה, המגרש הוא של נציגי המשרד הבריאות והייעוץ המשפטי של משרד הבריאות.

לא בספטמבר. ביולי היינו כאן.

סליחה, בתחילת אוגוסט היתה ההכללה האחרונה. רוב החומרים שמונחים בפנינו כאן זה חומרים שהם כבר היום כלולים ברשימת החומרים האסורים בהפצה, חומרים מסכנים לפי חוק המאבק, וחלקם חומרים שנכנסים ישירות לפקודה. חלק מהחומרים הם חומרים שאנחנו נוקבים בשמם הפרטי ושלוש משפחות של חומרים שאנחנו מדברים על שם כוללני כדי להגדיל את מעגל האכיפה, מנקודת אכיפה למעגל של אכיפה.
אני אקרא לפי הסדר: "בתוספת הראשונה לפקודה בחלק א', בסימן א', אחרי פרט 7 יבוא: צמח המיטרגינה ספסיוזה, וכל חלק ממנו, לרבות שורשיו וזרעיו, הידוע גם בשם קראטום.".
אתם תראו שבשני החומרים האחרונים שאנחנו נרצה להכניס הם החומרים הכימיים הפעילים באותו צמח, ואז למעשה יצרנו פה שתי שיניים של אכיפה: אחת, אכיפה עם זיהוי בוטני של החומר, אם אני מצליח לזהות את הצמח כצמח הקראטום, או אם אני מצליח לזהות את הכימיקל, את החומר הפעיל, שני חומרים פעילים שנמצאים בתוך הצמח הזה. זה צמח שמגיע מתאילנד שצורכים אותו אחינו בני ישראל היושבים בתאילנד ואלה שמגיעים משם ומביאים אותו לפה.

רק?

בעיקר.

רק אחינו בני ישראל.

לא, מה פתאום? אבל הם מעניינים אותנו משום שלתאילנדיים שעובדים יש דברים אחרים שבהם הם משתמשים פה, אבל עליהם כבר דנו בישיבות אחרות.

החומר הזה מגיע בדרך כלל כקליפות של הצמח. אנחנו לא נלמד את אנשי הוועדה.

זה אוכל לציפורים.

בטעות מישהו ייקח גם את זה מהפרוטוקול.

זה החומר הראשון.
החומר השני והשלישי הם משפחות של חומרים: "אחרי פרט 4א יבוא: 5-פלואורופנטיל נפטואילאינדול, וכן נגזרות מבניות של חומרים אלה.".
אנחנו יכולים לראות כאן, מצד אחד, הרחבה כי אנחנו אומרים: "וכן, נגזרות מבניות של חומרים אלה", ונגזרות מבניות זה לפי הגדרה בפקודה של רשימה ארוכה של משפחות. מצד שני, מראה את הזהירות שבה נקטה הוועדה לבחינת שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים שהיא צמצמה את זה ל- 5-פלואורפנטיל, כי היא יכלה להגיד: גם שם במקום פלואור גם הרבה מאוד הלידים או איזשהם חומרים אחרים. אמרנו: לא, אנחנו לא נתפרע במירכאות עד כדי כאן, אלא אנחנו נצמצם את עצמנו לחומר הזה, וכל הדברים שמנסים להתחכם איתנו. אנחנו בתוך עמנו יושבים ואנחנו מגיעים לעדויות בבתי משפט ואנחנו נתקלים בבעיות בזיהוי של חומרים שהם דומים מאוד, רק איזשהו שינוי קטן, ואנחנו צריכים לתת להם תשובה.
בהמשך, "סימן ב' (2) אחרי פרט 4י יבוא: אינדול- 3- קרבוקסילט, וכן נגזרות מבניות של חומרים אלה.". למשל, יש כאן הרחבה גדולה מאוד. החומר הזה, צריך להגיד בשביל הגילוי הנאות, משמש בין השאר בריאקציות סינטטיות שכימאים הגונים וישרים מייבאים אותו לארץ ומשתמשים בו לצורך המחקר והסינתזה שלהם. מעתה ואילך הם יצטרכו לבקש את האישור של חברנו ד"ר טל לביא ממשרד הבריאות לייבא את החומר הזה, להחזיק את החומר הזה, בדרכים המקובלות.

תהיה עוד בירוקרטיה עד שהוא ייתן להם אישור וייקח להם שבע שנים והלך להם המחקר.

חס וחלילה. טל הוא אדם זריז ונאמן במלאכתו. אני מעלה את זה כי זה דבר שעלה, בין השאר, בדיוני הוועדה וניתנה הדעת גם על הדברים האלה. מצד אחד, אנחנו רוצים להכליל באכיפה, ומצד שני, אנחנו יודעים מה כרוך בצד הדבר הזה, וזה אומר מתן אישורים.

באופן חוקי כמה אנשים מייבאים את הדבר הזה?

כרגע לא מייבאים את זה. אבל יש מחקר שעושים על החומרים האלה, מחקר חוקי שעושים על החומרים האלה. מי שירצה לעשות את המחקר יצטרך לבקש אישור ממשרד הבריאות ולקבל אותו.

אנחנו מכירים את משרד הבריאות, את סוג העבודה שלו, את קצב העבודה שלו. אנחנו מבינים שבאותו רגע נגמר המחקר.

במקרה הנוכחי זה לוקח עד 21 ימי עבודה, לא יותר.

למה כל כך הרבה? אם אתה יודע שיש מחקר למה זה לא לוקח שלושה ימים? אתה מבין למה אני לא רוצה לאשר את זה? למה אתם סתם, אבל סתם, גם כשלא צריך, עוצרים עניינים במקום שזה יזרום והעסק יעבוד והבן-אדם יחיה. אז לא ידעו שאתם קיימים. אתם רוצים שידעו שאתם קיימים? שיצלצלו. זה יותר מדי, אני אומר לך את האמת. אתה מבקש אישור ואני לא יודע אם אני מאשר לך.

הצד השני של הדבר הזה הוא שאנשים יוכלו להכניס את החומר הזה לארץ ולא תהיה עליהם שום אכיפה. זה גם לא יגיע לטיפול המסור של טל וגם אנחנו ידינו תהינה כבולות ולא נוכל לאכוף אותם. אז מה עדיף המחקר החוקי שקצת יתעכב אולי? טל אומר שלושה שבועות, זה לא הרבה זמן. זה אפילו לא משכורת אחת, או אלפי או מאות ילדים שיצרכו את החומר הזה. זו לא שאלה דמגוגית, זה שאלה אמיתית.

בתור מי שעשה את המחקר הזה אז העניין של 21 יום הוא לא משמעותי לצורך המחקר כי עצם הזמנת החומר והאיתור שלו והמעבר שלו לארץ לפעמים יכול לקחת יותר מזה. אנחנו עובדים בלוחות זמנים הרבה יותר קצרים מ-21 יום. 21 יום זה המקסימום. אדם יכול לקבל אישור תוך שלושה ימים עד חמישה ימים.

למה המקסימום הוא לא שבוע?

בגלל שיש מקרים יוצאי דופן.

אז מה?

אז המקסימום הוא לגבי אותם מקרים יוצאי דופן. הוא לא הממוצע.

אם זה היה עסק פרטי זה היה לוקח 21 יום? אם בעל העסק היה צריך לקבל כסף על האישורים והיה צריך לעבוד? אנחנו חיים במערכת וזה משגע אותי. אני בא ממקום שאני יודע מה זה לקוח ומה זה להביא עבודה ולעשות. סתם הבירוקרטיה - פה 21 יום, פה 30, פה 40 יום. מטורף, מטורף.

זו תופעת לוואי הכרחית. אם אנחנו רוצים להכניס חומר לרשימה הזו, זו תופעת הלוואי שלו - - -

זה חומר שכבר יש הכרזה לגביו, נכון? הוא עלה מהשטח וכבר מצאתם אותו בשטח כחומרי - - - ?

כן.

הסעיף הבא זה סעיף ב(3) – Nf - PVP, כאשר כאן N משמש כמספר. החומר הנפוץ בדרך כלל בשוק הוא F5 כש-F זה פלור, וכאן אנחנו רוצים להקל בבדיקה ולהרחיב את האכיפה שפלור לא רק מעמדה 5 יהיה כלול בזה אלא גם בעמדות אחרות. ידוע גם בשם n-fluoro- alfa -pvp.

החומר הבא זה alfa -PHPP . דומה לו, ידוע גם בשם PV8 . גם כאן אנחנו מראים שצמצמנו את עצמנו וסייגנו את עצמנו. זה מעמיס הרבה מאוד קשיים על המעבדה, בין השאר, ברכישה של חומרי ייחוס, ויכול להאריך את תקופת הבדיקה. אנחנו גם כן לא רוצים להשתולל עם פקודת הסמים. אנחנו מצמצמים את עצמנו. אנחנו יודעים מה המשמעות של האכיפה בעניין הזה.

סעיף ד', בפרט 13ט – אחרי פרט משנה (טו) יבוא: EAM – 2201. החומר הזה הוכנס רק בחודש אפריל האחרון לחוק המאבק. אני יודע שבימים אלה מתנהל תיק על אדם שניסה לנצל את הפרצה ולהגיד: אני הבאתי את החומר הזה כי חשבתי שהוא חוקי כי בסך הכול זה עוד פלואור על חומר אחר שכבר נמצא בפקודה משנת 2012. אז הנה לנו דוגמה שחומר כזה חייב להיכנס לפקודת הסמים בשביל לסתום את הפרצות האלה.
החומר הבא זה פובימינה שזה שם הרחוב שלו, אבל אתם רואים שהשם הוא ארוך מאוד. אני יכול לשבור את השיניים ולהגיד אותו.

"(ב) אחרי פרט משנה (כב) יבוא: naphthalenyl -pentyl-indazol-3-yl-methanone, ידוע גם בשם THJ-018. אני רק מזכיר שבן דוד שלו שידוע בשם THJ-2201 נכנס לחוק המאבק ועדיין לא נמצא בשל על ידינו להיכלל בפקודת הסמים כי לא עבר מספיק זמן ולא נתפסו מספיק מקרים. שוב, להראות את האיזונים שאנחנו עושים בישיבות הוועדה לפני שאנחנו מבקשים להכליל חומר בפקודת הסמים.
החומר הבא ידוע בשם 24 –MN או NNE1 או NNEI, וכן נגזרות מבניות של חומרים אלה. כאן זה המקרה השלישי שבו אנחנו מבקשים להכניס משפחה של חומרים. ושוב, אנחנו מתחילים מחומר נפוץ וידוע שהוא המתלה שעליו תולים העבריינים וחבריהם וספקיהם הסינים והאחרים את כל החומרים האחרים, ולכן אנחנו מבקשים להכניס את זה כמשפחה.
החומר הבא גם כן עם שם ארוך מאוד אבל עם סינונימי קצר שזה SDB - 006 , שכך הוא ידוע.
סעיף (3), אחרי פרט משנה (כז) יבוא PB22 -FDU.

סעיף (כז2) זה 2201-NM.
אתם יכולים לראות שיש פה מספרים שחוזרים על עצמם שהמשמעות שלהם היא קבוצות מבנים שהם סך הכול משחקים פאזל אחד עם השני. זה כמו אבני לגו שמשבצים אותם. מה שמתאים לצד הזה יהיה בצד השני. המבנה הכללי נשמר, אבל הפרטים משתנים וכך הם מצליחים לנסות ולהערים על המחוקק.
החומר הבא הוא 22PB-FUB שזה שוב ה-PB22 שהוזכר כאן על-ידי חברי סוני שהוא כבר נכנס לפקודת הסמים. הוא דיבר על התקופה שהוא היה בחוק המאבק, בינתיים הוא נכנס לפקודת הסמים. בינתיים בנו עליו עוד איזושהי קונסטרוקציה, מבנה שנקרא FUB כדי לנסות ולעקוף את הפקודה. אנחנו רוצים להכניס אותו לתוף הפקודה.
החומר הבא הוא 834735-A. זה השם של החומר, מה לעשות.
החומר הבא נקרא 13-CB, והחומר הבא נקרא איי.בי-צ'ימינקה שגם הוא צוטט בלי לנקוב בשמו בפסק דינו של השופט בן טולילה בבאר שבע וגם בפסק דינו של השופט דהן מאשקלון. אלו חומרים שבהתחלה הוגדרו כנגזרות של חומרים מסכנים. אחר כך הם נכנסו לחוק המאבק בשמם המפורש, אחר כך הכנסנו אותם כמשפחות לפקודת הסמים, ואז מתחכמים העבריינים ואומרים: אבל השם המפורש מופיע רק בחוק המאבק ולא בפקודת הסמים. אז עכשיו הנה אנחנו מבקשים להכניס אותו גם לפקודת הסמים כדי שאף אחד לא יטעה לחשוב שהחומר הזה מותר באיזושהי צורה.
שני החומרים האחרונים המיטרגינין וההידרוקסימיטרגינין זה כפי שאני פתחתי ואמרתי, זה החומרים הפעילים בקראטום שהוא השם הבוטני של החומר, ובזה נגמרה הרשימה. עד כאן.

תודה רבה. מי בעד אישור הרשימה כפי שהוקראה?

הצבעה
בעד – פה אחד

הודעת הסמים המסוכנים (תיקון התוספת הראשונה), התשע"ה-2014, נתקבלה.

הבקשה שלכם אושרה ברוב של כל חברי הכנסת שנמצאים פה והם שלושה במספר. וואלה – שלא נצטרך, אבל אם אתה צריך תגיע.

שמי משה חברוני, נציג הסתדרות הרוקחים. רק שאפו לארגון הזה וגם לפשיעה הפרמצבטית שבמשך שנים כבעלי בתי מרקחת שהיו תחת אין ספור ביקורות ורגולציה אין סופית היינו פונים לרוקחים המחוזיים ואומרים להם: הנה המודעות בעיתון והנה הפיצוציות, והם היו כבולי ידיים ואומרים: לאיפה שאנחנו לא יכולים להיכנס אנחנו לא יכולים להיכנס. איפה שקל לנו להיכנס - לבתי מרקחת - אנחנו נכנסים ועושים את עבודתנו. אז באמת רואים יום יום את הירידה בעיתונות ואת התפיסות, ושאפו על העניין הזה מבחינתנו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:50.>
09/11/2014