הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לתשתיות התעופה הבין-לאומית והפנים-ארצית האזרחית בישראל

יום רביעי, י"ב בחשון התשע"ה (05 בנובמבר 2014), שעה 8:30

בדיקת חלופות של שדה תעופה אלטרנטיבי למרכז הארץ

יצחק וקנין – היו"ר

איילת שקד

אבי וורצמן

אורית פיאס - אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

צ'ראלס סולומון - סמנכ"ל תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אסף שאמלי - ראש מטה מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה ברגמן - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

סטליאן גלברג - ראש אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה

צביקה קרמן - ראש חטיבת תכנון, משרד הביטחון

יעקב לנין - ראש תחום תכנון אגף תכנון, משרד הביטחון

יואל פלדשו - מנהל רת"א, רשות התעופה האזרחית

יואב סיני - יועץ, רשות התעופה האזרחית

יוסף שפיצר - שדות תעופה ומנחתים, רשות התעופה האזרחית

אילנה שפרן - מינהל תכנון, משרד הפנים

ליאת דופר דרור - תכנון ובניה, משרד הפנים

פיני שני - מנהל אגף בכיר שיווק חו"ל ודתות, משרד התיירות

רפי אלמליח - מנהל אגף תכנון ופרויקטים, רשות מקרקעי ישראל

יעקב גנות - מנכ"ל רשות שדות התעופה, רשות שדות התעופה

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי

רוביק דנילוביץ - ראש העיר, עיריית באר שבע, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

טל אל על - מ"מ וסגן ראש העיר באר שבע, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

פיליפ אזרד - מנכ"ל עיריית אילת, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

אילן שדה - ראש המועצה, מועצה אזורית מנשה, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

דוד אריאלי - ראש המועצה, קריית טבעון, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

דרור אלוני - ראש מועצת כפר שמריהו, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

עופר בן אליעזר - ראש המועצה המקומית רמת ישי, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

דב ליטבינוף - ראש מועצה אזורית תמר, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

אמיר נוימן - מנהל החברה הכלכלעית, מטה אשר, ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

איציק חולבסקי - ראש מועצה אזורית מגידו

גיל סתיו - סמנכ"ל מסחר, חברת ישראייר

בני ליבנה - סמנכ"ל מבצעים, חברת אל-על

ניר דגן - מנכ"ל, חברת ארקיע

אהוד שבתאי - סמנכ"ל בכיר, ויועץ משפטי ומזכיר החברה, חברת ארקיע

יעקב רשף - קצין מבצעים, חברת ארקיע

עליזה בלאיש - מנהלת תחנה אילת, חברת ארקיע

אורלי פלג מזרחי - דוברת, חברת ארקיע

אורי אורחוף - יועץ, חברת ארקיע

יעקב ברנט - ראש מחלקת נדל"ן, חברת ארקיע

שי פופר - יו"ר, אגודת התעופה הישראלית

משה דן - חבר אגודה , עו"ד, אגודת התעופה הישראלית

אילן הייט - נציג איגוד הטייסים, איגוד הטייסים

עמרי טלמון - חבר הנהלה, קלוב התעופה

עדי ארנסט - יו"ר וועדת מנחתים, אגודה ישראלית לתעופה ספורטיבית קלה

דוידי הולנדר - יו"ר וועדת מבצעים האגודה, אגודה ישראלית לתעופה ספורטיבית קלה

אסף אגמון - ראש המכון, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

רפאל לרמן - מנכ"ל החברה, משרד לרמן אדריכלים ובוני ערים בע"מ

דני קייזר - ארכיטקט,קייזר אדריכלים מתכנני ערים(נשלח מטעם חברת ארקיע)

רועי מגן דוד - מנהל צוות תעסוקה ויזמות, פרלמנט צעירי הנגב

אורי אביב - יו"ר, עמותת משתמשי שדה התעופה בהרצליה

איתי קריידן - עו"ד, עמותת משתמשי שדה תעופה הרצליה

גיתית הרש - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

נילי ברוש - לוביסטית, מועצת נגב

ליטל סקר - לוביסטית, גלעד

לאה ורון

שרון רפאלי

בדיקת חלופות של שדה תעופה אלטרנטיבי למרכז הארץ

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לוועדת הכלכלה לתשתיות התעופה הבין-לאומית והפנים-ארצית האזרחית בישראל. זאת הישיבה הראשונה של ועדת המשנה שאני עומד בראשה. לא סתם הוקמה ועדת המשנה בשל הבעיות שאנחנו שומעים השכם והערב, במיוחד עם עניין סגירת שדה התעופה בשדה-דב. ולצערי, אין חלופות בעת הסגירה. מי שקצת מבין בתעופה האזרחית הפנים ארצית מבין שזה בעצם ממיט אסון על ערים חשובות במדינת ישראל, ואחת מהן זאת העיר אילת שתלויה מאוד בשדה התעופה הזה, במיוחד בתיירות הפנים. שלא לדבר שזה ישתק גם את שדה התעופה בחיפה. לכן ראתה ועדת הכלכלה והיושב בראשה חבר הכנסת אבישי ברוורמן להקים ועדת משנה. מכיוון שהייתה לי נגיעה מאוד אינטנסיבית בכל נושא חוק הטיס ביקשו ממני לנהל גם את הנושא הזה. אני עושה את זה באמת מתוך רצון אמיתי כדי לקדם את הדברים ולנסות למצוא פתרונות לדבר כפי שהוצע על-ידי הממשלה.

כולנו ראינו בחודשים האחרונים את מסיבות העיתונאים בכניסה של שדה דב. אני לא בטוח – ואני אומר את זה באחריות כמי שמכיר את ההתנהלות בממשלה ואת ההתנהלות של השרים – לצערי, הרב הם לא יורדים לעומק הבעיה. אני לא בטוח שהם עצמם מכירים את החוקים שהם מביאים אותם; הם לא קוראים אותם. אז הם מכירים אותם באופן שטחי מלמעלה. זה לא כמו שכל ועדה יורדת לכל ניואנס בחקיקה. להצהיר הצהרות זה אולי הדבר הקל ביותר, אבל את ההשלכות שנובעות מאותן החלטות – אם לא ניקח אותן במלוא הרצינות זה יגרום לנזק כלכלי לא פשוט, לניתוק חלקים במדינת ישראל מהמרכז האורבני שלה שזה האזור המרכזי שלה – תל-אביב היום וכל גוש דן. כל זה כשאין חלופה בזמן הסגירה.

יתרה מזאת בישיבות האחרונות של ועדת הכלכלה הוצגו החלטות של בית-משפט לגבי שדה דב. אבל כמי שעבר על החומר וקרא אותו לעומק ראיתי שאלה לא החלטות סופיות כיוון שעדיין צריך למצוא אלטרנטיבה. והממשלה הטילה על אריה לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לטפל בנושא הזה ולהביא את הפתרונות לחלופות. הבנתי ששר התחבורה מינה את גיורא רום, מי שהיה מנהל רת"א עד לתקופה האחרונה. אני מברך את ראש רת"א החדש; אני מאחל לו הרבה הצלחה בתפקיד. זה תפקיד חשוב מאוד במערכת התעופה הישראלית. לכן ראיתי לנכון לא רק לקחת את הנושא הזה ולקדם אותו כמה שאפשר, אלא גם לתת את תשומת הלב המלאה כדי להביא לפתרונות אמיתיים. אני הספקתי לרדת לשטח עם חברת ועדת המשנה אילת שקד שאני מאמין שכל רגע תיכנס לאולם. היינו בשדה-דב, ראינו את הדברים, הבנו מה ההשלכות של כל הדבר הזה. בימים האחרונים וגם בשלושת השבועות האחרונים דיברו אתי ראשי הערים וגם ראש העיר של אילת שמכיוון שהוא נמצא בחו"ל הוא לא יכול היה להגיע לפה. אני ביקשתי שהמנכ"ל יגיע, ואני מבין שהוא נמצא פה, ואני אאפשר לו לדבר בהמשך הדיון. גם ראש העיר חיפה יונה יהב דיבר אתי טלפונית, והסביר לי את ההשלכות. גם מבאר-שבע דיברו אתי. כל מי שיכול היה לדבר אתי בנושא הזה ולהגיד לי מה ההשפעות ועד כמה צריך לתת פתרונות שיביאו באמת לכך שהמערכת הזאת תזרום בצורה תקינה ולא נגיע למבוי סתום, ואף אחד לא יודע לאן נגיע בסופו של יום.

בדיון הראשון אני אאפשר לרוב המוזמנים לדבר. הדיון הוא קצר, ומי שלא יספיק לדבר היום ידבר בדיון הבא. אני מודיע שאנחנו ניכנס לעוביים של הדברים. הכוונה שלי היא לסייר בשטח, לקחת את הגורמים שנוגעים בדבר בצורה ישירה; לא למרוח שום דבר. זאת הדרך היחידה אם אנחנו רוצים להגיע לפתרונות לפני שנגיע לקטסטרופה בתעופה הפנים-ארצית. אני אומר את זה בכוונה. מי נמצא פה ממשרד ראש הממשלה?

אורית פיאס.

גברת פיאס, שבי סביב השולחן.

אמרתי את הדברים כפתיחה למה שאני חושב שצריך להיות ואיך צריך לבצע את ההחלטות בתקופה הקרובה. למרות שתהיה החלטה של הוועדה לתכנון ובנייה הארצית שמתכנסת בתחילת דצמבר כדי למצוא פתרון גם להרצליה. אני מבין שנכון לעכשיו אין פתרון גם להרצליה. אני לא בטוח שהפתרון שהם מציעים מקובל על מערכות התעופה במדינת ישראל. אני לא יודע אם יש החלטות בעניין הזה. יכול להיות שהדבר הזה יגרום לדחייה של החלטות שהתקבלו בממשלה וגם של החלטות של בית המשפט. דעתי הברורה היא שאין לסגור את שדה התעופה בשדה דב אם אין חלופה אמתית, ישימה וזמינה. לפי מה שראיתי, יכול להיות שיש חלופה. אנחנו נראה את הדברים ונאפשר לגורמים מטעם "ארקיע" ושדה התעופה שדה-דב להציג את הדברים. יכול להיות שיש חלופה. אנחנו התרשמנו שיש אפשרות שחלופה תהיה בתוך שדה התעופה. הכוונה היא למצוא פתרון בתוך שדה התעופה. התרשמנו בסיור שעשינו שם שיכול להיות פתרון. אנחנו נביא את הדברים ונתעמק בהם, וכל אחד יוכל לומר את דבריו. מי שמכיר אותי יודע שאני לא סותם פיות לאף אחד. כל אחד רשאי להגיד את מה שהוא חושב. אני מקווה שהקדוש-ברוך-הוא ייתן לנו התבונה הנכונה והרבה סיעתא דשמיא לקבל החלטות נכונות.

אני פותח את הדיון, ואני רוצה שמנהל רת"א החדש, שאני מברך אותו שוב יואל פלדשו, יפתח את הדיון. אחרי כן אאפשר לכל אחד מהחברים להביע את דעתו.

בוקר טוב. תודה רבה על הברכות. אני ביום הרביעי שלי לתפקיד. עולם התעופה לא זר לי, אבל להתיימר שאני יכול לסגור 15 שנה שלא עסקתי בזה זה יומרני. לעומת זה יש לי גם ראש פתוח. קראתי גם את הסטנוגרמות של הישיבה הקודמת והתרשמתי שהיא עסקה בעיקר בהאשמות ומי יותר מקצועי ופחות מקצועי. לדעתי, אנחנו צריכים להתרכז בעתיד ולהחליט פה כמה החלטות פרה-לימינריות. אחת אתה אמרת – ואני תומך בה – שלא סוגרים בית חולים לפני שבית החולים המחליף נבנה; לא מעבירים טייסת בחיל האוויר לבסיס שנבנה בדרום לפני שהבסיס גמור. אם את ההחלטה הזאת נצליח להעביר אצל מי שיש לו הסמכות לקבל החלטות וגם נפעל כדי לעשות דברים – כי בינתיים אני לא מתרשם שהפעולות שהחליטו עליהם יתממשו – אז נמצא פתרונות. הפתרונות יכולים להיות משרע מאוד רחב: בין פתרון בשדה דב כמו שרמזת עליו באופן חלקי, בין פתרונות מרכזיים בסביבה של שדה-דב שזה יותר בעייתי למטוסים ובין פתרונות אחרים. אבל בוועדה הזאת אני מקווה שנעסוק יותר בשאלה איך אנחנו פותרים את העניין. תעופה בישראל לא חשובה פחות מתחבורה בקרקע. אני סתם רוצה לספר לכם סיפור ששנתיים לא נסעתי על הקו בין מקום מגורי ללוד. זה פשוט לא ניתן, העולם התהפך. גם בכביש 6. זאת אומרת התחבורה הקרקעית היא בפקק לא נורמלי. אם אנחנו מדברים על פיתוח הפריפריה והורדה למטה אנחנו לא יכולים לא להסתכל על הקצוות. בכל מדינה מתוקנת יש שדות מטרופוליטניים שנמצאים בעיר, כולל בארצות-הברית, ואנחנו צריכים לתת פתרונות עתידיים. אני מציע שנתרכז איך אנחנו גורמים לזה שנסגור דברים שאין להם פתרון; כי אנחנו יכולים פשוט לשפוך את התינוק עם המים.

תודה. מנכ"ל עיריית אילת, בבקשה.

תודה. בוקר טוב לכולם. אני מתנצל בשמו של מאיר. הוא בדרכו עכשיו עם 230 תלמידי העיר לפולין למסע השנתי שם.

ההחלטה על סגירת שדה דב היא ההחלטה בעלת המשמעות הדרמטית ביותר על העיר אילת. מי שלא יודע שדה דב הוא הטבור המזין את העיר אילת. יש לנו משדה דב לאילת וחזור למעלה מ-700,000 טיסות, מתוכן נוסעים כ-200,000 תושבי העיר אילת שעושים את השימוש בשדה הזה.

אני מקדם את חברת הכנסת אילת שקד ששותפה לוועדת המשנה. אני חושב שנוכחותה בוועדה חשובה מאוד. יש לה ניסיון גם מהבית וגם מבחוץ, והיא תוכל לתרום הרבה בהחלטות שנקבל. בבקשה, אתה יכול להמשיך.

כפי שאמרתי, מתוך 700,000 שטסים כ-200,ש000 אנשים הם תושבי העיר אילת שעושים את זה במשך השנה לכיוון שדה-דב גם לשם תעסוקה ושירותים רפואיים. בהזדמנות הזאת אני אספר על כך מן הפן אישי : אשתי שנפטרה לפני שבע שנים קיבלה טיפולים רפואיים ועשינו זאת דרך שדה התעופה. נסענו לשדה הלוך וחזור לקבלת טיפולים רפואיים. אני אומר את זה כי אין חלופה אחרת. הסגירה של שדה-דב, המשמעות שלה היא תוספת זמן שמייתרת את הטיסה ותגרום לכאוס מוחלט בעניין ההגעה לאילת. מברירת החלופות היא תביא לכך שאנשים לא יטוסו לאילת או שאנשים מאילת לא יטוסו ויבחרו חלופות אחרות שהן גרועות בהרבה.

מעבר להשלכה הדרמטית על תושבי העיר אילת יש פה השלכה של פגיעה משמעותית בתיירות הפנים באילת. צריך להבין שנכון להיום יש כ-2.7 מיליון תיירים שמגיעים לעיר אילת; 80% מהם זה תיירות פנים. ברגע שבמקום טיסה של שעה להגיע וליהנות מבית מלון תהיה נסיעה של 4-3 שעות, ההחלטה תשתנה. מהרגע שההחלטה תשתנה תהיה פגיעה קשה מאוד גם בתיירות. כפי שכבר נאמר כשאין חלופה מתאימה וראויה יש לזה השלכה דרמטית על העיר אילת.

אנחנו מבקשים, וכפי שביקשת, כבוד היושב-ראש, זה שיהוי ביישום ההחלטה הזאת, הקמת ועדה מקצועית שתכלול את כלל הגורמים המושפעים מהליך כזה או אחר בשדה-דב. לידיעת כולם, העיר אילת לא הייתה שותפה להחלטות שהתקבלו. העיר אילת היא המשתמש העיקרי או הניזוק העיקרי בגלל אותה סגירה של שדה תעופה. לדעתי, נציגות של העיר אילת והעירייה חייבים להיות באותה ועדה. זאת הבקשה שלנו – שגם ועדה מקצועית תבחן את ההשלכות על הסגירה, כולל הגורמים המושפעים, וכמובן שיהוי בהחלטה ובחירת החלופות. גם בבדיקות שאנחנו עשינו מתברר שגם אם השדה ייסגר ב-2016, ב-2016 וב-2017 לא יקומו שם בניינים. ייקח שנים מבחינה סטטוטורית עד שבכלל יתחילו לבנות שם. גם כאן יש פרק הזמן שמאפשר שיהוי, ויש גם חלופה של המשך שימוש בשדה עצמו ובנייה לא של 16,000 יחידות דיור, אלא של 12,000 יחידות דיור. לדעתי, זה יכול לשרת את כלל הצדדים: מצד אחד לתת בינוי בהיקף מהותי ומצד שני להשאיר שדה במטרופולין, כמו שציין ראש רת"א החדש. זה חשוב מאוד גם לעיר תל-אביב ובוודאי זה קריטי לעיר אילת. תודה.

תודה. אני רוצה לשמוע את אורית פיאס מאגף הכלכלה והתשתיות בלשכת מנכ"ל ראש הממשלה. מאחר שמר לוקר הוסמך על-ידי הממשלה לטפל בכל הנושא הזה איפה הדברים עומדים בעניין ההחלטות וכל שדות התעופה החלופיים?

התקיים דיון בנושא הזה?

כן. בהחלטה 5188 התקבלה החלטה, והוסמכו משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל ושאר הגורמים.

ממתי ההחלטה 5188?

מ-2012.

מה נעשה מאז ועד היום? כמה ישיבות התקיימו? את יכולה אולי לפרט לנו? האם התקיימו ישיבות רציניות כדי להזיז את הנושא הזה? אנחנו כבר שנתיים אחרי זה עוד מעט. לפי מה שאנחנו שומעים, הכול ממוסמס. אין החלטות רציניות.

התקיימו ישיבות אצל המנכ"ל, הייתה דרישה למשרדים לתת לוחות זמנים ולהעביר תקציבים. אנחנו במעקב מתמיד. עבדנו עם משרד הביטחון, ואנחנו רואים את העבודות בנתב"ג ובבח"א 27. אחר השינויים עקבנו מול משרד האוצר על העברת התקציבים ומול רשות מקרקעי ישראל. כלומר אנחנו במעקב מתמיד. הסמכות היא, כמובן, אצל הגורמים המקצועיים במשרדים, אבל אנחנו בהחלט דוחפים.

אבל כתוב בהחלטה שזה יתבצע רק אם תהיה חלופה ראויה. כרגע אין חלופה ראויה.

החלופה היא עין שמר ובנתב"ג.

לא, לא.

רבותי, אני מבקש. בשום פנים ואופן לא אתן פה שמישהו ינסה להפריע למישהו אחר. אנחנו יכולים לשמוע דברים קשים, אבל תשמעו אותה וכל אחד יקבל את רשות הדיבור.

אנחנו הבנו מהישיבה הקודמת שהייתה כאן שבעין שמר יש בעיות, שמשרד הביטחון מתנגד.

נכון. על אף הבעיות יש בחינה של הנושא; הועבר תקציב לתכנון של בחינת הנושא והמתקנים - - -. ושוב, נעשות פעולות בנתב"ג לצורך ההעברה.

- - -

התקציב שנדרש הוא 10 מיליון שקלים. הועבר יותר מזה ממשרד האוצר למשרד הביטחון.

הועברו יותר מ-10 מיליון שקלים?

כן. זה הדיווח שקיבלנו ממשרד האוצר.

יש לי שאלה. אני לא יודעת אם זה אלייך או למר גנות – האם נשקלת אפשרות להשאיר מסלול אחד בשדה דב?

רשות מקרקעי ישראל יחד עם אדון גנות חתמנו על הסכם פינוי שדה דב. זה לא מעשי להשאיר מסלול אחד בשדה-דב ובעצם לפנות את רובו ולהשאיר מסלול אזרחי אחד כך שהעיר אילת, לדוגמה, לא תיחנק? מי אמור לשקול? מי אמור להחליט? זה משרד ראש הממשלה או רשות שדות התעופה?

חבר'ה, רק תגידו לי למי העברתם 10 מיליון, אולי אני אעשה אתו איזה דיל.

אני רפי אלמליח מרשות מקרקעי ישראל. רשות מקרקעי ישראל יחד עם אדון גנות והאוצר חתמנו על הסכם של פינוי שדה-דב. זה לא מעשי להשאיר מסלול אחד. או שיש שם שדה תעופה או שאין שם שדה תעופה.

אני לא מסכימה אתך. אני הסתכלתי על מפות, וראיתי שאם מפנים את שדה התעופה הצבאי ואת שדה התעופה האזרחי ומשאירים מסלול אחד יש מקום לבנות הרבה מאוד יחידות דיור, ועדיין לא חונקים את אילת. תביא מפות, תראה לנו את זה.

אני לא יודע אם יש כאן אנשי מקצוע, אבל יש מגבלות תעופה. היום הבינוי מגיע עד מגבלות התעופה. אני לא חושב שאפשר להוסיף שם בינוי. המדינה חתמה על הסכם - -

עם בעלי הקרקע הפרטית?

בית המשפט נתן גם הוא את אמירתו, ויש היום תכנון משולש של בעלי הקרקע הפרטיים של רשות מקרקעי ישראל, וההסכם עם מר גנות נעשה בשיתוף. אני לא חושב שיומיים אחרי שנחתם ההסכם יש מקום שהמדינה תגיד שלא מפנים את השדה. בח"א 27 כבר פונה לנבטים, והוא אמור לתת פתרון לפעילות האזרחית שם. יש בדיקה שנעשית לגבי חלופת עין-שמר – אנחנו עוד לא ירדנו ממנה. הרעיון השאיר את שדה דב – אנחנו כבר אחריו.

חלופה עין שמר היא להרצליה, לא לשדה דב

נכון. וחלופת בח"א 27 היא חלופה לשדה-דב.

ממש לא.

האם בדיונים שלכם היו מפות? האם הייתה אפשרות לצמצם את שדה-דב ולפנות - -

לא דובר על זה אף פעם כי זה לא ישים.

זה ישים מאוד.

10 מיליון שקל כבר מצאנו.

סליחה. הוא אמר בעצם איפה זה מתנדנד – בין המנהל לבין - -

מר גנות, מה שלומך? רשות הדיבור שלך.

אני רוצה להציג את הדברים כפי שהם נכון להיום בבוקר. ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפנות את שדה-דב, להעביר את התעופה ה- - - והסילונית לנתב"ג. התעופה הכללית של כ-22 מטוסים קלים – לחיפה ולמחניים. אז עוד לא דובר על עין-שמר. זאת הייתה ההחלטה – להעביר את התעופה לנתב"ג. על-פי ההחלטה הזאת שהממשלה אישרה אותה פעמיים, במסגרת ועדת לוקר הצגנו את המשמעויות, סוכמו הדברים, נחתם הסכם בין משרד האוצר, משרד התחבורה, ממ"י, רשות שדות התעופה – ובעצם עם ממשלת ישראל. נכון להיום בח"א 27, החלק שהועבר על-ידי המנהל לרשות שדות התעופה כדי להיערך לקליטת התעופה משדה-דב – אנחנו נעמוד בדיוק בלוח הזמנים שנקבע בממשלה. שנית, ההיערכות בטרמינל 1 לטיסות פנים-ארציות, אנחנו נעמוד בדיוק בלוח הזמנים שממשלת ישראל החליטה; במקביל קיבלנו עכשיו דירקטיבה - -

אתה יכול להגיד לנו מה לוח הזמנים?

חודש מאי 2016.

עד אז הכול יהיה ערוך.

עד אז נהיה ערוכים. צה"ל אמור לפנות שנה אחרינו. זה ההסכם, זה התנאי, זאת ההחלטה.

אתמול בבוקר מנכ"ל ארקיע הציג להנהלת רש"ת הצעה שאנחנו הרי לא מוסמכים לדון עליה, מפני שאנחנו מוציאים לפועל את החלטות הממשלה. אנחנו לא גורם שמקבל החלטות מחוץ להחלטות הממשלה. הוא הציג לנו לא חלופה, אלא הצעה.

אלטרנטיבה.

אני לא אמרתי "אלטרנטיבה". הוא הציג לנו אפשרות של השארת מסלול אחד והעברת טרמינל או הקמת טרמינל צמוד לרידינג. ראינו את זה אתמול בבוקר בפעם הראשונה. אין במנדט שלנו לעשות שינוי כהוא זה מהחלטת הממשלה, מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר. זה המצב.

ידידי היקר, אתה יודע מה אני מצפה ממך? אני לא מקבל את האמירה שאנחנו לא יכולים לשנות כהוא זה. יש לנו ראש על הכתפיים, וצריך להפעיל את שיקול הדעת. במידה שחושבים שאכן זה נכון וראוי, והאלטרנטיבה שהוצעה היא אכן נכונה ואפשרית, צריך לבחון אותה. גם אם התקבלה החלטה לא כל-כך טובה – או יכול להיות שהיא כן טובה, אני לא רוצה לתת ציונים – עדיין אנחנו שליחי ציבור, וכל אחד מאתנו צריך לבדוק את האפשרויות. אם אכן ההצעה הזאת טובה, והיא לא נבחנה בעבר, ואף אחד לא שם אותה על השולחן יכול להיות שכן צריך לדון בה ולבדוק אותה ולהגיד, עשינו טעות קטנה, אנחנו יכולים לתקן את הטעות. עדיף לתקן מאשר לעשות מעשה שלא נוכל לתקן אותו אחר כך. זאת דעתי הברורה בנושא הזה. לא פעם אנחנו מקבלים החלטות ואחר כך אנחנו מקימים ועדת חקירה, למה ההחלטה התקבלה כך ולא כך כשעדיין לא בוצעו דברים בשטח. לדעתי, עדיין אפשר לתקן. אם זה אפשרי, אני לא בטוח. אני ראיתי את החלופה, והיא נראית לי מאוד אפשרית. הייתי יחד עם חברת הכנסת אילת שקד בשטח, ולדעתי, זה כן אפשרי. אני אתן לך לסיים, ומיד אחר כך ניתן למנכ"ל ארקיע לדבר.

יש לי כאן צילום אוויר של שדה-דב. אני לא רואה כאן יותר ממסלול אחד. אני לא יודע על מה אתם מדברים.

אנחנו היינו בשטח.

אני לא רואה כאן יותר ממסלול אחד.

מתכוונים למסלול אחד, העתקת הטרמינל לרידינג ופינוי הבסיס הצבאי.

מאחר שאני בטוח שהיום לא נוכל לראות את זה, לישיבה הבאה אני כבר אומר למנכ"ל ארקיע ולחברים משדה-דב, שיציגו לנו את החלופה במפות. ראינו את זה בעצמנו. אולי נביא את זה לפה, ונראה את זה בצורה ישימה יותר. איך אמרתי? "תשועה ברוב יועץ".

אני חוזר שוב – אתמול בבוקר בפעם הראשונה ראינו את ההצעה הזאת. מי שהטיל עלינו הוא שצריך לקבל שתי החלטות: או לבחון את הנושא הזה או להוציא את ההחלטה לפועל. אני לא מכיר פטנטים שתוך כדי ביצוע החלטת ממשלה אנחנו עושים תיקונים ושינויים.

מה שאתה אומר לי זה אוי ואבוי. החלטת ממשלה, עם כל הכבוד לה - -

זאת זכותך כחבר כנסת, לא זכותי.

ידידי, אנחנו מכירים כבר שנים עוד כשהיית מפקד מרחב הגליל. אני מכיר את היכולות שלך. לא פעם באים לפה יועצים משפטיים ואומרים, זאת הצעת חוק שהתקבלה בממשלה. אמרתי, תשאלו את השר הנוגע בדבר אם הוא ראה את הצעת החוק, אם הוא מכיר אותה בכלל. אני אומר את זה באחריות. פה אנחנו יורדים סעיף-סעיף, כל ניואנס קטן אנחנו מתקנים, ומנסים להבין מה עומד מאחורי החלטות. לכן אני אומר לך, גם כשהממשלה מקבלת החלטות, לא בטוח שאפילו השר – אני לא רוצה לפגוע לא בישראל כץ ולא באף אחד – יורד לשטח.

אתה אומר דברים חמורים.

אני אומר דברים חמורים? תאמינו לי שאלה לא דברים חמורים. אני אומר דברים כהווייתם.

שר התחבורה ישראל כץ ידוע כאחד שבודק כל דבר.

לא אמרתי על ישראל כץ חצי מילה, שלא תבינו אותי לא נכון. במקרה הזה אני יכול להגיד לך שהוא עושה עבודה טובה. רואים את זה בשטח. אבל שוב, כמי שישב בממשלה וראה את הדברים ב-99' וגם בשנות ה-2000 ראיתי איך מעבירים את הדברים. שרים לא יודעים בכלל על מה מדובר. אני אומר את זה באחריות, לא כדי לפגוע בשרים. כנראה, אין להם זמנים. הם לא יכולים לרדת לכל נקודה בהצעת החוק.

אני רוצה לשמוע את מנכ"ל "ארקיע".

בוקר טוב. חבר הכנסת וקנין, השורה התחתונה של היום הזה צריכה להיות, כמו שאומר יעקב גנות – שתנחה הממשלה שהחליטה ויודעת גם לשנות את החלטותיה לבחון את נושא הסגירה ביוני 2016 ואת החלופה. אני לא מייצג עכשיו את "ארקיע". אנחנו פשוט מכירים לעומק את שדה-דב, את התנועה, את הקליינטים, ומה יקרה אם זה ייסגר. אנחנו גם מכירים מעבר לנתב"ג. אני יחד עם אחרים פה שותפים למסע התעוררות שהתחיל מאוחר כי הרבה מאוד אנשים חשבו שכמו ש-50 שנה דיברו על זה גם הפעם זה לא יקרה. אבל שר התחבורה הוא שר רציני, והממשלה היא רצינית, וזה כנראה כן יקרה, אלא אם כן נעשה משהו, ואפשר לעשות.

הכותרות הן כאלה: אין סיבה לסגור כל עוד אי אפשר לבנות. קודם כול אין סיבה לזרוק אזרחים כל עוד משרד הביטחון שם. זה גם שר התחבורה אמר. שנית, אין סיבה לסגור כל עוד אי אפשר לבנות; והמומחים אומרים שאי אפשר יהיה לעשות שם כלום לפחות 10 שנים, וזה צנוע. 10 שנים לא יהיה שם שום דבר חוץ משועלים והקוצים של בח"א 27 שיתפשטו לכיוון שדה-דב. אז למה לסגור? בזמן הזה תנחה, בבקשה, מדינת ישראל, את הגורמים הרציניים כמו רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית – כולם אנשים מבינים מקצועיים – לבחון חלופות. אנחנו הצענו חלופה אחת, אולי יש עוד. אולי אפשר מנהרה ממרכז תל-אביב עד מרכז נתב"ג. החלופה שאנחנו הצגנו היא חלופה ראויה, ואני אשמח להציג אותה. זה לא לעכשיו. היא אחת מתוך כמה, ויש זמן לבחון אותה כי אין טעם לסגור.

אני אסיים מתוך היכרותי עם השטח: הסגירה הזאת תהיה בכייה לדורות. היא תחסל את התעופה הפנים-ארצית, היא תחסל את הצפון שמחובר, היא תחסל את הקשר של הפריפריה למרכז, היא תגמור את אילת. אני לא יודע כמה מכם מכירים לעומק, אבל דיבר פה מנכ"ל עיריית אילת – גם התושבים וגם התיירות ייפגעו פגיעה אנושה. הקליינטים יטוסו אתי לרודוס. מי שצריך לנסוע לנתב"ג ימריא לרודוס כי ברודוס יותר זול – הוא לא ייסע לאילת. זאת תהיה פגיעה אנושה לתיירות ולתושבים. בתים ודיור אפשר לבנות גם בראש פינה, בקריית שמונה ובאילת, ולהיות מחוברים בתחבורה ציבורית למרכז הארץ. אמרתי כבר כמה פעמים שאני לא חושב שיש סביב השולחן הזה ובאולם הזה שיוכל לקנות דירה במה שייבנה בשדה-דב. זה יהיה לבנים של הטייקונים ולתושבי חוץ, ו-3/4 מהמתחם הזה יעמוד ריק וחשוך כי תושבי החוץ גרים שם, ואף אחד מהישראלים לא גר שם. זה ידפוק את המדינה, זה ידפוק את התושבים שלה, והתועלת תהיה קטנה מאוד. עזיבת משרד הביטחון וחיל האוויר לא משנה כהוא זה. משרד הביטחון וחיל האוויר יעזבו לאן שהם רוצים, השדה יאוזרח. גנות יודע מצוין להפעיל שדה כזה כמו שהוא עשה בחיפה. נפנה חלק גדול מאוד מהשטח, ונשאיר את הצינור של התחבורה הציבורית הזאת פתוח. תודה.

יש לי שאלה. מר אלמליח וגם הנציג של הצבא אומרים שאין חלופה בגלל מגבלות התעופה. אתה הצגת לנו שיש חלופה. אז איך הם אומרים שאין, ואתם אומרים שיש? אני מבקשת שבישיבה הבאה תציג את החלופה, ואנחנו נשמע גם מה אומרים. אנחנו יודעים שאתם חושבים שאפשר, ואין מגבלות תעופה. הם אומרים שיש מגבלות תעופה. אז

מהכנסת הנכבדה צריכה לצאת הקריאה לגורמים המקצועיים לבחון את החלופה.

אני מבקשת שזה יהיה פה בוועדה.

שאנחנו נראה את החלופה פה.

אין בעיה.

אני רוצה לשמוע גם את שר החינוך אבי וורצמן. חוץ מזה, יש כאן מישהו מטעם עיריית תל-אביב? מהנדס או מישהו אחר?

נמצא פה מהנדס העיר לשעבר של תל-אביב מר דני קייזר.

לשעבר.

אמרתי לשעבר. היום הוא יועץ של "ארקיע".

מה זה "לשעבר"?

סיימתי את תפקידי ב-2006.

מזמן.

אבי וורצמן, סגן שר החינוך, בבקשה.

חברי היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת אילת שקד, חברת מפלגתי, חברים שנמצאים פה ובכללם ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ' וסגנו טל אל-על. אני רוצה, ברשותכם, לדבר על נושא נוסף בסדר היום שלצערי הרב הוא הובא פתאום לסדר היום ללא הכנה וללא התראה. במשך שנים גם ממשלת ישראל, כולל שר התחבורה בכבודו ובעצמו מצהיר ואומר ששדה תעופה אזרחי חדש יוקם בנבטים; שר התחבורה ישראל כץ שהוא שר מצוין אמר את הדברים ב-2011 וב-2013 ובאין-ספור הזדמנויות. גם השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום שבעבר היה גם תושב הנגב הצהיר על זה בכל הזדמנות שאפשר. והנה, פתאום בתוך חוק ההסדרים בדיון שאף אחד לא קיבל התראה שהוא עומד לעלות על סדר היום מביאים החלטה ששדה תעופה אזרחי יוקם מסיבות ביטחוניות ברמת-דוד.

אני רוצה לקבול על שתי נקודות מרכזיות: א', אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לקבל את הדרך שזה הובא והדרך שבה התקבלה ההחלטה. היא נעשתה במחשכים; היא נעשתה בלי להביא את הציבור, בלי להכניס את כל ראשי הרשויות בנגב שזועקים שנים שמדובר פה על פרויקט עוגן לנגב; מדובר פה על פרויקט עוגן לציונות, לא פחות; תמיד מדברים על חיבור הנגב למרכז, ולשים את באר-שבע במרכז. קורים דברים מדהימים היום בנגב, והקמת שדה תעופה אזרחי בנגב זה שובר שוויון – הוא משנה את המצב בנגב. לא מדובר על בנייה של עוד 1,000 יחידות דיור בעיר כזאת או אחרת, אלא בפרויקט משנה מציאות. אם מדברים על ציונות ועל נגב זה מה שצריך לקרות בנגב. אנחנו לא מוכנים לוותר על ההחלטה הזאת שדרך אגב, כמה ממשלות דיברו, ותמיד היה ברור שהולכים להקים את שדה התעופה בנבטים. אני רוצה להזכיר ששדה התעופה בנבטים הוקם מראש כשדה תעופה שאמור להיות גם אזרחי וגם צבאי. יש שם היום רכבת צמודה, יש שם היום מסלולים מותאמים לעניין. כל מה שצריך לעשות זה להקים טרמינל, ויהיה הרבה יותר קל להפעיל תוך חיסכון כספי ניכר לקופת מדינת ישראל.

אני יודע שמשרד הביטחון הביע התנגדות, אבל במשך שנים רבות הדיון היה על סדר היום; משרד הביטחון לא הביע התנגדות בצורה כזאת. השיקולים במדינת ישראל הם לא רק צבאיים. הם גם צבאיים – ביטחון המדינה הוא ודאי דבר מאוד חשוב – אבל השיקולים במדינת ישראל הם כוללים. אני קורא מכאן לראש הממשלה להקים ועדה בלתי תלויה, ועדה רחבה שיישקלו בה מכלול השיקולים – גם השיקולים הצבאיים, אבל גם השיקולים הלאומיים. בואו נגיד את הדבר הכי פשוט – ציונות. שיקולים של ציונות שזה דברים הרבה יותר רחבים. הרי השדה הזה הוקם מראש כדי להיות גם שדה אזרחי, וכשזה הוקם כך משרד הביטחון ידע על כך. לדעתי, אפשר להגמיש את ההחלטה. בסופו של יום – במיוחד אני יכול להגיד את הדברים גם אחרי "צוק איתן" – יש פה אמירה ציונית; יש פה אמירה שמדינת ישראל מקדמת את הנגב, את באר-שבע ואת כל האזור. וכאשר בעוד 6-5 שנים כבר יהיה שדה תעופה בנגב נוכל כולנו להגיד, האזרחים הגיעו, אדם המריא משדה תעופה בנבטים. זה לא דבר רחוק, זה דבר אפשרי שכל ממשלות ישראל תמכו בו. אני קורא מכאן שוב לראש הממשלה לשנות את ההחלטה. תודה רבה.

תודה לסגן שר החינוך. אני רוצה לשמוע את רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר-שבע.

תודה, אדוני היושב-ראש, חברי סגן השר אבי וורצמן, חברת הכנסת שקד, חברי, ראשי רשויות, מנהל רת"א החדש – בהצלחה. אנחנו מבולבלים. אנחנו מבולבלים מכיוון שבשנים האחרונות אנחנו דנים בסוגיה הזאת יחד עם ראשי הרשויות בצפון, בגוש דן, כמובן עם ראשי הרשויות בנגב. הצטרפות בהתלהבות רבה של שר התחבורה ישראל כץ שדחף את זה בצורה יוצאת מן הכלל בממשלה הקודמת; ראש הממשלה שבמספר דיונים ופגישות הביע את תמיכתו בהקמת השדה המשני בנבטים. היו מהלכים חשובים מאוד. פה אני רוצה לציין את חברי אריה לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כולם פעלו בנושא הזה. זה נכון שמשרד הביטחון העלה כמה הסתייגויות בכל הנוגע להקמת שדה משני בנבטים. אני לא רוצה לחזור על דבריו של חברי - -

רבותי, אני מבקש לתמצת כמה שיותר. אני פשוט רוצה לאפשר לדבר בזמן שנשאר לראשי רשויות נוספים. אז אם אפשר בשלוש דקות להתכנס.

אדוני היושב-ראש, אתה מעניק פה את רשות הדיבור. אנחנו רוצים לשחרר תסכול שיש לנו בשנים האחרונות. הוקמה ועדה על-ידי הממשלה, והוועדה המליצה על נבטים כשדה משני. וברגע אחד פשוט עושים מחטף כשלא מסבירים לנו למה. למה רמת דוד זה פחות מסוכן מנבטים? הרי שמענו רק בשבוע האחרון שנסראללה הודיע שהוא ישתק את שדות התעופה שלנו. לדעתי, רמת-דוד קצת יותר קרובה ללבנון מאשר נבטים.

וגם מושב יערה קרוב יותר. אני רואה את החיזבאללה, אתה יודע?

אנחנו נמצאים היום בעידן טכנולוגי, בעידן שבו אנשי מקצוע צריכים לדעת לתת פתרונות בסוגיות שונות. גובשה פה החלטה בן-גוריונית, אמיצה, עם חזון, עם תעוזה, עם נחישות. שדה תעופה בנגב זה צינור כלכלי לנגב. תראו מה קרה רק בשבועות האחרונים: עוד מפעל נסגר ועוד מפעל נסגר. אנחנו לא רוצים עוד טקסטיל ועוד מפעל מגבות – אנחנו רוצים עוגן כלכלי; עוגן שישליך על הכלכלה, על התשתיות, על התיירות. רק שדה תעופה. נגב בלי שדה תעופה הוא נגב מנותק. אחד הדברים שכואבים לי, אדוני היושב-ראש הוא שכמעט כל מפקד חיל-אוויר שפשט את מדיו פתאום הביע תמיכה להקמת שדה תעופה בנבטים. שזה נכון, שזה ראוי, שזה תוכנן כך, שאפשר למצוא פתרונות. אבל כשהם לובשים מדים הם מדברים אחרת. הגיע הזמן שהמדינה הזאת תתחיל לחשוב אחרת. הנגב מהווה 60% משטח מדינת ישראל. חיים בו רק 9% מהאוכלוסייה. אם לא נביא את אותו שובר שוויון, אם לא ניצור הבקעה – והבקעה זה החלטות חשובות, לעיתים קשות – לדעת להביא לנגב את העוגן שכל כך דרוש לחיבור הנגב למרכז הארץ, ולהפוך את הנגב לאזור שהוא גם בין-לאומי – ייצוא, ייבוא, כלכלה, תיירות וכדומה.

תודה. אני אתן את רשות הדיבור לאיציק חולבסקי, ראש המועצה האזורית מגידו.

בוקר טוב לחברי הכנסת, ראשי רשויות, ראשי מועצות אזוריות. אני שמח להיות כאן, אבל לא בהקשר של הדיון הזה. אני ממשיך את הדברים של רוביק. מועצה אזורית מגידו הובילה את המאבק שהיה בשנים 2011-2009 למניעת הקמת שדה משני במנחת מגידו. זה היה הרעיון. בשיתוף פעולה מצוין עם ראשי רשויות בדרום – רוביק ואחרים – ועם שרים כמו שרוביק ציין שונתה המגמה, והכיוון היה לנבטים בנגב. ההיגיון של פיזור האוכלוסייה במדינת ישראל מוביל רק לכיוון אחד: לנגב, שטחים פתוחים, מעט אוכלוסייה, צורך בפיתוח כלכלי – הכול מוביל לנגב. מי שנוסע היום מעפולה או מנצרת לנתב"ג נוסע בשעה. זאת אומרת אין פה צורך של תושבים בקרבת שדה תעופה אליהם הביתה. יהיה עכשיו גם שיפור בתשתיות בכבישים בצפון, וזה יוביל לכך שתושבים בצפון הארץ יגיעו לנתב"ג. זה סביר, זה לא בלתי נתפס. השדה השני צריך להיות בנגב. שדה בעמק יזרעאל זה חורבן לעמק, זה ריאה ירוקה, זה חקלאות, זה מוקף יישובים – רמת-ישי וטבעון, עפולה, ויקנעם עלית ומועצות אזוריות כמו עמק יזרעאל, מגידו, זבולון. אזור ביוספרי. לקחת את עמק יזרעאל שהוא שטח ירוק של חקלאות ולהכניס לתוכו שדה תעופה הכול זה ממש - -

הדברים ברורים. אתה חוזר עליהם שוב ושוב.

צריך לפתח את הנגב ושנית לא להרוס את עמק יזרעאל ואת איכות החיים של התושבים.

ברור, ברור.

אדוני היושב-ראש, רק קריאת ביניים: זה מדהים לראות שממשלת ישראל מקבלת החלטה בניגוד לדעת התושבים. ראשי הרשויות מתחננים ואומרים שזה מה שצריך לקרות בנגב; ראשי הרשויות בצפון אומרים, לא טוב שיקום אצלנו – ומחליטים להקים שם.

זה אינטרס לאומי מובהק.

אני רוצה להגיד לכם שאני שומע גם זמירות אחרות מאזור הצפון. יונה יהב דיבר איתי, ויש לו דעה אחרת לגמרי ממה שידידי אומר.

יונה יהב, או שיקים אצלו בים או שלא יתנדב לשים 40 - - -

אני לא חולק עליך, אבל לפי השיטה שלך גם כביש 6 לא היה. תאמין לי, אני יודע מה שאני אומר.

אבל יונה יהב - -

לפי השיטה שלך, שום דבר לא יהיה במדינת ישראל. רק ירוק, ירוק, ירוק זה לא הכול. אנחנו היינו בפקק צוואר כזה שלא היינו זזים לא ימינה ולא שמאלה. אני זוכר את ההתנגדויות לכביש 6.

זה לא אותו דבר.

אני כבר 20 שנה פה. מי עוד רצה לדבר מראשי הרשויות?

אני ראש מועצה אזורית מנשה. אצלנו מדובר על עין-שמר. מועצה אזורית מנשה ניהלה מאבק במשך כמה שנים נגד הקמת בסיס של הצבא במקום. בסופו של דבר הורידו אותי לבור והראו לי את הנחיצות, שרק ככה אפשר, וזה המקום, והגענו להסכמה עם מפקד חיל האוויר דאז דן חלוץ שהיה רמטכ"ל על הקמת הבסיס במקום והגנה על התושבים. הבסיס אכן הוקם. הושקעו במקום הזה מיליארדים וגם בימים האחרונים. נאמר לנו כבר אז – קחו את זה, לא יהיה שדה תעופה, כי אחרת יעבירו פה איזה שדה תעופה. אבל משהו קרה. התכניות שמצויות אצל מי שרוצה להקים שם שדה תעופה הן מ-45' – עוד לפני שהייתה מדינה, והיה שם שדה בריטי. לי השדה הבריטי היה גם מחנה של הבריטים – חיל האוויר הבריטי. במחנה הזה היום, צמוד לגדר הנחיתה הוקם בית החולים הכי גדול לבריאות הנפש במדינת ישראל "שער מנשה". זה מה שרוצים? שינחתו ויסתובבו להם כל הזמן מטוסים? יש שם גם הוסטל לניצולי שואה שהוא צמוד לגדר; הוקמו יישובים צמוד לגדר של שדה התעופה. אז כנראה עדיין עובדים לפי המפות הישנות. אבל זה לא שדה בריטי, זה לא מגורי הטייסים.

אתה טוען שאי אפשר להעתיק את שדה התעופה בהרצליה לשדה התעופה בעין שמר?

נכון, בלתי ניתן לעשות את הדבר הזה.

אורית, אני מבקשת שתחזרי לאריה לוקר ותסבירי לו שאי אפשר להעתיק את שדה התעופה בהרצליה אם אין חלופה ראויה. כרגע אין חלופה ראויה.

בדיוק.

אמר את זה גם גיורא רום בוועדה הזאת.

אני רוצה לחזק את מה שאומרת אילת שקד בעניין של הרצליה. כמי שמכיר קצת את התעופה הישראלית, הרצליה משמש בית ספר לטיס. אם אנחנו סוגרים אותו אנחנו סוגרים את כל ההדרכה של הטיס במדינת ישראל.

יש פה קשקוש אחד גדול – אחד שדה-דב במשך 30 דקות, ועכשיו על הרצליה שתי דקות, על נבטים שתי דקות. אבל לא ממצים נושא-נושא.

נכון, נכון.

אל תדאג, אנחנו נמצה את הנושאים. זאת ישיבה ראשונה, וכל אחד יביע את דעתו.

גם נציג חיל-האוויר, אל"מ ג' אמר את זה.

שמעתי את הבקשות של ראשי הרשויות מהאזור של הרצליה להעברה. זה לא רק הרצליה טוענת שתהיה תאונה בשעות השיא של הלימודים; על כיתות ג'-ד' נופל מטוס. 60 שנה זה לא קרה. אבל הם אומרים שיש רעש. אז לחדרה לא יהיה רעש? במנשה לא יהיה רעש? ביישוב החדש חריש לא יהיה רעש?

תודה. הדברים ברורים. דוד אריאלי, ראש מועצת קריית טבעון. אם אפשר לא לחזור על דברים.

אני צריך לחזור לרמת דוד. אני אתמקד בסוגיה אחת כי איציק נגע בכול. אני מקבל מאות פניות לנייד שלי מתושבים מדי שנה. אחד הז'אנרים המרכזיים יותר זה רעש מרמת דוד. אני בקשר עם מפקד הבסיס, מדברים, יש שיקולים ביטחוניים – לא עושים שום דבר עם זה. צריך להבין שכבר היום בקריית טבעון וברמת-ישי ובכל העמק קשה לפעמים לדבר בישיבות בגלל הרעש האדיר. צריך להבין את האספקט הזה שבהחלטות מאקרו מחפשים win-win. נבטים זה win-win. כי אצלנו יש מטרדים קשים מאוד בשדה התעופה הצבאי. רק שיהיה ברור שמדובר על שדה תעופה אזרחי משלים לנתב"ג. זה משהו אדיר שיפעל 24 שעות ביממה. לכן צריך לרחם על תושבי האזור ולא לרסק את חייהם.

תודה. עופר בן-אליעזר, ראש המועצה המקומית רמת-ישי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי ועדה נכבדים, לפני שלוש כארבע שנים התנהל דיון ציבורי ממצה וערכי שהיו בתוכו גם השרים – גם השר כץ וגם השר סילבן שלום ועוד אחרים. צריך להגיד שאפו גדול לשר כץ על מה שהוא עושה – כל הכבוד. התקבלה החלטה עקרונית בשיתוף הציבור ובשיתוף הממשלה ששדה תעופה משלים נתב"ג יוקם בדרום. חיפשו את החלופות בדרום, וגם על זה נערכו הרבה דיונים, והוחלט על נבטים.

ואני מצטרף לחברי סגן שר החינוך – במחשכי ליל, יום אחד בלי דיון ובלי שום דבר – החלטת ממשלה על הקמת שדה תעופה משלים ברמת-דוד. לא דיון, לא שאלות, לא הבנות – שום דבר. החלטה. משמעויות חברתיות ברמה לאומית, משמעויות אקולוגיות, אלפי סעיפים שצריך לדון בהם - -

חבר'ה, אל תחזרו על דברים שנאמרו.

לכן אני אומר, יש חלופות. דנו בחלופות, הראו את החלופות וקיבלו החלטות. לדעתי, אדוני היושב-ראש, חייבים לשנות את ההחלטה הזאת בהתאם לעבודה שנעשתה קודם. זה בסדר לעשות חשיבה מחודשת. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבעמק בעוד 20 שנה יקרה מה שקורה עכשיו בשדה-דב. תודה.

תודה רבה לך. דרור אלוני, ראש המועצה כפר-שמריהו.

שדה התעופה בהרצליה שלא כדין במבנים לא חוקיים. גוף ממשלתי, רשות שדות התעופה, מפעיל שדה תעופה שלא כדין. האם ממשלת ישראל, אדוני סגן שר החינוך, יכולה להרשות לעצמה להפעיל מתקן כזה במשך כל-כך הרבה שנים שלא בהיתר ושלא כדין? אתה בא בטענה כלפי ממשלה שאתה חבר בה. אנא, טול קורה מבין עיניך – טפל בתוך הבית; בתוך הבית היהודי, בתוך הממשלה, בתוך הקואליציה. מה אתה מלין פה בפני הציבור הרחב הזה? העבודה היא בתוך הבית. אין משילות בתחום הזה. אין תכנון, אין ראיה, אין לוחות זמנים. והכסף עובר – אני לא יודע לאן. שמישהו ימצא את 10 מיליון השקלים האלה.

תודה, אדוני. דב ליטבינוף, ראש מועצה אזורית תמר.

אני אמרתי בקריאת ביניים שנראה לי שכל אחד מושך פה לשדה התעופה שלו - -

נכון, יש שלושה נושאים.

- - אז אני מזמין אתכם לבנות ולהרחיב את שדה התעופה בים המלח. בתמ"א 15 הוא מופיע באייקון של שדה תעופה בינלאומי.

שלא ייפול לבולען.

שם אין בולענים.

אני רוצה להתייחס לדברים של רוביק דנילוביץ' לגבי שדה תעופה בנבטים, שדה תעופה באר-שבע. כשיטוסו מחו"ל ויכריזו לאן טסים, אז לא טסים לתל-אביב, טסים לבאר-שבע. זה כבר משהו משמעותי.

לדעתי, צריך לשטח את הפעמון. הפעמון נהיה כל הזמן יותר גבוה, והפריפריה נשכחת. שדה תעופה בנבטים זה אינטרס לאומי של מדינת ישראל שחייבים לקבל בהיבטים של ביטחון, בהיבטים של התיישבות ובהיבטים של ציונות. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שאתן לאיילת שקד לדבר, אני אאפשר לשי פופר רשות דיבור. בבקשה.

אני מאגודת התעופה. ברכות לכבוד היושב-ראש, לחברת הכנסת שקד. זה הגוף האחרון שיכול לעצור את האסון שמתרחש ובא. הוועדה הזאת צריכה להוביל חוק של הגנה על תשתיות לאומיות חיוניות. כמו שחברת הכנסת שקד וכבוד היושב-ראש כבר אמרו, יש בעיית דיור, אבל לא בונים לא על חוף הים ולא על פארק הירקון. לא צריך לבנות שדות תעופה. אם סגן שר טוען פה שנעשו דברים במחשך בלי החלטות ובלי מחשבה אז צריך לעשות חשיבה. צריך לחזק את הפריפריה. שדה-דב במתכונתו כפי שמוצעת על-ידי "ארקיע" זה חיוני ויכול לקרב את הפריפריה. תזכרו מה קרה, למשל, בערד – היה שדה תעופה ונסגר. תראו מה קורה לפריפריה כשסוגרים. הרצליה זה מחר בבוקר. נאמר פה שבהרצליה שדה התעופה פועל ללא היתר. זה נכון לגבי כל שדות התעופה בארץ, למעט נתב"ג. הרצליה פועלת וצריכה להמשיך לפעול כי זה קטסטרופה אם היא תפסיק לפעול לפני שיש חלופה פועל, וזה מחר בבוקר. תודה.

תודה. אמיר נוימן, בבקשה. אתה אחרון הדוברים לפני אילת שקד.

אני מנהל החברה הכלכלית במועצה האזורית מטה אשר. אנחנו התבקשנו לבחון חלופה לשדה תעופה בינלאומי רמה 3 בעמק זבולון-בקעת עכו. זה היה עוד לפני הפרסום של ההחלטה על רמת-דוד. נכנסנו לבחינה ראשונית, והבדיקות הראשוניות מוכיחות שיש היתכנות. אנחנו מבקשים להציג את החלופה הזאת ולפתח אותה. זאת בהחלט חלופה סבירה, וכל מה שנאמר פה לגבי הנגב הוא נכון גם לגבי הגליל, ובמקרה הזה הגליל המערבי.

רק האזור הזה יותר מאוים מלבנון הרבה יותר.

כל המדינה מאוימת.

- - -

תודה, זה לא ויכוח. ידידי, אתה מתפרץ שוב. אתה גם לא רוצה שבעירייה שלך יתפרצו לך.

אני חייב לסגור את הישיבה. אילת, בבקשה.

רק דבר אחד לתקן. אני מתנצלת – התקציב באמת לא עבר. הייתה אי הבנה.

עוד לא עבר. ידעתי שלא תדע.

השאלה היא מתי כן יועבר?

- - -

אנחנו דנים פה בשלוש סוגיות שונות שכל אחת משמעותית בפני עצמה. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שתהיה לנו ישיבה יסודית על כל אחת מהסוגיות: א', העתקת שדה-דב וחניקת העיר אילת; ב', העתקת שדה התעופה בהרצליה בלי לתת אלטרנטיבה כי הבנו שעין-שמר עדיין לא פועל, ולכן זה יגרום להרס התעופה האזרחית; ג', העברת השדה הבינלאומי בין-לילה בחוק ההסדרים מנבטים לצפון. כל אחת משלוש הסוגיות האלה דורשת דיון רציני ומעמיק, ואני מקווה שנעשה את זה כאן.

זה מה שיהיה. אני מסכם את הישיבה הראשונה. אני מודיע כי ועדת המשנה בראשותי תמשיך לקיים דיונים בנושא החלופות לשדות תעופה. בישיבה הבאה נתמקד ונבחן את החלופה שמציע מנכ"ל "ארקיע" לפעילות בשדה-דב וכן את ההחלטות המתייחסות לביטול השדה המשני בנבטים; נבחן מחדש את ההחלטה על הפעלת שדה תעופה בנבטים כצינור תחבורה וכלכלה לנגב כולו. אני אדרוש שבישיבה הבאה יגיע מר לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, להציג מה נעשה עד היום. כולי תקווה שהישיבות יהיו ארוכות יותר, לפי מה שיתאפשר בוועדה הזאת כי הוועדה הזאת עובדת סביב השעון. אני חושב שזאת הוועדה הכי עסוקה בכנסת. הדיון הבא יהיה יותר ארוך, ואני אאפשר לכל מי שרצה לדבר ועדיין לא דיבר בישיבה הזאת, לדבר. תודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:35.