ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 29/10/2014

חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18), התשע"ה-2014

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה

PAGE
11
ועדת הכספים
29/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 433>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ה' בחשון התשע"ה (29 באוקטובר 2014), שעה 9:30
<סדר היום:>
<הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014; של חברי הכנסת יוני שטבון, חה"כ עפר שלח, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ יריב לוין, חה"כ דוד צור, חה"כ עמר בר-לב, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ איתן כבל. (פ/1880)>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

בועז טופורובסקי

דב ליפמן

יעקב ליצמן

שמעון סולומון

חמד עמאר

אלכס מילר

יוני שטבון
<מוזמנים:>
סא"ל אורן סארוגאטי - ר' ענף עוצמה מיטב, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

שיר גומס דה מסקיטה - מדור חקיקה, הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

עו"ד יעקב פרידברג - ייעוץ וחקיקה (חקיקה), משרד המשפטים

נדב שמיר - סגן היועמ"ש, המועצה להשכלה גבוהה

אורנן פודם - מרכז תחום חברה, קהילה ומכינות, מל"ג/ות"ת


<ייעוץ משפטי: >
אייל לב ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
הדר אביב
<הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014; של חה"כ יוני שטבון, חה"כ עפר שלח, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ יריב לוין, חה"כ דוד צור, חה"כ עמר בר-לב, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ איתן כבל. (פ/1880)>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אנחנו מתכנסים שוב על מה שהתחלנו בישיבה האחרונה של המושב הקודם, בנושא: הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014. תציג את זה, בבקשה.
<יוני שטבון:>
אנחנו נמצאים בקריאה שנייה ושלישית, ורק בכמה מילים לעשות סדר לטובת החוק.

אנחנו מדברים על אוכלוסיית המשתמטים והעריקים מצה"ל המונה כמספר אלפים. אני מדבר לא על אלה שקיבלו פטור משירות, אלא על אלה שבהגדרתם, לפי פקודות הצבא ולפי מה שמופיע בחוק, הם משתמטים ועריקים.

התופעה בה ניתנת אפשרות לאנשים שהשתמטו או ערקו משירות צבאי לקבל מלגות ציבוריות שמדינת ישראל מסבסדת – לא ברמה הערכית ולא ברמה המוסרית זה נכון. מדינת ישראל יש לה אחריות, אנחנו צבא העם, וצבא העם משמעותו שהצבא, המדינה והתושבים, בכל המערכות: החינוכיות, הצבאיות והפרלמנט עצמו, צריכים לפעול שמערכת בה יש משתמטים ועריקים יורתעו. אחת הדרכים, ולא הכול נפתר בחוק אחד, זה לשדר מסר ברור: מי שהוא עבריין, לא יכול להיות שהוא יקבל הטבות מהמדינה. החוק הזה בא לעשות תיקון, הוא תחילתו של דרך של מסר מאוד ברור למשתמטים ולעריקים.

חשוב לי להדגיש, החוק עצמו בא בתיאום לאורך כל הדרך, כפי שהבטחתי, עם משרד הביטחון, צה"ל והמל"ג, כולל פרופסור טרכטנברג בעצמו שהתקשר לברך אותי ערב סיום החוק. אני מאמין שכולם מבינים את המשמעות, ונרוץ קדימה לקריאה שנייה ושלישית, בעזרת ה'. תודה.
<בועז טופורובסקי:>
זה רק מלגות או גם השתתפות בשכר לימוד?

<יוני שטבון:>
מלגות ציבוריות.

<בועז טופורובסקי:>
זאת אומרת, הם עדיין ישלמו שכר לימוד ציבורי?

<אלכס מילר:>
הסובסידיה עדיין תהיה?

<יוני שטבון:>
הסובסידיה של שכר הלימוד תהיה. אני רק אומר שהנושא הזה עומד על הפרק גם עם המל"ג. אני אשמח עם כל השותפים פה, בפגישה הבאה עם פרופסור טרכטנברג, להעלות את הנושא. ודאי שזה יעלה על סדר-היום. כרגע אנחנו מדברים על מלגות.

<בועז טופורובסקי:>
למי שמשתמט לא צריך לעזור בשקל.

<יוני שטבון:>
אני בעד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חמד, בבקשה.

<חמד עמאר:>
אני תומך בחוק הזה, אני חושב שהוא חוק מאוד טוב, והייתי רוצה שנרחיב את זה גם בשכר לימוד. עכשיו אין את האפשרות הזאת. ובישיבה הקודמת ביקשנו נתונים, לקבל נתונים כמה משתמטים מצה"ל שלא נמצאים בצבא ונמצאים באוניברסיטה, ואני מקווה שהבאתם את הנתון הזה, שיהיה לנו קצת מושג בנושא.
<אורן סארוגאטי:>
שמי אורן, ראש עצמה במיטב.
במצבה הממוצעת, מה שאנחנו קוראים בצבא, בכל נקודת זמן כ-3,500–3,700 שהם עריקים מהצבא. מתוך סך העריקים האלה אנחנו מדברים על כ-80% ויותר עריקים שהם משירות סדיר. כל היתר הם עריקי מילואים, עליהם אנחנו לא מדברים בהצעת החוק הזאת. אבל זה אומר שאנחנו מדברים על לפחות 3,000 עריקים בכל נקודת זמן, ואני מדבר על מצבות.
<חמד עמאר:>
ואותם 3,000 הם באוניברסיטאות?

<אורן סארוגאטי:>
אנחנו לא יודעים.

<יוני שטבון:>
בעקבות החוק נדע.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ה-pool של המשתמטים, ועכשיו יבדקו מי מתוכם נמצא באוניברסיטה.

<בועז טופורובסקי:>
ואיך זה ייבדק?

<אורן סארוגאטי:>
אבל עוד לא סיימתי עם הנתונים, ברשותכם.
כשאני מדבר על מצבה נקודתית – כל שנה, בשלוש השנים האחרונות, מכריזים עדיין על כ-5,000 עריקים בשנה. חלק מהם מסדירים את מעמדם לאורך זמן, ולכן כשאני מדבר על מצבות של 3,000 זה כאלה שלאורך זמן.

בנוסף לזה, אוכלוסיית המשתמטים היא אוכלוסיה אחרת, היא אוכלוסיה שבחרה בכלל לא להתייצב לצבא, לא להתייצב לצו הגיוס הראשון, אוכלוסיה שלא ראתה את הצבא בכלל. גם כאן יש לנו כמה אלפים, כ-3,000 ויותר משתמטים בכל נקודת זמן. אלה המספרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. אלכס, בבקשה.

<אלכס מילר:>
תודה, אדוני היושב-ראש.

ברשותך, אני רוצה לברך את יוזם החוק ואת כל היוזמים שרשומים כאן.
<יוני שטבון:>
קואליציה ואופוזיציה.

<אלכס מילר:>
אין ספק שזה צעד מאוד חשוב בהסדר הסוגיה של נאמנות למדינת ישראל. כמובן כפי שחבר הכנסת חמד עמאר אמר, גם הסוגיה של שכר הלימוד, הסובסידיה שהמדינה נותנת, חשוב שבאיזשהו שלב תיכנס לתוך המנגנון הזה. הייתי מציע גם, כמו בדיון שהיה לנו כאן על העברה לפני כמה שבועות לסוגיה של מלגות שנותן המל"ג למגזר הערבי, גם שם הייתי מציע שהקריטריון לקבלת מלגות יהיה חייב לפחות שירות לאומי, כי לא יעלה על הדעת שאנשים שלא משרתים ולא נותנים שום תרומה למדינת ישראל גם נהנים מהסובסידיה וגם מהמלגות שמשלם המסים מסבסד אותן.
כך לדעתי נמשיך בדרך זו, לפחות אותם חברי כנסת שהנושא הזה חשוב להם לקידום. וכמובן שאני מאמין שאנחנו נתמוך בחוק הזה בצורה מלאה.

<בועז טופורובסקי:>
יש לי שתי שאלות
האחת, איך זה הולך להיות בפועל? איך ידעו מי משתמט ומי לא? זו, לדעתי, שאלה למל"ג. ושאלה שנייה אליך: כל אותם משתמטים משלמים על זה שהם משתמטים? זאת אומרת, כולם נשפטו כתוצאה מזה?

<אורן סארוגאטי:>
לא, מי שהסדיר את מעמדו הוא מחוץ לעניין פה. לצורך העניין, אם הייתי משתמט והתייצבתי ונשפטתי, שילמתי את העונש והסדרתי את מעמדי, אני כבר מחוץ לעסק.

<בועז טופורובסקי:>
ואם אני לא מסדיר את מעמדי, מה קורה? אם אני לא מתייצב לצו ראשון, מה עושים אתי?

<אורן סארוגאטי:>
אין שום סנקציות, לא מנהלתיות ולא חברתיות לגבי משתמטים שלא התייצבו.

<בועז טופורובסקי:>
באמת? אם אני לא מתייצב לצו ראשון, המדינה לא יכולה לעשות לי כלום?

<אורן סארוגאטי:>
לא, אנחנו כצבא מנסים להביא אותם ולהעמיד אותם לדין. אנחנו לא מצליחים למצוא את כולם. חלקם בורחים לחו"ל, חלקם מחליפים כתובות, מחליפים פלאפונים. אלה המשתמטים.

<נדב שמיר:>
הכּוונה היא שמי ששילם את חובו לחברה, מי שמיצה את הדין, אז הוא כבר יוצא מהסטטוס של משתמט או עריק.

<חמד עמאר:>
משתמט – השם שלו מועבר למשטרה? הם עוצרים אותו באיזשהו - - -?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משטרה צבאית.

<אורן סארוגאטי:>
לא, גם למשטרה. אם לצורך העניין הוא חצה כביש באור אדום ותפס אותו שוטר, ברגע שהוא בודק אותו, הוא עוצר אותו במקום. חד וחלק.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נציג המל"ג, בבקשה.

<נדב שמיר:>
מבחינת התהליך
אנחנו מקבלים את הבקשות כל שנה, כ-30,000–40,000 בקשות. עושים את הסינון – זה לא בדיוק אנחנו, זו חברה שעושה את זה עבור משרד החינוך. החברה הזאת, אחרי שהיא מסננת את כל המועמדים ומוצאת את הזכאים, בסופו של דבר, יש לה רשימה, הרשימה הזאת תועבר לשלטונות הצבא, הצבא יסמן עליה או יוריד ממנה את האנשים שהם בסטטוס של משתמט או עריק, לפי החוק, ויחזיר את הרשימה לחברה.

<אורנן פודם:>
חוץ מזה, אנחנו שוקלים עוד אופציה – והמטרה שלנו, כמובן, כמה שפחות לעכב את 20,000 הסטודנטים שהם זכאים, שגם ככה נחוצה להם המלגה – שכל מי שממלא את הבקשה למלגה יצטרך לצרף או תעודת שחרור או פטור, ואם הוא לא מצרף אחד משניהם, כנראה שהוא עריק או משתמט. ואנחנו כמובן נבדוק את שתי האפשרויות מול הצבא ומול הספק שמפעיל, ונבחר את האופציה הטובה מבין השתיים.

<בועז טופורובסקי:>
אתה חושב שאני אמצא את תעודת השחרור שלי עכשיו?
<יוני שטבון:>
אין צורך. הכול ממוחשב היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שמעון, בבקשה.

<שמעון סולומון:>
תודה, אדוני היושב-ראש.

כפי שאמרתי בפעם הקודמת, אני מקווה שנעשו כל התיקונים. אלה חוקים שצריך לעודד אותם גם בהמשך. זה צודק מפני שאנחנו לא מדברים על הענשה של אחרים, אלא לצ'פר; מי שנותן, מקבל יותר, לתגמל את אלה שתורמים יותר. אי אפשר לראות את כולם אותו דבר.

אני זוכר את הדיון הקודם, כשאמרו: אז אתם מענישים את האחרים וכולי. אני חושב שאנחנו צריכים לעודד את אלה שנותנים שירות משמעותי, משרתים, עושים את מה שהם יכולים. ואני חושב שזה לא אומר שאנחנו מענישים את האחרים, ולכן חוקים מסוג אלה, צריך לעודד אותם, וזה צודק. ואלה שלא יכלו לשרת מסיבות רפואיות, על-ידי מי ששחרר אותם – אלה לא כלולים, אף אחד לא מעניש אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא. ודאי.

<שמעון סולומון:>
אני אומר רק שזה היה צריך להיות כל-כך ברור מאליו, שמי שנותן – מקבל. ואני חוזר על מה שאמרתי בפעם הקודמת: כל הכבוד, חוק יפה מאוד וצריך להמשיך בצורה כזאת.

<אלכס מילר:>
רק הבהרה קטנה
בעניין העולים, שמגיעים בגיל שבו הם לא מגויסים – הרי הם לא מקבלים בפועל שום תעודת פטור או משהו כזה. אין מסמך. הבן-אדם עולה לארץ בגיל 27-28.

<מיכל בירן:>
אמא שלי - - - בגיל 18 ולא קראו לה.
<אורן סארוגאטי:>
אם הוא לא מחויב גיוס, אז אין כאן בכלל בעיה.

<יוני שטבון:>
בדיוק, אז הפוקד לא קרא לו בכלל.

<קריאה:>
לגבי האופרציה המדויקת נהיה בקשר מול הצבא.

<נדב שמיר:>
לא, לא, הדברים סגורים
הוא פשוט לא נמצא ברשימות של הצבא בסטטוס של עריק או משתמט, ואז הוא מוּרד מהרשימה.

<אלכס מילר:>
רגע, רגע. נאמר כאן שלטובת קבלת המלגה יש צורך להביא תעודת שחרור או פטור. זה מה שאמרתם. אם אתם עובדים עם הרשימה, אז זה מקל – אתם עובדים עם הרשימה, יש לכם הצלבה במחשב, בן-אדם מגיע, מכניסים תעודת זהות, אם הוא לא מהבהב לכם באדום, אז הכול בסדר. אם אתם דורשים להביא מסמכים, אז זה מתחיל לסבך את העניין.

<אורן סארוגאטי:>
אנחנו לא דורשים. הנושא של המסמכים - - -

<נדב שמיר:>
כמו שאורנן אמר, יכול להיות שהמסמכים האלה יעזרו לנו בסינון הראשוני. אבל בסופו של דבר, יש את הרשימות של הצבא, שהן קובעות.

<אלכס מילר:>
רבותי, צריך לדעת בבירור. ה"מסמכיאדה" הזאת שאתם הולכים להכניס אותה, לדעתי, היא רק תסבך את העניינים.
<יוני שטבון:>
אין. לא תהיה. יש ממוחשב.

<מיכל בירן:>
אבל זה בדיוק חלק מהעניין וחלק מהבעיה.

<יוני שטבון:>
לא יהיו מסמכים, נכון?

<אלכס מילר:>
תעבירו "דאטה בייס", צה"ל מעביר "דאטה בייס" של אלה שמבחינתו הם בעייתיים. אתם מקבלים תעודת זהות, תעשו הצלבה וזהו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק רוצה להגיד שלא צריכים לבקש, הרי כל תעודה שיוצאת יש להם את זה גם במחשב, אז ממילא ההצלבה יכולה להיות. אבל היא לא תהיה רלוונטית כי הם לא מצליבים, הם מצליבים רק לגבי הרשימה שהם עשו. וכל מי שאתה מדבר עליהם, מהעולים, בכלל לא ברשימה, אז זה לא רלוונטי.

<יוני שטבון:>
אדוני היושב-ראש, אני אשמח שנדב מהמל"ג יסביר; יש כבר פרוצדורה קיימת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא הסביר את זה וזה בסדר.

<שמעון סולומון:>
לא צריכה להיות בעיה. בכל זמן נתון אפשר ללכת ולהנפיק את התעודה הזאת.

<אלכס מילר:>
הבעיה שלי לא עם אלה שמנפיקים, הבעיה שלי לא עם אלה שעשו צבא או קיבלו פטור. הבעיה עם אלה שמשוחררים בגלל הסיבות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז הם לא ברשימה בכלל.

<קריאות:>
הם לא יופיעו ברשימה.

<אלכס מילר:>
תקשיבו, רבותי, אם לא הייתי יוצא מהעולם הסטודנטיאלי, לא הייתי מ דבר על זה. אבל אני יודע איך זה עובד: אתה מגיע לדיקנות, יושבות לך שם הפקידות ואומרות לך: אתה צריך להביא לי א', ב', ג', ד', לא הבאת? לא ממלאה טפסים. ואם כתוב לה שיש צורך לצרף תעודת שחרור או מכתב פטור מהצבא, ובן-אדם שאין לו את זה, היא אומרת לו: תשמע, כל עוד אין לך את זה ואין לך את זה – את זה היא אומרת לבן-אדם שהגיע נגיד בגיל 18 או בגיל 19 ולא מגייסים אותו בגלל הגיל שהוא הגיע כעולה. אז הוא צריך ללכת עכשיו לצבא ולבקש מהם מסמכים, והם אומרים: אתה בכלל לא צריך לקבל אותם, וזה מתחיל לסרבל את העניין.
<אורן סארוגאטי:>
אני ברשותך, אתייחס לזה: אנחנו לא צריכים את האישורים האלה ואנחנו לא צריכים לטרטר את הסטודנטים האלה.

<אלכס מילר:>
אתם לא הבעיה.

<אורן סארוגאטי:>
אבל אני מנסה להגיד שצריך לייתר את התהליך הזה שהסטודנט יצטרך להביא משהו. הוא לא צריך להביא כלום. העריקים והמשתמטים נמצאים בשתי יחידות ספציפיות, שזו יחידה וזו רשימה, ואנחנו בודקים את זה על-פי הרשימה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיכל, בבקשה.

<מיכל בירן:>
אני כנראה במיעוט מזהיר פה. אני מתנגדת לחוק הזה.

<יעקב ליצמן:>
לא בטוח, לא בטוח.

<מיכל בירן:>
למען הסר ספק, אני ממש נגד השתמטות. הייתי מד"נית גדנ"ע בצבא וחינכתי - - - שירות. כמדריכת גרעין נח"ל הלכתי להעביר פעולה בחברון, בבית רומנו, כדי לתגבר את החיילים הלוחמים, החניכים שלי, ולגבות אותם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לפרוטוקול?

<מיכל בירן:>
כן.

ואף על-פי כן, אני חושבת שהחוק הזה הוא - - -, יוני. אני חושבת שזה לא בריא לחברה להתנהל באופן הזה, ושמעון, אני לא מסכימה אתך בכלל. כשאתה מפרק את האוניברסליות – וזו שיטה של "יש עתיד" בכמה וכמה תחומים: בוא ותראה שאתה כזה, נשוי, וככה, תבוא, תראה מסמכים, לפרק את האוניברסליות של קצבת הילדים, לפרק את האוניברסליות של קצבת הזקנה – בסופו של דבר, אתה גם מעמיס המון בירוקרטיה. כמו ששיניתם בתקציב האחרון את קצבת הילדים, שמי שמשלם מס יסף לא מקבל אותה – וזה לא קורה בשטח גם כי ברגע שמוסיפים מנגנונים ביורוקרטיים זה לא מתבצע, וזה גם הופך את האדם – לבוא, להראות, התעודות, לרדוף את מי שלא עשה.

שוב, אני חושבת שיש בעיה רצינית בהשתמטות, אבל הדרך לטפל בה - - -

<שמעון סולומון:>
על העיקרון את מסכימה.

<מיכל בירן:>
לא, אני לא מסכימה עם העיקרון.
<שמעון סולומון:>
שמי שנותן, מקבל יותר?

<מיכל בירן:>
על זה בדיוק אני לא מסכימה. אני חושבת שהדברים הבסיסיים, שזה גם השכלה, גם דיור, גם בריאות – וזו היתה עמדתי גם בשוויון בנטל, שזה היה חוק מזעזע – אני חושבת שאלה דברים בסיסיים שהמדינה נותנת לאזרחיה.

<אלכס מילר:>
סליחה, השכלה גבוהה זה לא חובה. השכלה גבוהה זה לא חובה. זה לא חינוך חובה במדינה.

<מיכל בירן:>
אני סוציאל-דמוקרטית. אני חושבת שמדינה צריכה לתת השכלה גבוהה. שזה נכון, שזה ראוי ושזה יעיל.

בדיוק עם העיקרון הזה יש לי בעיה. אני חושבת שהשתמטות זאת בעיה. אני חושבת שהדרך היחידה לפתור אותה היא לא בענישה, היא בחינוך. אנשים לא הולכים לצבא כי זה משתלם. עדיין משתלם כלכלית ורציונלית, זה לא לסכן את חייך וללכת לעשות כסף. אנשים הולכים לצבא מתוך תחושת שותפות שהם חלק מהעם הזה וכל עוד יש צבא, יש להם אחריות לקחת בו חלק.

<בועז טופורובסקי:>
אז בואו נבטל את השירות-ח ובה בכלל.

<מיכל בירן:>
ואני חושבת שזה שאתה מפרק את זה למקח וממכר – שוב, אפשר לצ'פר בדברים קטנים, אבל ככל שאתה מגזים בעוד ועוד דברים של: אם לא תעשה ככה, נעניש אותך – זה גם לא עובד, זה לא צבא שכיר. בשביל למנוע השתמטות צריך דוגמה אישית, צריך חינוך, ולא רדיפה ולא ציד מכשפות.

<יוני שטבון:>
דווקא בגלל זה
זה צבא העם.

<שמעון סולומון:>
בדיוק בגלל זה.

<מיכל בירן:>
בסדר. לא בגלל זה הם יתגייסו. לא בגלל המלגה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. ליצמן, אחרון הדוברים.

<יעקב ליצמן:>
אני התנגדתי גם במליאה לזה ואני אסביר את זה גם כאן.

<יוני שטבון:>
חלק מחבריך לסיעה תמכו, אגב.

<יעקב ליצמן:>
בגלל זה אנחנו חברים אחרים. בגלל זה אני יושב כאן והוא לא.

בוא נשים את הדברים על השולחן. אני נגד לקשור מין בשאינו מינו. אנחנו לא מקשרים. זו הצרה בחוק מע"מ אפס, זו הצרה גם בגיוס בני ישיבות ובסעיפים האלו. והחוק - - - בעקבות מה שקרה בגיוס בני הישיבות, אם אני מתרגם אותך נכון.

<יוני שטבון:>
ממש לא.

<יעקב ליצמן:>
אני אומר, לא אתה.
<יוני שטבון:>
אתה שואל אותי? שאלת אותי? אתה יודע את דעתי על גיוס בני ישיבות.

<יעקב ליצמן:>
אני חשבתי שמשם זה בא.

אנחנו, יש לנו טבע לקשור מין בשאינו מינו וכל הזמן: אם לא תעשה – היום התחלתם עם השכלה גבוהה, מחר תגידו: ביטוח לאומי, מחרתיים תגידו בעוד דברים. ולמה מי שיש לו עבר פלילי, למה שהוא כן יקבל? תיאורטית, מי שגנב מס הכנסה ותפסו אותו, אז למה מגיע לו להיכנס - - -

<אלכס מילר:>
אבל מדובר פה על עבריינים בפועל.

<יעקב ליצמן:>
אני מדבר בפועל, על מישהו שגנב מס הכנסה.

לכן, זו הסיבה. אין לדבר סוף. כל פעם תמצאו איזה קשר, בשביל להגיד: אם אין לך את זה, אז אין לך את זה. לכן אני נגד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. אייל, תקריא בבקשה את הצעת החוק.

<אייל לב ארי:>
"הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' ....), התשע"ה–2014
תיקון סעיף 25ב
1.
בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏, בסעיף 25ב, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:



"(א1)
תלמיד שהוא יוצא צבא החייב להתייצב לשירות סדיר ולא התייצב, ללא צידוק מספיק, או עריק משירות סדיר, שמוגדרים כך לפי פקודות הצבא, לא יהיה זכאי לקבל סיוע לפי סעיף קטן (א) כל עוד מתקיים בו האמור; לעניין זה –



"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏;



"יוצא צבא" ו"שירות סדיר" – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏.""


<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. מי בעד לאשר את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. אין נמנעים.

הצבעה 1

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 18) (סייג לסיוע לתלמידים), התשע"ד-2014, אוּשרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החוק אוּשר. אני רוצה להודות לך, יוני, שיהיה בהצלחה.

<יוני שטבון:>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
הישיבה ננעלה בשעה 09:55.

קוד המקור של הנתונים